PAGE
23
משרד הפנים והגנת הסביבה

6.02.07


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי,י"ח בשבט תשס"ז, (6 בפברואר 2007), שעה 12:30

המשך מדיניות הרס הבתים בעיר רמלה והמחדלים התכנוניים בשכונות הערביות
בעיר – דיון על פי בקשתו של חבר הכנסת דב חנין.

חברי הוועדה: יורם מרציאנו – היו"ר

דוד אזולאי

ואסל טאהא

ג'מל זחאלקה

שרה מרום

חנא סוויד

עידית בר יוסף, מינהל התכנון, משרד הפנים

יעקב אפרתי, מנהל המינהל, מינהל מקרקעי ישראל

אהוד גבריאלי, מפקח ראשי מחוז מרכז, מינהל מקרקעי ישראל

בצלאל פרידה, משרד הבינוי והשיכון

ליפו לידין, סגן מנהל תחנת רמלה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אהוד זקסנברג, מהנדס עיריית רמלה, עיריית רמלה

עו"ד סייף דרג'אם, ארגון כראמה לזכויות אדם

נסאר זידאן

חסן אלשמאלי

זיאד אבו סוחון

בוסינה דביט, שתי"ל

יוסף אלקרם, שתי"ל

סלימאן אבו סויס, שתי"ל

סמיח אלשמאלי

ג'מאל אלשמאלי

עבד אבו עמר

עדנאן אלגרושי

גארושי עבד אלגרים

ג'מאל סלאמה

יאסר אבו סוויס, תושב רמלה

סולימאן אבו סויס, רמלה

שמואל כהן

יפה שפירא

אתי בן שמחון

המשך מדיניות הרס הבתים בעיר רמלה והמחדלים התכנוניים בשכונות הערביות בעיר

שלום לכולם, נברך כולנו בברכת הצלחה מרובה, את ראלב מג'אדלה, השר המוסלמי, הערבי הראשון בממשלת ישראל. שיהיה לך הצלחה, שיהיה לך שכל, והרבה חן לעשות את התפקיד, כמו שרק אתה יודע לעשות. אני מאחל לך בשמי, ובשם כל החברים, הצלחה מרובה. אבל זו לא הפרידה הרשמית.


אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בעקבות פנייה של חבר הכנסת דב חנין אליי בשבוע שעבר, בבקשה לקיים דיון בנושא, המשך מדיניות הרס הבתים בעיר רמלה, והמחדלים התכנוניים בשכונות הערביות בעיר. בפתח הישיבה, אני רוצה לומר, לי יש אהבה מיוחדת לעיר רמלה, משום שנולדתי בעיר רמלה, ואני בן העיר רמלה. אני מרגיש יותר מסנטימנטים לעיר שבה נולדתי.

כתושב העיר לוד, וכסגן ראש עיריית לוד, שמכיר את העבודה בעיריית רמלה, לא אחת, אני יכול לומר לכם, שהיו לי טענות. הבאתי לידי ביטוי בתקשורת המקומית ובוועדות הכנסת, על דרך התנהגותו של ראש העיר ברמלה. אבל יחד עם זאת, אמרתי בישיבה בשבוע שעבר, לחברים מהמגזר הערבי שהגיעו לישיבה עם חברי כנסת וסיעת העבודה, שאי אפשר להתעלם, ואני רוצה לומר את זה פה באופן ברור, וחד-משמעי מנוכחותו של יואל לביא כראש עיריית רמלה, שיש האומרים שהוא ראש עיר מצליח.


אמרתי בוועדות השונות לא אחת, שיש האומרים שראש עיריית רמלה, הוא ראש עיר מצליח, ואני שותף לקביעה הזאת. מלבד העוולות שעדיין צריך לתקן. לפעמים אני אומר כשכן, כשאני מסתכל על העיר השכנה שלי ברמלה, אני יכול להתקנא בעיר שמצליחה, גם ציבורית, גם כלכלית, גם חברתית, גם חינוכית, זה עדיין לא הכל. היינו רוצים לראות את הדברים נעשים אחרת במקומות מסויימים. ואני חושב שעצם הדיון היום של ועדת הפנים, והגנת הסביבה, מעידה בעצם שיש לנו רצון של חברי הכנסת, ובעצם הבקשה של חברי, חבר הכנסת דב חנין, הוא להכניס לתהליך תכנוני גם את השכונות הערביות ברמלה, שהאוכלוסייה הערבית היא חלק בלתי נפרד עוד לפני קום המדינה מהעיר רמלה.


לא אחת גם נתקלתי בשיחות אישיות עם ראש עיריית רמלה, עם יואל. בין הדיבורים לבין המעשים, אמרתי את זה לחברים שלי, אני גם בודק את הדברים בתוצאות. כשפתחתי את הקלפיות, ואנחנו לא נמצאים במערכות בחירות, והסתכלתי על תוצאות הבחירות, חברי דב חנין, ראיתי איזו אהדה זוכה ראש עיריית רמלה דווקא בשכונות הערביות. גן חק"ל למשל, למעלה מ-70% תמיכה של התושבים הערבים.

יש שם הערכה לראש העיר בתוך השכונות הערביות. אני חושב שקרה משהו בחודשים האחרונים, בעקבות התבטאות שהיתה אומללה, וחסרת אחריות של ראש העיר כלפי התושבים הערבים ברמלה, שקצת הדליקה את האש. אני חושב שכמו שבלוד, כך גם ברמלה עוד הרבה יותר, יש מדיניות של יד חזקה כלפי מפרי חוק, בכל הנושא של הריסת בתים. ואני גם רוצה לומר, אמרתי זאת בוועדה, במה שמתייחס לעיר לוד. הרי אף אחד מאיתנו, מחברי הכנסת, לא רוצה שאנשים יקחו את החוק לידיים, ויבנו בנייה בלתי חוקית. אבל כמו שקורה בעוד ישובים ערבים, וכמו שקורה בעיר לוד, בהיעדר תכניות עתידיות, זה מביא אותנו לאנרכיה, שאנשים לוקחים את החוק לידיים. וכשאנשים לוקחים את החוק לידיים, אני בטוח ומשוכנע, גם מתוך שיחות עם התושבים הערבים בלוד וברמלה, שלא אחת דיברתי איתם, אומרים, תשמע אנחנו הרי לא ישנים בלילה, אנחנו כל לילה הולכים לישון תחת צל של איום, שמחר באים להרוס לנו את הבית של הילדים שלנו.

בלוד, התחילו תכנית, יחד עם מר אפרתי, בנושא של תכנון, זה אפילו לא טיפה בים. ברמלה המצב יותר טוב, אבל רחוק מלהיות משביע רצון. אני מצטער מאוד שראש עיריית רמלה יואל לביא, לא בחר להגיע לכאן בנושא כל כך חשוב, כדי שנשמע את דעתו. אני מכבד אותך אדוני מהנדס העירייה, שהגעת לכאן, על מנת שאולי נשמע ממך על תהליכי התכנון העתידיים בעיר רמלה. אני משוכנע ובטוח שבסופו של דיון, אנחנו נמצא את המחנה המשותף, כדי להמשיך את החיים הטובים והמשותפים בעיר רמלה, בין יהודים לערבים, תוך כדי עבודה משותפת.

הייתי פונה אליך, והייתי רוצה שתתייחס לכל הנושא של מדיניות הריסת הבתים. גם כשזה

יושב על אדמות פרטיות. אני יודע שיש ברמלה צווי הריסה שלכם, שאנשים ביקשו להגיש תכניות בנייה, ולא אחת הם נתקלו בסירובים בתוך ועדות התכנון שלכם, שלא הייתם מוכנים לקבל את תכניות הבנייה של אנשים שהיו מוכנים לבנות את ביתם באישורים הנדרשים, וזה לא כך קרה.

אעביר כמובן את רשות הדיבור לחברי המציע, חבר הכנסת דב חנין. אין לי כוונה להפוך את זה לדו-שיח עד הערב. אנחנו עד השעה שתיים נסיים את הישיבה, כשאנחנו נקבל החלטות בסופו של יום. אני מעביר את רשות הדיבור, לחברי חבר הכנסת דב חנין.
אחר כך ידבר מהנדס העירייה, על תכניות התכנון שלהם. אחר נקיים איזשהו דיון שחברי הכנסת התבטאו. אחר כך נשמע גם נציגים. נמצא איתנו פה, אני מברך אותו, חבר מועצת עיריית רמלה אבו סוויס. נמצאים איתנו חברים מוועד הנאמנים עדנאן אלגרושי. נמצאים איתנו נציגי ארגוני שתי"ל בעיר רמלה, שעושים עבודה גם ברמלה, גם בלוד, וגם בערים המעורבות, אני מברך אתכם. ומברך כמובן את מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, שאני אומר זאת לפרוטוקול. מאז שאני חבר כנסת, לא ראיתי הרבה מנכ"לים במשרדים ממשלתיים, שמכבדים את ועדות הכנסת, ומקפיד להגיע כמעט לכל ישיבה שהוא מוזמן. ברוכים הבאים. אדוני, הבמה שלך.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני מודה לך על קיומו של הדיון הזה. הוא דיון מאוד דחוף ומאוד חשוב. אני מקווה אדוני שאנחנו נצליח לקיים אותו גם כדיון מהיר ודחוף, אבל גם כדיון מעמיק, כי השאלות שעומדות בפנינו, הם שאלות רציניות וכבדות.


רמלה היא עיר עם עבר מפואר. אחת הערים המעניינות והמרשימות שקיימות בארץ. היא יכולה להיות עיר עם עתיד מפואר גם כן. העובדה שיש שם ציבור ערבי, של כ-20% מתושבי העיר, בצד הציבור היהודי, יוצרת אפשרות של איזשהו מקום מעניין, תוסס, רב תרבותי, מפגש בין ציבורים, בין תרבויות. עושר ואושר גם לתושבים וגם לציבור בכלל.


ובכל זאת, אדוני היושב ראש, אנחנו נתקלים בהצטברות מאוד קשה, ומאוד חמורה של בעיות ברמלה. הבעיות האלה הן חריפות במיוחד ככל שזה נוגע לאוכלוסייה הערבית. גם אני שמעתי, אדוני היושב ראש, אומרים על ראש העיר רמלה, שהוא יודע לקדם עניינים שקרובים לליבו. אבל ככל הנראה, אני אומר את זה בצער, האוכלוסייה הערבית ברמלה לא קרובה לליבו. עובדה היא שאוכלוסייה ערבית איננה זוכה לקבל טיפול יסודי ונמרץ, בכל הבעיות שהיא סובלת מהן.

האוכלוסייה הערבית ברמלה, כפי שאמרתי, מונה כ-20% מהתושבים של העיר. התושבים הערבים ברמלה מתגוררים בשלושה ריכוזים עיקריים. שלוש השכונות הערביות ברמלה מאופיינות כשכונות עניות. הן מופרדות במובנים רבים ממרכזי העשייה של העיר, והן זוכות לסוג אחר של התייחסות, בנושאים של מגורים, של פיתוח, של תשתיות, של חינוך ושל תעסוקה.

אתה הזכרת אדוני היושב ראש, את בעיית תכניות המתאר ביחס לשכונות האלה. אנחנו נתקלים במציאות מאוד קשה, שבה האזרחים הערבים ברמלה, גם כאשר הם רוצים לבנות ברשיון, אינם יכולים לבנות ברשיון.

היה פה שר הפנים, נדמה לי שאתה השתתפת איתנו אז בישיבה. הוא אמר באחת מישיבות הוועדה הזאת, שהוא מסכים איתנו, שקודם כל צריכות להיות תכניות, אחר כך אפשר לבוא בדרישות לאנשים. לפני שיש תכניות, ויש לאנשים אפשרות לבנות בצורה חוקית, אי אפשר לבוא לאנשים בדרישות, בודאי שאי אפשר להרוס את בתיהם ולהשאיר אותם בלי קורת גג.

בכל זאת, המצב בעיר רמלה הוא המצב ההפוך. למרות שאין היום פתרון רוחבי לשאלותיה ולמצוקותיה של האוכלוסייה הערבית, מדיניות צווי ההריסה מתבצעת בתנופה רבה. ישנם מבנים רבים בכמה מקומות ברמלה, שנמצאים בסכנה של הריסה. ההריסה הזאת היא חמורה ומסוכנת, כיוון שקודם כל לאנשים האלה אין פתרונות אחרים. היא לא צודקת, מכיוון שלאנשים האלה בדרך כלל לא היתה אפשרות לבקש היתרים, ולבקש אפשרות לבנות בהיתר. ובסופו של דבר היא רק מחמירה את הבעיות של העיר. רק מחמירה את המצוקות שקיימות בעיר, ויוצרת מתח לגמרי מיותר בתוך העיר.

לצערי, יש לי תחושה שענייניה של האוכלוסייה הערבית ברמלה, אינם באמת מעסיקים את ראש העיר מר לביא. אני אומר את הדברים, לא רק על בסיס הנתונים שהובאו בפניי, ונמצאים פה נציגים של האוכלוסייה הערבית ברמלה, שאחר אחר כך ידברו ויציגו, אני מניח בצורה יותר מפורטת. בשורה התחתונה, התחושה שמצטברת אצלי מכל הנתונים האלה, היא תחושה חד-משמעית של אפליה, שבה האוכלוסייה הערבית ברמלה מקבלת פתרונות פחות טובים. לא נראה לי שלדבר הזה יש הצדקה, ולא נראה לי שהדבר הזה יכול לקבל תמיכה מאיתנו.

גם התבטאויותיו של ראש העיר, הן התבטאויות מאוד חמורות. אני לא מדבר רק על ההתבטאות ההיא שזכתה לפרסום. וגם אתה אדוני היושב ראש, התייחסת אליה בזמנו, בדיון שהיה בוועדת הכנסת. כהתבטאות מאוד חמורה, התבטאות שאנחנו העלינו אותה גם במליאת הכנסת, ושזכתה לגינוי מכל חלקי הבית. גינוי חד-משמעי מכל חלקי הבית.


אני מדבר על שורה של התבטאויות. יש לי פה תיק שלם של התבטאויות של ראש העיר רמלה, בסגנונות שונים, אבל תמיד בצורה מאוד ברוטלית, מאוד תוקפנית, כלפי אוכלוסייה של אזרחים שהם תושבי העיר שלו.


אדוני היושב ראש, אני לא נתקלתי במקרה של ראש עיר שכך מתבטא באופן חוזר ונשנה לגבי תושבי עירו, גם אם יש לו ויכוח איתם בנושאים כאלה או אחרים. יש הרבה מאוד מצבים של ראשי ערים, שיש להם ויכוחים עם ציבורים בעיר. אני לא נתקלתי במקרה של ראש עיר, שפעם אחר פעם בצורות שונות, ופשוט מפאת כבודה של הישיבה הזאת כרגע, לא רוצה לחזור על כל ההתבטאויות האלה.

זה לא רק על התושבים הערבים.

אולי זה לא רק על התושבים הערבים. אולי יש לו התבטאויות גזעניות ביחס לאחרים. אבל אני מדבר כרגע, כי בפניי יש תיק של התבטאויות.


אני פותח אותן ואני נחרד. מפאת כבודם של הנוכחים פה, אני לא רוצה לחזור להתבטאויות האלה.

אני חושב שהדיון של היום, ידידי, חבר הכנסת דב חנין, היא לא בשאלת אישיותו והתנהגותו של ראש העיר, וראש העיר לא עומד כרגע בפני ועדת חקירה, עם כל הכבוד.

למרות שזה משפיע על ההחלטות שלך.

רבותי, אם אתם רוצים להפוך את הדיון עכשיו לדיון על התנהגותו של ראש עיריית רמלה, אז בואו, תתכבדו להגיש הצעה. תשקול נשיאות הכנסת. הדיון היום הוא על מצב תכנון השכונות הערביות בעיר רמלה. אני מבקש שנעמוד על הקו הזה. יואל לביא לא מהמפלגה שלי, הוא לא חבר שלי, אהוד יכול להעיד על כך. אני לא מבאי ביתו. עשיתי ביקור בשכונות הערביות ברמלה, בבית ספר בג'ואריש, יחד עם מנהלת בית הספר שמדברים ומרעיפים עליו שבחים על כל נושא החינוך. אני לא רוצה להיכנס כרגע לדיון הזה. יואל לביא חוטא, נביא אותו לדיונים. אמרתי את דבריי בועדת הכנסת, באופן הכי ברור, הוא אפילו הרים אליי טלפון, ואמר איך אתה עושה לי כאלה דברים.


באופן חד משמעי, הדיון הוא לא על יואל לביא. בוא נקדם את בעיות התכנון ברמלה.

אדוני היושב ראש, אני מקבל את הצעתו של היושב ראש, ואני מציע שנקיים דיון מיוחד בוועדת הפנים על הנושא של ההתבטאויות. אני רק הזכרתי את ההתבטאויות אדוני, כיוון שלי יש תחושה שלא רק במעשים אנחנו רואים אפליה, לפי הנתונים שיש בפניי יש אפליה. אלא גם הדיבורים מעידים על המעשים. אני לא מתכוון להתייחס לדיבורים מעבר לזה.

אני רוצה לסכם ולומר כך. הבעיות העיקריות של האוכלוסייה הערבית ברמלה הן הבעיות הבאות. יש בעיה היום של צווי הריסה, ויש בעיה של חוסר אפשרות לבנות באופן מספק את הצרכים של האוכלוסייה בשכונות הערביות ברמלה.

יש בעיה שנייה שהיא בעיה של תשתיות. מעבר לבתים הפרטיים, מצב התשתיות בשכונות הערביות ברמלה גרוע. אני אומר את הדברים, אתה ביקרת אדוני, וגם אני ביקרתי. ואני רואה את התשתיות שקיימות בשכונות הערביות ברמלה, לעומת תשתיות בשכונות אחרות. אני רואה שיש מקום עצום לשיפור.


הגיעו אליי, אדוני היושב ראש, רשימה ארוכה של פניות בענייני מפגעים סביבתיים ברמלה. אתרי פסולת בתוך העיר, דברים שמרוכזים בשכונות הערביות ברמלה. נושאים של תעסוקה, נושאים של חינוך. כל הנושאים שאנחנו מצפים שמדיניות תכנונית כוללת, תתן להם תשובה, והמדיניות הזאת תיעשה תוך הידברות עם התושבים, ותוך דיאלוג עם התושבים, ותוך מענה לצרכי התושבים, כל הדברים האלה חסרים אדוני היושב ראש. לכן אני שוב מודה על הדיון הזה, ואני מקווה שנקבל פה לפחות - - -

תודה רבה. אני מציע לתת למהנדס עיריית רמלה, שיציג בפנינו את התכניות העתידיות על נושא מדיניות העירייה לגבי נושא של הריסות בתים, ומה בעצם הפתרונות שלכם לכל הנושא של קידום השכונות הערביות בעיר רמלה. ברוך הבא.

תודה רבה. בראשית דבריי, אני רוצה להתייחס לכותרת של סדר היום, אני יושב פה ושומע את הדברים, ואני רואה שהכותרת היום, היא המשך מדיניות הרס הבתים בעיר רמלה. אין מדיניות, אנחנו לא מתכנסים אצל ראש העיר, או אצל איזשהו פיגורה אחרת ברשות, ומקבלים החלטה - - -

סליחה אהוד, הצעה לסדר, ומותר לחבר הכנסת להגיש הצעה לסדר. זאת הצעה לסדר שהוא הגיש, היא התקבלה, לכן התכנסו כאן. אתה תציג את העמדה שלך, אנחנו נשמח לשמוע שאין מדיניות של הרס בתים, אני חושב שגם דב חנין ישמח לשמוע את זה.

אני אשמח לשמוע וגם לראות.

אני בטוח שאחרי שאני אציג בפניך את הדברים, אתה תשתכנע שנעשית פעילות תכנונית עניפה וסדורה, כדי לקיים את החוקים בחוק התכנון והבנייה, וגם את ההליכים כפי שהם צריכים להתקבל בעיר מודרנית.

אני חוזר חזרה לכותרת, מדובר על מדיניות של הרס בתים, כי אנחנו מדברים על מדיניות של שמירת חוק. חלק מתפקידיי כמהנדס עיר, או חלק מתפקידה של רשות, זה לקיים את החוק. החוק מחייב אותי ליצור מצב, שביד אחת אני מכין תכניות ברמה של תכנית מקומית, תכנית מחוזית, תכנית שצריכה לעבור אישור של מועצה ארצית. אחרי שהתכניות האלה יוצרות את התשתיות, אני יכול לקבל תיקים ורודים, או תיקי בקשות להיתרים, שמתבססות על אותה תשתית שהיא תשתית כדאית.

אתה יועץ משפטי, או מהנדס עיר.

מהנדס העיר רמלה.

חשבתי שיועץ משפטי, כי דווקא היועצים המשפטיים הם שמתחילים עם העניין של החוק.

אני שמח על ההערה.

אני רוצה לקיים את הדיון הזה בצורה מסודרת, תרבותית. אנחנו לא נפריע אחד לשני. נשמע את כולם, ואני מבקש ממהנדס עיריית רמלה לומר את דברו.

אני מהנדס עיריית רמלה, אני לא איש פוליטי. אני לא מושפע משום מדיניות פוליטית. אני כרגע מספר לך על התהליכים בעיר רמלה, ותאפשר לי להציג אותם.

פעם ראשונה אני בא ואומר, שאנחנו עובדים על פי חוק, יוצרים תשתית לבינוי, פעם אחת לתעסוקה, פעם אחת לפונקציות אחרות. אבל תשתית כזאת של להכין תב"ע במדינת ישראל, היא תשתית ארוכה, לוקחת זמן. משהו כמו בין ארבע לשבע שנים בממוצע, על הבסיס הזה כאשר תכנית כזאת מאושרת, אנחנו יכולים לתת היתרי בנייה.

כמובן שכל האינסטנציות שצריכות לפעול בנושא, זו ועדה מקומית, ועדה מחוזית, מועצה ארצית. אני רוצה לענות לך עניינית, אני לא מרגיש כאזרח מדינת ישראל, וכמהנדס העיר של רמלה, שנעשה פה איזשהו קיפוח מגמתי. אני חושב שמה שנעשה, בכל אחד מהמקומות שהוצגו, כמו ג'ואריש, כמו גן חק"ל, אנחנו פועלים באמצעות תכניות, כדי ליצור מצב שנוכל לאפשר היתרי בנייה. אתן לך דוגמאות, ואציג אותם בסוף דבריי, אראה לך שהפעולה שנעשית היא פעולה אמיתית.


יחד עם זאת, כאשר נעשית בנייה לא חוקית בעיר, וזה לא חשוב באיזה סקטור הבנייה נעשית, אנחנו צריכים לפעול פעם אחת על ידי צווים מינהליים, וברגע שהצווים המינהליים האלה מתמהמהים, הם הופכים במשך השנים לצווים שיפוטיים. זה לוקח שנתיים, שלוש, עד שממצים את הדין עם אותם אנשים שבונים בנייה לא חוקית.

אני רוצה לומר מה המשמעויות של בנייה לא חוקית. בנייה לא חוקית יוצרת מצב, או אי התחברות לתשתיות כמו ביוב, כמו מים, או התחברות פרטיזנית, אין לי חישובים סטטיים או קונסטרוקטיביים של הבניין, ובנייה לא חוקית כזאת, עשוייה או עלולה לקרוס יום אחד. אין לי בקרה, כשאני מקבל תיק לבדיקה, תיק להיתר, אני בודק גם את הקונסטרוקציה של הבניין הזה, וגם בודק את החיבורים ואת התשתיות ומאשר, וגם עמידה בתקנים. כל זה כמובן לא נעשה כאשר הבנייה היא לא חוקית. אז נגרם מצב של זיהום מי תהום, חשמל שמתחבר אולי בצורה פרטיזנית או לא ראוייה, לא בהתאם לתקנים שלנו.

יש לנו הרבה מאוד מקרים של בנייה לא חוקית, שמתבצעת בשטחים ציבוריים או שטחים לבניינים ציבוריים. אם זה שטח חשוב הוא ירוק, או אם זה שטח שמיועד לבניין ציבורי. גם בלב העיר העתיקה, ישנן בניות לא חוקיות, שלמעשה יוצרים מצב שלא נותנים לי לממש בנייה של גני ילדים, או אזורי משחקים לילדים, כי השטחים האלה נבנו באותה בנייה לא חוקית, ואז זה מן מעגל שאזרחים יכולים לבוא ולטעון, תשמע, אין לי מוסדות ציבור. נכון, אין מוסדות ציבור, כי חלקן מולאו בבנייה לא חוקית, ויש לנו גם דברים מהסוג הזה.


אני רוצה לומר שאין מדיניות....

לא הבנתי, מדובר במבנים בלתי חוקיים באזור שמיועד למבני ציבור.

בשטח שהוא ציבורי, בבניין ציבורי זה לאיזשהו מוסד שאני צריך לספק.


שטח או"ם הוא שטח ירוק, אני לא מדבר על בעלויות. כשאני מקבל תב"ע, זה מסמך סטטוטורי. על פי התב"ע אני פועל. החליטו בתב"ע ששטחים מסויימים מוקצים לשטח בבניין ציבורי, למוסדות חינוך או לשטחים עירוניים.

אתה מדבר פה על מבנים שקמים בשטחי ציבור, מה שמוגדר כשטח או"ם. אתה יכול לתת לי דוגמאות לשניים שלושה מבנים כאלה שהיו אמורים לקום שם מבני ציבור?

מה העירייה עשתה על דבר כזה. הרי זה לא נולד ביום אחד.

הצגת מצגת

יש כאן בית קברות בריטי, בדופן של בית הקברות הבריטי, למעשה הדופן נושקת לגן חק"ל א'. כאן בנקודה הזאת, על פי הטבעות שלי, יש לי סטריפ שהוא ירוק, מיועד לאזורי משחקים, ולפונקיות כמו ספורט וזמן פנאי. כל המתחם הזה שנושק לדופן הדרומית בין גן חק"ל לבין בית הקברות הבריטי, בנוי, ואני לא יכול לממש שם את אותן פונקציות שאני צריך לספק, כגני משחקים.

מה זה בנוי אדוני?

בנוי בבנייה לא חוקית.

מי קודם הבנייה או הייעוד?

הייעוד קודם. אם ניכנס לוועדת עבודה מצומצמת, אני אציג בפניך תצלומי אוויר, מלפני 10 שנים, ואתה תראה שהשטח היה פנוי, בעודו מוגדר כשטח ציבורי פתוח, נבנו עליו בניינים. פעלנו באמצעות צווי הריסה.

שטח נוסף שאנחנו מדברים עליו, למעשה קשה קצת לראות את זה כאן, אבל בליבת העיר העתיקה ברחוב ביאליק, שחלק גדול מהאנשים מכירים, פינת שמשון הגיבור, בדופן הדרומית, ליד המכולת של חסונה, מי שמכיר את זה, יש שם שטח שמיועד לשטח חום, הוא היה אמור לתת פתרונות לגני ילדים. בשטח נבנה בניין בן ארבע קומות, בנייה לא חוקית. שאנחנו מרמת היסודות, לא מחכים שהבניין יגיע לארבע קומות, וישים את החלונות הרפלקטיביים שלו, ואז רוצים להיות רעים. אנחנו מרמת היסודות מתריעים באמצעות צו הפסקת עבודה, צו הריסה מינהלי ברמת היסודות, כדי לנקות את השטח. בסופו של דבר, באמצעות הביורוקרטיה של בתי המשפט.

ברשות ההבטחות של ראש העיר לפני הבחירות. תגיד את האמת.

אנחנו נגררים למן מצב שבו אני נמצא עם בניינים שנמצאים היום או בזכות דרך, או בשטח ציבורי, ואותם אנחנו צריכים להרוס.

לא בכדי שאלתי אותך, אם אתה מהנדס או יועץ משפטי. אני יודע שאתה מהנדס, אבל אני לא חושב שהדיון הזה צריך עכשיו להתרכז בנושאים שאתה מדבר עליהם. הייתי מצפה שאתה תראה לנו תכנון, איזה תכניות עתידיות יש לך, איך אתה מספק את הצרכים של האוכלוסייה. אני חושב ששנינו מסכימים שיש להם הרבה צרכים. אתה עכשיו בילית כבר 10 דקות לדבר על חוק והריסות. בסדר, אף אחד כאן לא מסכים בעד בנייה לא חוקית. אבל תציג פתרונות, תציג תכנון.

עם כל הכבוד הוא שאל הוא יענה.

חבר הכנסת שאל אותי מה אנחנו עושים כדי למצוא פתרונות לאוכלוסייה הערבית שנמצאת בעיר. לפני שאני עונה לך ספציפית לגבי המפות, אני בא ואומר, למרות שיש לי פה את ג'ואריש ואת גן חק"ל א' וגן חק"ל ב', וכמובן בליבת העיר ישנה אוכלוסייה ערבית. אזרח ערבי יכול לבנות בכל מקום ברמלה. יש לנו בשכונות הכי יפות ברמלה, יש שכונה שנקראת נווה דוד שנמצאת כאן. בשכונת נווה דוד ישנה אוכלוסייה ערבית, יש בבית דוד הישנה אוכלוסייה ערבית. נאות יצחק רבין ישנה שכונת וילות מפוארת, יש שם אוכלוסייה ערבית. יש בכל מקום בעיר אוכלוסייה ערבית שקונה בתים דו-משפחתיים או וילות, בלב השכונה הזאת של חממי, נווה דוד. כאן יש משפחה שבנתה בית גדול ויפה.


עניינית, לבוא ולהגיד לך איך אנחנו פותרים חלק מהבעיות.

יש הקצאת שטחים עתידיים לבנייה של שכונות ערביות?

ודאי. אני מציג בפניכם תכנית.

ישנה תכנית שנקראת ל"ה 170/3, זוהי תכנית לאומית שהמציאה אותה מדינת ישראל ותמיכת עיריית רמלה. באזור הזה שנקרא ג'ואריש, בחלק הדרומי שלו במשלוש הדרומי, אנחנו מקימים שכונה נוספת לאוכלוסייה הערבית במקום, ואתם רואים שהמשולש הזה שנמצא כאן, זה המשולש שנמצא במקום הזה. התכנית הזאת מובלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל, שהנציג שלהם יושב פה. המנכ"ל גם יושב כאן. אבל היא מובלת על ידי מדינת ישראל. היא כרגע בשלב של עידכון לגבי בעייה תמוהה שנמצא בדופן המערבית של התכנית, אבל היא עברה ואושרה בעיריית רמלה. היא מדברת 202 יחידות דיור תוספתיות בשכונת ג'ואריש, במשלוש הזה שהוא נמצא בין 4,3,1 לבין שכונת ג'ואריש.


לגבי בנייה תוספתית נוספת. יש גן חק"ל א' וגם גן חק"ל ב' שנמצא בנקודה הזאת. בגן חק"ל ב' ישנה תכנית שנקראת ל"ה/1000 16א . את הפטיש הזה אנחנו רואים כאן, והבנייה התוספתית זו 52 יחידות דיור צמודות קרקע לשכונה קיימת. נמצאת בין גן חק"ל ב' לבין כביש 40

לגבי גן חק"ל א' שנמצא בנקודה הזאת. בחלק הצפוני של השכונה, ישנה תכנית שהופכת שטח שיועד במקור לפני כארבע שנים לאזור תעסוקתי, אזור קניות ותעסוקה שנמצא בשטח של נחמיה קפלן, בתב"ע שנקראת ל"ה 1,000 /21 .

שטח הקוסמוס.


אני הרי שכן של המתחם הזה. נכנסתי בשבוע שעבר לגן חק"ל, וראיתי את הכניסה למתחם התעסוקי, איזה תשתיות הושקעו שם. לעומת זאת, הכניסה שמהווה בושה לנו, כאזרחים למדינת ישראל לתוך לתוך גן חק"ל.

אענה לך. בגן חק"ל ישנה תב"ע. הציג זאת חבר הכנסת דב חנין. אני אומר את זה בהגינות רבה. ההבדל בין הנקודה הזאת של גן חק"ל א' לבין כל שכונה אחרת, שהתב"ע הזאת יש לה כל מיני נזילות או התפרצויות החוצה. זאת אומרת, אם יש לי כביש, בונים על הכביש, יותר מקו 0, זה למעשה סיומת הכביש. דיברתי על זה שבונים של שטחים ירוקים ועל שטחים חומים. ובסופו של דבר זה אותו מעגל קסמים שאני בא ואומר, ואחר כך אומרים אבל אין שטחים ירוקים. אז גם עם זה אנחנו מתמודדים.

אני הבנתי שאני צריך להתמודד עם זה, ויצרתי מצב שתכנית ותעסוקה שדיברו עליה פה קודם, התכנית ל"ה/1000 על 21 , היה לה שטח או"ם, והיא נושקת לגן חק"ל. קיבלתי החלטה יחד עם האנשים שעוסקים בתכנון בעיר, ואמרנו, בוא נקצה את השטח החום הזה לטובת אוכלוסיית גן חק"ל, כי כל השטחים נאכלו. השטחים האלה או התאיידו, אבל השטחים האלה נעלמו כתוצאה מבנייה פרטיזנית, לא חוקית, איך שאתה רוצה לקרוא לזה. אמרתי לפרוייקט ל"ה/1000 על 21 שהוא מרכז קניות, שכח מהשטח החום שלך והשטחים הציבוריים, ואני עכשיו עושה משהו מוזר. נותן לאוכלוסייה שנמצאת פה בגן חק"ל את השטח החום של הרצועה שנמצאת מצפון, או שלא שייכת מבחינת תב"ע בכל למקום הזה. פעיל שם בית ספר ומוסד חינוכי מכובד אלו מריה.

זה קרקע פרטית?

כן, טאבו.


אני מהנדס עיר, ואני מדבר כרגע על מה קובעת התב"ע. נולדה תב"ע, אחרי שעברה את כל משוכות התכנון במדינת ישראל, ועדה מקומית, מחוזית, מועצה ארצית. טרטרו אותם עם כל מיני

חוכמות אחרות. קבעה תב"ע, זה ראה וקדש. אני לא הולך וחופר למטה מה הוא היה לפני ארבעים שנה, כי זה לא רלבנטי לדיון מבחינתי. יכול להיות שיש כאלה שרוצים להתעסק עם היסטוריה, מבחינתי זה לא רלבנטי. כמו שלא רלבנטי שלקחתי פה מתב"ע שהיא עוסקת באזור תעסוקה, והצמדתי לגן חק"ל בית ספר, כי היה צורך בבית ספר.

אני עונה על זה כרגע, על כל אלה שבאים ואומרים, לא, יש איזושהי מגמה. אני לא מתייחס כרגע לא לאמירות ראש העיר. אני בא ואומר לכם כמהנדס עיר, בשיא הגינותי, שאני לא רואה פה שום אפלייה. לא בגן חק"ל שאני מתחיל את המגורים, לא בגן חק"ל א' שאני מרחיב בדופן הצפון מערבית שלו את ההנחייה של ראש העיר. אותו ראש עיר שאתם מדברים עליו, הנחה אותי לקחת שטח שהיה מיועד לתעסוקה, לצבוע אותו לצמודי קרקע בצבע כחול, ועשינו את הדבר הזה.

אותו דבר לגבי הדופן הזאת שהיא גן חק"ל ב'. בשלושת המקומות האלה, שרירות וקיימות תכניות. נמצאת פה נציגת הוועדה המחוזית, שרק לפני שלושה ימים, עשינו דיון יחד עם אותו ראש עיר שאתם מדברים עליו, כדי לשאול למה התכניות לא מתקדמות. עשיתי בירור, ומכיוון שהתכנית הזאת והתכנית השנייה שהצגתי בפניכם, מורכבת ומסובכת. גם משר הפנים יצר מצב חדש, ואני מצדד בגישה הזאת. זה אומר שצריך להתחיל את כל התכניות, ולתת להם איזושהי תפנית אחרת. אני מסביר שקידום התכנית הזאת, אינו שונה, לא כתוב עליו למעלה ע', ואומר קדם אותו יותר לאט. התכנית הזאת, והתכנית הזאת מקודמות במקביל לכל התכניות. אני רוצה לספר לך, כדי לסבר לך את האוזן בנושא תכנון במבואת העיר.


במבואת העיר יש את מתחם מכב"י, שגם האנשים שיושבים פה ומדברים עליו ומכירים אותו. היה שר שיכון פעם שקראו לו פואד בן אליעזר, בשנת 1995 הוא הגיע לרמלה, ואז המצאנו את התכנית הזאת היא כל כך מורכבת. יש לי מסילת רכבת לרחובות, מסילת רכבת לתל אביב, כביש 44, משהו בלתי פתיר לחלוטין.

עמדה טיסת הקרקע הזאת שנקראת שכונת מכב"י, ואמרנו בואו נעשה איתה משהו, ניצור שער לעיר. נעשה הגדרת שינוי לעיר. התכנית הזאת אושרה רק לפני מספר חודשים. אם אני עושה את החשבון, עברו מאז להערכתי, 11 או 12 שנה מאז שהתחלנו עם התכנית. התכניות האלה מתגלגלות שלוש שנים, ולא קרה כלום, כך עובדת מדיניות התכנון במדינת ישראל, והיא לא שונה בתכניות האלה מתכניות אחרות.

לא נשלחתי לייצג אף אחד, נשלחתי לייצג את עצמי בתור בן אדם שאמון על התכנון בעיר. אם מדברים על התכנון בעיר, אני יכול לבוא ולומר לכם בשקיפות רבה, שאני עובד על פי אותם פרוצדורות של תכנון לשכונות ערביות, ובסקטור ערבי. אני לא רואה סקטור ערבי. אנשים שיושבים פה יודעים את תפיסת העולם שלי. וחלק גדול מהאנשים שיושבים פה, יודעים שאני מקדם עבורם תכניות, כולל תכניות של כבישים עוקפים, וכל מיני מקומות שנמצאים פה.

אין מצב שבו ניתנת הנחיה או שמיושמת הנחייה, או שלא ניתנת הנחייה ומיושמת על ידי איזושהי מדיניות של איטיות בקידום התכניות. התכניות האלה להרחבת השכונות הערביות מתקדמות בדיוק כמו כל תכנית, ואני מקווה שלא יגיע למצב ששכונת מכב"י שהיא 12 שנה, לשכונה יהודית נקרא לזה.

יש פה שתי שאלות קצרות של חבר הכנסת דוד אזולאי, ושל חבר הכנסת דב חנין, ושל חברת הכנסת נדיה חילו. אבל היות ונציגי ארגון שתי"ל הכינו גם מצגת כדי להציג לנו את הבעיות מנקודת ראות שלכם, אני רוצה שנראה את המצגת של ארגון שתי"ל, כדי שנוכל לקבל איזושהי החלטה משותפת.

בשכונת ג'ואריש הושקעו 62 מיליון שקל ב-10 שנים האחרונות בנושא תשתיות. אני מוכן לעשות סיור יחד עם חברי הכנסת, או איזושהי ועדה מצומצמת שתהיה, ואוכל להראות להם מה אנחנו עושים בנושא הזה.

רוצה לשאול את המהנדס, האם שלוש התכניות שאדוני הציג כאן, אני מבין שאלה תכניות שמיועדת אך ורק למגזר הערבי.

אך ורק למגזר הערבי. תוספת לג'ואריש 202 יחידות דיור, 52 בגן חק"ל ב', ובגן חק"ל א' אנחנו עוד רבים על זה.

ישנה כרגע תכנית זמינה, שאומר או-טו-טו בזמן הקרוב אפשר לעלות לשטח ולהתחיל לבנות? מתי אתה מעריך שזה יקרה?

להערכתי, עניין של שלושת רבעי שנה עד שנה מקסימום.

אז יכול מאוד להיות שבעצם קלענו לדעת חכמים, ועצם קיום הדיון הזה, אנחנו נלחץ על ועדות התכנון, יושבת פה הנציגה. ובדברי הסיכום שלנו יחד איתך, אנחנו נפנה לממונה על המחוז לבקש ממנו להאיץ את תכניות התכנון, שיתאימו לתושבי העיר.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך, אחת הבעיות הקשות שלנו, עם כל נושא התכנון, שישנם חסמים, וזה נתקע בועדות, זאת הבעיה שלנו.

חבר הכנסת אזולאי, שבוע הימים שאני ממלא מקומו של יושב ראש הוועדה, אני כבר הוריתי לוועדה לקיים דיון עם כל גורמי התכנון פה בכנסת. מבחינתי, שזה יהיה יום עיון שלם יחד עם כל הגורמים בדבר, כדי פעם אחת ולתמיד להוציא את העגלה התקועה בכל מקום. כי הנושא האלה חוזרים מיישוב ליישוב, ממקום למקום, כל פעם אנחנו נתקלים בבעיות התכנון של ועדות התכנון השונות.

רבותי, עם כל הכבוד, זאת הנקודה. הרי בסופו של דבר אנחנו מתכנסים לאותה בעיה בכל יישוב.

יש עוד בעיה שכדאי שתדע אותה, זו הבעיה של אלה שאמורים לאכוף את החוק. זה אומר מערכת המשפט שלפעמים, בעצם בדרך כלל מתמהמהים זמן רב עד למתן פסק דין, אז אתה מתפלא איך פתאום קם בניין של ארבע קומות ביום בהיר אחד.

אני לא הרבה השתכנעתי מההצגה של מהנדס העיר כאן.

יש איזשהו תרבות פרלמנטרית שלנו כחברי כנסת. בא מהנדס העיר שמציג תכניות, תגיד לו תשמע, לא שיכנעת אותי. למה להגיד לו אתה עושה הצגה.

הצגה זה מלשון להציג, אני לא תוקפני עד כדי כך. הנושא הובן לא נכון.

אני שמח שאתה מבהיר זאת. ואני אשמור על כבודו של מהנדס העיר בוועדה.

גם אני. אבל להגיד שכאן לפי שתי התכניות שהוצגו, מדובר על תוספת של 450 יחידות דיור, במידה וזה ייצא לפועל. אני כבר שומע על התכניות האלו הרבה זמן. אני לא רואה שהן מתממשות.

תשאל למה.

אני אשאל מה שאני רוצה. בדרך כלל תכניות צריכות לספק צרכים בתקופת זמן מתונה. 450 יחידות דיור, זה יכול לספק את האוכלוסייה הערבית או חלק ממנה, שנה, שנתיים, שלוש, ארבע. אני מבין שתכניות שכל כך נסחבות צריכות ספק את הצרכים לעוד 20 שנה.

למה אתה מעוות את מה שאמרתי פה. אמרתי לך שיש מתחם מכב"י שהוא בשביל יהודים נוצצים 21 קראט, לא בשביל ערבים. נתקדם 12 שנה, ואני בא ואומר לך, ושאלת אותי כמה זמן, אמרתי לך שלושת רבעי שנה לשנה עד שתהיה בתוקף. אתה עכשיו בא ואומר לי, לא, זה יקח 20 שנה. אני מקבל את התכנית ואומר לך, תרשום, מהנדס העיר של רמלה, יושבת פה הוועדה המחוזית, אומר לך שלושת רבעי שנה, שנה, תקודם התכנית. התחילו בתכנון שלה במינהל מקרקעי ישראל לפני כשלוש או ארבע שנים. קצב ההתקדמות שלה מהיר מאוד ביחס לתכניות אחרות שיש ברמלה. אתה פשוט מעוות.

אם מישהו מעוות כאן זה אתה. אל תתחיל עם זה, ואל תתרגש כל כך.

זה בדיוק המקום שלא רציתי להגיע אליו. אני מבקש ממך לכבד את חברי הכנסת, ותענה על השאלות.

הפתרונות שהוצגו כאן, מלשון להציג, הם לא מספקים והם על הנייר. אנחנו הרבה זמן שומעים עליהם. האחריות כולה של עיריית רמלה. לא להכניס כאן לא את המינהל, ולא את המדינה. אני חושבת שעיריית רמלה, אם היא מובילה תהליך תכנון, המינהל יתן קרקעות. הרי לא מדובר בסופו של דבר באלפי דונמים. ראינו את המשולש הקטן הזה של ג'ואריש. לא מדברים כאן עמק שלם. אולי 50, 60 דונם בסך הכל לפי קנה המידה, אפילו פחות מזה.

אני חושב שהבעיה היא של עיריית רמלה. ואתם לא מובילים תכנון, אתם לא מספקים את הצרכים של האוכלוסייה, וכדאי להפסיק עם המדיניות הזאת.

אני מוחה על ההערה שלך, 21 קראט, ונוצצים, אני חושבת שזה לא היה במקום.

זה מתחם יקר.

לא לזה הוא התכוון.

זו לא הערה במקום.

אם עכשיו נתחיל לעסוק בדיון הזה בטרמינולוגיות של המלים, ומי אמר מה, לא נגיע לשום מקום. בא מהנדס העיר, אחרי בקשה שלנו לקיום דיון על נושא התכנון בעיריית רמלה, מבקש ומציג לנו פה תכניות. אנחנו יכולים לא להסכים, בסופו של דבר אנחנו נצטרך לקנות לוועדה המחוזית יחד, וזה התפקיד של הוועדה להעיף את התכניות האלה. אם אתם רוצים עכשיו להתחיל להתנצח, ומי יוציא כותרת יותר טובה, זה המקום, לא. נקודה, סוף.

הנושא של העיר העתיקה, איך היא נכנסת לכל המכלול של ההסברה, ואם אתה יכול לתת לנו כמה מלים. אנחנו יודעים מי גר שם, אני מכירה את האזור טוב מאוד. יש לי קרובי משפחה שם. כמו שיורם אמר, אני רוצה בהחלט להגיד לך, שהנושא של יום עיון, ומפגש עם כל גורמי התכנון, לדעתי זה צעד מאוד חיובי, וזו החלטה נכונה.

רציתי לשאול, אבל כבודו לא התייחס לעיר העתיקה. מהי הקונספציה התכנונית לעירייה כלפי האוכלוסייה הערבית המתגוררת שם. האם הפתרונות שהצגת - - -

מתי עשית סיור בעיר העתיקה, ברמלה?

לפני חודש.

הייתם במתחם קליפסו, מותר להגיד קצת דברים טובים.

אולי היו צריכים להסתובב מאחורי קליפסו ולראות את המראות. בתים מוצפים עם מים.


צריך להסתכל על החזית המסחרית שלהם, ולא היכן שאנשים גרים.

אתם רוצים לפתור כרגע את ה-58 שנים האחרונות כרגע, בדיון אחד. אבל גם נעשו דברים טובים בעיר רמלה במשך העשר השנים האחרונות.

אני חושב שעל ראש העיר, ועל העירייה לשנות את המדיניות והקונספציה בהתייחסותם לשכונות הערביות.

ברור.

חבריי, חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים, ובסופו של דבר מה שיקרה הוא, שהנציגים של העיר רמלה, שבאו לפה עם כאב גדול, לא יוכלו להציג את הדברים שבהם הם רוצים שאנחנו נתמקד, ונסייע להם כוועדת הפנים של הכנסת.

כל עוד הקונספציה היא להתייחס, זו שכונה ערבית, וזאת שכונה יהודית, העניין של רמלה ושל לוד ושל יפו יישאר במקומו, ולהיפך, יילך ויחמיר. יש צורך לשנות את הקונספציה התכנונית,

אי אפשר להזניח את העיר העתיקה. אתה מהנדס, אתה צריך להפוך את העיר העתיקה למפגש תרבותי בין יהודים לערבים, אטרקציה תרבותית. אם כבר מדברים על תכניות תיירות. זה דבר נדיר, יש לך משהו מאוד יקר ברמלה.

אני מדברת בשמה של הוועדה העממית ברמלה.

האמת היא שאת כל כך פעילה, יש לך הרבה כובעים, אני לא יודעת איך להציג אותך.

היום ברמלה יש רשימה מאוחדת, יש ועדה עממית, שמיוצגת על ידי כל המפלגות, כל העמותות. יש מנהיגות אחת מאוחדת, יש לנו אינטרס משותף לקדם את הזכויות שלנו בשכונות הערביות, אבל גם לקדם את כל העיר. הרי אנחנו לא באינטרס מנוגד, לא עם ראש העיר, ולא עם מהנדס עיריית רמלה. גם אנחנו רוצים לקחת חלק, גם בפיתוח של רמלה. אבל בדרך כלל, המצוקה שלנו מתחילה בנושא התכנון. אם אנחנו מדברים על רמלה, ומדברים על עיר מעורבת, ישנם שלושה שכונות עיקריות, כמו שדיברתם שזה באזור העיר העתיקה. אני לא מדברת רק על הקדנציות האחרונות, מאז קום המדינה ועד היום, היא עברה תהליך של הרס. מה שנשאר ממנה זה רק 15% ממה שהיה פעם. עדיין ישנם שם תכניות בינוי ופינוי.


האוכלוסייה הערבית סובלת משני איומים. איום של עמידר, רשות פיתוח, וצווי פינוי. המישור השני, זה המישור התכנוני. כי בעצם התכנון החדש מראה על כמה בתים שמיועדים להריסה ולפינוי.


אם אנחנו מדברים על רמלה כעיר היסטורית, ואנחנו רוצים לשמר את ההיסטוריה בשביל לקדם אותה, וליצור ממנה פוטנציאל תיירותי, מי שהרס את מתחם הארמנים לפני כשנתיים זה שלוש, ארבע דונאם של אזור עתיק שנהרס. אף אחד לא נענש, ראש העיר ידע מזה, וזה התהליך המתמשך שאני מדברת עליו.


כל התכניות שהיו עד היום זה תכניות של פינוי ובינוי, ואנחנו שואלים את השאלה למי הפינוי, ולמי מיועד הבינוי. אנחנו רוצים לייעד את העיר העתיקה, ולהוציא את האוכלוסייה הערבית ממרכזה של העיר רמלה.

אם מדברים על תכנון, קודם כל היו שכונות קיימות, אחר כך הכבישים הגיעו. כביש

מספר 40, השכונה היתה חלק אחד, התכנון בא אחר כך וקבע קו בניין קדמי. המקרה של ג'מאל אלשמאלי לדוגמה, שהוא גר פה. השכונה הזאת היתה קיימת. התכניות שתכננו שם התושבים, הם קידמו את תכנית המתאר שנמצאת במקום.

זה הבית שעליו אנחנו מדברים שמיועד להריסה.

הבית הזה נבנה אחרי כביש 40.

נכון, אני רוצה שתהיה מהאחריות שלך לקדם תכניות חדשות לכל השכונה. אנחנו דווקא דורשים בנייה לגובה.

אל תעוותי דברים.

בעצם, מי שקידם את ההתרה של השכונה הזאת הם התושבים, שהם חיכו מאז קום המדינה עד שנות השמונים, הם קידמו תכניות של מפות מצביות, זה לא תכניות של אזורי פיתוח ולא אזורים ירוקים, ולא שטחי ספורט, ולא אזורים חומים. אנחנו לא מדברים על מפות מפורטות נקודתיות. אנחנו מדברים על המכלול של השכונה.


הכביש הזה קובע קו בניין קדמי 75. ג'מאל רוצה ללכת למוסדות התכנון ולאשר את הבית. גם לפני זה וגם אחרי זה. הוא לא יכול, ממש לא יכול, כי תכניות שם לא מאפשרות. ובעצם, גם מבחינת רמת התשתיות, בעיקר שכונת גן חק"ל ב' שזו הכניסה היחידה שנמצאת בין שתי השכונות, והמעבר נמצא פה. הילדים עוברים בין שתי השכונות ברמה יום יומית, וזו סכנת חיים אמיתית. השכונות שלנו מסוכנות בחיי יום יום. זה מה שיוצר התכנון על השכונות שהן קיימות.


מאז קום המדינה, לאוכלוסייה הערבית לא נבנה שום פרוייקט אחד. אני רוצה לראות פרוייקט אחד של שכונה ערבית, או של מגורים, חוץ מהפרוייקט של פינוי ובינוי שאיכלס כ-200 יחידות דיור, שהפך היום לשכונת עוני, כי מתייחסים לשכונה כאל יחידות מגורים. שכונה זה גם שטחי ספורט, זה גם מתנ"סים וגם מרפאות, זה גם כבישים. הצרכים שלנו הם דומים לצרכים של האוכלוסייה היהודית בעיר.

אני רואה את זה כשכן של גן חק"ל. אני יכול לומר פה לחברי הוועדה, אני גר בשכנות לשכונת גן חק"ל כתושב נאות יצחק לוד.



לא אחת, לצערי הרב, באות אליי שכנות יהודיות, שאומרות לי תשמע, הערבים מגן חק"ל השתלטו לנו על הגנים פה, ועל מתקני משחקים. אני צריך לעמוד מולם, ולהגיד להם רבותי, כשיהיו בגן חק"ל גני משחקים, ויש שם פעילות לבני הנוער, לא יבואו לפה. גם הם רוצים את מתקני המשחקים האלה. ואני אומר לך אהוד, חבל שראש העיר לא פה, אני אומר לך שפשוט נורא להיכנס לשכונה, במרכז מדינת ישראל, שמסביבה יש שכונה יהודית מצד אחד, ומצד שמאל שלה הולכים להקים מרכז תעשייה גדול מאוד, שם מפתחים תשתיות גדולות מאוד. ואתה לא מוצא שם את הפתרונות לילדים במרכז השכונה. לכן צריך להסתכל בהיבט האחר של העניין.

אני כתושב שכונת נאות יצחק לוד, נפגש עם אותם תושבים שהם השכנים שלי, הם מגיעים לבלות עם הילדים שלנו שם כל ערב, בהעדר יכולת תרבותית ופעילות פנאי בשעות הערב.

לגבי שכונת ג'ואריש, אני רוצה להראות איך התכנון חוסם, ואיך התכנון יוצר את הסיטואציה, גם של צווי הריסה ולא מאפשר לאשר תכניות אחר כך. המשולש הזה לא נוצר יש מאין, יש כביש של התממים, כביש של 22 קילומטר, הוא יצר את המשולש הזה. למה מלכתחילה כאשר מתכננים כביש, לא חושבים שיש פה 5,000 תושבים כמעט כפר, שצריך להתפתח מתישהו בעתיד. ולהזיז את הקרקעות על חשבון, אולי קרקעות של ישרש או נס ציונה, או מישהו אחר. אבל למה דווקא על חשבון האוכלוסייה הערבית?

אם אנחנו מסתכלים על הכביש בפינה, הכביש ממש תוחם מגרש באותה שכונה. אני רוצה להציג איך השכונות הערביות לאט לאט הופכות לגטו בתוך העיר במרחב האורבני.


שכונת ג'ואריש והמיעוטים. מהצד הדרומי זה כביש 431 מתוכנן ובביצוע. מצד שמאל זה כביש 200, תכנית מונחית 170 חותמת ג'ואריש מהכיוון האחר. היא לא תתפתח חס וחלילה. באזור הזה זה אזור תעשייה מתוכנן, למה לא מגורים, למה לא דברים אחרים?

אני יושב פה בדיון, ומוצגים דברים שמעוותים.



תייצרו תמונה לא קיימת. פנו אליי שיושבים גם פה, ודיברו, ואמרו, עיריית רמלה, אנחנו רוצים להכשיר, או לנסות להראות איך אנחנו מפתחים את המקומות האלה. ועיריית רמלה יזמה מכספה הזזת הכביש הזה למעלה, ויושבים פה אנשים שיהנהנו בראש, ואולי הם לא רוצים לעשות זה כרגע בראש. אבל אנחנו פותרים את הבעיות האלה. אי אפשר להציג את זה שאנחנו יוצרים גיטאות, זה לא נכון. הבניינים האלה נבנו על קרקעת מינהל ללא היתרים. יש לי תצלומים של זה. אז אני לוקח את הפצע, שם עליו תחבושת, נוצר פצע חדש, שם עליו תחבושת יותר גדולה. והזזת הכביש, אם יבוא פה בן אדם ממנהל מקרקעי ישראל, יגיד לי סליחה, יש בנייה לא חוקית, מה אתה עושה את זה?

אהוד, לימדו אותנו שלעשות כביש, זה לחבר בין שתי נקודות בצורה הכי קצרה שיכולה להיות. למה הכביש צריך להתפתל מסביב לכל בית שנמצא באותה שכונה, ולא לאפשר שטח עתידי? אני רוצה תשובות לשאלות האלה.

אני עונה לך, בעשר השנים האחרונות כל זה בנייה לא חוקית.

למה זה נוצר? אני יודעת שיש עכשיו יוזמה של התושבים לקדם תכניות.

לא יוזמה של התושבים, יוזמה של עיריית רמלה, אני משלם את זה.

אני מדברת על זה, שמלכתחילה התכנון קובע עובדות, וקובע בעיות שלא מאפשרות, כי התושבים לא יכולים לממן תכניות של עשרות אלפי דולרים, ובספק אם יתקלו, גם בגלל שיש לנו ראש עיר כזה, וגם בגלל שיש ביורוקרטיה בכל הנושאים האלה. מישהו צריך לתכנן את רמלה בצורה שמכבדת את התושבים. לתת גם מגרשי משחקים, וגם מגורים. וגם לכבד את הצרכים הבסיסיים שלה. המשולש הזה שאתה מדבר עליו, אתה בונה בלי לשאול את התושבים, מה הצרכים שלה מבחינת צרכים תרבותיים, דתיים.

את יודעת שכל המקום הזה זה מתנ"ס מפואר, ואת יודעת שזה מגרש ספורט שאנחנו בונים אותו עכשיו. את מתעלמת מהדברים האלה.

אני יודעת שזה נעשה מכסף חלקי מעיריית רמלה, אבל רוב הכסף בא מתרומות מחוץ לארץ, אנחנו צריכים להתחנן לחוץ לארץ בשביל שיבואו לתת לנו את השירותים.


אנחנו היום לא מדברים על בירורי זכויות. אם יש כביש, צריך תמרורים, צריך מעברי חצייה, צריכים עוד דברים מסביב.

שטח חום, רוצים לבנות בתי ספר מתי? יכול להיות 30 ו-40 שנה. בינתיים השכונה הופכת ליותר ויותר שכונה צפופה, שכונת עוני, בלי שירותים מינימליים. לכל ג'וריש יש מעבר אחד, אם סוגרים אותו, זה גטו.

שכונות שלא מוכרות בתוך העיר, שכונת הרכבת, לא אתמקד בזה. אבל גם כאשר התושבים באים ורוצים לקחת יוזמה ולבנות משחקיות, מוציאים צווי הריסה. אני חושבת שבכסף שמושקע להריסת בתים ברמלה, בית אחד עולה 300 ו-400 ו-500 אלף שקל, אפשר לתכנן את כל העיר, את כל השכונה. אנחנו רוצים שהכסף הזה יושקע גם בשכונות היהודיות, אבל לא על הרס של בתים ערביים. אני מדברת על מאות יחידות דיור שנבנות רק לאוכלוסייה יהודית, אם זה בעמותות סגורות, אם זה בהתניות של כל מיני משרדים למיניהם.

...לא התייחס אליו.

הבעיה שלנו זה לא התבטאויות של ראש העיר. הבעיה שלנו היא עם המדיניות, הוא סופר אותנו במספרים, דמוגרפיה, וזה קטסטרופלי שיהיה פתאום רוב ערבי. חומות הפרדה בין שכונות ערביות ליהודיות. אני מכירה את זה ממקומות אחרים בעולם. שינוי שמה של רמלה, לרמלה יש סטיגמה, הוא לא שואל אפילו את התושבים שלה, רוצים לשנות את השם של רמלה.

כפתרונות מה הדרישות, כי זה מה שחשוב.

ואהבת לרעך כמוך.

אני חושבת שצריכה להיות חקירה של כל הנושא התכנוני בעיר רמלה. נעשה עוול לשכונות הערביות בעיקר, ולפי דעתי לסגור שכונה ערבית, זה גם לסגור שכונות יהודיות אחרות. אנחנו דורשים להיות פה במסגרת החוק, אנחנו רוצים שהמדינה תאפשר על כל מוסדותיה התכנוניים.

אני רוצה לשאול את חבר המועצה, אתם רוצים להיות שותפים במוסדות התכנוניים. חברי המועצה שלכם ברמלה מהמגזר הערבי שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, הם חברים בוועדה לקידום ולבנייה של העיר רמלה.


כן, את רוצה להגיד שהדברים נעשים בצורה דמוקרטית. האיש הוא חבר בוועדה, הדברים לא מובאים לידי חברי הוועדה המקומית ברמלה?

לא כך עושים שיתוף אוכלוסייה בתהליך תכנוני.

סליחה, בתהליך דמוקרטי כך זה עובד. יש מערכת בחירות, נבחרים הנציגים, הם חברים בוועדת התכנון, כמעט נבהלתי שחשבתי שאין אף נציג.

היושב ראש היה ערבי. חמש שנים הוא עבד איתי.

אתם לוקחים בן אדם אחד.

אז אי אפשר לדבר על קיפוח.

הוא מכובד מאוד, עשה רבות למעננו.

כל מה שהוצג, זה יפה לפורום שלא מכיר את הבעיות במקום. את אהוד אני בוודאי מכבד. אני חבר בוועד שהציגה בוסינה.


מה שהציג חברי אהוד, ואני מאוד מכבד את הדעות שלו. אבל הנושא הזה טוב רק לאנשים שלא מכירים את הבעיות. המצב בג'ואריש קטסטרופלי ב-30 דונאם שישנם, זה לא יפתור אפילו 5% ממה שקורה שם.


רק בשביל לסבר את האוזן, גם לומר לחבר'ה מהמינהל, פשוט מאוד, העוול הזה שנמשך קרוב ל-60 שנה, אני לא חושב שאפילו נימוסית צריך להעיר לגבי ג'ואריש.

יש הרבה שזורקים את המלים האלה שג'ואריש פלשו. לא חברים, הכפר הזה נבנה ב-1953 על ידי המדינה. זאת אומרת, כפר לכל דבר, מוכר, מדינת ישראל בנתה את הכפר הזה, על ידי משרד השיכון דאז. בכדי להבין מה מצוקת המקום, בשנת 1953 כאשר אנשים עלו למקום הזה, וזה בדיוק 212 דונם נטו, שמתוכם יש שטחי ציבור, יש את הכבישים, מתוכם יש גם את החומה הזאת שנבנתה לאחרונה. האוכלוסייה הזאת היתה מונה 175 נפשות אז. היום, המקום הזה מונה 3,500. כשאני אומר גו'אריש זה שתי שכונות. יש את ג'ואריש הוותיקה, היא כבר קרוב ל-60 שנה. ויש המיעוטים שזו שכונה ליד, שהיום ביחד 5,500 נפשות. אבל ג'ואריש כשנכנסו 175 נפשות ב-1953, היום היא מונה 3,500 נפשות. מספר פעמים השתתפתי בועדות הפנים פה, וכל הדברים נאמרו, גם קודמו של אהוד, וגם אהוד, כל הזמן אמרו לנו שיש תכניות עתידיות. התכנית שאהוד דיבר עליה, היא פשוט נוצרה מכורח הנסיבות, זה לא דבר מקובל. בגלל שהכביש הזה נעשה שם, והקרקע הזאת שהיא לא טובה בכלל לשום בנייה, כי היא בצורת משולש. מתוך הקרקע צריך להרחיב גם את מגרש המשחקים של בית הספר, גם תכננו שם תחנת דלק, אם אני לא טועה בתכנית. ולכן מה שהעירייה מתכוונת ל-12 יחידות דיור, מדובר על 4 או 5 בניינים לגובה, שבכלל לא מתאים למגזר הערבי. יש לי דוגמה חיה, היום בכניסה לג'ואריש, יש שם שכונה שנבנתה לפני 15 או 16 שנים, שהיום מאז הבניינים שם ריקים, אף אחד לא רצה להיכנס, ופה לא עניין של מה שנקרא מחפשים פאר, אבל לא צריכים להתעלם ממנטליות.

זה המקום הצפוף ביותר בארץ. יש בה בערך 17 אלף, 18 אלף תושבים בקילומטר מרובע, אין עוד צפיפות כזו בארץ.

ברשותך אדוני חבר הכנסת, בוועדת הפנים במקום הזה, אמרתי שאני רוצה להכניס את ג'ואריש לספר גינס, לגבי המרחק בין בית לבית. הסיפורים האלה שג'ואריש זה סביון, זה לא בדיוק כך.

צריך להכיר את ג'ואריש בעין, כדי להבין על מה הוא מדבר. אנחנו מכירים את ג'ואריש, וביקרנו שם לא אחת.

בואו נדבר על נושא של היתרי בנייה. יש 3,500 נפשות שם, אפילו היתר אחד אין. עם כל הכבוד לבתי משפט, ולחוק במדינת ישראל. כי בבתי משפט בדרך כלל מסתכלים על השורה התחתונה, בנה ללא היתר. אבל מה גרם לכך? איך האנשים הגיעו למצב הזה? איך הגיעו 170 נפשות האלה לבנות בתים ולחיות? ברור לנו שאנשים ימשיכו לחיות, ימשיכו לגור. אולי זה יישמע חמור, אם העירייה תסכים להיתר זה טוב, ואם לא יסכימו להיתר יבנו אנשים, כי הם רוצים לחיות.

אני רוצה להעלות שאלה, שאני אציע אותה למחליפי, היום ייכנס באופן קבוע, שאימצנו אותה בלוד. כדי לנסות להיות איזשהו גשר בין הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, לבין עיריית רמלה, והתושבים. אולי נחשוב להקים איזושהי ועדת משנה, שתטפל בכל החיבור הזה של כל הנושאים התכנוניים ברמלה, ונתכנס אחת לתקופה לעקוב מקרוב אחר כל הנושא של התקדמות התכנון בעיר רמלה. כי אני חושב שבסופו של דבר, אנחנו נהיה גוף שעוקב אחר הביצוע, בסופו של דבר גם זה תפקידנו. התפקיד של הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה. זה התפקיד שלנו.

אני חושב, שמה שנצטרך להחליט פה, ברשותך המציע, שנקים איזושהי ועדת משנה, בתוך ועדת הפנים שתעקוב אחר ביצוע התכניות, ונאיץ אותם, ונקדם אותם. יש את הנושא של שכונת רמז שתופס תאוצה. יש עכשיו משבר בכל מה שקשור למה שקורה בעירייה. עד יום ראשון ימונה שם ראש ועדה קרואה באופן קבוע. אני בטוח שנקדם שם הרבה תכניות. אני משוכנע בזה.

ברשותכם, אין ספק שאת התמונה שאני מגיש, צריכים להבין אותה. בנושא הפיתוח בג'ואריש, בסך הכל נושא של פיתוח בג'ואריש, פעם היה מצב קטסטרופלי, משטרת ישראל נרתמה. הגעתי עם מפקד המחוז דאז דוד צור, ביקרו במקום ועדת הפנים, ואז נוצר מה שנקרא תקציב ספציפי לפיתוח בג'ואריש, וזה היה כמה מיליונים, והמאות האלה, אני לא חושב שזה מדוייק.

אני מאוד מבקש, גם מאהוד, לעשות מה שנקרא הפסקה לשנה, שהעירייה תבוא לקראתנו. שאנחנו נעשה מן מצב כזה עם העירייה ביחד, עם כל הבעיות של ההריסות להפסיק לפחות לשנה. נראה מה אנחנו יכולים לקדם בתכניות האלה.

גם תוך כדי התחייבות שלכם, שבתקופת השנה האת לא קמה בנייה? וכל מבנה שקם, אתם הורסים אותו?

במפורש אומרים כן.

אנחנו גם כמחוקקים, ויש פה אנשים שקצת מבינים. אם זה צו שיפוטי של בית המשפט, אנחנו לא יכולים להתערב. אבל אם זה צווים מינהליים שהוציאה העירייה, אז אנחנו יכולים לבקש. אני לא בטוח שבצווים שיפוטיים, ועדה בכנסת יכולה.

לכל דבר יש פתרון. אנחנו עברנו את זה.

אדוני היושב ראש, לא כל החלטות בתי המשפט בארץ מתבצעות במהירות.

יועצים משפטיים יכולים לעשות כל דבר.

על זה אמר דוד ליבאי, תעמיד שני עורכי דין, כל אחד בצד שלו יכול לתת את הדבר הטוב ביותר.

יורם, דברים קרו מעולם. אני מטפל בנושא הזה מזה עשרות שנים, אפילו עם מנהל מקרקעי ישראל. קרו דברים אין שם בעיה להגיע לדברים, פשוט אנחנו מתחייבים. היום הועד שנמצא פה, מתחייבים, שום בנייה נוספת לא תקום.

לוועדה המחוזית הוגשו תכניות שבאופן ספציפי, קשורות למגזר הערבי, אחת היא הרחבת שכונת ג'ואריש, והשנייה גן חק"ל. התכנית של ג'ואריש נדונה בוועדה המחוזית, והחליטו להציג אותה בתנאים ב-18 ליולי 2005, ומאז לא הוצגו התוכניות.

זאת אומרת, יש החלטה להפקיד.

התכנית של גן חק"ל לא נבנתה עד היום, לכן אי אפשר להעלות אותה לדיון. הסכמתי פה עם מה שנאמר, לגבי זה שהפתרונות ראויים, ונכונים ככל שיהיו, הם פתרונות חלקיים, והפתרון האמיתי צריך להיות פתרון של עיר מעורבת במרכז העיר. לא הוגשה תכנית כזאת.

אולי הוועדה המחוזית יכולה ליזום תכנית כזאת?

אנחנו לא יכולים ליזום תכניות מיתאר שאי אפשר להוציא מתוכם היתרי בנייה, ואני מניחה שתכניות מפורטות וזו המטרה, או המינהל או משרד השיכון, או העירייה.

טיפלתי במספר תיקים שמתייחסים לבנייה, אני אומר את דעתי המקצועית, ולא פוליטית. שמענו הרבה סיסמאות, הרבה תסריטים, מצגות, אנשים הסבירו, הכל טוב ויפה. אני יודע שנקיון הכפיים והיושר הוא ערך עליון, ואנשים צריכים ולהגיד את הדברים אמת. למעשה, אני לא רוצה להגיד בהונאה, אבל מנצלים את התמימות של האנשים, גורמים להם למשוך התנגדויות, ומחתימים אותם על מסמכים, סוללים כבישים, ובסופו של דבר, אתה לא בקו הבניין, תהרוס את הבית. זה מה שקרה עם ג'מאל. החתימו אותם, וזה מסמך של עיריית רמלה, הסירו התנגדויות, ולא שמו את הסעיף שהוא הכי חשוב, שיוכל כמובן לבנות את הבית, וביום אחד פרסמו ואמרו להם, תקשיבו, אנחנו פרסמנו ברשומות שהקטנו את קו הבניין, אבל שכחו לספר להם, הקטנת קו בניין לגבי הכביש הפנימי ולא כביש 40. שכחו להגיד להם, שזה לא מתייחס לקו 40, ופתאום הם מגלים שהבית שלהם נהרס. הבית זה לא אדמה ציבורית, הבית בנוי על אדמת טאבו, יש את נסח הטאבו שנמצא כאן, שיפסיקו לבלבל את השכל לאנשים.

הם באים ואומרים, בונים על אדמה ציבורית, זה לא נכון, הבית נבנה על אדמת טאבו, ויש לי את הנסח של הטאבו שמדבר בעד עצמו. באים ואומרים, אתם לא הגשתם תכנית, לא נכון. יש לי תכנית מפורטת נקודתית, ו מתעלמים מהדברים.

הסיפור של ג'מאל הוא לא הסיפור היחידי, לא רוצה להשמיץ אף אחד. די לחכימא ברמיזא. מי שמבין יבין, באו אנשים והצהירו בבתי משפט, גם בשלום וגם במחוזי וגם בבג"צ, שבתים נבנו על אדמה חקלאית ועל שמורות טבע. הדברים לא היו נכונים. אחרי שבדקנו את הדברים, התברר שהם בנויים על אדמה שהייעוד שלה מגורים. נהרסו שלושה בתים, בטענה הזאת, בתי המשפט לא נתנו להם ארכה, על סמך דיס-אינפורמציה והיערכות הבתים. ורק הבית הרביעי המסכן, ובסוף שקט, לא רוצים להרוס את הבית. שלושה בתים, לא נוכל לתבוע אותם פיצויים. לבקש כסף, אבל אף אחד לא יתן.

אין להם היתרים.

למה באים וטוענים בבג"צ שנבנה על שמורת טבע. אני לא אגיד מי טען את זה, אבל מהנדס העיר יודע מי טען בבג"צ, שזה שמורת טבע. שמורת הטבע והגנים אומרים אין שמורת טבע שם, והתכנית מדברת בעד עצמה, שמשנת 1972 זה לא שמורת טבע. הרסו שלושה בתים, אז שלא יגידו שבאים בידיים נקיות לכאן, זה ממש לא מדוייק.

בוגר האוניברסיטה העברית למדעי המדינה.

הידעתם שיושב ראש הוועדה לתכנון ולבנייה ברמלה, הוא עבריין בנייה בעצמו, הנה הפסק דין שלו.

לך תתבע אותו. תגיש נגדו בקשה. יש דרכים לעשות זאת.

אני לא מיניתי אותו. נתנו לחתול לשמור על החלב.

בוא נשאיר ירושה טובה ליושב ראש הבא. לגבי כל נושא התכנון, לא רק בערים המעורבות, יש בעיות קשות משותפות גם ביפו גם ברמלה, ובערים אחרות. יש תופעה כללית שהכסף הוא הקובע. שמעת בבוקר מביאים הרבה כסף לנמל יפו, יקימו מועדונים, מה קורה עם התושבים? יש כתבה שבכלל בתל אביב אי אפשר לגור. ביפו צריך תכנית אב.

בדיונים של ועדת הפנים בשנה שעברה, הוחלט על הקמת ועדה כזאת, שאולי היום מכריזים על קיומה. ואחרי שיצאה החלטה, פנו לראש עיריית רמלה, ביקשנו לבדוק את הוועדה, הוא אמר שאין צורך בוועדות שאין להם שיניים.

תודה רבה.

הנציגות של ועדת משנה, זה לא אומר שכל ההחלטות מתקבלות ברוב קולות. לגבי ייעוד קרקע נקבע ב-1993 , התכניות שהציג מהנדס העיר, הייעוד היה חקלאי, ראש העיר שינה אותם לתעשייה. עכשיו הם עושים אותם מתעשייה למגורים, וזאת אחרי לחץ מסויים של התושבים. אני אוסיף עוד נקודה חשובה מאוד. קו בנייה של כביש 40 ביחס לבית שאמור להיהרס, 26 מטר. למרות שקו הבניין עם הכביש 431, בג'ואריש הוא אפס. שם מותר, הבתים קיימים.

על פי מה שהוא אמר על קו הבניין מכביש ה-40, אני מאוד מוטרד מבית הכנסת שלי, בשכונת נאות יצחק.

מה שמפריד בין הבניין לכביש, זה עוד כביש.

מה שקורה, חשוב שתהיה הוועדה שהוצעה גם בדצמבר 2003, כאשר היה דיון על לוד, רמלה פה.

אנחנו מתקדמים.

מאוד טוב שיהיו שטחים ציבוריים פתוחים, 5 מטר לכל תושב. לגן חק"ל מובלעת באזור תעשייה, מובלעת כזאת, זה רק רצפט בין התושבים הלחוצים שם. אני מקוה שהכל יהיה פתוח.

מנהלת הוועדה מאירה את עיניי, של מה שהוצע בדצמבר 2003, זאת ועדה אחרת, לא ועדת מעכב. אנחנו מציעים ועדת מעכב שתעקוב מקרוב אחרי נושא התכנון, לבעיות המגזר הערבי בעיר רמלה, זה מה שהוצע פה.

אני רוצה להתייחס למה שהעו"ד טען כאן. אין היתרי בנייה לבתים האלה. לא חשוב כרגע, אולי יש סמנתיקה, שאני לא מצליח להבין אותה. אבל זה לא חשוב אם זה שמורת טבע, או זה שטח שמיועד למגורים. ברגע שאתה בונה בניין בלי היתר, ואתה יודע מה, הקרקע שלי, אני קניתי אותה, או אתה קנית אותה, היא לא חוקית, ואז אני מוציא צו מינהלי ואחר כך לשיפוטי.

אם אני אלך לבית משפט ואני אבקש ממנו, תן לי חודש להוציא רשיון הוא יתן לי.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע שלושה אלמנטים לסיכום שלנו בוועדה. אלמנט ראשון, ההצעה של ועדת משנה שתעקוב באופן שוטף אחרי כל הנושא הזה, ותכנית את הכנסת באופן שוטף לטיפול. שלא יהיה לנו דיון חגיגי אחת לשלושה חודשים, אלא נראה את המצב בשטח. נגיע, נדבר עם התושבים. נגיע לעירייה, לנגיע לוועדה לתכנון ולבנייה וכדומה.

בתחום התכנוני, ברור לי לחלוטין, שמענו את זה גם מנציגי מוסדות התכנון, שחסרות ברמלה תוכניות נוספות שתתחשבנה במצב בשטח, תהיינה על בסיס של דיאולוג עם התושבים. לצרכים שלהם.


יש חשיבות גדולה לפנייה שלנו כועדה של הכנסת. לקבל את היוזמה שהוצעה כאן.

ברשותך, אני חושב שהוועדה המחוזית כאן, הציעה וסימנה מטרות .

אני חושב שהיתה ברורה.

רבותי, אני מודה לחברי חבר הכנסת דב חנין, על עצם קיום הדיון החשוב הזה. אני רוצה להודות למהנדס עיריית רמלה, להודות לתושבים, אני רוצה להודות לנציגי הציבור בעיר רמלה. לחברי הכנסת, ראש המינהל.


ועדת הפנים של הכנסת ממליצה להקים ועדת משנה, שתעקוב אחת לחודש ותדווח אחת לשלושה חודשים לוועדת הפנים של הכנסת בכל נושא התכנון בעיר רמלה. 2. ועדת הפנים של הכנסת מבקשת מגורמי האכיפה ומעיריית רמלה, לשקול בחיוב ולהיענות בחיוב מתוך רצון של חיים משותפים ודו-קיום את הצעת התושבים ברמלה לגבי המשך מדיניות הריסת הבתים שבהם בעצם תיעצר הריסת הבתים בעיר רמלה בשלב הנוכחי, וכל בית שייבנה מעכשיו בעיר רמלה ללא אישור, ייהרס בהסכמה של כל התושבים על ידי התושבים עצמם. 3. אני רוצה בבקשה מכם שאנחנו נבקש מנציגי העירייה, ומנציגי התושבים לנסות ליצור איזשהו דיאלוג. כי בסופו של דבר, ראינו פה יותר מרצון טוב. אם אני לוקח את העיר השכנה שלי, המסכנה את לוד, לעומת מה שקורה ברמלה, אז אנחנו בכל זאת רואים איזשהו קידום בכל הנושא של תכניות הבנייה העתידיות. ואני אומר לכם, שאנחנו רואים אור בקצה המנהרה. בסופו של דבר, גם לחש לי, אם יורשה לי, חבר הכנסת דב חנין, שאמר לי, מה שמסתבר מהדיון הזה, שחסר שם דיאלוג בין הגורמים הרלבנטיים בעיר. אני בהחלט חושב, שאני בהיכרותי גם את החבר המועצה, גם את עדנאן, גם את בוסינה, שעושה עבודת קודש אמיתית. אפשר בהחלט להגיע שם להידברות אמיתית, שתביא לחיים משותפים וטובים כפי שהיו בעיר רמלה מאז הקמתה.

המעקב יהיה קטליזטור.

הוא יפנה את הבקשה, ואני אוציא מכתב בשמי עם הסיכומים לראש עיריית רמלה.

תודה רבה. רבותי, אני מודה לכם.

(הישיבה נעולה).