PAGE
11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

5.2.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 155

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שני, י"ז בשבט התשס"ז – 5 בפברואר 2007 – בשעה 12:00

ציון יום כינונה ה-58 של הכנסת: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות פותחת את דלתה בפני ארגוני "המגזר השלישי" ומבקשת מהם להעלות בפניה נושאים חשובים שיש לדעתם להעלות לדיון על שולחן הוועדה בשנת 2007

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

אריה אלדד

נאדיה חילו

דב חנין

ואסל טאהא

מרינה סולודקין

ערן וינטרוב, יושב ראש ארגון לתת

הילי זיו, ארגון לתת

עדינה מרקס, יושב ראש האגודה לזכויות החולה

יהורם הל, כן לזקן

ולריה סייגלשיפר, לוביסטית – פורום נשים לתקציב הוגן, מרכז אדווה

מידד גיסין, יושב ראש צב"י – צרכני בריאות ישראל

סילביה טסלר-לזוביק, מנכ"לית "בזכות"

עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

יוסי מלכה, מנכ"ל אקי"ם ישראל

נועה ברודסקי, מנהלת פרויקט ליווי ילדים נפגעי עברה, המועצה הלאומית לשלום הילד

יפעת מצגר, שדולת הנשים בישראל

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד

שושנה רביד, נציגת התארגנות ח"צ בוועדת ההיגוי של עמותת סנגור קהילתי

עמיה גלילי, עמותת סנגור קהילתי

ד"ר ירון סוקולוב, מנכ"ל מגזר התנדבות והמלכ"רים

רחל מלנקי, מנכ"לית מט"ב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה

ניר נאדר, מען – עמותת סיוע לעובדים

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

הדס דויטש

ציון יום כינונה ה-58 של הכנסת: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות פותחת את דלתה בפני ארגוני "המגזר השלישי" ומבקשת מהם להעלות בפניה נושאים חשובים שיש לדעתם להעלות לדיון על שולחן הוועדה בשנת 2007

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


בעשור האחרון היו לוועדה הישגים ראויים ומכובדים. אלפי ישיבות הניבו חוקים חדשים, תיקוני חקיקה, חקיקת משנה ונושאים יזומים שעסקו בסדר היום הציבורי.

בראשותם של חברי הכנסת עמיר פרץ, יוסי כץ, מקסים לוי, דוד טל, שאול יהלום, חיים כץ נעשתה עבודה חשובה שהעידה יותר מכל על היות הוועדה מחוברת למציאות ומעורבת כמעט באופן יום יומי במצוקת הרעבים, במצוקת החולה ובפגיעה בזכויות העובדים.

אני אמנה את החוקים העיקרים שהתקבלו בכנסת בעשור האחרון: חוק קליטת חיילים משוחררים, חוק עבודה ומנוחה, חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כח אדם, חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), חוק פיצויים לנפגעי הגזזת, חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, חוק הסכמים לנשיאת עובדים, חוק עבודת הנוער, חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים, חוק שיקום נכי נפש בקהילה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק להגנה על חושפי שחיתויות, חוק עובדים זרים, חוק זכויות החולה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – פרק הנגישות – הקובע כי על מקומות ושירותים ציבוריים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלויות, חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סמנים), שנועד לשמור על הזכות לשוויון של אנשים עם מוגבלות בשמיעתם בכל הנוגע לאפשרות הצפייה וההנאה משידורי טלוויזיה, חוק החולה הנוטה למות וכן הלאה וכן הלאה.

על שולחן הועדה היום מונחים מספר חוקים חשובים ביותר כגון הצעת חוק השתלת אברים, הסדרת המקצועות הפרא-רפואיים, הצעת חוק הפוליו וכמובן אישור התקנות שיאפשרו סוף סוף יישום חוק הנגישות.

חברה מתוקנת ניכרת בדאגתה וברגישותה לנזקק לחריג ולחולה. אני מבטיח לכם שערכים אלו ינחו גם את עבודתי. תודה.

תודה, אדוני היושב ראש. הסקירה הזו היא באמת מרשימה מאוד כי היא עוסקת בעבודת חקיקה שמקיפה אלפי שעות עבודה עם תשומות של היבטים שונים, של ארגונים שונים שתכליתם לשפר תנאי העסקה של עובדים, להגן על חלשים ועל חולים, על אנשים שקופחו שלא מרצונם, שקופחו בדרך הטבע, שקופחו בדרך הנסיבות החברתיות. הוועדה הזו היא ועדת הרגישות החברתית על כל היבטיה.


הרבה פעמים אנו רואים פה חצייה של מסגרות וגבולות של קואליציה ואופוזיציה, וקואליציות אד הוק והתאחדות סביב ערכים ועקרונות שמצליחים לכופף גם את תקציבי המדינה וגם את כללי המשמעת הקואליציונית בדברים שחברי הוועדה מאוחדים סביבם ויודעים שהם החוקים, הערכים שהיינו רוצים שמדינת ישראל תשתבח בהם.

אני מבקש לברך גם אותך שבתקופת העבודה הקצרה יחסית שהכנסת ה-17 מכהנת עד כה הצלחת לנווט את הוועדה בלי לחשוש מתקיפים ממך, מדעתם של כללים קואליציוניים כאלה ואחרים, להאציל סמכויות, ואני מקווה שכהונת הוועדה הנוכחית לא תבייש וגם תעלה על התוצרים של כהונות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בתקופות כהונתן של הכנסות הקודמות. תודה.

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה שלנו שממשיך את עבודת קודמיו. אני בפעם הראשונה אחרי עשר שנים בכנסת בוועדת העבודה והרווחה, אך בגלל שהיו חוקים, למשל הוצאת ילדים מהבית בשגגה - עבדתי מול היושב ראש שאול יהלום, השגנו הרבה מאוד, ראיתי את כוח הוועדה מול הממשלה, מול המשרדים. בוועדה כאן אנו מקדמים אינטרס לאומי חברתי, ולא תמיד מבינים את זה במקומות אחרים.


גם אני מרגישה שבוועדה הזו אין אופוזיציה וקואליציה. יש לנו ערכים משותפים, של חברה יהודית ודמוקרטית, שאנו מקדמים יחד.

אני מצטרפת לברכות ליושב ראש ולחברי הכנסת ולכולם ביום הולדתה של הכנסת. ביום הולדת זה גם הזדמנות לעשות חשבון נפש. השאיפה שלי היא גם שהכנסת תהיה יותר מוסרית וערכית באופן כללי, אך הוועדה הזו בעיניי היא הכי חשובה, אני גם חושבת שתיק הרווחה הוא הכי חשוב שצריך להיות הרבה יותר אנשים שרוצים בתיק הזה. כל המפלגות לפני הבחירות דיברו על אג'נדה חברתית, ואתה מקיים זאת, אדוני. התיק הזה הכי חשוב מכל התיקים, ואף אחד לא יזיז את דעתי, גם אם היא שונה מחלק מחבריי.

שיטת העבודה שלך, אדוני היושב ראש, שמעמידה במרכז את האזרח, את העמותות שחלקן פה – לחברה האזרחית היום יש משקל רב. נכון שפעמים רבות אין לה הכלים להגיע עד השלטון והיא נחשבת מבחינת הסמכות והלחץ כפחות חזקה אך ועדה זו אמורה לתת לה את המשקל האמיתי לתכנים והיא אמורה לשמש פה לנושאים שפה ולהעלותם למעלה.

אדוני היושב ראש, אתה באומץ רב ובעמידה איתנה גם מול גורמים ממשלתיים אתה רואה מול עיניך, כמו כל חברי הוועדה, את האינטרס של האזרח החלש, פעמים רבות, שמגיע הנה. שאיפתי היא שקו זה יימשך והעשייה שלכם, כל הארגונים שפה, היא מבורכת. אני מקווה שהוועדה תשמש לכם מנוף להשגת מטרותיכם.

אני מודה לוילמה, מנהלת הוועדה, עם הצוות שלה, לג'ודי, היועצת המשפטית, עם כל הצוות שלה. הם עובדים ללא שעון.

אני מברך את הכנסת ובעיקר את הוועדה הזו שאני משתתף בה כמה שנים טובות. אני מברך את כל יושבי ראשי הוועדות שהיו קודם, את חברי הכנסת וגם את היושב ראש הנוכחי על הבמה שנותנים לנו ולארגונים השונים, להעלות את הנושאים שלנו. לצערנו, ההחלטות של הוועדה לא תמיד משפיעות על מקבלי ההחלטות. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יגיעו לרגישות לצורכי הציבור, בעיקר הציבור חסר הכל והקשיש והחולה, כמו ועדה זו.

ארגון בזכות הוא בן בית בוועדה זו הרבה שנים, היינו שותפים לכל החוקים שהזכרת שקשורים לאנשים עם מוגבלות, ואני רוצה להזכיר שניים; אחד הוא חוק שיקום נכי נפש בקהילה שנחקק ב-2000 ונכנס לתוקף ב-2001, והוא אחד החוקים המתקדמים ביותר בתחום בריאות הנפש בעולם, רק שעכשיו יש סכנה שרוצים לצמצם את מספר הזכאים. אני פונה לוועדה לעצור מהלך זה.


החוק השני הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פרק הנגישות, נחקק לפני שנתיים כמעט. החוק הזה לא יוכל לצאת לפועל אם לא יותקנו תקנות ואם הוועדה לא תאשר אותן. שני מועדים עברו – עד מאי שנה שעברה המשרדים היו צריכים להגיש לוועדה את התקנות. זה לא קרה. המועד השני בנובמבר, כשהוועדה היתה צריכה לאשר את התקנות, גם המועד הזה עבר. כמעט אין תקנות שהוגשו לוועדה ויישום החוק הוא של 12 שנה. אם לא נתחיל, החוק הזה יירד לטמיון, ואני מבקשת את הזרקור על שני העניינים האלה על שולחן הוועדה ב-2007.

ראשית, מזל טוב לכנסת, לחברי הכנסת. גם אני רוצה לברך את עבודת הוועדה, את חברי הכנסת על עבודה רבת שנים שבהן הדלת פתוחה בפני הארגונים מהמגזר השלישי.


לא סוד שב-15 שנים האחרונות השתלטה על השיח הציבורי במדינת ישראל התפיסה שרואה בהפרטה חזות הכל, בצמצום המנגנון הממשלתי כמטרת על של הממשלה, ורק לפני כשבוע התבשרנו על תוכניתו של ראש הממשלה להקטין באופן דרמטי את הבירוקרטיה הממשלתית, והמשמעות של זה מבחינת האוכלוסיות שאנו מייצגים היא בעיקר פגיעה בשירותים. השיח הזה הוא של 15 שנה. הסיבה שאני מעלה זאת כאן היא כי כמעט אין שיח אחר. כולנו באיזה היי-ווי שמוביל לדרך אחת. לפעמים כשאנו מחוקקים חוק חברתי בעזרת הוועדה הזו, זה שביל עוקף היי-ווי, אך הוא חוזר מהר מאוד לדרך הראשית, ונדמה לי שהגיע הזמן אחרי שאנו רואים את התוצאות ההרסניות של המדיניות הכלכלית חברתית של השנים האחרונות, לעשות לזה סוף ולפתח שיח מאוזן יותר, שלא מקדש תהליכים כאילו שזה תורה למשה מסיני, ששם יותר איזונים ובלמים נגד מדיניות שלטעמי, לצד התועלות שאנו מפיקים ממנה, יש הרבה נזקים כתוצאה ממנה.


אני אומר את זה בעיקר לנוכח האג'נדה שמובילה הממשלה, כולל הממשלה הנוכחית, ביחס להפרטת מעונות. כשניסינו לבדוק אם יש בדיקה רצינית לתהליכי הפרטה שנעשו בשירותים כאלה ואחרים גם לאנשים עם פיגור שכלי וגם למגזרים אחרים באוכלוסייה, לא מצאנו. מתקבלות החלטות ברמה הממשלתית בלי שנעשות בדיקות של ההשלכות לטווח הקצר והארוך, ואנו אוכלים את הפירות הבאושים של מהלכים חפוזים שנעשים כרפלקס מותנה. יש בעיה עם המנגנון הממשלתי – הפתרון הוא הפרטה. הנזקים הם גדולים ומי שנפגע זה האוכלוסיות החלשות.


אני מברך אתכם על העשייה הרבה שלכם בשנים האחרונות אך זה לא מספיק, לטעמי, ובשיח המאוד בעייתי ולא מאוזן שמובילים אותו בוגרי בתי ספר לכלכלה במדינת ישראל, שבהם אין איזון כמעט, זה השוק החופשי, שוק הג'ונגל, וצריך שיהיה פורום רציני שאתם מובילים אותו, שבו מתבצע גם שיח אחר, עמוק ומאוזן יותר, שלוקח החלטות יותר מאוזנות, וכשמגיעה הממשלה למסקנות כאלה ואחרות, ראוי לשאול את השאלות הקשות – איזו בדיקה רצינית נעשתה לעומק לפני הפרטת השירותים הממשלתיים.

אני מצטרף לברכות ליוזמה שלך, יושב ראש הוועדה והוועדה, לשמוע את נציגי העמותות השונות על הנושאים שעומדים על סדר יומן.


ראשית, הצמדת קצבאות הזקנה והסיעוד לשכר הממוצע במשק ולא למדד; בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקת הקצבאות. אם ההצמדה תימשך למדד, תוך כמה שנים הקצבאות תהיינה בשווי של 10% מהשכר הממוצע במשק לעומת 16% שקבוע בחוק.

הגשתי הצעת חוק שהופיעה בפני ועדת השרים לחקיקה – 20% מהשכר הממוצע במשק לקצבת זקנה. הוועדה העבירה את זה ותוך זמן קצר נביא את זה לכנסת.

אני שמח לשמוע.


שנית, לגבי האשפוז הסיעודי, אנו מדברים על הכללתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה נושא שמונח על שולחן הכנסת כ-20 שנה. בעזרת הוועדה לפני שנה וחצי חוסל הפער של 1,200 מיטות סיעודיות שהיו חסרות אך חזרה למצב של חוסר במיטות סיעודיות יכול לחזור, כי אנו מכירים את נושא התקציב. הכללת האשפוז הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי יביא לביטחון מלא של הנזקקים לאשפוז הסיעודי לקבלת מיטה בהתאם לכללים שייקבעו.


שלישית, רווחת ניצולי השואה; אנו קוראים לוועדה לקדם הסכם בין המדינה בוועדת התביעות על הקצאת סכומים קבועים שיהיו סכומים אמיתיים לכסות את צורכי קרן הרווחה לניצולי השואה.

הממשלה החליטה לתמוך בחוק שלי, שכסף מגרמניה זה לא מטרה למיסוי, לא בדיור הציבורי, לא בהרבה מקומות אחרים. זה חשוב, כי רצו להכניס את היד שלהם לכיס של ניצולי השואה.

בעוד 15-10 שנה, בהערכה גסה, לא יהיו יותר ניצול שואה נזקקים, אז לתקופה הזו ודאי זה החובה שלנו כאזרחים במדינת ישראל, של הוועדה, של הכנסת לדאוג בשנים האחרונות של חייהם של ניצולי השואה לרווחתם, אני מדבר על מכשירי שמיעה, הליכונים, שיניים תותבות, משקפיים וכדומה.

אני רוצה לברך את הוועדה על שיתוף הארגונים בחשיבה על סדר היום של הוועדה. אני רוצה לברך את הכנסת על מועד יום הולדתה, זה מועד מצוין לדון בזכויות אדם, לרבות הזכות לקיום בכבוד, הזכות לבריאות ועבודה, הזכויות שנדונות בוועדה, שאנו רואים שאוכלוסיות רבות – הזכויות האלה נשללות מהן, וחשוב לקדם נושאים אלה.


נושא מרכזי שאנו רוצים שהוועדה תדגיש את הטיפול בו הוא אכיפת שכר מינימום וחוקי עבודה בכלל, לרבות קידום שורת הצעות חוק בנושא זה שהוועדה מקדמת עם חברי כנסת שונים. החוק שעומד על הפרק הוא אחריות משתמש בפועל בעובדי קבלן. האוצר, למרות שזה עבר ועדת שרים וקריאה טרומית בכנסת, מנסה לטרפד את ההתקדמות של החוק הזה. אני מבקשת שהנושא יקודם.


יש חוקים נוספים בתחום זה שיגיעו לוועדה, שקשורים לתלושי שכר, זה יגיע לוועדה ואנו מבקשים שתקדמו אותם.


זכויות של עובדים וצרכני רווחה – פגיעה בזכויות פרטיות של צרכני רווחה ועובדים. למשל, כל הדבר של פוליגרף במקום עבודה או מכוני ההשמה והמיון ופלישתם לפרטיות, הליכי משמורת של ילדים, למשל.


הכפרים הבלתי מוכרים בנגב – לצערנו, בגלל שנעשה קישור בין בעיות במעמד של התושבים שם ושל הכפרים שלהם וזה שהם לא מקבלים שירותי בריאות ורווחה – ולא צריך להיות קשר כזה. עד שיוסדר מעמד הכפרים, זה יכול לקחת שנים ארוכות ובינתיים הם צריכים לקבל את השירותים. זאת אוכלוסייה שהיא במצוקה גדולה, ואין להם כמעט שירותים כאלה בכלל. גם בירושלים המזרחית האוכלוסייה – יש מחסור בשירותי רווחה, מחסור גדול בעובדים סוציאליים, מחסור בלשכות באזורים אלה. אין שם כמעט שירותי רווחה, ומדובר באוכלוסייה שמעל 65% שלה הוא משפחות מתחת לקו העוני, אז הצורך שם גדול יותר.


נושאים נוספים; יש הצעת חוק שאנו מנסים לקדם לגבי פיתוח במוסדות סיעודיים. זה תחום שאין בו הגנה, אם המוסדות הסיעודיים, בין אם הם בתוך בתי החולים או מחוצה להם, אין פיקוח, אין קריטריונים, אין שמירה על זכויות אנשים שמאושפזים במסגרות כמו דיור. צריך לדאוג לטיפול ספציפי מיוחד לאנשים שנמצאים במסגרות אלה.

קודם כל, ברכות לוועדה. הנושא הראשון שאנו רוצים להעלות הוא נושא עובדי קבלן ופרילנסרים בשירות הציבורי; אנו מייצגים עשרות עובדים פרילנסרים בט"חים שמועסקים ללא זכויות בסיסיות ואחרי שנה-שנתיים מחליפים אותם על בסיס דלת מסתובבת. הוועדה התערבה בזה על ידי הפניה לתמ"ת, גם התמ"ת התערב, אך היום, אתמול מחתימים אותם עובדים חדשים על חוזים שיש בהם עדיין הגדרה שלהם כקבלנים, יש בהם חוסר יכולת שלהם להתארגן ומדובר בהפיכת עובד לסוג של סחורה כי יש בחוזה התניה שאפשר לעבוד רק 20 חודשים. צריך לדון בזה בצורה רצינית, זה נוגע לכל המגזר הציבורי. אני מקווה שהוועדה תדון בעניין.


נושא נוסף הוא אבטלה קשה בקרב נשים ערביות – מדובר ב-79% מכוח העבודה שמובטלות. לנו יש ששה סניפים, לעמותה, אנו נאלצים לעסוק גם בהשמה, כי נשים ערביות שרוצות לעבוד היום בעבודות פשוטות כמו חקלאות לא יכולות לעשות זאת כי יש עדיין ייבוא של עובדים זרים על בסיס של תשלום שכר בין 11 ל-13 ₪ לשעה, שזה הרבה מתחת לשכר המינימום. נשים היו מוכנות לעבוד ב-19.30, שזה שכר מינימום, וגם זה נמנע מהן.


ב-6.1 הממשלה החליטה לייבא 3,000 עובדים, למרות שכל הגורמים הכלכליים מתנגדים לזה, כולל סמנכ"ל בנק ישראל. אנו שילבנו מאות נשים בעבודה בכל זאת אצל חקלאים שמוכנים לקלוט, יש עשרות אלפי נשים שמוכנות לעבוד. הצגנו פה תוכנית לפני ועדת העובדים הזרים של הכנסת, לפני שבועיים היו פה שני עובדים, שהציגו תוכנית אתנו, איך אפשר לקלוט עובדים רק בתנאי שהממשלה תסכים לסייע לחקלאים, תסכים לשים את זה על סדר יומה, אך יש פה גורמים אינטרסנטיים שסייעו לייבוא של 3,000 עובדים. הייתי שמח שגם נושא זה יהיה על סדר היום. מדובר בצמצום אבטלה של נשים שנחשבות לכאלה שלא רוצות לעבוד. הן רוצות לעבוד, ואנו דואגים גם לחינוך, לא רק להשמה.

אני מברכת את הוועדה על חלקה בחקיקת חוק הסיעוד.

מט"ב נוסדה ב-58' כדי לתת תמיכה לאנשים שזקוקים לטיפול ולאפשר להם להישאר בביתם. כיום מטפלת מט"ב ב-25 אלף לקוחות, מתוכם 20 אלף קשישים מתוקף חוק הסיעוד. מט"ב מעסיקה 14 אלף מטפלות. ההחלטה לתת את חוק הסיעוד בשירות נעשה מתוך הניסיון שבו בשנות ה-70 מצאו קשישים במצבי חולי והזנחה קשים ואפילו מוות בבתיהם. כשחוק הסיעוד יצא לדרך ב-88 הוא יצא על סמך ניסיונה של מט"ב, שהיתה יחידה בשטח.


היום חוק הסיעוד ניתן באמצעות עמותות וחברות פרטיות, 140 במספר, יש כ-130 אלף קשישים מטופלים מתוקף חוק הסיעוד וקרוב ל-80 אלף מטפלות שעוסקות בסך כל החברות. כדי לתת את השירות בצורה מקצועית צריך לתת כלי פיקוח ובקרה מתאימים כי קיים קושי כיום לפקח על איכות הטיפול של כל כך הרבה חברות ועמותות. כדי לתת לזקן טיפול באיכות נאותה, יש לדאוג למנגנוני פיקוח ובקרה על החברות גם מההיבט של איכות הטיפול לזקן וגם מההיבט של זכויות העובדים. יש הרבה עובדים שמצד אחד אנו רוצים להעצים אותם ולתת להם כלים מקצועיים וקורסים כדי שיידעו לעשות את העבודה, ומצד שני הם אוכלוסייה חלשה ששכרם אינו גבוה ונקבע, אגב, על ידי הביטוח הלאומי.


אני מבקשת מהוועדה לשים את הסיעוד ואת הטיפול בזקנים על סדר יומה ולתת מנגנונים הכי טובים כדי שהזקנים שלנו יהיו מטופלים היטב.

טפסי הסכמה מדעת לטיפול רפואי לפי חוק זכויות החולה אינן מופיעות בערבית, ברוסית ובאמהרית. ערבים ורוסים חותמים על טפסי הסכמה מדעת בעברית מבלי לדעת את המינימום. זה היה בטיפול של ועדת העבודה והרווחה, שאול יהלום דיבר עם ההסתדרות הרפואית, הם אמרו שזה לא ייתכן והדבר נמשך כעשר שנים. אני מבקשת לקדם עניין זה. הרי לפי חוק זכויות החולה, חולה – אסור לתת לו טיפול רפואי בלי שנתן הסכמתו מדעת. צריך להסביר לו הכל. היה דיון משפטי שאשה במגזר הערבי זכתה בתביעה כי לא ידעה מה הסבירו לה. יש מיליון דוברי רוסית ומיליון דוברי ערבית.


יש הרבה תיקונים שיש להכניס בחוק זכויות החולה, ההריון של החוק הזה לקח תשע שנים, ונחקק ב-1966; איסור אפליה מטעמי גיל – אנו חוזרים על הנושא הזה, קביעת גיל מינימום להסכמה מדעת. יש בחוקים אחרים הגדרה של קטין ובחוק זכויות החולה אין הגדרת קטין. צריך לעשות הגדרה כזו. אנו זוכרים את הנער שברח מהטיפול הרפואי לחו"ל, וזה נגמר רע מאוד. הנושא של ויתור על סודיות רפואית – היום אדם חותם על טופס ויתור סודיות רפואית, והוא פרוץ לחלוטין, אין הגבלת זמן, אפשר להשתמש בטופס הזה גם אחרי מותו של אדם. אין גם הגבלת תוכן. אדם שחותם בגלל שבר ברגל, אפשר לקחת את כל התיקים הרפואיים, ויש לתקן את זה.


יש נושאים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שזה סעיף 23, שאומר שלחולה אין זכות לקבל טיפול רפואי היכן שהוא בוחר אלא היכן שקופת החולים – אני מדברת רק על המערכת הציבורית - חתמה עם אותו מקום על הסכם נותן שירותים. אם חולה שגר בקריית שמונה רוצה לקבל טיפול בנהרייה, הוא לא יכול. אנשים נודדים מרחקים עצומים בשל כך. הדברים חמורים, כי אם שולחים מונשמים מהצפון לבת ים – הדברים חמורים. מגיעות אלינו המון פניות בנושא זה.


השתתפות עצמית בטיפולים – חלק מהדברים מוגדר בתקנות לגבי חולים כרוניים, חלק לא. הסיפור עם האמבולנס פרוץ. יש הגדרה של חוק מגן דוד אדום, מתי משתתפים בטיפול באמבולנס, אבל לגבי יולדות, זה הולך דרך ביטוח לאומי, ואז יש מרחק. הדברים טעונים תיקון. אשמח אם הוועדה תתחיל לעסוק בדברים האלה.

אני מציע לך שתגישי לוועדה את תיקוני החקיקה בנושאים אלה ונשתדל לקדם את זה.

אני מודה לוועדה וליושב ראש על ההזמנה לישיבה חשובה זו. הפורום שלנו הוקם ב-2004 במטרה לקדם מדיניות כלכלית הוגנת לנשים. לכל החלטה על מדיניות כלכלית יש השלכות שונות על גברים ונשים, בעיקר מתוקף התפקידים השונים שנשים וגברים ממלאים בחברה ובמשפחה. אנו עושות ניתוח מגדרי של מדיניות הממשלה.


המלצתנו היא שבעת קבלת ההחלטות וקביעת הצעת חוק או תוכנית לפיתוח תעסוקה קחו בחשבון שיקולים מגדריים. הדוגמאות רבות, למשל אם מדברים על פיצויים – מי זכאי לקבל פיצויים על הנפגעים מהמלחמה בצפון, אילו מנגנונים מציעים. למשל, החוק להגנת עובדים מקנה זכות לפיצויים לעובדים במשרה מלאה. שני שלישים מהעובדות במשרות חלקיות הם נשים, לכן המדיניות הזו של הממשלה משאירה מחוץ לתמונה רוב גדול של נשים. כל המדיניות של קיצוצים בשירותי רווחה היא פגיעה עמוקה בנשים בעיקר. אנו מזמינים את חברי הוועדה להשתמש במחקרים שלנו כדי שנוכל לתכנן את המדיניות לחוקים הוגנים יותר.

ארגון לתת הוא ארגון סיוע וולנטרי שקם לפני עשר שנים במטרה לסייע לאוכלוסיות במצוקה. אנו עוסקים במגוון תחומי סיוע, בתחום המזון משמשים ארגון גג לכ-120 ארגונים מקומיים בכל הארץ, לכל המגזרים, יש תחומים נוספים שאנו עוסקים בהם – חינוך, בריאות ופעילות שמטרתה שינוי מדיניות.


אחד הדברים שמעסיקים אותנו בשנה האחרונה הוא הנושא של הטיפול בעוני בהיבט המקרו. הדבר המדאיג ביותר מבחינתנו הוא העובדה שהיום לממשלת ישראל אין תוכנית לאומית רציפה לטיפול בעוני. מבחינתנו, זה יעד עיקרי שהיינו רוצים לראותו כמו שמתקיים בחברות עסקיות, כמו שמתקיים גם אצלנו, למשל, בעמותה יש תוכנית עבודה מסודרת ל-2007, ולא מזמן פורסם על כל מיני יעדים ששמו למשרדי ממשלה. היינו רוצים לראות תוכנית שחוצה את כל משרדי הממשלה בנושא זה עם יעדים, כדי שהציבור יוכל לראות אם הממשלה משיגה יעדיה בנושא זה. אנו מאמינים שמדיניות נכונה יכולה לצמצם את שיעורי העוני בסדר גודל של 30% בקדנציה של ארבע שנים. ברור שהשקעת המשאבים צריכה להיות בשני ראשי חץ עיקריים – אחד כהסתכלות להשקעה בתשתיות בטווח הארוך וגם בנושא של טיפול מיידי באנשים שזקוקים לסיוע פיזי מיידי, בין אם זה תרופות, בעיקר לאוכלוסייה מבוגרת, ובין אם זה בנושא של סיוע פיזי במזון, למשל.


כדי שאפשר יהיה להגיע לפתרון משמעותי לבעיה הזו צריך שיהיה גוף אחד שיאגם את כל המשאבים, וצריך להיות שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר השלישי ולמגזר הפרטי. כבר יזמנו לפני שלוש שנים הצעה להקים גוף לאומי למאבק בעוני, זה דבר נוסף שהייתי שמח שהוועדה תקדם.


שתי הצעות חוק ספציפיות גם בתחום הבריאות וגם בתחום ההקלות במיסים, כדי לעודד תרומות למגזר השלישי – יש לנו כמה הצעות רלוונטיות לנושא הזה, נשמח להביאן לוועדה, נושא הבריאות – כיום יש אוכלוסייה גדולה, וזה נתמך במספר מחקרים, גם של גופים ממשלתיים, שלא מצליחים לממן לעצמם את ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות שנמצאות בסל הבריאות, ואנו חושבים שצריך להרחיב פה את מסגרת הפטורים כך שכל מי שמקבל הבטחת הכנסה וקצבה כלשהי, שלא יהיה מצב שאדם כזה לא יכול לרכוש לעצמו את התרופות.

לכל מקבלי הבטחת הכנסה השתתפות עצמית במקום 230 ש"ח זה 100 ₪, והם קיבלו תוספת – 100 ₪ מביטוח לאומי. אני מדבר על 220 אלף מקבלי הבטחת הכנסה.

ראשית, ברכות לכנסת על יום חגה, בפרט לוועדה.


דבר ראשון, זה כבר שגרתי, אנו קוראים שיהיה שר רווחה במדינת ישראל, כמו כולם.

הבעיה היא הכסף לרווחה, זה העניין.

בארגון שלנו אנו עוסקים יותר בנושאים הכלליים שמייצגים את סך כל המלכ"רים או הארגונים ללא מטרת רווח בישראל.


מבחינת סדר היום, לעבור לתקצוב רב שנתי של חלק מהנושאים שקשורים לוועדה בתחומי הרווחה והבריאות כדי שגם העמותות יוכלו לעבור משנה לשנה, אם התקציב לא נקבע בזמן, ולתכנן עצמם לאורך זמן.


העדפת הארגונים ללא קבלת רווח במכרזי המדינה, שלא יקרה מצב שכתוצאה משקל יותר זול זוכה גורם פרטי ומייד עם זכייתו הולך לעבודה מציע את העבודה והוא היה רק מתווך קבלן ולוקח רק את השמנת. יש לנו דוגמאות כאלה מהשטח, כשלקחו בחשבון רק את המדדים הכספיים ולא את מדדי האיכות.


שקיפות; אנו מתבקשים כמגזר שלישי בארגונים להיות שקופים ונמצאים תחת זכוכית המגדלת של הביקורת המטעם המדינה, גם של רשם העמותות וגם של החשב הכללי, אך אין שקיפות מצד אותם גורמים. לחשב הכללי יש הכללים שלו, שאינם אחידים ושקופים, כשהוא בא לביקורות עומק לעמותות. יכול להיות שבמסגרת אחת רואה חשבון שעושה ביקורת לעמותה אחת, הכללים שונים בביקורת שעושה לעמותה אחרת וחלק מההנחיות הפנימיות שלא נועדו על ידי הציבור היושב פה בכלל פוגעות בעמותות. אתן דוגמה ממסמך פנימי שיצא מהחשכ"ל לרואי החשבון שבודקים את העמותות – נקבע על ידו שערך מתנדב במאזן יהיה 19 ₪ בלבד, עם פסיכולוג, רופא, עובד סוציאלי, זה הערך שהוא מעריך אותם, זה דיון בפני עצמו, זאת בושה. ברגע שיצאה החלטה ממנו במכתב פנימי ורואי החשבון שבודקים את העמותות על מאזנים קודמים, דורשים מהם לתקן את המאזנים ולא מאפשרים להם על ידי כך להוציא ניהול תקין שתוקע אותם בהתנהלות השוטפת מול הממסד.


אני מבקש מהוועדה הזו להוריד את המיסוי מהמלכ"רים, מיסים שאינם צודקים. מס מעסיקים נשאר רק על המלכ"רים. מע"מ, אנו לא מזדכים אך משלמים דרך מס שכר. שניקח את שני המיסים האלה בלבד ונחבר בהכנסות המדינה, נגיע ל-8-7 מיליארד לפי הנתונים של משרד האוצר. התמיכות של המדינה בכל המלכ"רים הם רק 2 מיליארד, כלומר המגזר השלישי מסבסד את המדינה ולא הפוך.

ראשית, אני מצטרף לברכות.


לא שמנו לב שזכויות חברתיות לא מעוגנות היום כחוק יסוד. לפני מספר שנים עמותת ידיד עם ארגונים נוספים, הכנו הצעת חוק בנושא זה, היא נידונה בזמנו בוועדת החוקה. דווקא הוועדה הזו – ודיבר פה יוסי מלכה על העלאת הנושא החברתי לשיח הציבורי. דרך חקיקת חוק זכויות חברתיות שמדבר על זכות לקורת גג והזכות לבריאות והזכות לרווחה ועל כל אותם דברים כחוק יסוד, אם הוועדה תתחיל להעלות נושא זה כאן, השיח יעלה. אשמח אם יושב ראש הוועדה או אחד מחברי הכנסת ירימו את הכפפה. נשמח לתת את המידע ולקדם את הנושא הזה דווקא בשנה הזאת.

אני מצטרף לברכות לעובדי הוועדה לאורך השנים, הם עבדו בצורה רצינית לקדם הצעות חוק רבות חשובות שמטרתן לעשות צדק עם קבוצות שהופלו לרעה כגון חולי הפוליו, האוטיסטים, וחוקי הבריאות והרווחה השונים. ההצעות שנדונו פה נדונו בצורה רצינית ומהירה. גם ההצעה לעגן את הזכויות החברתיות בחוק זה חשוב מאוד, כי הכל קשור במצב החברתי כלכלי של המשפחות השונות.


בקשר לתרגום מסמכים, מחרתיים יש הצעה שלי שהונחה לתרגום מסמכים של הבנקים, ועוד מעט זה התרגום של המסמכים הרפואיים, אני כבר בשלבי סיום של ההצעה כדי להגישה לכנסת. אני מקווה שנצליח.


היוזמה הזו היא מבורכת, לאפשר לארגונים לומר את דברם, זה רק יזרז את עבודת הוועדה.

אני מצטרף לברכות קודם כל על קיום הדיון, אני חושב שהדו שיח הזה בין הוועדה לארגונים החברתיים הוא חשוב.


אתם נמצאים בוועדה שהיא ידידותית לנושאים החברתיים, זו הוועדה, היושב ראש שלה, הצוות של הוועדה. אני לא חבר בוועדה אך נהנה להשתתף בדיוניה. פעמים רבות ועדה זו מביעה עמדות שונות מעמדת הממשלה. זה חשוב ציבורית אך לא תמיד זה מצליח להוביל לתוצאות שאנו מעוניינים בהן.


למשל, נושא הפרטת מערכת הרווחה, הוועדה הזו קיימה כמה דיונים, והמסר שיצא הוא ברור – מסר של התנגדות לכל המהלך שהממשלה מובילה היום בנושא מערכת הרווחה, ובכל זאת המערכת הזו ממשיכה. עלינו להכיר את הכלים שיש לנו למאבק שלנו.


דיונים בוועדה הם חשובים מאוד, הצעות לסדר הן חשובות. בסופו של דבר אנו מחוקקים פה, ולכן אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר לכם מה שאמרתי לפני כתשעה חודשים לארגונים הסביבתיים. אמרתי להם: לקבל הצהרות חגיגיות בכנסת על נושאים סביבתיים יהיה קל. קשה יותר יהיה לייצר חקיקה שתכריח את המערכת לעשות דברים מסוימים או תמנע ממנה לעשות דברים אחרים. הכדור הזה נמצא אצלכם במובן שאתם מכירים טוב יותר את המצב בשטח. כשאני מבקש מכם רעיונות לתיקונים, אתם לא צריכים להגיש הצעת חוק אלא להגיש מתאר, אנו צריכים לקבל מכם את ההצעות כי זה חשוב לנו כדי לחוקק.


אנו נתקלים בנושאים של רווחה בישראל עדיין במערכת אטומה לחלוטין, בין אם כי היא מחזיקה בדת אחרת, של השקפת עולם אכזרית בנושאים החברתיים. המערכת הממשלתית לפחות במשרד האוצר מאמינה בדת הזו. אני מבקש מכם לא לראות ישיבה זו כאירוע חד פעמי. אם לא תמשיכו לגלגל את הכדורים האלה קדימה ולא תייצרו יוזמות שיאפשרו לנו להמשיך ולעשות חקיקה, כולנו נישאר ברמה של דיבורים יפים.


יש בכנסת שורה של יוזמות חברתיות יפות. אני מקדם עשרות רבות של הצעות חברתיות, חלקן לא גמורות אלא מוגמרות ברמה של קריאה טרומית, ואם תרצו להעיר, אשמח להעביר לעיונכם.

ראשית, ברכות.


בידי דף מידע שאשמח להעביר אליך בנושא הזכות לבריאות השן. חוק ביטוח בריאות ממלכתי נחקק מתוך כוונה להבטיח את בריאותם של תושבי מדינת ישראל, על אף שהחוק מושתת על עקרונות צדק, שוויון, הוא אינו מבטיח זכויות לבריאות השן כך שטיפולי השיניים הופכים להיות נחלתם של בעלי הממון בלבד.


יש במדינת ישראל למעלה מ-2.5 מיליון תושבים החיים מתחת לגבולות קו העוני, אין להם סיכוי לממן את טיפולי השיניים ולו ההכרחיים ביותר. מזה שלוש פעמים ניסה חבר הכנסת רן כהן להעלות את הנושא ולא היתה תגובה. אשמח לסיוע שלכם. ההתארגנות של חץ מטעם עמותת סנגור קהילתי פועלת ותפעל להחלת זכות זו על תושבי המדינה.

אני מצטרפת לברכות.


אני שמחה על הדיון הזה. שדולת הנשים בישראל מקדמת זכויות נשים בכלל ובעבודה בפרט. אנו גם עושים קו פתוח של נשים ששואלות לגבי הזכויות שלהם בגלל היותן אמהות ובכלל נושאי אפליית נשים בעבודה. אנו מקבלות את המידע שמגיע אלינו הרבה מהקו, כי זה השטח.


אעלה את הנושאים המשמעותיים; הנושא הראשון הוא העסקת נשים באמצעות כוח אדם. נשים מהוות את הרוב שמועסקים בסוג העסקה כזה – מינימום זכויות, מינימום שכר. זה נושא שיש לקדם חקיקה שתגן על עובדי חברת כוח אדם בכלל ונשים בפרט.


פיטורים בהריון; בשנת 2006 מהסטטיסטיקה שעשינו יש עלייה של יותר מ-200% בפיטורי נשים בהריון. אנו רואים את המספרים מהשיחות שמתקבלות אצלנו. הוועדה צריכה לעסוק באכיפת חוקי עבודה. יש חוקים שאני עובדת אתם – חוק עבודת נשים, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוקים שהם יפים אך הבעיה היא לאכוף אותם חוקים. יש גם עלייה בהטרדות מיניות, אפליה בכלל על רקע הורות, נשים בטיפולי פוריות, בהריון, אחר כך אחרי שהן רוצות לחזור לשוק העבודה, לפעמים זה בלתי אפשרי.


נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היתה אמורה לקום עד סוף דצמבר 2006. זה לא קרה. אנו מנסות לקדם את זה.


נושא כאוב נוסף הוא אפליה בשכר. אין כמעט שיחות לזה, והתופעה רחבה, גם כי לא משווים ולכן לא יודעים כמה הקולגות מרוויח, גם כי המעבידים נותנים הטבות שמתוגמלות בנטו אך אינן פר שעת עבודה כמו רכב ופלאפון, נסיעות לחו"ל, גמולי השתלמויות. נשים גם פוחדות לעורר את העניין כי פוחדים לאבד את מקום העבודה. בנוסף, אין כמעט פסיקה מרתיעה על זה. יש מספר מצומצם של פסקי דין וההרתעה אינה משמעותית.


לגבי נשים ואבטלה ונשים ועוני – אין לי נתונים על זה, אין בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אין בביטוח לאומי. אין התמקדות בנשים באופן ספציפי, אז אני הולכת למקומות אחרים, למשל משפחות חד הוריות. 90% מהמשפחות האלה, בראשן נשים, ו-30% מהמשפחות החד הוריות הן מתחת לקו העוני. 65% מכלל מקבלות הבטחת ההכנסה הן נשים. כל הקיצוץ בקצבאות פוגע ישירות בכיס של אותן נשים.


לגבי מקומות עבודה ידידותיים למשפחה ובפרט לנשים ולאמהות; ידוע שמי שנשאר אחרון בעבודה אחרי שהבוס הגדול הולך זה העובד המצטיין. בפועל שעות עבודה רבות זה לא ערובה לתפוקה בשטח, וכך נמדד שוק העבודה, לצערי. צריך לשים את הדגש על מה שהעובד באמת עושה ולא על החתמה של השעון. לאמהות הנושא הזה קריטי יותר, ונשים שעובדות באינטנסיביות, לא בודקים את זה, אלא רק רואים כמה היא היתה במשרד.


שעות עבודה מפוצלות – יותר גמישות. אני יודעת על אוניברסיטה שדואגת לחדרי הנקה, חדרי צעצועים, כל הראייה צריכה להיות מגדרית, כי יותר ממחצית האוכלוסייה היא נשים במדינת ישראל.

אני רוצה להעלות את נושא תוכנית ויסקונסין ולהצטרף לברכות על קיום הישיבה הזו. הוועדה הזו יכולה להוביל שני מהלכים בעקבות השינויים בתוכנית; אחד, לערוך שימוע למשתתפי התוכנית, לשמוע על מה לדעתם צריכה להיות תוכנית חלופית. אנו עכשיו שומעים שהממשלה רוצה להוביל תוכנית אחרת בעקבות הכישלון של התוכנית הנוכחית, וגם לשאול מה תהיה התוכנית הבאה – מתי היא תתחיל להיות מיושמת, האם עד אז ההפרות של הזכויות, ההשפלות, האיומים, השלילה של הקצבאות יימשכו או הם ייפסקו תוך כמה חודשים ומה יקרה הלאה. הוועדה הזו יכולה לקחת על עצמה הרבה בהתוויית קווי מדיניות חדשים לתוכנית החדשה.

על הנושא הזה תהיה ישיבה כאן עוד חודש עם שר התמ"ת, ונראה לאן הדרכים מובילות.

אני מצטרפת לברכות על קיום הישיבה הזו.


היעדר טיפול נפשי שניתן במיוחד לילדים נפגעי עברות מין בפרט ולילדים בכלל; אין טיפול שניתן להם. מדובר בילדים שנפגעו מעברות מין או מעברות אלימות חמורה, הם זקוקים לטיפול כדי לחזור לשגרת חייהם. אין טיפול שניתן להם בשטח. מה שקיים לא מספיק, בבריאות הנפש יש תור המתנה של חודשים, ואין מי שיטפל בילדים האלה. כשילד שובר רגל, למשל, טיפול ניתן לו באופן מיידי, וכשהנפש שלו נשברת, אף אחד לא נותן לו את הסיוע שהוא זקוק לו. הילדים האלה זקוקים לטיפול כדי להמשיך לחיות את חייהם, גם כדי שלא יהפכו בעתיד לפוגעים בעצמם. הטיפול הזה הוא הכרחי.


העניין של היעדר מקומות טיפול לנוער עבריין; המעונות הקיימים היום, יש בהם תור המתנה גדול, אין מספיק מקומות של אבחון וטיפול, ואותם נערים או נשלחים למאסר, וזה לא מה שהשופט מלכתחילה רצה לתת להם, או משוחררים ולא נשלחים לאותם מעונות ואז גם הם וגם החברה משלמים את המחיר.

ישיבת הוועדה היתה אמנם חגיגית אך היא מזכירה כמעט את כל ישיבות הוועדה.


זו הזדמנות להודות לכם על תרומתכם לעבודת הוועדה. אני מאחל לכולנו שנמשיך ותעסיקו אותנו ותציעו הצעות טובות, הדלתות פה פתוחות לכם, כך שכל מי שיש לו הצעה או הצעת חוק יכול לתרום.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30