PAGE
1
ועדת הפנים
6.02.07
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 109
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום י"ח בשבט תשס"ז, (06 בפברואר 2007), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 06/02/2007
ההשלכות התיכנוניות של עיסקת חילופי השטחים בין מינהל מקרקעי ישראל לבין עירית תל-אביב -יפו.
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ההשלכות התיכנוניות של עיסקת חילופי השטחים
בין מינהל מקרקעי ישראל לבין עיריית תל-אביב-יפו. הצעה לדיון מהיר של חבר
הכנסת חנא סוייד.
מוזמנים
¶
יעקב אפרתי, מנהל המינהל, מינהל מקרקעי ישראל
שמואל כהן – תושב יפו קבוצת YAFFO ACTION
פלד גלעד – מנכ"ל המישלמה ביפו
הצעה לסדר היום (דיון מהיר)
¶
ההשלכות התיכנוניות של עיסקת חילופי השטחים בין מינהל מקרקעי ישראל לבין עיריית תל-אביב-יפו. הצעה לדיון מהיר של חבר
הכנסת חנא סוייד.
היו"ר יורם מרציאנו
¶
שלום לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. לאור הצעתו של חבר הכנסת חנא סוויד, להעלות לסדר יומה של הכנסת את ההשלכות התיכנוניות של עיסקות חילופי השטחים בין מינהל מקרקעי ישראל, לבין עיריית תל-אביב -יפו.
אדוני המציע, אבקש ממך להציג את העניין. לאחר מכן נקיים דיון מסודר. אני מקווה שעד שנתחיל את הדיון, יצטרף גם יעקב אפרתי, שהוא בעצם כמו שאמרנו, האיש שצריך לתת לנו תשובות לגבי נושא חילופי השטחים, והוא האיש המרכזי בישיבה הזאת.
חנא סוויד
¶
בוקר טוב לכולם, אני מודה ליושב ראש, ולוועדת הפנים על קיום הדיון הזה. זה באמת נושא שלפני מספר שנים אחורה טיפלתי בו במסגרת מאבק שהתנהל בעיקר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, על השינויים המוצעים בנמל יפו.
יש תכניות שאז היו בעייתיות. מצד אחד, היתה התנגדות קשה מצד האזרחים התושבים ביפו, בעיקר הדייגים שראו בפרוייקט הזה כפרוייקט נדלנ"י. כפרוייקט שהכוונה שלו זה לבנות דירות פאר, דירות מגורים על החוף באזור הנמל.
חנא סוויד
¶
זה אחד הנושאים שאני רוצה לדעת. האם הנגישות לחוף תישאר חופשית ופתוחה לציבור בכלל?
המאבק מצד אחד זה כוחות הנדל"ן לקדם תיירות, לבנות דירות מגורים, דירות פאר על החוף. מצד שני, הזכות של הציבור הרחב, ובפרט הדייגים, וגם התושבים של יפו, שהם לא מצטיינים במצב חברתי וכלכלי כל כך גבוה, שבעצם כוחות הנדל"ן לא יקבעו שם בצורה כזאת שתמנע מכלל הציבור, ובעיקר מהציבור של הדייגים, ושל אזרחי יפו, להנות מגישה חופשית לחוף, וגם לחיות. הרי זה גם מקור פרנסה של הדייגים, דרך אגב, הם גם יהודים וגם ערבים באזור הזה.
חנא סוויד
¶
הבנתי מהפרסום הזה, שבעצם נסללה הדרך להתחיל לבצע את הפרוייקט הזה. על רקע המאבק הקודם שסיפרתי עליו, בין נציגות של התושבים, של האזרחים בעיקר ביפו, מול התכנית הזאת במועצה הארצית לתכנון ובנייה. חשבתי שמן הראוי לקיים את הדיון הזה, ולדעת מה קורה בעצם. בפרט, הנושאים של נגישות הציבור לאזור ולחוף. מה יעלה בעתיד נמל הדייגים, האם הדייגים יוכלו להמשיך את העיסוק שלהם בדייג. יכול להיות שזה יהפוך למקום יפה מאוד, מצוין ופסטורלי, אבל דייגים לא יוכלו לעבוד שם. אז אנחנו רוצים לקבל פרטים גם על העניין הזה.
מלבד כך שבעצם כל המראה השתנה שם. איך השתנה, האם השתנה אך ורק לטובת העניין של קידום בעלי העניין מהצד הנדלנ"י, או שיחד עם זאת, תהיה גם תועלת לציבור הדייגים, לציבור המקומי.
רציתי לדעת באיזה מידה התחשבו בכך, שכתוצאה מהפרוייקט הנדלנ"י הגדול הזה, איזה תועלת תצמח לתושבים, לשכונה ליד. האם יש השקעה לשפר את התשתיות, לשפר את המבנה, את המרקם העירוני שם. האם מדובר בפעולת שיקום אזורית, או שרק נקודתית על מנת להפיק מקסימום רווחים.
אני מאוד מבקש לקבל את התשובות על הדברים האלה.
נדיה חילו
¶
אני מודה לך.
לפני שאעביר את רשות הדיבור למר אפרתי, תשתדל גם על השאלות שהוצגו. אני כתושבת יפו גם רוצה להוסיף כמה דברים, כדי שההתייחסות תהיה שלמה, ואחר גם נרצה לשמוע את גלעד, מנכ"ל המישלמה.
המקום הזה מוכר לי היטב, בילדותי גדלתי מול הנמל הזה. אני יודעת שהמקום הוזנח הרבה מאוד זמן. כתושבי יפו, זה מקום שחשוב לנו לשקם אותו, ולסדר אותו. השאלת שנשאלת פה היא לגבי האיזונים. באיזון הזה של שיקום הנמל, אם התושבים המקומיים, אלה שבעצם נמצאים שם בגלל כלכלתם, שעובדים שם, וכתושבי יפו בכלל, האם יהיה להם גם משקל בחלק הזה, גם אם הוא עסקי? כלומר, גם אם אתם מתכננים לעשות שם עסקים, האם המכרזים יהיו פתוחים. האם יהיה חלק בהעדפה מקומית. איך יישמר האיזון, שכוחות עסקיים מאוד גדולים לא ישתלטו שם, ואז התושבים יידחקו. כל השאלות האלה מטרידות אותנו. כולנו רוצים שהמקום הזה ישוקם, ובהחלט יהיה מקום ראוי, שכולם יוכלו להנות ממנו. בחלק של ההנאה, איזה משקל ואיזה ערך יש גם לתושבים המקומיים.
יעקב אפרתי
¶
כל פני הפיתוח היום, הוא פני פיתוח שהוכרז שהוא יהיה ציבורי. מי שמכיר ומי שליווה את התהליכים האלה, היה ויכוח מאוד משמעותי בין המינהל לבין העירייה. והוכרע על ידי שר התמ"ת שהיום הוא ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שזה יקבל פאן ציבורי. לאחר שהוא מינה ועדה ברשות גוף פרטי שבחנה את העניין. היתה גישת המינהל שרצתה לקחת את כל השטח הזה ולשווק אותו לגורם שינהל אותו חיצוני כללי. והיתה גישת העירייה שתמכה שהבעלות לעולם תהיה בעלות ציבורית, כי זה מקום מאוד מיוחד, זה מקום מאוד חשוב בעל ערך היסטורי. ולכן ראוי שהבעלות או הולכה של זה לאורך זמן תהיה ציבורית.
בסופו של תהליך, הוכרע שהעירייה תיקח את זה. כלומר, שימשיך ויהיה ציבורי. מה עשה המינהל למעשה, עד שהבשיל אותו למצב הזה. צריך לזכור, הנמל היה תפוס על ידי כל מיני עסקים ברמה מאוד ירודה, בתת רמה. למעשה, המינהל במשך כמעט עשור הריץ שני תהליכים. מצד אחד תהליכים של פינויים, בתמורה לדמי פינוי. מצד שני, עם תב"ע, יחד עם העירייה, בשיתוף כל התושבים. מי שמכיר את תהליך התכנון שם, העירייה ארגנה שולחן עגול, הביאה את כל התושבים יחד עם העירייה, יחד עם המינהל. הרצנו תכנית מאוד מאוזנת, שאושרה בסוף התהליך. ולכן היום אנחנו מתקדמים לשלב של הביצוע. לא אנחנו, עיריית תל אביב.
בפועל כיום, יש לנו תב"ע מאושרת, השימושים מוגדרים, השימוש של הדיג הוא חלק בלתי נפרד מתהליך התב"ע.
יוסי ביילין
¶
מה השימושים האחרים, זה לא דירות אלא מסחר בלבד.
נדיה חילו
זה כמו נמל תל אביב בדיוק. יש מסעדות, יש דיג.
יעקב אפרתי
¶
לא בשטח הנמל, לא בחילופי המקרקעין. אנחנו מדברים על חילופי המקרקעין שכוללים את מחסן מס' 1, ומחסן מס' 2 בלבד. המחסנים השוכנים על החוף עם אופציה למחסן מס' 3. זה מה שכלול בעסקה בין המינהל לבין העירייה.
לגבי המחסנים האלה, השימושים האלה הם שימושים של מסחר, פנאי, תרבות, שילוב של שימושים. אני חושב שיהיה שם יותר יפה מנמל תל-אביב.
אני חוזר ומזכיר, התב"ע הגן על הדייגים. המעגנה תמשיך לשמש גם את הדייגים, גם היום היא לא משמשת רק את הדייגים. היא תמשיך ותשמש את הדייגים. אני חושב שהדייגים הם חלק בלתי נפרד מהנוף שרוצים לייצר. ההיפך, חלק בלתי נפרד מהתהליך, יהיה שיסדירו קצת יותר את נושא הדייגים, וישביחו אותו. כמו שקיים בכל מקום, שוק של דייגים שסביב זה כמו בכל העולם מנצלים את זה גם לתיירות, ולא רק לדיג כענף. זה משביח את ההכנסה של האנשים שעוסקים בעניין, יש להם הגנה חד-משמעית.
אפילו אם מישהו יעלה בדעתו שהדיג יפסיק שם, אי אפשר. יש להם שטח משוריין, 500 מטר במחסן מספר 3, כרגע הם יושבים במחסן מס' 2, ועוד איזשהם מחסנים. הם צריכים לתמוך בסופו של תהליך, בהסכמה יחד איתם. חזקה על העירייה, שהיא בכל זאת העירייה של האזרחים שלה, והדייגים הם חלק בלתי נפרד מהאזרחים שלה, שתעשה את זה יחד איתם, בהסכמות, בהבנות, כפי שמעוגנות בתב"ע.
כפי שאמרתי, התכנון נעשה עם התושבים, חלק בלתי נפרד מהתושבים הם הדייגים. הם קיבלו הגנה בתב"ע, ואני בטוח שהניהול של העירייה, אפילו יהיה הרבה יותר קרוב אל האזרחים מאשר הניהול של המינהל, שיושב בירושלים, והיכולת שלו והגישה שלו אל האזרחים היא יחסית יותר רחוקה.
מעבר לזה, אני יודע שעיריית תל אביב עושה עוד הרבה דברים. בדרום יפו --
יעקב אפרתי
¶
עיריית תל אביב קיבלה הרשאה שם מהמינהל ללא תמורה, והיא הופכת אותו לפארק. היא משקיעה שם סכומים אדירים. גם בנמל, אני חושב שהם תיקצבו סדר גודל של 90 מיליון שקלים. גם בדרום יפו, פינו שם כמויות אשפה במספרים אסטרונומיים. ולכן אני חושב, שלוועדה לא צריך להיות כל חשש, בוודאי לא מהפן לא של שיתוף תושבים, לא על שמירה על הדייגים. בוודאי שטובת הציבור, וטובת הציבור בכלל במדינה, בתל אביב, ביפו בפרט, היא בראש מעייניהם של עיריית תל אביב. בסופו של תהליך, למרות שאני הייתי בעמדה הראשונית שלי נגד ההעברה לעירייה, ההחלטה היא נכונה והיא סבירה, ותוכיח בסופו של דבר את עצמה.
חנה מרום-שליו
¶
שמעתי את דבריו של חבר הכנסת סוויד. אני חושבת שהוא התחיל ולא גמר.
אנחנו מכירים את יעקב היטב, ואנחנו מכירים את יעקב עוד משנות הארבעים ושמונה, ואפילו לפני. אנחנו יודעים בדיוק איזה תושבים נמצאים שם, ואיזה אוכלוסייה נמצאת שם. קחו בחשבון כמה בתי תמחוי יש לכם ביפו, אנשים מסכנים, אנשים זקנים, ואלו התושבים של העלייה הראשונה לארץ, של שנות הארבעים ושמונה. אנחנו לא מדברים על אנשים רגילים. אם עיריית תל אביב הולכת לפקח היום לשנות, השאלה מה יהנו אותם התושבים. אנחנו רוצים משהו עבורם גם כן.
חנה מרום-שליו
¶
השאלה היא במה אפשר לאוכלוסייה הזאת לעזור. הם לא עובדים. לפעמים אני מגיעה ליפו. גם כשאנחנו מדברים על מכרזים, אז יהיו מכרזים, גם אלו שיש להם את החנויות הקטנות ביפו, יוכלו להיכנס למכרזים האלה? על מה אנחנו מדברים פה. מישהו יהיה מסוגל להיכנס למכרז הכי קטן של עיריית תל-אביב. מה יהיה על החנות הקטנה שלו? אם הוא התפרנס בכמה אגורות, במה הוא ימשיך להתפרנס?
היה צריך להיות פה משהו ממשלתי גדול מאוד, כדי לשנות את כל המגזר שם. ומאוד רצוי לשנות. יחד עם זאת, תתחשבו בתושבים שנמצאים שם. הם פשוט אנשים קשיי יום. קחו את הסטטיסטיקה ותראו כמה בתי תמחוי יש ביפו, אז תדעו הכל.
חנא סוויד
¶
על פי הדברים שאמר מר אפרתי, מעבר לזכויות של הדייגים להמשיך לדוג, מה עוד הם יקבלו. ברור מההצגה שהיתה כאן, לפי מה שאני מתרשם, אזרחים מיפו לא יוכלו, מקסימום אולי יוכלו לעבור בשטח, אבל לרכוש חנות או משהו, אני חושב שזה בשבילם יישאר חלום. אני רוצה לשאול גם לגבי המורכבות של הגדרת מגורים ותיירות באזור כזה, כאשר צריכים לזכור את העניין שהיה במרינה הרצליה. כל המורכבות הזאת, מה זה מגורים, ומה זה תיירות, ומה זה דירות נופש. הרי אפשר על הנושא הזה לעשות הרבה דברים. כאשר אומרים תיירות, זה מגורים פר-אקסלנס.
היו"ר יורם מרציאנו
¶
חברת הכנסת שרה מרום-שליו, אמרה דברי טעם. שמעתי את סוף דבריו של מר אפרתי, שאמר שבסופו של דבר זה אולי יהיה נמל עוד יותר טוב מנמל תל אביב. אנחנו יודעים איזה עצום יש היום בנמל תל אביב, וטוב שכך. והלוואי ונפתח עוד כמה מקומות כאלה.
אבל, יחד עם זאת, לאור הדברים שהיא אמרה, ולאור העובדה שאנחנו יודעים שביפו נמצאים בעלי עסקים, שבנו שם את ביתם במשך עשרות שנים, והיו שם במשך עשרות שנים. האם בסופו של דבר, נבוא ונקים היום כזאת מערכת גדולה, שתהיה בעצם מוקד מסחרי גדול. האם יהיו שם רק האנשים שיוכלו לרכוש בכסף גדול. אנחנו מכירים היום את מחירי הנדל"ן ביפו, ובעיקר באזור הנמל, לאותם תושבים שרוצים להרוס את פרנסתם. אנחנו לא ניתן את זכות השבה בין אותם אנשים, ההתמודדות שלהם בין אותם שבנו את ביתם, היו ביפו כל השנים, והגיעו לשם עוד לפני קום המדינה. איך אנחנו נעמוד מול אותם אנשים האלה שיאבדו את פרנסתם. אנחנו נקום בוקר אחד ונמצא שם שורה של עסקים שקורסים.
לכן הייתי רוצה שבדברי ההתייחסות שלך, גם לתת תשובה לעניין הזה איך אתם רואים. האם בתוך מסגרת התכנית הזאת שאתם מכינים, אתם משתפים את התושבים, יש נציגות של התושבים. תושבים ששותפה איתכם לתוך כל מהלך התכנון.
בסופו של דבר, אני חושב שהתושבים ביפו חייבים וצריכים להיות שותפים איתכם בכל מהלכי התכנון שם, וגם לנסות ולראות איך אתם משפים אותם על כך שהם עשויים לאבד את פרנסתם. וזה מה שיקרה בסופו של דבר.
ואסל טאהא
¶
האם פרסמתם לעיון לתושבים המקומיים, שיראו האם זה מועיל, לא מועיל, לשתף אותם. אני מחדד, ומדגיש את השאלה של היו"ר יורם מרציאנו.
נדיה חילו
¶
אנחנו יודעים שהמכרזים שם לגבי הנדל"ן, הם מכרזים פתוחים של כל המרבה במחיר. אני יודע שהרבה פעמים החלק נסגר עד 500% ויותר, ואז זה מונע מהרבה מאוד אנשים מקומיים לרכוש את המקומות. פעם זה כן היה חשיבה, עוד בזמנו שהייתי שותפה לועדת ההיגוי, לפני שהגעת למישלמה. היתה חשיבה לעשות מכרזים סגורים, חלק לא הכל. שהם יהיו מיועדים לתושבי יפו המקומיים, ערבים ויהודים, כדי לתת ביטחון מסויים באחוז מסויים, שבחלק הזה לא יתחרו אותם. ואנחנו יודעים, אתה גם יודע מי היום מתחרה עם תושבי יפו, גם בנדל"ן, אני גם יודעת, המשפחות שרוכשים שם.
אני גם יודעת, אם דירה יורדת בשלוש מאות, חלקה מגיעה למיליון וחצי, ואין שום סיכוי לתושבים המקומיים לקחת את החלק שלהם בעניין. האם יש אפשרות לעשות באחוזים, חלקית אפילו, מכרזים סגורים שיהיו מיועדים מראש, לא כל המרבה במחיר, אלא לתושבי יפו.
גלעד פלד
¶
תודה שהזמנתם אותנו. נשאלו פה לא מעט שאלות, שאלות שמאוד מעסיקות אותנו. אתחיל במספר מלים על המישלמה, ועיריית תל אביב, בכלל מה היא עושה ביפו. גם לגבי הדברים האלו נשאלו שאלות.
לפני כמעט שמונה שנים, כשראש העיר נבחר בראשונה, אחד הדגלים העיקריים שלו, הוא הנושא של פיתוח יפו. הוא אמר, כשיפו תראה כמו רמת אביב, כל העיר תיראה טוב. כדי לממש את החזון הזה, הוא הקים גוף שנקרא מישלמה ביפו. זאת רשות עירונית לפיתוח יפו.
גלעד פלד
¶
העירייה באמצעות המישלמה, בשבע השנים האחרונות השקיעה למעלה מ-600 מיליון שקלים פיתוח נטו של כל התשתיות הציבוריות ביפו. מתחיל מצנרות שהיו במצב רקבון, ניקוז, ביוב, חשמל, בזק, מים, רחובות. כל גני הילדים שופצו, כל בתי הספר שופצו. לפני שלוש שנים בנינו בית ספר יסודי חדש, אנחנו עכשיו בהליכים מתקדמים של בניית בית ספר תיכון ערבי חדש, ברחוב יפת הבעל-שם-טוב.
נתתי פתיח כדי להבין בכלל איפה אנחנו חיים ביפו, מה קורה ביפו היום. הפעולות האלה של העירייה הן פעולות מאוד נרחבות. הן בחוסר פרופורציה לכל דבר שנעשה ביפו, וגם בחוסר פרופורציה מבחינת השקעה למה שקורה בשער העיר.
יפו זוכה להעדפה מתקנת בצורה בלתי פרופורציונלית. הדברים ניכרים בשטח. כל מי שמכיר את יפו, ומסייר בה מדי פעם, רואה את הדברים.
הזכרת החלפת הקרקעות. רק כדי לשים את העובדות, החלפת הקרקעות בתוך העיסקה של החלפת הקרקעות אין שום נדל"ן מבחינת העירייה שעומד למכירה. בתוך מה שהעירייה קיבלה, אין ולו דירת מגורים אחת.
יעקב אפרתי
¶
בעיקרון, מינהל מקרקעי ישראל יכול לתת פטור ממכרז, ברשות מקומית רק על ייעודי קרקע שהם ציבוריים. היות וייעודי הקרקע בשני המחסנים האלה, מחסן מס' 3, הוא לא ייעוד ציבורי, אין סעיף פטור ממכרז. היכולת שלנו בכל זאת לייצר איזושהי העברה של השטח לעירייה,
הוא באמצעות מנגנון חילופי הקרקעות. חילופי המנגנון מייצר מנגנון פטור.
גלעד פלד
¶
החששות מוצדקים, אבל אתם תראו גם שהמענה הוא מענה.
לגבי העיסקה, קודם כל אנחנו לא עוסקים בנדל"ן. חברת הכנסת נדיה דיברה על פטור ממכרזים, או מכרזים סגורים. זה לא העסק שלנו, אנחנו לא מוצאים למכרז שום יחידת נדל"ן.
לגבי העיסקה עצמה. ראשית, היתה החלטת ממשלה ב-1993, להפריט את הנמל, למכור אותו לגופים פרטיים. העירייה ניהלה מאבק ציבורי והובילה לשיחת ההחלטה הזאת, לידי כך שהנמל מתוך הבנת האינטרס של הציבור, יישאר בידיים ציבוריות, זה בידיים של עיריית תל אביב-יפו. זה בעצם כל הסיפור פה.
מה שקרה פה, זה בסך הכל ציון דרך בתהליך של הבטחת הישארותו של הנמל בידיים ציבוריות, ולא זה שהוא יופרט ויילך לידיים פרטיות, שאז החששות הם באמת חששות מאוד מוצדקים. התהליך הזה של הטב"ע החדשה, היה תהליך של שיתוף ציבור. בכלל, כל התהליכים של המישלמה, ואני אמנה עוד כמה תהליכים.
גלעד פלד
¶
הבסיס המרכזי הוא להבטיח שנמל יפו, נמל היסטורי בן ארבעת אלפים שנה, יישאר בידיים ציבוריות לתמיד.
גלעד פלד
¶
אחד הדברים שמאפיינים את הפעילות שלנו כמישלמה, ביפו, ההבנה שלנו מראשית הדרך שבלי שיתוף ציבור לא יקרה כלום. ביפו הדברים קצת שונים ממקומות אחרים. אני לא יכול להודיע, או ללכת ולבצע.
לכן, כל תהליך שאנחנו עושים, הוא תהליך שכרוך בשיתוף ציבור בהיקפים מאוד נרחבים. פרוייקט המדרון, שהוא בסך הכל הם לוקחים הר זבל לפח מדהים. אין הרבה אנשים שמסוגלים להתנגד לדבר הזה.
גלעד פלד
¶
אנחנו מודיעים בעיתונות, פונים לעמותות דרך ועדי הורים. מכירים היום כל גוף שעובד ביפו, כל עמותה שעובדת ביפו, כל ארגון. כל שני אנשים שמתקבצים ומדברים על משהו שהוא בעל ערך חברתי, אנחנו עובדים איתם. לכן, אנחנו פונים לכל מי שרוצה להגיע. תהליכי שיתוף ציבור, הם תהליכים שעד כמה שאנשים מוכנים להשתתף בהם, אנחנו משתתפים. לא רק שאנחנו לא אומרים לא לאף אחד, אנחנו פותחים את הדלתות. בתהליך הזה של הנמל, היה שולחן עגול שבו ישבו גם אנשים מהציבור, מה שנקרא, אנשים שלא קשורים לפעילות כזאת או אחרת, אנשי עמותות שונים שייצגו גם את הדייגים, המינהל, העירייה, ונציגים של אגודת האדריכלים. כל מי שחשב שיש לו איזושהי נגיעה. בהחלט, התקבלה תב"ע מאוד מאוזנת שבהחלט מבטיחה את שימור האופי של הנמל. זה באמת האינטרס שלנו.
לפני הדברים הרשמיים, אומר לכם איך אנחנו רואים את הנמל.
בעינינו יש הבדל מאוד גדול בין נמל תל-אביב לנמל יפו. חרה לי לשמוע שזה יהיה כמו נמל תל-אביב. זה לא יהיה כמו נמל תל-אביב, לחלוטין לא יהיה כמו נמל תל-אביב. זה נמל עם אופי שונה לחלוטין.
נמל תל אביב הוא נמל מאוד תיירותי, מאוד מסחרי. נמל יפו יש לו נשמה, והנשמה הזאת הם הדייגים. כך אנחנו רואים את זה. תבינו את ראיית העולם שלנו. זה מה שהופך את הנמל הזה לנמל מאוד אטרקטיבי.
חנא סוויד
¶
לכן חשוב מאוד להבטיח שהם ירוויחו. כי עושים כסף על גבם.אולי זה עיקר ההתייחסות שלך. אתה רואה לאן הכל מתנקז, מה המותג הזה ששמו יפו ונמל יפו. אתם עושים ממנו פרוייקט. מה עם האנשים שהם בבסיס המותג הזה? שזה האנשים, המקום, המשפחות, העיר. איזה תועלת תצמח להם, זה כל העניין. לא מעניין אותי אם למגדל הזה תהיה נטייה כך, או כך.
נדיה חילו
¶
אם תוכל להשיב באופן ישיר על נושא המחסנים, שיווק המחסנים, שיהיו חנויות קטנות, או עסקים, וזה יהיה מכרזים. איך נוכל לשלוט על הנושא.
גלעד פלד
¶
יושב ראש הוועדה ניתח את הדברים בצורה שונה ממה שאנחנו רואים אותם. בעינינו, הפיתוח של נמל יפו יפריח ויחיה את כל התיירות ביפו. לא רק בנמל, אלא בכל סביבת הנמל. מי שמכיר את המקום, יודע שיש רצף בין אזור שוק הפשפשים, דרך יפו העתיקה, ועד הנמל. משנה הבאה עד המדרון, הוא נושק מדרום לנמל. הדבר הזה יביא להערכתי לעשרות אלפי, אם לא מאות אלפי תיירים נוספים כל שנה. התיירים האלה מבזבזים כסף, התיירים האלה קונים. הם לא קונים רק בנמל, והם לא קונים רק בחנויות החדשות. אלה אנשים שבאים, ומי שבא ליפו, לא בא רק לנמל, הוא רוצה לראות את יפו.
הנמל זה גורם משיכה, ויהפוך את זה למקום שהוא חובה, עכשיו ייפתחו עוד ועוד חנויות.
אנחנו הולכים ורואים חנויות שלא בתוך הנמל, עובדים עליהם אנשים ברציף של יפו העתיקה שהם לא קשורות אלינו. לא אנחנו משכירים אותם. הם לא בבעלותנו, ואנשים מכינים את העסק לפתיחה.
חנא סוויד
¶
מה שאמרת זה רעיון טוב. בעצם אתה לא מביא את האנשים רק לנקודה הזאת, אלא אתה רוצה למשוך אותם להסתובב בעיר. איך אתה עושה את זה. בתכנית אתה יכול להגיד לי שהם מתכננים מסלולי הליכה, עוד קוטב משיכה שם.
גלעד פלד
¶
אנחנו מפתחים אתר אינטרנט שכולל הסברים והדרכות על יפו. יהיו גם מדריכים וירטואליים שאתה תוכל להוריד, עם מסלולי הליכה, עם שילוט שמכוונים ממקום למקום. בסך הכל השטח הגיאוגרפי הוא שטח מאוד קטן.
ואסל טאהא
¶
ערכתי סיור לפני כעשרים יום בנמל. שמעתי תלונות מהדייגים. הם מתלוננים שהמחסן שמיועד להם בתכנית לא מספיק, 500 מטר לא מספיק. הם מתלוננים שהנמל עצמו יחולק למרינה --
ואסל טאהא
¶
הם טוענים, כשרוצים לתקן רשת, פורסים את הרשת ארוכה ורחבה אין מקום. אז מקבלים
דו"חות מעיריית תל אביב-יפו.
ואסל טאהא
¶
המחסנים הם לא מחסנים, מצבם גרוע ביותר. שיפוץ ותיקון, וחידוש, זה מאוד חשוב וטוב. אבל לייעד להם גם שטח מספיק שיוכלו להתקיים, לאחסן את הציוד, לאחסן את הרשתות, לאחסן את הציוד הרב והכבד שלהם. בקשר לחלוקת הנמל, מרינה וחלק לדייגים. מהו השטח, האם השטח בא לידי תיאום עם הדייגים, מספיק להם או לא מספיק.
נדיה חילו
¶
עלו שאלות, גם חברת הכנסת מרום שאלה, וגם אני לגבי הדייגים. אני גם אמליץ שהוועדה תעשה סיור במקום. תראה את המחסנים ואת כל הפוטנציאל, וגם תפגוש את הדייגים ואת האנשים. גם לאזור המדרון, שיהיה סיור מקיף של כל הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת אופיר. אבל גם חשובים דבריה של חברת הכנסת מרום, הדייגים. זה אחד הדאגות. אבל תושבי יפו, מדאיג אותם לדעת מבחינת המכרזים, אם הם יהיו באותו סגנון של מכרזים פתוחים, או מה יהיה הביטחון שלהם.
גלעד פלד
¶
את מכירה את המצב של תושבי יפו. אותם תושבים שבקושי גומרים את החודש, יגיעו –
לגבי השאלה של חבר הכנסת ואסל, היום יש כ-200 כלי שייט בנמל, כחצי מהם יאכטות, וכחצי מהם דיג. מר אפרתי אמר, היום לדייגים יש 800 מ"ר של מחסן שמעוגן בתב"ע. לא נדבר כרגע אם משלמים או לא משלמים, את הדברים האלה נשאיר בצד. בתב"ע החדשה יש להם 1,500 מטר. הדאגה שלך לגבי מקום, כל הדאגות האלה כבר עלו לדיון סביב השולחן העגול וניתן להם מענה. השטח שלהם כמעט מוכפל מבחינת שטח של המחסנים. נוסף על זה יהיה עוד שטח של שוק דגים. אתם שואלים מה הדייגים מרוויחים. לדעתי, והם יודעים את זה טוב מאוד. אני מאוד מכבד את השולחן הזה, אבל אני נפגש עם הדייגים יום יום. רק אתמול ישבנו בישיבה עם ועד הדייגים, כ-20 דייגים, אנשים לא פשוטים, עם הרבה מאוד חשדות כתוצאה מהעבר. בהחלט יודעים ומבינים שהולך להיות פה משהו אחר.
שוק הדגים הזה, להערכתי, הולך להפוך לכל אחד מהם מבחינה כלכלית –
זה דבר מדהים.
גלעד פלד
¶
היום יש שם חנות שהיא לא בדיוק רשמית. גם עסקים שמר שאפרתי דיבר עליהם, חלק הטוב של העבודה שהמינהל עשה, שאם היו עמו היום אותם, היה מאוד קשה לפתח את הנמל. כי העסקים האלה רובם היו לא חוקיים, או חוקיים למחצה. עסקים שהם לא בדיוק עסקים שתורמים לזה שהאנשים יגיעו בחלקם. פעילות בחלקה לא חיובית.
בסך הכל, אני חושב שיש פה תהליך שהוא תהליך שנעשה בקנה מידה של שיתוף ציבור חסר תקדים. תבינו, להעביר תב"ע לא צריך שיתוף ציבור. יש לאזרחים מנגנונים שהחוק מקנה להם בוועדת הערר, לבוא ולטעון את טיעוניהם. פה העירייה הלכה ארבעה צעדים קדימה, ואמרה עוד לפני שבכלל אנחנו כותבים את התב"ע, בוא נשב יחד איתכם, ונשמע אתכם. תראו מה קורה פה עם העירייה. במקום לגזור קופון של מכירת כספים, ושל השכרה במחירים הכי גבוהים, העירייה לוקחת על עצמה ונושאת בעלויות של טיפול המעגנה. היא עולה חמישה מיליון שקלים בשנה. הדייגים מכניסים למעגנה הרבה פחות מחצי, פחות ממליון שקלים, הכנסות מדמי עגינה ושכר הדירה שנניח היינו גובים אותו.
העירייה לקחה על עצמה את טיפול המעגנה. הביאה לזה שהמינהל יוותר על רווחים שהוא היה מקבל רווחים הרבה יותר גדולים, היה מוכר את האדמה, מוכר את הנכסים. כל הרעיון פה הוא להביא לטובת התושבים. נכון שהעירייה לא לוקחת ושוכרת חנות לטובת תושב ואומרת את זה. לא תפקיד העירייה, אולי תפקיד הממשלה. הקטע של הרווחה, ותמיכה זה לא תפקיד העירייה. העירייה מפתחת את האזור מבחינה כלכלית. היא מביאה לפיתוח כלכלי, לפיתוח תיירותי, והדבר הזה לדעתי יביא לפריחה על יפו. אני מזמין אתכם לא רק לעשות את הסיור הזה, רק תדמיינו את קו החוף של יפו. עוד שנה וחצי, בעצם כל קו החוף של יפו, הולך לעבור שידרוג אדיר בקנה מידה חסר תקדים. הפרוייקט של הנמל הוא פרוייקט של למעלה ממאה מליון שקלים. הפרוייקט של המדרון הוא פרוייקט של למעלה מחמישים מליון שקלים. פרוייקט מחזור הכי גדול בארץ, שגם טוב לאיכות הסביבה. כל האדמה שמוציאים שם, כל הפסולת שמוציאים שם, פסולת שממוחזרת. כל קו החוף של יפו הולך להיות פתוח לציבור, הולך להיות אוריינטציה תיירותית, ולמעשה הולך להחזיר את החוף ואת הים לתושבי יפו.
היו"ר יורם מרציאנו
¶
אני לא יושב שהתכוונו לקבל החלטה. איזה החלטה אנחנו יכולים לקבל? היום שמענו את הצדדים, דנו בעניין הזה, אני לא חושב שועדת הפנים יכולה לקבל איזושהי החלטה שתהיה לה השפעה. אנחנו יכולים להמליץ, לא יכולים להחליט.
גלעד פלד
¶
אני רוצה לקרוא ציטוט קטן מהתב"ע, כדי להבין על מה אנחנו מדברים.
מטרות התכנית, החייאה ופיתוח נמל יפו העתיקה כאזור תיירות נופש וספורט ימי. גם הספורט הימי מעוגן בתב"ע, מבחינת שטחים, תוך הבטחת המשך פעילותו כנמל דייג. קביעת ייעודי הקרקע לשטחים ציבוריים פתוחים, שטחים פרטיים פתוחים. גם השטחים הפרטיים הם יהיו שטחים פתוחים. יהיה ביניהם מעברים פתוחים. מגרש בעל אופי ציבורי. אזור אחסנה, שירותי עגינה, מסחר, דייג, אזור מלונאות, אזור מסחר ומלונאות, אזור מגורים. כל אלה לפי מה שכתוב בתסריט והתקנון.
הנושא של הדייג של המעגנה ושל הבטיחות לציבור, הוא נושא שמעוגן בתב"ע החל ממטרת התכנית וכלה בסוף בכל מטר לאורך התכנית.
גלעד פלד
¶
היום אנחנו מפרסמים מכרז קבלנים לשטחים הציבוריים, של כל התשתיות הציבוריות, ושל שימור המחסן הצפוני בנמל, המחסן הגדול מחסן מס' 1.
נדיה חילו
¶
ידוע שעיריית תל אביב משקיעה באמצעות המישלמה, ויש לכם פרוייקטים, זה בהחלט ידוע לי. אבל אני מרשה לעצמי פה להביע את דעה שלי בנושא, שבכל זאת לשקול את הנושא של מכרזים סגורים. נכון, שתושבי יפו הם לא מליונרים. אבל אני אומרת לך, אם חלק, אני לא מדברת על הכל, בהחלט יהיה, וגם לך מר אפרתי, ישירות לתושבי יפו, לא יקפיץ את המחירים. היה בעבר נסיון כזה לפני הרבה מאוד שנים, וזה בהחלט נתן את המעגל הסגור הזה, ואז אתה לא מכניס שם יזמים מאוד גדולים שמתחרים עם התושבים המקומיים ומקפיצים.
אני מבינה שיש היבט שיווקי בעניין, ובהחלט מקבלת את זה. אבל אני אומרת בכל זאת צריך למצוא את הדרך הנכונה, שחלק מתושבי יפו כן יכנסו, אני אומרת לך בכנות, אם יהיה, כי זה גם שיחת השכונה ושיחת התושבים בעניין הזה, שאם יהיה חלק סגור שם לתושבי יפו, מסעדות, או לא משנה, כן יהיו אנשים.
נדיה חילו
¶
אני לא מדברת על מחסנים. מר אפרתי, אני מכירה את המקום כמו כף ידי. כל התמונה של הנמל לפניי. אני כמעט כל שבת שם. אני יודעת כל מחסן שם. ואני אומרת לך שיש פוטנציאל שם של הרבה מאוד מחסנים, שהם יהיו גם עסקים קטנים. יש שם גם מועדוני לילה קטנים. אני מכירה מה קורה שם. הצעד הזה יהיה שם, מכרזים פתוחים גם למסעדות, גם לחנויות קטנות. הרי יש שם את כל המחסנים שצריך לשפץ. התהליך של נמל תל אביב עבר, גם מוכר לי היטב. זה אמנם לא אותו אופי, אבל מוכר לי התהליך.
נדיה חילו
¶
בסדר. צריך לתת לזה ביטחון, אנחנו מכירים, כמו שאתה מכיר, ואני יכולה להגיד לך את כל המכרזים עכשיו של הנד"לן, מי ניגש, ומי זכה, וכמה כספים שמו. הכל במחשב, ואני יודעת. אין לתושבי יפו הזדמנות בנושא של המכרזים של קו הים. כל קו הים של הנדל"ן שם, אין שם ערבים, הם לא זכו כי הנדל"ן הוא מאוד גבוה. צריך למצוא את הדרך, צריך לשקם את יפו, ובכל זאת למצוא את הדרך עם המצב הסוציו-אקונומי. לשלב כמה אנשים שכן יוכלו באמצעים שאתם תחליטו.
היו"ר יורם מרציאנו
¶
רבותי, אני מתנצל על כך. הייתי צריך לרוץ מוועדה לוועדה.
הנושא שהובא לד"ר חנא סווייד, הוא יותר מחשוב, יש לו השלכות על תושבי יפו.
היו"ר יורם מרציאנו
¶
אני מאמץ את ההצעה של חברת הכנסת נדיה חילו, אני אמליץ בפני יושב ראש הוועדה שייכנס היום אחר הצהריים באופן רשמי לתפקידו, לאופיר פינס שנערוך שם סיור. אני מציע שנגיע לסיור יחד עם התושבים ויחד עם המינהלת, נראה את הדברים במו עיניים. אתם יודעים שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים, כדי שנוכל לקבל איזושהי המלצה מוסרית לכם, כי אנחנו לא יכולים לקבל החלטה, רק יכולים להמליץ לכם. נשמע את הדייגים, ונראה איך אנחנו כוועדת הפנים ננסה להיות איזשהו גשר ביניכם לבין התושבים, לטובת שיתוף פעולה עתידי שישפיע הכי טוב לתושבי יפו, ולטובת המסחר בתל אביב יפו.
אני גם חייב להגיד רבותי. שאם תובא לידיעתו של יעקב אפרתי, שאני מאוד מעריך אותו, שנמל יפו יהפוך להיות משהו בסגנון נמל תל אביב, אז זה בעצם ישליך על אזור יפו, ויתן לתושבי יפו. אני אומר לכם במפורש, איזושהי תנופה ואיזושהי גאווה. אני מציע שנגיע לסיור, ואחרי שנראה את הדברים, אנחנו נמשיך את הדיון פה בוועדה.
חנא סוויד
¶
חשוב מאוד שאנחנו נעשה שני דברים בסיור הזה.
קודם כל שנראה נציגות של התושבים, חשוב מאוד שתהיה הכנה לביקור, קשר עם ארגונים, עם עמותות, שאנחנו נראה אותם ונדבר אתם. אני מאוד מעוניין לשמוע מהעירייה, איזה דרכים, איזה הצעות יש להם, כך שהתועלת מהפרוייקט הזה יהיה באמת כפי שנאמר כאן, לטובת כלל התושבים.