PAGE
26
הוועדה לביקורת המדינה

6.2.07


מהכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 58

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, י"ח בשבט התשס"ז (6 בפברואר 2007), שעה 11:00

דוח מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ (יוני 2006) – מינויים וקידום

עובדים, שגרירות ישראל בקנדה, תרומות לרגל יום העצמאות בנציגויות

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אבשלום וילן

יעקב כהן

שרת החוץ והמשפטים ציפי לבני

מיכה לינדנשטראוס
- מבקר המדינה

יהושע רוט
- עוזר בכיר למבקר המדינה

עמוס סלייפר
- סמנכ"ל, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה

רונית אלימלך
- מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

רותי חיימוביץ
- משרד מבקר המדינה

אהרון אברמוביץ
- מנכ"ל משרד החוץ

יוסי גל
- משנה למנכ"ל מדיני, משרד החוץ

יעל רביע
- משרד החוץ

עידו אהרוני
- יועץ תקשורת לשרת החוץ

תמר אברמוביץ
- יועצת לשרת החוץ

נחום אברהמי
- משרד החוץ

אהוד קינן
- יועמ"ש משרד החוץ

רפי שוץ
- ראש חטיבת תאום, משרד החוץ

חנן גודר
- נציגות עובדים, משרד החוץ

יריב עובדיה
- נציגות עובדים, משרד החוץ

גדעון פרבר
- מנהל תחום, משרד ראש הממשלה

יעקב ברגר
- משנה לנציב שירות המדינה

מוטי אהרוני
- סגן נציב שירות המדינה

רון דול
- יועמ"ש, נציבות שירות המדינה

יעקב לוזון
- מבקר פנים, נציבות שירות המדינה

תומר רוזנר

חנה פריידין

רויטל יפרח

דוח מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ (יוני 2006) – מינויים וקידום עובדים,

שגרירות ישראל בקנדה, תרומות לרגל יום העצמאות בנציגויות

שלום לכולכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביקורת המדינה בעניין דוח מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ. ההיבטים שאנחנו עוסקים בהם היום הם הליקויים בכל הסוגיה של מינויים וקידום עובדים, על החשיפה של הבעיות שהתגלו בשגרירות ישראל בקנדה ועל סוגיית התרומות שהנציגויות שלנו נוהגות לקחת או לא לקחת, כדי לקיים את אירועי יום העצמאות במדינות השונות.

מטבע הדברים, הדיון יתרכז יותר בסוגיית המינויים, שהיא סוגיה מאוד רגישה. אבל לפני שאנחנו מתחילים בדיון אני רוצה לקדם בברכה את שרת החוץ והמשפטים.

בינתיים.

חשבתי שראש הממשלה קובע את זה... אנחנו מקדמים בברכה את מבקר המדינה וגם את מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ ידידי ואנשי הצוות הבכיר של משרד מבקר המדינה.

קודם שנתחיל, הייתי רוצה לשאול את המבקר: דעת הקהל הישראלית עדין עסוקה מאוד בכל הסוגיה של החקירה של מלחמת לבנון. כידוע, מבקר המדינה חוקר את נושא המלחמה בהיבטים כפי שהוא החליט לחקור. חלף כבר זמן רב, למעלה מחצי שנה מאז נערכה המלחמה, ואנחנו צמאים לדעת היכן עומדת הבדיקה ומתי נוכל לדעת את תוצאות הבדיקה, שכידוע, יכולות להיות לה משמעויות מרחיקות לכת בכל מה שקשור בניהול המדינה הזאת. אינני רוצה להזכיר את סעיף 14א' או 14ב' אבל שהציבור ידע שהוועדה לביקורת המדינה או המבקר יכולים ליזום ועדת חקירה ממלכתית. אינני אומר בכך שיש או אין בכוונתי, אבל הדוח של המבקר בסוגיה הזאת הוא דוח שיכולות להיות לו משמעויות מרחיקות לכת.

אדוני המבקר, אשמח אם תוכל לעדכן אותי ואת חברי הוועדה וגם את העם היושב בציון.

אדוני היושב ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, אני רוצה לתת לכם דיווח על מצב הטיפול בעורף ובדיקת הטיפול בעורף ונושאים אחרים, כפי שהם מתבצעים על ידי מבקר המדינה וצוות עובדי המבקר. אני יכול להודיע לך, אדוני היושב ראש, שאיסוף החומר ועיבודו הסתיים. ביום חמישי בשבוע הבא, אנחנו עתידים להעביר למבוקרים את הדוח שלנו כדי לקבל את תגובתם. הדוח שלנו, שנערך על ידינו, נערך על ידי צוות של קרוב ל-60 מעובדי מבקר המדינה, ואם אתה יודע שמספרנו קרוב ל-500, 60 מתוך 500 זה מספר ניכר מאוד של עובדים שעסקו בנושא בצורה נמרצת ומקצועית מאז תום המלחמה, מיד עם תום המלחמה ועד היום. הדוח, מבחינת כמותו, כולל פרקים רבים מאוד. רק לגבי מספר העמודים שלו, הוא מגיע ל-600 עמודים, והוא כולל את כל הבדיקות שערכנו כולל רשויות מקומיות, כולל רשויות השלטון, כולל משרדי הממשלה השונים וכולל גורמי משטרה וגורמים אחרים.

כולל גורמי ביטחון?

כולל גורמי הביטחון. שמענו עשרות עדים. שמענו את כל שרי הממשלה שעסקו בתחום הזה, של המלחמה בצפון. בעיקר שר הביטחון, השר לביטחון פנים, הרמטכ"ל, מפקדי המשטרה, המפכ"ל ולא אמנה את כל השרים אחד לאחד. בנושא הזה עשינו פעולה מאוד רחבה כדי להיפגש עם כל הגורמים שהיו קשורים במלחמה והנה, התוצאה לפנינו, בכך שאנחנו נמצאים היום והסתיים שלב איסוף החומר וגם גיבוש המסקנות.

אני יכול להודיע לך ונדמה לי שהדברים שאמרתי מביעים את כל המהלך שהיה ועתיד להיות. ביום חמישי הבא המבוקרים יקבלו את הדוח שהכנו בעניין הזה או את טיוטת הדוח ויוכלו להשיב תוך פרק זמן שנקצוב לעניין. בדרך כלל פרק הזמן שאנחנו קוצבים לעניין הוא כחודש ימים. ואז יוגש הדוח השלם והמקיף לוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה ולגורמים האחרים שאנחנו צריכים לטפל בהם.

אדוני היושב ראש, בנושא של הבדיקה פעלנו על פי חוק מבקר המדינה, שנתן לנו את הסמכות לטפל בדברים בנושאים שקשורים במלחמה ולבדוק אותם ולכן, מילאנו אחר מצוות החוק בנושא הזה.

שתי שאלות, אדוני המבקר: 1. האם מדובר בחלק מטיוטת דוח 57ב', הדוח הרגיל או שמדובר בדוח מיוחד?

דוח מיוחד.

זה חשוב. שאלתי השניה: אתמול התפרסמה ידיעה בערוץ 10 לגבי בדיקה שעושה מבקר המדינה והושמעה ידיעה בשם המבקר. האם אפשר לומר דברים בצורה ישירה גם לגבי בדיקות אחרות שהמבקר רוצה לדווח עליהם, שקשורים לראש הממשלה או למערכת השלטון?

לגבי הנושא שהתפרסם אתמול: אנחנו בודקים היום במרכז ההשקעות נושאים שונים שנמצאים כבר כמה חודשים בביקורת שלנו. אנחנו לא נוהגים בשלב הביקורת, שבו אנחנו מצויים, לתת דיווח על הממצאים שהגענו אליהם או על המשך הטיפול. אני חושב שהדברים יתבהרו כאשר נסיים את הבדיקה ואז, באופן רשמי, נודיע לציבור מה עמדתנו. כרגע, במהלך הבדיקה, עמדתנו והיא גם מעוגנת בחוק, שלא נותנים פרטים על בדיקות במהלכן.

אני מודה לך, אדוני המבקר. הוועדה נותנת לך ולאנשי משרד מבקר המדינה גיבוי מלא. גם שמחתי, ביום חגה של הכנסת, כששמעתי את ראש הממשלה שגם הוא קורא לכל הגופים החוקרים והבדוקים לא לגמגם ולהמשיך ולעשות את מלאכתם נאמנה ואני חושב שזו קריאה מאוד חשובה.

רבותי, אנחנו חוזרים לדיון על דוח מבקר המדינה שקשור במשרד החוץ. כאמור, הנושא הראשון יהיה סוגיית המינויים בראשי פרקים. נחשפו בעיות, כשלים ומחדלים בנושאים של מינוי וקידום עובדים. רק קרוב למחצית מראשי הנציגויות שלנו בחו"ל הם עובדים שהשתתפו בקורס צוערים, שהוא הקורס הבסיסי. כלומר, ההנחה היא שמי שלא עבר את הקורס הוא אדם שחסר לו חלק מההכשרה וההכנה שלו לשמש כראש נציגות. צריך לומר, גברתי שרת המשפטים, שלפחות יושב ראש הוועדה הנוכחית יודע להעריך מאוד את החשיבות של שירות החוץ. אמנם אנחנו "עם לבדד ישכון", אבל זה טוב שאנחנו "עם לבדד ישכון" בארץ ישראל ואנחנו לא רוצים להתחלק בה עם אף אחד אחר. אבל בכל מה שקשור ביחסי החוץ, גם משה רבנו, כשעם ישראל כשל בפרשת המרגלים וגם בפרשת עגל הזהב, חלק מהניסיון שלו לשכנע את הקב"ה לסלוח ולוותר לעם היה: מה יאמרו הגויים. בגלל שאין לך יכולת להביא את העם לארץ ישראל, אתה לא אלוהים ואתה לא ריבון כל העולמים. עובדה שהקדוש ברוך הוא סלח, אז כנראה - -

הוא התחשב במה יאמרו הגויים...

ודאי. אגב, יש עוד הוכחה ניצחת. הרש"י הראשון בתורה שואל: התורה מתחילה ב"בראשית ברא אלוהים". היו צריכים להתחיל בעניינים הפרטיקולאריים של עם ישראל בכל פרשת יציאת מצרים, במצווה הראשונה של קידוש החודש אלא "שמא יאמרו אומות העולם למה אתם גוזלים את ארץ ישראל". לפיכך, פתחו בבראשית לומר שהקב"ה ברא את העולם, וכבורא העולם הוא אדון כל העולמים וברצונו נותן לנו את ארץ ישראל וברצונו נוטל אותה מאתנו. אז גם בהתחשב מה יאמר העולם, נפתחה התורה בספר בראשית ולא בפרק י"ב בספר שמות. לכן, החשיבות של ראש נציגות היא חשיבות עליונה ויש לה משמעויות ובוודאי היינו רוצים שראש נציגות שלנו יהיה האדם המוכשר ביותר, המתאים ביותר לייצג את המדינה שלנו בכל ההיבטים ואם אחוז מאוד גדול, כפי שחשף הדוח, הם אנשים שלא השתתפו בקורס צוערים, הדבר הזה אומר דרשני.

היו עוד ליקוים טכניים שאני לא רוצה להיכנס אליהם. גם ליקויים בכך ששרים ומנכ"לים התערבו יותר מדי במינוי של הנציגים שלנו בחו"ל וכך גם החברות של המפקח הכללי במשרד החוץ. יש מפקח כללי לא רק במשטרה אלא גם במשרד החוץ, שממונה גם על הביקורת הפנימית ולא ראוי שהוא ישב. ליקוי שהמועמדים עצמם אינם מופיעים בפני הוועדות ואין להם אפשרות להרשים ולשמוע ולהשיב על טענות, אם יש כאלה. לא דנים בכל המועמדים. יש מי שמכוון כנראה. על כל פנים כך עולה מהדוח, שהיה מי שכיוון. אני מבין שנקטו בשמו, מי שהיה הסמנכ"ל הבכיר למינהל, מר נסים בן שטרית, שלא הציג את כל המועמדים אלא רק חלק מהם. התברר שאין אמות מידה או קריטריונים לבחינת התאמתו של מועמד למשרה וגם בתפקידים המינהלים התקבלו עובדים שהם חסרי השכלה, חסרי תעודות בגרות. ועוד סוגיות שקשורות במשך השירות בחו"ל, אי קביעת התנאים להארכת השירות בחו"ל, אי קביעת הפרק המינימאלי והמקסימאלי לשירות בארץ. נראה שכאילו הכל בערך. היה לי רב שאמר שבערך אין לזה ערך.

גם המעבר של עובדים מהשירות המינהלי לשירות הדיפלומטי. הענקת דרגות שלא בהתאם למתחייב מההוראות. בקיצור – תמונה מאוד עגומה במשרד שנתפס בציבור כמשרד מעונב, מכובד, משרד שמתנהג בנימוס, משרד שהוא ייצוגי. אז דווקא במשרד כזה התברר שהליבה של כוח האדם שעוסק בשירות החוץ, נמצאו בו ליקויים מאוד משמעותיים.

לגבי שגרירות ישראל בקנדה והתרומות, זו פרשה שאנחנו נדון בה.

סדר הדיון יהיה כזה שנבקש ממבקר המדינה ומאנשי צוותו לפרט קצת יותר את הליקויים ואז, נעביר את רשות הדיבור לשרת החוץ והמשפטים באופן זמני. נבקש גם מאנשי צוותה לדבר. שרת החוץ התנצלה מראש שלא תוכל לשבת אתנו לאורך כל הישיבה ואחרי שעה ורבע או משהו כזה היא תעזוב.

אני אשב ככל שיידרש על ידי כבודו.

אדוני המבקר, בבקשה.

הדוח של משרד מבקר המדינה לגבי משרד החוץ הוא דוח שיצא בחודש יוני ואני יכול לומר, אדוני, בחלק של השבחים, שמשרד החוץ מטפל וטיפל בנושאים בצורה נכונה. אמנם לא בכולם אלא בחלקם וכפי שקיבלנו מדיווחי משרד החוץ, ממלאים אחר הדוח של מבקר המדינה וההצעות וההמלצות הכרוכות בו הלכה למעשה. אני חושב שזה לברכה שדוח שמוצע לאחר מאמץ רב מאוד על ידי עובדי המשרד למבקר המדינה, העובדים המקצועיים, מגיע למימוש. נדמה לי שהדבר הזה הוא דבר שראוי לציון ולכן, אמרתי את זה בפתח דבריי. את הדברים הללו הייתי אומר באופן אישי גם לשרת החוץ וגם למנכ"ל משרדה.

בפתח הדברים רציתי להתרכז, ואנשיי, אנשי משרד המבקר ירחיבו בשני נושאים: בעמדתי העקרונית יש שני נושאים שנדמה לי שצריך לתת עליהם את הדעת בצורה יסודית, רחבה ומקיפה. ראשית, המינויים הפוליטיים שמתמנים. אני מתכוון ל-11 המינויים שלדעתי צריך לבטל אותם. המינויים צריכים להיעשות בשיטה שבה מתמנים עובדים על פי מכרז מתאים במשרד החוץ, כאשר הטובים ביותר והנאמנים ביותר לעבודתם במשרד החוץ מתמנים לתפקיד הזה. אני יודע שיש פה הסכמים והיו הסכמים בין ראשי ממשלות וממשלות והחלטות ממשלה בעבר וכולי, ואנחנו ממשיכים בגישה הזאת. אבל עמדתי העקרונית היא להפסיק את המינויים כולם ולמנות את האנשים על פי שיטה שניתן ליישם אותה בקלי קלות, משום שהיא השיטה הנהוגה גם במישור הציבורי, הממשלתי, במדינת ישראל. אני ער לכך שבין המינויים שאנחנו קוראים להם "מינויים פוליטיים", יש כרגע מינויים של אנשים טובים מאוד, מצוינים, אבל יחד עם זאת השיטה כולה צריכה להשתנות ולדעתי, צריכים לבחון בהקדם את הנושא של ביטול כל הנושא של המינויים הפוליטיים.

לאמור, אם איש פוליטי רוצה להתמנות - שיעמוד במכרז.

בוודאי. 2. גם מפגישות עם השגרירים וגם מביקורים שערכתי, מדובר בנושא התרומות, שהעלית אותו בפתח דבריך. בתופעה של התרומות יש בעיה ואומר לך מה היא: הבעיה היא בכך שבשגרירויות יש אירועים שרוצים לחגוג אותם בצורה מכובדת. האירועים האלה הם בדרך כלל ביום העצמאות, כאשר יש קבלת פנים וארוחה ומזמינים את הקהילה היהודית. המימון של האירועים האלה, לצערי הרב, ואני אומר את זה מתוך מגע עם השגרירים בנושאים האלה, המימון לא אחת מגיע ממקורות שלא הייתי רוצה ששגרירי מדינת ישראל יעסקו בכך. אם שגריר יושב במדינה X והוא צריך לגייס את הכספים ובדרך כלל יש ריסון. אתה לא פונה לתורמים הקבועים שתורמים לקרנות הלאומיות. אתה לא פונה לקהילה היהודית או לחלקה. אתה פונה לישראלים שנמצאים במקום ובין הישראלים יש בעלי עסקים ואתה, כשגריר, פונה אליהם וזה, לעניות דעתי, מכביד בצורה משמעותית על השגריר שצריך לעשות את המלאכה הזאת.

לכן, הייתי מעדיף, וזאת ההמלצה שמופיעה בעמוד האחרון של הדוח שלנו, שמדינת ישראל תמצא את הדרך התקציבית. כן, זה מופיע בעמודים 55,56, שמדינת ישראל תמצא את הדרך הנכונה בהגדלת התקציב של משרד החוץ כדי שאפשר יהיה לממן את הנושאים הללו מכספי המדינה ולא מכספם של תורמים לעניין.

יש כאלה שאומרים לי מבין השגרירים שנפגשתי אתם: תשמע, גם שגרירות ארה"ב עושה את זה והם הראו לי חוברות הטקס שבהם מופיעים שמות של ספונסרים בעניין הזה. אז גם אם ארה"ב עושה את זה, זה לא אומר שמדינת ישראל צריכה לעשות את זה. לנו יש את המגבלות שלנו גם בנושא של גיוס תרומות. לדעתי, צריך להגדיל את תקציבו של משרד החוץ ולאפשר שקיום המסיבות הללו יעשה על ידי מדינת ישראל, בהקצבה של אוצר המדינה, שנמצא בפיקוח ולא באמצעות תרומות.

אדוני, הייתי מציע שהאנשים שלנו, שעשו את הדוח במקצועיות רבה ותוך זמן ארוך ובבדיקה יסודית כולל הביקור בקנדה יאמרו גם הם מספר מלים בנושא הזה. אני מציע שמר סלייפר, ראש החטיבה במשרדנו, יאמר כמה מלים.

אני אשתדל לקצר כי גם היו"ר סקר בראשי פרקים ואתייחס רק לנקודות שעוד לא הועלו. לגבי המבנה הארגוני של המשרד: אף שבשנים 2000-2005 צומצם כוח האדם במשרד ב-15%, נוספו לו אגף, 3 חטיבות ו-35 מחלקות. לכל יחידה שנוספה מונה מנהל. ב-8 מהמחלקות היה עובד אחד בלבד וב-34 שובצו רק 2 עד 3 עובדים. הפיצול הארגוני הרב והגידול במספר היחידות ואתו הגידול במספר המנהלים מעוררים ספקות לגבי הזיקה שבמבנה המשרד והשינויים שחלו בו ובין המערך התפעולי הדרוש לו. גיוס עובדים, כבר דיברנו קודם על עובדים שלא עברו קורס צוערים. לגבי הרכב ועדת המינויים, היו לנו כמה הערות: במשרד החוץ יש שתי ועדות מינויים, ועדה עליונה וועדה שניה והרכבן היה קבוע. החל מסוף שנת 2002 ישבו שרי החוץ כיו"רים ועדת מינויים עליונה ולדעת המבקר, השתתפות השרים בדיוני שתי הוועדות, יש בהם משום התערבות של דרג פוליטי במינוי עובדים למשרדות מקצועיות שאינן בין 11 המשרות הפטורות ממכרז, שעליהן דיבר המבקר כרגע.

העלינו גם ליקויים בהליך עבודתן של ועדות המינויים. היו קשרים בין מועמדים למינוי לבין חברי הוועדות. הדיון במועמדים היה לקוי. המועמדים עצמם לא מופיעים בפני הוועדות אל רק ניירות שמתארים אותם. היו עובדים שהיו להם עבירות משמעת בעבר והנושא הזה לא עלה לדיון בוועדות. לא נקבעו אמות מידה לבחינת התאמתם של מועמדים ולא משקלות לשכלול הציון הסופי שלהם. היו בעיות ברישום הפרוטוקולים. מונו צוערים לתפקידים בחו"ל במדינות שלא היתה כל הצדקה למנות אותם.

נמצאו אי התאמות בין תקן המשרות של המשרד הרשום בנציבות שירות המדינה ובין זה הרשום במשרד. היו בעיות במעבר של עובדים משירות לשירות. במשרד החוץ יש שירות מדיני, שירות חוץ מינהלי ושירות מינהלי. היו בעיות במעבר של עובדים משירות לשירות. נמצאו גם בעיות של קידום עובדים בדרג וקידום עובדים בדרגות. נמצאו 72 עובדים מ-430 עובדים בשירות המדיני, בשירות החוץ מינהלי, שלא היתה להם השכלה אקדמאית או שהיה להם תואר בוגר והם היו בדרגה אחת עד שלוש דרגות מעל דרגת השיא שלהם.

לגבי 11 המינויים הקוואזי-פוליטיים, המבקר דיבר על זה. היה גם את העניין של מימון האירועים בחו"ל, שלדעת הביקורת עלולה להיווצר תלות בין השגרירות לבין האיש, נותן התרומה. במקרה הטוב ביותר, גם אם לא תיווצר תלות, יש אי נעימות רבה בזה שהם צריכים לבוא ולבקש טובות כדי לבצע את ההפקות של האירועים ושגרירים אמרו את זה.

למען הקיצור אסתפק בזה.

כמה מילים על השגרירות בקנדה.

יש פה נציגה שערכה את הדוח על קנדה, הגברת מראש האגף אצלנו.

אני מנהלת אגף במשרד מבקר המדינה. אנחנו בדקנו בקנדה הן באמצעות מסמכים והן באמצעות מפגש עם העובדים וכמובן עם השגריר, כולל השגריר לשעבר, שאתו נפגשנו. למעשה, בחרנו את הנציגות הזאת גם בגלל שידענו מראש שיש בעיות מסוימות שם במסגרת יחסי עבודה ורצינו לראות איך זה משפיע על תפקוד השגרירות. המטרה שלנו היתה לראות מה התפקיד של משרד החוץ כאשר מתעוררות בעיות בנציגות ואיך הקשר בין הנציגות למשרד החוץ, מה התקנון אומר לגבי אי אלו נושאים שנראים לנו חשובים על פי הביקורת שעשינו. ובאמת ראינו שנושא חילופי השגרירים לא היה מספיק מוסדר בתקנון. לדוגמה, דבר שנראה טכני לכאורה ופעוט כמו מועד חילופי השגרירים, שמתואם ביניהם, יצר כאן מצב של חיכוך שהייתי אומרת שהשגריר שנכנס, נכנס על רגל שמאל לתפקידו. ראינו איך השגריר הקודם נאלץ להיות בסיג ושיח עם השגריר הנוכחי בגלל עניינים של ציוד, ריהוט, ומצאנו גם בעיות ברשימות המצאי של המשרד, ששנה וחצי לפני זה המערכת נפלה ואי אפשר היה לעקוב אחרי המצאי. יש שם ציוד והרבה דברים יקרי ערך ותמונות יקרות ערך, שמאוד חשוב שירשמו ושיהיה מעקב אחריהם. אנחנו המלצנו שיקפידו על העניין של רשימות המצאי כדי למנוע אי נעימויות וגם כדי לשמור על הרכוש של המשרד.

עוד ממצא אחד קטן...

מצאנו בעיה שהיא ספציפית לקנדה: יש מחנה שהשגריר הקודם יזם אותו ואשתו ובנו המשיכו בפעילות הזאת גם אחרי שהשגריר הקודם עזב ולא ראינו שיש בתקנון התייחסות למגבלות של מה מותר ומה אסור לשגריר או לבני משפחתו לעשות אחרי שהוא מסיים את הכהונה שלו. שמענו שגם עכשיו יש המשך לעניין הזה, אחרי הביקורת וקיבלנו ביקורת שהפעילו הזאת עדין ממשיכה.

תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור לשרת החוץ ובוודאי שמעבר לכל הדברים שהושמעו כאן, יש התעניינות גדולה מאוד מה קורה עם המינויים הפוליטיים, מה דינם? הם ימשכו, הם יפסקו? ודאי שאנחנו מצטרפים לעמדת המבקר כי אנחנו באמת רואים שהמינויים הפוליטיים, אף שאני מציין שבחלקם הם מאוד מוצלחים, הם יכולים לעבור את הדרך הרגילה. אגב, בחברות הממשלתיות, גברתי היתה פעם מנהלת רשות החברות הממשלתיות, אנשים עם זיקה פוליטית צריכים כישורים מיוחדים וגם ניסיון וגם השכלה. כלומר, לא חוסמים את הדרך ובוודאי שאני, כאיש פוליטי, לא אסכים שתחסם הדרך אלא כדי שאנשים פוליטיים לא יקצרו לעצמם את הדרך בגלל שהם אנשים פוליטיים ויוותרו להם על השכלה, על ניסיון, ותינתן להם עדיפות בחירה. אז הלכו לקצה השני ואמרו שאיש פוליטי צריך כישורים עודפים, כישורים מיוחדים וגם ניסיון. אבל בוודאי שתופעת המינויים הפוליטיים פסולה מיסודה.

אני אתייחס לזה. תודה. למען הסר ספק, הליקויים מתייחסים לתקופת כהונתם של שרים קודמים אבל אני בהחלט רואה את עצמי כאחראית לתיקון הליקויים וגם אפרוס בפני הוועדה בסיפוק מה עשינו, ואני חושבת שבמובן המהותי נעשו שינויים משמעותיים ודרמטיים אבל עדין, בחלק מהדברים אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי וגם אפרוס בפני הוועדה חלק מהבעיות, כפי שאני רואה אותם היום.

ראש הוועדה התייחס ודיבר על הצורך של משרד החוץ לייצג. בין היתר, בגלל שתפקידו של משרד החוץ זה לייצג את ארץ ישראל היפה, לא רק במובן החיצוני אלא גם מבחינת התכנים והערכים שלה ומה היא באמת וכפי שהיא צריכה להיות היא צריכה להיות ערכית ונקיה ומקצועית, כך גם חשוב מבחינתי לא רק שילבש חליפה אלא גם מה הוא מסמל מתחת לחליפה. לכן, משרד החוץ קודם כל, כשלעצמו, כחלק ממה שנקרא "ישראל" צריך לבטא את זה בחיי היומיום שלו. ועם זה צריכים ללכת עובדי המשרד גם בארץ פנימה וגם אלה שנשלחים החוצה ואז, אני בטוחה שאדם שיודע שכך זה מתבצע בחיי היומיום שלו במשרד לא צריך להתאמץ כדי להוציא את זה החוצה, זה בא באופן טבעי. זה המסר שיש לעובדי משרד החוץ היום. תוך תקופת זמן קצרה, אני חושבת שנוכל להתגאות בחלק מהשינויים.

עם כניסתי לתפקיד עבדנו על הרפורמות, שהן הרפורמות הראויות, בהתחשב בדוח מבקר המדינה, שהיה מונח על שולחננו. הרפורמה נעשתה תוך תיאום ועצה אחת עם נציבות שירות המדינה, עם היועמ"ש לממשלה וגם בעבודה משותפת עם ועד העובדים, על מנת לנסות ולהגיע לדבר הנכון, גם מבחינת מה שנכון לעשות ככלל וגם על מנת להוביל את זה במשותף יחד עם עובדי המשרד. אני חושבת שיש לנו את אותו אינטרס. אותם דברים שביטאתי קודם, אני חושבת שכל אחד מעובדי המשרד יכול להצטרף אליהם בשמחה.

אתחיל בנושא שהוזכר כאן קודם וקל לי לענות עליו, נושא התרומות של הנציגויות בימי העצמאות. הייתי מודעת לבעיה הזאת כשרה בממשלה. אני חושבת שכל הסיטואציה של תרומות, שחלק ממשרדי הממשלה נאלצים לפנות לבעלי הון בארץ ובחו"ל על מנת לקבל תמיכה במשהו שהוא חלק מהמדיניות של הממשלה או הצורך שלה לבצע, בעיניי זה מאוד בעייתי מלכתחילה. בזמנו פניתי, עוד טרם הגיעי למשרד החוץ, בכובעי כשרת קליטה, ששם זה גם מקום שבו יש הרבה גופים שרוצים לתרום, פניתי ליועמ"ש לממשלה וביקשתי שיוצאו הנחיות כדי שידע השר, ידע המשרד את המותר והאסור בדברים האלה ובצדק, רוב הדברים אסורים. לכן, עם קבלת הדוח, ההנחיה שניתנת היום לנציגויות זה להפסיק את התרומות.

כיום, מאחר ואנחנו נמצאים לקראת יום העצמאות של 2007, חלק נמצאים כבר בהליכים, אז ההפסקה המוחלטת תהיה מיום העצמאות 2008 אבל גם ב-2007 ביקשנו לתת הנחיות ברורות של גדר המותר והאסור בהקשרים האלה. במקביל, הבנתי שכבר יצא חוזר ראשוני מטעם היועמ"ש לממשלה בכלל, שהוא הנחיה כוללת לכל משרדי הממשלה ואז, יקל עלינו להשתמש בו כדי לתת לשגרירויות את ההנחיה הנכונה. גם אני חושבת שהסיטואציה הזאת היא לא טובה לשגריר - -

מה המצב כרגע?

ההנחיה שעכשיו אנחנו מוציאים היא להפסיק את התרומות לימי העצמאות. תהיה הנחיית מעבר לשנת 2007, כי חלק מהנציגויות נמצאות בתהליכים, כשהנחיות המעבר יתבססו על הנחיות יועץ, שאני מבינה שהוצאו או שמוצאות או שטיוטה שלהן הוצאה, שעוסקת בקשר שבין משרדי הממשלה השונים לבין תורמים. לכן, השנה הקרובה יכולה להיות תקופת מעבר. משנת 2008, מבחינתי, חל איסור מוחלט אלא אם כן יהיה מותר על פי הנחיות היועמ"ש לממשלה.

אין לי ספק שהקשר הזה והזיקה הזאת לא טובים ולא נכונים ולמדינת ישראל יש אינטרס משלה, שחגיגות יום העצמאות יוצגו נכון וכיאות בחו"ל והם מעניינה של מדינת ישראל והם צריכים לייצג את ענייניה של מדינת ישראל ופחות את ענייניהם של גופים פרטיים, למרות שחלקם, אני לא רוצה לפגוע בחלק מהחברות, חלקן באות עם רצון להוציא את שמה הטוב של מדינת ישראל, לא רק בהיבט העסקי שלהן אבל תמיד הצורך לבחון בין לבין מאוד בעייתי.

ביחס לרפורמות שנעשו בוועדות המינויים. הוגדרו שלוש ועדות מינויים כאשר האחת לראשי נציגויות בחו"ל, השניה לתפקידי ניהול בכיר במטה והשלישית, לכל שאר התפקידים במשרד. בהתאם להמלצות הדוח, מכל הוועדות הוצאו ראש מטה שר החוץ, שהיה בעבר שותף בוועדות נוספות והמפקח הכללי של המשרד. כך גם הוסף אלמנט של רוטציה בתוך הוועדה. הוצע נציג ציבור חיצוני. בנציבות שירות המדינה יש רשימה של נציגי ציבור, שיש להם הבנה והם בדרך כלל פורשי משרד החוץ לשעבר, פנסיונרים - -

יש לציין שנציגי הנציבות נמצאים פה, מר יעקב ברגר, שהוא המשנה לנציב ומר מוטי אהרוני, שהוא הסגן.

נכון. על מנת שהשקיפות תהיה כזאת, שבנוסף לפרוטוקולים תהיה אמירה גם לציבור בוועדה עצמה.

גם עורך דין רון דול נמצא כאן, היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה.

- - לכן, על מנת שהציבור יוכל לומר את דברו בוועדה באופן סמלי, הוספנו לוועדה נציג ציבור, כפי שמקובל בחלק מוועדות המינויים של נציבות שירות המדינה. בדרך כלל, מדובר באדם שהוא פורש משרד החוץ, שמכיר את המטריה והוא נותן את האינפוט הזה. כך גם יש הרכב רוטציוני של סמנכ"לים שמתחלפים בדיונים בוועדות. בכך נלקח הטיעון שיש סוג של רוב אוטומטי לוועדה.

שר החוץ לא משתתף היום בשתי הועדות האחרות, ועשינו את זה לארח דיון שהתקיים גם עם נציבות שירות המדינה וגם עם היועמ"ש לממשלה, בדבר הצורך בהשתתפות שר חוץ רק בוועדה לראשי נציגויות בחו"ל ואסביר את הצורך. וכמו תמיד, בסופו של דבר השאלה היא לא רק אם משתתף שר אלא גם דרכי התנהלותו בוועדה אחר כך. הגענו למצב שבו אולי כתוצאה מהיסטוריה מסוימת, זה הוביל לרצון לשלול את ההשתתפות וזה הביא למצב קצת בעייתי.

המינויים של ראשי הנציגויות זה מינויי ממשלה. זאת אומרת, מלכתחילה מדובר במצב שבו שרים אמורים לאשר אותם ולכן, שר חוץ שאמור להביא את המינויים האלה לממשלה צריך להיות חלק מהליך הבחירה, כדי שיוכל להיות שלם עם זה ולהביא את זה לממשלה.

ניסינו לחשוב בחלק מהתהליך, האם אפשר להשאיר את שר החוץ רק בנציגויות שהן נציגויות בעלות משקל מאוד משמעותי ולצמצם את זה. אני מוכרחה לומר שזה היה מקל על השר אבל אז, אחרי דיונים שהיו עם היועמ"ש לממשלה וגם עם הנציבות, הגענו למסקנה שזה בלתי אפשרי. זה בלתי אפשרי כי קיימות תקופות שבהן לנציגות מסוימת יש משקל רב יותר מאשר תקופות אחרות. אולי בימים אחרים היא נציגות פחות חשובה בגלל בעייתיות מסוימת או רצון לקדם יחסים מיוחדים באותה תקופה והדבר השני, ברגע שאנחנו קובעים מדרג לנציגויות גם שומעים את זה בחוץ. מגיעים הנה שרי חוץ ולכל אחד אני אומרת ואני גם מתכוונת לזה, שאני רואה את יחסינו הבילטראליים כמאוד חשובים ולא במישור השוואתי לחשיבות מול מדינות אחרות. לכן, ההחלטה היתה שהשר משתתף רק בוועדה הראשונה.

- -

אם אפשר עדין בנקודה הזאת: מניסיוני, אני לא מכיר אח ורע, ששר יושב בראש ועדת מינויים, גם אם המינויים האלה מובאים לממשלה. אני כן מכיר - -

אתה מכיר ועדות איתור והמלצה לשר.

לאו דווקא. ועדת טירקל, שבדקה עכשיו את הרמטכ"ל, אז גם אם השר רוצה להביא מישהו, עדין יש מסנן ציבורי-מקצועי שיכול להיות איזון לעמדתו של השר. המתכונת הזאת לא ידועה לי.

אני אסביר. כל מינוי שבא לממשלה, כשהשר מביא אותו – השר שותף בהחלטה טרם הבאתו לממשלה. הוא יכול להיות שותף במספר דרכים: יכולה להיות ועדת איתור שממליצה לשר על מספר מועמדים ואז, השר בוחר מבין המועמדים שדרך אגב, מבחינתי זו יכולה להיות גם סוג של אופציה וזה חלק מהדיונים שדנו בהם, האם להגיע למצב שבו קודם יהיו דיונים והגענו למסקנה, שזה סרבול. טוב שיהיה מיון ראשוני ואז זה יובא לשר אבל גם כך זה מגיע לשר. בסוף, שלושת המועמדים הטובים ביותר יגיעו לשר ואז, הבחירה מבין שלושת המועמדים הסופיים תהיה רק של השר. אני אסביר את אופן הדיון בוועדה. ראשית, ממפים ומנפים ומגיעים למצב של המועמדים המועדפים על ידי כלל חברי הוועדה. הבחירה מי המועמד המועדף מבין שלושת המועמדים האלה נעשית על ידי כלל חברי הוועדה. ככה היו מביאים לי 2,3 מועמדים והייתי בוחרת וזה היה הופך את מעורבות השר ליותר גדולה. האופציה השניה, אם אתה נותן לדוגמה את הרמטכ"ל, סליחה, השם של הרמטכ"ל ניתן לוועדה על ידי השרים ואז הוועדה בוחרת האם השם שניתן לה מתאים לקריטריונים, שגם זה נותן משקל רב יותר לשר. דהיינו, באשר לדאגתך, בעצם התהליך הזה יש משמעות לשר, אבל מבין כל השיטות היא המשמעות המינורית יותר.

אני גזרתי על עצמי לא להיפגש עם מועמדים ולדון אתם. מטבע הדברים אני פוגשת את אנשי המשרד במהלך העבודה השוטף אבל אני לא מקיימת פגישות עם מועמדים שהם מועמדים למינוי בנושא המינוי לפני. הודעתי מראש, וזה חלק מפרוטוקולי הוועדה, שמי שיש לו התחייבות והיה רק מקרה אחד כזה, מבחינתי, אבל מי שנותן התחייבות או מדבר עם מישהו צריך לדווח על זה לחברי הוועדה. מבחינתי, אסרתי על עצמי את הפגישות האלה כשביחס לוועדות, אני מודה שיש בזה בעייתיות. מיד אפרוש את הבעייתיות. היום, במשרד החוץ, המועמדים הם אלה שמחליטים והבחירה נמצאת בידי העובד. העובד מחליט האם הוא רוצה להשתתף במכרז כזה או אחר ובעצם, יש בעייתיות מסויימת להנהלה ואני לא מדברת עכשיו על השר, לשלוח עובדים מתאימים למקום מסוים כי אלה צורכי המשרד, צורכי המדינה לצורך העניין. לכן, יש כאן מוגבלות שכשר, לקחתי אותה על עצמי והמנכ"ל יתייחס לשאלה איך נכון מבחינתו לעשות את זה.

בוועדות משתתף בכל התהליך נציג היועמ"ש של המשרד. התלבטנו בשאלת ההופעה בפני הוועדה ואני מודה, שכשנכנסתי לתפקידי הדבר הראשון שאמרתי שאני רוצה זה להיפגש עם כל המועמדים או שהוועדה תיפגש עם כולם, אפרופו שרות המשפטים, אני חושבת שלראשונה הנהגתי נוהג שלפני הוועדה למינוי שופטים אני נפגשת עם כל המועמדים, משהו בסדר גודל של 100 איש.

אני אגיד מה הבעיות: ראשית, חלק בארץ וחלק בחו"ל. כך או כך, התהליך שיכול היה ליצור הליך של סרבול וצריך לזכור שדווקא במקרה הזה לא השר, נציגי המשרד, מכירים את עובדי המשרד. אני ביקשתי והתחלנו לבדוק את זה בוועדות האחרונות, שיתנו חוות דעת. יש לנו מצגת על כל אחד מהמועמדים וביקשתי שיהיה במחשוב הזה את חוות הדעת הקודמות שהעובד קיבל מהממונים עליו. חוות הדעת, כרגע, הן חלקיות כי זה רק לגבי העת האחרונה. לגבי מועמדים יותר ותיקים, יש לי פחות חוות דעת עליהם למרות שהם בוודאי יותר מוכרים. חלק מתהליך העבודה שנעשה היום במשרד, והמנכ"ל ייתן על זה פירוט, זה שכלול חוות הדעת שיש על העובדים בתוך המשרד כך שבעתיד, לפני הוועדה, יהיה מכלול של חוות דעת בהקשר הזה.

במבחן המציאות, חשוב לומר, כי אחת ההערות שהיו שאנשים לא מצליחים להתכונן, הכל נעשה בדקה ה-90 ולא בצורך מסודר. אני גאה לומר שסיימנו את הליך המינויים לראשי הנציגויות לקיץ 2007 חוץ מצ'ופצ'יק אחד או שניים. המשרות פורסמו כ-8 חודשים לפני שפג תוקף המינוי - -

לפי תנועות הראש בשבילך זה צ'ופצ'יק אבל בשביל העובדים זה...

ברלין זה לא צ'ופצ'יק...

סליחה, ברלין זו נציגות אחת מתוך 30 שמינינו. זאת נציגות מאוד חשובה ואני מוכנה לפרוס כאן את כל גדר השיקולים ואני חושבת שאתם מבינים את הסיבות לדחיה. אחרי שעשינו את כל המפגשים האלה ומינינו 30 ראשי נציגויות, אני חושבת שזה ראוי ואנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם. אנשים בסך הכל יודעים להתארגן. אני גם עברתי את החוויה, כשהגעתי למשרד, של לשלוח אנשים בדקה ה-90 ובכל זאת, אנשים צריכים להתארגן והילדים צריכים בתי ספר וכל הסיפור הזה צריך להיגמר כמה שיותר מוקדם. זה היה מאוד לא פשוט אבל השלמנו קבוצה מאוד גדולה, כשליש מכלל ראשי הנציגויות בעולם מונו עכשיו, במהלך החודשיים האחרונים. התהליך עבר באופן חלק וכל המינויים, למיטב זכרוני, הם פה אחד של כל חברי הוועדה.

נציג העובדים יושב בוועדה?

בוודאי. נציג\נציגי העובדים. זה גם חלק מדיון שהיה.

יש דיפלומטי, מינהלי וחוץ-מינהלי.

ביחס למינויים החיצוניים ואחזור לכמה סוגיות של כוח אדם בתוך המשרד. הם חיצוניים\פוליטיים. תראו, עם כניסתי לתפקיד הודעתי שאני חושבת שנכון יותר לתת עדיפות לאנשי משרד החוץ וכך אני פועלת. אני רוצה להתייחס למינויים ולומר שבחלקם הם היו פוליטיים. דהיינו, אנשים עם זיקה פוליטית ברורה וחלקם היו מינויים שהם חיצוניים למשרד החוץ אבל הם לא פוליטיים בהגדרה ולכן, ההגדרה הנכונה יותר היא מינויים חיצוניים. חלקם של המינויים החיצוניים היו בעבר מינויים פוליטיים.

הממשלה רשאית למנות 11 והמבקר התייחס לזה שזו היסטוריה ומעוגן בהסכמים ועוד כהנה וכהנה. עם כניסתי לתפקיד הודעתי שלמעט שתי נציגויות, האחת זה השגריר בוושינגטון והאחרת, הקונסול בניו יורק, אני נותנת עדיפות בכל הנציגויות לאנשי משרד החוץ. עכשיו יש לנו שני מצבים שיכול להיות שגם בראיה שלי אצטרך לצאת החוצה ואבקש לעשות אבחנה בין עצם היציאה החוצה לבין זהות המועמד שבוחרים אותו מבחוץ, כי זה שני דברים שונים. אני חושבת שאם אנחנו עושים הליך נכון מבחינת אחרי שמוציאים את זה החוצה, זה מרפא את עצם ההוצאה החוצה.

למעט שתי הנציגויות האלה, כל הנציגויות הועברו לתוך המכרזים הפנימיים של משרד החוץ. שתי בעיות יכולות להיות: האחת, שמאחר ואיננו יכולים לשבץ לפי רצוננו כרגע, אבל זה חלק מתהליך של עבודה שנעשה היום, האם ניתן יהיה לנהל, ואחרי שגמרנו את ההליכים, יש לנו נציגות או שתיים, שלא הוגשו מועמדים מתוך המשרד. מאוריטניה למשל, היא מדינה שבצדק נתפסת כמדינה קשת שירות, ואנשי המשרד לא הגישו מועמדות. מאחר ואנחנו צריכים לעבור גם הליך של התדיינות בתוך המשרד, האם ניתן למנות עובד לתפקיד מבין מועמדים אחרים, אז אם לא ימצא מועמד ראוי, סוג כזה של נציגויות שלא יהיה לי מועמד מתוך המשרד, אני אוציא החוצה או לחילופין מצב שבו לא יהיה מועמד ראוי... תראו, כולם אנשים ראויים אבל צריכה להיות התאמה. יש נציגויות שבהן זה לא מספיק שאתה עונה על קריטריוני סף אלא אתה צריך שיהיה לך גם כעובד המשרד את הדבר הנוסף הרלוונטי ולפעמים זה יכול להיות טכני כמו שפה וכולי, וזה לפעמים באמת יכולה להיות היכולת להתמודד עם בעיות מיוחדות. ואז, מקרים כאלה, יכול להיות שאצטרך לצאת החוצה ובעיניי, הליך הבחירה של המועמדים מבחוץ יהיה כזה שיאפשר לנו, לשר, לוועדה, לגייס את המועמדים הטובים ביותר ולתת הזדמנויות גם לאנשים אחרים להציג את מועמדותם. עוד לא הגענו לשם כי עד עכשיו, למעט שני הדברים האלה שהועברו לנציבות שירות המדינה ואני מציעה שהנציבות תיתן את התהליך, כי המינוי הזה לא נעשה פנימית במשרד אלא על ידי ועדה של נציבות שירות המדינה ולא של משרד החוץ.

הסידור הזה היה דומה למה שהזכרת, אפרופו רמטכ"ל וכולי. השר מעביר לוועדה של נציבות שירות המדינה והיא בודקת את ההתאמה של המועמד והם יתנו את הפירוט שלהם כי בביקורת יש גם התייחסות לזה. אבל ברמה העקרונית הבהרתי איך אני מתכוונת לפעול וכך גם אני עושה. במסגרת 30 הנציגויות האלה, מינויים שנחשבו למאוד אטרקטיביים לשרים בעבר להוציא אותם החוצה, אוישו היום על ידי אנשים המשרד ואני מדברת על פריס ועל לונדון ואני מדברת על נציגויות כמו בייג'ין וקונסוליות בארה"ב.

אני מברך אותך על זה. אני מבין שמתוך 11 המינויים הקרויים פוליטיים, כרגע נשארים שניים, השגרירות בארה"ב והקונסול הכללי בניו יורק.

יכול להיות שאזדקק להליך מהסוג הזה והבהרתי את עמדתי מראש, אם לא יהיו מועמדים בכלל מתוך המשרד או בנציבויות חשובות באמת, שאין מועמד מהמשרד שיכול, להבנתי, למלא את המשימה באופן הטוב ביותר ואני לא רוצה לפגוע באף אחד, כי האנשים שמגישים בדרך כלל הם ראויים וגם אז, הוספתי ואמרתי שאין בכיסי מועמדים שהובטח להם דבר מבחוץ או אחרים. אני אעשה הליך לבחירת הטוב ביותר.

שרת החוץ, את יודעת שבאופן אישי אני מאוד מעריך אותך, אם כי במקורותינו כתוב: גדול המצווה ועושה ומי שאיננו מצווה ועושה. כלומר, לא תמיד התנדבות היא מעלה יתרה. דווקא בעניין הזה, ההסדר של המינויים הפוליטיים נובע מאיזו שהיא החלטת ממשלות, הסכמים היסטוריים וכדומה. אם לא מבטלים אותם, אז בתקופתך את ראויה להערכה שאת התנדבת לבטל אותם אבל בקצב שהממשלות מתחלפות יהיה שר חוץ אחר, והוא יחזיר את כל ההסדרים הקודמים למקומם. אז מה עשינו? שאלתי, אם כבר החלטת בנחישות ללכת על המהלך הזה, מדוע אינך יוזמת, אולי כשרת המשפטים, אני יודע שהמנכ"ל שלך הוא גם מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, מדוע אינכם הולכים בנחישות - -

במקרה של שרות המשפטים זה לא קבוע, כבר הייתי לשעבר.

אז מדוע אינך יוזמת מהלך כדי לבטל את ההסדר הזה ובמקומו לעשות הסדר בנוסח הדברים שאת דיברת.

אני שקלתי את זה עם כניסתי לתפקיד והגעתי למסקנה שיהיו מקרים שבהם לא בגלל שאני רוצה לבוא בכיסי עם מועמד אלא בגלל שנגיע למצב כזה שבו אני הולכת להזדקק לפריבילגיה הזאת - -

אני מקבל את זה אבל אני אומר שבמקום ההסדר החדש תעשו סידור חדש שאין 11. נגיד שיש את וושינגטון והקונסול הכללי ומעבר לכך, במידת הצורך ובמקרה כזה וכזה, יש עוד אפשרות. תשקלי את זה בחיוב?

יכול להיות. מלכתחילה אני אומרת שבהתחלה שקלתי האם כדאי באמת לוותר באופן מוחלט והגעתי למסקנה שכל עוד אין סידור שיכול לתת פתרונות לבעיות שיכולות להיות קיימות, אי אפשר לעשות את זה. אני בהחלט מקבלת את מה שיושב ראש הוועדה אומר, שצריך לראות האם יש סידור שיכול להיות סידור מחליף, שייתן את הפתרון במקרים החריגים... אולי דרכי מינוי מבחוץ...

החשש הוא שכל ההתנדבות הראויה שלך תרד לטמיון עם שר אחר.

צריך לראות האם יש דרך שבה הדלת נשארת אבל במסגרת מגבלות וקריטריונים.

עוד דברים שקשורים לכוח אדם והדברים האלה גם הועלו: זה נכון שבמשך שנים הגענו למצב לא תקין מבחינת היחסים המספריים בין המדיני לבין המינהלי. לכל אחד יש את תפקידו בכוח ואני מעריכה את עבודתו המסורה והנאמנה של כל אחד אבל יש את המדיניים ואת מי שאמור לעזור ולתת להם את התמיכה בעבודתם ואני מאמינה גדולה במקצועיות ואני חושבת, שכל אחד צריך להיות מקצועי בתפקידו.

הגענו בעבר למצב שבו היה מעבר פתוח לגמרי בין החטיבות השונות, דבר שיצר בעיה וסוג של פירמידה הפוכה, אם אפשר לקרוא לזה כך וחוסר פרופורציות שאתן אנחנו צריכים להתמודד. בעקבות הדוח, אני מציע שמנכ"ל המשרד ייתן אחר כך את הפירוט, אבל הוא הקים שורה של קבוצות עבודה בתוך המשרד. בימים האלה הם סיימו את העבודה אחרי עבודה מאוד מאסיבית וטיפלו בכל הנושאים שעלו בדוח ובעוד נושאים שעלו תוך כדי עבודה. ביניהם קידום עבודה, מעבר מחטיבה לחטיבה שיצטרך להיות על בסיס קריטריונים ואחרי הכשרה מקצועית ועוד כהנה וכהנה. קציבת תקופות שירות גם בארץ. אני לא רוצה להציג את זה כמעשה עשוי, כי אנחנו - -

לא הבנתי את המעבר. דוגמה ממשרד החינוך: העובד המצטיין באגף התקציבים לא יכול להיכנס לבית ספר וללמד, כי זה מקצוע אחר.

אני מסכימה.

גם המורה לא יכול להיכנס לאגף התקציבים ולהיות כלכלן שם.

לכן, אני חושבת שהביקורת בעניין הזה, לא לי לתת ציונים, אבל היא בהחלט ביקורת מאוד ראויה. הגענו למצב מאוד לא תקין במשרד עם הסיטואציה הזאת. לכן, אנחנו נמצאים במצב מאוד עדין ורגיש בתוך המשרד כי יש דיונים שמתקיימים בסוגיה הזאת.

אני כל יום עובר את הדיונים האלה. אתמול עם העובדים של בנק ישראל...

אני אשמח אם יתקיים דיון המשך ונדבר בוועדה על התוצר.

השאלה לאן חותרים...

החתירה היא להגיע למצב שבו ברור לאדם מהו האופק המקצועי שלו בתוך התחום הזה, שאליו הוא התקבל לעבודה והוא צריך להתמקצע ולהיות בתחום הזה. אם עובד רוצה לעבור מתחום לתחום, אין זכות כזאת באוטומט. אבל אם אני לוקחת לדוגמה את משרד החינוך, הוא יעבור הכשרה ואני לא רוצה לרדת לפירוט מהי ההכשרה. אבל מאחר וניתנו כאן דוגמאות של אנשים שאפילו לא היה להם תואר ראשון, שמצאו את עצמם במקומות שבימים כתיקונם לא היו יכולים להגיע לשם, יהיו דרישות של קריטריונים של תנאי סף ושל קריטריונים למעבר במקרים כאלה, על מנת שלא ייגזר על מישהו שנכנס במצב מסוים לגמרי לא לעבור אם הוא כן עונה על קריטריונים ועל ההכשרה המתאימה. אבל ביחס לשאלות האלה, אני מציעה שהמנכ"ל יתייחס לזה. הכוונה היא שיהיו מסלולים ברורים והתמקצעות וכל אחד יודע איפה הוא נמצא ומה אופק העבודה שלו.

עד שיהיו, מה קורה בסבב המינויים האחרונים?

בסבב המינויים האחרונים, אני יודעת לגבי ראשי נציגויות ולא מונה מישהו שאיננו מדיני.

בראשי נציגויות ולא במזכירים שניים.

אני יכולה להעיד על הוועדה שאני עומדת בראשה. לראשי נציגויות היו מספר נציגויות שבהן חוץ-מינהלים הגישו מועמדויות אבל בדיון בוועדה, במסגרת הקריטריונים, זה נשקל שהם לא מדיניים. אני מקווה שיש הבנה על ידי כל הקבוצות שזה מה שנכון מבחינת המשרד, אבל זה נמצא לפני השלמת הדיון. אני מציעה לקבוע דיון המשך בנושא הזה.

בעניין הזה נשמח לקבל הודעה בכתב ויהיה גם דוח מעקב בבוא הזמן. תוך פרק זמן של 3 חודשים נבקש דיווח בכתב.

תודה רבה לשרת החוץ. אנחנו בתחושה שכתוצאה מהדיווח שלך, שבהחלט המשרד לקח לתשומת לבו. למדתי מהמבקר לא לחלק מחמאות כל כך מהר אבל אם הוא עשה את זה... יש ציון 4 ויש ציון 10.

מאז שאני נמצא בוועדה, מבחינת התייחסות של משרד ממשלתי לתיקון ליקויים שנחשפו בדוח מבקר המדינה, אתם עומדים כרגע במקום הראשון. אתם ראויים להערכה בעניין הזה אבל עדין יש דברים שצריך לתקן אותם.

אנחנו נפעל כדי לשמור על מעמדנו.

מעמדכם בפנים בסדר. אני מקווה שגם בחוץ הוא יהיה כמעמדכם בפנים.

אדוני המנכ"ל, מר אברמוביץ, בבקשה. אחרי מר אברמוביץ תשלים הנציגות ואם מישהו ירצה להשלים, בבקשה.

ראשית, כשהגענו למשרד דוח המבקר היה לפני השלמה והוא הושלם לאחר תקופה קצרה מאוד ואין ספק, שדוח מבקר המדינה סייע מאוד בידינו כדי להיכנס לדברים וללמוד אותם ולראות איזה דברים צריכים תיקון וטיפול. אכן אנחנו עוברים על דוח מבקר המדינה מתוך מטרה לעבור פרק פרק, נושא נושא ולטפל בכל נושא ולהגיע לתוצאות שיתנו מענה לכל הנושאים.

אין ספק שהמשרד נמצא בבעיה גדולה מאוד בתחום משאבי האנוש ובתחום תהליכי קידום העובדים ונושאים רבים בתחומים של ניהול משאבי אנוש שהם חובה על כל משרד, נמצאים בדילמה מאוד גדולה. צריך לזכור שבתוך המשרד יש 3 חטיבות שונות של עובדים: יש חטיבה מדינית, חטיבה חוץ-מינהלית וחטיבה מינהלית. נוצרה במשרד, לאורך הזמן, מעין פירמידה הפוכה. כלומר, יש אנשים רבים שהתקדמו לאורך הדרך ואין מספיק משרות פנויות בצמרת המשרד ואנשים נמצאים במצב שקשה מאוד שיתקדמו. השיטה במשרד כיום היא שאנשים בוחרים במה להתמודד ואז נוצר מצב שאנשים מתמודדים וממשיכים שוב ושוב להתמודד על משרות בכירות בזמן שהם לא יכולים לזכות באותן משרות בכירות. נוצר מצב שאנשים רבים מאוד היו בלתי משובצים וטיפלנו בזה בצורה מסויימת כיוון שהם ניסו להתמודד על משרות ולא הצליחו להשתבץ ואז הם בלתי משובצים. בכל הנושאים האלה אנחנו צריכים לתת לזה מענה.

באיזה היקף מדובר בבלתי משובצים?

כשהתחלנו לטפל בנושא הזה לפני מספר חודשים היו מעל 100 אנשים בלתי משובצים...

מתוך 500?

מתוך 1200 עובדי משרד אבל 100 אנשים בלתי משובצים בארץ. בארץ יש כ-600. אני חושב שהצלחנו לצמצם את זה בצורה מאוד משמעותית והיום יש לנו בסביבות 30,40 עובדים בלתי משובצים. אנחנו עדין עובדים על זה.

מה עושים כרגע אותם בלתי משובצים?

הם עושים עבודות לא מתוכננות, כל מיני פרוייקטים וכולי. אני מעריך שבעבודה מאומצת נצליח להגיע למצב, אני מקווה בתוך חודשיים, שיהיו - -

מול העובדים הלא משובצים יש משרות פנויות שלא מאוישות?

נכון. יש משרות רבות לא משובצות אבל אנשים לא רואים את עצמם כמתאימים למשרות האלה כיוון שהם רואים עצמם בכירים והמשרות הפנויות בדרך כלל משרות זוטרות.

אבל התקשי"ר מאפשר ניידות של עובדים.

נכון, אבל האדם שהיה שגריר במדינה מסוימת ואתה רוצה לשים אותו בארץ במשרה מאוד זוטרה אומר: אני לא רוצה להיות במשרה כזאת. מאחר והברירה בידו אם הוא מתמודד או לא, הוא לא מתמודד על משרה זוטרה ואין מועמדים למשרות זוטרות.

על כל תפקיד צריך להתמודד?

כן. ואז נוצר מצב שיש לנו משרות זוטרות פנויות.

המוטציות בשירות המדינה הן אין סופיות. חשבתי שאני מכיר את כל המוטציות. הסיפור הזה שכל אחד מתמודד זה בהסכם? הנציבות מנענעת בראשה.

לא ידוע לנו על הסכם כזה. זה מקובל.

כשתקבל את רשות הדיבור תתייחס לעובדים. זאת ידיעה מאוד מטרידה שיש עשרות משרות לא מאוישות ומצד שני, יש עשרות עובדים שלא משובצים.

בחלק מהדברים אומר מה אנחנו מנסים לעשות בזה. כפי שאמרתי, מצאנו את המצב עם בעיה מאוד גדולה. אחזור להתחלה: מצאנו מצב שלא היו ועדות מינויים במשך בתקופה של שנה וחצי והיינו צריכים להשלים פערים ולמנות אנשים גם לקיץ 2007 ולקיץ 2008 והיינו צריכים לטפל בנושאים רבים של משאבי אנוש, בעניינים שלא הוסדרו. כדי לטפל בעניין הזה הקמתי 5 ועדות של עובדי המשרד כדי לטפל בכל אחד מהנושאים האלה. הוועדות האלה השלימו את העבודה שלהן והקמנו ועדה אחת שצריכה לתכנן את כל העבודה והדבר הזה הסתיים. בשבוע הבא אנחנו מתחילים בדיאלוג עם ועד העובדים על התוצרים של כל הועדות האלה. לכן, הנושא הזה במידה מסוימת רגיש כי הדבר הזה עומד בפני משא ומתן בפני העובדים וזאת תהיה עמדת הנהלה, איך אנחנו צריכים לטפל בשורה ארוכה מאוד של נושאים.

הנושאים שאנחנו עומדים לטפל בהם זה קידום עובדים, מסלולי קידום של עובדים. שיבוץ ומינוי של עובדים לא משובצים, נושא שהתייחסנו אליו בקצרה. נושא של הערכות עובדים בוועדות הערכה. איך מתבצעת הערכת העובדים כי היא מאוד חשובה לשיבוץ העובדים לאחר מכן.

בשירות המדינה אחת לשנה, הממונה ממלא גיליון הערכה. זה התקשי"ר, נכון?

גם במשרד החוץ זה מתבצע. לצערי הרב, התחושה שלי שזה כלי לא מספיק ולא מתאים להערכות של עובדים. היתה לי ביקורת על זה גם בתפקיד הקודם אבל פה הדבר הרבה יותר חשוב. מאחר ואנשים כל הזמן מתמודדים על תפקידים, יוצאים לשליחות וחוזרים אחרי 4 שנים ומתמודדים על תפקיד נוסף. אם הערכות העובדים הן כאלה שאתה לא יכול להתבסס עליהן בצורה אמיתית, חסר לך כלי שוויוני אמיתי להעריך עובדים כדי לקדם אותם. כיום, הכלי תלוי בין היתר בשיקול דעתו של המעריך. אם המעריך הוא מקל אז ההערכה מקלה. אם המעריך מחמיר, ההערכה מחמירה. אתה יכול לקבל ציונים שלא משקפים ותראה שההערכות כלפי העובדים כולן בדרגה הגבוהה ביותר, בין 4.5 ל-5 מתוך 5, כי לכולם נוח לתת הערכות גבוהות. אתה לא צריך להיות בעימות עם עובד שכפוף אליך ואז, בסופו של דבר, כשאתה מגיע לוועדת מינויים ואתה רוצה להסתמך על הערכות העובדים, אתה רואה שקשה לך מאוד להסתמך על זה כי יוצא שההערכות מאוד דומות. לכן, צריך לטפל בהערכות העובדים והמעריך בצורה אחרת מאשר זה התבצע עד היום.

נושא נוסף זה שירות בארצות קשות. יש בעיה ורתיעה לשרת בארצות קשות. אנחנו צריכים למצוא דרך של תמריצים לאנשים לצאת לארצות קשות או לחייב אנשים לצאת לשירות בארצות קשות כי לא יכול להיות מצב שבו ישנו תפקיד של שגריר במאוריטניה או במקומות אחרים, שאין לנו עובדים שמוכנים לצאת לשם ואין דרך מסודרת להחיל עליהם חובה לצאת לשרת בארצות כאלה.

אולי צריך לשפר יותר את התנאים שם.

ישנם תנאים מיטיבים עם כאלה שנמצאים בארצות קשות ולמרות זאת, אנשים לא רוצים לצאת לשרת בארצות קשות.

בזמנו היתה בעיה לאנשים דתיים כיוון שאותו מר בן שטרית גזר גזירה יום אחד שאי אפשר לשלוח מזון דרך הדואר הדיפלומטי וצריך לחייב בתשלום. אבל אדם שרוצה לאכול אוכל כשר בארץ קשת שירות, אין לו אלטרנטיבה אלא להביא את האוכל מהבית ואז זה מאבק שלם שאני לא בטוח שהצלחתי בו.

או שלוח חובשי כיפות לארצות שיש בהן אוכל כשר.

חס וחלילה. חובש כיפה הוא יהודי אבל הוא ישרת את מדינת ישראל בכל מקום שמדינת ישראל תשלח אותו.

נושא נוסף: אנחנו צריכים לבחון את הנושא של רוטציה בתפקידים בארץ כי נוצר מצב שאם אדם מתמנה לתפקיד בארץ, תפקיד סמנכ"ל זה תפקיד נוח ובכיר, הנטיה שלו לצאת לתפקידים או לסיים את תפקידו קטנה מאוד ואנחנו צריכים לבחון אפשרות ליצור רוטציה בתפקידים. יש נושא של המעברים משירות לשירות, שאליו התייחס אדוני. לבדוק איך אפשר שאנשים יעברו משירות מינהלי לשירות חוץ-מינהלי ולשירות מדיני ומעבר בין שירות חוץ-מינהלי לשירות מדיני. האם להתיר את זה ואיך. זה תהליך שנמצא בבחינה.

כמה באחוזים זה עדין קיים היום?

מכה.

המצב מאוד בעייתי והוא מצריך טיפול יסודי וגם ארוך טווח. אני אומר את זה גם לעובדים במשרד. מי שחושב שכל הבעיות שנוצרו במשך הרבה מאוד שנים יפתרו בהינף יד אחד – אין דרך לפתור את הבעיות האלה בהינף יד כדי לגרום בכך שהפירמידה ההפוכה תתיישר ותגרום לכך שאנשים בלתי משובצים ישובצו למשרות. אין פה תרופות קסם. זה תהליכים ארוכים שצרכו טיפול ארוך הן של הנהלת המשרד וגם נכונות של העובדים.

אני מסכים שאין מטה קסם אבל אני מציע לא ליצור אווירה שזה עניין לשנים. זה תהליכים וזה לוקח זמן...

תוך מספר שבועות, לדעתי, אפשר יהיה להביא לוועדה את העקרונות לפתרון. רק עד שזה יקרה בפועל, ייקח זמן. את ההחלטות מקבלים עכשיו.

נעזור לכם בדברים שטעונים תיקון. כל דבר נעשה בתיאום עם העובדים, אבל גם העובדים לא מנהלים את שירות המדינה. אני מייצג תנועה חברתית בכנסת הזאת.

אני רוצה לומר בהיבט החיובי שיש תהליך של הידברות ונדמה לי, שנוכל לראות את הפירות שלו תוך ימים או שבועות ואז, יקבעו העקרונות והכללים. עד שבשטח נראה צמצום של צד אחד מול הצד השני זה ייקח זמן, אבל העקרונות יקבעו עכשיו.

אנחנו לא מתכוונים לעכב את תהליך קבלת ההחלטות. תהליך קבלת ההחלטות נמצא בסיומו. אחרי שנקבל את ההחלטות, התיקון עצמו ייקח זמן כיוון שהתופעות הן תופעות שצריך לדון בעובדים ובקידומם, בשינוי מצב מסוים בתוך המשרד וזה תהליך שמטבעו ייקח זמן.

דוגמה קטנה: מדובר על כהונה של סמנכ"לים בארץ. אתה לא יכול להחיל את זה רטרואקטיבית או שכן, אבל זה חלק מהדיון. יש דברים שהשינוי הוא אחרי סוג של "דור מדבר" אבל כל זה יקבע עכשיו.

עולה שאלה של שינוי המבנה הארגוני של המשרד. זו גם שאלה כבדה וקשה מאוד לעשות שינוי מבנה ארגוני לפני שנעשה תהליך יותר יסודי של תכנון אסטרטגי של המשרד. גם בזה יש לנו כוונה לטפל אבל צריך היה לטפל קודם במשבר שהיה וקיים ואני מקווה שבעקבות דברים שנעשו בוועדת המינויים ונצליח להתגבר על שינויים במשאבי אנוש, נצליח להעמיד את המשרד שיפעל בצורה מסודרת ואפשר יהיה להיכנס לתהליכים ארוכי טווח ושינוי מבנה ארגוני של המשרד. בכוונתנו לטפל בזה וזה נעשה בעשיה מאוד אינטנסיבית בימים האלה. נצטרך להמשיך ולעסוק בדברים האלה גם לאורך זמן.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן.

כבוד היושב ראש, גברתי השרה, המבקר, המנכ"ל, אני חושב שיש סמליות בישיבה היום עם המבקר. המבקר הראשון שמוצאים במקורות זה בפרשת השבוע והוא יתרו. הוא היה מבקר הראשון של מוסד הנשיאות של משה רבנו. אני חושב שבעידן שמאוד מודרני לבקר, אפשר ללמוד משם שהביקורת חייבת להיות בונה ולא דווקא ביקורת לשם ביקורת, שזו הגישה של המבקר שלנו. יתרו אמר ביקורת על כל התנהגותו של משה רבנו, איך הוא ניהל את העסק, זה לא יחזיק מעמד, נבול תיבול, ואחרי זה הוא אמר לו: אתה תחזה. תראה מה אפשר לעשות באופן מעשי. לכן, אני רואה את אחת הביקורות באי קביעת אמות מידה לבחינת התאמתו של מועמד למשרה. צריך קריטריונים. אני גם רואה שאחת הביקורות היא שחסרה תעודות בגרות. לדעתי אני מכיר ראשי ממשלה שלא היתה להם תעודת בגרות ואני יכול להגיד אפילו באיזה מקום היה מכרז על משרה מאוד בכירה במדינת ישראל. הרמתי טלפון ושאלתי איזו תעודה צריך, אמרו: תעודת לידה. היו גם הרבה יושבי ראש לועדת הכספים, שאף אחד לא מצא פגם בהתנהגותם ומאוד שיבחו את התנהלות הוועדה ולא היתה להם בגרות. לא תמיד התעודה היא האומרת על הכושר.

לדעתי, כשמדברים על מכלול החלטות לבחירת מועמד, אנחנו צריכים לעשות דיון מה הפירוש של המילה "שגריר"? מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, כך קראנו ושמענו. אז חוץ מכל הכישורים הוא צריך לדעת שיש לו אחריות כבדה, הוא מייצג את מדינת ישראל קרי העם הישראלי, העם היהודי, והוא צריך לדעת שהתנהגותו אינה דומה להתנהגותו הפרטית. כאשר הוא מתיימר לייצג את כל מדינת ישראל, יש ציפיות מאוד גדולות ממנו בחו"ל ומסתכלים עליו ב"שבע עיניים". לכן, צריכים לקחת את זה כשיקול. אני לא אומר שצריכים לקחת יהודי דתי, אבל זה צריך להיכלל בשיקול ויכול להיות שבמקום שלוקחים אדם שנושא הדת לא כל כך חזק אצלו, צריך להיות יועץ דת במדינה. לצערי, היו הרבה מקרים מצערים. אנחנו צריכים להיות אור לגויים בעולם. אני מתכוון לנושא שבת, חגים, וזה יכבד את המדינה ואת העם היהודי.

אני צריכה ללכת אבל אני שבה עכשיו מנסיעה לדרום קוריאה וליפן ושם, במפגשים, שבחו את החינוך היהודי והסתבר ששם, הילדים בקוריאה לומדים תלמוד בבתים, מאחר והם מעריכים כל כך את התרומה של התלמוד לחידוד. שם זה חלק מההוויה המשפחתית.

עוד לפני שאת הולכת, אנחנו צריכים לאחל לחבר הכנסת יעקב כהן מזל טוב מאחר וביום ראשון בערב הוא חיתן את בנו. לצערי, נבצר ממני להיות אבל זו הזדמנות לברך אותך. שיזכה הזוג להקים בית נאמן בישראל. מזל טוב.

מזל טוב.

אנחנו משחררים את שרת החוץ, שהתנצלה מראש. אני עובר לנציבות שירות המדינה ולאחר מכן, לוועד העובדים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס ולהעיר לגבי מספר נקודת שהועלו כאן. אגע ב-4 נקודות בלבד. באופן טבעי, כפי שהדגשת את זה אדוני היו"ר, גם אנחנו סברנו שהנושא הראשון שצריך להיות מטופל זה סוגיית ועדות המינויים, וזה לאור העובדה שהסיכומים הקודמים בין נציבות שירות המדינה ובין משרד החוץ היו סיכומים מ-1987 ולא היה ספק בליבנו שלאור הערות מבקר המדינה צריך לתקן מספר דברים.

אני מבקש להעיר מספר דברים לגבי ועדת המינויים: צריך לזכור שבסיכום, על דעת נציבות שירות המדינה, בשתי ועדות, האחת העליונה והאחת שבאה למנות את הסמנכ"לים בעבר, על דעתנו, ישב שר בוועדה. אני שמח לציין את מה שנאמר פה, ששינינו את זה בעצה אחת עם משרד החוץ והשארנו אך ורק את הוועדה העליונה לבחירת ראשי הנציגויות, מכל הסיבות שהשרה העלתה ואוסיף עליהן.

אתה מכיר את השיטה של ועדות לאיתור מועמדים שבהן, אכן הוועדה הזאת פתוחה לכל עם ישראל. הוועדה למינוי ראשי נציגויות פתוחה אך ורק לעובדים של משרד החוץ, להבדיל מהמינויים של אותם 11 מינויים, שזה משהו אחר לחלוטין. כאשר אנחנו דנים לגבי ראשי נציגויות ממילא רק אנשים מתוך המשרד רשאים להתמודד, דבר שלא קורה בוועדות המינויים. כפי שנאמר, גם הבחירה של ראש השירות או ראש המוסד או ראש המטכ"ל למעשה, כפי שנאמר, השר הוא זה שמציג את המועמד והוא מובא בפני הוועדה. לכן, מהסיבה הזאת - -

יש שר שיושב בראש הוועדה לאיתור?

לא, אבל הוא מביא את המועמד. במצב הזה סברנו, כפי שנאמר גם על ידי השרה, שכאשר מדובר על עובדים מתוך המשרד ורק מתוך המשרד, היא מביאה את רשימת המועמדים ואת ההמלצה בפני הממשלה, מן הראוי להשאיר את המצב הזה. נאמר כאן, ובצדק, שההפעלה של הסמכות הזאת מותנית בדרך כלל לגבי האדם שמבצע את התפקיד ואין להתעלם מהעבודה הזאת, אבל גם ברמה העקרונית סברנו שהסוג הזה של המינויים שונה מכל מינוי אחר שמתבצע בשירות המדינה ולכן, אנחנו קיבלנו הסכמה לגבי הנושא הזה.

דבר שני זה לגבי המנויים הנקראים "מינויים חיצוניים" או א-פוליטיים. באופן טבעי, ברור שלא לנו להחליט אם הממשלה רשאית או לא לקבל החלטה כזאת. ברמה המקצועית נשמח אם לא יהיו מינויים מהסוג הזה ו\או אם המינויים יתבצעו על פי ההצעה שהשרה הציעה. אין ספק שלא נסכים בשום מקרה, שמינוי כזה לא יתבצע כך שאותו מועמד שיוצע, ואפשר לחשוב גם על פתרונות אחרים, שהשר מציע את המועמד ואותו מועמד עומד בפני ועדה מיוחדת, שבראשה עומד נציב שירות המדינה ועוד נציגים נוספים - -

כמו מנכ"לים?

לא. מדובר על שלושה חברים נוספים בוועדה, שהם פנסיונרים של משרד החוץ, שמכירים את המטריה המקצועית היטב. אני יכול לדווח לוועדה שהיו בעבר מצבים שבמצב של פרה-רולינג הורדו מועמדים עוד לפני שהגיעו לוועדה, והיו מצבים שבהם אנשים לא עברו את הוועדה. אפשר לחשוב גם על חלופות אחרות, אם השיטה הזאת תימשך, אפשר לחשוב על ועדה לאיתור מועמדים, להבדיל מהמקרה שציינתי, הואיל ובהחלט אפשר לפתוח את הבחירה הזאת לכל עם ישראל, ואפשר בהחלט לחשוב על כיוון של ועדה לאיתור מועמדים ואז, השיטה תהיה פתוחה לכל אדם שיהיה סבור שהוא ראוי ויכול למלא את התפקיד.

למה לא ועדת מכרזים? מכרז, דבר שוויוני, חוקי, יש לו את המגבלות והכללים ופועל בדרך הישרה. למה ללכת בתור אלטרנטיבה לועדת איתור?

האם אדוני מתייחס לגבי בחירה בתוך משרד החוץ?

בתוך משרד החוץ יהיה מכרז פנימי, מחוץ למשרד החוץ יהיה מכרז חיצוני. ככה זה מקובל ולא ועדות איתור למיניהן.

אדוני המבקר, ועדת האיתור היא ועדת מכרזים לכל דבר.

אין אותם כללים שחלים. אני אומר לך את זה גם כמשפטן. דבר נוסף, סלח לי שאני אומר לך את זה בצורה הזאת: אתם צריכים לגבש עמדה אחת והיא, לדעתי, צריך לבטל את כל המינויים הפוליטיים, סליחה שאני מגדיר את זה כך, משום שהם חוסמים את דרכם של עובדי משרד החוץ ויש שם עובדים מתאימים לתפקידים האלה. כמו כן, הם פוגעים בכללי השוויון שכל אחד במדינת ישראל יכול לרוץ לתפקיד אם יש לו את הסגולות המתאימות.

אין לנו שום ויכוח אתך, בוודאי לא לגבי הסיפא של הדברים שלך ואנחנו מצדדים בזה. אתה מודע לזה שעשינו לא מעט דברים בתחום של צמצום. הייתי שמח מאוד לו היינו יכולים להגיע למצב של ביטול המינויים הפוליטיים באופן מוחלט, אבל בוודאי עשינו הרבה מאוד למען צמצום המינויים הפוליטיים ונשמח מאוד, בהזדמנות אחרת, לדווח לך.

מה שאומר המבקר, וניסיתי לומר את זה תוך כדי דברי השרה, שדעתנו מאוד לא נוחה מהסוגיה של המינויים הפוליטיים, שהיום ברור לחלוטין שזו רעה חולה, שגורמת לשחיתות בתוך השירות הציבורי. אני לא מדבר על אדם כזה או אחר. אני גם מבין שצריכים לשנות החלטות ממשלה ואתם לא הכתובת. המבקר אומר, אם אני מבין אותו נכון, שצריכה להיות גם עמדה מקצועית וכל עוד היא נותנת היתר ו אומרת: זה אפשרי, בתנאי שתהיה ועדת איתור, אנחנו אומרים: לא, כפי שאנחנו מבינים את תפקידה של הנציבות זה להביע עמדה נחרצת, חד משמעית וללכת בדרך של מכרז. אפשר לעשות דיפרנציאציה בראשי הנציגויות. לא ראש הנציגות בצרפת כראש הנציגות במאוריטניה או מיקרונזיה, לא הייתי שם אף פעם. אפשר לעשות כמה מכרזים. שר לא יושב בוועדת מכרזים לסמנכ"לים במשרדים ממשלתיים וגם לא למשרה של משנה למנכ"ל, שלפעמים אותו משנה למנכ"ל, היקף אחריותו ותחום סמכותו גם התקציבית היא מיליארדים רבים של שקלים. משנה למנכ"ל משרד החינוך והתרבות אחראי לסדר גודל של לפחות 10 מיליארד שקלים עם כמה עשרות אלפי עובדים. השר לא יושב שם. למה בראש נציגות של מדינה שהיא לא מה-10,15 המדינות המובילות של חברי מועצת הביטחון... הציפייה מכם היא לא לזרום עם הפוליטיקאים אלא לומר את העמדה המקצועית שמייצגת את המינהל התקין, את טוהר המידות, את ניקיון הכפיים, את השוויון. זאת הציפייה מכם אבל אתה לא חייב לענות. אנחנו שוטחים בפניכם את הבקשה. בקשה של מבקר וועדה, אני מקווה שתתנו לה את המשקל הראוי.

ניתן לזה את המשקל הראוי אבל בכל זאת, אני לא בטוח שאתם מודעים לנושא של ועדת האיתור, וזאת שיטה שאנחנו מרחיבים אותה לאחרונה. השיטה הזאת מוכיחה את עצמה לאורך מספר שנים, ולא יושב שם שר בראש הוועדה. יושבת ועדה מקצועית, והלוואי שוועדת המכרזים הרגילה שלנו - -

יש הבדל גדול אם השר פונה אליך ואומר לך תפעיל את ועדת האיתור לגבי מינוי חיצוני או ששר הרווחה מחפש מנכ"ל למוסד לביטוח לאומי אז הוא מפעיל ועדת איתור וועדת האיתור באה עליו עם מועמד אחד...

אשמח להציג בפניך את הענין של ועדת האיתור, כי אני חושב שההערות שלכם נובעות במידה מסוימת מכך שאתם לא מכירים את המושג. אולי אנחנו משתמשים במושג בעייתי כי כאשר מדובר בוועדת איתור, אפשר לחשוב שמדובר על כך שהשר מחפש ומביאים מועמדים וזה לא כך. השיטה היא שיטה רגילה של מכרז. יש פרסום לכל מדינת ישראל - -

אז מה ההבדל בין ועדת איתור?

ההבדל המהותי הוא שבתוך ועדת האיתור יושבים שני נציגי ציבור מהתחום הרלוונטי, אדם שבא מהאקדמיה, אנשים בכירים ללא משוא פנים - -

ובוועדת מכרזים אין אנשי חוץ?

לא תמיד, בוודאי לא בוועדות המכרזים הפנימיים - -

אז בידך לעשות את זה.

לא בוועדת המכרזים הפנימית וגם לא בוועדת המכרזים הבין-משרדית. פה מדובר על יציאה למכרז אבל אני לא מציע שנתייחס לעניין הזה עכשיו.

נקודה אחרונה, לגבי הניידות של עובדים לא משובצים ומשרות לא מאויישות.

לפני כשנה, לאור העובדה שהיינו מודעים לבעיה הזאת, אפשרנו במשרד, כפי שאתה מכיר את הניידות הפנימית, כדי שאפשר יהיה למנות ולהציב עובדים על משרות נמוכות מהמשרה שאותה ביצעו ולהשאיר להם את תנאי השכר הקודמים כולל הנלווים שלהם לתקופה של חצי שנה, מתוך רצון לאפשר למשרד להיערך. אבל לאור העובדה שהיתה לי הזכות להשתתף בכתיבת הנוהל החדש לגבי ועדות המינויים, המצב הקודם נבע כתוצאה מכך שלפי דעתי לא היה תכנון נכון בתוך המשרד, והנוהל החדש מסדיר תכנון מסוג כזה שלהערכתי, לעתיד לבוא, כמו שנאמר פה על ידי מנכ"ל משרד החוץ, התופעה תלך ותצטמצם ואני מניח, שלפי הסיכום שיש לנו עם המשרד על בסיס העבודה הפנימית של המשרד, אנחנו אמורים לקיים דיונים לגבי כל הסוגיות שהוצגו כאן. להערכתי, כמו שסיכמנו לגבי הנוהל סיכום שבעובדה כבר מוכיח את עצמו, אני משוכנע שגם לגבי יתר הדברים נוכל לקדם את הנושאים ברוח הביקורת, שאנחנו מקבלים אותה כמות שהיא.

שתי הערות, בקצרה: לגבי נושא מכרז ועדת איתור. כיום, משרד שמעוניין לפרסם משרה לוועדת איתור, כמו למשל רשם הפטנטים, הוא מביא את זה לוועדת שירות שתדון בכלל בחיוניות המשרה ואם היא נדרשת בוועדת איתור או מכרז. למה? מתי קובעים את זה? אם זה תפקיד רגולטורי או עצמאי. רק אחרי חוות דעת של היועמ"ש לממשלה, נציבות שירות המדינה, אישור ועדת שירות, מחליטים בסופו של דבר מה הרכב הוועדה שתהיה, נציב שירות המדינה, מנכ"ל, נציג אקדמיה וכן הלאה. בסוף, מביאים לממשלה שמשרה זאת מחויבת להגיע לוועדת איתור. בשלב הבא, יוצא פרסום ברבים. האנשים שבוחנים את האיש הזה, עדין השר לא נכנס לתמונה. אנשים מקצועיים בוחנים את זה ובסופו של תהליך, זה לוקח כמה חודשים, מביאים את שני המועמדים הטובים ביותר להמלצת השר. זה הליך ארוך ומקצועי.

בוחרים אחד או שניים?

אחד בלבד.

אם זה כל כך טוב, למה אתם לא מבטלים את המכרזים?

לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. כמות המכרזים במשרד החוץ אינה דומה לכמות בשום משרד אחר. זו כמות של כ-150 מכרזים בשנה ויש לזה משמעות אדירה. נכון, מבנה ארגוני זה לא מטרה, זה אמצעי. במשך מספר שנים עזבו 121 אנשים. המשמעות היא שנוצרו חללים גדולים בתוך המערכת. לכן, אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של עבודת מטה ואני מעריך שגם תוך ימים נכין את כל הנושא לגבי מה מחייב את המשרד במיוחד, נושא התכנון, נושא ההתארגנות ונושא ההליכים של מה שדובר במכרזים.

דבר אחרון - תיאורי תפקידים. נכנסנו למהלך חדש, שתיאור תפקיד יהיה במשך 5 שנים ויתחדש. אני מאמין שבעבודה משותפת עם הנציבות, משרד המשפטים והגורמים הנוספים וחלק מההערות המשמעותיות שהועלו, נוכל להגיע למגמה הרבה יותר משופרת.

שתי שאלות: התחושה שעולה מהדוח באופן כללי היא תחושה שרמת הפיקוח של הנציבות במשרד החוץ היא יחסית נמוכה למשרדי הממשלה. הייתי רוצה לתת דוגמאות שהועלו כאן ולשמוע מה נעשה לגביהן באופן פרטנו וגם באופן כללי לגבי הנושא של רמת הפיקוח על הנעשה במשרד החוץ. דוגמאות פרטניות זה על אי התאמה ותקן שמופיע במשרד החוץ לתקן שמופיע בנציבות שירות המדינה. לפי ניסיוני, זה דבר שלא קיים ולא יכול להיות קיים בשום משרד אחר. נושא של עובדים שמקבלים דרגות מעל לדרגות התקן ועד 3 דרגות מעל דרגות התקן. דברים שנראים מוזרים ובדרך כלל, הנציבות הוא זאת ששומרת שלא יקרו. יש דוגמאות נוספות ולא ארחיב. גם לגבי הנושאים הפרטניים האלה וגם לגבי השאלה הכללית האם יש כוונה לשפר את רמת הפיקוח של הנציבות על מה שנעשה במשרד החוץ.

אנחנו לא מתווכחים עם הממצאים של הביקורת כי הם אמיתיים. כמו כן, זה מחייב אותנו להדק את הפיקוח שלנו ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם מנכ"ל משרד החוץ ואני מניח, שהוא יכול לאשר את הדברים האלה בכל הסוגיות ובכל הנושאים. הסכמנו מראש, שלא נעשה עבודה יזומה שלנו כל עוד משרד החוץ לא יסיים את עבודת המטה הפנימית לגבי כל הסוגיות שהועלו בביקורת. סיכמנו לעשות את זה ושמענו כולנו שעבודת הוועדות הפנימיות הסתיימה ואז ניכנס לעבודה מסודרת. אין ספק שאנחנו חייבים להדק את הפיקוח שלנו.

אם מותר לי להעיר לתומר, הנאמן של הנציבות בתוך כל משרד הוא סמנכ"ל למינהל. לדוח הזה היתה ביקורת קשה על הסמנכ"ל למינהל וגם לעוד אנשים יש ביקורת עליו ואמנם, אני חושב שהוסקו המסקנות והוא אינו משמש כרגע בתפקידו אלא נמצא באחת הנציגויות... הוא עומד לצאת ושמו גם הוזכר בדוח מבקר המדינה ולכן אני אומר את הדברים האלה. זה חלק מהתמיכה שלי בכך שבמספר מצומצם ובולט של מקרים צריך לציין שמו של אדם שנושא באחריות. אין לי ספק שהנציבות נתנה אמון בסמנכ"ל, שכנראה לא הצדיק את האמון הזה.

אדוני היושב ראש, מאידך, אני חושב שאנחנו עושים עוול מסוים לאותו סמנכ"ל. יש לא מעט סוגיות ונושאים שטופלו על ידו בצורה טובה מאוד. אמרתי כבר שאנחנו לא מתווכחים עם הממצאים. חלק מהממצאים מופנים אלינו בצדק, לא מתווכחים אתם אבל צריך לאזן את התמונה כי אפשר לקבל פה תמונה שמדובר על סמנכ"ל שלא מבצע את עבודתו נאמנה. תקלות וטעויות נעשות על ידי כל אחד מאתנו.

אני מעריך שאנחנו צפויים לשיפור משמעותי משתי סיבות: האחת, ההליכים שהיו משנת 87 ברמת עצמאות מלאה למשרד בכל נושא של הליכי המכרזים תשתנה בעקבות ההצעה הזאת ואז הליכים יהיו יותר מסודרים, שקופים וכל אדם יהיה במשרתו. הדבר השני, ואני מצטרף למה שאמר ידידי ברגר, יש זכויות לכל אדם בתפקידו בטח כמי שנשא בתפקיד הזה שנים רבות. יחד עם זאת, נושא התכנון משמעותי ואנחנו הולכים לפצל את כל הנושא של מערך ניהול כוח אדם בצורה משמעותית.

אני מייעץ לכולנו, אם אנחנו רוצים לתקן ליקויים, לא להסס לנקוט באמצעים לפעמים אישים. סוף דבר, שאותו סמנכ"ל איננו מכהן בתפקיד ואני חושב שזה מהלך ראוי. אולי אם היתה רוטציה אמיתית במשרד החוץ והיו מקפידים על זה בנציבות, זה לא היה קורה.

תומר, יש לך עוד שאלה?

הערה נוספת להערתו של המבקר והבעתי את העמדה הזאת בדיונים קודמים וקראתי לנציבות לשקול את העניין. שיטת המכרזים למינוי עובדים היא שיטה בעייתית והיא לא משיגה את מטרותיה, לא את מטרת השוויון, לא את מטרת ההגינות ולא את מטרת השקיפות. ממצאי דוח מבקר המדינה לגבי נציבות שירות המדינה מ-2006 וממצאים מדוחות אחרים מעידים על כך, וגם האקדמיה סבורה כך. אני פונה לנציבות בקריאה לשקול שינוי החוק וחיפוש שיטה טובה יותר לגיוס עובדים, שתקדם ביתר יעילות את העקרונות של שוויון והגינות ושקיפות. יכול להיות שהתהליך של הוועדה לאיתור מועמדים הוא מאוד דומה לתהליך מכרז אבל עם כמה שינויים שהוצגו כאן הוא התהליך הנכון. אני לא רוצה להביע עמדה - -

תומר, אני מציע שבישיבות הצוות של הוועדה נדבר על הנושא הזה ואולי נקיים דיון בשיתוף עם הנציבות ועם המבקר על השיטה הראויה לבחירת עובדים בשירות המדינה.

נציגי העובדים, כרגיל מקפחים אתכם. אני לא רוצה להפוך את הישיבה לחלופה למו"מ והידברות בין העובדים להנהלה. אנחנו כרגע עוסקים בדוח מבקר המדינה, אז אם אפשר להבין את מתכונת הדיון ובמסגרת הזאת אני נותן לכם את רשות הדיבור.

בוודאי. נמצאים פה נציגי החטיבה המדינית של ועד העובדים. משרד החוץ, כמו כל ארגון אחר, הוא גוף סימביוטי. נכון שנמצאים פה נציגים של חטיבה אחת אבל ברור שהגוף כולו עובד אם זה החטיבה המדינית, החטיבה החוץ-מינהלית והחטיבה המינהלית ובאמת, שיתוף הפעולה ומציאות חיי היומיום בין העובדים היא מציאות של שיתוף פעולה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש את הפן הייחודי של החטיבה המדינית, כי אם נשווה את זה למערכות אחרות, שונות, זה חוד החלוץ. אם תשוו בצה"ל את החיילים הקרביים לעומת החיילים שנותנים את הגיבוי, ברור שצה"ל לא יוכל לפעול אם תהיה רק חטיבה כזאת או אחרת, אבל יש חשיבות לתת דגש למה שקורה בחזית, לאנשים שנמצאים מול השליחות.

שרציתי להגיד מילות ברכה לשרה שכבר עזבה וגם למנכ"ל, שנמצא בסביבות 6 או 8 חודשם בתפקידו. יש דיאלוג, יש מאמצים, יש כיוון חיובי, יש תחושה של רצון לקדם את המציאות ולעבוד לפי רוחו של דוח מבקר המדינה. כמובן שאנחנו לא מרוצים ממלא הנושאים אבל זה עיקרו של דיון, שכל צד רואה את הדברים בצורה אחרת ואנחנו רואים זאת מהצד שלנו. חשוב לי לתת את הדגש על זה שקיימת מגמה מסוימת ועליה אנחנו מברכים. המינויים הפוליטיים אכן ירדו מ-11 ל-4. באו"ם עדין יש מינוי פוליטי וגם בגרוזיה, אז כשנגמור עם זה - -

מי בגרוזיה? ראש עיריית אשקלון לשעבר? את המינוי באו"ם, אני לא רואה אותו כמינוי פוליטי, הוא מינוי חיצוני. הוא לא איש מפלגה.

נכון, אבל אנחנו עומדים על 4 וגם על כך אני מברך. שלא ישתמע, אני יכול לתת רשימה של בין 10 ל-20 מינויים פוליטיים מוצלחים אבל לא זאת הנקודה שעלתה בדיווח של המבקר. גם הנושא של הלו"ז, של הטיפול, יש תחושה שהיום יש רצון לעבוד לפי לוח תקין וגם על זה אנחנו מברכים, כי נציגות שנשארת ריקה היא נציגות שלא מתפקדת או שליח שיוצא לשליחות והוא מקבל את המינוי שבועיים לפני שהוא צריך לתת - -

מר חנן גודר, מה תרומת העוברים ליישום דוח המבקר? זה מה שמעניין אותנו.

הנקודה שאנחנו רוצים להדגיש את זה את המשבר בנושא ניהול כוח האדם שקיים במשרד. אני יודע שהנקודה הזאת לא עלתה פה, בדיון, אבל אותו סמנכ"ל או מנהל משאבי אנוש שעזב בחודש יוני שנה שעברה, עד היום לא מונה. משרד כל כך רגיש עם כל כך הרבה בעיות בנושא כוח אדם חייב לתת את הדעת ולמנות. שוב, אנחנו העובדים, אנחנו לא מנהלים את המשרד אבל להשאיר משרד עם כל כך הרבה רגישות בנושא כוח אדם עם פירמידות הפוכות, עם מצבות זמניות, עם הקפצות וכל הצרות, ואני אומר את זה בדיאלוג כן עם ההנהלה - -

הנקודה ברורה.

הנקודה החשובה ביותר זה לאן הולך משרד החוץ מכאן והלאה? במשרד החוץ, בעשור האחרון, התקבלו 90 צוערים, אנשים מהסגל המדיני בעוד לחטיבות האחרות התקבלו 250 איש. זה לא מאוזן, זה לא ראוי. זה עוד חמור יותר שבשנה הבאה, בשנת 2007 וגם ב-2008 לא יפתח קורס צוערים במשרד החוץ. בשירות הציבורי אין ואקום. ברגע שיש חוסר בסגל זוטר מקבלים אנשים מהצדדים.

לפי עמדתכם יש חוסר בסגל מדיני?

חילקנו את הטבלה של כמה אנשים נקלטו בעשור האחרון, כאשר נקלטים 90 צוערים בעשור - -

הציבור לא יודע. אולי 90 זה המון בעיניו. על כל לוחם בחזית יש 8 אנשי לוגיסטיקה. על ראש נציגות אחד ועל המזכיר והמזכיר השני יכולים להיות 30 אנשי מינהלה כמו נהגים, מאבטחים ומזכירות.

אני רוצה להדגיש שמה שקורה היום זה שהתפקידים לא מאוישים כי אין אנשים שיכולים לבצע את התפקידים המדיניים במרבית הנציגויות וגם במטה בארץ. ואז, מה שקורה, לצערנו - -

עוברים מחטיבה לחטיבה. מר יריב עובדיה, אתה רוצה להוסיף?

הבעיה היא שכשיש אנשים שלא מאיישים משרות, מוצבים זמנית, המרחפים, ומצד שני, יש משרות שלא מאוישות, זה כי אתה לא יכול לקחת אדם ששימש בתפקיד שגריר בחו"ל וכשהוא חוזר הביתה, בגלל שלא היה תכנון כוח אדם, התפקיד הפנוי שמציעים לו הוא של הדסקאים. קח מג"ד ותן לו תפקיד של מ"כ. לכן יש תפקידי מ"כ פנויים ואין תפקידי מג"דים.

אני חושב שזה לא דומה. אני לא רואה את הדברים כך, כי מי שיוצא להיות שגריר יודע שהוא הולך לתפקיד זמני, קצוב בזמן. הוא יודע שכשהוא חוזר, יכול להיות שימלא תפקיד פחות מבחינת הרמה כי ככה המבנה.

כן, אבל סמנכ"ל ששימש בארץ בתפקיד זה ויצא לחו"ל לתפקיד שגריר בבירה אירופית חשובה ויחזור לארץ, אז לא אמרתי שהוא יתקדם להיות מנכ"ל אבל מה שהמשרד מציע לו ואלה התפקידים הפנויים זה תפקיד של דסקאי, שלוש רמות מתחת לרמה שהוא עזב.

אבל שאר התפקידים מאוישים. מה אתה רוצה שיעשו?

זו בעיה.

שמענו.

אני חושב שחשוב מאוד לעבוד בכל תהליכי השינוי האלה עם העובדים והעבודה מתבצעת היום עם העובדים. כל הצוותים שהוקמו הם צוותים של העובדים וניכנס בשבוע הבא למו"מ עם ועד העובדים על המסקנות של תהליכי השינוי שאותם אנחנו רוצים ליישם.

עלתה נקודה ספציפית לגבי משאבי אנוש: אני חשבתי שלאור הפקת הלקחים מדוח מבקר המדינה, שהתפקיד שהיה תפקיד סמנכ"ל למינהל וארגון ומשאבי אנוש, היו יותר מדי סמכויות בידיים של אדם אחד בתוך המשרד ובנוסף לזה, התפקיד של משאבי אנוש הוא תפקיד ליבה ולא היה בכפיפות ישירה למנכ"ל ולסמנכ"ל למינהל וארגון. לכן, פניתי לנציבות לפצל את התפקידים האלה לשניים, כדי שיהיה תפקיד של סמנכ"ל למשאבי אנוש. ניהלתי מו"מ ארוך ועד לפני כמה ימים חשבתי שיהיה לי סמנכ"ל משאבי אנוש ובסוף, סיכמנו אתמול שיהיה ראש אגף משאבי אנוש ולכן, המשרה הזאת יוצאת בשבוע הבא למכרז ואני מקווה שבתוך זמן קצר של שבועות - -

נו, זאת בשורה. עשיתם את היומית. כשהמנכ"ל מודיע בוועדה לביקורת המדינה זה מחייב.

אני יכול להצטרף למה שהוא אמר כי אתמול התקיימה ישיבה עם המנכ"ל וזה מה שסוכם.

אתם מוזמנים לפנות אלי, אם הם לא יעמדו בדיבורם...

רבותיי, מישהו רוצה להוסיף? אני רוצה לסכם. זה דוח מבקר המדינה שעשה עבודה ראויה ונכונה, שגם משרד החוץ וגם נציבות שירות המדינה מודים שהוא חשף בעיית ליבה בתפקוד של משרד החוץ, שכאמור שירות החוץ בנוי על היכולת האנושית של אנשיו. טיב שירות החוץ שלנו וטיב מערכת היחסים הבינלאומיים שלנו בנויה על היכולות והאיכויות של האנשים שמייצגים אותנו בחו"ל ולכן, הטיפול בכוח האדם ובאנשי משרד החוץ הוא טיפול ראוי, טיפול חשוב וחיוני ומאוד משמעותי. כל שגיאה יכולה לעלות למדינה ביוקר רב, מבלי שאני מזלזל במשרות אחרות אבל כל אחד מבין את המשמעות של אדם שיושב בנכר ומייצג את מדינת ישראל. כידוע, מעמדנו הבינלאומי הבסיסי הוא קשה. זה לא שהעולם כולו נגדנו אבל זאת המציאות. לכן, ההמלצות של המבקר לערוך רביזיה גדולה נענתה על ידי שרת החוץ ויש גם מנכ"ל מנוסה, מקצועי, שמטפל בידיים אמונות בעניין הזה. אני שמח שגם הנציבות בדרג הבכיר עוקב ונותן גיבוי למהלך הזה.

כהרגלנו, נבקש מהמבקר לקיים דוח מעקב כעבור זמן כדי לוודא שהדברים מתקיימים. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מאמינים לדבר הנכון. סיפרו תמיד על הרשקו שהיה הולך אחרי בן-גוריון בעיניים עצומות, אבל מפעם לפעם הוא היה מסתכל שהעיניים של בן-גוריון פקוחות. אנחנו מאמינים אבל מפעם לפעם נפקח את העיניים ונראה שהעיניים של הנציבות ושל משרד החוץ אמנם פקוחות.

התבקשתם לדווח לנו שני דיווחים בכתב שיופיעו בסיכום שלנו. אני רוצה להודות למבקר המדינה.

נאמר משהו לגבי הסמנכ"ל הקודם. בראייתי, האחריות היא רחבה יותר של הנהלת משרד ולכן צריך לראות את הדברים בקונטקסט הרחב.

אני מקבל את ההערה שלך. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)