PAGE
9
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

5.2.1007


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ז בשבט התשס"ז (5 בפברואר 2007), בשעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

"מעמדו של בית המחוקקים במדינת ישראל בעיני העולים החדשים"

ישיבה לציון יום ההולדת ה-58 של הכנסת

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

מרינה סולודקין

יוסף שגל

סוניה מיכאלי

- מדענית ראשית, המשרד לקליטת העלייה



רונית רדה-יונה

- רכזת פרויקטים מיוחדים לעלייה מאתיופיה,






הסוכנות היהודית



דוד הורוביץ

- מרכז קליטה, בית קנדה, הסוכנות היהודית



אלכסנדר ברמן

- חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל



ואלרי פיינר

- התאחדות יוצאי אוקראינה



אברהם שרנופולסקי
- מנהל בית הטכנולוגיה הירושלמי



דני אדמסו

- מנכ"ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה



ד"ר שמריהו יהב

- יו"ר ועדת הארגונים המתנדבים לקליטת עלייה






בירושלים



בוריס מינקר

דנה גורדון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

"מעמדו של בית המחוקקים במדינת ישראל בעיני העולים החדשים"

ישיבה לציון יום ההולדת ה-58 של הכנסת

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום אנחנו מציינים 58 שנים להקמת בית המחוקקים, כנסת ישראל. תאריך זה הוא תאריך חשוב ואנחנו כאן לא רק כדי להזכיר את ההיסטוריה של הקמת הכנסת, אלא לדבר על מעמד הכנסת בעם ומה אפשר לעשות כדי להעלות את מעמדה של הכנסת בציבור.


כאמור, היום הוא יום מיוחד. האסיפה המכוננת שחבריה נבחרו למוסד המחוקק העליון התכנסה ב-ט"ו בשבט, ב-14 בפברואר 1949. הוחלט כי האסיפה המכוננת תיקרא הכנסת הראשונה ובית המחוקקים נקרא הכנסת. בכנסת הראשונה פעלו 9 ועדות ואילו בכנסת שלנו פועלות 17 ועדות.


ועדת העלייה והקליטה הוקמה בכנסת התשיעית, ב-27 ביוני 1977. בשנת 1999 הוועדה קיבלה שם חדש ומאז היא נקראת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני לא אומר איזה מטרות היו והנן בפני הוועדה, אולם עד הקמת ועדת העלייה והקליטה כל הבעיות שהתעוררו עקב העלייה והקליטה נדונו בוועדות שונות. בין יושבי-הראש הקודמים של ועדת העלייה והקליטה היו גאולה כהן האגדית שתרמה רבות לפוליטיקה הישראלית, ורוני מילוא. עת פעלה הוועדה היא חוקקה כמה חוקים כמו חוק התגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם בשנת 1992, חוק סל קליטה שנחקק בשנת 1994, כמו חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה שנחקק בשנת 2000, ויושבים כאן אנשים שהיו שותפים לחוק זה, חוק לנפגעי אסון צ'רנוביל שנחקק בשנת 2001, כאשר בשנת 2007 הכניסה הוועדה תיקונים משמעותיים לחוק זה, חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים שנחקק בשנת 2007, ואני וחבריי גאים על שפעלנו למען התיקון בחוק נפגעי אסון צ'רנוביל וכי העברנו את חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים.


אני רוצה להזכיר חוקים שהתקבלו בכנסת עוד בטרם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בשנת 1950 התקבל חוק השבות שהוא החוק החשוב ביותר שקיים במדינת ישראל. עד היום יש גורמים שרוצים לערוך תיקונים בחוק כל כך חשוב, אבל הם לא מצליחים בכך.

הוועדה לא נותנת יד לכך.

בשנת 1949 היה חוק מס קליטה כאשר אזרחי ישראל שילמו מס קליטה כדי לקלוט את העולים החדשים.


חוקים אחרים שנחקקו היו חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם שנחקק בשנת 1950. חוק זיכרון השואה והגבורה, חוק יד ושם, שנחקק בשנת 1953. חוק נכי המלחמה בנאצים שנחקק בשנת 1954. חוק נכי רדיפות הנאצים שנחקק בשנת 1957. חוק מלווה קליטה שנחקק בשנת 1961. חוק אכסון עולים בדירות שכורות שנחקק בשנת 1974. חוק תגמולים לחסידי אומות עולם שנחקק בשנת 1995.


אנחנו רואים שחוקקו חוקים שנדונו בוועדה הזו ואלה חוקים חשובים. אנחנו ממשיכים את שעשו קודמינו אולם מה לחבריי ולי כואב שמעמד הכנסת הוא לא כל כך גבוה יחסית למעמדו של הצבא, יחסית למעמדו של בית-המשפט, יחסית למוסדות אחרים. אני צריך לומר שבכל המדינות קיים התהליך הזה ומומחים צריכים לחקור ולבדוק למה זה קורה. אולי זה קורה משום שהכנסת פתוחה לכולם, אולי מאחר שחברי הכנסת לא יוצרים דימוי רציני כמו שאנחנו רוצים שיראו אותנו בעם.

יש דבר אחד שקשה לי להשלים אתו והוא שבישראל אין הפרדת השלטון וחברי הכנסת מכהנים כשרים וכסגני שרים, כך שפחות חברי כנסת לוקחים חלק בעבודת ועדות הכנסת. 30-35 חברי כנסת מכהנים כשרים או כסגני שרים, חברי הכנסת הנותרים צריכים לקחת חלק בוועדות השונות וזה לא מאפשר לעשות עבודה איכותית. אם אדם צריך להיות באותו זמן בכמה ועדות, זה פוגע בעבודת הוועדה. גם היום אתם רואים שבוועדה נמצאים רק שלושה חברי כנסת כי אחרים נמצאים בוועדות אחרות. נכון שהיום נמצאים רק שלושה חברי כנסת, אבל אני רוצה לציין כי בישיבה האחרונה השתתפו כל חברי הוועדה.

תלוי מה הנושא הנדון.

נכון.

אני קורא לכולם להשתתף בדיון, במיוחד איך לגרום לעבודת הכנסת ומעמדה להיות יותר חזק ושיהיה יותר כבוד כלפיה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מקיימים דיון מאוד חשוב. אכן, חסרים לנו אנשים בוועדות. בוועדות יש עבודה רבה אבל כל חבר כנסת חייב להיות ב-4-5 ועדות באותו זמן וזה מפריע לעבודה טובה. אני ממש מצטער על כי אעזוב עתה את הישיבה. אני חייב להשתתף בישיבת ועדת החינוך והתרבות מאחר ונוצרה בעיה עם בית-ספר בו 80 אחוזים מהתלמידים הם עולים חדשים ורוצים לסגור אותו.

אני מייצג כאן את ארגון המדענים ומהנדסים עולים. אינני יכול להעריך את הפעילות של הכנסת כולה, אבל כמשתתף בישיבות רבות של ועדת העלייה והקליטה, אני מוכרח לציין את חשיבותה לעולים, את הפעילות של הוועדה ואת יעילות ההחלטות שהיא מקבלת. ההחלטות שהיא מקבלת משפיעות גם על פעילות משרדים ממשלתיים וגורמים שונים, וגם משפיעות על אלפי עולים.


יושב-ראש ועדת הקליטה, פרופסור נודלמן, הוא בעל יוזמה והוא יודע היטב את המציאות ואת הבעיות העיקריות בקרב העולים. פרופספור נודלמן בוחר לדיון את הנושאים החשובים ביותר והאקטואליים ביותר כגון סוגיית פנסיה לעולים, כולל עולים מחבר העמים, או סוגיית תוכנית קמע שקשורה לגורלם של מאות מדענים שעובדים באוניברסיטאות, או תוכנית בשן, או נושא הוראת העברית, או נושא הירידה מהארץ ועוד ועוד כהנה נושאים.


יש להדגיש שיושב-ראש ועדת הקליטה, פרופסור נודלמן, משתף פעולה עם הארגונים הציבוריים ומקשיב להצעותיהם והמלצותיהם. הוא נותן להם אפשרות להשתתף בדיון, מה עוד שהוא עצמו משתתף בדיונים המתקיימים על-ידי הארגונים הציבוריים, דבר שהוא חשוב מאוד.


אני מברך את פעילות ועדת הקליטה ואני מאחל פעילות מוצלחת לשנים רבות.

מרינה סולודקין ואני נבחרנו על-ידי העולים החדשים ואנחנו עושים הכול למען העלייה. אנחנו פועלים רבות לא רק לגבי העלייה מרוסיה אלא גם לגבי העלייה מאתיופיה. לא כל מה שאנחנו רוצים לעשות מצליח, כי הכנסת אמנם רוצה לפעול, אבל לא תמיד הממשלה נענית לרצונותיה של הכנסת. אתם יודעים שיש צורך בתקציבים גדולים מאוד. לא כל בעיה אפשר לפתור מיד אלא אפשר לפתור אותה בהדרגה, אבל חבל שיש בעיות שאפילו בהדרגה אי-אפשר לפתור אותן. סיפרה מרינה סולודקין על תוכנית ויסקונסין, ואנחנו חושבים שבתוכנית ויסקונסין לא צריכים להשתתף תושבים חדשים כי יש בעיה עם השפה, עם המסורת וכולי. יש גם בעיה בהבנת מספר דברים. כבר שנה וחצי אנחנו מנהלים מלחמה בנושא הזה, אבל אנחנו לא מתקדמים.

התקדמנו בנושא קשה מאוד – אולי הוא לא קשור לעלייה מאתיופיה אלא יותר קשור לעולים מברית-המועצות – כאשר העולים רצו להזמין קרובים וחברים לבקר בישראל. אנשים כאלה נתקלו בבעיה והיו צריכים לשלם ערבות 15 אלף שקלים כדי להזמין חבר לבקר בישראל, וזה כאשר לעולים אין את הסכום הזה ברשותם. את הבעיה הזו פתרנו.

ניהלנו מלחמה על 8 אחוזים מס שגבו מאנשים שמקבלים רנטות מגרמניה כאשר בחוק הגרמני כתוב שמרנטות לא גובים מס. נאמר שזה לא מס אלא אלה דמי שירות, אבל איזה דמי שירות גובים מבלי לתת שירות? בסופו של דבר זה בוטל.

יש מספר דברים בהם התקדמנו אבל עדיין יש מה לעשות. יש לנו בעיה עם הקייסים בעדה האתיופית כי בישראל אין קייסים והרבנות מוכנה להסמיך מספר אנשים לרבנות, אבל העדה לא רוצה זאת אלא היא רוצה קייסים. אנחנו עומדים על כך שצריכה להינתן עזרה סוציאלית ופסיכולוגית לאנשים. יש דברים שהם במחלוקת כמו האם צריכים להיות בישראל קייסים או לא צריכים להיות, האם העדה האתיופית צריכה להתקדם בקליטתה בישראל ולחיות יותר בהתאם למסורת ישראלית או צריכה לחיות באוטונומיה. אני חושב שהקהילה צריכה להיות כמו כולם, אבל זו החלטת הקהילה והמדינה. ביקרנו במכון רופין ושמחתי לראות צעירים מאתיופיה שלומדים במקום, צעירים שיודעים מה הם רוצים, שיודעים מהי המדינה שלנו. יש שוני גדול בין הדור המבוגר לבין הדור הצעיר והשוני הזה נותן הרגשה טובה וציפייה שבסופו של דבר הקהילה תיקלט בישראל ותהיה כמו כולם. אני מקווה שלא ירחק היום וגם אתם תחיו כפי שאתם רוצים לחיות.

תודה על החוקים שחוקקה כנסת ישראל וגם על החוקים שחוקקה ועדת העלייה והקליטה. בעוד פחות מחצי שנה יהיה לנו חג במלאת 30 שנה לוועדת העלייה והקליטה. יש לנו כבר תאריך ואנחנו חייבים להתכונן אליו כי 30 שנים זו תקופה מאוד ארוכה וחשובה.


יחד עם חבר הכנסת נודלמן אני בוועדת העלייה והקליטה יותר מעשר שנים וראיתי את המאבקים שהתקיימו כאן. אני חושבת שניצחנו ברוב המאבקים וחשוב שלא נתנו בוועדה הזו לשנות את חוק השבות. יש הרבה אנשים שהם עייפים, עייפים מהעלייה, מהקליטה, מהתפוצות, מהעניין היהודי ונראה שכאילו לחלק ממדינת ישראל קצת נמאס מכל המפעל הציוני. אנחנו לא נותנים לזה יד ונאבקים על המשך העלייה מכל התפוצות ואני חושבת אנחנו צודקים.


היו גם ניסיונות לצרף לוועדת העלייה והקליטה ועדות שונות. אני זוכרת ניסיון של אברהם בורג לצרף לוועדת העלייה והקליטה את הוועדה לענייני העובדים הזרים. אנחנו חשבנו שזו בושה להשוות בין העולים לעובדים זרים וזה דבר פסול, והצלחנו לסכל את הרעיון הזה. אתמול התקיימה ישיבה חשובה אצל ראש-הממשלה, בהשתתפותו של שר התעשייה אלי ישי, וחבריי ואני מסיעת קדימה ומסיעת ישראל ביתנו הצגנו את תוכנית ויסקונסין לעולים. יש כאלה שמאוד מרוצים מהתוכנית, אבל הבנתי שהתועלת מהתוכנית היא במיוחד לאלה שעובדים לעומת כאלה שמפסידים. בתוכנית ויסקונסין קוראים לנשים עם נכות קשה מאוד ולחולי סרטן להשתתף בתוכנית. לצערי הרב זה בניגוד להכרזות גם של הממשלה וגם של השר אלי ישי. ממשיכים להתנות את קבלת הקצבה בהשתתפות בתוכנית ויסקונסין ומדובר בנכים ובאנשים מבוגרים לפני פנסיה. אני רוצה לומר שראיתי שינוי אצל ראש-הממשלה ונדמה לי שהוא מוכן לתת הקלות לעולים חדשים.

חברי הכנסת מיכאל נודלמן, זאב אלקין ואנכי הגשנו הצעת חוק בה נאמר להוציא מתוכנית ויסקונסין את כל העולים שהגיעו בעלייה האחרונה. ראש-הממשלה הציע להקים ועדה בין-משרדית שתעבוד במשך חודש ותורכב ממשרד ראש-הממשלה, משרד התעשייה ומשרד הרווחה והוא חושב שהטענות של העולים צודקות וזאת לעומת טענות של אחרים. אני חושבת שתוכנית ויסקונסין לא מתאימה לכולם, אבל אם זה רק בקטע של העולים, אני מסכימה כי אני מייצגת חתך מאוד מסוים של החברה.


בפוליטיקה מאוד חשוב שיהיה בן-ברית ומיכאל נודלמן הוא בן בריתי. ביחד עם שר הפנים, רוני בר-און, ומנכ"ל משרד הפנים, רמי בלניקוב, וועדת העלייה והקליטה הכנסנו רפורמה במינהל האוכלוסין. ניסינו שנים רבות לעשות זאת אבל השרים הקודמים – לא אברהם פורז ולא אופיר פינס – לא היו מוכנים ללכת כל כך רחוק כמו שהלכנו עם רוני בר-און.


עכשיו אנחנו עוסקים בנושאים מאוד חשובים כאשר מדובר בפנסיות מחוץ לארץ והצלחנו בכך שמשרד החוץ לא אומר שהוא לא עוסק בזה. בנושא הזה בשבוע הבא תתקיים פגישה ביני לבין שרת החוץ, ציפי לבני. מדינת ישראל מפקירה את אזרחיה כאשר הם מחכים לשיפוט בחוץ לארץ והם שוהים בבתי כלא בתנאי עבדות. אנשים שהגיעו ארצה בגיל 40 פלוס, יש הרבה הצעות חוק שהוגשו על-ידי מפלגות שונות, אבל דווקא הוועדה הזו וגם לשכת ראש-הממשלה בראשות רענן די-נור הקימה ועדה שעוסקת אך ורק בנושא פנסיות לעולים שהגיעו לכאן בגיל מבוגר. אתמול פגשתי את רענן די-נור והוא אמר שהם יודעים בכמה עולים מדובר. בעוד שבועיים תתקיים ישיבה שנייה של הוועדה הבין-משרדית בנושא של פנסיות לעולים שהגיעו ארצה בגיל מבוגר. יש מאות אלפי אנשים שהגיעו לגיל פנסיה ואחרי שנים של עבודה מקבלים רק קצבת זקנה והם ומשפחותיהם חיים בעוני מחפיר.

אני מקווה שאפילו בתנאים הקשים – מלחמת אזרחים באוטונומיה וסקנדל רודף סקנדל – אנחנו בוועדת העלייה עושים ונעשה את מלאכתנו, נשרת את הציבור וננסה לפתור בעיות קשות מאוד ולהתמודד אתן.

אני מאוד שמח להיות כאן. אני חייב להודות שוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות גורמת לי להרגיש כאן נוח כי דברינו נשמעים כאן. היושב-ראש מאפשר זאת, מנהלת הוועדה והמזכירה ואנחנו מרגישים טוב עם זה.


הדיון היום הוא בית המחוקקים בעיני העולים. אני לא מתיימר לייצג את כל הקהילה האתיופית, אבל בסך הכול כמי שעובד עם הקהילה, אני יכול לתאר את הלך הרוח בקהילה ולומר איך נראים המחוקקים בעיניי הקהילה. אני חושב שכל 4 שנים, כאשר יש לנו בחירות – בדרך כלל מדובר בשנתיים וחצי ולא בארבע שנים – העולים החדשים, במיוחד יוצאי אתיופיה, הופכים להיות סוג של עדר במובן הזה שכל פוליטיקאי מצליח לשכנע באופן קונקרטי זמני לבחור למפלגה מסוימת כי הוא נתן הטבות מסוימות יומיים לפני הבחירות אבל אין מעורבות בתהליכים חברתיים אזרחיים של קהילת יוצאי אתיופיה.


אני חושב שוועדת הקליטה, ביחד אתנו, הנציגים, אפשר לגרום לכך שהבחירות יהיו יותר ענייניות, יותר שקולות, יותר מתוך הבנה של מצע של מפלגות ולא עקב הבטחות ספציפיות לקראת הבחירות. אני חושב שאם הוועדה יכולה בנושא הזה לחשוב איך אפשר באמת לדאוג לכך שהעולים ידעו מהו בית המחוקקים, איך מקבלים החלטות, איך אפשר לבחור במפלגה, זה משהו שהוא מאוד חשוב אם אנחנו רוצים – בהמשך למה אמרת – שהקהילה האתיופית, כמו יתר העולים, תהיה חלק מהחברה. אני שואל מה אנחנו יכולים לעשות. כמובן שאנחנו נעשה כל מאמץ שאפשר כדי שהמעורבות תהיה גדולה והדברים ייעשו מתוך רציונאליות.


אני מקבל את דבריה של חברת הכנסת סולודקין בנושא של תוכנית ויסקונסין. בגדול, היא לא טובה לנו.

היא לא טובה לכל העולים. אנחנו נפעל להוציא את כל העולים מהתוכנית הזאת. יש תוכניות תעסוקה במשרד הקליטה, ואם אין, צריכות להיות.

אני מקווה שאכן ההחלטה הזו תתקבל ונוכל להתפנות לעסוק בנושאים חברתיים אחרים במקום בתוכנית הזו שגורמת נזק.


בקשר ליוצאי אתיופיה, יש כמה נושאים העומדים על הפרק וועדת הקליטה יכולה לעסוק בהם. אתמול קיבלתי הזמנה לסיור בנושא ביטוח לאומי. בעקבות הדיון שהתקיים כאן, בשבוע הבא יש לי פגישה אישית עם מנכ"ל הביטוח הלאומי. התפקיד שלנו לראות את המקומות שאנשים אחרים לא רואים. אני, כמנהל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אשתדל להביא ברמות עובדתיות את הנתונים אשר גורמים נזק לא לקהילה האתיופית אלא בעתיד יגרמו נזק לחברה הישראלית כי צריך להתמודד אתם עכשיו ולא בעוד כמה שנים מאוחר יותר.


אני מברך על הכינוס ואני שמח להיות כאן.

(דבריו מתורגמים מרוסית לעברית).

אני רוצה להודות לחבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן, חברת הכנסת מרינה סולודקין וחברת הכנסת סופה לנדבר, על המאמצים שהם עושים בנושא פנסיות לקבוצה די גדולה שמונה כ-200 אלף אנשים שעלו ארצה בגילאי 45 ומעלה. חשוב מאוד שוועדה בין-משרדית שבראשה עומד מר די-נור מתחילה לעבוד.
עברה כמעט שנה מאז נפגשנו עם ראש-הממשלה הבטיח לנו להקים את הוועדה הבין-משרדית שבראשה עומד מר די-נור ועכשיו צריך לזרז את עבודתה של הוועדה. אני מבקש מפרופסור מיכאל נודלמן לקיים דיון בנושא עבודת הוועדה הבין-משרדית ולהזמין את חבריה לכאן.

כאשר פנינו בפעם הראשונה ללשכת ראש-הממשלה, הוועדה עדיין לא הייתה קיימת. לפני שבועיים-שלושה הוועדה הוקמה, אבל צריך לתת לה קצת זמן כדי שיבינו מה הבעיות הניצבות בפניהם.

בעוד שבועיים הוועדה תתכנס שוב.

שבועיים אחרי כינוס הוועדה, נזמין את חברי הוועדה לישיבת הוועדה כאן. אנחנו רוצים שכאשר חברי הוועדה יבואו לכאן, יהיה להם מה לומר לנו. אני חושב ששבועיים אחרי שהם יתחילו לעבוד, הם יהיו מוכנים לבוא לכאן ולעדכן אותנו.

אנחנו עולים חדשים טריים שנמצאים בארץ כשלושה שבועות. אני תושב חוזר. עליתי לארץ בגיל מאוד קטן, חזרתי לארצות-הברית ועכשיו חזרתי ארצה עם כל המשפחה. אם כן, אנחנו משפחת עולים שגרים כרגע במרכז קליטה בארמון הנציב בירושלים. אני שומע הרבה אנשים מדברים על הרבה דברים שאנחנו לא כל כך מבינים בהם כי אנחנו לא יודעים את כל התהפוכות שמתרחשות בארץ בענייני הקליטה. אני יושב כאן ומקשיב ואני חושב שאחת הבעיות היא שהעולים הוותיקים, אלה שהגיעו לפני 20-30 שנים, שכחו, אם מותר לי להשתמש במונח, את צירי הלידה של הבעיות שעולים צריכים לעבור בשנים הראשונות. זה ממש לידה מחדש. זה לא רק עניין של שפה או של מקום אלא זו דרך חשיבה, דרך הסתגלות שונה לחלוטין. רעייתי וילדיי אף פעם לא היו כאן והם עולים חדשים לחלוטין, והם מסתכלים על דברים בתימהון גדול. אני עליתי ארצה כשהייתי בן 6, בשנת 1972, המאמצים של הקהילה מסביב להכניס אותנו לקהילה היו חלק מדרך החיים בארץ אבל היום הדבר הזה לא קיים. לוקחים את העולים, שמים אותם קצת בצד, אומרים להם שבעוד עשר שנים הם יהיו כמו הישראלים ועכשיו לא צריך להתייחס אליהם. אני רואה את זה בבתי-הספר כאשר אני מנסה לרשום את ילדיי, אני רואה את זה בחנויות, ואני רואה את זה במקומות העבודה. כבר חודשיים שאני מחפש עבודה ואומרים לי שאני בא מארצות-הברית, שאני לא מכיר את המערכת כאן ושאחכה עוד חמש שנים, אז יהיה בסדר.


צריך לשנות את קו המחשבה של העולים הישנים ולהזכיר להם איך הם היו לפני 30 שנים.


נושא הדיון כאן הוא מעמד בית המחוקקים בישראל. בארצות-הברית מעמד בית המחוקקים הוא כזה שהוא יושב על הר גבוה והוא יושב חזק. אני חושב שזה כך משום שחברי הסנט מגיעים לישיבות הוועדות. אני צופה לפעמים בערוץ 99 ואני רואה את מליאת הכנסת כשהיא ריקה. אף אחד לא מגיע לישיבות בכנסת, אף אחד לא מגיע לדיונים. האנשים מסתכלים על זה ואומרים שאם חברי הכנסת לא מגיעים, אם להם לא איכפת, אז גם לנו לא איכפת. אנחנו בחרנו אותם, אנחנו שמנו אותם כאן, והם עושים את הדברים שלהם, ממלאים אחר האינטרסים האישיים שלהם ולא אחר האינטרסים הכלל-ממשלתיים שנוגעים לאזרחים.


אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה, אבל אסור להגיע למצב בו שליש מחברי הכנסת לא נמצאים בישיבת המליאה. צריך להגיע למצב שאנשים ברחוב ירגישו שחברי הכנסת עובדים עבורם והיום ההרגשה הזאת לא קיימת. זו אחת הסיבות שיש ירידה בערך הכנסת בעיניי האזרחים. רוב האזרחים אף פעם לא היה כאן, רובם לא ראה את התהליכים שנעשים בכנסת, אבל מה שהם רואים, הם רואים את הצעקות, את הקללות, הם רואים 30 שניות ב"מבט", הם רואים את מליאות הכנסת הריקות ומה שהקהל רואה, זה מה שהוא יודע. צריך איכשהו לשנות את זה כדי שמעמד הכנסת בעיניי החברה ובעיניי האזרח יהיה כזה שייראה שחברי הכנסת אכן כן עושים משהו. אם הציבור ירגיש כך, כל התדמית תשתנה לחלוטין.

(דבריו מתורגמים מרוסית לעברית).

אני מייצג את ארגון יוצאי אוקראינה. נציגי הארגון תמיד משתתפים בישיבות ועדת העלייה והקליטה. אני מברך על פעילות ועדת העלייה והקליטה שבזכותה שופרו הרבה נושאים הקשורים לגורלם של יוצאי אוקראינה.


לדעתי חשוב מאוד לטפל בנושא של פנסיות לעולים וגם בנושא של אנטישמיות באוקראינה. אנחנו מקווים שגם בעתיד ועדת העלייה והקליטה תמשיך לפעול בנושאים האלו ואני מברך את הוועדה, את יושב-הראש וחברי הכנסת על עבודתם הברוכה.

אני בדיונים עם יושבת-ראש הכנסת כי אני רוצה להזמין לישיבת הוועדה משלחת מהפרלמנט האוקראיני כדי לדון על הפנסיה. צריך להיות מישהו שם, באוקראינה, וללחוץ כל הזמן על הממשלה ועל הפקידים שיעבדו ביתר זריזות. אני חושב שעד מאי-יוני תגיע לכאן משלחת ואז נוכל לקיים את הדיון בנושא הפנסיה.


באשר לאנטישמיות. לפני כחודש קיימנו ישיבה עם שגריר אוקראינה בישראל והועלה נושא הספרים האנטישמיים שנמכרו בפרלמנט האוקראיני. בשם ועדת העלייה והקליטה שלחתי מכתב לפרלמנט ואחרי מספר ימים קיבלתי תשובה שהעניין הוסדר, כל הספרים האנטישמיים נזרקו וכי נערך חוזה חדש עם המוכרים כך שאם תהיה ספר או פרסומת אנטישמית, אותו ארגון מפרסם יוצא מהפרלמנט. מחרתיים מקיימת הוועדה ישיבה על האנטישמיות הגוברת באירופה. אתם יודעים שכמעט בכל המדינות האנטישמיות גוברת ולכן אנחנו נקיים כאן דיון.


אני מבין שהדיונים כאן לא ישפיעו על הפרלמנטים השונים, אבל אנחנו נקרא לפרלמנטים באירופה לפעול נגד האנטישמיות. אנחנו חושבים שגם על הפרלמנטים מונחת האשמה. אנטישמיות היא תופעה לא טובה לא רק לישראל אלא גם לאזרחי המדינות בעולם. אנחנו נקיים את הדיון ונראה אם נוכל להשפיע על הפרלמנטים שישימו לב למה שקורה במדינות שלהם.


באוקראינה אכן קיימת אנטישמיות אבל שם קיים ארגון יהודי חזק שנלחם בתופעה, ואכן הושגו כמה ניצחונות. היה שם ארגון אנטישמי אבל הצליחו לסגור אותו על 27 סניפיו. בנוסף לכך סגרו מספר עיתונים בהם התפרסמו פרסומים אנטישמיים. אני חושב שזה הישג שלהם אבל גם שלנו כי גם אנחנו פעלנו ועשינו זאת עם הפרלמנטים, עם השלטון באוקראינה ועם גופים מקומיים וזאת במטרה למנוע התקדמות נוספת בתופעת האנטישמיות.

כמו כולם, אני רוצה לברך את היושב-ראש ואת הצוות. אני משתתפת בדיוני הוועדה מזה זמן רב ואני יכולה להעיד שעולים כאן מגוון נושאים די קריטיים, כולל גם בנושא גזענות שקשור ביוצאי אתיופיה, נושא של דיור, נושא של קליטה, נושא של חינוך וכולי. מועלים כאן לדיון נושאים מאוד חשובים והוועדה תמיד נענית לבקשות. הסוכנות היהודית תמשיך לשתף פעולה עם הוועדה.


ברמה האישית, כעולה יוצאת אתיופיה, נכון שהזמן עושה את שלו, אבל אני בהחלט מסכימה שקשה לבוא מאתיופיה ולהתחיל מהתחלה. אמרו לנו בהתחלה שנהיה סבלנים וכי הזמן יעשה את שלו, ואני באמת מאמינה שהכול תלוי גם בעולה עצמו.


לגבי נושאים שחוזרים על עצמם, למשל גזענות או ראשי ערים שלא רוצים לקלוט יוצאי אתיופיה בעירם, צריכים להיבדק לעומק. הנושא הזה פוגע ומעליב את העולים. יכול להיות שראשי העולים האלה צודקים, ואני בהחלט יכולה להבין אותם כי בהחלט קשה לקלוט את יוצאי אתיופיה בשכונה אחת ואני אכן בדעה שצריך לפזר אותם בעיר, אבל הרבה פעמים כשאומרים שלא רוצים לקלוט את יוצאי אתיופיה, זה יוצא לא טוב. אני מציעה לקיים דיון מעמיק כי זה לא דבר שקורה פעם ראשונה ואני מאמינה שזה יקרה שוב. התקיים כאן דיון ארוך עם כמה ראשי ערים, אבל הנושא לא הסתיים. אני חושבת שצריך לקיים דיון כולל ולהזמין את כל הגורמים הנוגעים בדבר כדי לתת מענה.

את צודקת. את אומרת שאולי צריך להתפזר והקהילה לא צריכה לחיות בשכונה אחת, וזה נכון. בעניין הזה גם ראשי הקהילה צריכים להבין שאם הם יחיו בגטו, המקום יישאר גטו. אם הם מתפזרים בין השכונות, זה יהיה לטובת יוצאי אתיופיה.

אני מברכת את הוועדה והיושב-ראש. בנושא הגזענות, אין לי ספק שהרשות המקומית משחקת תפקיד מאוד חשוב. משרד הקליטה מהווה צינור להעברת המשאבים. התקשורת אומרת שמשרד הקליטה הוא זה שצריך לדאוג לעולים, אבל אני חושבת שכל הציבור צריך לדאוג להם.

בזמן שהייתי מפקחת ארצית בנושא עולים חדשים נכנסתי לביקור בכפר נוער וזה כאשר הייתה נטייה לשלוח ילדים יוצאי אתיופיה לכפרי נוער דתיים. אחד המנהלים אמר לי שיש לו תחושה של חושך בעיניים. אני הייתי בהלם. הוא אמר לי שיש לו הרבה ילדים יוצאי אתיופיה, למרות היו לה רק 20 תלמידים. זאת גזענות. אנחנו צריכים להבין ששונה הוא תמיד שונה אבל צריך לחזק את הגאווה העצמית ואת הערך העצמי. את זה רק משרד הקליטה לבדו לא יכול לעשות.

משרד הקליטה משקיע כסף רב כדי להביא ארצה את התושבים החוזרים. אני מאוד שמחה שבאת כי אנחנו מאוד צריכים אותך. כסף זה רב כסף, אבל אנחנו צריכים לתת מקום מבחינה אנושית.

אני רשמתי 14 סעיפים שהועלו כאן. אני מאוד מבקשת שביום ההולדת ה-30 של הוועדה, תאמרו לנו בדיוק מה עשתה הוועדה. היום נתתם סקירה קצרה ואני מבקשת לקבל משהו יותר ארוך.

בסוף כל כהונת כנסת, מוציאים סקירה על מה שנעשה.

תודה על ההערה. השאלה לאן מגיעה אותה סקירה. זה חומר למחשבה איך להגיע לאזרח הפשוט.

אני חושב שזה רעיון טוב להוציא חוברת כזאת לקראת יום הולדת ה-30. לוועדה יש הישג גדול כאשר בסוף השבוע יושק אתר האינטרנט של הכנסת בשפה הרוסית.

אולי אפשר לקיים יום לאומי לעלייה. אני יודעת שהייתה פנייה בנושא לוועדת הסמלים.

אני מברך את היושב-ראש וחברי הכנסת. זו פעם ראשונה שאני משתתף בישיבת ועדת העלייה והקליטה, למרות שאני מוזמן לישיבות בוועדת החינוך. התרגשתי מאוד לקבל את ההזמנה ולהגיע לכאן. ביום ששי האחרון הגענו שני אוטובוסים לנטיעות ובאוטובוסים האלה היו עולים מרוסיה ומאתיופיה.


אני מבקש מוועדת הקליטה שתנסה לחבק את העולים מאתיופיה ולקרב אותם. אלה אנשים שיש להם פתיחות לעם ישראל ולחברה כולה.

תודה רבה על דברים החשובים.

חשבתי שהישיבה תהיה פורמאלית, אבל בסופו של דבר היא לא הייתה פורמאלית ואני מאוד שמח על כך.


לקחנו לתשומת לבנו דברים שונים בהם אנחנו צריכים לעסוק ואני מתכוון בין היתר לגזענות ולראשי הערים. בנושא הזה נקיים כאן ישיבה עם ראשי הערים, עם הסוכנות, עם מנהיגי הקהילה האתיופית, עם משרד הקליטה וגופים אחרים. זו תהיה לנו הישיבה השנייה כי כבר קיימנו ישיבה כזו עם יושב-ראש הסוכנות, למרות שאז קיימנו ישיבה בנושאים כלליים ובחלק ממנה התייחסנו לגזענות. הפעם אנחנו נקיים ישיבה ספציפית לנושא זה כי אני יודע שיש כמה ערים לא רוצים לקבל אותם ויש חברי הנהלת עיר שאומרים שהם לא רוצים אותם. צריך לדעת למה זה כך, אולי יש דברים בהם הם צודקים, אולי יש דברים בהם הם לא צודקים, אבל צריך לבדוק את הנושא ולא רק לקרוא עליו מעל דפי העיתון.


אני יודע שיש בעיות בקליטת העלייה, יש בעיות בעלייה עצמה ובתפוצות. ועדת העלייה והקליטה מנסה להעמיד את הנושאים לדיון ואכן דנה בנושאים השונים.


אני מודה למשתתפים בדיון. הדיון היה טוב וראיתי שכל אחד מהנוכחים רוצה להשפיע ולתרום לעבודת הוועדה ולעבודת הכנסת. אני מקווה שבכל ועדות הכנסת דנים על מעמדה של הכנסת בעיניי הציבור ומה צריך לעשות כדי לחזק את מעמדה של הכנסת בעיניי הציבור.


אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20