PAGE
34
ועדה לענייני ביקורת המדינה

29.1.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 52

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני , י' בשבט תשס"ז (29 בינואר 2007), שעה 11:00

סדרי סגירת תיקים פליליים בשל היעדר עניין לציבור –

דוח מבקר המדינה 56ב', עמוד 353.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

מרינה סולודקין

בועז ענר
- משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

חנה יזרעלוביץ
-מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

כרמל קרני
- מנהלת ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

עוזי ברלינסקי
- משרד רה"מ

ניצב יוחנן דנינו
- ראש אג"מ – המשרד לביטחון פנים

סנ"צ מאיר כהן
- קצין מרחב איילון

עו"ד עודד ברוק
- סגן היועמ"ש, משרד לביטחון פנים

יצחק שגב
- מבקר פנים, משטרת ישראל

זהבה ליר
- קצית ייעוץ וחקיקה – המשרד לביטחון פנים

סנ"צ ירון ארם
- עוזר ראש אח"מ, המשרד לביטחון פנים

דפנה ביינוול
- ראש תחום עיכוב הליכים, משרד המשפטים

גבי פיסמן
- מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נחמה פוליטיס
- הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים

תומר רוזנר

חנה פריידין

חיה מרקביץ', חב' פרוטוקול

סדרי סגירת תיקים פליליים בשל היעדר עניין לציבור –
דוח מבקר המדינה 56ב', עמוד 353.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת ביקורת המדינה בעניין סדרי סגירת תיקים פליליים בשל היעדר עניין לציבור, דוח מבקר המדינה 56ב' עמוד 353. לעניין סדר הישיבה: אנחנו הזמנו את השר להשתתף בישיבה, אבל בעקבות פניית השר, נעתרתי לבקשתו כדי שמי שייצג את המשטרה, יהיה המפכ"ל, לצערנו המפכ"ל חלה, קיבלתי הודעה על כך ביום חמישי. לכן ביקשנו להחזיר את השר, אלא שהוא טס לאילת בעקבות הפיגוע שארע הבוקר. אנחנו מקדמים את פניך בברכה, אתה ממלא מקום הן של השר, הן של המפכ"ל והן של סגן המפכ"ל.

רבותיי, דוח מבקר המדינה באופן כללי חושף תופעה שעל פניה נראית תופעה חמורה שהמשטרה סוגרת באופן סיטונאי תיקים פליליים, תחת הפירוט של "חוסר עניין לציבור", אבל האמת היא שתהליך סגירת התיקים הפליליים לוקה מאוד בחסר. לנושא הזה של סגירת תיקים פליליים עניין גדול מאוד לציבור. כי בסופו של דבר הציבור רוצה ומעוניין שהמשטרה תגן עליו דווקא בפשיעות הקטנות של גניבה, של שוד ושל דברים אחרים בהם יש הרגשה שאין כתובת ואם באים להתלונן במשטרה, שום דבר לא קורה. והתחושה הציבורית היא שהעבריינות הזאת גואה כיוון שהמדינה או המשטרה סלחנית מאוד בסוגייה הזאת ועבריינים אינם נענשים.

לכן אנחנו החלטנו לטפל בסוגייה הזאת שנראית לנו סוגייה עקרונית מאוד וחשובה. סדר הדיון הזה יהיה כזה, בועז ענר שהוא משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, יציג את עיקרי הדוח או באמצעות אנשיו, אבל בתמציתיות. לאחר מכן ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף החקירות יביא את דבר המשטרה. אני מבטיח לכם שאנחנו לא נסגור את התיק לאחר דבריו, בגלל עניין לציבור אנחנו נשאיר את התיק פתוח כאן לדיון.

בעז ענר: חנה יזרעלוביץ, ממונה על האגף שעוסק בתחום המשטרה, תציג,

אני באמת אציג את דבריי בתמציתיות רבה מאוד. הטענה היא שנוכח העומס הרב מאוד שמוטל על המשטרה ומכוח סמכותה שלא לחקור תיקים ולסגור אותם בחוסר עניין לציבור, פיתחה המשטרה מדיניות ומודל ואחר-כך נוהל, שנועד לאתר בשלבים מוקדמים מאוד תיקים בעבירות קלות שאינן פשע ולא לחקור אותן מחוסר,

מה זה עבירות קלות?

עבירות שאינן פשע.

אם מישהו מתפרץ לביתי, זה פשע?

זה פשע.

וגניבה, אם מישהו גונב לי את האוטו?

אבל גניבה, קטטות וסכסוכי שכנים, דברים שמטרידים מאוד את הציבור, שמשפיעים מאוד על איכות החיים שלהם.

זה לא כל-כך נכון, היו לי מקרים שאפילו חלק שנתברר על-ידי נהג אוטובוס, סגרו בחוסר עניין לציבור.

אנחנו מדברים כאן על אי חקירה מחוסר עניין לציבור מכוח סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי. הרעיון היה שהתיקים האלה יאותרו בשלב מוקדם מאוד ובאמצעות שאלון וניקוד.

אני לא מבין את העניין הזה, הכנסת באה ומחוקקת וקובעת שסכסוך שכנים הוא עבירה פלילית. אותה כנסת גם חוקקה ואמרה למשטרה בתנאים מסוימים, תתעלמו ממה שחוקקנו, זה לא עבירה פלילית. אני לא מבין את העניין הזה.

המשטרה החליטה שרשימה של עבירות לא ייחקרו בכלל, אלא אם יש עניין מיוחד לחקור אותן ואחרות עפ"י ניקוד שיקבלו. אנחנו באמת הערנו למשטרה כשהיא קבעה את המדיניות הזאת בעצמה, בלי להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה. וגם היועץ המשפטי לממשלה בעצמו לא פעל כדי לקבוע את רשימת העבירות שלא ייחקרו וגם לו הרעיון היה שהעבירות האלה ייחקרו באמצעות מנגנונים אחרים, כמו קנסות מינהליים, כמו פקחים עירוניים או באמצעות,

באיזה היקפים מדובר?

באלפי תיקים.

אלפי תיקים לשנה?

כן.

יש תהליך במהלך השנים של גידול במספר התיקים שנסגרים?

בוודאי. אחת ההערות שהערנו למשטרה שהיא לא בדקה שלוש שנים, מתום מועד הפעלת המודל, את האפקטיביות שלו, את נכונות סגירת התיקים, את התרומה שלו. מה שאנחנו מצאנו שזה אפילו לא תרם לעיוות החקירה בתיקים שהם כן התפנו לחקור אותם, יותר תיקים חזרו אחר-כך להשלמות חקירה, פחות כתבי-אישום הוגשו, למרות שזאת היתה אחת המטרות של המודל.

אבל עדיין לא קיבלתי ממך תשובה על השאלה, שאני בעצמי לא מבין אותה, כלומר, יד אחת של הכנסת מחוקקת ואומרת שעניין מסוים זאת עבירה פלילית, ויד שניה, איך קראת את הסעיף הזה, 59?

כן, אבל היא נותנת סמכות שבשיקול דעת. תמיד יש שיקול דעת למשטרה ולא באופן שיטתי. ההבדל כאן הוא השיטתיות, המודל. תמיד ישנו לתובע שיקול דעת שלא לחקור ולחקור ולסגור עם חוסר עניין לציבור.

מישהו יכול להסביר לי מה זה מחוסר עניין לציבור?

אם זאת עבירה ראשונה של קטין שמביע חרטה, או של בגיר שאין לו עבר פלילי והוא התנצל והגיעו להסכם בין הצדדים. זה יכול להיות עניין שהתועלת שתצמח לציבור מהעמדה לדין תהיה קטנה יותר מהנזק שייגרם.

זה תלוי מי הקורבן.

בוודאי, זה אחד הקריטריונים שהמשטרה צריכה להביא בחשבון, כשהיא מחליטה לא לחקור תיקים מחוסר עניין לציבור. מי הקורבן? מי העבריין? מה נסיבות העבירה? יש רשימה שלמה של קריטריונים שצריך להביא בחשבון.

המצב הסוציו-אקונומי של משפחת הקורבן, האם זה מרכיב שאתם סוגרים, אם זה חלשים?

לא הם, מבקר המדינה, הם לא סוגרים, הם חשפו.

אבל אם למשל החשוד מוכן לפצות את המתלונן וזה נגמר בהסכמה, זה שיקול שהמשטרה יכולה לשקול. הערה אחת היא העובדה שזה נעשה מודל. המודל הזה מוציא מרשימת העבירות הפליליות רשימה שלמה של עבירות או קבוצה של עבירות מחוץ לחוק.

מה שבוודאי הכנסת לא התכוונה,

נכון. וזה כאשר המשטרה התכוונה להקים מנגנונים חלופיים שיטופלו או אפילו גורמים במשטרה.

כלומר, נותנים לה טיפול חלופי. זו עבירה, אבל מישהו אחר יטפל בה, המשטרה תתמקד לפי סדרי העדיפות שלה בעבירות חמורות יותר, בפשע או דברים כשיש לה יתרון יחסי נוכח מגבלת כח-האדם שלה. וזה לא נעשה, הטיפול החלופי זה חלק מהבקשה שלנו. גם ביטוח של מדיניות, גם ביטוח של כלים. לאחר מכן אנחנו בוחנים את המודל עצמו שהמשטרה הנהיגה ומוצאים פה ליקויים כאלה ואחרים.

כמה מלים על המודל. קודם כל, הטופס הוא כל-כך מסובך שהמשטרה פשוט לא הצליחה לעשות בו שימוש.

טופס למה?

כל תלונה אמורה להיבחן על-סמך חמישה קריטריונים ובכל קריטריון יש עשרה תבחיני משנה, ואמורים לתת ניקוד, וזה סיפור מסובך מאוד, פשוט לא הצליחו ליישם אותו. מצד שני, גם לא נימקו חלק גדול מאוד מהתיקים שלא נחקרו. זאת אומרת, היתה כאן איזושהי תחושה של יד קלה בסגירת התיקים, גם מהעדר קריטריונים, גם העובדה שהטפסים האלה לא מולאו, אי אפשר לדעת, אי אפשר לבקר מה נעשה ואם נעשה.

עשיתם את כל מחוזות המשטרה?

כן, זה נעשה באמצעות מדגם סטטיסטי מייצג שמייצג את כל המחוזות. אין הבדל בין מחוזות, אין הבדל בין סוגי העבירות. זאת תופעה שמאפיינת את כל העבירות הקלות בכל מחוזות המשטרה.

זאת אומרת, המודל מאוד מסובך, וברמת השטח לא בדיוק מבצעים אותו ומחליטים החלטות כאלה ואחרות.

אם אפשר עוד פעם לחזור על העבירות. מדובר בגניבה?

בגניבות בסכומים קטנים.

מה זה סכומים קטנים?

עד 400 ₪.

לא, אלה שלא נסגרים, אבל כל גניבה היא עבירה פוטנציאלית.

מה זה עבירות קלות שנכנסות כאן לקטגוריה שלכם כשתיקים נסגרים?

אני לא אמנה את כל העבירות כי בגדול זה עבירות עוון, אבל יש רשימה: הסגות גבול, איומים סעיף 192, תקיפות בנסיבות מסוימות, אם זה לא תקיפות שגורמות לנזק; סכסוך שכנים, זו צורה מסוימת של תקיפה או של איום; אותו דבר הטרדות בטלפון, מי שמטריד בטלפון זה גם אפשרות; סוג מסוים של היזק לרכוש; כל אחת מהעבירות האלה, היא עבירה מאוד נפוצה.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לעניין נוסף שזה אחת מתוצאות הלוואי המאוד שליליות שיש להליך הזה, וזה כלילת הרישום, ישנו רישום פלילי לחשוד. יש למשטרה סמכות לא לחקור עבירות ולסווג אותן בהליך אי-תביעה. המטרה של הסיווג הזה היא למנוע סטיגמה מהחשוד. הבעיה היא שהמידע הזה כלול ברישומים הפליליים שהמשטרה מעבירה לארבעה גופים נוספים. זה רישומים פליליים, זה לא מרשם פלילי.

בלבלתי את היו"ר בדבר מאוד פיקנטי, אני מוכרח לומר.

מיד אתן לך את רשות הדיבור.

למשטרה יש סמכות לא לפתוח תיק פלילי ולסווג תלונה כאי-חקירה, כדי למנוע סטיגמה מאדם כשהיא לא רוצה לחקור. הבעיה שהמידע הזה כלול ברישומים הפליליים שהמשטרה מנהלת לצרכיה. והמאגרים האלה פתוחים בפני ארבעה גופים: השב"כ, המוסד, גופי מודיעין.


הנוהל של התעדוף, למרות שהמשטרה כבר שנים מדברת על הצורך לבטל את הסיווג הזה.

הוא בוטל.

אם הוא בוטל, אז הכל טוב. כי מה שקרה, כשהוגשה תלונה נגד אדם, האדם לא ידע בכלל שהוגשה נגדו תלונה, התיק נסגר ללא חקירה.

עוד דבר פיקנטי אחד, עוזי, מה אמרת לי?

קיימים במדינת ישראל אתרי האקרים שמדריכים איך לפרוץ למחשבים, איך לחבל בהם, איך לגנוב מידע ולעשות דברים טובים נוספים. מבלי להיכנס לעצם השיקול למה לא סוגרים את האתרים האלה, יש בהם הנחיות מפורטות איך לפרוץ, איך לבצע פשע, ויש אחר-כך גם דיון מפורט.

הגשת תלונה?

הגשתי תלונה ליח"א בעניין הזה, לאחר תזכורות רבות ויותר משנה מיום הגשת התלונה, מודיעים לי, מה כתוב שם?

"לא להוסיף לחקור בתלונתך מהסיבה, אין אשמה פלילית".

אין אשמה פלילית, מתירים לי את הזכות כמובן ללכת ליועץ המשפטי לממשלה ולערער על החלטה זו.

זה אין אשמה, זה אין עבירה.

סליחה, אני אזרח פשוט, אין אשמה, חוסר עניין לציבור.

זה לא אותו דבר.

אני מבקש רק להגיד מה אמרו לי בע"פ מעבר לטופס. אמרו לי, מכיוון שיש עוד רבים כאלה, לא חוקרים. אז זה כנראה לא בדיוק אשמה, זה גם כנראה משהו נוסף. הבאתי את זה רק לתשומת לב היו"ר, יש עוד דברים מהסוג הזה.

טוב.

האמת שזה מטריד את הציבור ואין טיפול חלופי. גם הטיפול במשטרה הוא לפי אותו מודל.

האם היא עושה סטטיסטיקה? האם התלונות במשטרה, כתוצאה מהמדיניות הזאת, מתרבות או מתמעטות? כי לכאורה אם הציבור יודע שזאת המדיניות, אז הוא אומר, רגע, למה אני צריך לבזבז? כמה עולה לנסוע בתחבורה ציבורית היום, כרטיס הלוך, ושוב 5.5 ₪, הרי בין כה לא יקרה כלום עם התלונה שלי.

זה באמת אחד הדברים שאמרו למשטרה מה האפקטיביות של המודל.

תומר, בבקשה?

יש גם תופעה שאני מכיר אותה באופן אישי, של מבקרים רבים, המשטרה גם לא מקבלת תלונות והם אומרים לך, "חבל, אל תתלונן, זה לא ".

זה משהו שקשה לדעת בביקורת.

נכון, אין לך רישום על זה, אבל זו גם תופעה נפוצה.

לגבי ההערה האחרונה.

מי הדובר?

אני המבקר של המשרד.

המבקר הפנימי?

המבקר הפנימי. והאמרה הזאת, שלא מקבלים תלונות מאזרחים, היא כמעט ולא קיימת. במשך השנתיים שאני בתפקיד היה מקרה אחד שהגיע אליי למשרד, גם הוא התקבל כחצי תלונה, כי הוא לא בדיוק ביקש להגיש תלונה. אבל באופן עקרוני אין מצב כזה, אני אומר את זה גם לעוזי וגם ליושבים פה, אנחנו הכתובת לכל תלונה שיש לכם נגד משטרת ישראל, שב"ס, מג"ב והמשרד עצמו.

טוב, תודה רבה לך. ניצב דנינו, בבקשה. בעיקר מעניין אותנו העתיד, פחות מעניין אותנו העבר.

נכון, בזה אני אתרכז. כב' היו"ר, למרות שגם השר וגם המפכ"ל היו מתוכננים להיות פה, אני האיש שהוא הכתובת מבחינת תחומי האחריות והסמכויות, כל הנושאים שעלו כאן הם אצלי באגף ואני הגורם המוסמך לשנות את מה שצריך לשנות.


אני לא רציתי באמת להפריע כי בסה"כ אני שותף לחלק גדול מאוד מהביקורת. במהלך הביקורת מטעם מבקר המדינה, כשהם היו במטה הארצי, הציגו להם ביקורות של אגף החקירות, בתחנות, ביחידות המשטרה השונות, ובאופן מאוד לא מפתיע, המסקנות היו מאוד דומות, לפחות בחלקן.


אני באגף החקירות כ-17 שנים, ונכנסתי לתפקיד בערך לפני עשרה חודשים. לאורך השנים היו לי בראש הרבה מאוד רעיונות ייעול וכמו שאתם יודעים, כשאתה מגיע לתפקיד משפיע, אז אתה כמובן רוצה להכניס לפחות את האג'נדה שלך לדברים שאתם מאמין בהם ולשנות. באמת, בחלק גדול מהדברים שעשינו, אנחנו די פתרנו חלק מהדברים שעלו פה היום.


באשר למה שקורה היום במדינת ישראל מבחינת הפשיעה. היו"ר שאל האם אנשים ממשיכים להתלונן, אנשים ממשיכים להתלונן. אנחנו מדברים על בערך חצי מיליון תלונות בשנה, שזה בערך חצי מיליון תיקים, צריך להבין, כל תלונה היא תיק.

כל תלונה היא בן-אדם.

כל תלונה היא הרבה יותר מבן-אדם אחד לפעמים. יש בן-אדם מאחורי המתלונן, יש בן-אדם מאחורי מהות התלונה, יש חשוד, יש עבירה בחלק גדול מהמקרים, יש גם מקומות בהם אין עבירה ומתלוננים ואז אתה מקבל משהו כמו "אין אשמה".


העניין הוא בסופו של דבר, שמי שצריך להתמודד עם החצי מיליון תיקים זה מערך שאני לא פה היום כדי לדבר על המגבלות שלו, אם משרד מבקר המדינה עשה בדיקה מהותית, הוא ראה שהמערך הזה הוא מערך מאוד חסר ביחס למה שעומד מולו.


אני הלכתי אחורה ל-1960 ול-1970 ול-1980, וראיתי כמה תיקים פתחו אז במדינת ישראל וכמה תיקים פותחים היום במדינת ישראל. אז אתם רואים שההבדלים הם עצומים, לפעמים פי שלוש או פי ארבע.

יש נתונים ביחס לעולם?

גם את זה יש לנו. כשבודקים מה קורה ב-2007 מול נניח 1960, רואים שמספר התלונות כמעט פי אולי שש או שבע, ומספר החוקרים הוא בקושי פי אחד וחצי. זאת אומרת, כמעט גדלנו בחצי מהמספרים כשמספר הפשיעה הוא בערך פי שש או שבע. זה אותם אנשים שצריכים לטפל. משם צץ בעצם המודל שנבדק על-ידי מבקר המדינה. הרעיון של מודל ה-gating או התעדוף, היה לראות איך מסייעים עם X כלים ועם X חוקרים שיש במשרד החקירות בתחנה נתונה, איך מסייעים בידו של מנהל המשרד, ראש משרד החקירות, היום זה גם ראש משרד החקירות והמודיעין, לנסות לטפל נכון בעיקר.


זאת אומרת, כשיש לך כל-כך הרבה תיקים, החשש הוא שאתה עלול פשוט לאבד או לא להפעיל נכון את שיקול הדעת ולהגיע למצב שאתה לא מטפל במהות, בעיקר, בפשיעה החמורה, בפשיעה שאמורה להשפיע בצורה הרחבה ביותר על ביטחון הציבור. ואז יצרו את המודל שהכוונות בו היו טובות. המטרה של המודל הייתה לנסות לתת איזשהו כלי שבאמצעותו ניתן לעשות את התעדוף.


ממלאים טבלת ניקוד, שבסופה ניתן לקבוע האם התיק הזה הוא באמת תיק שצריך לתעדף אותו או לא צריך לתעדף. זה סוג של כלי, נקרא לו, "כלי ניהולי". מה שקרה שבפרקטיקה שהכלי הזה היה מאוד מסורבל. בזמן שלוקח למלא את הטבלה, הוא יכול לעבור על חמישה או שישה תיקים. אז ברור שזה לא רציני, הסיכוי שהדבר הזה באמת יסייע בידו, הוא לא סיכוי גבוה. ובאמת זה מה שקרה. כמעט ולא היה מקום במשטרת ישראל שבו הצליחו ליישם כמו שצריך את המודל הזה, הכוונות היו טובות, היישום היה רחוק מהכוונות.


ההחלטה הראשונה שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד, היתה לבטל את ה-gating . ה-gating היום במשטרת ישראל לא קיים. כל הרעיון של התעדוף במתכונת של טבלה של עבירות שבהן אתה לא נוגע. בכלל בקונספט זה לא נכון, אני תמיד התייחסתי ל-gating ברמה האישית, אבל המשטרה קיבלה את זה וזה היה נוהל וכך עבדו.

אזרח מגיש תלונה, והתלונה נכנסת לרשימת ה-gating , נניח שהיו מפרסמים את הטבלה הזאת בציבור, אז מה האזרח צריך לחשוב? אני עכשיו הולך לתחנה כשאני יודע שהתלונה הזאת זו בכלל תלונה שהם לא הולכים לטפל בה. אני חושב שזה לא נכון, זה גם לא הוגן, אבל אתה גם עלול לגרום עוול כי יכול מאוד להיות שהתלונה היא באיזו עבירה פעוטה, אבל המקרה הוא מקרה כבד. ואפשר להביא דוגמאות, אני לא רוצה להרחיב.


אי אפשר להחליף את שיקול הדעת הבריא של המנהל בטבלאות כאלה טכניות, ובאמת ביטלנו את הטבלאות, ביטלנו את הקונספט של תעדוף. מה שעשינו במקום – הרחבנו את הסמכויות של ראש משרד החקירות והמודיעין. זאת אומרת, יש לו את האפשרות לסגור את התיק כשהוא חושב שבנסיבות האלה, ביחס לתיקים אחרים, נכון לתעדף את האחרים, אבל זה לא אוטומטי, העניין האוטומטי הוא מאוד חשוב.

זו סמכות שתמיד היתה לו.

נכון, אבל אנחנו בעצם מחזירים אותו לסמכות המקורית. הוא היום צריך להפעיל שיקול דעת, דבר שנחסך ממנו עם הטבלה.


הדבר השני שעשינו, זה כל סוגיית ה"א"ת". לא כל-כך הרחבתם פה.

מה זה "א"ת"?

"הא"ת" זה אי-תביעה בראשי התיבות, אבל בפועל זה היה בעצם אי חקירה. זה על אותו עיקרון של הטבלה. כשמישהו הגיע לתחנה והגיש תלונה בעבירה שסיווגה כ-"א"ת", הקצינים המוסמכים ברמת התחנה סיווגו אותה כאי תביעה, היא נדונה בעצם לגניזה מחוסר עניין לציבור לצורך העניין. נכון שהעילה פשוט לא הייתה,

יש רשימת עבירות שמראש אומרים, אנחנו בעבירות האלו לא מגישים תביעה?

זה לא רשימת עבירות אלא זה שוב נתון לשיקול דעת, זה בדרך כלל עבירות שהן עבירות קלות שבהן הייתה לך אפשרות כמי שמנהל את המשרד להחליט שזו תלונה שאתה מסווג אותה כאי תביעה. ברגע שסווגה כאי-תביעה, בדרך כלל מה שקרה אתה זה שהיא לא נחקרה, זאת אומרת, בדרך-כלל כשמהמתלונן כבר במדרגות, היא נגנזת.


הדבר הזה גרם לכמה עוולות. ראשית, זה יצר בלבול מאוד גדול מבחינת המדיניות, מתי מסווגים "א"ת"? אפשר היה לראות מתוך בדיקות שעשינו ובקרות שלנו, שלא בכל הארץ היתה מדיניות אחידה. בצפון פתחו יותר "א"ת", סיווגו יותר "א"ת"; בדרום או במרכז, בדרך-כלל זה היה במרכז, פתחו פחות "א"ת". ולכאורה זו אותה עבירה, באותה מדינה, אין שום סיבה שבצד אחד יסווגו אותה כך, בצד אחד אחרת.


נוצרה בעיה שעלתה כאן קודם בעניין של הרישום הפלילי. אגב, הרישום הזה הוא לא רישום פלילי עפ"י חוק. וגם אחרי בג"צ פישלר, מאוד הקפידו בעניין. אבל המעסיקים למדו שכשהם שולחים מישהו להביא להם תעודת יושר, לא מספיק שיביאו להם את הקבלה המשטרתית שאין לו רישומים פליליים לביהמ"ש או הרשעות תלויות בביהמ"ש, אלא הם רצו שהוא יוציא גם את הרישומים הפנימיים המשטרתיים. "שתראה לי שגם ברישומים פנימיים משטרתיים אין לך".

ואז נוצרו מצבים אבסורדיים. נניח והתלוננתי על השכן שלי, החליטו לסווג את זה "א"ת" בתחנה, השכן שלי בכלל לא הוזמן למשטרה, הוא מעולם לא ידע בכלל שיש לו תיק כזה. במשטרת ישראל המצב אבסורדי הוא שהדבר הזה נכנס לרישומים הפנימיים ובשיטה הזאת כשאמרו לו "תביא לי את כל הרישומים של המשטרה", גם ראו שיש לו תיק. הגיעו אנשים שאמרו, "חבר'ה, אני בחיים שלי לא הייתי בתחנת משטרה, על מה אתה מדבר ? איך בכלל הבאת לי רישום פלילי ?". היה עוול שכבר תוקן לפני שלוש או ארבע שנים.

שנתיים.

סליחה, אז שנתיים. אני לא מדבר על הביקורת האחרונה, אני מדבר על הביקורת שהייתה קודם.

אחת ההחלטות הנוספות שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד, לבטל את ה-"א"ת". אני יכול לבשר לכם פה היום שמינואר 2007 אין "א"ת" במשטרת ישראל, אין יותר אי תביעה. כל תלונה שנפתחת במשטרת ישראל היא תלונה, יש לה את אותה כותרת, היא תלונה של תיק פלילי. זאת אומרת, קודם כל יש אחידות במדיניות.

יש גם אמינות למספרים. זאת אומרת, כשאתה מדבר על פשיעה, אז לכולם יש את אותם סטנדרטים. אני היום בודק כמה פשיעה יש בתוך שטח נתון, אני יודע כמה תלונות הגישו, אני יודע כמה תיקים נפתחו. ובעבר, כשהיה "א"ת" ו-"פ"א" לא תמיד ידעת, כי נתנו לך את ה-"פ"א", כי זה בעצם העבירות היותר חמורות. ולא תמיד ידעת כמה "א"ת", אז במקום שבאמת סיווגו המון כאלה, לכאורה הייתה ירידה בפשיעה, אבל זה לא אמיתי.

דבר נוסף שעשינו שאולי גם אפשר לומר, בשורה, זה שבמקומות שבהם היה רישום פלילי, זאת אומרת, במקומות שכאילו "א"ת". מה שבזמנו היה, אני נתתי לכם דוגמה כשהאיש לא הוזמן למשטרה, אז באמת שם ניתנה הנחיה שאת זה כבר לא מכניסים לרישומים. אבל מי שכן הוזמן למשטרה, אפילו שזה היה "א"ת", כן הכניסו לו את זה לרישום הפלילי.

מה שאנחנו מובילים, זה עדיין כפוף לאישור של לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, האם לזה דרוש הליך חקיקתי. היא בוחנת רק אם צריך פה לעשות שינוי חקיקתי בעקבות השינוי שאנחנו דורשים לעשות. אנחנו לא בטוחים שצריך, יכול מאוד להיות שלא ואז העסק יעבוד הרבה יותר מהר.

כלומר, היום כשאדם מתלונן על שכן והשכן מוזמן לחקירה בעקבות התלונה ואחרי זה יש "א-ת", זה עדיין נרשם במרשם הפלילי?

כן, הפנימי. צריך להבין, הרי זה לצרכים משטרתיים, אני רוצה לדעת.

לצערנו זה לא רק בפני אותם ארבעה גופים, לצערנו זה בפני כל המעסיקים במדינת ישראל.

אגב, לא, גם הדבר הזה הוא כרגע אצלנו בבדיקה. אני לא חושב שאת ה-"א"ת" האלה אנחנו צריכים לתת לחלק מהגופים. אני לא חושב שזה עניינו של השב"כ או גופים אחרים אבל זאת עמדתי, אני כרגע ביקשתי לעשות עבודה בעניין. יכול מאוד להיות שבסופו של דבר נגיע למסקנה שאנחנו נעביר רק את הרישומים שהם הרשעות פליליות ואת כל מה שהיה בעבר "א"ת", זה יישאר רק אצלנו לצרכים משטרתיים. אגב, אין ויכוח שלצרכים משטרתיים צריך את זה. על זה נדמה לי שיש הסכמה. כל העניין הוא מה עושים עם זה מחוץ למשטרה, וזה החלק שבו צריך באמת שיהיה לנו.


הדבר הנוסף שעשינו, וכאן באמת אני מקווה שזה לא ידרוש מאתנו חקיקה, ואנחנו כבר נכניס את זה ליישום מיידי, זה שגם במקרים שבהם שהזמינו את החשוד, זה לא ייכנס לרישום הפלילי הפנימי. זאת אומרת, שתהיה יותר הגינות מול הרישום הפלילי של האזרח.

הם מקפידים גם למחוק רישומים עתיקים, או לא למסור את ההיסטוריה לאף אחד?

זה לא פריט רישום.

אנו מוחקים רק מה שחייבים למחוק עפ"י חוק. אגב, גם את זה ביקשתי לבדוק. יש כאן איזה פלונטר שנורא קשה להתגבר עליו, שאפשר להסביר אותו מבחינת הצורך המשטרתי. דוגמה, נניח עבריין מין סדרתי שאתה רואה שיש לו עליות וירידות, אם אני מתחיל למחוק את הרישומים הפליליים המשטרתיים, אני עלול להגיע למצב שבו האיש מגיע למשטרה והחוקר המטפל בו בכלל לא יודע את ההיסטוריה שהייתה לפני כן.

לא להגזים, הוא שואל לגבי אלה של "א"ת" שאתם כבר שלוש שנים לא רושמים. מה עם הרישומים הישנים?

אין להם רישומים. אלה שאנחנו לא רושמים, פשוט אין להם רישומים. אלה שלא נחקרו היום, מאז שניתנה הנחיה, הם נמחקו, הם לא קיימים.

יש פה התנגשות בין הוראות חוק לבין מה שבפועל קורה במשטרה.

לא, להפך.

מה אומר החוק בהתיישנות ומחיקת מידע?

לא, אבל אני להפך, אנחנו פה הלכנו אפילו עוד צעד קדימה. קודם כל, כל הוראות החוק בנושא התיישנות.

זה מרשם לכל דבר, למה לא?

זהבה עוסקת בעניין, אם אתה רוצה, היא תוכל להרחיב.

בואו נחזור לסגירת תיקים פליליים.

הדבר הנוסף שעשינו, אנחנו הצבנו ברוב התחנות הגדולות קצין חקירות משפטן, שהתפקיד שלו הוא לוודא שאנחנו לא מבזבזים חלק גדול מהאנרגיות לריק. זאת אומרת, שאם התיק הוא באמת תיק ללא ראיות, אז לא נכון להעביר אותו לתביעה או לפרקליטות ואז הוא שוכב שם עוד תקופה ארוכה מאוד ואז עובר עליו תובע או פרקליט ומחזיר אותו לאחר כמה שנים. לאחר תקופה מסוימת הוא חוזר שוב ליחידת החקירה.

ואם הוא עובר לבית-משפט, הוא מחכה גם כן כמה שנים.

אגב, האחוזים היו מאוד גדולים, המספרים היו מאוד גדולים.

אחוזים של מה?

של התיקים החוזרים להשלמה והתיקים שנסגרים מחוסר ראיות. בחלק מהמקרים הגענו למשהו כמו כמעט מחצית מהתיקים שחוזרים לעצמם ונסגרים מחוסר ראיות, זה צד אחר של העניין. במקומות שבהם הצבנו את קציני החקירות המשפטנים הם עושים את עבודתם כמו שצריך, לפי הנוהל, המספר הוא חד ספרתי, זאת אומרת, זה פחות מ-10 אחוזים.


יש לזה משמעות מאוד גדולה גם מבחינת הרווח באורך חייו של התיק, מבחינת ההליך, גם מבחינת העובדה שהתביעה לא נאלצת להחזיר את זה להשלמה לאחר כל-כך הרבה שנים. הבעיה שלנו היא שבאמת לא בכל התחנות יש קצין חקירות משפטן כזה. והדבר השני, בחלק מהמקומות לא נותנים לו לעשות את תפקידו כקצין חקירות משפטן. שני הדברים האלה כרגע מטופלים אצלנו, הנושא התקנוני הוא תקציבי וזה משהו שלא מספיק שראש אחד יקבל החלטה. הנושא האחר, במקומות שזה קיים, כן להכווין אותו למקום, זה כן נתון בשליטתנו והדבר הזה כרגע מקבל ביטוי.

שאלה, האם יש תלונות שנחקרות ולא מתועדות ברישומים, למרות שהמתלונן והחשוד נחקרו?

מה שעכשיו יקרה, שאם התלונה היא בעבירה קלה, זה מה שאמרתי קודם, בהנחה שזה לא יצטרך תיקון חקיקה, אז אם התלונה תסווג, מה שיקרה היום, כשבא מתלונן, לראש משרד החקירות יש אפשרות לסווג את התלונה, האם היא תלונה חמורה, האם הוא תיק שבו הוא רוצה לטפל.

הוא סיווג אותו באופן שהוא רוצה להזמין את החשוד?

לא, זה לא חשוד שהוא רוצה להזמין. קודם כל יש לו את העניין של האם התלונה היא חמורה או קלה. אם העבירה היא קלה, יש לו את שיקול הדעת שלא היה לו עד היום וזה החידוש, שלא יהיה רישום בגין התלונה הזאת. שזה היום נתון בשיקול דעתו.

בוא תתקדם הלאה, אז זה עבירה קלה, יש לו שיקול דעת והוא מחליט להזמין את השכן שעליו התלונן?

אם העבירה היא עבירה קלה, זה עדיין לא יהיה לו ברישום הפלילי.

ניצב דנינו, הדוח מדגיש עוד סוגייה. שבמקרים נניח הקלים שאתם מחליטים לא לחקור, מדוע שלא תפתחו כלים חלופיים מחוץ למשטרה, פיקוח עירוני, גישור וכדומה.

אבל אולי אפשר עוד שאלה.

כן.

אתה מסביר שבעצם המצב חזר לקדמותו. הלוא המדיניות הזאת והמודל הזה פותחו בין היתר בגלל העומס העצום שהיה. ובעצם עכשיו החזרתם את המצב לקדמותו, העומס נשאר, שיקול הדעת לא מוכוון בעצם. נכון שהטופס היה מאוד מסורבל אבל אפשר היה לפשט אותו. זאת אומרת, מה שקרה עכשיו שהמצב חזר לקדמותו, בלי קריטריונים אחידים עם אותו עומס, עם אותה מגבלה.

אני אשאל אחרת, אני מסכים מאוד עם השאלה הזאת. אם ביטלתם גם את ה-"א"ת" וגם ביטלתם את התעדוף, לכאורה ניתן להבין מדבריך שעכשיו לא יימצא שאלפי תלונות לא נחקרו מחוסר עניין לציבור. עכשיו באמת תהיה התייחסות גם לעבירות הקלות. אז השאלה מה הפלא פה? אם אנחנו מגיעים לאותה תוצאה של אלפי תיקים כמו שנמצא פה, ששוב ייגנזו ולא ייחקרו, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? פעם זה היה במסלול כזה, עכשיו זה במסלול כזה, ואם התוצאה שאליה אתה מגיע היא תוצאה יותר טובה מבחינה זו שיותר תלונות ייחקרו ותהיה יותר התייחסות, אז זה באמת לברכה.

אז זה החלק השני שעליו רציתי לדבר שהוא היה עונה לכם. הרי בסופו של דבר המטרה של הדבר הזה היא לא לסגור תיקים. זה לא הרי העניין, העניין הוא איך נלחמים בצורה אפקטיבית בפשיעה ואיך יודעים לתעדף נכון עם הכלים שיש לך את הטיפול הנכון בפשיעה.


כאן הולך להיות החידוש, המדדים שלנו למפקדי התחנות ולראשי משרדי החקירות והמודיעין בתחנות, יהיו לבדוק להם בכמה תיקים יש להם חשודים. הרי מה שקורה היום, כל המספרים והתיקים של חוסר עניין, זה לא בהכרח נותן את התמונה האמיתית. התמונה האמיתית היא כמה תיקים אתה סוגר בעילה של עבריין לא נודע. יש עילה כזאת, זה נקרא "על"ן", עבריין לא נודע. זאת אומרת, על כמה עבריינים בכלל אתה בכלל לא יודע במדינת ישראל מתוך X עבירות שמתבצעות. והאחוז הוא אחוז מאוד גבוה, מחצית מהעבריינים במדינת ישראל, אנחנו לא יודעים עליהם.

עבריינים או פושעים, בעוונות או בפשעים?

בכל, אני עכשיו בכוונה מדבר כללי. הרי זה בכלל לא רלוונטי אם תסגור את התיק מחוסר עניין, לא מחוסר עניין, אם אתה אפילו לא יודע מי החשוד בתיק. כלומר, יש עבירה שאתה בכלל לא יודע מי ביצע אותה. אגב, לא שבמדינת ישראל האחוז הזה הוא נמוך במיוחד, אלה פחות או יותר הנתונים במדינות המערביות. בעבירות הרכוש יש הבדלים במקומות שבהם באמת השקיעו קצת יותר בכל מה שקשור במדע הפורזי, במז"פ, בכאלה מקומות אתה רואה שבאמת יש אחוז גילוי גבוה יותר, זאת אומרת, הם יודעים על יותר עבריינים.


בעצם כל המטרה של כל ההליך הזה, זה להביא את משרד החקירות למקום שבו הם יוכלו להציג בסוף השנה, להראות שהם יודעים על יותר עבריינים על-ידי זה שהם יכווינו. יש לנו סדרה שלמה של פעולות שצריכים לעשות כדי להגיע ליותר עבריינים. והדבר היותר חשוב זה להביא יותר תיקים עם ראיות בעבירות משפיעות. זאת אומרת, יותר כתבי-אישום, בעבירות, בסה"כ עבירות מתונות בשטח נתון.


כדי לעשות את זה, אתה חייב לתת לו שיקול דעת. אנחנו לא החזרנו מצב לקדמותו, להפך, אנחנו אולי החזרנו מצב לקדמותו במובן של שיקול דעת, אבל הרחבנו להם את סוגיית שיקול הדעת, אבל ההכוונה שנתנו להם היום היא במקום לתת להם טבלאות, אמרו להם, "אלה העבירות הכואבות באמת כאן אצלך באזור".

למשל, יש אזורים שבהם הפשיעה החקלאית תחת הכותרת "פשיעה חקלאית" ועכשיו זה עלה שוב לכותרות, אנחנו רואים ששם פשוט אי אפשר לחיות, חלק מאזורי קו התפר, זה אזורים שבהם הפשיעה החקלאית היא אחד מהנושאים המרכזיים שבהם המשטרה באותו אזור צריכה להתעסק בהם. לעומת זאת, מה הרלוונטיות לפשיעה חקלאית נגיד באזור תל-אביב.

לכן מאוד חשוב שאתה תיקח את אותו שטח נתון, תנתח אותו ותגיד אלה העבירות הכואבות לציבור, בהן תתרכז. אלה הסמכויות שלך, זה עכשיו מה שאתה צריך להראות בסוף שנה, תראה לי שאתה מגיע ליותר עבריינים בסוף שנה וצא לדרך". הוא צריך בסוף השנה לבוא ולהראות לנו.

מה שעשינו, נתנו לו, פישטנו את כל הסרבול, את כל ההליכים הבירוקרטיים שגרמו לו להתבלבל ולא לדעת מה לעשות כשהוא מגיע ואיך הוא סוגר. זה לא אומר שהוא לא יסגור עכשיו תיקים מחוסר עניין, הוא יסגור תיקים מחוסר עניין אבל הוא יעשה את זה כאוטומט, הוא עשה את זה לאחר שהוא הפעיל שיקול דעת.

למה לא להקטין את העומס מהמשטרה על-ידי האצלת סמכויות לגורמים מתמחים?

זו שאלה טובה. זה נושא שעלה בזמנו כמה וכמה פעמים. נדמה לי שאפילו הוקם צוות עם היועץ המשפטי והפרקליטות.

פקחים של איכות הסביבה, פיקוח עירוני, גישור, משרד החקלאות, הרשות המקומית.

יש פה שתי סוגיות שצריך לתת עליהן את הדעת. קודם כל צריך לראות איזה סוג של סמכויות אתה מעביר. עמדתי האישית וזאת גם עמדת משטרת ישראל, שאנחנו מתנגדים להעביר סמכויות שהן סמכויות מעצר, חיפוש, שהן סמכויות שבאמת הן מאוד פולשניות, מאוד פוגעניות במה שקשור לזכויות האזרח. נתחיל להפריט אותן עכשיו לכל הגופים שבעולם, אנחנו נאבד שליטה על זה. מה עוד שאני גם חושב שזה לא נכון.

גם ביחס,

אני אסביר מה העניין של השליטה וזה לא שליטה במובן שאנחנו צריכים את הכוח, הרעיון הוא שאתה עלול למצוא את עצמך עם כ- 20 גופים שלכולם יש סמכויות מעצר, יש לך חשוד שנעצר ולך תתחיל לחפש אותו. עורך-הדין שלו עכשיו יסתובב בכל הארץ לדעת איזה גוף עצר אותו כי זה 20 גופים עם זכויות מעצר.


אני בכוונה מקצין, אני לא אומר שלא נכון לקחת חלק מהעבירות הפליליות, בעיקר בשוליים, ולהשתמש בחוק העבירות המינהליות ולהפוך לברירות קנס למיניהן. כמובן שזה תהליך שאנחנו תמכנו בו. העניין הוא שהמשטרה פה היא לא לבד, כמו שאתם יודעים, יש כאן צוות שבזמנו עבד עד 2002 ונדמה לי שב-2002 הוא הפסיק את עבודתו.

מה שאנחנו עושים היום, אני עומד בראש הוועדה המתמדת שהיא מרכזת את כל גופי האכיפה במדינת ישראל, בהמשך להחלטת הממשלה מה-1.1.2006. בתוך הוועדה המתמדת חידשנו את הצוות בראשותה של הפרקליטה אורית סול שהיא מנהלת המחלקה האזרחית.

היום היא פרקליטת מחוז ירושלים.

נכון. היא עומדת בראש הצוות הזה שתפקידו לבדוק ולבחון אילו הליכים בתחום הפלילי אפשר להפוך להליך עם סנקציות אזרחיות או לחילופין לסנקציות בסגנון שאמרנו קודם.

אם אני מבין נכון, אנחנו בעצם נגיע לאותה תוצאה כמותית של תיקים שייסגרו, אלא שבשיטה שגילה המבקר זה היה בדרך מסוימת ועכשיו אתה אומר, שכללתי את השיטה, אני אגיע לאותה תוצאה אבל באיכות תיקים שונה.

לא, אנחנו לא נגיע לאותה תוצאה. אם אני אגיע ליותר עבריינים, אז התיקים לא ייסגרו. הרי הרעיון הוא בסופו של דבר, אחוז תיקי ה"על"ן". אתם צריכים להבין את ה"על"ן", אם אני דיברתי קודם על חצי מיליון תיקים.

כלומר, אתה צופה בשיטה שלך?

יהיו יותר תיקים פתוחים, פחות תיקים סגורים, נניח בסופו של תהליך. אבל אתה יודע מה חשוב, התיקים הלא סגורים אלה התיקים היותר חמורים. מתוך כל הגנבים במדינת ישראל, כל עבירות הרכוש במדינת ישראל, כמה מתוכם אתם חושבים הם "על"ן" ?

70 אחוז, 80 אחוז.

אז אני שואל אותך, איזו עבירה מטרידה היום את הציבור? אגב, מתוך החצי מיליון תיקים, יותר מ-250 אלף הם עבירות רכוש. אז ברור לכם שאם אנחנו נפצח את העניין הזה של תיקי ה"על"ן", אתה תשנה את כל התמונה. זה תהליך ארוך שנים.

תסביר לי שוב בעקומת המחסור, מתוך הנחה שכולנו מבינים אותה, באותו כוח-אדם שיש לך, אם אתה מחליף את שיטת התעדוף בשיטה שלך, איך יהיו לך פחות תיקים סגורים? לפי דעתי יהיו לך יותר.

לא, כי אתה מתייחס רק ל-250 אלף. כל הדיון כאן נסוב על הנושא בתיקים שבהם יש חשודים. אני עכשיו בכוונה הרחבתי לכם את הפרספקטיבה ואמרתי לכם, זה לא נכון להסתכל רק על ה-250 אלף, תסתכלו על כל החצי מיליון. כי הרי בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים להשפיע על הפשיעה, אנחנו לא יכולים להסתכל רק על ה-250 אלף.

אבל ה-250 אלף שחקרת, חקרת גם עד היום.

נכון.

בהם ממשיכים לטפל?

בהם ימשיכו לטפל, יכול מאוד להיות שמספר התיקים שייסגרו מחוסר עניין בשיטה הקודמת, לא ישתנה, אבל,

הסוג שלהם.

לא, לא רק הסוג ישתנה, יהיה להם יותר תיקים בתחום שהיום הוא סוגר אותם כ"על"ן" והם בכלל נכנסו לתוך הדיון.

אבל ייסגרו תיקים אחרים.

אני לא בטוח שייסגרו.

אז איך בכוח-אדם אתה,

כל שיטת משרד החקירות והמודיעין בתחנה השתנתה. זו הרצאה שלמה שאני לא רוצה לתת אותה פה, אבל מה שעשינו, לקחנו את משרד החקירות, הרי עשינו את זה ברמה הארצית, אני לא רק ראש אגף חקירות, אני גם ראש אגף החקירות והמודיעין. אם אני לוקח את אגף החקירות, כשנעשתה הביקורת אגב, אתם בדקתם רק את משרדי החקירות בתחנה.

נכון.

שהיו בהם רק חוקרים, בסה"כ זה חוקרים שטבעו בתיקים וניסו לסדר להם את ה-gating וזה לא ממש הלך. היום אתם תיגשו למשרדים האלה, אתם תגלו שם משהו אחר. ראשית, אתם תראו שראש המשרד הפך להיות ראש משרד חקירות ומודיעין, הוא קיבל עכשיו גם את משרד המודיעין. במשרד המודיעין יש רכזי מודיעין ויש בו בלשים. אם שבזמנו הוא היה צריך לשלוח חוקרים, לפעמים ללכת ולבדוק או ללכת להזמין מישהו שלא רוצה להגיע או ללכת להביא אותו מהבית, היום עושה את זה הבלש. יש לו היום יותר זמן לטיפול בתיקים ממה שהיה לו בעבר.


נתנו לו גם רשימה של יעדים שהם יעדים חדשים, הם יעדים משותפים שמתקדמת אגב על בסיס מה שתיארתי קודם. זאת אומרת, תביא לי את העבריינים היותר בעייתיים פה באזור, לפני כן הלכו על השוליים והביאו עבירות שהן תקיפה ואיומים וכל מיני עבירות שממילא התלוננו עליהן בתחנה, אין בהן כמעט איזשהו הליך חקירתי כדי להגיע לחשוד, הרי ממילא כשבא מתלונן ואומר, "הוא הרביץ לי", אתה מביא את החשוד והחשוד אומר, "אני לא הרבצתי". מסתכלים וקובעים, או שיש ראיות או שאין ראיות, התיק הזה עובר לתביעות, מאמינים למתלונן, לא מאמינים למתלונן, אין כאן כמעט טיפול חקירתי.

אבל לעומת זאת בתיק שהוא קצת יותר מורכב, תיק שגנבו לו את כל העדר, תיק שגנבו לו במשך שלושה שבועות רצופים את הרכב מאותו מקום, פה אתה צריך לתת מענה לאזרח שעד היום לא נתת אותו. בכל האיזונים אנחנו היום נתנו איזשהו בסיס לאיזון.

אבל בשיטה שלך שצריך להביא יותר את אותם האנשים שהם לא ידועים, הוא יעדיף יותר את התיקים שבהם הוא יותר יכול למצוא יותר בקלות את החשוד.

לא, אז בגלל זה נתתי לו את רשימת העבירות שרק בהן הוא נמדד. זאת אומרת, עכשיו אם הוא יבוא עם רשימת ה-gating שהיתה לו, של העבירות שהוא יכול היה לסגור והיום הוא לא יסגור, זה לא יעזור לו, כי רשימת העבירות שהוא קיבל, זה רשימת העבירות על בסיס הערכת מצב באותו תא שטח שהם הבעיה.

והרשימה הזאת קיימת, כלומר, מבקר המדינה בא מחר לתחנה,

כן.

אנחנו נמצא בכל תחנה רשימה?

כן. לא רק זה, אפילו בלחיצת כפתור.

כלומר, אני יכול להגיע למאיר כהן באיילון, מחוז תל-אביב.

אגב, מאיר עכשיו נכנס לתפקידו באיילון, הוא היה עד עכשיו במטה הארצי, כל מה שאתם רואים זה חלק מהעבודה שמאיר עשה ועכשיו הוא הולך ליישם בתור קצין מרחב איילון.

אז אני לא אלך אליו, עכשיו זה יהיה מסודר – אני אלך ל"מוריה" פה ואז אני אמצא רשימה מסודרת?

כן, יש את זה היום בכל תחנה, הכנסנו את זה לתוך המערכת שנקראת "מערכת מנהל". בלחיצת כפתור אתה יכול לראות מה מצבו, מה הציון שלו. ואגב, זה ציון אמיתי, הציונים הם לא תמיד גבוהים, בוא נגיד שאנחנו משתדלים.

בוא ניקח את מרחב איילון, מה העבירה המועדפת שם שמופיעה ברשימה?

מאיר, בבקשה:

התפרצויות, ששם העבריין לא ידוע?

מחפשים אותו, הוא כרגע לא ידוע.

עד היום, ברשימת התעדוף היה לסגור?

דווקא לא. אגב, זאת הייתה אחת הבעיות.

תן לי רשימה שהיה בה תעדוף לסגירת תיק ועכשיו היא אצלך ברשימה.

היא לא אצלי ברשימה כי העבירות שהיו בתעדוף הן עבירות קלות מאוד. למשל: עבירות מים, עבירות חשמל.

יפה מאוד.

כל מיני דברים שבכלל לא טופלו, היום אין דבר כזה.

אם אבוא אליך עכשיו למרחב, אני אמצא גניבות מים וגניבות חשמל?

כן.

ברשימה?

לא ברשימה, אבל זה מטופל.

כלומר, הם יטופלו לפי הקריטריון.

הרשימה היא קריטריון.

אני אסביר עוד פעם. יש רשימות מועדפות שאנחנו נותנים להן את היד. למשל במרחב איילון הבעיות הקשות הן עבירות רכוש. מה שאנחנו עשינו חוץ מאשר טיפול רגיל, מסיבי ולא אי סגירה, אנחנו הרכבנו בסוף חוליה שמטפלת אך ורק בעבירות רכוש. לקחנו שלושה אנשים ואמרנו להם, אתם לא מטפלים בשום דבר, רק בעבירות רכוש אתם מטפלים. ואכן זה מצליח מאוד, ובחודש האחרון אנחנו הכנו עשרות כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים. העבירות שבשגרה לא טופלו בכלל, כי לא היה כוח-אדם ללכת ולחקור על כל עבירה ועבירה.

איך כוח האדם נולד עכשיו?

לא, אנחנו פשוט מרכזים כוח. חמישה מחלקים, וכל מחלק תרם את החוקר הכי טוב שמטפל רק בעבירות רכוש כי אילו העבירות שהכי כואבות לאזרח במרחב איילון.

רשות הדיבור לחה"כ מרינה סולודקין:

קודם כל אני שמח, זה יתרון שיש רוטציות ושמתחלפים מנהלים, אתם נקראים מפקדים?

אנחנו גם.

אז יש יתרונות כשאנשים לא כבולים למסורות הקודמות, הם לא רואים בשינוי חולשה. או ההפך, רואים אפילו עדיפות מסוימת וכל אחד יכול להכתיב את האג'נדה שלו שעומדת לביקורת. אבל האמת היא כזאת שאנחנו די משחקים כאן במעגל סגור. כלומר, יש מחסור בכוח-אדם שבגללו המשטרה אינה יכולה לתת את המענה הראוי והנכון כפי שהייתה רוצה לתת, לכל תלונה שמוגשת. זאת עובדת הבסיס.

משחקים בתוך הקוביה הזאת הסגורה וחושבים שבמקום ללכת לשיטה א', יש לנו שיטה ב' שהיא שיטה יותר יעילה. בשיטה הזאת, באותו כוח אדם נתון, אני אגיע לתוצאה טובה יותר.

השיטה הזאת בכלל יושמה?

אני אומר כרגע לפי החזון, הוא מציג חזון.

סליחה, שלא יושמה? אנחנו רק התחלנו עכשיו, בינואר 2007.

אמרתי, הוא מציג חזון.

לא, הישנה.

הישנה, אבל הסברנו למה היא לא יושמה, גם אתם כתבתם בצורה מאוד יפה למה היא לא יושמה.

המשטרה לא חולקת על הממצאים של דוח מבקר המדינה. הממצאים הם ממצאים, העובדות הן עובדות ואז אני שואל את עצמי יחד עם חברת-הכנסת סולודקין, אם נגיע עכשיו ליעילות של עוד 10 אחוזים, עוד 15 אחוזים, שזה אגב, הישג אדיר, אבל עדיין מה קורה עם כל היתר?

פיתוח חלופות זה גם כן.

כאן אולי צריך את היורש של אורי גלר, זה כבר ממש,

לא, בשיטת התעדוף אני מבין שהשיטה הפנימית עם הטופס שהוא מורכב ומסובך, אבל חלקה היה גם הצעה של חלופות למיניהן.

נכון.

כל החלופות האלה, אני גם די נרתע מלתת סמכויות לגופים מחוץ למשטרה, אני אומר את זה כמיעוט, אני שייך לציבור שהוא מיעוט במדינה, זה ציבור שהוא עוד חושש מכל מיני דברים, הוא להפך, רוצה משטרה חזקה ואת כל הגופים הממלכתיים שהיו חזקים. זו ההגנה הכי טובה.

אנחנו רוב בוועדה.

אנחנו פה אחד פה. אבל אם האלטרנטיבה זה שאלפי תלונות לא נבדקות, אז אי אפשר לשלול הכל, צריך להימצא איזשהו פתרון. אז אני לא אומר שאני מעדיף שיתנו סמכויות חקירה ומעצר, לא, חקירה כן, סמכויות מעצר לפקח עירייה, אני לא אומר את זה, זו שאלה גדולה.

אגב, אם השר היה מגיע, הוא היה מציין פה את התהליך שאנחנו עושים בהובלתו, בהובלתו, בעניין של הענקת יותר סמכויות לפקחי עירייה, לא סמכות מעצר. ואנחנו גם לא רוצים שפקחי עירייה יעצרו, אבל הם יוכלו לתת למשל כל מיני תחומים בעבירות חניה, בעבירות רוכלות, בעבירות איכות חיים, שהיום הן בתוך האחריות המשטרתית, אבל המשטרה כמעט לא מצליחה להגיע לשם.


אולי סכסוכי שכנים בסגנון של הפרעות מנוחה כאלה ואחרות. זה אגב תהליך שאנחנו ניסינו מאוד לקדם. אתה יודע להגיד איפה, עודד?

השר ביקש את שר הפנים לקדם את חוק הרשויות המקומיות בכל שנוגע לסמכויות פקחים, זה חוק שהוא בסמכות שר הפנים. ללא קשר, אנחנו מקדמים חוק שהוא בסמכות של השר לביטחון פנים.

איפה עומד הסיפור עם שר הפנים?

פנינו לשר הפנים, זה נמצא כרגע על שולחנו, החוק עצמו קיים.

החוק קיים?

התסקיר חוק קיים והשר ביקש ממנו לקדם את זה.

זה תסקיר של השר הנוכחי או תסקיר של השר הקודם, אתה במקרה יודע?

זה של הנוכחי, כן.

זה חשוב לדעת.

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון, אבל זה בהיבטים הביטחוניים, זה מתן סמכויות לפקחים עירוניים.

יש לי עוד בשורה טובה.

יש עוד עבירות איכות חיים?

אנחנו מדברים על עבירות תנועה מסוימות ועל עבירות איכות חיים שזה שמירה על הניקיון, כמו מפגעים, דברים מהסוג הזה.

ומה עם רעש?

רעש זה מניעת מפגעים.

לא כל עבירה של רעש, את יודעת שרעש יכול להתחיל ברעש ולהיגמר במשהו אחר אז צריך מאוד להיזהר.

במקביל אני רק אגיד שהשר לביטחון פנים מסמיך בסמכויות חקירה ובגופים מסוימים, גם בסמכויות עיכוב ומעצר, עובדי מדינה רבים: מהמשרד לאיכות הסביבה, מהמשרד לתשתיות, ממשרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד התמ"ס. כמובן את כל רשויות המס. זה מאות רבות של אנשים.

מה, רשויות המס מוצאות את עצמן? לא הבנתי.

רשויות המס, סמכויות החקירה שלהן הן סמכויות מכוח השר לביטחון פנים.

הבנתי. ולא קיבלתם תשובה?

לא, זה מכתב שיצא למשל בתחילת דצמבר.

בגלל שזה נתקע במשרד הפנים, השר דיכטר ביקש להעביר את התסקיר למשרד לביטחון פנים כדי שהוא יהיה באחריות המשרד לביטחון הפנים ואז אפשר יהיה לזרז אותו. כי בסה"כ מדובר בשני המשרדים.

אני חושב שאנחנו נגיש אותו גם כהצעת חוק פרטית, אז זה בטוח יזרז את הממשלה.

חשבתי על זה.

הסנגוריה הציבורית, בבקשה:

כן, זאת שאלה טובה מאוד.

ולרישום פלילי שהוא מיותר?

לא הבנתי את השאלה.

עד היום תיקים רבים שנפתחו נגד חשודים קטינים, נסגרו כתיקי "א"ת", יש גם הנחיות בעניין הזה, בעיקר תיקים של שימוש עצמי בסמים, תיקי תגרה. היום בוטל הנוהל הזה. האם אנחנו, לא רק שלא מחזירים את המצב אחורה, אלא אפילו מגבירים את התיקים שייפתחו.

אז מה הרע שייפתחו יותר תיקים?

לגבי קטינים, הוסבר פה שיש גם רצון למנוע את הרישום הפלילי לגבי חשודים שניתן לטפל בהם.

אבל הסגירה האוטומטית לא היתה גורמת לכך שבעצם רשויות אכיפה יתעלמו מהדבר הזה.

לא.

זה הגביר עבריינות?

דווקא לגבי קטינים, אני חושב שהחלופות להליך הפלילי הן אלטרנטיבות מתאימות יותר. מדובר על שיטור קהילתי שהוא נפוץ מאוד בבתי-הספר, מאוד נפוץ למשל אצל קטינים הליך של גישור, שבו מפגישים בין נפגע העבירה ומבצע העבירה.

מדיונים בוועדת החינוך בהשתתפות ניצב משנה סוזי בן-ברוך, שאני מאוד מעריך אותה ומכבד אותה, למיטב זיכרוני, ככל שהמשטרה מעורבת יותר וככל שהיא פעילה יותר, היא גורם מאוד משמעותי בהקטנת עבריינות נוער.

קודם כל למיטב ידיעתי, עבריינות נוער לא גדלה, אבל יש גם את המרכיב של,

לא, למיטב ידיעתי היא גדלה מאוד.

יש גם את מרכיב השיקום כשמדובר בקטינים.

בסדר גמור, הבעיה היא שבשיטת התעדוף היה סגירה אוטומטית. ופה מה שאומרים לו, עכשיו אין סגירה אוטומטית, תבדקו ילד, ילד.

לגבי הקטינים, מעורב גם שירות המבחן לנוער. אז דווקא הכלים שהציעה המשטרה להליכים חלופיים להליך הפלילי, הם היו מבורכים יותר כשמדובר בקטינים. ועכשיו, לא רק שאנחנו מחזירים את המצב לראשיתו, אלא לדעתי, פחות מינורית טיפלו במקרים המתאימים.

טוב, מי עונה?

בהמשך לדברי ראש האגף, לגבי הנוער לא השתנה דבר. כלומר, הטיפול בנוער עם ההליכים החלופיים ועם רשויות הרווחה ועם כל מה שהיינו אמורים לעשות, זה נעשה. יש שינוי משמעותי לגבי נוער, אם בחשוד בגיר יש אפשרות לקצין משטרה להחליט שלא לחקור בכלל, כלומר, מגיע החשוד ומתלוננת השכנה, קצין משטרה יכול להחליט לסגור את זה מחוסר עניין לציבור ללא חקירה.

בנוער, אין דבר כזה. בנוער, החשוד בכל מקרה נחקר. אם יש קטין חשוד, הוא מוזהר, הוא מובא לתחנה ונחקר. ואני חושב שגם השיתוף של המשטרה בהרבה מקרים, כמו שנאמר קודם, מאוד חשוב. לדוגמא אירוע מאוד חמור שקרה עכשיו במחוז תל-אביב, שקטינים בכיתה ח' שרפו דגל של מדינת ישראל ודבר כזה המשטרה לא השאירה את זה לרשויות ולרווחה לטפל בזה, אלא הוחלט גם לעצור אותם ולהביא אותם עם ההורים למשטרה ולחקירה כי מדובר כאן באירוע חמור מאוד. כלומר, כאן מדובר במקרים גם של נוער, שמטפלות בהם רשויות הרווחה.

סליחה, על השאלה המסקרנת, נוער יהודי?

כן, ילדים שעשו את זה כמעשה קונדס. במקרה הזה אנחנו מטפלים בזה בצורה החמורה שאפשר. כי גם ילד בן 13, ובמקרה הזה ההתייחסות היא כמו לנער בן 18 וכמו לאדם בן 30.

אני הייתי עוצר גם את המורים שלהם.

במקרה הזה המורים דווקא הזעיקו את המשטרה והמורים היו בסדר גמור.

לא מכיר את המקרה, אבל אני,

לגבי הנוער, אמנם המושג "א"ת" בוטל לאלתר ממשטרת ישראל, לא משתמשים יותר ב-"א"ת", פשוט שינו את המונח וזה "ט"מ", טיפול מותנה עוטף פחות מגיל 12, אבל זה פשוט אותה גברת בשינוי האדרת, מבחינת הנוער.

האם יחד עם הדגל הם שרפו גם את בית-הספר?

לא, לא.

בבקשה, המבקר הפנימי:

רבותיי, אין ויכוח על זה.

נכון, זו אמנם תשובה טריוויאלית וזה אולי נוח לומר, אבל הבעיה הזאת קיימת וצריך לומר את זה בפה מלא. ובזה צריך גם לטפל.

אגב, בזה אם מותר לי, יש לי הערה לדוח מבקר המדינה. כשהוא בודק, הוא לוקח את המציאות הנתונה ומציין אם יש פה התנהלות לא ראויה. אבל צריך גם לומר משהו שהמציאות הנתונה הזאת היא גם לא בסדר.

זה בעצם חלוקת משאבים אחרת, חקירה אחרת של עובדה.

כלומר, את טוענת שלו היו משתמשים בלוח התעדוף וכל שוטר היה פרופסור, אני מבין שצריך להיות פרופסור למלא את השאלון הזה של התעדוף, נכון? ואז אם הוא היה פרופסור, הכל היה בסדר?

לא.

לו היו משתמשים בכל החלופות, הכל היה בסדר?

אנחנו מודעים לאילוצי החובה לתעדף.

עד כדי כך, אילוצים במגבלת כוח-האדם תמיד יהיו.

כן, היא תמיד תהיה.

רבותיי, את סעיף 59 לחוק אני לא קראתי אף פעם, מיד נדבר עם נציגת משרד המשפטים. אבל אני מבין שהמחוקק אמר כאן שלא כל תלונה שמגישים למשטרה, המשטרה חייבת להתחיל בחקירה, להגיש כתב אישום, יש איזה שיקול דעת.

נכון, בהחלט.

אני מניח שהתכוונו ל-5 או, ל-10 אחוז מהמקרים, לכמה כאלה סדרתיים שמגישים כל יום תלונות שאין להן שום יסוד ושחר. אבל לא התכוונו הפוך, לא התכוונו ש-90 אחוזים מהעבירות שהן קלות, אינן מטופלות.


אז מה את אומרת? אני משלימה עם זה ש-90 אחוזים.

לא. סדרי העדיפויות שבתקצוב זה באחריות המחוקק. התקציב של המדינה מוגש לכם, נא קבעו סדרי עדיפויות שיהלמו את הצרכים.

אבל מישהו צריך לשים ראי. מבקר המדינה צריך לקבוע שיש כאן שימוש לא ראוי בסעיף הזה, ושלא לזה התכוון המחוקק.

נכון, בגדול אדוני היו"ר, אתה צודק. הבעיה של מבקר המדינה זה כל סעיף, כל משרד, כל תחום, יש חוסר משאבים. ואז מבקר המדינה עוסק,

אני לא מסכים אתך, אני חושב שאני עובד מדינה ותיק ואני לא מסכים עם זה. אני אומר שלמשרד מבקר משרד המשטרה יש מספיק כוח-אדם למלא את שליחותו נאמנה, למרות שהוא יגיד משהו אחר.


יש בעברית שתי מילים, יש יעילות ויש תכליתיות. יעילות זה לעשות את הדברים באופן נכון, תכליתיות זה לעשות את הדברים הנכונים. זה הבדל בין יעילות לתכליתיות. המבקר עוסק ביעילות וזה בסדר גמור.

לא, עסקנו פה במועילות גם.

לא, אתה צריך גם בתכליתיות. תכלית החוק הזאת לא מתקיימת. במדינת ישראל הציבור אינו מקבל את מה שהיה צריך לקבל מהמשטרה בכל הנושא של טיפול בעבירות שהן עוון. לא מקבל, עכשיו, לפי החזון הזה, הוא יקבל יותר טוב. אני נוטה לקבל את הדברים, הם דברים הגיוניים, בכלל ניצב דנינו הוא אדם הגיוני.

אני מודה ליו"ר.

אז הוא אומר דברים הגיוניים, זה בסדר גמור, ואני מקווה שאף אחד לא ישים לך רגליים בדרך מלבד זה שאולי תתקדם יותר, אז אני אמחל לך על הדבר הזה. אבל זה לא פותר את הבעיה, כלומר, אנחנו מקיימים כאן ישיבה, אז מקדמים, אני אומר שאם תצליח ב-10,15 אחוזים, זה יהיה הישג באמת מאוד מאוד גדול, בעיקר בעבירות שהחשוד לא ידוע.


לגנדי, השם ינקום דמו, היה חזון כשהוא היה חבר ועדת החינוך בראשותי, שנוציא לקסיקון משותף של ראשי התיבות בחינוך. אגב, גם לנו שם יש מז"פ, זה המזכירות הפדגוגית. אנחנו אנשי החינוך היינו מדברים והוא לא היה מבין שום דבר. הוא אמר זבולון, בוא נוציא לקסיקון משותף שלנו. אני רואה שצריך להוציא לקסיקון של משרדי הממשלה.


בצה"ל, גנדי הוציא איזה לקסיקון ולכן היה לו רעיון להוציא לקסיקון לחינוך. הוא אמר לי שחושבים שבצה"ל יש יותר הרבה ממה שיש לנו פה בוועדה, ברור שיש הרבה יותר. אגב, יש לדעתי מאות ראשי תיבות בחינוך, זה שפת מקצוע.


מישהו עוד רוצה לומר משהו, אם לא, אני רוצה לסכם ולומר.

אולי קוריוז קטן, אדוני היו"ר, זיהום אוויר מכלי רכב הוא אחד מגורמי התמותה הגדולים ביותר, אולי הגדול ביותר בגוש דן ובכלל במדינת ישראל. אחת הדרכים לצמצם את הזיהום זה הגברת האכיפה בדרכים. אני רוצה לספר לך מקרה אמיתי שמזה אפשר ללמוד משהו לגבי האצלת סמכויות.

איזו עבירה זאת, זיהום אוויר ברכב?

זה במסגרת חוק מניעת מפגעים, יש תקנות של משרד איכות הסביבה.

זה עוון, חטא, פשע?

ואנחנו כדרך אגב, מסמיכים פקחים של המשרד להגנת הסביבה, בסמכויות לחוק.

על המילה "מסמיכים" אני רוצה לדבר. מסתבר שלעצור כלי רכב עד להיום, כולל היום, בצדי הדרך, לעכב אותם, לא לקחת את הרכב, חייב לעמוד שוטר רק כדי לעשות כך. המשטרה התנגדה עד ליום מסוים, עד שהתחלנו להתערב בזה בתוקף רב, להסמכת עובדי ציבור שילבשו בגדים מתאימים ושימלאו אף הם תפקיד כזה. לאחר דיונים ארוכים מאוד ולאחר שהסתבר מהמשטרה שמי שעושה כך, זה איזה טבח ממשטרת מוריה שמקבל שעות נוספות על העניין.

קצת התרככו וויתרו על הרעיון. למדנו מזה שהקטע של מסירת סמכויות נוספות לגופים ציבוריים, לעובדי ציבור, הוא דבר חיוני, אפשרי, מצריך קצת מחשבה יוצרת אולי, ובדרך הזאת אם גם תהיה מהר חקיקה מתאימה שמסמיכה את עובדי הציבור במקומות ראויים, והיום בעידן המחשבים לא יהיה דבר כזה שהמשטרה לא תדע איפה הוא נעצר ומה טופל, שמים את כולם על רשת אחת.

זאת לא הבעיה. הבעיה היא שבאמת ההתמחות של המשטרה זה בתחום מוגדר שאסור לקחת את זה ממנה וזה התחום הפלילי. יש התמחויות רבות לגורמים אחרים שאין בהם יתרון מיוחד למשטרת ישראל, אם נדע בתבונה להסמיך את הגורמים האחרים לעשות זאת. גם מבקר המדינה ממליץ על זה, גם אנחנו ואני מאוד מפציר, תמפו את השטח, תעשו מאמץ חשיבתי בעניין, זה יעזור למלא את תפקידכם עם כוח-האדם הנתון בצורה טובה יותר. תודה רבה.

תודה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר כמה נקודות.


הדבר הראשון זה שהוועדה רשמה לפניה את התכנית החדשה של אגף החקירות והמודיעין במשטרה, לפיה בוטלה השיטה הקודמת של התעדוף ורישום "א"ת", ובמקומה תבוצע תכנית שתקבע לכל תחנה ואזור רשימת עבירות מועדפות, כשהקריטריון המוביל טיפול בתלונות שבהם יש צורך לחפש עבריין שאינו נודע. והרושם שלנו הוא שיש פוטנציאל בתכנית הזאת לצמצם בשיעור בלתי ידוע את העבירות שחשובות לציבור ואינן מטופלות כראוי היום. ואנחנו מאחלים הצלחה בתכנית הזאת.


אבל יחד עם זה, עדיין התכנית הזאת איננה פותרת את בעיית היסוד שהמחסור בכוח-אדם במשטרה גורם לכך שגם לפי התכנית החדשה אלפי תיקים לא ייחקרו, כמה 250 אלף?

לא ייחקרו?

כן.

לא, לא כל-כך הרבה, אם אתה מוריד את אלה שאנחנו לא יודעים.

כמה?

אמרתי, 250 אלף זה לא יודעים, 250 אלף אנחנו יודעים, אז אני מניח שהתיקים שבהם נחקרים זה בערך 158 אלף מתוך ה-"א"ת".

אז בערך 100 אלף לא ייחקרו עדיין?

בערך.

עדיין קרוב ל-100 אלף.

ה-100 אלף האלה שלא ייחקרו זה כולל כל מה שהיה בזמנו "א"ת", שזה כלל גם כאלה שהוזמנו, הוזהרו, אבל לא נחקר, התיק לא יצא ממנו.

קרוב ל-100 אלף תלונות של אזרחים בעבירות שהן ברמה של עוון, לא ייחקרו מחוסר עניין לציבור שהוא מספר בלתי סביר בעליל, שמקורו כאמור במחסור בכוח-אדם.


אנחנו גם סבורים שהמשטרה צריכה לזרז יותר, להיות פעילה יותר בשיטות החלופיות למיניהן, שגם דוח מבקר המדינה הצביע עליהן, בין אם זה הסמכה כזאת או אחרת, בכל הזהירות המתחייבת ואני אישית, בכל מה שקשור לסמכויות מעצר, מתנגד למתן סמכויות מעצר לגופים שהם אינם משטרתיים. לכן גם התנגדתי אגב להקמת בית-סוהר בהפרטה, יש לי עם הדברים האלה בעיות.


אבל סמכויות של קנסות ושל עבירות מינהליות ושל הסמכות וגישור ועוד כל מיני גופים, שגם הם לא ירפאו את הבעיה ביסודה. הבעיה ביסודה, אני חושב שצריך לומר ביושר שהשימוש בסעיף 59 המאפשר לקצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור, הוא שימוש לא ראוי. כלומר, יש כאן ניצול סעיף בחוק שלפי דעתנו המחוקק לא התכוון שלא ייחקרו 100 אלף.

לא, הוא לא התכוון שלא ייחקרו כל-כך הרבה תיקים, אבל הוא לא התכוון להגיד שימוש לא ראוי. הרי בסה"כ אנחנו נתונים בבקרה, אתה יכול לערער על החלטה כזאת.

מי יערער?

כל אזרח רשאי לערער.

כמה ערעורים על ה-100 אלף?

הרבה.

ניצב דנינו, אם היה לך יותר משאבים, היית עושה,

בוודאי.

אני מוכן לתקן את הנוסח. בגלל המחסור בכוח-אדם, נאלצת המשטרה לעשות שימוש יתר בסעיף 59 שלא עפ"י הכוונה המקורית של המחוקק.


אנחנו כמובן נפנה גם לשר לביטחון פנים וגם לשר האוצר, כדי שהם ידעו על תוצאות הדיון הזה. ואני אומר תודה רבה באמת ושוב מתברר שהממצאים של מבקר המדינה הם ממצאים שבסופו של דבר גורמים לאיזשהו תהליך. יכול להיות שהיה לך חזון קודם, אבל אני בטוח שגם.


וגם אנחנו נפנה לשר הפנים לזרז את בקשת השר לביטחון פנים, להשלים את תסקיר חוק רשויות המקומיות לסמכויות אכיפה, סמכויות פקחים, כדי להסמיך פקחים בתחומים שהיום עוסקת בהם המשטרה, או לדעת המשטרה אפשר שגם פקחים עירוניים יעסקו בהם.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25