PAGE
1
ועדת הכספים

24.1.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007), בשעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם

קליטת עובדים ערבים בבנק ישראל

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אבי אידלסון

- מנהל משאבי אנוש, בנק ישראל

עו"ד דורון סלובטיצקי
- הלשכה המשפטית, בנק ישראל

עו"ד ורדה לוסטהויז
- יועצת משפטית, בנק ישראל

שגית אפיק



אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

קליטת עובדים ערבים בבנק ישראל

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא קליטת עובדים ערבים בבנק ישראל, נושא שנדון בוועדה מספר פעמים, גם בעקבות הדיון על בנק ישראל כאשר השאלה הועלתה בדרך אגב. את הדיון הזה אנחנו מקיימים במסגרת דיון מהיר ואני מציע לחבר הכנסת אחמד טיבי שבפעם הבאה יעשה דיון מהיר על אותו נושא, אבל לא צריך להיות דווקא לגבי בנק ישראל אלא לגבי משרד האוצר ואני אומר את הדברים לא בכדי. קיימנו את הדיון מספר פעמים. אם השאלה היא כדי לראות מה קורה, אפשר לעשות זאת ללא דיון. אל תחשוב שאני נגד הנושא, כי אני לא.

הנושא הוא לא חשוב.

לא. אל תעשה לי את זה. אתה יודע למה אני מתכוון. דיון מהיר הוא דיון מהיר ואני חייב לקיים דיון מהיר, וזאת אני עושה ברצון, אבל אני חושב שדנו כבר מספר פעמים בבנק ישראל. אם תרצה לבקש עדכון, נוכל לעשות זאת בלי הבקשה לדיון מהיר. אני אומר שאם אתה רוצה לדון במינויים של הציבור הערבי, אני אשמח מאוד לקיים את הדיון ואני אקיים אותו. אני מניח שהבנת מה אני רוצה.

הצעה לסדר. נודע לי הבוקר לגבי אותם 17 מיליון שקלים שהשגנו בדם, ביזע ובדמעות עבור אחיות בריאות הנפש.

אני יודע על מה את מדברת, על אחיות בריאות הנפש. אמרתי שאני אשמח אם אלו שהסכימו לפשרה יעלו את הנושא כדי שנדע בדיוק מה קורה. אני יודע מה קורה ואני מוכן להעלות את זה לדיון.

אני מציעה שנקיים בנושא דיון, נקרא למנכ"ל משרד הבריאות ונבקש ממנו להביא את ההסכם אתו. מסתבר שאותם 17 מיליון שימשו שוט לחתום מהר עם הקבלן.

הגיעו להסכמה. קודם היה 20 מיליון, סכום שירד ל-17 מיליון. אנחנו מדברים על אותו הדבר. הם תמכו בקיצוץ ואני לא הייתי חלק, כי אמרתי שאני לא מאמין שזה יהיה.

זו הייתה התחייבות שלטונית.

אני יודע שיש בעיה.

ה-17 מיליון האלה כן עברו אבל הם שימשו שוט וחרב כדי לאלץ את מנכ"ל משרד הבריאות לחתום מהר על ההסכם. בחוזה החדש מתברר יש עוד פחות אחיות מאשר היו השנה. רצינו לברך ויצאנו קצת מקללים.

אני אמרתי להם אתמול לא לחתום. לא להסכים. אני חושב שהם לא היו צריכים להסכים. הייתה כאן הסכמה והסכם ג'נטלמני, על אף שאני מדגיש שלא אמרתי אז, אבל היה הסכם ואותו צריך לקיים.

נקיים את הדיון ונזמין את כל הגורמים?

אני מסכים. נעשה את זה באחד הימים בשבוע הבא.

תודה רבה אדוני. אני הגשתי את בקשתי לדיון מהיר בעקבות התמשכות המצב שבו אין ייצוג הולם לעובדים הערבים בבנק ישראל. נכון שמדובר בגוף סטטוטורי, הוא לא שייך למשרדי הממשלה, ולכן העברתי חוק בקריאה טרומית לייצוג הולם של ערבים, אנשים משני המינים, אנשים עם מוגבלויות, גם ברשויות מקומיות.

גם לחרדים?

אם החרדים נופלים בהגדרה של שני המינים, של המוגבלויות ושל ערבים – זה בסדר.

יותר מ-800 עובדים מועסקים בבנק ישראל ועד לפני שנה-שנה וחצי מספר הערבים שעבדו שם היה אפס. לאחר מכן התקבל ערבי ליחידת המחקר. הוא יצא לחוץ לארץ ואז התקבל ערבי אחר ומאז שומרים על ההישג הזה של עובד ערבי אחד בבנק ישראל ולא זזים ממנו.


במדינת ישראל יש חוק, אבל החוק הזה לא מקוים בבנק ישראל. נדמה לי שלפעמים הבטחה לוועדת הכספים היא גם חשובה. לפני שנה וחצי קיימה הוועדה הזאת דיון על קליטת ערבים בבנק ישראל. בדיון היו אנשי בנק ישראל, אנשים שנשאו בתפקידים שנושאים הנציגים המכובדים כאן היום, והם הבטיחו שתוך שישה חודשים המצב ישתנה, שיהיה ייצוג הולך לערבים, יהיו משרות ייעודיות וייקלטו עובדים ערבים בבנק ישראל, אבל מאז עברו שלוש פעמים שישה חודשים וכלום לא קרה.


החוק אומר שצריך ייצוג הולם. אחר כך החוק אומר שהממשלה רשאית לייעד משרות וכולי. אני ניסיתי להעביר חוק לא מוגזם מדיי שהולם זה לפי שיעורם באוכלוסייה, אבל בסוף משכתי את זה. אני מסתפק בהולם לפי ההיגיון. הולם זה לא אחד מתוך 800, אלא הולם זה אומר בשלב ראשון עשרות. פעם אחר פעם אנחנו מקבלים הבטחות. גם נגיד בנק ישראל, בהופעתו בוועדת הכספים, נשאל והבטיח לוועדה וליושב-ראש שהמצב יתוקן וכי ערבי אחד שמועסק בבנק ישראל, זה מצב לא תקין. פניתי לנגיד הקודם ונפגשתי אתו, פניתי לנגיד החדש ונפגשתי אתו – אגב, ביוזמתו, כדי לעדכן אותי שהוא הולך להנהיג מדיניות חדשה בה ייקלטו עובדים ערבים – וזה היה לפני יותר משנה. נבצר מהעובדים הערבים להיכנס לבנק ישראל. כל הזמן אנחנו שומעים הבטחה מאנשי בנק ישראל. כל הזמן אומרים שיש מכרזים ייעודיים, אבל יש צמצומים. יכול להיות שאנשי בנק ישראל – אני בטוח – יש להם כוונות טובות אבל הם לא מכירים את לשון החוק או לא מכבדים את החוק. כאשר יש העדפה מתקנת, זה אומר שבכל מכרז במשרה מסוימת מעדיפים את תת-הקבוצה שהחוק מתכוון אליה במקרה שיש כישורים דומים – גם משני המינים, גם אנשים עם מוגבלויות, גם ערבים. הדבר הזה לא מתקיים.

בסעיף ז' של החוק נאמר: "נציב שירות המדינה יגיש לממשלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון על פעולות שננקטו באותה שנה, נתונים על ייצוג הולם בשירות המדינה". האם אדוני יודע מה אמר הדוח האחרון?

הדוח האחרון היה לפני יותר משנה וחצי ונדון בוועדת חוקה. לפי הדוח בסביבות 5.8-5.9 ערבים בכל שירות המדינה. לדעתי הדוח היה לפני יותר משנה.

הדוח האחרון הוא מ-2006 ומתייחס ל-2005.

זאת אומרת שצריך לצאת דוח חדש.

בכל מקרה, זה היה 5.9 עובדים, שזה ממש לא ייצוג הולם. נציב שירות המדינה שזה לא כלשונו ורוחו של החוק ויש לעשות הכול כדי להעלות את שיעור הייצוג של הערבים במשרדי הממשלה, בשירות המדינה וברשויות סטטוטוריות.

אני חוזר לשאלתי בתחילת הדיון. למה אתה מתמקד כרגע בבנק ישראל?

פניתי למשרדים אחרים לגבי כלל שירות המדינה, גם באמצעות הצעות חוק טרומיות, גם בוועדת החוקה, וגם בוועדת הכלכלה. אני חבר ועדת כספים ואני רוצה להעלות את בנק ישראל כי הובטח כאן מעל השולחן הזה, פעמיים הובטח, וההבטחה הזו מופרת פעם אחר פעם תוך כדי הסבר לא משכנע שאין לנו תקנים. בשנה האחרונה נדמה לי שקודמו או קיבלו קביעות כשמונים עובדים של הבנק כאשר אף אחד מהם כמובן הוא לא ערבי.

אני דווקא רוצה לדון בנושא בנק ישראל, מבלי להביע כרגע את דעתי, האם 5.8 זה דבר סביר או לא.

בבנק ישראל זה אפס.

האם המשרות מתחלקות לאורך כל הדרגות או הן רק מיוחדות לדרגות מסוימות. אני מדבר על בנק ישראל. חוק נציבות שירות המדינה בה נקבעה הקווטה של האפליה המתקנת הוא חוק שחל על המגזר הציבורי. אנחנו בכנסת למשל, מבלי לחוקק חוק מיוחד שיחייב את הכנסת, משום שהחוק לא חייב אותנו, החוק הכללי לא מחייב את הכנסת כי הכנסת היא גוף עצמאי שפועל על פי חוק, אבל אנחנו רצינו לתת דוגמה לחוק שיצא מתחת ידינו והשתדלנו לשפר בכל הדרגות את הייצוג.

כולל בממשלה.

לגבי הממשלה זה הגיע עכשיו.

אני לא בטוח.

אני רוצה לחזור לבנק ישראל כמיקרו-קוסמוס. האם בנק ישראל באופן פורמאלי לא שייך, בדיוק כפי שהכנסת לא שייכת, למערך הפורמאלי של המגזר הציבורי, לא רואה בחקיקה שהיא חקיקה גורפת למגזר הציבורי דבר שגם חל עליו. זה דבר שהוא צריך להיות מובן מאליו, כי אם זה לא יהיה מובן מאליו, אנחנו מיד נצטרך לבוא ולומר שחוק זה וזה חל גם על בנק ישראל ואז לא תהיינה פה שום שאלות.


אנחנו לא רצינו לעשות כי יש בעיות מקצועיות כאלו ואחרות. לכם בוודאי יש את כל הסיבות בעולם. אבל הדבר הזה צריך להיות לפחות חוק שמכבד ושעל פיו פועלים. לפי הצעת הדיון של חבר הכנסת טיבי אנחנו נמצאים כאן במצב בו למעשה בנק ישראל לא מקיים את ההוראה החוקית שהיא אמנם המלצה אבל היא מחייבת לחלוטין מבחינת התפיסה שבאה לידי ביטוי בחקיקה של הכנסת.


חבר הכנסת טיבי לא היה כאן, אבל כאשר דנו לפני חודשיים בתקציב בנק ישראל, הופיע הנגיד ובין היתר הביאו בפניו גם את העניין הזה. בין היתר הסבירו לו שבכל-זאת היה שינוי דרמטי כאשר מספר העובדים בבנק ישראל גדל מאפס אחוז למאה אחוזים כי קודם לא היה אף עובד, אבל כאשר התקבל עובד אחד, היה גידול של מאה אחוזים.

זה לא גידול של מאה אחוזים אלא גידול אין סופי.

אני דווקא מברכת על כך שחבר הכנסת טיבי בוחר להתמקד בבנק ישראל. דווקא ואולי בגלל שהיריעה כל כך רחבה ובכל האליטות ובכל מקומות העבודה במדינת ישראל, ככל שאתה עולה בסולם הדרגות, כך אתה מוצא פחות ופחות ערבים, פחות ופחות נשים, ופחות ופחות מזרחים. אין ספק שהייצוג לגברים אשכנזים יהודים הוא לא פרופורציונאלי.


הייצוג המדגמי הזה, בכל אליטה אפשר למצוא חריגים, זה נכון, ויכולה להיות נקודה בזמן שבה תהיה כזו חריגות עד שיהיו נשים אבל זה לא מייצג כהוא זה את האטמוספרה החברתית והכלכלית. נכון שנשיאת בית המשפט היא אישה אבל היא לעולם לא תהיה ערבי והנשיא לעולם לא יהיה ערבי ובפני ערביי ישראל חסומים הרבה מאוד אפיקים שפתוחים בפני יהודים בחברה הישראלית. לכן עלינו – גם משרדי ממשלה, גם חברות ממשלתיות, גם גופים שיש להם זיקה למוסדות המדינה – לפרוץ דרך בעניין הזה ולהוות דוגמה ומופת, ולא ללכת אחרי מה שהוא גם כוחות השוק וגם כוחות גזעניים שפועלים בכל מקומות העבודה. בהרבה מאוד מקומות עבודה, מכל מיני טיעונים מופרכים ביטחוניים, לא מקבלים ערבים ישראלים, כמו למשל חברת חשמל או אפילו בזק אם אני לא טועה.

כן. היה טיעון חשמלי, אבל מאז זה הפך להיות טיעון תקציבי.

אני לא רואה בבנק ישראל ולו שמץ של סיבה להיאחז בה למה לא יהיה ייצוג נאות לערביי ישראל.


אנחנו יודעים שמספרם של האקדמאים הלא מועסקים בחברה הערבית הוא עצום. אנשים מסיימים אוניברסיטה והולכים לעבוד בעבודות נחותות פי כמה וכמה מהמקצוע שהם הוכשרו לו, שלא לדבר על כך שכל העבודות הכי ירודות מאוישות על ידי מי שגמרו סמינרים למורות ואפילו תואר ראשון בהוראה. אני לא מבינה למה אתם לא יכולים באופן אקטיבי, לא לחכות, כי הרי חלק מהעניין של העדפה מתקנת הוא לא לחכות ולראות מי יבוא אליכם ואז לעשות את הסינון כי אני מניחה שאף אחד לא פוסל מועמד כיוון שהוא ערבי, אבל באופן אקטיבי לבוא ולחפש בוגרי כלכלה ערבים ולהצהיר על זה כמדיניות מכוונת עד הצדק ייראה ועד שאנחנו נבוא לידי סיפוק, אנחנו חברי ועדת הכספים בשמו של חבר הכנסת טיבי. אני חושבת שכיוון ששיעור האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל היא 20 אחוזים, אני אסתפק ב-18 אחוזים מעובדי בנק ישראל שיהיו ערבים. אני חושבת שזו תהיה דוגמה ומופת לכל המשק, מה גם שבנק ישראל מקבל החלטות מרחיקות לכת לגבי כל מגזרי האוכלוסייה, ולכן מן הראוי שיהיה בו ייצוג למגזר כל כך נכבד.

במקום לדבר, אני אספר לכם סיפור קצר. בקיץ 1999-2000 פנה אליי מי שהיה טייס ראשי בחברת התעופה הפלשתינית. הוא רצה לבוא לחתונת אחותו, ולא נתנו לו. הצלחנו להסדיר את זה עם השב"כ. הוא הגיע למג'דל כרום לחתונה. ביקרתי שם וראיתי שכל הילדים הקטנים מסתכלים עליו כמו על איש נערץ. הסתבר שהוא יצא ממג'דל כרום, הלך לפת"ח והתגייס, ומאז הוא טייס. נגבה, המקום שאני גר, קטנה פי עשרות מונים ממג'דל כרום, ומשם יצאו ארבעה טייסים ואנחנו לא עושים מזה סיפור, אבל ממג'דל כרום הגדולה יצא טייס אחד אחרי שהוא התגייס לפת"ח. אני לא מציע שמחר שילכו לקורס טיס ערבים ישראלים.

גם אני לא.

בסופו של דבר יש פה אוכלוסייה, בין 15 ל-20 אחוזים, ואנחנו לא מדברים על כך שהתפקיד של טייס באל-על סגור בפניה, אלא בחברת חשמל הוא לא יכול לעבוד כביכול מסיבות ביטחוניות. להיות דייל באל-על עד לפני כמה שנים גם זה היה בלתי אפשרי כי זה ביטחוני. משרות בשירות הציבורי, לא מקבלים ישראלים ערבים. אני לא רוצה לעשות השוואות, אבל באמריקה הגדולה, שגם היא מדינת מהגרים, ראיתי גם שחורים וגם היספנים בכל עמדות המפתח והחברה האמריקאית מקבלת את זה כמובן מאליו. אין שם קונפליקט ואין מלחמה, הכול נכון, אבל אני חושב שהחברה הישראלית לא יכולה שלא להחליט שיש פה אפליה בלתי אפשרית ולמרות הקונפליקט ולמרות הכול מוכרחים לפתוח את השירות הציבורי. העלייה אפס לעובד אחד היא מאוד יפה וכל הדברים הם נכונים, אבל אני חושב שזה צריך להיות מהלך מובנה, להצהיר על זה בגלוי, כי אחרת זה יוצר תסכולים בלתי אפשריים ואני חושב שהם מאוד לא צודקים ולא הוגנים.

אני רוצה לדבר בשני מישורים: במישור העקרוני של החוק הקיים ובמישור המעשי שמוצע עכשיו.


במישור העקרוני. אנחנו תמיד מדברים על מציאות ושואלים איך אנחנו מתקנים אותה. לעלם לא נצליח לתקן כי אתה כבר מנית כל כך הרבה גופים שנסגרים מבחינה ביטחונית ומבחינה אחרת. אני חושב שהשאלה צריכה להיות למה המציאות הזו קיימת. אם נאמר למה המציאות קיימת, אולי נצליח לפתור כי אחרת אין שום סיכוי שבעולם שתוכל לפתור את זה בדרך חוקית או בדרך אחרת. התשובה לשאלה הזאת היא פשוטה, בגלל שלחלק גדול מהאזרחים במדינת ישראל יש תחושה – וכנראה לגופים מסוימים יש גם ידע – שיש כאן בעיית חוסר נאמנות או חשד או משהו כזה ולכן בכל אותם גופים זה סגור. כלומר, האפליה מתחילה מזה שישנם הרבה מאוד במגזר היהודי או הכללי שיש להם בעיית נאמנות עם האוכלוסייה הערבית. כל זמן שזה יישאר כך, אין שום סיכוי לפתור את זה, ואני גם לא בטוח שירצו לפתור את זה. יהיה מס שפתיים אבל לא מעבר לזה. כאן זו הבעיה של הביצה והתרנגולת. אחד יבוא ויאמר לפתוח הכול וכתוצאה מזה יהיה להם חיי כלכלה מפותחים ואז זה ממילא יקהה את האלמנט הלאומני, אבל יש כאלה שיאמרו הפוך. המציאות הוכיחה שלא העניים הם אלה הלאומנים, אלא דווקא בעלי היכולת שהם יותר לאומנים, והמציאות הוכיחה שכנראה צריכה להיות התחלה של הורדת הנושא הלאומני במגזר הערבי כי אנחנו כל פעם רואים שיש הצעות ואנחנו אומרים שאנחנו נמצאים במדינת אויב, בתוך ארץ ישראל.


אם באמת המגזר הערבי רוצה לקבל שוויון, הוא לא יכול ללכת כל הזמן באותה שיטה שהשוויון יהיה רק בזכויות ולא בחובות. זה אמור לגבי דברים רבים וגם לגבי הנושא הזה. לכן אני מציע לידידנו שבוועדה הוא מייצג את המגזר הערבי לומר שנחליט אחת ולתמיד, או שאנחנו מקהים לחלוטין את הנושא הלאומני ומקיאים אותו מתוכנו, ונכון, תמיד יהיו קיצוני, גם בחברה שלי יש קיצונים לכיוון ההפוך, אבל ברגע שאתה מוקיע אותם ויודעים שזו קבוצה מצומצמת, כל המגזר כולו מצליח איכשהו להישאר בתוך הקונצנזוס הלאומי.

אם תעשו את זה, אני מבטיח לך שהרבה מאוד מהדברים ייפתרו. לא תעשו את זה, כל דבר שבעולם לא יעזור, זה יישאר כך ויכול להיות שבצדק.

לגופו של עניין. צריך לדעת אם החוק הזה מתכוון שבכל מוסד ומוסד, בכל גוף וגוף, צריך להיות ייצוג הולם או שאתה לוקח את המגזר הציבורי בכללותו ואתה רואה שיש בו ייצוג הולם. יכול להיות שבמקום מסוים יש ריכוז של 30 אחוזים של עובדים ערבים, ובמקום אחד יש ייצוג של אחוז אחד, אבל אם תחבר את שניהם, בסך הכול יש לך ייצוג הולם. השאלה איך מסתכלים על זה. אם ההסתכלות היא הסתכלות על כל המגזר כולו, אנחנו צריכים קודם כל נתונים. אי אפשר לדון על בנק ישראל כי יכול להיות שלבנק ישראל יש את הסיבות שלו, יכול להיות שלא היו אנשים מוכשרים, ואני לא יודע את כל הסיבות, אבל יכול להיות שבמקום אחר יש ייצוג הרבה יותר גדול.

מדבריך אני מבין שאתה לא תומך.

בטח שאני לא תומך. אמרתי שאני גם לא תומך בחוק עצמו במציאות הנוכחית היום ואמרתי שהחוק עצמו לא יעזור.

היועצת המשפטית של הוועדה כותבת לנו ש"אמנם חוק שירות המדינה מינויים אינו חל באופן ישיר על בנק ישראל, שכן בנק ישראל אינו משרד ממשלתי, אולם אין חולק כי העיקרון לייצוג הולם המתבטא בסעיף זה חל על בנק ישראל". לכן מגיע להם לפחות הייצוג ההולם.

את זה אמר כאן גם הנגיד.

ייצוג הולם הוא אמנם לא משהו חד משמעי, אבל ייצוג הולם מגיע להם.

היינו בוועדה בדיון בסוף יוני שנה שעברה והודענו שאנחנו מחויבים למדיניות הזאת. אין לנו שום ויכוח על הנושא אלא להיפך, אנחנו תומכים בזה. ב-29 ביוני 2006 היה דיון בוועדה.

לא היה דיון על הנושא הזה, אבל כאשר הנגיד היה כאן, הוא נשאל על זה. ב-21 בדצמבר 2005 היה דיון, אבל לא היה דיון ספציפי על הנושא אלא אגב הדיון על בנק ישראל, הנגיד התייחס לזה.

התקיים כאן דיון לפני חצי שנה. תאמר לנו מה נעשה במשך החצי שנה.

אמרנו שאנחנו נכניס את הנהלים שיתמכו בגישה הזאת. אני מקריא כאן קטע מנוהל שהכנסנו, נוהל למיון מועמדים חדשים לעבודה בבנק בתפקידים מקצועיים מינהליים באמצעות מכרז פומבי. בסעיף 4 בנוהל הזה נאמר: "הבנק יפעל ליישום אפליה מתקנת למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם", ויש את הפירוט האומר מי זה הייצוג, "תינתן העדפה למועמדים מקרב בני הקבוצה הזכאית לייצוג הולם במקום בו נמצאו בתום המיונים שני מועמדים בעלי כישורים דומים וזהים. בנוסף, מעת לעת יתקיים גיוס שכולו ייועד לקבוצה הזכאית לייצוג הולם".

כשאתם רוצים להוציא מכרז, המכרז מיועד לציבור הערבי במיוחד? לפניי מכרז של הכנסת ובו כתוב ש"מכרז פומבי מספר 33-34-06-12, על-פי החלטת יושבת-ראש הכנסת, המשרות האלה מיועדות לבני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית". האם גם אתם מוציאים מכרז כזה?

ברשותך, אני אתן לך את כל הסקירה. המשפט שאומר ש"מעת לעת יתקיים גיוס שכולו מיועד לקבוצה הזכאית", זה תואם בדיוק את הכוונה של הדברים שקראת. מכרז שיהיה לקבוצה מסוימת.


בנוסף לכך, מי שייכנס לאתר בנק ישראל יראה שברגע שנכנסים למשרות פנויות, יש שם את סעיף 4 ובו נאמר שהבנק יפעל ליישום אפליה מתקנת וכולי, ובטופס המועמדות יש מקום לסמן "האם אני שייך לאותה אוכלוסייה שמוגדרת או נכללת באפליה המתקנת".


יש דף לוועדת מכרזים, העדפה מתקנת, 10 נקודות לצורך השקלול של מועמדים ששייכים לאותה אוכלוסיה.

אתם מורידים בדרישות המקצועיות? קודם סיפרת שאם יש שניים ששווים, תינתן עדיפות לייצוג הולם, וזה בסדר.

אם יש שניים מתאימים.

אם אתם עושים מכרז נפרד, זה על חשבון הדרישות המקצועיות?

אנחנו לא נתפשר עד סוף הדרך, עד שנמצא מועמד שעונה לקריטריונים ומתאים. אני חושב שגם חבר הכנסת טיבי לא יתווכח על כך שמועמד שלא מתאים, לא נקלוט אותו. מועמד שמתאים ונפרסם ייעודי, אנחנו בטוחים שיש אנשים מתאימים.


אנחנו מפרסמים באתר גם בערבית ואנחנו מפרסמים בעיתון ערבי מודעות בשפה הערבית.


מאז יולי, עת היינו כאן, פרסמנו מכרז פומבי אחד בלבד בנושא אחראית תמיכה מחשב. כפי שהנגיד כתב לחבר הכנסת טיבי בסוף דצמבר, אנחנו נמצאים בשינוי ארגוני, אנחנו נמצאים במשא ומתן עם האוצר. עצרנו כמעט לחלוטין קליטה של כלכלנים ורואי חשבון לבנק. כל הדיון כאן שאנחנו לא נותנים, הוא אולי קצת מוקדם. היום יש עובד אחד. דרך אגב, בלי שום קשר לדיון, בשבוע שעבר הייתה לנו פנייה של דוקטור לכלכלה, ערבי, שעושה עלייה מארצות-הברית וחוזר לארץ. רצנו אחריו, רצינו לקבל אותו, אבל הוא הודיע שהוא הולך לאוניברסיטת תל-אביב. לתקוף אותנו בחצי שנה אחרונה, אני חושב שזה יהיה קצת לא נכון.

לפני שנה נפגשתי עם נגיד הבנק.

אגף התקציבים הולך אל האוניברסיטאות, מראיין בוגרי תואר ראשון או אלה שלומדים לתואר שני, ומגייס לאגף התקציבים את מי שמתאים לו. השאלה אם אתם בבנק גם עושים זאת, ניגשים לאוניברסיטאות, מדברים עם המרצים, מחפשים את המתאימים לכם ומנסים לשכנע אותם לבוא לעבוד בבנק ישראל.

אנחנו מחויבים לחוק המכרזים. אנחנו תולים מודעות באוניברסיטאות ואנחנו מפרסמים מכרזים, אבל כל אחד עובר תהליך מכרז. מדי פעם יש לנו פניות של מועמדים ערבים ויהודים, צ'רקסים ודרוזים, ואנחנו מזמינים את כולם למכרז. אנחנו מודיעים להם שאנחנו מודים להם על הפנייה, אבל הם מתבקשים לגשת באמצעות מכרז כאשר נפרסם. לא פרסמנו בחודשים האחרונים מכרזים, כך שאי אפשר לתקוף אותנו על משהו שאנחנו לא עושים.

זאת לא העדפה מתקנת. העדפה מתקנת דורשת המצאה של מכרזים באופן מיוחד גם כשאין. זו העדפה מתקנת. אי אפשר להשאיר את הסטטוס-קוו ככה, אומרים שאין תקציבים, יש רה-ארגון, אבל יש יישאר אחד ל-900 או 1 ל-800. זאת נקראת העדפה מתקנת? העדפה מתקנת סמנטית, הצהרתית, קוסמטית.

יש דרישה של חבר הכנסת טיבי שהעדפה מתקנת היא ליצור תקנים, ועל זה צריך לקבל אישור של שיא כוח אדם. בגלל העולם החדשים קיבלנו בשיא כוח אדם 14 מקומות נוספים, שלא היו אבטלה סמויה. אתה יכול ליצור איזשהו דבר שהוא חשוב למערכת, אבל המערכת הציבורית מנעה ממך ואתה באת ואמרת שהואיל ואתם צריכים מצד אחד לבצע העדפה מתקנת, אם הדבר נחוץ.


יש לי שאלה אחרת. שמעתי את סקירתך היפה. אמרת שיש לכם רק מכרז אחד.

היה.

מאז יולי ועד היום כמה אנשים נוספו לבנק ישראל או התחלפו בבנק ישראל. האם היה למעשה פריז מוחלט לגבי כל חילופי העובדים? אני שמעתי שהיה רק מכרז אחד ואני רוצה לדעת האם מיולי ועד היום לא היו בכלל שינויים.

בחצי השנה האחרונה קלטנו רק עובדים בתחלופה, עובדים ארעיים כמו סופר כספים וזאת לא האוכלוסייה שאנחנו מדברים בה, או חשמלאי וכולי. בתקופה הזאת לא קלטנו כלכלנים ולא קלטנו רואי חשבון.

קלטת עשרות עובדים בתחלופה. יצאו אנשים והיית צריך למצוא להם ממלאי מקום.

לא עשרות.

שניים, עשרים.

לא יודע כמה.

אני שואל שאלה, אני לא מקבל תשובה, וכשאני אומר מספרים, אתם קופצים. כשאני לא מקבל תשובה, אני נותן דוגמה. קלטתם 2 או 20 או 200, לא יודע, אבל הייתה תחלופה. במערכת של 800 אני מתאר לעצמי שיש תחלופה. האם בתחלופה הזאת שמתם את לבכם לתקנה ולהוראה?

הוא אמר שהוא מוכן להחיל את זה.

אני רוצה לדעת, מיולי ועד היום, בכמה אנשים שהתחלפו נתתם את לבכם לאותה מגמה שאתה מדבר עליה.

ראשית, כן. פרסמנו מודעה לגיוס סטודנטים לעבודה זמנית. קיבלו הנחיה שאם יש מועמד ערבי, אני רוצה לראות ולהגיע. הגיע מועמד ערבי, הגיע לראיון רואה חשבון, הצענו לו את העבודה שלשמה פרסמנו את המודעה, והוא אמר לא, הוא רוצה לעשות התמחות, אמרנו שהתמחות זה לא במודעה הזאת ואנחנו לא צריכים כאלה. אנחנו מקפידים איפה שנוכל.

בפגישה עם נגיד הבנק דובר על הצורך שאנחנו מעוניינים בקליטת עובדים ערבים. שלי יחימוביץ דיברה על חיפוש אקטיבי. אני אמרתי שבכל פעם שאתם לא מוצאים ערבי, תגידו לי שאתם לא מוצאים כי הלשכה שלי מלאה בקשות עבודה ויש לי מאות בקשות עבודה בכל מקצוע. אני מופתע לשמוע שהיה מכרז וניגש רק סטודנט ערבי אחד. אני לא יודע איפה פורסם המכרז. אגב, זה נכון שעד לפני שנה וחצי נדמה לי לא פרסמו מכרזים בשפה הערבית, אבל הם נענו לבקשה שלי והתחילו לפרסם מכרזים בשפה הערבית. הם גם נענו לבקשה שלי שבתפקידים רגישים כמו סופרי או מוני כספים, לא יהיה בהם סעיף שירות בצה"ל כי עד לפני שנה וחצי גם משרות כאלה של מוני כספים, היה חייב להיות שירות צבאי כי בדרך כלל בבנק ישראל סופרים כסף תחת אש. כאמור, הסעיף הזה בוטל וזאת התקדמות.


הם לא פנו אלינו, למרות שהבטיחו לפנות אלינו בכל פעם שהם רוצים עובדים, כי אם היו פונים, היינו מספקים להם עשרות בקשות של כלכלנים, של סטודנטים שזה התחום שלהם, שהם רוצים לעבוד. אני מקבל פניות כי ציבורית אנשים יודעים שאני אייצג אותם מולכם, אבל אתם לא פונים אליי.

הצגתי כאן קודם תמיכה בייצוג הולם, אבל אם הבנתי נכון את עמדתו של חבר הכנסת טיבי, הוא אומר שאפליה מתקנת זה ליצור משרות פיקטיביות, או שלא הבנתי נכון. ליצור משרות, זה אומר ליצור משרות פיקטיביות, משרות כאלה שאין צורך בהן.

תראה מהי הגדרת אפליה מתקנת בארצות-הברית ותראה אם יש מוסד שאין בו אנשים אפרו-אמריקאים, כי אם אין, הוא לא יכול להמשיך במציאות הזאת.

אם כך, לא הבנתי נכון.

אני מסכים. ועדת הכספים שמעה את טענותיו של חבר הכנסת אחמד טיבי בקשר למכרזים ובקשר להעסקת עובדים ערבים ובני מיעוטים בבנק ישראל.


הועדה שמעה את ההסברים של הממונה על כוח אדם שאמר שבתקופה האחרונה לא הוציאו עבודות חוץ, חוץ מעובדים זמניים וממלאי מקום לעובדים שפרשו.


הוועדה חוזרת על הודעת נגיד הבנק בוועדת הכספים שבה נאמר שעל אף שסעיף 15(א) לא חל ישירות על בנק ישראל, הוא נוהג וינהג כאילו ההוראה חלה גם על בנק ישראל. על זה חוזר היום נציג בנק ישראל ואנחנו מקבלים את ההודעה.


הוועדה מבקשת לקבל דוח מעקב – בתוך שלושה חודשים – מה קרה עם העסקת עובדים ערבים נוספים.


הוועדה פונה לבנק ישראל כדי לתאם עם חבר הכנסת טיבי כדי לראות אולי יש לו באמתחתו בקשות שיכולות לבוא בחשבון.

אפשר לפנות לכל חברי הכנסת הערבים.

חבר הכנסת טיבי אמר שיש לו מועמדים. הוא אמר שיש לו אנשים שיכולים לענות על המכרזים.


בהחלט אני לא בעד להקים עבודות פיקטיביות. זאת בהחלט לא כוונת הדיון כאן.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45