PAGE
1
ועדת הפנים והגנת הסביבה

30.01.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 107, 108
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, י"א בשבט התשס"ז ( 30 בינואר 2007), שעה: 12:00

תוכניות מתאר ביישובים הערביים: בקה-ג'ת, ערערה, ג'סר אלזרקא, פרדיס

חברי הוועדה: יורם מרציאנו – מ"מ היו"ר

מגלי והבה

ג'מאל זחאלקה


שרה מרום שלו

חנא סוויד

איברהים זועבי - מרכז מיגזר מיעוטים, משרד ראש הממשלה

נחום זאב פלד - ממונה תכנון ארצי ואזורי, משרד הבינוי והשיכון

אהוד יוסטמן - משרד הפנים

שי רגב - מתכנן מחוז חיפה, מינהל מקרקעי ישראל

כמאל ריאן - סמנכ"ל למגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

מוראד עמאש - ראש המועצה המקומית ג'סר אלזרקא

מוחמד גורבאן - סגן ראש המועצה המקומית ג'סר אלזרקא

יעקוב גורבאן - מהנדס המועצה ג'סר אלזרקא

יפה שפירא

אושרה עצידה

בקה-ג'ת, ערערה, ג'סר אלזרקא, פרדיס

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אודה ולא אבוש, לדיון על תוכניות המתאר נזרקתי כמעט ללא התראה מוקדמת. בהיותי חבר ועדת הפנים, אני מכיר את הנושא הזה. אבל, חברי חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, הוא זה שניהל את זה בפועל. אנחנו נאחל לו שוב הצלחה בתפקידו כשר הערבי המוסלמי הראשון בממשלת ישראל. המינוי שלו מסמל את הדו-קיום האמיתי, והקשר לשלום בין יהודים לערבים, ובצורך לחיים משותפים בין יהודים לערביים במדינת ישראל. השר מג'דאלה הוא בהחלט התשובה הטובה לכך, וגם בהיותו יושב-ראש ועדת הפנים ראינו את ניהול הישיבות.


אנחנו עוסקים היום בנושא שאני מכיר אותו גם מהיותי סגן ראש עיר בעיר לוד כשאנחנו התמודדנו לא אחת בשאלת הבנייה הבלתי חוקית. כיהודי גאה שהוא גם איש ציבור וגם חבר כנסת, לא אחת עמדתי מול השאלה של אזרחים ערבים שבונים את ביתם בצורה לא חוקית. כשהייתי מגיע והייתי שואל אותם למה הם בנו כך, הם היו עונים: מה למה? האם יש תוכנית מתאר? האם יש תוכנית אב? האם יש תוכניות מפורטות? האם יש לכם תשובות לתת לנו על מנת שנוכל לקדם את העניין הזה? בסופו של דבר, גם אנחנו רוצים לבנות את ביתנו בצורה חוקית, ולא לעמוד תחת צו הריסה שעשוי להגיע כל רגע, ומעמיד אותנו בפני שוקת שבורה.


גאלב מג'אדלה יזם דיונים בנושא הכנת תוכניות מתאר, ואני יודע שבמסגרת תוכניות העבודה של ממשלת ישראל ל-2007, נושא תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות במגזר הערבי, הוא בהחלט אחד הנושאים המרכזיים שגם ראש הממשלה מר אהוד אולמרט, גם שר הפנים, גם שר הביטחון בהיותו יושב-ראש הוועדה למגזר הלא יהודי, עמדו עליהם. אני זוכר שבמסגרת הדיונים שלנו, ובמסגרת מהלכי המשא ומתן כל הזמן גאלב מג'אדלה עמד על כך שהנושאים שקשורים לתוכניות מתאר יהיו הנושאים שיהיו בליבה של ההסכמים, וגם בדיונים על תקציב המדינה 2007. אני גם יודע מגאלב מג'אדלה שהוא עמד על כך שבכל מועצה יהיה מתכנן שיתכנן את תוכנית האב, ושלא יהיה מישהו שיתכנן לחמישה ישובים ביחד, כאשר בסופו של דבר תפסת מרובה, ולא תפסת כלל. אני גם יודע שדאגו לתקציב של 50 מיליון שקל לנושא תוכניות מתאר, וזה מופיע במסגרת ההסכמים של תקציב המדינה 2007 לתוכניות במגזר הערבי.

נכון להבוקר אנחנו לא יודעים מזה.

כמי שהוביל את צוות המשא ומתן מטעם מפלגת העבודה מול שר האוצר, אני אומר לך שזה מופיע וזה קיים, ואני גם יותר מאומר לך שיש כוונה. אני גם שמעתי את אנשי משרד ראש הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט שאומרים ששנת 2007 הולכת להיות שנת מפנה במגזר הערבי. אני תמיד אומר לחברים שלי שכיהודי אני תמיד צריך לדאוג ששם יהיה טוב, כי אם שם לא יהיה טוב, גם לי לא יהיה טוב. כסגן ראש עיר בעיר לוד שהיא עיר מעורבת, חוויתי את זה על בשרי. אני חושב שהאנרכיה וההשתוללות של הבנייה הבלתי חוקית היא תולדה של הזנחה של הרבה מאוד שנים מצד המנגנון והמשרדים שלא נתנו פתרון ומענה לשאלת תוכניות האב במועצות ובישובים הערבים. לכן, אני יותר משמח על הדיון.


אני רוצה לשמוע את הדברים, ולראות איך בסופו של דיון אנחנו מקבלים החלטות אופרטיביות שמקדמות אותנו לתוכניות, ויותר מזה - לתוכניות מפורטות. אם אני לוקח בבקה-אלגרביה שטח של 49 דונם שאין בו תוכנית אב, ואין בו גם תוכנית מפורטת - אם נתחיל בתוכנית מפורטת אז יש לנו הצלה של שטח של 49 דונם שיכול לתת מענה באותו ישוב. לכן, אני הייתי יותר רוצה לשמוע אתכם. אנחנו קודם כל נשמע את איברהים זועבי מרכז המגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה גם על הכוונה של משרד ראש הממשלה במסגרת 2007 ו-2008. אנחנו יודעים שבסופו של דבר אנחנו צריכים לתת שם פתרונות.

משרד ראש הממשלה דרך האגף לביצוע ובקרה, יוזם ובודק את כל נושא תוכניות אב המתאר המפורטות. אני מעדכן את המנכ"ל מידי שנה מה התקדם, ומהו הצורך. בסוף שנת 2006 התקיים דיון, וביקשתי להוסיף תקציב של 50 מיליון שקל לתוכניות אב מתאר מפורטות. אני מקווה שהסכומים האלה יעמדו לרשותנו השנה, ונוכל לקדם עוד תוכניות מתאר מפורטות ביישובים שהתחילו, וביישובים חדשים.


עד כמה שידוע לי לגבי ג'סר אלזרקא - תוכנית המתאר שלהם הוכנה בשנות ה-70, ואושרה ב-94.

ב-93.

התוכנית הזאת היום לא נותנת פתרונות, והיא לא עונה לצורכי היישוב שיש בו ריבוי טבעי גדול מאוד. צריך להכין תוכנית מתאר חדשה ליישוב. ברשימת היישובים שעברה בדיקה טרום תכנונית לפי ישיבה שלי עם אהוד יוסטמן, הבנתי שהם נכללים ברשימה החדשה של תוכניות אב ומתאר.

מדבריו אני מבין שחיכינו יותר מעשרים שנה על מנת לאשר תוכנית מתאר.

פנו אלינו לפני שנה ומשהו.

אנחנו פנינו לפני שנתיים.

אדוני ראש המועצה, אני אתן לך את רשות הדיבור. תאמין לי שאני פה כדי להגן עליכם. התפקיד שלי הוא להגן על התושבים שלכם.

גם תפקידנו הוא לשרת את התושבים, חד משמעית. אנחנו מאוד מתאמצים.


יש פה תוכנית מתאר מחוזית שמריצה הוועדה המחוזית - אגף תוכניות מחוזיות אצלנו. לגבי ג'סר אלזרקא - יש איזשהי התלבטות וקושי סביב ההצעה שם, שאני אגב לא קשור אליה כי אני עוסק בתוכניות מקומיות. מכל מקום, זה לא היה רקע נוח למחוז מבחינת התוכנית המקומית, והוא רוצה שקודם נכריע לגבי התוכנית המחוזית לפני המקומית. גמרו לשמוע את ההתנגדויות , זה כבר הופקד. היו אלפי התנגדויות לתוכנית, מדובר בתוכנית ענקית.

ממי היו ההתנגדויות? האם מהתושבים?

גם, וגם משרדי ממשלה, ישובים, תושבים. היתה חוקרת בשם נורית ג'רבי ששמעה בסבלנות רבה, ובמקצועיות גדולה מאוד, את כל הטוענים. היא עוד לא הוציאה דוח. אבל, אנחנו בינתיים התבקשנו על-ידי היישוב אולי בכל זאת לקדם תוכנית מתאר מקומית. כדי שהכול יהיה באווירה יחסית טובה, עשינו בדיקה טרום תכנונית והזמנו באופן מיוחד בדיקה טרום תכנונית לג'סר אלזרקא. המסקנה היתה שצריך לעשות תוכנית מתאר. טובי אלפנדרי הוא זה שנבחר על ידנו במכרז לעשות את הבדיקה הזאת. הוא הגיש את המסקנות שלו, היה דיון אצל מינהל מנהל התכנון לאור הדוח הזה, והוחלט לעשות תוכנית מתאר. אנחנו הכנו מפרט לתוכנית המתאר הזאת, וגמר המפרט יהיה בעוד שבועיים, ואז אנחנו נפנה למתכננים. עכשיו אנחנו נועצים עם היישוב, עם הוועדה המחוזית, ועם הוועדה המקומית, לרשימת מתכננים. לצערי, בפחות משמונה חודשים אי אפשר לעשות את זה.

שמונה חודשים מגמר התוכנית?

לא.

אנחנו מתכנסים פה על מנת למנוע את החסמים ואת הבירוקרטיות, ולקדם את התהליכים. לא באתי הנה בשביל שאתה תבוא לפה ותתחיל להסביר לי שזה עוד שבועיים, ועוד שלושה חודשים, ונבחר וכו'. אנחנו המחוקקים, ואנחנו אלה שצריכים לתת את הפתרונות לתהליכים חוקתיים. אני לא מתכוון לעבור על החוק, אבל אני מתכוון למנוע את הבירוקרטיה של עשרים שנה. ג'סר אלזרקא זה ישוב אחד מתוך עשרות ישובים ערבים שבהם במשך שנים לא נעשו תוכניות מתאר, ובסופו של דבר כחבר ועדת הפנים אני מוצא את עצמי מגיע לפה לדיונים בנושא בנייה בלתי חוקית כל שבועיים כאשר נהרסים בתים. אנחנו מצד אחד לא נותנים פתרונות תכנוניים, ומצד שני אנחנו באים בטענות על כך שבונים לא חוקי. מי שקיבל את ההחלטה הזאת הוא ראש הממשלה מר אהוד אולמרט שהוא לא ממפלגתי שלי, והוא אמר ששנת 2007 היא שנת מפנה למגזר הערבי. אתה יודע - מעשיך יקרבוך, ומעשיך ירחיקוך. אנחנו צריכים גם לעשות, לא רק לדבר. אני רוצה שתיתן לי תשובות אופרטיביות לקידום התהליך לתוכנית אב ג'סר אלזרקא, זה מה שאני מבקש.

כל מי שבא, חושב שהעולם התחיל מאותו רגע, ואני רוצה להפריך את העניין הזה. אני לא איש פוליטי, אני רק מציין עובדות. אבל, אריק שרון בסדרה חשובה מאוד של החלטות ממשלה החליט לפני חמש שנים על מהלך חסר תקדים שבו אנחנו מכינים 80 תוכניות מתאר מתוך 128 ישובים. אני חושב שלכל הדעות זה משהו שהוא לא היה. קודמיי במשך עשרים שנה אישרו 3 תוכניות, ואני במשך שנתיים וחצי אישרתי כבר 19 - קיבלו תוקף.

כל 80 התוכניות האלה - תכנונן יסתיים עד סוף שנה זאת, אישורן יסתיים. זה תהליכים של שנים. מה שלקח אצלנו עשר שנים, לוקח אצלנו שנה וחצי עד שנתיים, שזה ללא תקדים. אגב, כל זה נעשה ללא שניתן לנו כוח-האדם לפי החלטת ממשלה. אני אראה לך שבהחלטת ממשלה נאמר: על כל 7 ישובים מגיע בן אדם. עכשיו בתהליך של 70 ישובים אנחנו עם שני אנשים: תקן אחד, אחד חיצוני. עוד 50 מיליון, ועוד 50 מיליון זה מאוד מרשים. אבל, אין לנו כוח-אדם.

אם כך, הצעת ועדת הפנים באה לסייע לך.

בבקשה, תסייעו לנו בכוח-אדם.

אנחנו מבקשים, וזה גם שסיכמנו במסגרת ההידיינויות שלנו עם קובי הבר ופקידי האוצר, שבמקום שאנחנו נמנה מהנדס אחד על כמה ישובים שזה מאריך את התהליך, אנחנו נמנה לכל ישוב או שני ישובים מהנדס אחד, וזה במטרה לקצר את התהליכים.

זה קצת מורכב, ואני אנסה לפשט את זה. אני מפעיל 1,000 מתכננים ויועצים. אנחנו לא מכינים את התוכניות, אני מפעיל. לכל ישוב יש מתכנן וצוות של עשרה יועצים לפחות, כך שמבחינה זו אין בעיה. כיוון שיש 1,000 כאלה ואנחנו שניים ורבע אנשים, אז אנחנו כגוף מפקח עובדים 14 -15 שעות בהתנדבות, ושישי, ושבת, וזה לא מצב שאתה יכול למשוך אותו יותר. אנחנו עושים את זה 3, 4, 5 שנים, וזה קצת מופרך. אני אומר: אם יש פרויקט ויש 50 מיליון, אז בואו תתנו מיליון אחד שזה אחוז, ותראו שיש גם כוח-אדם לבצע את זה.

אותם שניים וחצי שיצטרפו אליכם למשרד, גם להם ייקח זמן ללמוד את הנושא.

תוך שבועיים הם בתוך העבודה. אני מפעיל אנשים טוב, וכולם סחוטים.

אם כן, חסר כוח-אדם ותוכניות מפורטות. אלו שני דברים מאוד מאוד חשובים. אנחנו מדברים על תוכניות מתאר. כשאנחנו מתחילים לסיים תוכניות מתאר, מתחיל להתעורר הצורך בתוכניות מפורטות, וזה נושא מאוד אקוטי עכשיו לישובים הערביים. התוכניות המפורטות האלה שהן בדרך כלל גם של איחוד וחלוקה, הן תוכניות יקרות. קשה מאוד לישובים לעמוד בזה. אנחנו ביקשנו מאוד במשך כל השנים האחרונות, שיתחילו להתארגן למימון של התוכניות המפורטות. קודם כל, לעזור לישובים או לוועדות המקומיות שזה היינו הך מבחינתי, שיהיה להם תקציב לתוכניות האלה. אנחנו התחלנו לעשות את זה בכוחותינו, אבל זה לא התפקיד שלנו, וזה לא נכון. זה צריך להיות הרבה יותר קרוב. אנחנו התחלנו לעשות איחוד וחלוקה בדווים בצפון - היה לזה פרויקט מיוחד - ואנחנו עושים את זה. זה אפילו פרויקט מוצלח, אבל זה לא מתפקידנו. יש לנו מספיק עבודה משלנו, אבל עשינו את זה כחירום. צריך לדאוג להם, וצריך לדאוג למחוזות שלנו לכוח-אדם לבדיקת תוכניות. אנשים קורסים. אתה נכנס לחדר ואתה רואה אדם עם מאות תיקים, ואתה אומר שגם אם הוא הכי טוב בעולם, ועם הרצון הכי טוב בעולם, הוא לא יכול. אלו העזרות שצריך לעזור, ואני אומר את זה כי כולם רוצים לעזור. אבל, לא לכולם יש אפשרות.

אתם דיברתם על ה-50 מיליון, ואני רוצה לומר לכם שהיום שאלתי אצלנו בכל הקומות, אם זה בכללי, אם זה אצלנו במינהל התכנון, ובכל החשבויות אצלנו, עם חשב המשרד, חשב מינהל התכנון, ואף אחד עוד לא יודע על זה. הלוואי, אבל אנחנו עוד לא יודעים על זה. אני אומר את זה כדי שתדעו, וכדי שזה יגיע בסוף לאן שרציתם. לא הגיעה שום תוספת ל-2007, יש לי את כל התקצוב הקיים.

אהוד, אני יכול לומר לך שבמסגרת נייר מסודר שנשלח אלינו מהממונה על התקציבים באוצר, זה יותר ממופיע שם, וזה כתוב. בסופו של דבר, אני הולך לקובי הבר לשמוע את האמת, כי לצערי, הוא שר האוצר האמיתי של מדינת ישראל. אבל, אני אומר לך שהובטח לי על-ידי קובי הבר, וגם לגאלב מג'אדלה בצורה מסודרת ומפורטת. אתה גם יכול לפנות לקובי הבר בשמי, או למי מטעמו – לפקידיו – שממונה על העניין, כדי שהוא יפנה אותך לאותו מקור תקציבי שהובטח.

לגבי כוח-אדם - פנינו לסטניסלב שוורצביין שהוא הרפרנט שלנו, והוא אמר לי: "נייט" מוחלט לכוח-אדם. זה כל כך לא בפרופורציה לגודל החשיבות שאתם מייחסים לזה. אני מבזבז את זמני בניסיון למצוא עוד, וגם כאשר יש לי בן אדם אז אומרים לי: לא 180 שעות, רק 140 שעות, כי זה יחסי עובד מעביד. הכול בסדר, אבל אנחנו לא יכולים לעשות עבודה.

אהוד, אולי הכוונה היא ש-50 מיליון יכסו גם את כוח-האדם.

אני מאוד אשמח.

היות ואני לא בקי בעניין, אני לא אומר דבר שאני אינני אחראי עליו. אני אומר שוב, הקרדיט בעניין הזה כל כולו ניתן ליושב ראש ועדת הפנים שמונה היום לשר, לגאלב מג'אדלה. הוא ניהל את המשא ומתן, הוא מכיר את העניין. הוא ליווה את העניין בתוקף היותו יושב-ראש ועדת הפנים. אתם מבינים שבמשך שעתיים שבמהלכן אני יושב כאן על הכיסא, אני לא יכול ללמוד את הכול. ישב כאן מישהו ממפלגתי, סביר להניח שישב פה חבר הכנסת שהיה שר הפנים הקודם אופיר פינס. זה מה שמסתמן כרגע במפלגת העבודה, ואני כיושב ראש סיעת העבודה מחליף אותו באופן זמני.


שמענו את העניין, ואני בהחלט גם אדע להעביר את המסר שאתה מדבר עליו למי שצריך. ביום חמישי אנחנו עורכים ביקור במרכז השלטון המקומי, ולדעתי זה גם חלק מהדיונים שלנו שצריכים לעלות עם ראשי מרכז השלטון המקומי. בכל מקום שאני מגיע במגזר הערבי הנושא המרכזי הוא תוכניות אב ותוכניות מתאר.

מהו מספר הרשויות שאיתן אין בעיה מבחינת תוכניות המתאר?

יש היום 19 רשויות מתוך 80 שבמסגרת הפרויקטים. השאר - עד 128 ישובים- חלקם יש להם, לא נדרשנו בכלל אליהם. אנחנו בודקים באופן יוזם עכשיו את כל שאר היישובים. אנחנו בודקים השנה 15 ישובים נוספים.

איך ההשוואה של זה מול המגזר היהודי?

מתוך 80 ישובים כרגע בתוכניות - 60 - מגזר ערבי, ו-20 מגזר יהודי. בעקבות ההחלטות של שתחילת שנות האלפיים, יש דגש עצום על המגזר הערבי.

ביישובים היהודים לא מכינים כי יש.

חבר הכנסת סוויד, אני רוצה להיות סנגור של החברים שהגיעו לכאן, כי הדיון הזה מתקיים משום שיש קיפוח מול המגזר היהודי, ואומר לך את זה יהודי.

אני יכול להעיד על המצוקות כפי שאהוד הצביע עליהן, מבחינת כוח-האדם, וכל המגבלות האלה. עם כל העומס, יש לו רגליים יציבות ואיתנות.


הבעיה היא לא כל כך ההליך התכנוני. בפרק זמן של שנתיים פחות או יותר גומרים את ההליך התכנוני. הבעיה היא צוואר הבקבוק, ואתה מכיר את זה ממקומות אחרים, והוא האישור הסטטוטורי בוועדות המחוזיות שיכול להתמשך שנים. אין לנו שליטה על זה. הבעיה היא האישור הסטטוטורי בוועדות המחוזיות של התוכניות אחרי שנגמר הפרק התכנוני. הפרק התכנוני הוא שנה וחצי-שנתיים, או שנתיים וחצי אם חורגים. צוואר הבקבוק הוא אישור התוכנית בוועדות המחוזיות, אבל זה לא אופייני רק לטיפול בתוכניות מתאר של המגזר הערבי.

ערכנו ביקור בוועדה לתכנון, ושמעתי שם את שוקי עמרני שאומר: בשנה האחרונה אני מנסה לתת יתר עבודה, כולל שעות נוספות, של אישור תוכניות מתאר למגזר הערבי, וזה מתוך המצוקה כשאנחנו מבינים שנעשה שם קיפוח של הרבה מאוד שנים, ואנחנו לא הצלחנו לעמוד בלוחות הזמנים.

מחקר לא עדכני שנעשה אומר שאישור של תוכניות עד קבלת תוקף לוקח סדר גודל של עשר שנים.

הפתרון שאני רוצה לתת הוא בקיצור לוחות הזמנים האלה. עשר שנים זה בבחינת הניתוח הצליח והחולה מת.

גם אם יש תוכניות מתאר, הנדבך היותר חשוב של המימוש הוא התרגום של התוכנית לתוכניות מפורטות שעל פיהם תוכל להוציא היתרי בנייה. צריך לתת דגש על הפאן של התוכניות המפורטות.


לפני כעשור, ג'סר אלזרקא היתה בין 40 ישובים שהיו אז מועדפים, והיו תחת המעקב של האגף לתיאום ובקרה. היינו מעורבים בזה. נעשו שם ניסיונות, כולל תקציבים של כל משרד שהיה צריך להשקיע. אני לא יודע מה יצא מזה בפועל.

לא יצא כלום.

לא יצא כלום, אני כבר עזבתי את התפקיד. ניסו לפעול לקידום או לתמיכה כלשהי גם במסלול חיצוני לתכנון המתארי. נקודת החולשה היא לא בעבודה התכנונית המקצועית, אלא בכל תהליך האישורים בוועדות המחוזיות והארציות.

והגופים שנותנים חוות דעת כמו: משרד התחבורה, מע"צ, איכות סביבה. זה דבר שלוקח הרבה זמן.

רבותי חברי הכנסת, אתמול התקיים דיון, היום מתקיים דיון. במקום שנבוא לכאן כל פעם על משהו נקודתי, ונביא לכאן את ראשי המועצות, אולי אנחנו צריכים לקיים דיון יותר גדול, יותר רחב, יותר מקיף, עם מי שממונה על כל נושא התכנון במשרד הפנים, יחד עם ראשי הוועדות המחוזיות, יחד עם מרכז השלטון המקומי, יחד עם מנכ"ל הפנים, עם מנכ"ל האוצר, עם אלה שהם קובעים בסוף את המדיניות. מצד אחד, זה עניין של כסף. מצד שני, זה בירוקרטיה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לאחד את כל הקצוות כדי לנסות למנוע את כל החסמים הבירוקרטים שנמצאים שם. כי שוב, אנחנו נותנים עכשיו אקמול לחולה סרטן. צריך להיות פה טיפול מערכתי שבסופו של דבר ייתן פתרון כולל למניעת החסמים.

ברפורמה המוצעת לחוק התכנון והבנייה שהתחילו לפני שנה, הכוונה היא להאציל יותר סמכויות לוועדות מקומיות לאשר תוכניות שתואמות תוכניות מתאר. אבל, זה יהיה אחרי מבחן של שר הפנים שהוועדה המקומית ראויה לכך.

אדוני היושב ראש, גברתי מנהלת הוועדה, אני מציע לעשות יום שכולו יוקדש לדיונים בסוגיית התכנון והבנייה במסגרת תוכניות המתאר. אני ראיתי את רשימת כל היישובים שיש לאיברהים זועבי ממשרד ראש הממשלה. מדובר בהמון ישובים שבהן התוכניות תקועות, או שאפילו אין עדיין הליך.

מעולם לא ראינו את הרשימה.

כמשרד פנים, אני אמור לדעת למי יש תוכנית מתאר ולמי יש בעיה, וזאת מבלי לראות את הרשימה.

אם זה מגזר ערבי - אני בספק רב שזה נכון. מדובר ב-5-6 ישובים שחסרה להם עוד תוכנית. אני לא רואה רשימות כאלה אצלי.

יש להם תוכניות אב, אבל אין תוכנית מתאר. כפר כנא היא לא בעבודה, למשל. יש לה תוכנית אב, אבל אין המשך. אותו הדבר בריינה, בטורעאן, ועוד מקומות. אלו ישובים שאושרו להם תוכניות אב, אבל לא היתה השלמה.

אני מציע שלדיון שכזה תיעשה הכנה מראש. חבר הכנסת סוויד היה בעצמו ראש רשות, והוא מתעסק בתכנון הארצי והוא יודע טוב מאוד. לא כולנו בקיאים, אבל בכל מקום שאליו אנחנו הולכים אנחנו שומעים שיש בעיה שקשורה בתוכנית המתאר. אני הייתי בג'סר אלזרקא, ואני רוצה לומר שאי אפשר לחיות ככה.

אדוני היושב ראש, אתה הצעת הצעה מצוינת, ואכן צריך לארגן יום עיון שכזה שבו גורמים שונים יתנו את ה-input שלהם, גם משרד הפנים, גם מרכז השלטון המקומי, גם הרשויות, והוועדות המחוזיות. יש רשויות מקומיות שיודעות שמשרד הפנים הכין תוכנית עבורן, והן יודעות שוועדות מחוזיות הן אורגן של משרד הפנים, ויש להן ציפיות. הן לא מבינות למה הוועדה המחוזית לא מסכימה לתוכנית שהכין משרד הפנים, או לא מאשרת.

היא משנה.

לפעמים השינויים הם דרסטיים. זה קצת בעייתי.

אני אנצל את סמכותי בשבוע זה כיושב ראש ועדת הפנים, ואני כבר מורה למנהלת הוועדה לקדם כזה דיון. במסגרת הסיכום, היא כבר תוציא הזמנה לדיון יחד עם כל הגורמים המקצועיים הרוחביים, ועבודת מטה, להביא את כולם יחד סביב השולחן. יכול מאוד להיות שזו סוגיה ציבורית חברתית מהותית, של המשך קיומן של רשויות ערביות במדינת ישראל. יכול מאוד להיות שאני צריך להקים פה ועדת מעקב בוועדת הפנים, או ועדת משנה, שתעקוב אחר ביצוע התוכניות האלה. אני לא מציע שניצמד לסיסמאות, אני מציע שנהיה אופרטיביים.

הגיע לפה ראש מועצת ג'סר אלזרקא שאני מכבד אותו מאוד, וקראתי את נייר העבודה שהוא הכין לחברי הכנסת. הוא לא מחדש לי כלום. אני רוצה להגיד לך אדוני ראש המועצה בצער רב, שזוהי בעצם נחלת הישובים הערבים האחרים.

לא, אצלנו המצב יותר קשה.

לעומת ישובים ערבים אחרים, בג'סר אלזרקא המצב הוא הכי קשה.

כל אחד אומר שאצלו המצב הכי קשה. הייתי בטייבה, ואומרים לי שהמצב שם יותר קשה.

לא.

אדוני, הגעת לפה מג'סר אלזרקא, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו יוצאים מפה עם משהו אופרטיבי שקשור למועצה שלך, ולראות איך מקדמים שם את תוכנית האב, וטוב שנמצא כאן הממונה על התכנון הארצי במשרד השיכון, וגם אהוד יוסטמן ממשרד הפנים. אני אומר לך, ה-50 מיליון שקל האלה הם peanuts, זה לא כסף גדול. אם ג'סר אלזרקא הוא היישוב שנמצא במצב הקשה ביותר, אז בואו ניתן עזרה ראשונה לטובת אותו ישוב.

הם הראשונים עכשיו אצלנו, אנחנו יוצאים עם מפרט.

יופי. אני מבקש מראש המועצה להציג לנו את העניין, ובדברי הסיכום נלך לדיונים ארוכים בימים ארוכים כדי לתת פתרונות לכל שאלת התכנון במגזר הערבי, כי אני חושב שזה לא משהו נקודתי של ג'סר אלזרקא.

לפני שלושה שבועות יזמתי דיון על תוכנית המתאר של הפיתוח התיירותי של נמל הדייגים בג'סר אלזרקא. זוהי תוכנית שקיימת הרבה שנים, והפוטנציאל הכלכלי שלה לפיתוח היישוב הוא אדיר. זה חלקת אלוהים עלי אדמות. יש שם הכול, יש שם עתיקות, יש דגים, יש שם אנשים עם מסורת של דיג של כמעט מאה שנים. יש שם מקום לטיילת מול ים היפה. השר הרצוג אמר שהוא מאוד מעוניין בתוכנית. הוא אפילו מתלהב ממנה, הוא מוכן להשקיע. אבל, זה תקוע באישור ועדות תכנון. הדבר הזה יכול להיות קרש הצלה לג'סר אלזרקא. אני מלווה את הנושא הזה כבר שלוש שנים.

כולם תומכים. זה היה במועצה הארצית, היה דיון על זה.

אני רוצה להתייחס למצוקה שבה נמצא היישוב. לפני שנתיים היתה יוזמה לעריכת דוח, והבדיקה נעשתה על-ידי טובי אלפנדרי שהגיש דוח מפורט על כל המצוקות של היישוב. אי אפשר לתאר את המצוקות של היישוב בדוח שכזה, המציאות היא יותר קשה. מצב האלימות שם חוגג, סמים, אלכוהוליזם, רצח. לאחרונה היה גל של רציחות, ולכל רצח ביישוב שלנו יש סיבה. כל הסיבות מצביעות על המצוקה הקשה שיש בשטחים למגורים. הרצח האחרון אירע לפני כחודשיים בבית של שני בני דודים, בעקבות ויכוח על מטר אחד, על פתיחת חלון אחד. זה מעיד על המצב שבו אנחנו נמצאים. זה ממש פצצה מתקתקת. היישוב כבר קרס. חבר הכנסת זחאלקה אמר שהיישוב צריך קרש הצלה, אבל אין יותר מה להציל. ההצלה כבר מזמן הלכה. אני מדבר מתוך ייאוש.

יש בג'סר אלזרקא מדד לייאוש והוא אחוז ההצבעה לכנסת שעמד על 27%. בתחום ההצבעה לכנסת, זה האחוז כי נמוך בארץ. אני חרשתי את היישוב הזה, ולא שאנשים הם לא בעד או נגד, אלא הם מיואשים לגמרי. אנשים לא רצו לצאת, הם פסיביים.

בגבעתיים שהיא עיר יותר גדולה מג'סר אלזרקא, ויותר מתקדמת, בבחירות שהיו עכשיו לראשות עיר היו 30%.

אני מדבר על בחירות לכנסת. אין ישוב בארץ שבו היו 27% הצבעה לכנסת.

זה נכון.

הסתובבתי בבחירות וראיתי עד כמה אנשים מיואשים.

התקשרתי אתמול לאהוד יוסטמן והוא בישר לי שבעוד שבועיים, שבוע וחצי, אנחנו יוצאים לתכנון.

יוצאים למכרז.

יוצאים למכרז לתכנון, והם אפילו רוצים לשתף אותנו בבחירת המתכנן.

אדוני יושב-ראש המועצה, אני חושב שאתה יכול לברך על כך שהוא מציע לך להיות שותף גם בתהליך של בחירת המהנדס.

מצד אחד, אני מברך. מצד שני - היד שלי על הלב - אני פוחד מאוד. יש לנו שתי תוכניות ענקיות במחוז חיפה. אחת מהן היא בקעת הנדיב והיא הכי מסוכנת ליישוב שלנו. התוכנית השנייה היא תמ"מ 6. שתי התוכניות נגסו מהשטחים שנשארו ליישוב. בשנת 2020 היישוב הזה יגיע ל-19,000 נפשות, כאשר כיום מתגוררים בו 12,000 נפשות על שטח של 1,500 דונם. 40% -שטחי ציבור, וכבר אין שטחי ציבור בכפר, הכול פרוץ. אנשים בנו לכל עבר, וניצלו את כל השטחים. אני מתכנן להקים עוד בית ספר יסודי בגלל מצוקת החינוך ביישוב, אבל אין לי היכן להקים את בית-הספר הזה.


מר אהוד יוסטמן, אני מבקש ממך לרשום את התנאים שלנו ברגע שזה יצא למכרז. אני מבקש להתחיל מיידית בהכנת התוכנית, ולהגדיר את צורכי היישוב. היעד של התוכנית הוא לא ב-2020, אלא 2025 יש להכינה לפני אישור תמ"מ 6. אנחנו התנגדנו בחריפות לתוכנית בקעת הנדיב. אנחנו מאוד ביקשנו גם מנורית ג'רבי ששמעה את ההתנגדות שלנו, להוציא את היישוב מכלל התוכנית. התוכנית בכלל לא מועילה לנו, אלא היא פוגעת בנו קשות. היא בכלל לא התייחסה ליישוב, היא התעלמה מעצם קיומו של היישוב.

אני גם מזכיר פה את נושא המחלף שאנחנו ביקשנו, משום שזה הכניסה והיציאה של התושבים לכביש 2. אבל, משרד התחבורה ומע"צ התעלמו מקיום היישוב ג'סר אלזרקא שקיים כבר 120 שנה, ואישרו מכרז רק לאור עקיבא. בימים אלה אנחנו מתכוננים להפגנות, ואלוהים ישמור מה יקרה בכביש הזה. אני לא שולט על הציבור שלי שחש את הכאב הזה, את הסבל, והוא לא יכול יותר לשתוק.

המתכננים צריכים להתייחס לדוח של טובי אלפנדרי, הם צריכים לבדוק ולקחת זאת בחשבון. אני מבקש שהתוכנית החדשה תיתן מענה למחסור בשטחים למגורים, זה מאוד חשוב. צריך להוסיף היום ליישוב עוד 1,000 דונם, ולא להגביל את המתכננים ולהגיד להם לתכנן תוכנית אב במה שקיים עכשיו, משום שזה לא יועיל בשום דבר.

איפה יש 1,000 דונם?

יש שטח של בריכות הדגים של מעגן מיכאל.

אתה אומר שצריך לפנות עכשיו למשרד הפנים להקים ועדת חקירה לגבולות.

כן, אנחנו ביקשנו. שלחתי מכתבים לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים וביקשתי. הם עדיין בודקים את זה, אין תשובה.

אתה פנית במכתב כדי להגדיל את השטח השיפוטי של המועצה המקומית, ואין לך מהם תשובה. מתי פנית בפעם האחרונה?

לפני חודש, וקיבלתי תשובה שהעניין בבדיקה.

מתי פנית בפעם הראשונה?

לפני שלוש שנים.

כשאני נוסע שם על הכביש אני רואה את הצפיפות שבה חיים תושבי המועצה. זה ממש בית בתוך בית. חלק מהפתרון זה הקצאת שטחים נוספים. כשאתה מספר לי שאדם רצח את בן הדוד שלו בגלל חלון, אתה מבין שהבעיה שם היא בעיה של שטח.

ישנה בעיה בנגישות ג'סר אלזרקא לכביש החוף. בונים שם מחלף, אבל הזניחו בתכנון את ג'סר אלזרקא. המחלף מחבר את אור עקיבא ואת קיסריה, וג'סר אלזרקא לא מחוברת. כאשר השר מופז שמע את זה הוא אמר שזה לא מקובל עליו. הוא קיבל החלטה בפניי שהדבר ישונה, ושהמתכננים של המחלפים יכניסו את ג'סר אלזרקא כך שתהיה לה נגישות בכניסה וביציאה לכביש החוף. כיום הם צריכים לעשות סיבוב ענק כדי לעלות לכביש החוף.

מה קורה מבחינת דרכי מילוט, דרכי יציאה, אם יש שם פיגוע?

כשהקימו את הכביש הזה התעלמו מהיישוב. יש לנו כניסה צרה.

אומרים לי שהכניסה לשם היא צרה, ומזה אני מבין שכאשר תכננו שם את היישוב לא נתנו מענה לנושאים עקרוניים.

אני מקווה שהמצב ישתנה, השר מופז נראה לי עד עכשיו שר רציני. הצוות המקצועי במשרד שלו ישב שם, והוא נתן להם הוראה שג'סר אלזרקא תהיה בעניין הזה. הוא אומר: לא מקובל עליי.

זה יהיה בעוד 25, או 50 שנה.

לא, יש מחלף שמתוכנן עכשיו.

מתי? אני בדקתי את זה מקרוב, זה לא קיים במשרד התחבורה. זה הצהרה.

אני מדבר איתך על ישיבה שהייתה לפני שבועיים עם השר.

אתה בטח לא מצפה שבדיון עכשיו בוועדת הפנים אנחנו נגמור את כל בעיות היישוב. מאוד הייתי שמח לעשות את זה אם היו לי הפתרונות. אתה יודע שהוועדה מפקחת על עבודת הממשלה, ואתה יודע שפירוש המילה פרלמנט בצרפתית, הוא לדבר. פתרונות אין לנו פה, אנחנו רק יכולים לזרז, להאיץ, לצעוק.

יש פער ציפיות גדול בין כל היישובים מלכתחילה, לגבי המימוש ופתרון של כל התחלואים על-ידי הכלי הזה שנקרא תוכנית מתאר. מלכתחילה כשניגשים להכין תוכנית מתאר, הפער בציפיות הוא גדול. צופים שתוכנית המתאר תפתור את כל התחלואים, אבל זה בלתי אפשרי, ובסופו של דבר אומרים: לא הצלחנו לקבל את זה ואת זה. למשל, מבקשים לקבל קרקע באמצעות תוכנית מתאר, ושלא יצטרכו לעשות ועדת חקירה לגבולות. גם ועדת חקירה לגבולות מחכה לאיזשהו אסמכתא מקצועית שתגדיר את הצורך. זה לא רק לנושא של גבולות והוספת שטחים, זה גם לדברים אחרים כמו מוסדות, פער הציפיות הוא גדול.

אני עוקב אחרי הנושא הזה הרבה שנים, ואני מכיר את היישוב טוב מאוד, את התחלואים, ואת הבעיות הקשות. אני גם מכיר בפוטנציאל של היישוב בגלל המיקום שלו. היישוב נמצא על כביש החוף, יש לו פוטנציאל תיירותי כי הוא על חוף, וגם פוטנציאל של אזורי בילוי. אחרי אוסלו התכנון של אזור התיירות בג'סר אלזרקא תוכנן כך שיהיו בתי מלון קטנים, ואזור חוף שיקלוט תיירות מהעולם הערבי.


בנוסף לתוכנית המתאר, ולאזור תעשייה ולשאר הדברים הרגילים, צריך לעשות שני מהלכים כדי שהיישוב הזה יתעורר קצת. ראשית, פיתוח אזור החוף. יש כבר תוכניות מוכנות, צריך רק לעבור את האישורים המתאימים. שנית, הגברת הנגישות ליישוב.

כשאתה אומר שתוכנית פיתוח אזור החוף צריכה לעבור את האישורים המתאימים, למה אתה מתכוון?

התוכנית תקועה בוועדה מחוזית-חיפה.

היא עוברת עכשיו ל- - - חוף.

מחר היא עומדת להידון בו--- חוף.

אני התחלתי לטפל בנושא הזה כשנכנסתי לכנסת לפני שלוש שנים, ויש לי תשובה משר הפנים דאז פורז, שהנושא תקוע, ושהוא יעשה הכול כדי לקדם את התוכנית. ראינו איך זה מקודם.


כמו שאמרתי, העניין השני הוא הגברת הנגישות. אני הבנתי בישיבה עם השר מופז שיש תוכנית להקמת מחלף, וזה לא להרבה שנים. הוא אמר שזה מוכן לביצוע.

המכרז של אור עקיבא כבר הוצא.

אנחנו אמרנו והשר הסכים, והוא נתן הוראות שג'סר אלזרקא תהיה חלק מתוכנית זאת. אבל, צריך לעקוב אחרי זה. הם ישברו את הראש איך לעשות את זה בדיוק מבחינה תכנונית. אבל, ג'סר אלזרקא תהיה חלק מהעניין. השר מופז אמר: לא יכול להיות שתהיה נגישות לאור עקיבא, ולג'סר אלזרקא - לא. אני רוצה שגם ג'סר אלזרקא תחובר. אני מציע שאנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. אני שוב אדבר עם השר, ונראה מה קורה עם ההוראות שהוא נתן. הוא לא היסס בעניין הזה, היתה לו החלטה חד משמעית. אני בטוח שגם חבר הכנסת מרציאנו יעשה משהו בעניין הזה, ושהוא יזרוק איזשהו משפט לשר. גם אני אעשה את זה. גם אתם תפנו אליו ותאמרו לו ששמעתם כך וכך. אני הרגשתי שהוא רציני.

טוב לשמוע את זה.

אני מברך על היוזמה לערוך יום עיון ארוך בנושא התכנון שבו יידון הנושא מכל הזוויות. מניסיון אישי אני יכול לומר שבלי נוכחות הממונים על המחוזות בישיבה שכזו, העניין יהיה לוקה בחסר. להערכתי, הממונים על המחוזות הם עורק ראשי מאוד בקידום התוכניות והתכנון.


אני מצטער שראשי הרשויות לא באו להציג את עניינם. אין לי הסבר למה הם לא באו. מכל מקום, יש מרחב גדול מאוד בין ההבטחות של השרים והדרג הבכיר, לבין התרגום של ההבטחות האלה בשטח. אלו שני עולמות. לכן, צריך שהאנשים בשטח יתחברו להצהרות ולמדיניות של השרים. הרבה פעמים אנחנו שומעים דברים טובים, אבל זה לא מגיע לשטח. לצערי, מי שקובע זה בדרך כלל האדם שנמצא בשטח.

יקירי, אנחנו מדברים הרבה כדי שירשמו את השמות שלנו בסוף בפרוטוקולים. בוא נקבל הצעות אופרטיביות. הזמן של כולנו יקר.

אנחנו דיברנו על זה שצריך לחסוך בזמן, ולהגביל את התוכניות בזמן. אם תוכנית תימשך עשר שנים היא לא תענה על צורכי היישוב, כי אחרי עשר שנים יש כבר ישוב אחר עם מנטאליות אחרת.


הנושא השני שאני רוצה להעלות הוא מעורבות התושבים. אני חש שבאמת יש מעורבות, שומעים את האנשים. אבל, צריך לשמוע אותם יותר, וצריך לקבל את ההמלצות של התושבים כמה שיותר.

אני רוצה להתייחס לתוכנית המתאר של ג'סר אלזרקא. התוכנית היום היא קטסטרופה, היא לא נותנת מענה. זה התבטא בבניית מבני ציבור, מבני מגורים, בצפיפות גבוהה כל כך. זה גורם לאלימות, ולהישגים נמוכים בבתי ספר.


לגבי תוכנית המתאר החדשה - אני מבקש מכבוד חברי הכנסת להכין מסמך למינהל התכנון שיצוין בו כי קיים שטח פוטנציאל להרחבה בג'סר אלזרקא, ובלעדיו לא יתקיים שום דבר.

בדברי הסיכום שלי אני פונה לשר הפנים להיענות מייד לבקשת ראש המועצה להקים ועדת בדיקת גבולות ולספח שטחים הגובלים עם היישוב ג'סר אלזרקא, ואני אומר לך שאני גם אוציא לו היום מכתב ברוח הסיכומים האלה כדי לזרז את זה.

השטחים האלה של ההרחבה הם כמעט לא מנוצלים, זה לחקלאות. כפי שהוזכר, יש שתי תוכניות. אחת מהן היא תמ"מ 6 של מחוז חיפה, ובקעת הנדיב. השטחים מיועדים לשטחים פתוחים לחקלאות ולשימור. זה מגביל אותנו עכשיו, ויגביל אותנו בעתיד. לכן, המסמך צריך לציין גם שיש להקפיא בינתיים את התוכניות האלה, במיוחד את רמת הנדיב. לא יכול להיות שיהיה כסף לפרויקט הנדיב, ולא יהיה כסף לתוכנית מתאר לג'סר אלזרקא. צריך קודם כל להתקדם בתוכנית, להכין אותה לפחות, לא לאשר אותה, ואז לדבר על רמת הנדיב.

אני רק צריך להבהיר שהתוכנית של בקעת הנדיב עומדת עכשיו להיות מופקדת.

בדברי הסיכום שלי אני אבקש ממך להיפגש לפגישת עבודה מיידית ודחופה עם ראשי המועצה, כדי לבנות לכם איזשהו סד זמנים מסודר ועבודה משותפת. לפחות נצא מכאן עם איזשהי כותרת של עבודה משותפת.

אנחנו שמחים על כך.

כל מה שנאמר פה הוא נכון. כמינהל, יש לנו שטח קטן בג'סר אלזרקא שהוא בעיקר באזור המערבי. על השטח שלנו אנחנו מתכננים, ללא קשר לקיום או לאי קיום תוכנית מתאר. ראינו שיש צורך כמו שאמר חבר הכנסת זחאלקה, איתרנו את הפוטנציאל והצרכים, והרצנו תוכנית בלי להמתין לתוכנית מתאר.


כדי שהתוכנית שלנו תצליח, צריכה להיות תוכנית מתאר. היישוב צריך להיות ישוב חי וחזק, כדי שהתוכנית שלנו שהיא תוכנית לתיירות תצליח. לנו יש אינטרס כפול. מצד אחד, כאילו אינטרס פרטי-כלכלי. מצד שני, אינטרס שהוא בראייה יותר רחבה.

מה הרווח הכלכלי של המינהל מתוכנית כזאת?

כולם טוענים שלמינהל יש אינטרסים כלכליים. אנחנו מכינים מתחם תיירותי.

מה זה "אנחנו"? האם אתם עושים את זה עם הרשות שם?

זה מתואם. יש שתי תוכניות. תוכנית פיתוח החוף - תוכנית כפר הדייגים, שהיא תוכנית שמוביל משרד התיירות. תוכנית אחרת היא תוכנית שהמינהל יוזם, וזה תוכנית שהיא כוללת פתרונות מגורים ומלונאות, ותעסוקה תיירותית. עניין המגורים נכנס יותר מאוחר בגלל מצוקות קרקע, וגם שטחי ציבור שאותרו ביישוב בשיתוף המועצה, ועקב פניות של המועצה. כלומר, אנחנו קיבלנו מהם בקשות ויישמנו את זה בתוכנית שלנו שמלכתחילה היתה מיועדת רק לתיירות.

על-פי בקשת חברי הכנסת, תפנה לממונים עליך במינהל למנוע את החסמים ואת הבירוקרטיות, ולנסות לקדם את זה כמה שרק אפשר. תנו עוד קצת מאמץ כדי שיהיה איזשהו אור בקצה המנהרה. אני קורא את מכתבו של חבר הכנסת זחאלקה. זה יכול להיות מנוף תיירותי ביישוב שהוא במצב סוציו-אקונומי כל כך נמוך. לכן, אל תסתכלו רק על האדמה, אלא תסתכלו גם על הצד החברתי. זה פצצת זמן מתקתקת שתתקתק לכולנו בראש, ובסופו של דבר בבואנו להקים ועדת חקירה נוספת בשאלה מה קרה שם, אנחנו נתעלם מהעובדות שהובאו לידינו לפני כן. אנחנו תמיד מתעוררים אחרי ועדת חקירה, ואז מתחילים להסביר. בוא לא נסביר - בוא נפתור.

נאמר פה שהשטחים החקלאיים הם שטחים שלא בשימוש. קודם כל, אין דבר כזה. שטח חקלאי הוא שטח בשימוש. השימוש הוא חקלאי.

אפשר לעשות לו שינוי ייעוד.

גם חקלאות צריכה להתקיים. בוא נהפוך את הכול, ונבנה על כל השטחים, ולא צריך בכלל שטחים פתוחים.

הבנתי, עכשיו הוא גם מייצג את ה"ירוקים".

ראינו פה דוגמה קטנה למה שקורה במספר רב של ישובים שבהם תוכניות המתאר לא גמורות, והן תקועות שנים על גבי שנים. אני מכיר את ג'סר אלזרקא, הלכתי ברגל בישוב הזה בכמה מקומות שבהם אין אספלט וכבישים. חלק מבתי הספר מזכירים את תקופת המנדט. זה מצב שהוא בלתי נסבל. לא בכדי אנחנו הגענו למסקנה שצריך לזמן לפה את כל גורמי התכנון במשרד הפנים ובמשרדים האחרים, וגם ברמה המחוזית. צריך לראות איך עושים שיתוף פעולה בין התושבים לגורמים האחרים על מנת להגיע למיצוי הסוגיות האלה. אנחנו נמצאים עכשיו בשנת 2007, ומי שחושב שאפשר לדחות את הפתרון לעוד עשרים-שלושים שנה, טועה. אנחנו כוועדת הפנים באמת צריכים לקדם את הנושא הזה. הרפורמה במשרד הפנים היא מאוד חשובה. אבל, אם היא לא מקצרת תהליכים, ולא נותנת מענים, אז הבעיות יגברו מיום ליום בתחומים השונים: גם בנושא התכנון, גם בנושא התיירות, גם בנושא הכבישים.


אדוני היושב ראש, בסיכום הדברים שלך אנחנו צריכים לסכם שאנחנו אכן נזמן דיון ממצה, וגם נקים ועדת משנה שתפקח על כל הביצוע של כל הדרישות האלה של הרשויות.

רבותי, קיימנו דיון בנושא תוכניות המתאר במגזר הערבי בכלל, ובישוב ג'סר אלזרקא בפרט, וקיבלנו פה תמונת מצב עגומה של אוזלת יד של ממשלות ישראל במשך הרבה מאוד שנים. אני מקווה שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה, כי בכל זאת נוספו 50 מיליון שקל, ובכל זאת אנחנו רואים איזשהי עבודה באוקטבות יותר גבוהות כדי להכין תוכניות מתאר, ותוכניות אב, ותוכניות מפרטות, ומתקיימים אין ספור דיונים בעניין הזה. הנושא עלה לסדר יומה הציבורי של כנסת ישראל ושל ממשלת ישראל.

אבל, אתם הרי יודעים שבדיבורים בלבד לא נפתור את הבעיות, ויכול להיות שבשנה הבאה אנחנו שוב נקיים את אותו הדיון. כמו שאמרתי, זה לתת כדורי ארגעה. אנחנו בהחלט צריכים לקיים פה דיון מעמיק עם כל הגורמים המקצועיים וקובעי המדיניות, שבמהלכו הם יתנו תשובות כדי שלא נתעסק פה עוד שבועיים ברמת המיקרו. אנחנו צריכים להתעסק תמיד ברמת המאקרו.

אני שמעתי פה את חברי ג'מאל זחאלקה בעניין מיזמי התיירות בחוף ג'סר אלזרקא. מדובר ביישוב כל כך חלש שנמצא במצב סוציו אקונומי כל כך נמוך, וכאן יש לנו פתרון שהוא ליד הבית שלא עולה הרבה מאוד כסף. הפתרון מדבר על מרכז תעסוקתי תיירותי אזורי. נאמר פה שרק 27% מהתושבים הלכו להצביע, וזה מצביע על הייאוש בו נמצאים התושבים. הרי ברור שאנשים כאלה לא רוצים להיות חלק מתוך מערכת "שלא סופרת אותם", כמו שאומרים החבר'ה. כשלא סופרים אותך, אז זה היחס חזרה.


אדוני ראש המועצה, אני מתחייב לדבר עם שר התיירות. אני מוכן לקחת את זה על עצמי יחד עם חבר הכנסת זחאלקה. יתרה מכך, לקיים פגישה אצל שר התיירות.

הוא מגיע אלינו ב-13 לפברואר.

אני מוכן להתלוות לסיור הזה, ואני אעשה מאמץ גדול כדי להיות עוד איזשהו בורג במכונה הגדולה הזאת שתביא לפתרון, כך שאפשר יהיה לראות את האור בקצה המנהרה.


חבר הכנסת זחאלקה, האם אתה מסמיך אותנו לסכם?

מאה אחוז.

הוועדה תקיים דיון רחב בהשתתפות כל הגורמים המקצועיים וקובעי המדיניות. כשאני אומר "הוועדה", אני לא קורא, אלא אני מנצל את סמכותי כיו"ר הוועדה הזמנית, ואני כבר מנחה את מנהלת הוועדה לזמן דיון.


אם כן, הוועדה תקיים דיון רחב בהשתתפות כל הגורמים המקצועיים וקובעי המדיניות הממונים על המחוזות, על מינהל התכנון, מינהל מקרקעי ישראל, שר הפנים, והגורמים התקציביים, בכדי לתת מענה לבעיית תוכניות המתאר במגזר הערבי ברמת המאקרו, ברמה הכוללת של כל הישובים הערביים.


שנית, הוועדה תפנה לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים כמי שמכהן כיושב ראש הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, ולשר התיירות, לקדם את כל תהליכי התכנון של נושא פיתוח אזור החוף. אני מבין שזה תקוע עכשיו בכל מיני ועדות, אני מבין שמחר מתקיים דיון. אנחנו נקרא לו כדי לזרז את תהליכי התכנון כדי להביא מענה לתושבי ג'סר אלזרקא.


שלישית, הוועדה קוראת לשר הפנים למנות ועדת חקירה לצורך בדיקת גבולות לטובת הרחבת היישוב בג'סר אלזרקא, עם השטחים הגובלים לה.


רבותי, אני מבקש שנאשר את זה. מאושר פה אחד, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.