PAGE
12
ועדת הכלכלה

06/02/2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 180

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי, י"ח שבט, תשס"ז, (06/02/2007) בשעה 12:00

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)(תיקון), התשס"ו-2006 בדבר אגרת בידוק ביטחוני בתעופה פנים ארצית

חברי הוועדה: משה כחלון - היו"ר

דוד טל

רונית תירוש

עו"ד צביה בלאו - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אברהם ירושלמי - מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אילנה דרורי - ממונה איכות המוצר, משרד התיירות

גבי אופיר - מנכ"ל רשות שדות התעופה

עובד דבי - ראש אגף כלכלה ותקציבים, רשות שדות התעופה

עידן מימון - עוזר ראשי למנכ"ל, רשות שדות התעופה

רונית אורן - עוזרת מנכ"ל, התאחדות סוכני הנסיעות

עו"ד שרון פלדמן - לשכה משפטית, ישראייר

עו"ד עומר שלו - מזכיר החברה ויועץ משפטי, אל-על

עו"ד אהוד שבתאי - ארקיע קווי תעופה

יריב בראור - סמנכ"ל כספים, ארקיע קווי תעופה

מיטל בשרי - כלכלנית, מועצה ישראלית לצרכנות

רז הילמן - מנהל מוקד התלונות, אמון הציבור

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)(תיקון), התשס"ו-2006 בדבר אגרת בידוק ביטחוני בתעופה פנים ארצית

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשס"ו-2006 בדבר אגרת בידוק בטחוני בתעופה פנים ארצית.


סגן ראש הממשלה ושר התחבורה העביר אלינו באוגוסט את הבקשה לדון באגרות. "ב-1.8 אישרה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה את התיקון לתקנות רשות התעופה (אגרות) בדבר אגרת בידוק ביטחוני בתעופה פנים ארצית. בהתאם לסעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה התשל"ז-1977, תקנות בדבר תעריפי אגרות המשתלמים לרשות בעד שירותים הניתנים בשדות התעופה שלה, הטעונים גם אישור ועדת הכלכלה".

נמצא פה מר גבי אופיר, מנכ"ל רשות שדות התעופה והוא יציג את הנושא.

הרשות פועלת כתאגיד ופועלת על בסיס כלכלי לחלוטין ובאופן עצמאי. היא לא מסובסדת על ידי הממשלה ולא על ידי כל גוף אחר. לפי זה אנחנו מובילים את הרשות מבחינה כלכלית למרות כל המטלות הקשות שישנן בשנים האחרונות.

אני רוצה לתת מספר דוגמאות. אנחנו עם האגרה הבינלאומית מהנמוכות בעולם, 13 דולר לאדם, כדאי לקחת את זה לתשומת לב. מאז 1991 אגרת הביטחון הזאת לא עודכנה. יש לה שחיקה של 27% מאז שנת 1991 והמשמעות היא עשרות מיליוני דולרים במונחים שנתיים.

למה? כי היא נקובה דולרית?

כן. לעומת זאת, לחברות הפרטיות אישרו, אחרי ה-11 בספטמבר, העלאת אגרות ביטחון וזה בסדר. אצלנו היא נשארה קבועה.

אני לא מבין על מה מדובר.

היטל ביטחון.

אני לא זוכר שאישרנו. אני כבר 5 שנים פה.

לא בתקופה שלך. אמרתי לאחר 11.9.2001, לאחר אסון התאומים, כל החברות העלו את היטלי הביטחון חוץ מהרשות. אגב, גם לא דרשנו את זה.

אני לא יודעת, אני מבקשת להמציא לנו פרטים. אני לא זוכרת שהוועדה אישרה את זה.

אני רק אומר שהיו תוספות כספיות בגין ביטחון לאחר ה-11 בספטמבר.

דבר נוסף. מעולם לא דרשנו אגרות עבור שדות תעופה פנים ארציים. הגירעון התקציבי שם הוא 20 מיליון דולר בשנה. טסים בשמי ישראל בלי שום אגרה, הכל בתוך מה שנתב"ג מסוגל לייצר. הטילו עלינו, במסגרת רשות התעופה האזרחית, עוד 5 מיליון שקל, למרות שאנחנו תאגיד. זאת היתה בקשת השר אני נטיתי להסכים בדבר הזה.

עכשיו אנחנו מדברים על נושא אגרת הביטחון בשדות התעופה הפנים ארציים. עד היום, במשך השנים, מי שביצע את זה היה ארקיע. ארקיע גבתה אגרות בסדר גודל של 10 שקלים.

זה היה עד מאי.

השר החליט שבמאי 2006 נקבל עלינו את האחריות עלינו וכך עשינו.

אם ארקיע יפסיקו לגבות את האגרה אז אתם תקבלו את הכסף?

מייד נסביר הכל. בסך הכל כל האגרה לא כיסתה אפילו שליש. אנחנו ספגנו הכל בעניין הזה. אז מה קרה פתאום? בגלל שזה תאגיד - - - אני משוכנע שלאחר שתשמע את הכל תקבל החלטה. זאת חוכמה קטנה מאוד לומר על תאגיד: "אתם תאגיד, תספגו את הדבר הזה". החלופה, בסופו של דבר, היא שאני צריך להיות מאוזן תקציבית בקשר למשימה שהוטלה עלי.

מה אתה רוצה מהנוסע?

עד מאי 2006, חברת ארקיע ביצעה את הבידוק הביטחוני בטיסות הפנים ארציות. זה היה מכוח הסדר היסטורי שנחתם בתחילת שנות ה-80, כשאז ארקיע היתה החברה היחידה בתעופה הפנים ארצית. ארקיע מימנה שני שליש מעלות הבידוק הביטחוני. רשות שדות התעופה, מכוח אותו הסדר היסטורי, מימנה שליש.


בשנת 1997 נכנסה חברת ישראייר לפעילות בתעופה הפנים ארצית. חברת ישראייר טענה לאורך זמן שהיא נפגעת מזה שחברת ארקיע מבצעת עבורה את הבידוק הביטחוני. היו שם ויכוחים, לפעמים היו טענות על אפליה, וזה עלה פעם אחר פעם לשר התחבורה. בשלב כלשהו אמר שר התחבורה שיש פה בעיה והחליט להטיל את האחריות לבידוק הביטחוני על רשות שדות התעופה. הוא הודיע לנו כמה חודשים לפני שעלינו להיות ערוכים במאי 2006.


אנחנו אמרנו שתוספת העלות לביצוע הבידוק היא 11 מיליון שקלים וביקשנו אגרה של 10 שקלים. משרד האוצר ומשרד התחבורה התווכחו איתנו ובסוף קיבלו החלטה לממן רק חצי. שיהיה ברור, 5 השקלים שאנחנו גובים היום, מממנים רק שליש מעלות הבידוק הביטחוני בתעופה הפנים ארצית שעומדת על 15 מיליון שקלים. בתעופה הפנים ארצית יש 1.1 מיליון נוסעים בשני הכיוונים. אנחנו מדברים על 5-6 מיליון שקלים בשנה.

אתם מקזזים מע"מ?

אנחנו מקזזים מע"מ. על הטיסות שיוצאות מאילת אין מע"מ אבל לטיסות שיוצאות מתל אביב חייב להיות מע"מ.


למעשה, חברות התעופה, גם ארקיע וגם ישראייר, גבו היטל ביטחון וביטוח בגובה 10 שקלים. היה שלב מסוים שוועדת המחירים אישרו לגבות עוד 5 שקלים אבל הם הפסיקו את זה בשלב כלשהו.


כעת אנחנו מבקשים ליצור מימון חלקי ביותר של העלות הזאת. חברות התעופה, גם ארקיע וגם ישראייר נהנות עכשיו מביצוע פעולת הבידוק על ידי גוף ממשלתי. כדי לתת את השירות הזה היום, אנחנו עומדים בלחץ גדול.

הדבר השני הוא הגירעון הכולל בשדות תעופה פנים ארציים שמגיע ל- 22 מיליון דולר לשנה. למעשה, בתעופה הפנים ארצית האגרות הן מאוד מוזלות. ההוצאות הן 107 מיליון שקל, וההכנסות הן 10 מיליון שקל. את כל זה מממנת הפעילות הבינלאומית של נתב"ג.


לא שמחנו לקבל על עצמנו את המטלה הזאת, אבל קיבלנו.

למה אתם לא תובעים את זה ממשרד התחבורה, הרי הוא הטיל את זה עליהם? למה אתם רוצים את זה מהאזרח?

ולמה לא לגבות מחברות התעופה עצמן?

החברות גובות מהנוסע. חברות התעופה גובות היום היטל ביטחון בסכום של 10 שקלים.

הטיעון שלך הוא שיש גירעון, הטילו עליכם מטלה נוספת ואתם מבקשים להוסיף אגרה.

האגרה שאנחנו מקבלים מממנת רק שליש מהעלות.

לצורך העניין זה לא משנה אם זה שליש או 100%. השאלה היא עקרונית: עד כמה מכניסים את היד לכיס של האזרח?

מבחינת האזרח אין לזה השפעה. כשלקחנו את המטלה הזאת מארקיע והעברנו לרשות שדות התעופה הורדנו את תעריפי הטיסה ב-5 שקלים. אמרנו לארקיע שהם לא מכסים יותר את ההוצאות האלה, אז אין להם גם סיבה לגבות את זה מהנוסע. התעריפים ירדו ב-5 שקלים. כלומר, זה לא משנה את המצב, מבחינת הנוסע אין לזה השפעה.

הכרטיס הוזל -5 שקלים ואתה מבקשים להעביר את זה לרשות.

אנחנו היטלנו על רשות שדות התעופה הוצאות שקודם חברות התעופה היו מממנות, קרי בעיקר ארקיע. ישראייר לא היתה מוכנה לממן את ההוצאה הזאת ואמרנו שצריך ליצור שוויוניות בין ארקיע לישראייר. מצד שני רצינו ליצור מצב כזה שהספק יהיה ספק ממלכתי, כדי שמתחרה לא יתן שירות למתחרה שלו. רצינו למנוע את המצב הזה.

מר ירושלמי, פה זה כנסת. הנושא הוא יותר ציבורי ופחות טכני. אתה אומר לי שנוסע ששילם 400 שקלים לטיסה מנתב"ג לאילת ממשיך לשלם סכום זה גם אחרי אישור האגרות?

אני אסביר.

אני רוצה שתסביר מה יהיה, מה שהיה פחות חשוב. אני רוצה לדעת האם אנחנו משיתים אגרה על האזרח, כן או לא?

התעריף של ארקיע היה 360 שקל ואנחנו הפחתנו את זה ל-355. עכשיו חוזר להיות התעריף הקודם. כלומר, טרום השינוי אין שום הבדל. היה מצב פאזת ביניים, שבו התרנו לחברות התעופה לגבות 5 שקלים, שזה נקרא היטל ביטחון.

אז תחזרו לשם ותעשו את זה דרכם.

אי אפשר. עכשיו זה שירות שרשות שדות התעופה נותנת ולא חברות התעופה. אנחנו לקחנו את ההוצאות לארקיע והעברנו הוצאות לרשות שדות התעופה כאשר האגרה הזאת מכסה, לכל היותר, בין שליש ל-40% מההוצאה. הנוסע לא נפגע מזה.

גם כשהוא קונה כרטיס בישראייר?

אני נציג ארקיע. אנחנו מסכימים לזה שרשות שמבצעת עבודה צריכה לקבל תמורה. אנחנו לא רוצים לגבות את האגרה ישירות מהנוסע. אנחנו טוענים שאם רשות שדות התעופה רוצה לגבות כסף עבור השירות, שהיא שתפנה ללקוח ותגבה את הכסף. למה אני אומר את זה? מחיר כרטיס הטיסה המקסימאלי שאני רשאי לגבות היום הוא 387 שקלים. עכשיו מבקשים ממני לייקר ב-5 שקלים, שזה אומר 392 שקלים. את רוב הכרטיסים אני מוכר במחיר נמוך יותר.

כשאני נוסעת לתורכיה, זה לא כולל העברות והכל?

המחיר הכולל שלי הוא 387, עכשיו רוצים לייקר אותו ל-392 שקלים.

אתה אומר שזה מחיר מקסימאלי. זה מחיר שנתון בפיקוח?

כן. המחיר נקבע בצו לפיקוח מצרכים ושירותים.

ואם נפשיר את זה?

מאחר ואת רוב הכרטיסים אני לא מוכר במחירים מקסימליים, יוצא שאת המחירים המוזלים יותר אני לא אוכל לייקר ב-5 שקלים.

רק ספרו לי למי אתם לא מוכרים במחיר המקסימאלי. למה כל פעם שאנחנו מתקשרים רק זה מה שנשאר?

אם תיכנס היום לאינטרנט אני מבטיח לך שתוכל למצוא כרטיסים במחיר מוזל. יש גם כרטיסים ב-100 שקלים לאילת. התוצאה תהיה שלא נייקר בעוד 5 שקלים ושארקיע תממן מכיסה את ה-5 שקלים.

אבל האם הרשות גובה מהאזרחים תשלום על שירות כלשהו?

לא.

אז למה ליצור מנגנון חדש לצורך העניין?

אדוני היושב ראש, מעבר לזה שהעבירו להם את החובה לבצע את הבדיקות, הם צריכים עכשיו להקים מנגנון שלם שלא היה.

אני מהמחלקה המשפטית של ישראייר. אנחנו מתנגדים לעניין האגרה. אנחנו חושבים שביטחון זאת חבות בסיסית של המדינה.

יש מכתב של המנכ"ל שלהם שהוא מסכים. אנחנו הסתמכנו על המכתב של סבינה בירן, שהיא מסכימה לעניין הזה.

אני אבדוק את זה. אני רוצה לציין שהקו לאילת הוא קו רגיש. הכרטיסים ועלותם רחוקים אצלנו, ברובם, מהמחיר המקסימאלי. כרטיס טיסה אצלנו נע בין 200 ל-370 שקלים. תוספת של 5 שקלים זה תוספת של 2.5%. בואו לא נשכח, אפשר לקחת את האוטו ולנסוע. מעבר לזה, הפרוצדורה שתגרום לנו להיות צינור שדרכו עובר הכסף, זאת פרוצדורה שתעלה לנו כסף.

אני המועצה הישראלית לצרכנות. אני רוצה לציין שבאתר של הרשות ראינו שהרשות משלמת למדינה סך של 4.7 מיליוני דולרים. לגבי 2006 לא מצאנו נתון. בהנחה שהתמלוגים דומים או יותר גבוהים, אנחנו רוצים שהוועדה תבדוק האם יש היבט כלכלי אמיתי לדרישה של התקנה הזאת.

כמו כן, התקנה הזאת מהווה פגיעה בסעיף 17ד' לחוק הגנת הצרכן שדורשת שהמחיר יכלול את כל תשלומי החובה של הצרכן באותו מחיר. יש כאן עקיפה של סעיף 17ד'.

הצרכן חושב ששילם את כל התשלומים שלו ובהגיעו לשדה התעופה ידרשו ממנו שם תשלום נוסף. בנוסף לעובדה שזאת עקיפה של 17ד', זאת ממש פגיעה בחוק עצמו. לכן אנחנו דורשים, שאם כבר לקבוע תשלומי אגרה, לקבוע את זה במועד רכישת הכרטיס, שזה יכלול את הכל.

אנחנו מברכים את תלמידי בית ספר שגרירים צעירים, ברוכים הבאים. שלום לתלמידים. כעת אנחנו דנים בבקשה של רשות שדות התעופה לגבות עוד 5 שקלים מכל נוסע בטיסות פנים ארציות עבור אגרת ביטחון. כרגע אנחנו דנים אם לאשר להם או לא.

אני מהתאחדות סוכני הנסיעות. באופן עקרוני עמדתנו היא שלא נכון ציבורית לפנות לקהל הנוסעים כדי לגבות ממנו את הסכום הנדרש. צריך למצוא לזה פתרון תקציבי אחר. אנחנו לא נכנסים לכיס של רשות שדות התעופה, אם כי כדאי לבדוק גם את הסוגיה הזאת.

יש לכם הצעה אלטרנטיבית?

לא. לעניין זה אין לנו דעה. נאמר פה שהסכום ייגבה במקום שבו מכרטסים את כרטיס הטיסה. המקום שבו מכרטיסים כרטיסי טיסה זה במרבית המקרים אצל סוכני הנסיעות. אנחנו מתנגדים כי לסוכני הנסיעות ייגרמו נזקים כלכליים. אפילו אם זאת שורה בהנהלת חשבונות, יש פה הוצאות נוספות של הנהלת חשבונות. מרבית העסקאות נעשות בכרטיסי האשראי. אנחנו משלמים מימון לחברת האשראי. אנחנו מתנגדים לזה ואנחנו מודיעים שאנחנו מסרבים ולא נסכים לגבות את הסכום הנוסף. בנוסף, נאלץ לשקול גם צעדים משפטיים.

מה את מציעה? מי ישא בהוצאות?

אני מציגה את עמדתנו ועמדתנו היא - - -

מה את מציעה? איפה את חושבת שייגרם הכי פחות נזק?

רשות שדות התעופה גובה היום במעברי הגבול שלה עם ירדן. יש להם מנגנון גביה והם יגבו גם בשדות התעופה.

אני נזכרת שפעם הייתי דיילת וגביתי מס נמל ובסוף היום כשהיה חסר בקופה כי שכחתי, הייתי צריכה להוציא מכיסי. אני חוזרת לטיעון המקורי שלי שאילו היה מנגנון וממילא הייתם גובים מהנוסעים, אז תוסיפו עוד סוג של תשלום.

בהנחה שאנחנו מסכימים להתייקרות.

במסעדות, למשל, ברירת המחדל היא הפוכה. כותבים לך שורה נוספת ואתה יכול ורשאי להגיד שאתה לא רוצה לשלם. בסופו של דבר, לא מדובר בסכומים גדולים, ויכול להיות שיש מקום שמשרד התחבורה יעביר את הסכומים הללו לרשות שדות התעופה.

אני סבור שאם מטילים מטלה על גורם ויש לה עלות, מישהו צריך לשלם את זה. אני מסכים עם עמיתתי שאם אין להם מנגנון כזה, יהיה קשה לבנות מנגנון כזה. לתחזק מנגנון כזה זה אומר עלויות ומה-5 שקלים יישארו אולי 3 שקלים.

מה שמטריד אותי יותר, מר ירושלמי, זה ההסדרים שיש למשרד התחבורה עם החברות. זה לא דבר שבא לעולם ברגע זה. זה כבר נמצא בעבר הרחוק וזה כבר עובד. אני לא מבין למה אנחנו צריכים עכשיו לבנות מנגנון אחר ולהטיל שם את הגבייה הזאת.

אני מאמון הציבור. התחושה שלנו היא ששוב מנסים להגיע לכיס של הצרכן לחלוטין ללא צורך. יש עלויות לחברות התעופה, יש עלויות לרשות שדות התעופה. העלויות האלה מושתות על הצרכן במחיר של הכרטיס. אם יש עלות נוספת, היא גם יכולה להיות מושתת על הצרכן במחיר של הכרטיס. באופן שבו רוצים כרגע שזה יבוצע, יש חשש שתהיה בעיה עם המחיר הכולל. הצרכן יתקשר ויאמרו לו מחיר א' ובסוף יגידו לו שיש עלות נוספת. תחקירים שלנו הראו שזה כבר קורה. לעיתים גם לא נותנים את המידע המלא בגלל שזה מופרד. מנצלים את ההפרדה ופועלים בניגוד לחוק ולא אומרים את זה. מעבר לזה בתקנה יש סעיף שמדבר על רטרואקטיביות. זה ממש בניגוד לחוק.

בלי המנגנון המסורבל הזה, שאתם מדברים עליו, אם יש צורך אז או תוספת תקציבית והתייעלות של הרשות, או ישירות מחברות התעופה בלי המנגנון שמטיל את זה על הצרכן. חברות התעופה יודעות יפה מאוד להשית את החיובים האלה על הצרכן.

אז אתם בעד להשית את החיובים?

על חברות התעופה באופן ישיר.

אני רואה שכתוב פה תעופה כללית. אני מבקש לדעת מה זה תעופה כללית. נדמה לי שרוצים פה להשית אגרה - - -

אנחנו נגיע לזה.

חשוב לי להבהיר שאנחנו עושים פה שינוי ארגוני. לא יכול להיות שחברה פרטית תיתן שירות למתחרה שלה, זה לא מצב שאנחנו חיים איתו בשלום. אני לא חושב שזה נכון שחברה פרטית צריכה לסבסד שירות שניתן לכלל הנוסעים. אנחנו עושים פה שינוי ארגוני. רש"ת תיתן את השירות לכולם. מה שגבו מהנוסע, יגבו מהנוסע גם מחר. הנוסע כבר היום מקבל את השירות הזה. היום זה יהיה בצינור אחר. אפשר אולי לדבר על הפרוצדורה. אבל העניין הוא שזה שירות שניתן לאזרח, שירות שיינתן לו מחר. הוא ישלם היום וישלם גם מחר. לומר שהעלות תהיה ממשרד התחבורה - הנושא לא מתוקצב והוא חלק מהשירותים שהנוסע מקבל וצריך להתכנס בתוך כלל הגביה שמתבצעת מכרטיסי הטיסה. אם זה יהיה מרש"ת, זה יתבטא בגירעון של רש"ת, שיכול להיות שיושת אחר כך על תעריפי הדיוטי פרי או על תעריפי המטוסים. זה בסוף מושת על הנוסע כך או כך. זאת עמדה כלכלית.

מדינה צריכה לספק ביטחון לאזרח שלה. מה זה היבט כלכלי? עוד מעט יגידו שתושבי הצפון ישלמו אגרה לביטחון.

לא משנה מאיפה זה יוצא, בסופו של דבר זה שירות שניתן לאזרח והאזרח ישלם עליו. הוא משלם עליו היום והוא ישלם גם מחר. שיהיה ברור, לא העלינו מחירים לאזרח.

אמנם הנושא הפנים ארצי אינו רלוונטי אלינו אבל נושא הביטחון בהחלט רלוונטי לחברת אל-על. אני חושב שכששוקלים את השיקולים, צריך לזכור את הפניות החוזרות והנשנות שלנו, בשם כל החברות הישראליות, בנושא הטיפול בהוצאות הביטחון של החברות הישראליות וההשלכה של הנושא הזה על ההוצאות הכבדות. מדובר פה בעשרות מיליוני דולרים בשנה שמושתים על הנוסע. אולי צריך לשקול, בין השאר, שינוי ארגוני של טיפול בביטחון. צריך לקחת בחשבון גם את הפניות החוזרות ונשנות שלנו לטיפול בנושא הביטחון בתעופה הבינלאומית.

אמרת שלא משנים את המחיר וזה לא מדויק, כי המחיר ירד לפני למעלה מחצי שנה ב-5 שקלים ועכשיו מעלים אותו מחדש.

זה כחלק מהתהליך שאנחנו מדברים עליו עכשיו. לא סתם הורדנו את המחיר.

גם אם נעלה עכשיו את המחיר ב-5 שקלים, מה שיעלה זה רק המחיר המקסימאלי. המחיר שבו אנחנו מוכרים בדרך שגרה לאזרח, לא יתייקר.

אנחנו רוצים לעשות שינוי ארגוני שהוא נכון. אם אתם רוצים נעלה את המחיר חזרה להיות מה שהוא היה.

עורכת דין בלאו אני מבקשת את התייחסותך. הועלתה כאן טענה של התאחדות סוכנות הנסיעות שאם הוועדה תאשר את האגרה ותקבע שהיא תיגבה באמצעות סוכני הנסיעות, ייגרם להם נזק כלכלי. דהיינו שהם צריכים הוצאות אשראי. אם הנוסע משלם באשראי הם צריכים לשלם עמלה על הסכום הזה לחברות כרטיסי האשראי ועוד הוצאות מנהלית על תקורה שיש להם בהקשר לעניין הזה.

התקנה הזאת אינה חדשה משום שהיא המשך מתבקש של צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, מחיר מירבי של טיסות פנים ארציות של ארקיע וישראייר מאפריל 2005. בתוך הצו הזה היתה הוראת שעה שקבעה תוספת של 5 שקלים בעבור עלויות בידוק ביטחוני של הנוסעים. הצו הזה פקע ב-30.6.2006.

כיום אתם לא גובים?

זה כחלק מהמהלך הזה.

נציגת האוצר טוענת שלא היתה הפחתה של המחירים אלא השהייה.

מאחר ואין היום גבייה ורוצים להסדיר את זה בתקנות בצורה מסודרת וקבועה, מוצעות התקנות האלה של רשות שדות התעופה ומנסים להכניס את זה בצורת תיקון לתקנות.

היות ופקעה הוראת השעה, כל העסק הזה היה נתון בידי החברות. עכשיו ההצעה שלכם להחזיר את זה חזרה לחברות?

לא, אלא פשוט להטיל את זה באמצעות אגרה מסודרת.

ומי יגבה?

הרשות כי היא נותנת השירות. הרשות גובה את זה מחברות הטייס עבור כל נוסע יוצא בטיסה פנים ארצית.

למה שלא תאמצי חזרה את הוראת השעה שפקעה?

רשות שדות התעופה יצאה עכשיו למכרז לבידוק הביטחוני. רשות שדות התעופה היא זאת שנותנת את הבידוק הביטחוני.

הוראת השעה היתה כל עוד ארקיע עשתה את הפעילות וכיסתה את זה מהכיס שלה. מהרגע שהפעילות עברה לרשות, ארקיע כבר לא נושאת בהוצאות האלה.

אני עדיין מחכה להתייחסות לשאלתי.

האגרה נגבית מבעל כלי הטייס או המורשה מטעמו. המורשה מטעמו הוא לא סוכן הנסיעות כי נגבית גביה ישירה על ידי ישראייר או ארקיע. אין סוכן נסיעות בטיסות הפנים ארציות.

מה יהיה עם כרטיסים שנמכרים על ידי סוכן הנסיעות? סוכן הנסיעות לא יגבה במקרה הזה ואז חברת התעופה, לפי התקנות - - -

האם את אומרת שהתקנות לא מעגנות את חובת גביית האגרה על סוכנויות הנסיעות?

כן. הן אומרות במפורש שהאגרה תשולם בידי הנוסע לבעל כלי הטייס או המורשה מטעמו בעת תשלום כרטיס הטיסה.

זאת אומרת שאם המורשה מטעמו הוא הסוכן, אז הוא כן יגבה.

אם הוא הסוכן אז הוא כן יגבה את זה אבל נאמר לי שאין בטיסות הפנים ארציות אין סוכנים אלא גביה ישירה על ידי החברות.

אבל יושבת פה נציגות הסוכנויות אומרת שיש.

מועד תשלום האגרות, על פי תקנה 19 לתקנות האגרות, הוא תוך 30 יום מהגשת הדרישה לתשלום, כך שאין כאן שום פגיעה. תוך 30 יום הם אמורים לשלם, ויש להם הרבה זמן להתארגן.

המבנה שמוצע פה הוא בדומה לתעופה הבינלאומית. סוכני נסיעות גם בתעופה הבינלאומית גובים 13 דולר מהנוסע וגובים איזה 100 דולר עבור השדות בחו"ל. לא שמעתי שסוכני הנסיעות, כשהם גובים עבור שדות בחו"ל, הם מתנגדים.

שם הרווחים הרבה יותר גדולים.

אתה דיברת על התייעלות. להתייעל המשמעות היא שאם אני שם היום בשדה התעופה באילת 20 בודקים, אני יכול לשים רק 8 בודקים. צריך לדאוג גם לזמן ההמתנה לבדיקה הביטחונית. אם לא תאושר האגרה, בוודאות נצטרך להוריד את רמת השירות לנוסעים. הביטחון לא ייפגע, אבל רמת השירות ובזמן הבידוק וכדומה ייפגעו.

הוא התכוון לכך שנניח שבכיפור אין נחיתות והמראות, לא תחזיקו עובדים שיגהצו לי כרטיס ויקבלו משכורת.

ביום כיפור אני חייב להחזיק כבאי אש ופקחי טיסה לכל מקרה. גם ביום כיפור אני מחזיק הרבה אנשים.

אולי כרטיסי טיסה שנמכרים על ידי סוכני נסיעות זה החלק הקטן יותר, אבל בהחלט זה חלק קיים. לנו לא תהיה היכולת לפקח על הסוכנים בשעה שהם קונים כרטיסים. על פי התקנות, במקרה שסוכן כזה לא יגבה את הכרטיס, האגרה תצטרך לצאת מבעל כלי הטייס. לדעתי זה מצב אבסורדי. אנחנו מוכנים להציע הצעת ייעול.

אני בכלל חושב שמשרד התחבורה צריך להעביר את הכסף במלואו לרש"ת. הוא הטיל עליו מטלה הוא צריך לעמוד מאחוריה ולמצוא מקור תקציבי. אם מר ירושלמי יתעקש, אני גם אמצא לו מקור תקציבי כי אתמול ישב פה השר וסיפר שנשארו לו הרבה מיליונים מהשנים הקודמות בגלל שמשרד האוצר לא אישר לו העברות. אולי לצורך זה הוא כן יאשר להם.

לכן אני גם לא ממשיך את הדיון. אני חושב שזאת הזדמנות לנצל את ההפחתה הזאת להפחתה נוספות כי בסך הכל טיסות הפנים משרתות גם את הפריפריה - אילת, ראש פינה. אולי יימצא גם פיתרון לקרית שמונה וגם לחיפה. אני גם ה לבדוק אפשרות להוזיל את התעריפים. הישיבה נעולה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.