הכנסת השבע-עשרה

PAGE
27
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

31.1.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי , י"ב בשבט תשס"ז (31 בינואר 2007), שעה 9:00

סקירה על פעילות משרד העלייה והקליטה ע"י שר העלייה והקליטה, מר זאב בוים.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - היו"ר




קולט אביטל




זאב אלקין




יוסי ביילין




סופה לנדבר




מרינה סולודקין

רובי ריבלין

השר זאב בוים
- שר המשרד לקליטת עלייה




ארז חלפון
- מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה




קלאודיה כץ
- מנהלת אגף התעסוקה, המשרד לקליטת עלייה

נדיה פריגת
- מנהלת אגף עידוד עלייה, המשרד לקליטת עלייה

חביב קצב
- מנהל אגף הדיור, המשרד לקליטת עלייה

אודי בהט
- משרד החינוך

עודד סולומון
- מנכ"ל המח' לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית לא"י

ליאון אמיר
- יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

אבי מספן
- האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה

דנה גורדון

חיה מרקביץ', חב' פרוטוקול
סקירה על פעילות משרד העלייה והקליטה ע"י שר העלייה והקליטה, מר זאב בוים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת קליטה, עלייה ותפוצות. הנושא הוא סקירת שר הקליטה והעליה על פעילות המשרד והתקציב.

השר השר זאב בוים: תודה רבה אדוני היו"ר, בוקר טוב לחברי-הכנסת, לאנשי משרד הקליטה, למנהלים הבכירים של המשרד, אנשי הסוכנות היהודית.


אני אמנה את היעדים המרכזיים ואחר-כך ליתר פירוט, אבקש את המנכ"ל ארז חלפון, ובנושאים מסוימים, גם מנהלים במשרד, להביא פירוט של הדברים.


רשמנו את היעדים וניתן לראות מהם שיש למדינת ישראל ואפילו גם לעם היהודי, בעיה עם היקפי העלייה. העלייה המדשדשת בהיקפיה, ניתן לומר עליה שהיא עלייה בירידה, במדרון מתון, אבל חלקלק. בשלוש השנים האחרונות מדובר על סדר גודל של כ-20 אלף עולים חדשים, בהשוואה לשנים יותר טובות שהכרנו, ודאי שזו ירידה, אבל זה מגמה מתמשכת.


כידוע, עניין העלייה במישרין נוגע לסוכנות היהודית, אבל הממשקים של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל הם רבים, הן בעלייה והן בקליטה, ואני רואה את תפקידי המשרד לסייע כדי להגדיל את מספר העולים, אם לא במישרין אז בכל מיני פעולות בעקיפין. ככל שנעשה תהליך קליטה יותר טוב שהוא יותר קל לעולים, שהוא מקצר את הזמן, ותהליך שגורם להם להרגיש עידוד וסיוע, הם מתערים יותר מהר וכך זה משודר אחורה אל הקהילות של היהודים בעולם וכמובן הפוך. עלינו להחליט כאן כיצד לגבש את התהליך הזה ומהן באמת הפעולות העיקריות על בסיס היעדים המרכזיים.


אני שמתי בראש ובראשונה דווקא את עניין השפה העברית. זה לכאורה עניין טכני, וזה בוודאי לא הדבר הראשון שמעניין את העולים החדשים, את המהגרים שבאים לכאן, אבל כולנו יודעים שזה מפתח. ככל שהשפה תהיה שגורה בפיהם יותר מהר, כך כל תהליך הקליטה בארץ והיכולת שלהם להשתלב בחברה הישראלית, יהיה יותר מהיר. כולנו מכירים את התופעה שעולים חדשים יכולים להיות כמה שנים טובות בארץ ולא לדבר עברית, לא להבין או לדבר בעברית משובשת.


מתוקף תפקידי עברתי במרכזי קליטה והתרשמתי שכמה שאנחנו משקיעים במשאב הזה, עדיין לא ממצים אותו כפי שצריך. זאת היתה התרשמות כאורח לרגע, אולי מהמקום ממנו אני בא, אני הייתי מורה. לאחרונה הקמנו, בתיאום עם משרד החינוך, שהוא זה שמספק את הוראת העברית לאולפנים, באמצעות האגף לחינוך מבוגרים, ועדה משותפת לנו. יושבים בוועדה אנשי אקדמיה, נציג הסוכנות, נציג משרד החינוך, נציג שלנו, ועדה מכובדת שבראשה עומד פרופ' תדמור. עד חודש אוגוסט יש לה מנדט לעשות בדיקה מעמיקה של הוראת העברית באולפנים ולהביא לנו את הממצאים שלה ואת המסקנות, וההמלצות.


מעבר לכך אנחנו עושים כל מיני פעולות נוספות להעצמת העברית. קודמתי בתפקיד, השרה ציפי לבני והמנכ"לית מירה גל יזמו הקמה של הוראת עברית באמצעות ערוצי טלוויזיה בצורה אינטראקטיבית ואנחנו השקנו את זה לפני כשלושה שבועות. זה בתחילת הדרך, כבר ברור לנו שצריכים קצת לשפר את זה וקצת לפשט שם. זה קצת כבד, אבל אנחנו מקווים שגם בדרך הזאת נוכל להעצים את העברית. זה עניין אחד.


הכשרה והשמת עולים בתעסוקה – כל נושא התעסוקה הוא נתח נכבד מהתקציב של המשרד, מה שמלמד על הדגש שאנחנו שמים על כך, אין צורך להכביר במלים. עבור עולה חדש שמגיע לאחר שהוא נעקר ממולדתו ועזב אחריו הכל, האפשרות להיקלט פה מותנית בראש ובראשונה ביכולת למצוא ככל האפשר מהר תעסוקה ותעסוקה הולמת. כשהדגש צריך להיות כמה שאפשר על תעסוקה הולמת ולא תמיד יש תעסוקה ולא תמיד יש תעסוקה הולמת. ואנחנו עושים מאמצים בשני התחומים האלה.


עידוד עלייה ותושבים חוזרים – מילה על תושבים חוזרים. עם כניסתי לתפקיד התבוננתי במספרים. כידוע, יותר מדי ישראלים שוהים בחוץ, כ-650 אלף, 700 אלף איש, ויש כאלה שמפליגים למספרים יותר גדולים. בכל מקרה, אני חשבתי שנכון שמדינת ישראל תהיה בקשר עם הישראלים האלה שגרים בחו"ל, ששומרים על הישראליות שלהם.

מהגר רגיל שמגיע למקום חדש מנסה מה שיותר מהר להשתלב בו, ישראלים לא כל-כך והם מאוד בקשר עם כל מה שקשור לישראל. וזה איזשהו בסיס לפי דעתי, לחזור ולקרוא להם ולפעול כדי שישקלו חזרה לארץ. מערכת היחסים בין מדינת ישראל והיורדים ידעה עליות וירידות ואנחנו זוכרים את שנות ה-70, את גלי העזיבה הגדולים, את נפולת הנמושות, אבל מאז עברו הרבה שינויים ונראה לי שאנחנו צריכים כמדינה ליצור קשר עם האנשים, לשדר להם שהם ראויים ורצויים ושאנחנו רוצים לראות אותם כאן חזרה ולא רק להגיד את זה, אלא צריך לפעול פעולות. ויש לא מעט פעולות שאם להערכתי נעשה אותם, אנחנו נוכל להגדיל את המספר.

דרך אגב, לידיעת כולם, בלי שאנחנו עושים שום דבר, כששת אלפים ישראלים חוזרים כל שנה. אמנם מספר גדול יותר עוזב את הארץ, אבל כששת אלפים חוזרים מבלי שעשינו דבר. ואם אנחנו ננקוט בפעולות ונקל ונסייע קצת, אני חושב שאפשר להכפיל את המספר הזה בלי מאמץ גדול.

בעיית פתרונות דיור לזכאים היא בעיה כאובה, אין מספיק פתרונות, זה פונקציה של כסף. בתוך העניין הזה של הדיור יש סוגייה מיוחדת של דיור לעולי העדה האתיופית, הם משיגים דיור באמצעות משכנתאות של המדינה, אבל המשכנתאות מספיקות להם רק כדי להשיג דירות במקומות שאולי מבחינת האינטרס הציבורי, החברתי, היה ראוי שלא יבואו לשם. כדי לפזר אותם בצורה יותר נכונה וכדי להעניק להם דיור יותר ראוי, צריך להגדיל את המשכנתאות, בינתיים זה בשלבים של דיונים עם האוצר וזה לא פשוט, זה הרבה כסף.

טיפול בנוער עולה – כתוב פה "נוער עולה בסיכון ומניעת אלימות במשפחה", הייתי מקדים ואומר, בכלל טיפול בעניין נוער עולה. לאחרונה קיימנו ישיבה עם משרד החינוך, התחושות שלנו וגם הנתונים שקיימים, הם כאלה שאנחנו לא מספיק מקדישים במערכת החינוך לתלמידים העולים. פחות מכפי שהקדישו בעבר בכל התחומים. החל מהקניית השפה העברית בצורה שיטתית ועד לטיפול במניעת נשירה כשהתלמידים עדיין בתוך בתי-הספר. אז קיימנו ישיבה עם משרד החינוך, היו לנו כמה תובנות וגם הבנות, אני מקווה שנוכל לשפר את הדברים.

עניין הגיור, סוגייה בפני עצמה, לא פשוטה, אפילו כבדה. בצד העובדה שיש עכשיו תהליך מסודר של גיור, יש גם קשיים לא מעטים. אם יהיה לנו זמן בהמשך, נוכל גם להיכנס לזה והאמת היא, אדוני היו"ר, כל נושא פה הוא נושא לישיבה בפני עצמה ואם תמצא לנכון – אני חושב שנוכל לעשות את זה.

כבוד היו"ר, אני הייתי מבקש, לפני שייכנסו המקצוענים של המשרד, לומר כמה מלים לסקירת השר, אם אפשר?

לאחר הסקירה.

אחר כך נכנסים לפרטים, אני רוצה לדבר במאקרו על איזה עניין מאוד מיוחד, אני בטוח, אם אדוני יסכים?

בבקשה, חה"כ ריבלין:

תודה. יש לי מה לומר על הדברים של חה"כ ריבלין, אבל נשאיר את זה ונמשיך בסקירה. הצגנו את היעדים המרכזיים. אני מבקש עכשיו להעביר את רשות הדיבור, אדוני היו"ר, למנכ"ל המשרד, לארז חלפון. זו הזדמנות להקדיש כמה מלים על פעילות המשרד בתקופת המלחמה באזור הצפון. בבקשה:

כמו שהשר אמר, לפני שנתחיל בסיכום על פעילות ב-2006 ולגבי תקציב 2007, אז אנחנו הכנו בעקבות המלחמה בצפון, הוראת שעה 277, 278, על-סך 12.8 מיליון ₪ שהיא מיועדת אך ורק לעולים בצפון הארץ ולעולים בשדרות ועוטף עזה. אנחנו נעבור רק על החלוקה של הסיוע של ה-12.8 מיליון ₪: 7.2 מיליון לנושא התעסוקה, שהגדרנו כיעד המרכזי של המשרד גם לשנה הבאה, שמתוכם 5.1 מיליון הולכים לקידומי העסקה. קידומי העסקה אנחנו נותנים חצי שנה משכר המינימום לאותו, מעסיק שמעסיק עולים כאשר הוא מתחייב להמשיך ולהעסיק אותו לאותה תקופה.

בנושא של הצפון אנחנו הוספנו מספר דברים קטנים. קידום העסקה יכול להגיע ל-75 אחוזים משכר המינימום; קידום העסקה יכול להגיע מחצי שנה ועד שנה, כדי באמת לעזור לאותם עולים שפוטרו ממקום עבודתם, להשתלב שוב במקום עבודה. מעבר לזה לאותם עולים בצפון שקיבלו בעבר קידום העסקה, השלימו את הזכאות, יש להם אפשרות לקבל את הזכאות בפעם נוספת בקידום העסקה.

הנושא השני בתעסוקה, זה סיוע בשכר לימוד והכשרה מקצועית. גם לאותם עולים שלא קיבלו או אותם עולים שכבר קיבלו, יכולים לקבל מאתנו שוב הכשרה נוספת. כל התקציב הזה נועד להחזיר את אותם עולים מהצפון ומהדרום חזרה למעגל העבודה בגלל המלחמה. הנושא השלישי זה סיוע למדענים עולים בהעסקה שלהם. סה"כ אתם רואים את הפירוט, יש לנו מדענים ברחבי הארץ ולנושא של הצפון נתנו עדיפות מיוחדת.

כמה מדעים יש על 320 אלף ₪.

ל-8 מדענים. לצפון בלבד, כתוספת סיוע.

זה גם בקמ"ע או בדברים האלו, או שזה כבר לא קיים בכלל.

קיים.

אז זה כן קשור לקמ"ע?

זה תוספת. זה מעל המסגרת של קמ"ע.

התקציב הנוסף קרן מחקרים עולים שאנחנו נעשה את זה בשיתוף פעולה עם מכללות ואוניברסיטאות בצפון, כדי שיעשו מחקרים עבור אותם מוסדות ואנחנו נתמוך בהם בסכום שמופיע, של שבעה מחקרים של 700 אלף ₪. הדבר הנוסף זה סיוע לתושבים חוזרים. אנחנו מכינים כרגע תכנית חדשה לכל נושא התושבים החוזרים ונפרט אותה בהמשך. אנחנו כרגע במשא ומתן מול רשויות המס, מול ביטוח לאומי לגבי חוק 58 שמפרט בהמשך, ואנחנו רוצים לעשות איזה פיילוט בצפון כדי לבדוק ולתת סיוע נוסף למה שמקבלים התושבים החוזרים, זו תכנית שעומדת על 600 אלף ₪.


הדבר הנוסף הוא סיוע ליזמים עולים. אותם בעלי עסקים שנפגעו מהמלחמה גם בצפון וגם בדרום, אני אדבר אחרי זה על שינויים שאנחנו נעשה ב-2007 בנושא יזמות עסקית, אבל הדבר הראשון שנעשה מעבר ל-35 אלף ₪ שהם קיבלו כהלוואה ראשונית, אנחנו נוסיף 35 אלף ₪ לאותם בעלי עסקים שנקלעו לקשיים, ואילו לאותם בעלי עסקים חדשים שירצו לפתוח עסק, אני אתייחס לזה ל-2007, אנחנו כבר על סף סיום ההוראה החדשה אצלנו במשרד כדי לתת להם הלוואה שמכילה גם את א' וגם ב', סה"כ 70 אלף ₪.


הנושא הנוסף זה לגבי טיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ונפגעי חרדה.

1,000 ₪ חד-פעמי?

על מה?

על טיפול באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, נפגעי חרדה, אם יש לך 300 עובדים, יש לך 300 אלף ₪, זאת אומרת יש לך 1,000 לבן-אדם?

כן.

מה זה, לקנות אספירין?

לצערי הרב, כב' חה"כ, יש תקציב.

אני מבין, אני לא בא אליך בטענות, אתה לא יכול לתת יותר ממה שיש לך. השאלה אם דבר כזה בכלל מקובל על המשרד שלכם, מה נותן ה-1,000 ₪ הזה? מה זה? מס שפתיים? זה דבר שאתה בא ואומר, תשמע, אני עם 1,000 ₪ לא יכול לטפל בבעיה.

אני רק רוצה לחדד. הנושא הראשון הוא השתתפות לאותם עובדים של המשרד לקליטת עלייה, אותם עובדים שהיו צריכים לקבל סיוע והכשרה בעקבות מה שקרה במלחמה. שני הסעיפים האחרונים של הסל פיצוי (סל פיצוי זה למשפחות שמנהלת מחלקה רווחה יכולה להרחיב על כך) זה 1,000 ₪ לאותה משפחה של חד-הוריות, נכים, קשישים, שקיבלו 1,000 ₪ מענק חד-פעמי בגלל המלחמה. כמו שאמרתי קודם, אם היה יותר תקציב, היינו נותנים יותר.

אני בטוח. אבל אל תבואו ותאמרו שטיפלתם בבעיה כשנתתם 1,000 כי הבעיה לא נפתרת.

הבעיה לא נפתרת לחלוטין.

בפיצויי המלחמה היית יכול פשוט לדרוש מהממשלה יותר, אנחנו מוכנים לעמוד לשירותך לדרוש יותר.

נתנו מה שהיה לנו, חשבנו ש-1,000 ₪ למשפחה נזקקת לאזור פגוע מלחמה, זה איזשהו סוג של סיוע מיידי, הוא לא גדול אבל יש פה גם איזשהו סוג של עידוד כתוצאה מזה שהוא אולי מעבר לכסף.

גם אם היו נותנים לך פי 10, זה לא היה מוגזם. אני יושב בוועדת כספים ואני יודע, זה כאילו רוצים להסיר איזושהי מועקה מהלב לשלם איזה מס למצפון, אבל לפעמים צריך לפעול כך, אם מטילים עלינו את הרצון לטפל באוכלוסייה, אז צריך לקבל את האמצעים המינימליים לעשות את העניין הזה.

חה"כ ריבלין, האוכלוסייה הזאת מטופלת מכיוונים שונים, לא רק ממשרד העלייה והקליטה. יש עוד מסגרות, לאוכלוסייה שנמצאת במצוקה זה רווחה, עם כל מה שכרוך בזה; הביטוח הלאומי, כל הדברים האלה. אנחנו נתנו עוד משהו שהוא אמנם קטן במושגים של רציו המשרד, אבל בסה"כ זה שזקוק לכסף, יש לו מקורות נוספים, לא רק המקור הזה.

הרבה נזקקים קיבלו מקרנות זרות הרבה כסף. אני עסקתי עם קרן שיקגו, הרבה אנשים קיבלו.

בנושא התקציב הזה, הכסף המיידי הזה ניתן כבר לעולים מתוך תקציב המשרד לפני שקיבלנו את ההעברה ממשרד האוצר שהיתה רק בשבועיים האחרונים ולקחנו את זה מתוך התקציב שלנו ב-2006 וזה ניתן לעולים.


הנושא האחרון במצגת הזאת, אנחנו הרחבנו את הזכאות לתושבי שדרות, היות ושם המצב נמשך עד היום וזה לא היה מלחמה לפרק זמן כמו המלחמה בצפון. אנחנו הרחבנו את כל הזכאויות של העולים שנמצאים בשדרות מ-1999. זאת אומרת, 16 שנים מקבלים את כל הדברים שמשרד הקליטה נותן, פרט לתעסוקה ויזמות, כאשר אנחנו כרגע מנסחים הצעה שהשר יביא לישיבת ממשלה, לתת את ההטבות האלה גם ליזמות, היות וצריך לשם החלטת ממשלה.


לפני שנתחיל את הסקירה של כל אגף ואגף, את הטבלאות בשלוש השנים האחרונות של העלייה לישראל, כאשר אנחנו רואים שבשנת 2006, למרות המלחמה בצפון ולמרות הקיצוץ התקציבי שהמשרד ספג, מספר העולים עומד על 21, פחות או יותר כמו שעלו גם ב-2004, גם ב-2005, מפורטים לכם אותן ארצות מהן העולים הגיעו בשנת 2006.

לעניין העלייה רק, בזמן האחרון יש התארגנות של עמותות בקהילות ישראל, הבולטת שבהן בארה"ב, "נפש בנפש", וגם בצרפת, לפחות שתי עמותות "עמי" ו"לאבי", שאנחנו מעודדים אותן ומסייעים להן. והן נוחלות הצלחה לא מעטה ביכולת להביא עולים לארץ. דווקא על הארצות שאנחנו אומרים שבהן העלייה היא מתוך בחירה, אולי צרפת קצת, אבל בדרך-כלל בעיקר ארה"ב, שמשם הרי אף אחד לא דוחף את היהודים החוצה, אין שם גורמים כאלה שליליים שפועלים. יש גידול במספרים בארצות המערב, משהו שהוא מעודד והוא בין השאר, כתוצאה מהפעילות של העמותות האלה. זה דבר אחד.


לעניין השפה, אני רוצה להרחיב לדברי חה"כ ריבלין ולהסביר איפה המשרד שלנו מתערב ומעורב, למשל בעניין הזה של חינוך הילדים ובעיקר בהקשר לעברית וכדומה. הרי אנחנו לא באים להחליף את משרד החינוך וזה גם לא ניתן, אנחנו לא משרד מקצועי לצורך העניין הזה, גם כשאנחנו צריכים ללמד עברית, אנחנו קונים שירותים ממשרד החינוך. יושב פה אודי בהט שהוא נציג משרד החינוך ועומד אתנו בקשר, הוא מטפל בנושאים האלה.


בהקשר למה שאמר חה"כ ריבלין, אתמול סיירתי בקרית אתא וראש העיר יעקב פרץ הציג לי כמה פרויקטים שהם עושים בהקשר לקליטת העולים. ביקרנו בבית-ספר יסודי ממלכתי-דתי, שכולו בלי יוצא מן הכלל, על טהרת תלמידים עולים, רובם מחבר העמים וקצתם מאתיופיה. אני ראיתי בית-ספר כזה בפעם הראשונה. האמת היא שבהתחלה אנחנו אמונים על בית-ספר שהוא בית-ספר אינטגרטיבי, אני בא מקרית גת, וידוע שבחברה הישראלית בבתי-ספר יש זרמים.


ומה שראיתי פה זה דבר שהממלכתי-הדתי הספציפי הזה קולט אך ורק, לא במקרה, במכוון, עולים חדשים. אז בהתחלה זה נראה בעיניי תמוה אבל לאחר סיור של כשעה והתבוננות על הנעשה שם, אני מוכרח לומר שהתרשמתי עמוקות ממה שנעשה בבית-הספר. מבחינת התוצאות של השכלה יהודית וחינוך, כל הדברים ביחד, זה מה שבעצם היינו רוצים בכל בית-ספר, יש להם תוצאות שעפ"י התרשמותי הן יוצאות מן הכלל.

וזה דרך אחרת, שונה לגמרי, סוג של ניסוי שאנחנו לא מכירים. במקומות אחרים עולים חדשים נכנסים לתוך הכיתות ונבלעים בתוכן, ואחת הטענות הגדולות שלנו שכבר אמרנו, אין טיפול ראוי בתוך הדבר הזה. פה יש בית-ספר שלם שכל כולו עוסק בעצם בתלמידים עולים ומכין אותם להשתלבות בחברה הישראלית תוך הקניית השכלה יהודית רחבה, דבר שאי אפשר להגיד שקיים במקומות אחרים, ודאי לא בבתי-הספר הכלליים. אז זה אולי מאיר את מה חה"כ ריבלין דיבר על הסוגייה הזאת, איך בכלל אפשר לטפל על רקע בעיות שישנן במערכת החינוך שאנחנו מכירים אותן, בקליטת התלמידים העולים. עוד נצטרך לראות מה פירוש הדבר ומה אפשר לעשות והאם מפיילוט כזה מקומי אפשר להקיש ולעשות משהו יותר רחב, אני לא יודע, אבל זה היה מאוד מעניין.

ועדיין משרד החינוך נתנו גם הצעות ולא רק בית-ספר דתי.

לסיכום, אולפני עברית. מספר הלומדים בשנת 2006 עמד על כ-8,400 עולים שנכנסו לאולפנים שבהם הם מקבלים 500 שעות למשך חצי שנה, פחות או יותר, את אולפני א' מסיימים. במסגרות ההמשך, אולפני ב', עברו כ-3,000 עולים; עשינו הוראת שעה במשרד שמאפשרת לעולים משנת 1997 שלא עברו אולפן, להצטרף לכיתות הקיימות של האולפנים כדי לחזק את השפה העברית. לגבי הוועדה, השר כבר דיבר על זה, הוקמה ועדה בלתי תלויה לבחינה והתוצאות שלה אמורות להיות לקראת סוף השנה הזאת, כדי לאמץ ולאחר מכן לבצע פעולות.

לא עד דצמבר, אלא עד אוגוסט, זה המנדט שלה, חצי שנה.

תעסוקה. אנחנו רואים בתעסוקה את אחד המרכיבים החשובים, לאחר כמובן שפת העברית לקליטה נכונה של עולים כאן במדינת ישראל. לצערנו הרב, אנחנו עדיין רואים עולים שעובדים ולא במקצועות שהולמים את כישוריהם ואנחנו כבר התחלנו פעולה שאני אפרט אותה בהמשך. לרקע כללי, בשנת 2006 הושמו בעבודה 17,220 עולים, לעומת 13 אלף בשנת 2005; סה"כ יש לכם את הפירוט כמה עולים עברו בקידומי העסקה.


מרכזי הכוון - יש לנו חמש חברות פרטיות שמפעילות לנו מרכזי הכוון לעולים שתפקידם הסופי הוא לשלב עולים בעבודה, מעבר לזה הם מקבלים שם ייעוץ כיצד לכתוב קורות חיים, מאבחנים לאיזו עבודה הכי טובה כדאי שיציע את עצמו, ופשוט נותנים לעולה ליווי מרגע שהוא מגיע לשם עד הרגע שהוא מושם בעבודה.


רכזי תעסוקה – בלשכות שלנו ברחבי הארץ יש רכזי תעסוקה, שסה"כ עשו 844 השמות בעבודה בשנת 2006. המטרה שלנו להעביר הכל למרכזי ההכוון כי שם יש את האנשים המוסמכים, פסיכולוגים, יועצים תעסוקתיים, שמומחים בתחום הזה ובהכוונה להרים את נושא ההשמות.


הכשרות ועדכונים מקצועיים – סה"כ כמעט 8,000 עולים; עברית תעסוקתית, 2602 ורכזים במוקדים של עולי אתיופיה. יש לנו 20 מוקדים לעולי אתיופיה, דרך המוקדים עצמם בוצעו 1,924 השמות.


דברים נוספים שאנחנו עושים כדי למנוע אבטלה זה קורסי רישוי לעובדים והשתלמויות ערב לאחר שעות העבודה, כדי לגרום להם להשתלב במקצוע טוב יותר.

מה זה קורסי רישוי לעובדים?

רישוי לבעלי מקצוע שונים. למשל רופאים ועורכי-דין ורואי-חשבון, דברים כאלה.

בנוסף, אנחנו נותנים סיוע לאומנים וספורטאים. סה"כ 2,227 אומנים ו- 170 ספורטאים קיבלו סיוע מהמשרד. הפרויקט המוצלח הנוסף שיש לנו זה פרויקט ואוצ'רים שבו עולה שמבקש לעבור הכשרה למקצוע מסוים, מקבל מאתנו תלוש שנקרא ואוצ'ר שהוא מוסר למכללה או לאוניברסיטה שמכשירה אותו לאותו מקצוע, והוא עושה הסבה. הדבר היחידי שאנחנו בודקים הוא שהמקצוע הזה באמת נדרש, זאת אומרת, אי אפשר להתחייב שאחר-כך תהיה לו עבודה אבל אנחנו בודקים שהוא לא מבזבז את הוואוצ'ר על מקצוע שאחר-כך לא תהיה לו דרישה.

אני רוצה להכיר לכם את גב' קלאודיה כץ שיושבת פה והיא ראש האגף לתעסוקה במשרד, אם את רוצה להעיר עוד כמה דברים לפניי שאנחנו עוברים, אז בבקשה:

לא כרגע.

טוב.

הדבר הנוסף שאנחנו התחלנו לעשות בשנת 2007, אני נפגש באופן אישי עם מנהלת אגף התעסוקה, עם כל המנכ"לים של החברות המובילות במשק, שמצוינים כאן בעמוד, במטרה להבהיר להם את העניין הזה של קידום העסקה שגם מבחינה כספית אם הוא קולט עולה לעבודה, בפועל הוא משלם יותר. מעבר לזה, נותנים לו הסבר גם על ציונות ומבקשים ממנו, אם הוא יכול, לתת תקנים מסוימים שהוא ייעד אותם רק לעולים. אנחנו נותנים לו את כל הסיוע בלימוד השפה העברית, בהכשרות שהוא צריך לאותם עולים, אבל שיצבע לנו תקן מסוים שמיועד אך ורק לעולים כדי שישתלבו אצלו בעסק.

החברות המובילות עושות את זה מתוך תרומה לחברה?

הסיבות שהן עושות את זה: אחת, תרומה לחברה, שתיים, ציונות ושלוש, קידומי העסקה. אם הוא קולט למשל אותי לעבודה, הוא משלם עליי בשנתי הרבה יותר, ברגע שהוא מקבל ממני את קידום ההעסקה, יוצא לו שהוא גם משלם פחות. חלק מהן לא ידעו, אנחנו הרחבנו את המעגל הזה, שלחו להן מכתבים כדי שינחו את מנהלי משאבי אנוש בנושא הזה.

מעבר לזה, באמת כמו שאתה אומר, תרומה לקהילה. למשל, רק עכשיו בתקופה האחרונה, מנכ"ל מוטורולה החליט לפנות עשרות משרות לבני העדה האתיופית. נפגשנו אתו וכבר העברנו לו לאחר מיון שלנו, קורות חיים כדי לשים את בני העדה האתיופית ספציפית בחברת מוטורולה.

עידוד עלייה – המשרד מפעיל תכנית של עידוד עלייה שנקראת "עלייה קהילתית", בשיתוף כמובן עם הסוכנות היהודית והרשויות המקומיות, שנותנת תוספת סיוע לאותם עולים שמגיעים לארץ בצורה קבוצתית, מגיעים ליישוב אחד, למקום אחד, יש לכם את הפירוט מאיזה ארצות הם מגיעים. ומעבר לסל הקליטה הרגיל, הם מקבלים דברים נוספים כמו: חינוך, דיור, חברה וקהילה, סה"כ זה מגיע לתוספת בערך של בין 18 ל-20 אלף ₪, זה גם משווק את העיר בפני העולים וגם גורם להם לבוא בקבוצה אחת ואז הקליטה שלהם תהיה יותר טובה.

בשנת 2006, 25 רשויות קיבלו את הסיוע הזה של עלייה קהילתית, ואילו בשנת 2007, השר ואני אישרנו תכנית בימים האחרונים, אנחנו יוצאים לדרך עם 30 רשויות חדשות. כאן המקום לציין שנתנו עדיפות לערים הן מהדרום, הן מהצפון, בעקבות המלחמה, כדי לעודד עולים להגיע אליהן.

קליטה ישרה בזמנו?

לא, קליטה ישירה זה קליטה שבאמת העולה בא.

זה סל הקליטה.

זה במסגרת סל הקליטה. בקליטה הקהילתית יש סל קהילה, ובנוסף התוספת, כיוון שהיא מאורגנת והמערכת המוניציפאלית פה היא מאוד מעורבות בהבאת העולים, בקשר אתם עוד בקהילות בגולה, הם באים לכאן כקבוצה ליישוב ואנחנו מוסיפים למערכת המוניציפאלית תוספת תקציבית כדי לטפל בתהליך הקליטה מבחינה יישובית.

"נפש בנפש" זה באופן אוטומטי כקהילות או לאו דווקא?

לא, "נפש בנפש"זו עמותה, זו קליטה ישירה.

אדוני היו"ר, סליחה, יש לנו גם שאלות, אולי אפשר להשאיר את השאלות לסוף אלא אם כן אתם רוצים לקיים פה דו-שיח.

אני מבקש את השאלות בסוף, כי פה יש קבוצה של חברי-כנסת שהם רוצים להגיד כמה מלים.

אני רק אשלים. בפרויקט "נפש בנפש" ממשלת ישראל משתתפת פר עולה והעמותה עושה את כל הפעולה, אבל זה בעצם קליטה ישירה בליווי של העמותה.

הנושא של תושבים חוזרים – כמו שאמרנו קודם זה אחד היעדים המרכזיים של המשרד, יש לנו פה את הטבלה כמה הגיעו ב-2006. לרקע כללי, יש למשרד 13 שלוחות בחוץ-לארץ, השלוחות הן מנהלי בית ישראלי שיושבות בתוך הקונסוליות, הן יוצרות קשר עם כ- 100 אלף ישראלים. אנחנו כרגע עובדים על תכנית חדשה כדי להגדיל הן את המעגל והן את הפניה אליהם. הכוונה של הפרויקט הוא ייזום פרויקטים ולגרום להם חזרה לישראל, אנחנו עושים את זה עם חברות מובילות ויש פה פרוט הפעולות שאנחנו עושים שם.


נדיה היא מנהלת אגף עידוד עלייה במשרד וזה יומה האחרון במשרד, אז נדיה, אני אתן לך לסכם על האגף במספר מלים.

ארז לא אמר מה האחוז, כיוון שאתם נותנים לזה קדימות, מה אחוז התקציב מתוך התקציב הכולל שאתם נותנים, כי עד עכשיו אני הבנתי שתמיד היו כוונות מאוד טובות אבל זה לווה בתקציבים.

נכון, וכמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו כרגע עובדים על תכנית לתושבים חוזרים.

אבל מה התקציב מתוך סה"כ, מה האחוזים?

יש תקציב לתושבים חוזרים שהבסיס שלו הוא על-סך כ-3 מיליון ₪ לתושבים חוזרים. מעבר לכך, התושבים החוזרים מקבלים סיוע מהאגפים השונים במשרד, עולה חדש מקבל סיוע הרבה יותר גדול ותושב חוזר המגיע למחלקת תעסוקה, מקבל סיוע בתעסוקה. זאת אומרת, התקציב מתחלק גם בתוך האגפים הרגילים של המשרד.

קודם כל אני רוצה לומר שאני מאוד מעריכה שהמשרד לא רק רואה חשיבות בנושא הזה, אלא באמת גם הגדיל תקציבים ובהתאם לזה אני גם אתייחס לתוצאות. אני מאוד מקווה שהתכנית של המשרד ושל השר תצא אל הפועל בשנה הבאה, בשנתיים הבאות, למרות שאני כבר לא אהיה בתפקיד אבל זה קרוב ללבי ואני בוודאי אשתדל ללוות את זה.


ב-10 השנים האחרונות חזרו כ-60 אלף ישראלים, תושבים חוזרים, שטופלו במשרד הקליטה. צריך לקחת בחשבון שישנה עוד אוכלוסייה של אזרחי ישראל שהם בנים של הישראלים בחוץ-לארץ, שיש להם זכויות עולים והם לא בסטטיסטיקה של התושבים החוזרים אבל מדובר בעוד כ-26 אלף נפש, זאת אומרת, אנחנו כבר מדברים על למעלה מ-80 אלף נפש ב-10 השנים האחרונות וזה לא כל-כך מובטל.


ב-5 השנים האחרונות היה גידול מתמיד במספר התושבים החוזרים, אני מתייחסת עכשיו רק לתושבים חוזרים. הגענו לכמעט הכפלה של המספרים בין 2002 ל-2006. אמנם השר אמר שאנחנו לא עושים שום דבר, אנחנו עדיין עושים, אפשר לעשות הרבה יותר ובאמת ברמה המערכתית של חקיקה וכל מיני התייחסויות מעבר לעשייה של המשרד, בהחלט זה נדרש.


לגבי הפרויקטים המיוחדים. יצרנו תשתית של קשר עם הישראלים, כפי שנאמר, יש לנו 13 מוקדי קשר שזה הבית הישראלי ליד קונסוליות שמתייחסים לאוכלוסייה מאוד גדולה של אנשים שהם בקשר. הם גם הכלי המרכזי שלנו לביצוע פרויקטים שיזומים על-ידינו לעידוד חזרה בדרכים קונקרטיות כמו להביא מעסיקים, לתת מידע על הגליל והנגב, על שכונות הרחבה בקיבוצים.

מדי שנה יש לנו כנסים בארה"ב ובקנדה, ששם מרוכזים מירב התושבים החוזרים. הכנסים האלה הפכו למעין מסורת ונדרשים היום ואנשים מצפים לזה, ואני חושבת שזה בהחלט גורם שיצר איזושהי דינמיקה ואיזושהי מודעות לעניין שיש למדינת ישראל באוכלוסייה הזו. בנוגע להגדלת התקציבים, אני חושבת שאנחנו לפחות במספר נושאים ובנושא המרכזי, זה של הנוער, הגדלנו אחת לאחת את התוצאות ביחס לתקציב שהוסיפו לנו.

אחד הפרויקטים החשובים והיפים שאנחנו עושים זה פרויקט בשיתוף עם תנועת הצופים, "גרעיני צבר". בכלל בתנועות הצופים יש לנו היום 2,500 ילדים של ישראלים בתנועת נוער דוברת עברית, שהיא היחידה שהיא כזאת.

המשרד תומך בהם?

כן, בהחלט מאוד. אני חושבת שבלי תמיכת המשרד, הם לא היו מסוגלים להגיע לתוצאות האלה. יש בצופים פרויקט הגשמה, זאת תנועה שמחנכת לציונות ולחזרה לישראל. פרויקט הגשמה של בוגרי הצופים, היום לא רק בוגרים, שיזמנו יחד עם התנועה הזאת ב-1991. בין 1991 ל-2006 חזרו 22 גרעינים. עד 2003 גרעין בשנה, ברגע שהמשרד הוסיף לנו תקציבים, אנחנו בין 2003 ל-2006 כבר עם 4 גרעינים וב-2007 יהיו חמישה גרעינים. כאשר הגידול הוא ב-500 אחוז במספר המשתתפים בגרעינים. 70 אחוזים מהם נשארים בארץ ו-20 אחוזים מהמשפחות חוזרות בעקבות הילדים.

תודה, נדיה. יש לנו פה עוד הרבה דברים להציג, אבל מטבע הדברים חברי-הכנסת רוצים להעיר ולשאול ואולי עוד אורחים. לסיכום עניין היורדים. אני יצאתי לפני כשלושה חודשים לסיור השנתי למפגש עם קהילות של ישראלים בצפון אמריקה. לא יאומן כמה ישראלים מאוד שמחו על עצם זה שבאנו וממש במישרין, אמרתי להם, אנחנו רוצים לראות אתכם בארץ, תבואו.

דיברת על הדור השני, יש בעיה גדולה עם הדור השני של הישראלים. מסתבר שישראליות לא עוברת בגנים, זאת אומרת, ההורים אמנם ישראלים אך הם לא מסוגלים להעביר להם את העניין הישראלי, את החוויה, את הרגש הישראלי. הילד הולך לפאבליק סקול בדרך כלל, הוא לא הולך לקהילה היהודית ברוב המקרים, וזה לא כל-כך פשוט להם שם.

אם נפעל פה למען הסרת מכשולים שהם ביסודם מכשולים בירוקרטיים, ושינוי מדיניות לא גדול, אפשר להביא הרבה יותר. עדיין העיקרון צריך להיות שיישמר איזשהו פער, מבחינה ערכית ומוסרית, בין מה שמדינה נותנת לעולה חדש, לבין מה שהיא נותנת לתושב חוזר. אבל תוך שמירת הפער הזה, אפשר לסייע יותר לתושבים חוזרים לקבל החלטה לחזור.

למשל, קצת יותר הקלות למרות מה שהצבא עושה, בעניין של מדיניות הגיוס של צעירים; למשל בעניין של כל מדיניות המיסוי, זו שאלה גדולה. בעקרון היום המדיניות היא ones, תושב חוזר בא לכאן, אז מיד נשלפת היד הארוכה שלנו לכיס שלו. לדוגמה אם יש לו נכסים ועסקים שהוא צבר אותם משך הזמן, מרגע שהוא ברח, פה מדינת ישראל שותפה. השאלה אם זה נכון לעשות. אנחנו היום במגעים עם האוצר, צריך לבחון מחדש את כל סוגיית המיסוי בכלל. ובתוך זה בפרט הביטוח הרפואי שזה פשוט שערוריה, סעיף 58, אנחנו נחזור אל הכנסת, אני אצטרך לשנות שם את הדברים. בגלל כמה שניצלו לרעה את השירות הרפואי הטוב בארץ, עושים חוקים דרקוניים שהם בלתי מתקבלים על הדעת.

אנחנו העלינו את זה לא פעם אחת.

אז אנחנו נחזור ונעלה והפעם המשרד יוביל את העניין הזה. צריך להגיע למצב שיבוטל סעיף 58 ועוד דברים כאלה שהם לא בשמים ואפשר להכפיל את המספרים. דרך אגב, אתם לא ראיתם, אבל נדיה דיברה על זה, המספרים שמופיעים במצגת הם סדר גודל של בסביבות ה-4,000 אם תשימו לב, ואני אמרתי שחוזרים 6,000. ראיתי את זה במרשם האוכלוסין, בערך כ-2,000 נוספים לא עוברים בכלל דרך המשרד. יש תושבים חוזרים שהיו כמה שנים בחוץ ולא משנה מאיזה סיבות הם חוזרים, הם לא צריכים שום דבר, לא מבקשים שום דבר כתושבים חוזרים ונכנסים פנימה כאילו ולא נודע כי בא אל קרבו, גם זה קיים.


עד כאן, אדוני היו"ר, יש לנו עוד דברים, אולי כדאי שנשמע את חברי-הכנסת.

תודה רבה על הסקירה. בבקשה, חברת-הכנסת מרינה סולודקין:

תודה רבה ליו"ר, אני רוצה לברך את השר ואת המנכ"ל, אני מאוד תומכת בסדר העדיפויות במשרד; הדבר הראשון הוא לימודי השפה וזה סדר העדיפויות. אני רוצה לתמוך בהצעה של חה"כ רובי ריבלין, שאת מחלקת או אגף חינוך מבוגרים, צריכים להעביר למשרד הקליטה, כיוון שהכישלון של משרד החינוך בלימודי השפה העברית כל-כך בולט, שאני חושבת שצריכים להעביר למשרד הקליטה.


דבר שני, יש ניסיון מאוד רע עם תכנית הבש"ן. תכנית בש"ן יצאה ממשרד הקליטה קודם כל למשרד התמ"ת, ממשרד התמ"ת ללשכת רה"מ, מלשכת רה"מ למשרד המדע. אין תכנית בש"ן.

מה זה תכנית "בש"ן?

זה תכנית לעידוד מדענים ומהנדסים עולים.

זה מה שהיה "גלע"ד"?

זה "גלע"ד" לישראלים. רק משרד הקליטה עם ניסיון וגם עם לחץ פוליטי של אלה שתומכים בתכניות של משרד הקליטה, מסוגל לשמור את המגמות החיוביות והמודרניות במשרד הקליטה. אני שמעתי על ועדה משותפת, זה גם טוב שיש שיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד הקליטה, אבל מה שאני חושבת, התשובה האמיתית זה חינוך מבוגרים במשרד הקליטה.


דבר שני, מה שלא הצליחו במשרד הקליטה, זה להיכנס לכל העניין של תכנית ויסקונסין. התכנית הזאת היתה טעות חמורה מאוד ובמיוחד לעולים. ואחרי כל הלחץ של חברי-הכנסת ושל ועדות הכנסת, עדיין בוויסקונסין עולים עד חמש שנים בארץ, וזו טעות, במשרד הקליטה יש תכניות של תעסוקה יותר טובות ממה שמציע ויסקונסין. ואנחנו בכנסת, זאב אלקין, אני ומיכאל נודלמן, אתמול חתמנו את החוק שלנו להוציא את כל העולים של כל השנים בארץ מתכנית ויסקונסין. תודה.

בארה"ב, מהגרים לא משתתפים בוויסקונסין.

נכון, לא משתתפים.

כל מי שהיגר אי פעם?

מהגר וזהו, הוא לא בוויסקונסין.

באותה ועדה לפני כשנה, אני מתחתי ביקורת קשה על המשרד לקליטת עלייה על אי שיתוף הפעולה. מלפני כשנה עד היום אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם כב' השר ובאופן אישי יותר כמעט בכל הסניפים של ההתאחדות בצפון וחלק במרכז, גם עם עובדי המשרד עדיין נלחמים קצת עם הבירוקרטיה, קשה מאוד לבקש תקציבים עם כל כך הרבה ניירת. ואנחנו רואים את התוצאות, קיבלנו פי כמעט שלוש מהתקציב שקיבלנו אז, ואם אנחנו קיימים היום, זה לא רק אודות הסוכנות היהודית.

אבל התוצאות של הקליטה הן לא טובות.

התוצאות של הקליטה הן טובות, צריך לחזק את נושא התעסוקה בשיתוף עם התאחדויות. אבל כשצריך להודות – צריך להודות, לכן אני באתי היום באופן אישי כדי להודות לעובדי המשרד ולכב' השר. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

תודה רבה לליאון, הוא יודע אבל אני צריך להגיד שאני לא הזמנתי אותו לכאן כדי שהוא ידבר כך.

לא, אין ויכוח קודם כל.

בסדר, התאחדות עולי אמריקה הלטינית היא באמת ותיקה והאנשים שם מתנדבים, אבל גם כל ההתאחדויות האחרות הן כאלה ובאמת אני חושב ששיתוף פעולה הדוק עם ההתאחדויות רק מסייע לכל תהליך הקליטה.


אגב, לגבי העניין של קליטה מאמריקה הלטינית ובדגש על ארגנטינה, במשבר שהיה, הייתה תכנית מיוחדת ובאמת הצליחו להעלות יחסית הרבה מאוד אנשים מדרום אמריקה, בדגש על ארגנטינה. אבל אני צריך לומר, זו גם בעיה בכלל שכאשר המצב הכלכלי משתפר בארצות המוצא, אז יש בעיה, אז אנשים לא עולים.

זה תמיד יהיה כך.

זה תמיד יהיה כך, זה נכון, וזה עניין שקשה מאוד להתמודד אתו, ברמה הפשוטה, הכלכלית, המיידית, היומיומית, זה מטבע האדם. הדרך היחידה להתמודד עם התמודדות עומק, זה עניין של חינוך ציוני. אני נדהמתי לשמוע ששרת החינוך קיצצה כ-14 מיליון ₪ סיוע המשרד לחינוך יהודי במדינות חבר העמים. אני דיברתי אתה, היא אמרה לי, "מה אני יכולה לעשות, מקצצים לי במשרד", וזה נכון מקצצים לכולם.

אבל סכום כזה שמסייע להחזיק חינוך יהודי בקהילות יהודים, במיוחד בחבר העמים, זו בעיה מאוד גדולה, כי כשאין חינוך יהודי, במיוחד בקהילה במדינות חבר העמים ששם כבר שלושה או ארבעה דורות היו תחת משטר קומוניסטי בולשיוויקי, וליהודים היה קשה מאוד להחזיק ביהדותם ולקיים את מורשתם, אם אנחנו לא עושים שם פעולה כזאת – התוצאות המיידיות זה או שפחות מגיעים ואם כבר מגיעים – אז קשה להם להחזיק פה כשיש פיתוי חדש כזה כמו שקיים היום ברוסיה.

חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה:

תנאי הכרחי אולי לא מספיק, זה השפה.

אני הולכת צעד קדימה, אחרי הנושא של השפה הם מרגישים פה זרים. ולכן צריך לדבר גם על קליטה תרבותית שלהם או ציונית או מה שתרצו לקרוא לזה.

ונושא נוסף ואחרון, הנושא של הישראלים. אדוני השר, אני מאוד שמחה על זה שאתם מתכוונים לתת לזה היום עדיפות הרבה יותר גבוהה. אנחנו עשינו על זה מלחמות במשך שנים. יושבת אתנו פה אישה צדקת, נדיה פריגט, שעשתה עבודת קודש ממש כמעט בלי שום תקציבים ולכן הרשיתי לעצמי לשאול את השאלה הזאת. המאגר הרציני ביותר לעולים זה אותם הישראלים. ומה שמעניין את הישראלים זה לא כל-כך הקלות מס ולא כל-כך להביא עוד מקרר, אני יודעת זאת משום ששנים עסקתי בזה, ביום שני הם כולם רצים לקונסוליה ושואלים, "יש לכם משרות פנויות בארץ? תתארו לנו עבודה ודיור", אלה דברים שבהם צריך להתרכז.


ואחרון אחרון חביב, השר דיבר על מה שנקרא "חינוך ציוני", אנחנו במשך שנים ניסינו לראות אם מערכת החינוך הישראלית יכולה לעשות יותר בחוץ-לארץ, והדבר המוצלח ביותר שהיה לנו, במקום אחד, בית-ספר ישראלי שבאמת החזיר ילדים לארץ, גם אותו סגרנו. עכשיו אתם רוצים קשר עם ילדי יורדים. אין מתכון יותר טוב מאשר לעשות את הפעולה הזאת לפחות פעם אחת ניסיונית בארה"ב, בית-ספר ישראלי שפועל לפי שיטות החינוך בארץ. זאת היתה הצלחה כבירה במשך שנים בצרפת. כיוון שהיה כל-כך מוצלח סגרנו את זה...

תודה. מר שיקנולסקי, בבקשה:

תודה. חה"כ יוסי ביילין, בבקשה:

שמתי את זה במסגרת הגיור.

אני ראיתי אבל גיור זאת לא הבעיה העיקרית כי חלק מהם גם לא רוצים להתגייר.

נכון.

ולכן השאלה האם הקבוצה הזאת זה עדיין קבוצה שמבחינתם זה אתגר נפרד לטיפול?

זכאי חוק השבות שאינם יהודים.

כן. הנושא השני קשור בעניין העלאת יהודים ממקומות שונים. למשל, העלייה של יהודים מהודו לאחרונה, הדיון של הפלשמורה. עד כמה משרד הקליטה רואה את עצמו או מצליח להשפיע על המדיניות של הבאת יהודים בקבוצות, בנפרד מהעלייה הרגילה שמתבצעת באמצעות שליחי עלייה וכיו"ב. האם למשל המוסד המשותף באמת פעיל או כפי שכל השנים נפגשים לעתים רחוקות, פעמיים בשנה לפי החוק, נדמה לי, ולמעשה זה רק איזשהו טקס שאין לו באמת השפעה על הנושא של קליטה. ושוב, השאלה כמה אתם יכולים להשפיע כקולטים על הקבוצות האלה שהן הכי קשות לקליטה עפ"י ההגדרה.

והשאלה האחרונה, האם אתם מעורבים בפרויקטים כמו "מסע" ו"תגלית" לגבי ניסיון להביא לצעירים שמגיעים לכאן, איזשהו דבר שיהפוך את ישראל בעיניהם ליותר אטרקטיבית ולנסות לקלוט אותם בישראל?

מר אבי מספן, בבקשה:

תודה. חה"כ סופה לנדבר, בבקשה:

דיברנו על זה בסיעת "קדימה" עם שר האוצר הירנשזון, שלא ראינו ברפורמה שלו את כל העניין. אבל יש ועדה נפרדת בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, בנושא של פנסיות לעולים.

אני כיו"ר ועדה לפניות הציבור, לקחתי 6.5 אלף מורים עולים לדוגמה, מתוך 120 אלף מורים שעובדים במשרד החינוך. עולה חדש שעבד מחצית חייו ומדינת ישראל קיבלה אותו על מגש של כסף, מגיע לכאן עד שהוא יוצא לפנסיה ואנחנו לוקחים בחשבון שמורים יוצאים לפנסיה מוקדמת כיוון שקשה לעמוד מול כיתה שלמה יותר מדי זמן.


וגם צריכים לקחת בחשבון שאנשים בגיל 50 פלוס מקבלים חצי משרה או רבע משרה. זאת אומרת, כאשר הם יוצאים לפנסיה מקבלים קצבת ביטוח זקנה ומקבלים עוד 900 ₪ שזה המקסימום שהם יכולים להרוויח, לאחר כל השנים שהם עמדו מול הכיתה והתמודדו עם כל הבעיות שיש במערכת החינוך תוך כדי העברת הידע ואת המקצועיות למדינת ישראל.


בזה שמדינת ישראל עברה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, האוכלוסייה השלמה נמצאת במצוקה רבה ורוב האנשים כאשר הם מגיעים לגיל זקנה או גיל גמלה או גיל הזהב, או כל שם שתקראו לזה, אבל הם מדרדרים לעוני וזה דבר אבסורדי. מדינת ישראל היא מדינה שקולטת עלייה והמשרד שלך צריך להיכנס למאבק יחד אתנו על זה שהאנשים יחיו בכבוד כאשר הם מגיעים לגיל הזה. תודה רבה.

תודה רבה. כב' השר, אתה יכול לענות לשאלות?

אני אתייחס לכמה דברים. יש עניין שהעלתה חה"כ מרינה סולודקין. אנחנו כבר דיברנו על עניין העברית, ואני מציע שנחכה לעבודת הוועדה ובהחלט יכול להיות שבעקבות המסקנות, אנחנו נראה שיתחוללו שינויים. קודם כל, השאלה היא אם מבחינה מבנית האגף לחינוך מבוגרים יעבור אלינו למשרד או לא, אני לא יודע להגיד עכשיו ונחכה בעניין הזה. צריך לזכור שהאגף לחינוך מבוגרים עוסק גם בדברים אחרים ולא רק בהוראת עברית לעולים חדשים.

אבל אני לא שולל את האפשרות לעשות איזשהו פיילוט מחוץ למערכת המוסדית הממשלתית. יש מספיק גורמים פרטיים שהם מומחים בהוראת שפה זרה שניה. ואחת הבעיות הכי גדולות שאנחנו מלמדים עברית לא עפ"י הנדרש לפי הוראת שפה זרה שניה. אנחנו רגילים ללמד את העברית כעברית שהיא שפת אם, שפה ראשונה, וזה מקצוע אחר לגמרי. אגב, נדמה לי שבאף מוסד אקדמי בארץ עד עכשיו אין מקצוע כזה, של הוראת עברית כשפה זרה שניה שגם על זה צריך לחשוב.

אבל לעומת זאת, יש גורמים פרטיים והם שומעים על כך והם כבר פונים. אני לא רוצה עדיין להחליט, אני רוצה לחכות להחלטת הוועדה המשותפת, אבל לא מן הנמנע שאנחנו כחלק מהמסקנות, שנראה מהן, יתכן שנצא אם לא בהיקף רחב, אז כהתחלה לעשות ניסוי כזה לפתוח החוצה למי שיש להם ניסיון מוכח בהוראת שפה זרה שניה.

אתה יודע מי המורים לעניין זה בארץ?

בטח לא הישראלים.

ישראלים, אבל לא היהודים, הערבים.

הערבים, כן, יכול להיות.

ודאי, כי הם מלמדים בבית-הספר את השפה העברית כשפה זרה שניה.

זה מעניין, יכול להיות. אז זה לעניין אחד. אני מכיר את המאבק הנחוש של חברי-הכנסת לגבי ויסקונסין ומרינה מובילה בעניין הזה יחד עם חברי-הכנסת האחרים. בעקבות המאבק הזה כבר חלו שינויים לטובה בעניין, אני חושב ששר התמ"ת ממשיך בכיוון הזה.

עד חמש שנים, אתה יודע, שאנחנו נתנו.

אני בעניין הזה תומך. אני דרך אגב, נגד ביטול תכנית ויסקונסין, אני חושב שיש בה דברים חיוביים עבור כלל האוכלוסייה, ומה שקשור לאוכלוסיית עולים, במיוחד בגילאים המסוימים האלה, אני גם בדעה שצריך להוציא, אני גם חושב שהשר הולך בכיוון הזה.


חה"כ קולט אביטל, קליטת העדה האתיופית זו קליטה קשה. ב-19 בפברואר תהיה ישיבה מיוחדת של ועדת שרים לנושא עלייה, קליטה ותפוצות שבראשה עומד רה"מ וכמובן הקבינט הביטחוני, שרה"מ עומד בראשה, כך ראה את זה רה"מ אריק שרון וזה עבר ורה"מ יזמן ב-19 דיון שכל הנושא שלו יהיה קליטת העולים מאתיופיה.


אז אנחנו מתחבטים ומתלבטים בנושאים כאלה, אנחנו רוצים לקבל בוועדה שורה של הצעות מחליטים בממשלה. ואחד מהם ואולי הראשון שבהם, זה הגדלת המשכנתאות. אם אנחנו לא נגדיל את המשכנתאות, אנחנו לא נוכל לפרוס את האוכלוסייה האתיופית על מפת הארץ והם ימשיכו להתכנס אל מקומות לא רצויים.

שכירות לא בא בחשבון?

יכול להיות, אנחנו נעלה.

אם אפשר להוסיף על מה שאמר השר, אנחנו בודקים עוד משהו של תכנית פיילוט לשכירות, לא לאותם עולים שבאים אלא לאותם עולים שנמצאים בשכונות, בעיקר הצעירים בהם, כדי לגרום להם לעבור למקומות אחרים, אנחנו בודקים אופציה של פיילוט של שכירות.

באמת פנו אלינו אנשים עם בעיה של דור שני. גרים ביחד במשפחות של שמונה, תשע נפשות בשני חדרים, ויש אנשים צעירים שרוצים להתחתן ואין להם לאן ללכת.

אני יכול להגיד שזאת תכנית שאנחנו עובדים עליה כרגע. המשנה למנכ"ל שלי שאחראי על עולי אתיופיה ביחד עם חביב קצב, שאחראי על הדיור, אנחנו מכינים תכנית, הבעיה היא כספית ועל הדבר הזה אנחנו הולכים לשבת עם האוצר.

אחת הבעיות הנוספות שלא עלתה פה, אבל אני רוצה לחדד אותה, נוגעת לפלשמורה שהם עולים ונמצאים במרכזי הקליטה והם עוברים את תהליך הגיור. הם נכנסים לפי חוק הכניסה מכיוון שהם לא זכאי חוק השבות עד שלא יעברו את התהליך הזה. עכשיו יש דרישה אולטימטיבית של הרבנים שבמשפחות האלה שההורים עוברים את הגיור, שהילדים ילמדו בבתי-ספר ממלכתיים/דתיים.


בדרישה הזאת מנקודת ראות יהודית דתית, יש היגיון רב. הבעיה היא שזה מצופף באופן בלתי נסבל את בתי-הספר הממלכתיים/דתיים. בפתח-תקוה יותר משזה בעיה של האוכלוסייה המבוגרת, יצאה זעקתו של ראש העיר, איציק אוחיון, על העניין הזה של בתי-הספר וראינו את זה בשנים קודמות באור יהודה ובמקומות אחרים.


אני דיברתי עם הראשון לציון, עם הרב הראשי הרב עמר, שעוסק הרבה בנושא הזה. הוא איש חכם ונאור, אמרתי לו, תראה מה שקורה, אני לא מדבר עכשיו על הילדים האתיופיים, אתם הורסים את החינוך הממלכתי-דתי, אתם מעמיסים במספרים כאלה. 80 אחוזים מהילדים בבית הספר הם אתיופיים. זה גורם לאוכלוסייה הוותיקה למשוך את הילדים שלה החוצה.


גרתי הרבה שנים בקרית גת, יש שם תופעה שאוכלוסייה ותיקה הוציאה את הילדים מבתי-הספר הממלכתי-דתי והעבירה לחינוך הכללי ובלבד שלא יהיו בבתי ספר כאלה. אז יתכן שיש פה גם איזה סוג של גזענות חבויה אבל הפערים התרבותיים הרי קיימים וזה הרבה יותר קשה שם והם לא מוכנים לשלם את המחיר הזה על גב הילדים. הרב עמר הבטיח לי שהוא יכנס ועדה, מעין התייעצות של חכמים של רבנים, כדי לראות מה עושים עם העניין. הוא מבין את התופעה הזאת וזו אחת הסוגיות היותר כבדות בנושא.

חה"כ קולט אביטל, את העלית את עניין התעסוקה של התושבים החוזרים. בביקור שעשינו בחו"ל לקחנו אתנו חברות מובילות כמו טבע, אינטל, מנפאואר, שהגיעו עם משרות להציע אותן לאותם תושבים חוזרים וזאת הכוונה. ואגב, יש הרבה משרות לחברות לתושבים חוזרים.

והשידוך המיידי הזה עבד?

במספרים קטנים. אני עקבתי אחר זה, היישום היה בממדים מאוד חלשים. אני בדקתי באינטל, מתוך עשרות של פניות שהיו, נדמה לי שנוצרו כארבע, חמש משרות ויש קשר לזה. אבל אפרופו אינטל ואפרופו העניין הזה, אני חוזר רגע לעניין קליטה קהילתית. היינו בחיפה בסיור, במרכז של מחקר ופיתוח הגדול של אינטל נמצאים 3,000 מהנדסים וטכנאים. זה אחד המרכזים היותר גדולים של אינטל בתחום המחקר והפיתוח בעולם.


אינטל בשיתוף עם העירייה, הסוכנות היהודית ועם המשרד, עשו עלייה קהילתית כאשר אינטל בקשר עם הקהילות בצרפת, ארגנו שם קבוצה, איתרו לפי הצרכים שלהם מהנדסים, הנדסאים, טכנאים, במרסיי, ליאון ופריס. אותו הדבר עשו בדרום אמריקה עם קבוצה דרום אמריקאית, נדמה לי שרובם היו ארגנטינאים אבל היו גם אחרים, ארגנו אותם כקבוצה והם העלו אותם כקבוצה. אני פגשתי את הקבוצות האלה.

נדמה לי שמהצרפתים היו שם קבוצה של כ-30 עובדים, ישבנו אתם. זהו תהליך הקליטה הכי טוב והכי מהיר שאני ראיתי אי פעם. זה לא רק העבודה, אלא זו מסגרת כזאת של החיבורים החברתיים האלה שכל-כך חסרים שהעבודה יוצרת. אחת הבעיות הגדולות זה שהאוכלוסייה הותיקה שלנו אינה פותחת זרועות ולב. זאת אומרת, אנחנו מוכנים, הממסד מבצע את כל הפעולות, מה שחסר זה הצד הרגשי יותר, הקשר הזה היומיומי. ושם זה עובד יוצא מן הכלל, אני ראיתי אנשים שעושים עלייה והתהליך הוא מאוד קל ובתוך זמן לא רב הם מדברים עברית יפה.

הסוכנות היהודית מובילה תכנית של חבר בין הוותיקים ו"בבית ביחד" עם כמה אנשים טובים בארץ שגם משקיעים כסף בעניין הזה, עופרה שטראוס, דוד קוליץ, משה תאומים וורטהיימר ואחרים. אפשר לעשות דברים מאוד יפים בחיבורים האלה.

חה"כ יוסי ביילין שאלת שאלות כבדות משקל, בעניין המדיניות לגבי הפלשמורה, אני חושב שהיא ידועה ומן המפורסמות. זה עוד דבר שלא הסתיים, צריך לסיים את זה כדי להחליט מהו המספר הסופי שעדיין אף אחד לא יודע, אתה מחייך, אבל זה סיפור ארוך, בין רישום סופי של כולם. וזו בעיה.

אתם בעסק, אתם חלק מהמדיניות הזאת.

כמובן זה פתחו של משרד הפנים, זה הממשלה, הסוכנות היהודית ועוד גופים באמריקה שמעורבים בזה.

300 עולים לחודש.

300 בחודש היה סוג של הבטחה, שלפני שנה וחצי בסיכום של אריאל שרון, אז רה"מ, כמובן עם סליי מרידור יו"ר הנהלת הסוכנות, להכפיל את המספר. הממשלה הזאת החליטה להשאיר את המספר על 300.

אחרי שהיא כבר רצתה להוריד ל-150 עולים.

היא רצתה להוריד ל-150, אבל זה היה יותר עניין של מסגרת תקציבים וכו'. אם כי יש מחלוקת בין כל הגורמים לגבי סוגיית העלאת הפלשמורה. המחלוקת הזאת לא הסתיימה עדיין וזאת הסיבה שאנחנו לא משנים בינתיים את מכסת האנשים שעולים כל חודש.


אשר לשבטים אחרים. היה עניין של בני מנשה בהודו, בשנים האחרונות יש טפטוף של אנשים שהם אנשים שמוכרים בעצם על-ידי הרבנות וזה הגוף שאישר את יהדותם והם כבר התערו בארץ והם נמצאים פה. אבל היתה סוגייה לאחרונה של פעילות נמרצת של גיור של שבטים כאלה בהודו. לטענתם, זה נבע מחוסר תיאום בין הממשלה והרבנות הראשית, הרבנות הראשית הוציאה בית-דין מיוחד כדי לגייר שם ונעשו פעולות גיור בסדר גודל של כ-216 נפש, והם גוירו כהלכה מטעם הרבנות ברשות ובסמכות.


היתה סוגיה כי ממשלת ישראל לא ששה להעלות אותם אבל הם טענו שזו זכותם עפ"י חוק השבות כיהודים כשרים לכל דבר ועניין, פנו אפילו לביהמ"ש העליון לצדק. רה"מ ואנחנו ישבנו וסיכמנו שאנחנו נתיר את עליית 216 האנשים שלאחרונה עלו לארץ כיהודים. אבל יחד עם זאת, יש סיכום ביני לבין הרבנות הראשית, הראשון לציון הרב עמר, שנפסיק את כל תהליך הגיור שם מבחינתנו, וביה"ד לגיור המיוחד הזה הוחזר ארצה. זה המצב היום.

כמה מתגיירים בכוח נוספים יש לנו?

זה בדיוק כמו הסיפור של הפלשמורה, כשהתחילו עם סיפור הפלשמורה אז אמרו, יש כמה כאלה של איחוד של 3,000 משפחות, וזה יתחיל וזה ייגמר, וככל שהעניין הזה נסחב, זה הגיע לממדים של עשרות אלפים פלשמורה.

זה עולה בטור הנדסי.

זה עולה בטור הנדסי. אגב, זה גם יוצר בעיות למדינת ישראל עם ממשלת הודו. לא אוהבים בהודו את כל ההתערבות הזאת שם וכו'. והודו עשתה לנו בפעם אחרונה עם ה-216 בלגן לא קטן, רצו לעשות פה חגיגות קרן הידידות, אני לא אכניס אתכם לכל הפרטים, אבל זה המצב היום. אנחנו לא בתחום ההלכה, העניינים האלה שמורים לרבנות ולרבנים, אף אחד לא לוקח את זה מהם.


אבל אנחנו לא חושבים שהיהדות ביסודה היא דת מיסיונרית שמטרתה לחפש שבטים נידחים בכל רחבי העולם כדי לגייר אותם. זה לא מהמסורת היהודית, זה לא מההיסטוריה של העם היהודי, אולי אפילו זה בניגוד. היו פעם דברים כאלה, אבל היו לזה השלכות הרבה פעמים לא טובות. וזאת הגישה שצריכה להנחות, לצערנו יש כל מיני גורמים שהם גם לא שייכים למדינת ישראל.

גם גורמים אמריקניים.

כן, גם גורמים אמריקניים, כל מיני רבנים שמנסים לעשות שם פעולות. זוהי דעתנו בעניין. זה לגבי סוגיית עליית שבטים אחרים.

מסע בתגלית, חה"כ ביילין, ממשלת ישראל מסייעת, מעורבת, אבל זה הולך דרך רה"מ. משרד רה"מ ומזכיר הממשלה מרכזים את הנושא הזה.

השאלה אם אתם יכולים להגיע לזה.

אני דיברתי עם מזכיר הממשלה שהוא מרכז את זה ועושה עבודה נפלאה. ראוי שפעולות מהסוג הזה יהיו תחת כנפיו של המשרד הזה, לא לפזר את זה בכל מקום. ואני מקווה שזה יבוא לסידור כזה והפעילויות המיוחדות האלה גם הן תעבורנה למשרד. בינתיים ממשלת ישראל מסייעת ומעורבת אבל דרך משרד רה"מ.

לעניין זכאי חוק השבות אבל לא יהודים. המדיניות לא השתנתה ואני לא יכול לומר שיש איזושהי מדיניות מיוחדת או גישה מיוחדת לעניין הזה. המדיניות קיימת, היא לא שונתה, יש סוגיות שעולות למשל עכשיו.

שאלה של הנינים, למשל.

כן, בדיוק, של הדור הרביעי. עדין אין הלכה פסוקה בעניין הזה. גם פה זה בין משרדי. גם משרד הפנים כמובן צריך להיות מעורב בעניין.

השר רוני בראון מתעניין בנושא וחוקר את הנושא של הנינים.

סופה לנדבר העלתה את העניין של הבניה הציבורית. הבניה הציבורית, אני בעד, יושב פה חביב קצב, שהוא מהוותיקים במשרד, מומחה ובקי בכל הנושא הזה. יש בניה ציבורית, היא לא בניה ציבורית בכלל, המקבצים למשל הוא סיפור הצלחה, זה סוג שלפי דעתי צריך להרחיב את זה. כ-230, 250 מיליון ₪ נועדו רק לחידוש החוזים ארוכי הטווח עם הקבלנים שהקימו את מקבצי הדיור ל-10 שנים, ואנחנו מנסים עוד להוציא דרישה נוספת לחמישה מקצבים, שלא קיימת בתקציב הזה, נראה אם נצליח. אבל זה מודל נכון.

מכיוון שאנחנו יודעים את זה עכשיו, אנחנו יכולים לתמוך מבחוץ.

בשביל זה אני בא לכאן לקבל סיוע.

בנושא הזה, חה"כ סולודקין, אנחנו רק מכינים באמת את המקום ששם צריך ולשם יש את הביקוש, ברגע שנסיים להכין את הנתונים, נפנה ישר לאוצר לקבל תקצוב.

טוב מאוד.

אולי נסיים במה שעלה פה מכמה מקומות, העניין של תמיכה בארגונים. אני רואה בזה חשיבות גדולה, אבל אני מוכרח לומר שעל קיצוצי פלט שאנחנו חוטפים, אז הביטוי של העדיפות הזאת הוא בסוף שאין מזה יותר כסף וזו הבעיה.

זה מה שנקרא שאין קיצוצים חברתיים.

יש, אני אומר לך שיש. אני סיימתי.

רק עוד שתי נקודות. אבי, לגבי השאלות שלך לשר בנושא התעסוקה, אנחנו ב-19 לחודש בוועדה, הכנו תכנית מסוימת, אנחנו בשלבי משא ומתן אחרונים עם האוצר. אני מודיע לך שתהיה כאן בשורה כי כבר הגענו עם האוצר לחלק קטן בנושא של תקנים במגזר הציבורי, גם בנושא של משרדים שיקלטו את בני העדה האתיופית, הם יקבלו תוספות מסוימות. אנחנו פשוט כרגע ממש בסיום הכנת התכנית. נציג את זה ב-19 לחודש בוועדת השרים.


ובאשר לתמיכות שהשר ציין, אנחנו פרסמנו הפעם את התמיכות בזמן, היו מספר ארגונים שלא הגישו את מה שהם היו צריכים להגיש כדי לקבל תמיכות. אני כינסתי את ועדת החריגים של המשרד ואותן עמותות שלא עמדו בזמן, נתנו אורכה של 21 יום להגיש מחדש את הבקשות. את זה עשינו כוועדת חריגים.

חברים, אני מבקש בלי שאלות. אני רוצה לתת לנציג הסוכנות לדבר.

אדוני היו"ר, אני מבקש לקיים דיון מיוחד ודחוף של ועדה משותפת של ועדה העלייה והקליטה וועדת הכספים, לדיון בפרויקט מקבץ הדיור. אם אתם תביאו תכנית, אנחנו נעלה כהצעה משותפת.

אדוני השר, גם את נושא הבניה להשכרה.

אנחנו בודקים אם אנחנו יכולים להשיג את זה בדיון עם האוצר. אם לא – אז אנחנו נביא את זה.

אדוני השר, יש הצעת חוק שלנו, של הוועדה הזאת, שהממשלה הכשילה בקדנציה הקודמת ואני מבינה שהפעם היא נתמכת ואפילו כנראה תוגש על-ידי שר השיכון של בניה להשכרה. אני חושבת שאם אתם גם תיכנסו לעניין הזה, זה פתרון שיכול להיות טוב מאוד.

מה שאת אומרת, זה בתכנית העבודה שלנו.

חברים, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לנציג הסוכנות, מר עודד סולומון, בבקשה:

יש לי כמה הערות לגבי הדברים שנאמרו כאן. אחד לגבי נושא של מסע ותגלית, חה"כ ביילין, מסע ותגלית זה תכנית של הממשלה יחד עם הסוכנות היהודית. נושא התכנים ששאלת עליו, מגובש ונעשה בשיתוף פעולה יחד עם המחלקה לחינוך בסוכנות היהודית. ולכן בנושא הזה התכנים הם תכנים שבהחלט מביאים ומעודדים גם מעצמה של נושא של מסורת, של קשר לישראל ותכנים ישראליים, עד בקבוצות מסוימות, גם עידוד עלייה כתהליך כולל.


ובכלל, אנחנו רואים את כל הנושא של החינוך בתפוצות, וזה גם לגבי הנושא של הורדת התקציבים בחינוך, כתהליך שפוגע בעידוד העלייה. כי כשאתה לא יכול להכין את תושבי הקהילות לאורך זמן בנושא ולהעצים את החינוך היהודי, אחר-כך הרבה יותר קשה לך להוביל אותם למגמת עלייה. זה דבר אחד.


בנושא של בני-מנשה, מבני מנשה עלו 218 אנשים עד עכשיו, באופן עצמאי עלו כאלף איש בעשר השנים האחרונות.

זה לא באופן עצמאי, לצערי הרב.

נכון, זה לא עצמאי, אבל לא ניכנס כרגע לפרטים, יש כאן 1,200 אנשים. ראיתי בשדה התעופה את הקרובים שבאים לקבל אותם, זה היה מראה מלבב לראות כיצד אוכלוסייה שנמצאת פה 10 שנים נקלטה, אם זה בתרבות, בשפת הגוף, בביטחון העצמי וכדומה. היום יש בהודו עדיין כ-7,000, התהליך הזה נעצר, לא מדובר כרגע על המשך ההעלאה של שאר בני מנשה לארץ.


הנושא של הפלשמורה. כמו שנאמר, יש 300 עולים מדי חודש, כרגע הרשימות לא סגורות לחלוטין אבל מדובר על 7,000, כך שמדובר שתוך שנתיים נסיים להעלות את ה-7,000 האלה.

סליחה, במשרד הפנים אומרים שהרשימות סגורות.

הן סגורות כן, באופן עקרוני עדיין יש כאלה שהם עוד לא איתרו שחזרו לכפרים וכד', אבל מדובר על ה-7,000 כמכלול אחד. זה נכון שהרשימות בחודשים הקרובים ייסגרו. חייבת להתקבל החלטה עקרונית וזו החלטה ממשלתית ופוליטית, כי כבר עכשיו מדובר על 8,000 שיודעים שהם מחכים והם גם כן מוכרים וכד', ושמעתי על עוד 10,000 בכפרים וכד'.


ועד שממשלת ישראל לא תיקח החלטה ותחליט לשים את הקו איפה העלייה הזאת מסתיימת, אנחנו נמשיך וניסחף וניגרר לנושא הזה, כשאנחנו יודעים כמה משאבים אנחנו מדי שנה כולנו, ממשלת ישראל והסוכנות היהודית וארגונים פרטיים, משקיעים בנושא הזה. ואנחנו רוצים להביא לכאן עולים שייקלטו בצורה מכובדת ולצערי, אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. אז אני חושב שכאן האחריות הראשונה היא של ממשלת ישראל.


באופן כללי, מספרי העלייה הם מספרים שמדשדשים, 21 אלף הם לא מספרים גדולים שאני חושב שאנחנו יכולים להתברך בהם, ללא עמותות וגם עם העמותות. כי כשאני רואה שיש לנו עוד עמותות שעובדות יחד ואנחנו לא מצליחים להעלות את מספרי העולים, יש לנו כאן איזושהי בעיה. עכשיו זה ברור לנו שלאורך השנים כבר אין עולים שעומדים בתור ומחכים במשרדי העלייה לעלות לישראל.

לכן יש צורך גדול בנושא של עידוד עלייה קודם כל בחו"ל, וזה נעשה על-ידי הסוכנות היהודית גם מתקציבים מוגבלים, אבל אני רואה בעצם את הקליטה כאבן שואבת לעלייה כפקטור מספר אחד שקודם כל ישפיע על מספרי העולים. ואם אנחנו לא נוכל היום לספק קליטה כוללת, קליטה שנותנת את כל האפשרויות, אם זה תעסוקה וחינוך וחברה וקהילה ודיור, שתוכל לתת להם אפשרות לקליטה כוללת כאן בארץ, אנחנו חוטאים לתפקידנו ואני בסופו של דבר, כשאני עומד מול העולה במשרדי העלייה ומשכנע אותו לבוא לכאן, אם אני יודע שאני לא נותן לו את התנאים הטובים ביותר להגיע לארץ ולהיקלט, אני חוטא בתפקידי.

אם אדם בן 50 פונה אליך ואומר שהוא יכול לעסוק בעבודה שאתה יודע שבארץ אין לו שום אפשרות להתקבל לעבודה כזאת, לא כעצמאי, אתה מעודד אותו לעלות?

אני חושב שנושא התעסוקה הוא נושא הרבה יותר מורכב.

חברים, אנחנו צריכים לסיים.

משפט סיום. אני חושב שאנחנו נמשיך בכל ועדה ווועדה. בשלושת החודשים שאני נמצא בסוכנות היהודית, הייתי בשלוש ועדות, הנושא התקציבי תמיד עולה על הפרק. אנחנו לא יכולים לעשות מספיק הן בעלייה והן בקליטה, כל עוד ממשלת ישראל אינה מקציבה תקציבים שמתאימים.

אתם העלייה, אנחנו הקליטה.

וגם אנחנו מתמודדים עם תקציבים מוגבלים בנושא הזה.

השר לקליטת העלייה, אתה רואה, כב' השר שיושב פה הוא השר לקליטת העלייה, אתה עלייה, הוא קולט אותם, את מי שאתה מביא. אם אתה מבטיח להם הבטחה שהוא לא יכול לקיים, זה יוצר דמורליזציה נוראה, תשאל את החבר שהוא ראש עולי ארגנטינה, זה דבר בעייתי.

ולכן אנחנו צריכים לראות את זה כמכלול אחד. ואם הקליטה תהיה קליטה אמיתית, רק כך נוכל לטפל בעלייה בצורה נכונה.

תודה. חברים, אני רוצה להגיד כמה מילים כיו"ר הוועדה. אני לא רוצה להיכנס לדברים שדיברו פה, אני חושב שהסקירה של השר למשרד הקליטה והמנכ"ל, היתה עמוקה ורחבה. והיו שאלות ועל כל השאלות קיבלו תשובות.


אני רוצה רק לשים דגש על שני דברים. פה מדברים על קליטה טובה, כסף, לא הכל כסף, אנחנו שמענו אתמול על קליטה של עולים מדרום אמריקה, נתנו כסף ולא היתה קליטה כמו שצריך. וההשכלה שם טובה כמו אצל העולים מבריה"מ, אבל יש שוני במנטליות. ואני חושב שאנחנו צריכים ללמוד ממדינות אחרות, בקנדה יש מהגרים מכל המדינות עם מנטלויות שונות, עם תרבויות שונות ושם נוקטים בדרכים איך להגיע לכל הקבוצות האלה. אני חושב שמספיק לחשוב שכולם שווים, לא כולם שווים, כולם שונים וצריך להיות יחס אחר לכל קבוצה וקבוצה. אני דיברתי אתמול עם השר לקליטת עלייה ואנחנו הגענו להסכמה שצריכים קצת ללמוד איך קליטה עובדת במדינות בהן ישנם מהגרים.


דבר שני, משרד הקליטה שם דגש על בעיות כמו תעסוקה, יש התקדמות בתעסוקה. כמו תושבים חוזרים – יש התקדמות. איפה שאין דגש – אנחנו עדים ויש פה שני חברי-כנסת, רובי ריבלין ומיכאלי, הם חברי תת ועדת חינוך. אתם יודעים מה קרה בחינוך – חינוך בעינינו זה דבר ראשון שצריך לקבל עולה חדש ילד, ובגלל שהתקצרה העלייה, שמו ילדים צעירים בכיתות ללא שפה, בלי שום דבר. איך יכול ילד צעיר להיות בכיתה בלי שפה?


במשך כמעט שנה, עובדת תת הוועדה ונציגים ממשרד החינוך יושבים כל שבוע כדי לתכנן איך לתקן מה שקרה עם העולים הצעירים. אני חושב שמשרד הקליטה לא יכול להתעלם מדברים כאלה, כי כל עולה חדש שבא ואולי בתיווך משרדים אחרים, באותו זמן צריך להיות בפיקוח שלהם. אתם אחראים על כל העולים שמגיעים לארץ. ואם זה יהיה כך, אני חושב שיהיו פחות תקלות ופחות מקרים שאנחנו מדברים עליהם.


גם משרד הפנים, אנחנו דיברנו עם משרד הפנים, עולה חדש צריך היה לשלם 15 אלף ₪ כדי להזמין קרובים, כמו אסיר ציון קשרובוסקי, מה עם אחרים? ברוך השם, אנחנו תיקנו את זה. אבל אני חושב שגם אתם צריכים למנוע פרשות כאלה.


אני חושב שהמדיניות וסדר העדיפויות שאתם שמתם לכם למטרה, הוא טוב ואני רק יכול להגיד תודה רבה על השתתפותכם וכולם תודה על השתתפותם. אני חושב שבפעם הבאה תהיינה בעיות, אבל יהיה יותר מעניין כי תהיינה מטרות חדשות.


תודה רבה, הישיבה נעולה.