PAGE
9
ועדת החוקה, חוק ומשפט

29.1.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 124

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י' בשבט התשס"ז (29 בינואר 2007), בשעה 12:00

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו-2006

הצעתו של חבר הכנסת אפי איתם

הכנה לקריאה ראשונה - דיון

חברי הוועדה: היו"ר מנחם בן-ששון – היו"ר

מתן וילנאי

יצחק לוי

עו"ד ורד וינדמן

- המועצה לשלום הילד

עו"ד גבי פיסמן

- משרד המשפטים

רפ"ק זהבה לייב

- המשרד לביטחון פנים

עו"ד עדי בלוט

- המשרד לביטחון פנים

עו"ד דבי גילד-חיו
- האגודה לזכויות האזרח

עו"ד נוח פוליטיס
- הסנגוריה הציבורית

אפרת רוזן



איתמר גלבפיש

דורית ואג

נטלי שלף

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו-2006

הצעתו של חבר הכנסת אפי איתם

הכנה לקריאה ראשונה - דיון

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו דנים בהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו-2006. חבר הכנסת איתם יציג את החוק שלו.

אני חושב שהחוק מדבר בעד עצמו. כידוע הוא עבר בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה והוא בא לוודא שרישומים פליליים שפג תוקפם, לא ניתן יהיה להציג אותם בפני הציבור גם אם טכנית הם נשארו רשומים במאגרי המשטרה. התוצאה המעשית לדבר הזה תהיה שאי אפשר יהיה לחייב או ליצור מצב בו מעסיקים או גורמים אחרים חושפים את עברו של אדם לאחר שהרישום הפלילי שלו נמחק לכל צורך ועניין.


פנו אליי והסבירו לי שבעקבות יוזמת החוק הזה נערכו שינויים טכניים. אני אחר כך אתייחס לעניין עצמו שלפחות כרגע אני רואה אותו כלא מספק, אבל אני מוכן לשמוע את ההצעה.

תסביר לי את המושג תקנת הפשוט שאני לא מבין אותו.

אדם רוצה לחזור לחיים מתוקנים. הוא שילם את חובו לזולתו במקרה הזה – לחברה, זאת כבר פרשה אחרת – ויש סדרה של הלכות שנקבעות לפני תקנת השבים כדי לאפשר לאנשים את מסלול החזרה בצורה תקינה. המחוקק כאן לא אימץ את תקנת השבים אלא הוא החליט שמחיקת רישומים פליליים נכנסה לגדר השם תקנת השבים.


היום חברות טכנולוגיות ומעסיקים פרטיים מבקשים ממבקש העבודה להביא להם מה שנקרא תעודת יושר. הם מתכוונים בעצם לאיזשהו העתק של הגיליון. יש דברים שמגדירים את הרישום כל עוד הוא מופיע שם, יש לנו רישום שהתיישן, יש רישום שנמחק. אתן לך דוגמה מהחדשות של אתמול ושל שלשום, נשיא המדינה. לפני שנשיא המדינה נבחר, אם בגיליון שלו יש סעיפים שפעם נרשמו אבל כבר נמחקו, יושב-ראש הכנסת רשאי לקבל את המידע הזה כדי שישקול האם יש כאן טעם או אין כאן טעם לפגם. יש חוקים מחוקים שונים לפיהם אתה יכול להסתכל בחומר הנתון.


אמר חבר הכנסת איתם שמאז הגיש את החוק שלו, באוגוסט, ועד היום תוקנה תקנה טכנית שעשויה לפתור את הבעיה שהוא מביא. אני לא אבקש ממנו להסיר את החוק אלא אחר-כך אני אציע לו הצעה אחרת, אבל קודם כל נשמע מה מתרחש בשטח ואחרי כן נשוחח על האפשרויות.

הייתי רוצה לתת סקירה על רקע מה מגיעה הצעת החוק של חבר הכנסת איתם כי ההצעה הזו נועדה להתמודד עם מציאות בעייתית שמשפיעה על הרבה מאוד אנשים. מעבידים שונים, שלא מורשים לקבל מידע ישירות מהמרשם הפלילי, מנצלים את עמדת הכוח העדיפה שלהם במערכת היחסים שעובד בא לקבל עבודה והם מבקשים ממנו להביא תדפיס מהמרשם הפלילי וזה תנאי לקבלתו לעבודה.

עבירה שנמחקה, נחשבת כעבירה שלא נעברה. זה לא דבר שצריך להתחשבן עם האדם עד אחרית הימים.

זו המשמעות של תקנת השבים. החוק קבע שהם לא זכאים לקבל מידע ישירות מהמרשם וזה נכון. יש כאלה המנצלים סיטואציה של קבלה לעבודה ודורשים מאותו אדם שכן זכאי לקבל מידע לגבי המרשם להביא את התדפיס.

הצעת החוק של אפי איתם מבקשת להגדיר את פרטי הרישום שמופיעים בתדפיס שהאדם עצמו מקבל, כך שהם לא יכללו עבירות שהתיישנו ועבירות שנמחקו.

מדובר על חוק המרשם הפלילי.

כן. על חוק המרשם הפלילי.


החוק קובע שהמשטרה תנהל מרשם פלילי והוא קובע מה יהיה במרשם וזה עונשים, צווים, הרשעות של אדם. החוק גם קובע שהמשטרה רשאית לנהל רישומים אחרים ובפועל המשטרה מנהלת רישומים אחרים לצרכים שלה. באותם רישומים יש עוד פרטי מידע כמו משפטים תלויים ועומדים, תיקים סגורים לגבי אדם שהיה רק חשוד בעבירה אבל לא הוגש נגדו כתב אישום, החלטות על זיכויים. כלומר, המשטרה מנהלת עוד רישומים נוספים וכל הרישומים האלה מופיעים בתדפיס שהאדם מקבל לידיו כאשר הוא פונה למשטרה.


נקודת המוצא של החוק היא שהמרשם הפלילי הוא חסוי, שאי אפשר להעביר ממנו מידע וזה ברור למה. מדובר על פרטי מידע שיכולים לפגוע בפרטיות אדם וכדומה. לכן החוק קובע רשימה סגורה של גופים ורשויות שיכולים לעיין במידע הזה, מה עוד לאדם עצמו יש זכות עיון מלאה במידע שנוגע אליו.


עד 1996 זכות העיון של האדם התמצתה בזה שהוא מגיע לתחנת המשטרה וצופה על גבי צג המחשב במידע שקיים בעניינו. בשנת 1996 ניתן פסק-דין שנקרא פסק-דין פישלר שקבע הלכה לפיה זכות העיון של אדם כוללת גם את הזכות לקבל תדפיס מלא בעניין כל פרטי הרישום שנוגעים אליו . באמת מהתקופה הזו מעבידים התחילו לנצל את המצב ולבקש את התדפיס הזה.

תדפיס של עבירה שנמחקה.

של כל פרטי הרישום בנוגע אליו. כמו שאמרתי, זה כולל גם עבירות שהתיישנו, גם עבירות שנמחקו וגם תיקים סגורים. זה כולל את כל המידע.

עבירה שנמחקה, כאילו לא קרתה.

צריך להבחין בין עבירות שהתיישנו לבין עבירות שנמחקו. החוק קובע שעבירות - תלוי בעונש שהוטל על אותו אדם – יתיישנו בחלוף תקופה מסוימת, וזה תלוי בעונש המוטל.

ברמת העבירה.

נכון.


משמעות עבירה שהתיישנה היא שלמעשה אפשר למסור את המידע בעניינה למספר גופים מאוד מצומצם, יותר מצומצם מהרשימה הכוללת. אם המידע על עבירה שהתיישנה הגיע לגופים האלה בטעות או במקרה, הם לא רשאים להביא אותה בחשבון בגדר השיקולים שלהם. גם אם הם שואלים את האדם לגבי עבירות או מרשם פלילי, הוא לא חייב לתת מידע על עבירות שהתיישנו. עבירות שנמחקו – המשמעות היא יותר חשובה מבחינת האדם. החוק קובע שבחלוף עשר שנים מהיום שהעבירה התיישנה, העבירה תימחק מהמרשם הפלילי. המשמעות של המחיקה היא שרואים את האדם כאילו הוא לא עבר דאת העבירה. זו ראיה לא קבילה בהליך פלילי, והוא לא חייב לגלות מידע לגבי עבירה שנמחקה. הצעת החוק באה לומר שהתדפיס לא יכלול מידע גם לגבי עבירות שהתיישנו וגם לגבי עבירות שנמחקו.

למה הצעות החוק הזאת נשמעת כדבר מובן מאליו?

המשמעות היא שמוחקים אם עברו עשר שנים?

עשר שנים מהיום שהעבירה התיישנה.

עדיין יש גופים שהם כן זכאים לקבל את המידע גם על עבירה שנמחקה.

עם ריצוי העונש.

הצעת החוק הזו רוצה להתמודד עם המציאות של מעבידים שמנצלים את המידע. צריך לזכור שיש איזשהו רציונאל וכן צריך לאפשר לאדם לקבל את כל המידע שנוגע אליו. הוא יכול לראות אם יש טעויות במשטרה והוא גם זכאי לדעת מה המשטרה מחזיקה לגביו. הדבר הזה עלה לאורך השנים בדיונים, גם במשרד המשפטים, וגם בוועדת החוקה דנו בזה מספר פעמים. מה שהתגבש, אחרי עתירה לבג"ץ – ומשרד המשפטים יציג את זה – איזשהו פתרון שהוא פתרון טכני, פתרון שלא מצריך חקיקה. הפתרון הוא שישנו את הצורה שהתדפיס ניתן לאדם וזה מאפשר לשמור על זכות העיון של האדם כזכות עיון מלאה, שהוא יוכל לדעת על כל המידע שנמצא בעניינו, אבל הוא גם מאפשר לא להעביר את כל המידע הזה לאותם מעבידים שמלכתחילה לא היו זכאים לקבל אותו.

את הקטע הראשון הבנתי, אבל לא הבנתי את הקטע השני.

אני אעביר לך את התדפיס.

אני אומר מה הייתה המטרה שעמדה בפנינו כאשר חשבנו על הפתרון הזה. המטרה הייתה שהמעסיקים יבינו שהמידע שמגיע אליהם על אותו אדם, הוא לא מידע שהם יכולים לסמוך עליו ולכן הם יפסיקו לבקש את הרישום.


יש לנו גם פתרונות חקיקתיים. חשבנו שהפתרון הזה, לפני שאנחנו מגיעים לפתרון חקיקתי, הוא פתרון שראוי לנסות אותו ולאמץ אותו. הגענו לפתרון – שהמשטרה התחילה ליישם אותו בחודש דצמבר – אחרי ששקדנו על כל ההיבטים שלו. גם הפרקליטות הייתה מעורבת בזה בעקבות בג"ץ.

הפתרון הוא תדפיס שיהיה מחולק באופן כזה שכל נושא זוכה לדף נפרד. התדפיס יהיה מחולק לפי המרשם הפלילי, הרשעות שנמחקו, תיקים סגורים וכדומה. כל אחת מהכותרות תזכה לדף נפרד כאשר בשום דף אין אינדיקציה שמראה שיש עוד דפים וכי קיים המשך המידע, כך שאדם יכול לבחור איזה מידע ממכלול התדפיס הוא רוצה להציג. הוא יכול להציג רק את הדף הראשון, והדף הראשון הוא דף פתיח בו יש איזושהי אזהרה כללית לגבי השימוש במידע ועוד פרטי אינפורמציה לגבי אותו אדם. הוא יכול לבחור שלא להציג בפני המעביד את שאר הדפים. אדם שאין לו מידע מהמרשם הפלילי ולא מידע מהמרשם המשטרתי, יקבל רק את דף הפתיח. ההנחה שלנו – ואנחנו כבר רואים את התוצאות של זה בשטח – היא שהמעסיקים יבינו שהם לא מקבלים שום דבר ואז הם פשוט יפסיקו לבקש את התדפיס הזה.

התחלתם במהלך הזה ב-1 בינואר.

ב-24 בדצמבר.

אמרתי בתחילת הדיון שאני חושב שבינתיים כדאי שהחוק יישאר ולא נעשה אתו דבר. לא נמשיך את החקיקה שלו כי יכול להיות שהפתרון הוא פתרון שיפתור לנו את הבעיה. מאידך, לא נוריד את החוק כי יכול להיות שיסתבר שיש תקלות במהלך הזה. אני מבקש מכם – ואני רוצה לשמוע התייחסות חבר הכנסת איתם – לקבל דין וחשבון לקראת סיום מושב החורף, לקראת סוף חודש מרץ. אני מבקש שתיתנו לנו נתונים על סוג הבקשות, האם אתם יכולים לומר לנו שכבר רואים מעסיקים לא מבקשים, או אולי אפילו לבדוק שביעות רצון האנשים שמוציאים את התדפיסים. זאת כדי אנחנו נוכל לקבל אינדיקציה האם פתרנו את הבעיה, ואם לא פתרנו, נתקדם עם הצעת החוק. בינתיים לא צריך לעשות שום דבר, חוץ מאשר להקפיא אותו.

צריך לקדם את החוק.

מה תרוויח מזה?

זה יהיה מגובה בחוק.

הבעיה היא רק עם המעסיקים? האם הצורך בחוק הוא רק מול המעסיקים? לא יכול להיות שיש צורך בדברים אחרים?

ברור מה אנחנו מרוויחים. אנחנו מרוויחים שאנחנו אוחזים את החבל משני קצותיו. האדם יודע לקבל את מה שניתן לו בהלכת פישלר. זאת אומרת, הוא מקבל את כל מה שהוא צריך לקבל. לעומת זאת, אף אחד לא יכול לעשות בזה שימוש שאינו ראוי. כך הרווחנו משני הצדדים. אם יש פתרון טכני, אתה לא עושה חוקים.

זה נכון, אבל כל זמן שזה רשום, המידע יכול להגיע לכל אחד.

זה לא ישתנה. אתה לא מוחק את זה. הוא לא מבקש לשנות.

הצעת החוק כרגע מגבילה את הזכות.

עבירה שהתיישנה לא תוזכר.

זה אסור. לציבור גם היום אסור. החוק הגן על האדם. עד היום, למיטב הבנתי, הציבור לא יכול לקרוא את הניירות האלה. מה שהתחדש בשנים האחרונות – ועל זה הצביע חבר הכנסת איתם - שאנשים מנהלים מעקב ועל גבו של פישלר לוקחים טרמפ ומוסיפים מידע שהציבור פתאום נחשף אליו. אם זאת המגמה – כך אני מבין מתוך דברי ההסבר לחוק - פתרנו אותה באמצעות התקנה הטכנית. כיוון שאנחנו מריצים את הפתרון במשך חודש, אני רוצה לראות אופק קצת יותר גדול לפני שאני שואל את חבר הכנסת איתם איך הוא רוצה להתקדם.

בסופו של דבר, לאדם אין לו בעולמו אלא שמו הטוב, בעיקר כאשר מדובר באנשים שלפעמים עברו עבירות בצעירותם ועכשיו צריכים ליהנות מחזקת מודה ועוזב ירוחם. הם שילמו את חובם, מימשו את עונשם או לא, והעניין נגמר.

אנחנו בעולם של מידע אלקטרוני והמידע הזה נשאר לעולם ועד עד שנמחק. אי אפשר למחוק בגלל סוגיות ביטחוניות וכולי, ולכן אני חושב שמה שמוצע כאן הוא טריק. זאת אומרת, אני יכול להשתמש מול אדם במנוף רב עוצמה ולומר לו שעד שלא אהיה בטוח שאין לו רישום פלילי, הוא לא עובד אצלי. זה מנוף רב עוצמה. את אומרת שאנחנו נשתמש בטריק של יצירת מנגנון שממילא המעסיקים ידעו שהעובדים יכולים לרמות אותם ולכן הם לא ידרשו את זה, כי הם יראו שהם מקבלים דף אחד מתוך מספר דפים, ולכן הדרישה תיהפך לדרישה לא מעשית. אני רוצה לטעון שהדרישה צריכה להפוך לדרישה לא חוקית, וזה הבדל גדול מאוד.

היום היא לא חוקית.

לפי סעיף 22 היא לא חוקית גם היום.

מי שהשיג מידע ביודעין מהמרשם – דינו מאסר שנה.

בפועל אומרים לאדם שיביא תעודת יושר מהמשטרה.

זו התעודה היחידה שקיימת היום ואין משהו אחר.

עקרונית אני מאוד שמחה על הצעת החוק במובן זה שנושא הזה הוא נושא בעייתי שאנחנו מטפלים בו מנקודת מבט של העובדים שנפגעים באופן שיטתי. אנחנו כן שמחנו לפתרון שהמשטרה הציעה כי אנחנו חושבים שהוא פתרון שכן מספק. העבירה הקבועה בחוק, דינה מאסר, אבל בפועל יודעים שהאכיפה בדברים האלה, במיוחד ביחסי עובד מעביד, לא קיימת ואין אכיפה וכי העובדים החלשים יעשו הכול כדי לרצות את המעסיקים הפוטנציאליים. לכן אנחנו חושבים שכן יש פתרון. יש כאן מצב כאילו מחייבים את העובד לשקר למעבידו ואת זה אנחנו פחות אוהבים, אבל אם הפרקטיקה תהיה כזו שהמעביד יבין שהוא לא מקבל את המידע, ולכן יפסיק לבקש, אנחנו בעד.


לגבי הצעת החוק באופן ספציפי, יש לנו הערות שכתבנו בנייר עמדה.

אני מביא הצעה שהיא הצעה לסדר ואני רוצה לקבל תשובה. זו הייתה ההצעה שהצעתי לחברי הכנסת. אני מציע שנגדיר את השאלות לבדיקה. נתתי דברים מאוד כלליים ואני מבקש לקבל שאלות יותר מוגדרות.

הצעת החוק לא נותנת מענה לבעיה האמיתית. צריך להבחין בין זכותו של האדם לעיין במידע הפלילי שהיה. אדם בא למשטרה והוא זכאי לקבל ריכוז של כל המידע הפלילי שלו. הוא צריך לדעת איפה הוא עומד כי אם למשל נפלה טעות, הוא צריך לדעת לתקן. לכן הצעת החוק של חבר הכנסת איתם מונעת זאת כי המשמעות היא שהוא יבוא לעיין והוא לא יקבל מידע על חלק מהרישומים – על הרישומים שנמחקו או על הרישומים שהתיישנו – והוא לא ידע היכן הוא עומד.


מול זכותו של האדם לעיין בכל הרישומים, יש את חוסר זכותם של המעסיקים הפרטיים לקבל מידע. חוק המרשם הפלילי קובע מי הגופים שרשאים לקבל מידע, והוא גם קובע באיזה היקף. יש גופים שזכאים לקבל מידע שהתיישן, יש גופים שלא זכאים לזה, יש גופים שזכאים לקבל מידע שנמחק. המעסיקים הפרטיים מנצלים לרעה את זכות העיון ומולם צריך להתמודד. בג"ץ פישלר לא התמודד עם התופעה. המדינה אמרה שזכות העיון תנוצל לרעה, בג"ץ קבע שהוא לא שמרטף של האנשים, האנשים ירצו, ייתנו את התדפיס, לא ירצו, לא יתנו אותו. אז התפתחה התופעה הזאת של הניצול לרעה וכתוצאה מזה אנשים מפוטרים מהעבודה או לא מתקבלים לעבודה, המעסיקים הפרטיים לא מבחינים בין מהו מרשם פלילי לרישום משטרתי, הם מפטרים אנשים בגלל תיק פעוט ערך מלפני 13 שנה. זו בעיה שצריך להילחם בה.


אנחנו סבורים שצריך לתת איזושהי הזדמנות לשינוי במבנה התדפיס. אני לא חושבת שהפתרון הזה נקי מדי, יש לו בעיות, אבל הוא פועל רק חודש וצריך לתת לו את ההזדמנות שלו, ולזכור שבצד יש הצעת חוק ממשלתית שאומרת שנחזיר את המצב למה שהיה לפני בג"ץ פישלר.

יש המון תחנות משטרה והשאלה היא איך מוודאים – אם זה לא בחקיקה - שבכל תחנת משטרה קיים אותו נוהל. זאת אומרת, יבוא אדם לתחנת משטרה בבאר שבע. איך זה מתנהל? יאמרו לו שיש טפסים?

שינינו את התדפיס. כרגע כל שוטר שמורשה לתת עיון לאזרח, מוציא תדפיס במבנה קבוע. אנחנו גם כתבנו נוהל בכתב, הפצנו אותו ואם צריך להכניס מקצה שיפורים, נעשה זאת. שבוע לפני ששינינו את המבנה, התחלנו להעביר השתלמויות לכל השוטרים ברחבי הארץ שעוסקים בזכות העיון. אנחנו מסבירים איך להוציא, אנחנו מבהירים את הנושא. יש נוהל כתוב.

אני מבקש להחליט על השאלות שלנו ולדעת מה אנחנו רוצים במידע.

ולקבוע מועד.

אמרתי, בסביבות ה-15 במרץ.

למה לא נמשיך להריץ את החוק?

יכול להיות שעל הפלטפורמה הזאת נשנה אותו.

כהצעת יושב-ראש הוועדה, אני מוכן להמתין לפרק הזמן שבו נראה איך זה עובד, נראה אם יש לנו אינדיקציה על ירידה בדרישות העובדים לתהליך הזה, נראה שבאמת יש נוהל מסודר והוא מיושם בתחנות המשטרה השונות, ואז, במועד שקבעת, יתקיים דיון ונראה מה קורה.

אני רוצה לשאול את עורכת-הדין גילד-חיו האם יש לכם אינדיקציה באיזה מחוז אנחנו יכולים למצוא את העבריינים? קרי, מי היו המעבידים שביקשו את התדפיסים הללו.

למיטב ידיעתי זה בכל הארץ. מגיעות אלינו תלונות, ואני אבקש שירכזו אותן. אנחנו מתכוונים להכין מכתב שמיידע את העובדים והוא יהיה באתר האגודה. זה בעצם מכתב שיהיה מיועד למעסיקים ובו יוסבר שיש מבנה חדש של התדפיס כדי שהמעסיקים ידעו שמה שהם מקבלים זה התדפיס כפי שהוא היום ושלא יצפו לקבל תדפיס עב כרס אלא שהם יקבלו עמוד אחד. אנחנו נעקוב ונראה מה קורה.

אלינו מגיעות לפעמים תלונות או נתונים לגבי מעסיקים שמבקשים, אבל עדיין אין לנו ריכוז של הנתונים האלה.

כיוון שמספר האנשים שמנפיקים את התדפיס, ואמרתם לנו שמדובר במספר מוגבל, אני מציע שלידם יהיה דף הנחיות למקבל התדפיס שידע שהתדפיס הוא לעיונו בלבד.

אם אפשר לבקש מהמשטרה לדעת כמה פניות הם מקבלים מהאדם עצמו להיכנס למרשם. זו תהיה אינדיקציה. אם המעסיקים יבקשו פחות, אם הם ידעו שהם לא מקבלים את מה שהם רוצים, יהיו פחות בקשות. אם אתה רואה שבחודש פברואר מספר המבקשים ירד ב-20 או ב-30 אחוזים, סימן שהתחלנו להשיג את המטרה. אם מספר המבקשים נשאר אותו מספר, לא עשינו כלום. אני חושב שזו צריכה להיות דרישה מהמשטרה.

לצורך מעקב אחרי מעסיקים עבריינים כאלה, אולי אפשר, כאשר נותנים את המרשם, לפחות לתקופה מסוימת, המשטרה תשאל לצורך מה מבקשים את המרשם, האם לצורך נתינתו למעסיק, האם לצורך ייעוץ משפטי וכולי.

אני כבר קיבלתי מכתבי תלונה מאזרחים שאמרו שזו שערורייה שמבקשים מהם את התדפיס. אני לא חושב שכדאי שהמשטרה תשאל לצורך מה הם זקוקים לתדפיס.

יש לכם מעקב אחר הכניסות שהיו מהאזרחים?

אני רואה בזה ממש התחלה.

אם נקבל רטרואקטיבית, זה יהיה מצוין. זאת אומרת, נקבל את הנתונים שנה אחורה. עד היום לא קרה שהמשטרה לא עמדה במשימות שהטלנו עליה ואני בטוח שהיא תעמוד גם בבקשתנו זו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30