PAGE
1
ועדת החוקה חוק ומשפט

30.12.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 125

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"א בשבט התשס"ז (30 בינואר 2007), 09:00

הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 14) (ביקורת על מימון בחירות מקדימות), התשס"ז-2007


הצעת חוק המפלגות (תיקון - בחירות מקדימות), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/1881/17)

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר יצחק לוי

מיכאל איתן

אופיר פינס-פז

חה"כ דב חנין

חה"כ גדעון סער

חה"כ דוד רותם

עו"ד נורית ישראלי, משרד מבקר המדינה, יועמ"ש

שמואל גולן, מבקר המדינה, משנה למנכ"ל

נידאל בלעום, מבקר המדינה, מנהל ביקורת בכיר

עו"ד דלית דרור, משרד המשפטים

שרית שפיגלשטיין, משרד המשפטים

נעמה שחל, משרד המשפטים, מתמחה

שאול ברגרסמן

אברהם סולומון, מבקר מפלגת העבודה

עו"ד יורם אברהמי,יועמ"ש של מפלגת העבודה

עו"ד מיכל פרנקו, מטעמו של חבר הכנסת דני יתום

איל ורדי, מטעמו של חבר הכנסת עמי אילון

עו"ד קרן ויינשל

דורית ואג

אסתר מימון

1. הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 14) (ביקורת על מימון בחירות מקדימות), התשס"ז-2007

2. הצעת חוק המפלגות (תיקון - בחירות מקדימות), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/1881/17)

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. האם אנשי מפלגת העבודה נמצאים איתנו, או מי מהם?

אני רואה חשבון ומבקר הפנים של המפלגה.

האם עוד מישהו ממפלגת העבודה נמצא איתנו?

אמור להגיע.

הסתבר לי שבדיון הקודם חל מפנה, והוחלט לחוקק גם את ההוראות שעליהן היתה הסכמה כהוראת שעה. אני חושבת שזאת טעות, במיוחד בכל הנוגע לסמכות מבקר המדינה, שבאה להחליף את המוסד לביקורת.

הכול כהוראת שעה?

הוחלט לחזור לעניין של הוראת שעה, ועוד פעם לחוקק הוראת שעה.

רק לטובת מפלגת העבודה?

יוצא עוד פעם שאנחנו עושים חקיקה פרסונלית למפלגה מסוימת, וכאשר תבוא מפלגה אחרת, גם אם נכתוב הוראת שעה עם סעיף תחולה מורכב, יבואו מפלגות אחרות, שהוראת השעה לגביהן תפוג, או לא תחול, וצריך יהיה עוד פעם לחוקק את זה. מדוע לא לקחת אותם דברים שאינם שנויים במחלוקת, לפחות את העניין של סמכות מבקר המדינה, שמבקר המדינה מוכן לקחת על המערכת שלו את העול הגדול, להשקיע בזה, ולהיערך בהתאם. זה לא שנוי במחלוקת, וכולם היו בדעה שהצורה הזאת של הביקורת הוכיחה את עצמה, ושצורת הביקורת של המוסד הפנימי לביקורת לא הוכיחה את עצמה בהקשרים האלה. מדוע לא לחוקק את זה באופן קבוע?


אני מבינה שיש ויכוחים על הסכומים. סכומים אפשר לחוקק כהוראת שעה. אפשר לעשות חיקוק שחלק מהוראותיו הוראת שעה, וחלק מהוראותיו קבועות.

אני אגיד מה הביא אותנו בישיבה הקודמת להציע לחוקק הוראת שעה. אני קצת אסביר לאנשי מפלגת העבודה שבאו, במה מדובר, ונראה אם אפשר להתכוון, מכיוון שיש כאן איזו בעייתיות מסוימת. מצד אחד, יש מפלגה אחת שנמצאת אחת בתהליך, מצד שני--

תמיד יש בחירות במפלגת העבודה. מתי שוועדת החוקה תדון בנושא, תמיד יהיו בחירות במפלגת העבודה.

--חבר הכנסת אופיר פינס האיר את עינינו. זאת עמדת הוועדה, כפי שאמרה דלית דרור, שמאוד חשוב שהעניין יפוקח על ידי מבקר המדינה. מה עוד שזה כבר היה בהוראת השעה הקודמת. לכן אנחנו רוצים להמשיך את זה גם לגבי הבחירות הקרבות ובאות במפלגת העבודה.


מדוע אמרנו שנעשה את החוק כהוראת שעה? כיוון שתוך כדי קריאת החוק התברר, שמבקר המדינה מבקש הרבה מאוד תיקונים, ובתיקונים האלה אין אפשרות כרגע לדון בגלל דוחק הזמן. אם הבחירות למפלגת העבודה במאי, אי אפשר לבוא עם חקיקה באפריל, או אפילו במרץ, זה כבר מאוחר, אנחנו צריכים ממש לסיים עכשיו. באו אנשי מבקר המדינה ואמרו, שבסעיף זה הם רוצים לתקן כך וכך, בסעיף זה הם רוצים לתקן כך וכך.

אם זה לא דברים חדשים, התיקונים לא כל כך דרמטיים.

הם דרמטיים, הנושא של תרומות חוץ-לארץ, הנושא של עמותות. זה לא רק הסכומים, אלא יש עוד תיקונים שמשולבים בסעיפים, והיה קשה מאוד להפריד ולהגיד שרק את המילים האלה נעשה הוראת קבועה, אבל את הסעיף נשאיר הוראת שעה, כי אנחנו רוצים עוד לדון בדרך הביקורת על העמותות, או בדרך ההתמודדות עם תרומות חוץ-לארץ, או העניין של הערבות, שהיו פה כמה הצעות. אמרו שנקבל עכשיו הצעה כהוראת שעה, כדי שלא ייווצר מצב שלא ימסרו דוחות, אבל נחשוב על זה עוד פעם בדיון הקבע. זאת היתה הסיבה שהחלטנו על הוראת שעה, וזאת הסיבה שעשינו את הוראת השעה מאוד קצרה, כדי לסמן לוועדה ולהגיד, שאנחנו צריכים לשבת מיד על החוק הקבוע ולא להמשיך עם הוראת שעה בכל שנה או בכל שנתיים. לכן חשבנו שהוראת השעה צריכה להיות הוראת שעה קצרה, כי אין אנחנו יכולים עכשיו להתייחס, ואין לנו זמן להתייחס, לכל ההערות של מבקר המדינה ולכל הנושאים שמבקר המדינה רוצה להעיר או לחוקק, בגלל לחץ הזמן, ומאוד חשוב שהבחירות במפלגת העבודה יהיו מפוקחות על ידי מבקר המדינה, וזה בהסכמה של אנשי מפלגת העבודה, ותכף נשמע את אנשי מפלגת העבודה. הם במכוון הוזמנו לכאן, וגם חבר הכנסת אופיר פינס ביקש להזמין אותם, כדי שנשמע גם את אנשי מפלגת העבודה, לא רק את אופיר פינס שהוא מועמד, גם את אנשי המנגנון וההנהגה, שיגידו לנו מה דעתם לגבי כל העניין הזה. לכן אני מציע שנישאר בהוראת השעה.

תן לי הזדמנות לפני נעילת שער. גם בפעם הקודמת, שנחקק כהוראת שעה, אמרנו: בינתיים נעשה הוראת שעה, ואחר כך נדון בסעיפים.

לכמה זמן היתה הוראת השעה?

זה לא היה תחום בזמן, ואז זה היה אחרי שרוב הסוסים כבר יצאו מהאורווה, כלומר, רוב הפריימריז כבר נעשו. גם בפעם הקודמת אמרנו שנורא חשוב לדון בזה כהוראת קבע, אבל כרגע אין לנו זמן, בואו נחוקק הוראת שעה. זו בדיוק היתה הדינמיקה גם בפעם הקודמת. אם אנחנו רואים נושא כמו תרומות מחוץ-לארץ, שהוא באמת נושא כבד, וגם בוועדת דב לוין הדעות נחלקו לגביו, נושא כזה נשים בצד, זה עניין לוויכוח הרבה יותר גדול. אפשר למפות את הדברים.

החקיקה לא תהיה מסודרת, כי זה גם משולב בסעיפים.

אפשר לעשות את זה, זו כבר שאלה משפטית נוסחית, שאפשר להשאיר אותה לנסחים.

האם באת עם הצעה מוסדרת? אם באת עם הצעה מוסדרת – אני מוכן לבחון, אם לא - אז לא. סיימנו את כל העבודה, כבר קראנו את כל הסעיפים, היום הישיבה אמורה לסיים את הדיון, ורק לשמוע את אנשי מפלגת העבודה, כדי לראות אם יש להם הערות עקרוניות באחד מהסעיפים. ההערה הזאת היתה צריכה לבוא בישיבה הקודמת.

לצערי, הדיון הזה נקבע במועד שלא יכולתי להגיע.

אנחנו כבר התקדמנו, כבר סיימנו את החוק, ואנחנו רוצים להעלות את החוק בזמן מאוד קרוב.


אני רוצה להגיד דבר שיבטיח את המשך הדיון. שוחחתי אתמול עם חבר הכנסת אופיר פינס ואמרנו, שנעביר היום את הצעת החוק הפרטית שלו לקריאה ראשונה, כדי שיהיה המשך דיון. כלומר, אנחנו היום נצביע על העברת ההצעה של אופיר פינס כמות שהיא לקריאה ראשונה. היא תעלה בקריאה הראשונה בעוד שבוע או בעוד שבועיים, והיא תחזור לוועדה להכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. ובהכנה לקריאה השנייה והקריאה השלישית נדון בכל הדברים, כלומר, תהיה לנו הוראה של המליאה שתחייב אותנו להמשיך הלאה בחקיקה.

האם אי אפשר, מתוך הוראת השעה שהוסכם עליה, לקחת כמה סעיפים ולחוקק אותם כהוראת קבע?

אני לא יודע לעשות את זה.

אנחנו יודעים לעשות את זה.

אם נרצה לעשות הוראת קבע, לא נגמור את זה לפני הבחירות המקדימות.

לא את כל השאלות נפתור כהוראת קבע, אלא את הסמכות של מבקר המדינה.

אם את יודעת, תציעי לנו. הישיבה תתארך בוודאי עד 11:00, כי אנחנו מחכים לאופיר פינס שיבוא, הוא הלך להגיש מועמדות, ואנשי המבקר יצאו ויחזרו, לפחות אחד מהם. תוך כדי הישיבה תציעי לנו נייר.

צריך להבין שגם למבקר המדינה נוצרת בעיה, כאשר הוא צריך באמצע מערכת בחירות להתחיל לקבל- - -

זה בהסכמת מבקר המדינה. עשינו הכול עם מבקר המדינה.

הם מעדיפים שזאת לא תהיה הוראת שעה.

לא אמרתי שהם מעדיפים הוראת שעה, אבל הם רוצים לטפל בכל הנושאים, הם לא רוצים שאחר כך נגיד שגמרנו, ולא נטפל. הביטחון שנטפל בנושאים של תרומות חוץ-לארץ, של עמותות ושל סכומים, וכל מיני סמכויות אחרות, זה בדיוק הדבר שאנחנו משאירים כהוראת שעה לחצי שנה. אם את רוצה להציע לנו הצעה תוך כדי הישיבה, תנסי להציע.

סמכויות מבקר המדינה הוכנסו להוראת השעה.

נכון, אבל רק כהוראת שעה, ואני חושבת שצריך להכניס אותם כהוראת קבע.

רבותי, היה פה דיון קצר לסדר, ואני רוצה להתחיל את הישיבה בשני עניינים: דבר אחד, נתבקשתי על ידי יושב-ראש הוועדה הקבוע למסור שהוא דיבר עם היועץ המשפטי לממשלה – אנשי משרד מבקר המדינה, זה לאוזניכם ולאוזני חברי הכנסת – והיועץ המשפטי לממשלה אמר לו, אני לא מצטט מילה במילה, אבל רוח הדברים, שהוא קיבל את הדוח כאחד האדם. הווה אומר, שהוא לא קיבל בדוח בקשה מיוחדת מהמבקר, שהוא מטפל בזה, ושיומו יגיע. זה פחות או יותר מה שמסר היועץ המשפטי לממשלה, הווה אומר, לא היתה בקשה של המבקר או התייחסות מיוחדת של המבקר.

חבר הכנסת לוי, כשהיועץ המשפטי מקבל דוח, שמתברר שנעברו עבירות, הוא צריך שיגישו לו גם תלונה ספציפית? אני לא בטוח.

אני מוסר עד מפי עד, אני לא שמעתי את היועץ המשפטי לממשלה.

יש סיכום מימים ימימה בין מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, שאין צורך בהפעלת סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, והסיטואציה לא מתאימה לסעיף הזה, כשהעבירה הפלילית גלויה על פני הדוח. בעמודים 122-123 לדוח כתוב, שחור על גבי לבן, "החלטתי להעביר את שמות המתמודדים לרשויות התביעה על מנת שישקלו נקיטת הליכים" וכן הלאה. לא היה פה צורך. אילו היתה פה העברה לפי סעיף 14(ג), היא היתה מיותרת.

אני מאוד מודה לך, נעביר את הפרוטוקול הזה ליועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה זמיר העמיד בשעתו אנשים לדין אחרי שהוא ראה תוכנית טלוויזיה.

הערה שנייה. כבר אמרתי, ואני רוצה לחזור עליה לפני שנתחיל את עצם הדיון. כדי להבטיח רצף של דיון, יחד עם חבר הכנסת אופיר פינס חשבנו להחליט היום על העברת ההצעה שלו לקריאה הראשונה.

כמו שגם אמרתי לחבר הכנסת פינס אתמול, זה לא יהיה רעיון טוב. אני לא ממליצה לוועדה לעשות את זה, מכמה סיבות: קודם כול, הרעיון שלנו שבהוראה הקבועה נחשוב, נשקול, נדון ברצינות. יש סיבה לכך שיש קריאה ראשונה וקריאה שנייה וקריאה שלישית. במהלך הזה אנחנו מלבנים סוגיות, אנחנו עדיין לא הגענו לשלב הזה, ולכן הוועדה החליטה שזה לא בשל להוראה קבועה. לכן, להעביר עכשיו לקריאה ראשונה, בלי שקראנו ממש את ההצעה ובלי שאפילו הגענו לשביב של החלטה לגבי השאלות החשובות, זה נראה לי מוקדם מדי, זה לקפוץ מעל לפופיק, וזה חוטא למטרות של הקריאה הראשונה, והקריאות השנייה והשלישית. זאת סיבה ראשונה.


סיבה שנייה. קצת מצחיק להעביר באותו יום הוראת שעה והוראה קבועה, שהן מאוד-מאוד דומות, עד זהות, כאשר לא ברור למה אחת הוראת שעה ואחרת הוראה קבועה. ההצעה של חבר הכנסת פינס זהה להצעה הזאת, זה כמעט מילה במילה אותו דבר, וזה זילות של הליך החקיקה.


סיבה שלישית. התועלת בזה לא ברורה לי, כי גם כך ההצעה הפרטית שלו תחכה כאן, ונדון בה, ולפי התוכנית של יושב-ראש הוועדה אנחנו נמשיך לדון בה, וזה לא משנה אם היא כבר תעבור ראשונה ותחכה בוועדה. המצב יהיה אותו דבר, תהיה הצעה בוועדה, שמחכה לדיון, ונדון בה. התועלת שבזה לא ברורה. מכל הסיבות האלה אני מתנגדת לרעיון הזה.

אני רוצה להציג את הצד השני. קודם כול, בנושא הזילות – להפך, יש פה רצינות, באים ואומרים למליאה: מכיוון שיש כרגע בחירות מקדימות באחת המפלגות, ורצינו מאוד שמבקר המדינה יבוא ויפקח עליהן, הזדרזנו להביא בפניכם הוראת שעה. עם זאת, הוראת השעה לא מושלמת, ולכן אנחנו מעמידים פה חוק בקריאה ראשונה להמשך הדיון. אני לא חושב שיש כאן זילות.


בדיונים שכבר ערכנו העלינו את הבעיות העיקריות, אנחנו יודעים פחות או יותר על מה אנחנו מדברים. זה לא שאנחנו לוקחים הצעה ובלי לדון בה, ובלי לדבר עליה מילה אחת, אנחנו מעבירים אותה לקריאה הראשונה. אנחנו מקיימים פה דיון שלישי בהצעת החוק, ואנחנו יודעים מה הבעיות, ואנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. לכן לא צריך להשהות את זה. חבל שנצטרך לקבוע עוד ישיבה או שתיים לקראת הקריאה הראשונה, ואחר כך להעביר למליאה לקריאה ראשונה, וזה הליך, שנגיע בו לקריאה השנייה ולקריאה השלישית אולי בעוד חודש וחצי או חודשיים, ועוד מעט פגרה, ואת יודעת מה קורה.

ההוראות הן זהות. אחת היא לקריאה השנייה והקריאה השלישית, ואחת לראשונה.

הן לא זהות. חברי הכנסת, מה דעתכם להעביר לקריאה הראשונה?

נראה לי.

אני מתלבט. אני מוצא במקרה הזה טעם אמיתי בהערותיה של היועצת המשפטית. ההתלבטות שלי נובעת מהעובדה, שברמה המהותית מאוד חשוב להסביר כמה שיותר מוקדם את הסוגיה, לכן השאלה – אני לא חבר בוועדה, אני אורח כאן – האם הוועדה יכולה להתארגן לעבודה מהירה מספיק. בסך הכול לא נראה לי שזה יצריך יותר מישיבה אחת או שתיים להשלמה של מהלך יותר מסודר של הכנה לקריאה ראשונה, כמו שצריך, בחוק שיש לו הרבה מאוד משמעויות.

אני מודה שלא שמעתי את טיעוני היועצת המשפטית בעניין הזה. בישיבה הקודמת אמרתי, כאשר באנו ורצינו להרחיב את היריעה בצדק לנושאים שהם סוגיית המימון השוטף, למשל, וכל הנושאים שעלו, העליתי את האפשרות שחוק אחד ירוץ במסלול מהיר וייתן מענה, כי אופיר פינס אמר: אתם חורשים על גבי. אני מברך אותו על כך, אני משבח אותו על כך, כי בסך הכול הוא רוצה לנהל את הדברים בצורה הגונה, ולדעת איפה הוא חי. לכן, על פניו, זה נראה לי. אם היועצת המשפטית תבהיר או תחדד שוב מדוע יש לה התנגדות, יכול להיות שאני אוכל להשתכנע.

נבקש מהיועצת המשפטית לחדד.

היו שלוש נקודות. הנקודה המרכזית היא, שהצעת החוק של חבר הכנסת פינס והוראת השעה שנעביר הן כמעט זהות לחלוטין.

באחת יש סכומים, בשנייה אין סכומים.

בשתיהן יש סכומים. למעשה, הצעת החוק של חבר הכנסת פינס היתה הוראת השעה הקודמת בכמה התאמות מינוריות.

מה הבעיה?

הוא החיל על כל הקדנציה.

הנפקא מינה זו הוראת המעבר.

ההבדל הגדול הוא הוראת המעבר.

זה חשוב מאוד.

להעביר הצעה אחת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, והצעה אחת בראשונה, כאשר הן למעשה כמעט זהות?

אנחנו רוצים לתת מענה לסוגיות. אני חושב שיש לנו- - -

תן לי להשלים את שלושת הטיעונים ביחד.

תתחילי מהחזקים.

בעיני זה החזק.


יש סיבה להליך הזה של הקריאה הראשונה והקריאות השנייה ושלישית, והסיבה ללבן את הצעת החוק, לחשוב שוב, לחשוב שוב, לשמוע את הפידבק של המליאה. במסגרת ההליך הזה דברים מלובנים טוב יותר. ההליך הזה מביא לחוקים הטובים ביותר שאנחנו יכולים לתת כאן. כאן, במקרה הזה, אני לא רואה את הטעם להקפיץ את ההצעה לקריאה הראשונה. איזה תועלת יש כאן?

תועלת המחויבות שלנו.

אני אתן לך דוגמה שמתרחשת בימים האלה בכנסת. יש חוק האזרחות, באה הממשלה ועשתה הסדר חדש עם איזונים חדשים, פה היא הקלה, פה היא החמירה, והיא רצתה לשנות. עם זאת, התוקף של הצו פג, אז היא ביקשה הארכה לעוד חצי שנה, כדי שהכנסת בנחת תוכל לבחון את הצעת הממשלה המקיפה.


פה יש לך דבר שנקרא "צורך דחוף" או "עזרה ראשונה"- - -

אני לא אומר משהו נגד הצורך הדחוף. מה הצורך הדחוף להעביר לקריאה הראשונה?

כדי להניע את הדיון. הוועדה הזאת עוסקת באלף דברים.

אני מכירה כמה הצעות חוק שנתקעו כאן אחרי הקריאה הראשונה, ואני מכירה כמה הצעות חוק שעברו מהר מאוד בקריאה הטרומית, הקריאה הראשונה, הקריאה השנייה והקריאה השלישית.

אם זאת הצעה שלי, יש סיכוי לעתים שהיא לא תתקדם. למרות זאת, עיני לא צרה באלה שההצעות שלהם כן מתקדמות. חייבים להבין איפה אנחנו חיים. אנחנו חיים בעולם ריאלי, שקורים בו דברים, ולא יכול להיות שבאחת המפלגות הגדולות במדינת ישראל, והיא לא המפלגה שלי, כבר מתנהלת מערכת בחירות שאין עליה דין, למיטב הבנתי. הדבר הזה מאוד-מאוד לא בריא.

יש הדין הקיים. מחליפים את כללי המשחק באמצע המשחק.

תסבירי לי.

יש דין קיים. יש חוק המפלגות. זה לא טוב להחליף את כללי המשחק באמצע המשחק.

זה דבר הזוי. זה מה שאת אומרת, גברת דרור, ואני מעריך אותך, זה להגיד: בואו נעצום עיניים ונאפשר לבצע עבריינות מסיבית של החוק.

אני לא תומכת בעמדה הזאת, אני חושבת שאנחנו כבר צריכים לחוקק חוק קבע.

לכאורה הוצעה ברירה דיכוטומית. יש שתי אפשרויות: או לעשות חיקוק קבוע, שיתמודד עם הבעיות המהותיות, הקשות וכבדות המשקל, של התקופות, העמותות והתרומה מחוץ-לארץ, או לעשות הוראת שעה, בלוח-זמנים מאוד קצר, עם שינויים מזעריים לעומת הוראת השעה הקודמת. מה שהמחוקק יחוקק, אנחנו נשתדל לבצע כמיטב יכולתנו. אני בהחלט מבינה את הבחירה בחלופה של לתת פתרון עכשיו, ואת הדילמות הכבדות לדחות ולחוקק בבוא העת, בעומק הראוי, אבל במודל של הוראת שעה יש עקב אכילס. עקב אכילס כאן, לפי הבנתי – פה אני מאוד מתחברת לדברים של גברת דרור – זו שאלת המועדים, התקופות והוראת המעבר. במודל, שקיבלנו את הטיוטה שלו, שהוא התוצר של הישיבה ביום ראשון, אנחנו נכנסים לתסבוכת בלתי רגילה, בעייתיות עצומה בשאלת התחולה, עמימות, אי בהירות.

נגיע לזה, גברתי.

אני מבקשת, אם אפשר, ללכת על המודל של הוראת שעה, אבל להתמודד עם הרכיב של התקופות.

מה שאת אומרת רק מחזק את דעתי, שאם אנחנו רוצים לפשט את נושא התחולה, כלומר, כך אני חושב, אבל נגיע לתחולה.

שאלה לסדר העבודה של הישיבה הזאת. אני צריך לצאת לוועדת הכלכלה, ויש לי כמה הסתייגויות על הנוסח לקריאה השנייה והקריאה השלישית.

חבר הכנסת חנין, אנחנו עומדים לגבש את הנוסח, לאחר מכן תוכל לקבל את הנוסח ולהגיש הסתייגויות.

זה אומר שצריך עוד ישיבה.

נעשה עוד רבע שעה, או היום, או בתחילת השבוע הבא, אין לנו ברירה אחרת, אלא אם כן אתה יכול כבר להגיש לנו את ההסתייגויות, ואז אולי נוכל כבר היום לדון בהן.

יש פה הזדמנות לקבוע את התחולה של החוק לפריימריז הנוכחים האלה. קצת מוזר שאנשי מבקר המדינה אומרים שלא נזרז את התהליכים.

אדוני, לא הבנת. אנשי מבקר המדינה איתנו במהלך מההתחלה ועד הסוף. כשנגיע לסעיף התחולה, תראה מה היתה הערתם. בגלל רצונות שלנו לכלול גם כל מיני מהלכים שיכולים לקרות בחצי שנה, יצא סעיף מסורבל, ואנחנו נצטרך לפשט אותו. נגיע לזה.

יש לי חשש שלא נוכל להגיע לטוב ביותר, צריך את הכי קרוב לטוב ביותר.

רבותי, אנחנו נצביע על העברה לקריאה הראשונה בסיום הישיבה. הווה אומר, נראה אם גמרנו את הוראת השעה. אם לא גמרנו את הוראת השעה, אני לא אצביע, אלא אשאיר את זה לישיבה הבאה, כשהיושב-ראש הקבוע יהיה פה. אם נסיים היום את הוראת השעה, יהיה טעם להעמיד להצבעה גם את העברת ההצעה הזאת לקריאה הראשונה.

אני מציע שנשריין זמן בתחילת הישיבה הבאה להצבעה, כי כולנו צריכים ללכת לוועדת הכנסת.

עורכת הדין דלית דרור, בשלב מסוים, כאשר תהיי מוכנה ותרצי להציג לנו הצעה, נשמע אותה.

זה פשוט. סעיפים מסוימים מתוך הוראת השעה נחוקק כהוראת קבע.

אני לא יודע אם זו תהיה חקיקה טובה.

זו תהיה ההצעה.

אני רוצה להתחיל את הדיון המסודר על החוק. אני רוצה לומר לאנשי מפלגת העבודה מה עשינו עד עכשיו ועל מה עלינו עוד לדון, אני רוצה לדעת אם יש לכם הערות. היועצת המשפטית תסייע לי בכך.


יש חוק ויש הוראת שעה שפגה. הוראת השעה פגה בתחילה כנסת השבע-עשרה. עניינה של הוראת השעה, בעיקר העברת האחריות מהגופים הפנימיים של המפלגות לביקורת המדינה. בזמנו כולם בירכו על הצעד הזה וקיבלו את זה כהוראת שעה. הוראת השעה היתה לאפשר גם למבקר המדינה לבחון את החוק, תוך כדי הביקורת, ולבוא עם דוח ועם הערות. וכך נעשה. האמת היא, שהיינו אמורים, במשך הקדנציה הזאת, בחצי שנה הקרובה-בשנה הקרובה, לבחון את הדברים, יש הצעה של המשלה וכן הלאה.


הזירוז של הדיון הוא בגלל מפלגת העבודה. צריך להבין, שלו לא היו פריימריז במפלגת העבודה, היינו דנים בדרך אחרת, היינו יושבים עם הצעה אחת, דנים בצורה מסודרת יותר ומגיעים להוראה קבועה ולחוק קבוע, ולא היינו נזקקים להוראת שעה. חבר הכנסת פינס זירז אותנו לחוקק מיד הוראת שעה, כדי שגם לגבי הפריימריז של מפלגת העבודה יחולו לפחות ההוראה שדלית דרור אומרת שצריך לחוקק אותה כקבע כבר עכשיו, לפחות ההוראה שהביקורת נעשית על ידי מבקר המדינה, והוועדה הסכימה. תוך כדי הדיון יש סוגיות, שאמרנו שלא נדון בהן, כי אין זמן לדון ואין זמן להרחיב, כמו תרומות חוץ-לארץ, עמותות, וכל מיני סוגיות אחרות, או הגדרת מועמד, שחברים פה רצו לבוא לחזור ולדון בנושא וכן הלאה--

מה שתהיה מחלוקת, לא תהיה הוראת קבע.

--כלומר, סוגיות כבדות יותר, ויש שינויים שבכל אופן הכנסנו מהוראת השעה הקודמת. אני מבקש מקרן ויינשל שתאמר לנו רק מהם השינויים שהוכנסו מהוראת שעה א' להוראת שעה ב', בלי לדבר על התחולה, על התחולה נדבר בנפרד. בבקשה.

בגדול, כל השינויים מסומנים במסמך שמונח בפניכם. כל השינויים שיש מהוראת השעה שחלה בכנסת הקודמת מסומנים. מאוד קל לראות מההצעות לשינויים, בלי סעיף התחולה, שעליו נדבר אחר כך. יש מעט מאוד שינויים. לעבור לפי הסדר?

אני רוצה שאנשי מפלגת העבודה יהיו מודעים לכל השינויים, ואחר כך יאמרו את דעתם, אם הם רואים את המהלך כמהלך נכון, אם הם חושבים שהמהלך לא נכון. סך הכול, זה מאוד נוגע להם עכשיו.

אני לא חושבת שהם יוכלו ללמוד הרבה מהשינויים. דבר ראשון, בעמ' ראשון, בהגדרת מועמד"- - -

אדוני היושב-ראש, אם אנחנו עוברים לפי הסדר, האם ניתן להגיד לגבי כל סעיף, האם אני חושבת שאפשר לחוקק כהוראת קבע? אני אגיד רק לגבי מה שלא במחלוקת.

אנחנו לא עוברים על כל סעיף, אנחנו מדברים רק על השינויים מהוראת השעה הקודמת.

אולי נעבור גם וגם.

עשינו את זה בישיבה הקודמת.

אנחנו מוכנים עם השאלה מה הוראת קבע. יש לנו כבר הצעה.

עוד מעט תקבלו את רשות הדיבור ותגידו. אני חושב שזאת חקיקה קצת מורכבת מדי לעשות חלק קבע, חלק הוראת שעה, ואחר כך עוד פעם לדון בהוראת הקבע באותו חוק, לדון שלוש פעמים. תכף נשמע.

אני עוברת על השינויים. דבר ראשון, בהגדרת "מועמד" אמרנו שנחליט בישיבה הזאת. הגדרת "מועמד", כמובן, הורחבה לכל מי שמועמד גם על דרך התנהגות, ולא רק מי שהודיע ממש רשמית. השאלה היתה אם להוסיף כאן מועמד שהוא מועמד לראש רשות מקומית, או חבר מועצת רשות מקומית, כאשר בחוק היום זה קיים. בהוראת שעה, כמובן, זה לא היה קיים, כי זו היתה הוראת שעה אך ורק לכנסת. אני צריכה להבהיר, שעדיין יהיה כאן שינוי מהחוק היום. היום כתוב "ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית", אבל זה חל רק על בחירות שבהן היו כלל חברי המפלגה. כלומר, מלכתחילה התחולה היתה מאוד מצומצמת. זה קורה בעבודה, שהם בוחרים כך את המועמדים לראש רשות מקומית. אני לא מכירה מפלגה אחרת, אני לא יודעת.

במפד"ל היו כמה סניפים שהחליטו לבחור את המועמדים.

אז זה היה חל. עכשיו זה יחול על כל בחירות לראש רשות מקומית או לחבר מועצת רשות מקומית, גם אם זה לא כלל חברי המפלגה. אני חושבת שזה במקום, וצריך להוסיף את זה, אבל המשמעות של זה מאוד שולית.

המשמעות, שזה עובר אלינו, שמתחילה להתבצע ביקורת על פריימריז שנערכים ברשויות מקומיות.

נכון, אבל בהוראת שעה זה שולי.

אם זה קורה בחצי השנה הקרובה.

אתמול התפטר אחד.

זה לא רלוונטי גם להתפטרות שלו.

אתמול התפטר ראש עיריית קרית-אונו, בתוך 60 יום יש בחירות.

נכון, בתוך 60 יום. הוא לא יכול לגייס תרומות, וכן, הוא לא יכול להתמודד מטעם סיעה או מפלגה.


מי שרשאי להגיש מועמדות עכשיו למבשרת ולאור יהודה, במקרה של בחירות מיוחדות, רק מי שחמישית מחברי המועצה החליטו עליו או מי שיש לו 750 חתימות של תושבים, לא מישהו מטעם סיעה או מפלגה.

אלה בחירות מיוחדות כרגע.

מספיק שיש שניים, שמתווכחים בפנים, בתוך המועצה. היו לנו דברים כאלה.

אז אלה לא יהיו בחירות מקדימות של מפלגה, אז זה לא יהיה רלוונטי.

זה לראשות עירייה.

אתה צריך שזה יהיה בתוך המפלגה.

אסור שיהיה לזה פריימריז.

ההצעה הזאת היא על פריימריז, לא על בחירות.

כן הייתי רוצה להשאיר את זה, כי זה חשוב לעתיד, אבל בעתיד ודאי נצטרך לעשות על זה הרבה דיונים, זה בוודאי הרבה עומס על משרד מבקר המדינה. כאשר זה יהיה רלוונטי, יהיה המון עומס.

השינוי בעמ' 2. תקופת הבחירות המקדימות – השינויים שעשינו הם מינוריים, אבל אני רוצה להבהיר את המשמעות שלהם, כי המשמעות שלהם היא שונה. היום, לפי החוק, תקופת הבחירות המקדימות היא או תשעה חודשים או, אם פחות מתשעה חודשי, שבועיים מיום ההחלטה, שבועיים מיום ההחלטה- - -

זה נוגע לתחולה?

לא, זה נוגע לתקופת הבחירות. המשמעות של הסעיף הזה היא קודם כול, שתקופת הבחירות המקדימות יהיו, במקרה של מפלגת העבודה, כבר מאז שהוכרז עליהן. כלומר, הולכים הכי אחורה- - -

ב-14 בדצמבר הוכרז.

זה יהיה מה-14 בדצמבר, התקופה שבה כל האיסורים חלים.

מה-14 בדצמבר או שבועיים מיום ה-14 בדצמבר?

שבועיים מיום ה-14 בדצמבר.

זה יוצא 28 בדצמבר.

זה לגבי מפלגת העבודה. לגבי מפלגות אחרות, אם יתקיימו בהן בחירות מקדימות, התקופה תהיה מיום שאנחנו מקבלים את החוק הזה, כלומר, יותר מתשעה חודשים, מרחיבים לתשעה חודשים.

זה הסעיף שלא קובע מגבלה, אלא קובע את התקופה. המגבלה נקבעת בסעיף 1.

עוד נחזור לזה, כי זה יוצר המון בעיות.


בעמ' 3 לא עשיתי משהו שביקשו ממני לעשות. הסעיף מדבר על "שונה מועד בחירות מקדימות שלגביו נמסרה הודעה- - -תודיע על כך המפלגה לרשם ולמבקר המדינה בתוך שלושה ימים מהיום שבו נקבע המועד החדש". ביקשתם להבהיר, שאם קורה מה שקורה, במפלגת העבודה זה קרה, מבוטלות הבחירות, ואז נקבע מועד חדש. כשצריך להודיע על המועד החדש, רציתם להבהיר את זה, אבל זה כבר מובהר בנוסח, לא היה לי מה להבהיר. ניסיתי לראות מה אני צריכה להוסיף כאן, או שההנחיה לא היתה ברורה לי או שפשוט לא היה לי מה להוסיף.

ההנחיה לא היתה ברורה.

מה שלא ברור זה תחולת ההגבלות, ולא חובת ההודעה למבקר. הבעיה היא לא ההודעה. השאלה, איזה הגבלות יחולו על התקופה השנייה.

זה קרה במפלגת העבודה.

ההבהרה היתה לגבי השאלה, שאם באה מפלגה ומבקשת לדחות את הפריימריז, האם אנחנו רואים את ההגבלות מהתאריך הראשון או התאריך השני. דעת הוועדה, שאנחנו רואים את ההגבלות מהתאריך הראשון. כלומר, שאי אפשר להגיד, למשל, שמפלגה תכריז על פריימריז בדצמבר, ואנשים יאספו כספים ויעשו כל מיני דברים, והיא תודיע בדצמבר שיהיו בחירות, ואחר כך יבוא המרכז וידחה את זה בחמישה חודשים, יגידו: אנחנו מודיעים מחדש על תאריך, ואז יוצא שכל התקופה הזאת, שאנשים כבר נערכו ואספו, היא כבר לא בביקורת, ואנחנו רוצים שהיא תהיה בביקורת. זו ההבהרה. ההבהרה היא, שבמקרה ויש דחיית מועד או ביטול וקביעה מחדש, אנחנו מחילים את החוק מההודעה הראשונה.

התקופה אינה מפסקת.

אני אכתוב שתקופת הבחירות, לפי סעיף 28(ב ), חלה מהמועד הראשוני.

מה לגבי סכום ההוצאה המותרת במצב כזה?

ההמשך של הסעיף, לא יהיה בו כדי לשנות.

ההוצאה המותרת להבנתי לא משתנה. גם אם אתה דוחה את התאריך, זה לא משנה.

זה נחשב אותה מערכת בחירות.

נתקלנו בבעיה בשנת 2005. היו אמורות להיות בחירות מוקדמות ב-28 במאי, ועקב טענות על זיוף, וכל מיני סיפורים שרצו אז, בוטל המועד ונקבע מועד חדש לנובמבר, הארכנו את התקופה. באו מועמדים ואמרו: הסתמכנו על ה-28 במאי בתכנון ההוצאה, פתאום אומרים לי נובמבר, איך אני חי ממאי עד נובמבר? לטענה הזאת יש בסיס.

לטענה יש בסיס, מצד שני זה יכול להיות פתח עצום להוציא כסף כמעט ללא גבול. לכן עמדת הוועדה כרגע, לא לשנות את הסכום. כלומר, אם יש מועד ודחייה, או מועד וביטול וקביעה מחדש באותה קדנציה, אנחנו לא מדברים בין קדנציות, אני מניח שזה יהיה בהוראת הקבע. אנחנו לא מפרטים בהוראת השעה, אבל כך זה יהיה פחות או יותר. אנחנו מדברים על אותן בחירות באותה תקופה, לכן הסכומים לא משתנים. לא סביר שאם קבעתם עד מאי, ואחד כבר הוציא מליון וחצי, נגיד לו שמעכשיו הוא יוכל להוציא עוד פעם שני מיליוני שקלים. זה עוד פעם לאסוף, עוד פעם לקחת. בשום אופן לא.

לא התכוונתי לזה. התכוונתי במגבלה מסוימת, היה והאריכו את המועד החדש ביותר מחודשיים או חודש, עדיין אותו מועמד צריך להוציא כסף.

אנחנו לא סבורים כך.

העמדה שלכם היתה, בין אם מאריכים בכמה חודשים ובין אם קובעים תאריך לעוד שנה וחצי, אותו דבר? זה עדיין נחשב אותה מערכת?

בהוראת השעה לא התייחסנו לזה, ואנחנו לא מתכוננים להתייחס לזה, נתייחס לזה בחוק הקבע. כרגע אנחנו משאירים את זה כפי שזה. אם מפלגת העבודה, שקבעה במאי, פתאום תחליט, מסיבה זו או אחרת, לדחות לאוגוסט או לספטמבר, זה יהיה אותו דבר, אותם סכומים, אותה ביקורת, אותם כללים, זה לגבי הוראת השעה. השאלה היא שאלה טובה, מה שאת שואלת, כשהדחייה היא גדולה מאוד, לא דחייה לחודשים, אלא דחייה לשנה או לשנתיים, זו שאלה שנצטרך לדון בה.

במקרה הזה הוראת השעה, לפי הוראת התחולה, תחול גם אם, למשל, מפלגת העבודה מחליטה לדחות את הבחירות שלה לעוד שנה וחצי. הוראת השעה הזאת, בגלל הסעיף שאני מוסיפה כאן, עדיין תחול עליה, גם אם היא תהיה בעוד שנה וחצי.

נכון. זה הוראת שעה ללא העמקה, כי אנחנו רוצים לסיים את הוראת השעה. ייתכן שבהוראה הקבועה נקבע שיעורין של הפסקה, שיעורין של ביטולים, אבל לא עכשיו. אם מפלגת העבודה תדחה בשנה וחצי, יהיה לה כבר חוק קבוע, זה מה שמנחם בן-ששון הבטיח.

אנחנו מבקשים, גם בדחייה וגם בביטול וקביעה מחדש, שלא יהיו חידושים בין שתי הטרמינולוגיות.

היה לנו ויכוח על ביטול. אחד המועמדים הביא תעודת ביטול ולא תעודת דחייה.

זה מה שניסיתי להבהיר בנוסח ולא הצלחתי, לא היה לי איך להבהיר את זה.

ברגע שניתקו את הסכומים מהתקופה, שהתקופה היה הדבר הכי מפריע, כבר הוצאנו הנחיות למתמודדים. זה יוצא מיליון שקל לתקופת בחירות. מה שלא הוזכר כאן, מה קורה במקרה של סיבוב שני, אותם 25% הנוספים.

נדבר על סיבוב שני. קרן ויינשל, תזרמי עם החוק ונגיע לסיבוב שני.

לעניין ההערה שלכם, זה מה שלא הצלחתי למצוא ניסוח.

ביטול וקביעה מחדש.

האם לכתוב "שונה מועד בחירות מקדימות" או "בוטל ונקבע מועד מחדש"?

לא. שונה, הן בדרך של דחייה והן בדרך של ביטול וקביעה מחדש.

או בכל דרך אחרת.

בדרך הזאת יטפלו בתחולה, דחייה לשנה, שנתיים ולשלוש שנים- - -

אדוני, נדון בזה בהוראה הקבועה. אנחנו יודעים במודע שאנחנו משאירים כאן דברים שעדיין לא בוררו עד הסוף. אנחנו אומרים את זה פעם אחת בעשר דקות, כדי שנזכור את זה.

השינוי הבא הוא בעמ' 5. במקרה הזה, השינוי נדרש בגלל התחולה של הוראת השעה הקודמת.

בעמ' 4 יש לך את הסכומים.

בעמ' 4 הוספנו "לרבות עקב פרישתו". הוספנו שבמקרה שיש מועמד גם לתפקיד של יושב-ראש מפלגה, וגם לתפקיד של חבר כנסת, הספירה של הסכומים, גם אם הוא פרש מהמועמדות שלו, תהיה לא רלוונטית.

מה זה משנה?

כתוב כאן שזה לא משנה. הביקורת תחול עליו גם אם פרש. מועמד לא יכול להגיד שהוא פורש, ולהינצל מביקורת המבקר.

עמ' 5, סעיף 28ט – זה מקרה שמפלגה קובעת לעצמה סכומים נמוכים יותר מהסכומים שקבע החוק, ואז כתבתי ש"מפלגה רשאית, עד שבוע לאחר פרסומו של חוק זה". לפני כן זה היה "שבוע לאחר פרסומה של הוראת השעה הקודמת". אנחנו צריכים לשקול אם יש החלטה על בחירות מקדימות, שהיא חודשיים אחרי פרסום החוק, ולפי התחולה זה חל, צריך גם להוסיף "או עד שבוע לאחר החלטה על בחירות מקדימות". האם אתה מסכים להוספה?

כן.

אין לנו בעיה.

עמ' 7. הוספנו סעיף שאומר, שגם מועמד שמימן לעצמו את הבחירות המקדימות צריך למסור תצהיר שהוא לא קיבל תרומות.

בעמ' 7. מתוך הניסיון, סעיף 28כא, שמדבר על ארבעה שבועות ועל שישה שבועות, הזמן לא מספיק. אני לא יודע מה קבעו אנשי מבקר המדינה, אבל זה עניין של מכתבים ועוד מכתבים והתראות עד שמגישים את הדוח. יש להשאיר את זה לפחות כמו בחוק המקורי, עשרה שבועות ולא שישה שבועות.

דנו בזה, והחלטנו לקצר את המועדים.

זה לא טוב, ואני מדבר מניסיון.

זה חוסך הרבה מאוד כאב ראש למבקר המדינה כאשר אתה מקצר את המועדים, וזה מזרז את המועדים. בארבעה שבועות אפשר לכתוב דוח. מה הבעיה?

שמחתי לראות שמבקר המדינה נתקל באותן הבעיות שנתקלתי בהן.

אדוני, תסביר לי למה חודש זה לא מספיק לכתיבת דוח?

זאת שאלה, העובדה היא שהם לא הגישו.

המועמדים יתכבדו ויכתבו את הדוח בזמן.

זה לא תלוי בהם, זה תלוי ברואה החשבון שלהם.

הם ילחצו את רואה החשבון שלהם. אם רואה החשבון יודע שיש תאריך בחוק, הוא עומד בו.

כשהוא צריך להגיש דוח למס הכנסה הוא עומד בזה? הוא לא עומד בזה.

שיחליף רואה חשבון.

בסעיף 28כ(א) יש חובת מסירה בתוך שבעה ימים, בסעיף קטן (ד) יש חובת מסירה בתוך עשרה ימים, אני מציעה לעשות האחדה ששניהם יהיו בתוך שבעה ימים, שלא יהיה שינוי בשלושת הימים האלה. זה היה שבעה ימים, ואני לא רואה סיבה לשנות.

אני כותבת גם בסעיף קטן (ד) שבעה ימים.

בעמ' 8 זה הדוח של מבקר המדינה, שאפשרנו לו "מטעמים מיוחדים שירשום בדוח לדחות את מסירת הדוח בארבעה שבועות".


בעמ' 10, שם יש לי טעות בנוסח. זה המקרה שדיברנו עליו, שאם מועמד איחר במסירת הדוח, או לא הגיש אותו, ששם אני צריכה לתקן אחרי "או איחר בהגשתו" להוסיף "או לא מסר אותו", אז הוא יעביר לאוצר המדינה, בתוך 30 ימים, 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא, ומבקר המדינה יכול להחליט על סכום נמוך יותר. יש כאן ההסתייגות שלך.

בישיבה שעברה עלתה הבעייתיות בגבייה ובאכיפה של הנושא הזה. בעצם מוטל פה קנס על ידי מבקר המדינה, וכוללים אותו בגדר פקודת המסים (גבייה), סעיפים 4 ו-5, אז יש כלי אפקטיבי לבוא ולגבות אותו כסף, כמו שחוב חניה נגבה היום לפי פקודת המסים (גבייה) וכמו שחובות אחרים נגבים לפי פקודת המסים (גבייה), וזה כלי מאוד יעיל לגביית חובות. אפשר לתת את הסמכות למבקר לפעול לפי פקודת המסים (גבייה) בהקשר לקנס הזה.

המבקר יהיה רשות מבצעת?

לא, אבל יש הסדר של גבייה, כמו שהיה פעם.

השאלה איך אנחנו גובים את ה-15% האלה, אם ההצעה מתקבלת ולא ההצעה שלי? בהצעה שלי אפשר לגבות דרך הכנסת, דרך כספי המפלגות, יש לנו מנגנון פשוט. היום עושים את זה.

יש עם זה בעייתיות, אפשר להביא הרבה דוגמאות. למשל, המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, התמודד במפלגת העבודה, ואחרי זה עבר לקדימה. היה ומפלגת העבודה תשלם עבורו את הקנס, לו לא יהיה שום תמריץ להגיד שהוא מוכן לשלם, הוא יודע שמפלגת העבודה שילמה את זה עבורו.

לכן מלכתחילה דיברנו על ערבות אישית של כל מועמד ומועמד, זאת היתה הצעתנו.

גם זה ערבות אישית, זה לא משנה אם זה 15% או זה 50,000 שקלים. אני שואל: איך גובים את זה?

יש חשבון שנפתח ברשם המפלגות, שהוא ממוקד לנושא הזה. הם מוציאים הודעת חיוב עם שובר של בנק הדואר, והמועמד צריך לגשת ולשלם.

מה קורה אם הוא לא משלם?

יש המרכז לגביית קנסות.

סעיף קטן (ד) מאפשר לגבות את הסכום הזה. סעיף קטן (ד) אומר "על סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה" – כל הסכומים האלה מעבירים לאוצר המדינה – "תחול פקודת המסים (גבייה)".

הניסוח בסעיף קטן (3), כי מועמד לא מסר דוח כאמור בסעיף 28כא(א) או איחר בהגשתו?

אמרתי שאני מתקנת, נכתוב גם "או לא מסר", אמרתי שאני מתקנת את זה.

קודם יהיה איחר ואחר כך לא מסר? אין בעיה.

יהיה את שניהם, אבל לא אחד מהם פעמיים.


בעמ' 13 מחקנו מהוראת המעבר סעיף אחד שהיה לא רלוונטי.

רבותי, סיימנו חוץ מהתחולה.

אולי סעיף התחולה ישכנע אותך שלא כדאי שהכול יהיה הוראת שעה, כי התסבוכת גדולה בתחולה.

התסבוכת גדולה במה שאת מציעה.

כבר היו דברים מעולם.

אם נעשה את זה, לא נחזור לדון בחוק.

אני לא בטוחה, יש המון במה לדון, יש המון דברים לא סגורים.

נכון, אבל יגידו שזה המבקר, שהעיקר כבר קיים. אני אומר לך, אני מכיר את הלחץ פה בוועדה. אם את אומרת שהדבר הזה נקבע כהוראת קבע, זה מוריד בעשרות אחוזים את המוטיבציה לחזור ולדון. יגידו: בסדר, נשאיר את זה כך.

יש הצעה תלויה ועומדת של חבר הכנסת אופיר פינס.

יגידו שנדון בה בעוד חודשיים וכן הלאה.

ניסיתי להיענות לאתגר ולהצביע איזה סעיפים, והם יכולים לעמוד בפני עצמם.

את מציעה דרך מסובכת מאוד של חקיקה – הוראת קבע, הוראת שעה, ואחר כך עוד פעם דיון על הוראת הקבע.

כנסחים, עשינו את זה.

לפני עניין התחולה. האם מועמד שפרש מהמרוץ, ואני אחדד את הנקודה, פרש יומיים או שבוע לפני הבחירות, מחויב בהגשת דוח כדת וכדין?

כן, גם לפי הסעיף הקיים.

גם אם הוא פרש חודש לפני. אמרנו "או פרש". אם הוא הגיש מועמדות ופרש, הוא צריך למסור דוח.

הוראת התחולה היא בסעיף 1, היא מאוד קשורה להוראה שכבר קראנו בסעיף 28ב. ההחלטה של הוועדה בישיבה הקודמת היתה, שהחוק יחול על כל מערכת בחירות- - -

האם זה מה שכתוב פה?

אני אקרא מה שכתוב פה, כדי להבהיר חלק מהבעייתיות בהצעה הזאת.

הוראת שעה

1. "חוק המפלגות, התשנ"ב-1992- - -יחול, לעניין ההוראות שבו שעניינו בחירות מקדימות, על בחירות מקדימות שתקופת הבחירות שלהן היא, בחלקה, בתוך שישה חודשים מיום פרסומה של הוראת שעה זו, והכול בשינויים המפורטים בהוראת שעה זו; בסעיף זה בלבד, 'תקופת הבחירות' – התקופה כאמור בסעיף 28ב לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתה של הוראת שעה זו."

עשית עבודה יפה, הכול ברור.

ישבתי על זה המון זמן, ואחר כך בעצמי לא הבנתי.

אני אסביר לך מה שכתבת. כתוב כאן, שהוראת השעה הזאת, בכפוף להוראת של סעיף 28ב, תחול על כל מערכת בחירות שהיא, או כולה או חלקה, בתוך חצי השנה. זה כל כך ברור.

מתי מתחילה מערכת בחירות?

בחצי השנה הזאת.

מתי מתחילה מערכת בחירות של מפלגה?

כתוב כאן, ברגע שהכריזו, שהודיעו למבקר.

איפה זה כתוב?

הפניתי לסעיף 28ב, זה תשעה חודשים לפני הבחירות או כשהתקבלה ההחלטה פלוס שבועיים.

יש לנו הגדרה מתי זה התחיל. אם אין לנו הגדרה מתי זה התחיל, אין חוק.

לדעתי, אין רבותא לעניין השבועיים. מיום ההחלטה את נכנסת להגדרת מערכת בחירות.

הפניתי לתקופה, כאמור בסעיף 28ב בחוק העיקרי, כנוסחו ערב תחילתה של הוראת השעה, כדי שלא תהיה בעיה. אם הייתי מפנה לסעיף 28ב עכשיו, ההוראה היתה רקורסיבית, כי ההוראה בסעיף 28ב אומרת, שזה מתחיל ביום קבלתו של החוק. כדי לא להיכנס לרקורסיה הזאת הפניתי לסעיף 28ב, לפני תחילת החוק, שזה תשעה חודשים או שבועיים מיום קבלת ההחלטה.

מפלגה יכולה לבחור לעצמה את הדין, האם היא יכולה להחליט על מועד בחירות כדי להחיל את הוראת השעה או לא להחיל את הוראת השעה?

עד אז תהיה הוראה קבועה. בהוראה קבועה אני אתייחס להוראות מעבר. כמו שאנחנו עושים בכל חוק שיש הוראת שעה והוראה קבועה. אנחנו לא נרצה שחודש לפני, או חודשיים לפני תום החצי שנה, תבוא מפלגה ותכריז על פריימריז ותגיד, שמכיוון שרוב התקופה הוא מחוץ לחוק, היא לא חייבת. נניח שהוראה קבועה תהיה שלושה-ארבעה חודשים אחרי. אנחנו רוצים לסגור את כל המפלגות מההתחלה ועד הסוף, גם אם חלק מהבחירות חל בזמן הוראת השעה, זאת הכוונה. נכון החלטנו, ואת זה ניסחת.

אם הייתי מפלגה, הייתי בוחרת שהבחירות שלי יהיו בעוד שנה, שלושה חודשים ושבוע מהיום. למה? כי אז זה לא יחול.

עד אז זאת כבר תהיה הוראת קבע, אם לא – לא עשינו כלום. אם שנה ועוד שלושה חודשים ועוד שבוע אין הוראת קבע, היושב-ראש נכשל, כי הוא הבטיח שתהיה. אני סומך עליו, הוא הבטיח שזה יהיה.

יש לו עוד שניים-שלושה דברים לחוקק.

זה מה שאני אומר, לכן צריך להעביר לקריאה הראשונה. המימון של הסיבוב השני, האם מופיע בהוראת השעה?

זה מופיע, ואנחנו לא משנים.

אברהם סולומון, אתה אחר כך תברר עם קרן ויינשל, ותהיה בטוח שהסעיף הזה נשאר. קרן ויינשל אומרת שהסעיף הזה נשאר.

יהיה הפרש של חודש בין מערכת בחירות של מפלגת X למפלגת Y, על מפלגת X יחול דין אחד ועל מפלגת Y יחול דין אחר. איך מבקר המדינה יוכל לפעול?

מבקר המדינה מאוד רוצה שנתקן מה שהוא רוצה שנתקן, ומבקר המדינה מבין שבהוראת שעה יש שתי אפשרויות, או שזה יבוקר על ידי מבקר המדינה בצורה לא מושלמת או שלא יהיה בכלל. מבקר המדינה מבין שנעשה עבודה יותר מושלמת, לכן מבקר המדינה מבין שיש מפלגה שביקרו כך ומפלגה אחרת. מכאן ואילך, מההוראה הקבועה ואילך, זה יהיה בצורה אחרת. כולם מבינים את זה. יש לי הרבה דוגמאות, גם בחוק וגם במדינה, שאחד נידון כך ואחד נידון כך. עכשיו פרס רוצה להיבחר אחרת ממה שנבחרו אחרים.

אני לא מבינה למה לא לעשות את האופציה השנייה?

כי הוועדה החליטה. גם לאופציה השנייה יש היגיון וגם לאופציה הזאת יש היגיון, זה לא שהדברים לא הגיוניים. היה פה דיון, והוועדה החליטה, היו פה עוד חברי כנסת.

הדבר שמאוד מטריד אותנו זה הבהירות, הוודאיות והמורכבות, שקשה לבאר אותה וקשה להסתמך עליה. אם הייתי עורך דין שבא אליו מועמד, לא הייתי יודעת להגיד לו מה הדין.

האם את מדברת על התחולה?

כן.

זה כתוב מאוד בהיר.

זה כתוב בהיר, אבל כל העניין של התקופות בעייתי, וכמעט כל פריימריז תהיה תקופה שחלקה לא בגדר החוק.

רק בחצי שנה הזאת.


רבותי, לפני שאני קובע את דרך המשך הדיון אני רוצה לשמוע מאנשי מפלגת העבודה, האם הצעת החוק הזאת היא על דעתכם? האם אפשר להתקדם? האם יש לכם הערות אחרי ששמעתם את כל השינויים? סרקנו את הצעת החוק, הראינו את כל השינויים שעשינו מהוראת השעה הקודמת, ועכשיו אנחנו שואלים, האם אתם איתנו במהלך.

קודם כול, בהמשך לישיבה הקודמת, התקשרתי לכל המועמדים. דיברתי עם אהוד ברק, עמי אילון, עמיר פרץ ודני יתום. עדכנתי אותם בכל מה שקרה, עד איפה הוועדה הגיעה, וגם עדכנתי אותם לגבי המשכיות הדיון, וביקשתי מהם לבוא או לשלוח את נציגיהם. הם בחרו, אני מבין, שלא לעשות כן.

למה? יש פה נציגים. אני נציגה של חבר הכנסת יתום.

אני נציג של חבר הכנסת עמי אילון.

אני שמח שבאתם. לא השתתפתי, ואני גם לא אשתתף בהצבעות. אני רוצה להפריד את הצעת החוק שיזמתי בעניין מהצעת החוק הממשלתית, כי אני חושב שזה יותר נכון. כל היוזמה שלי בעניין הזה היתה, כדי שמבקר המדינה יהיה בעמדה של פיקוח על הבחירות, שבעיני זה דבר מכריע, מהותי, וחשוב מאין כמוהו.


הנוסחה הכספית, חשבתי שהיא מובנת מאליה, הנוסחה של המשך הוראת השעה, אבל אין לי בעיה לשנות את זה, אין לי בעיה שהנוסחה תהיה הנוסחה של חוק המפלגות הישן. אני גם חושב, שאתם צריכים לחשוב על נוסחה שאומרת, למשל, חמש פעמים הסכום המרבי, זה יכול להיות גם ארבע פעמים, אבל תחליטו מה שאתם רוצים.

לא נשנה את זה עכשיו, אנחנו באמצע מהלך של בחירות.

אני אדיש למספר הכולל שייקבע בסופו של דבר של סך התרומות. כל החלטה שתתקבל, מבחינתי היא בסדר. בסך הכול אנחנו הרבה זמן לפני הבחירות, יש עוד הרבה זמן לגייס את הכספים. זאת אומרת, כל מה שתחליט הוועדה לגבי היקף התרומות וסך התרומה המרבית וכל מה שקשור לזה – מקובל עלי. אני לא יודע מה עמדת יתר המועמדים, אבל אני אדיש לעניין הזה. כל החלטה שתתקבל – מקובל. אני לא אדיש לכך שיהיה פיקוח יסודי של מבקר המדינה. אני רוצה להסתפק בעניין הזה, מבחינתי. יש לי פה נציג, יש פה נציגים של דני יתום ועמי אילון, ונציגי המפלגה נמצאים פה, ואני רוצה להסתפק בדבר הזה.

אנשי מפלגת העבודה או נציגי המועמדים, האם למישהו יש הערות לפני שנמשיך בדיון?

בטרם תישמע עמדת המפלגה, הייתי מעדיף לשמוע אם לנציגי המועמדים יש הערות בקשר לדיון פה.

השאלה שלי רק לגבי עניין התחולה. האם 28 בדצמבר הוא המועד הקובע לתקופת בחירות?

כן. 14 יום מיום ההכרזה.

הניסיון שהיה לנו בשנת 2005 עם הוראת השעה הקודמת היה ניסיון מוצלח, אני אומר את זה על דעת המפלגה. ההכפפה של הבחירות המקדימות לסמכות המבקר היתה נכונה וראויה, ואני מניח שגם מבחינת הפיקוח היה פיקוח שונה בתכלית מהמצב שבו המפלגה פיקחה על הבחירות. לכן אנחנו מברכים על הוראת השעה הזאת, גם אם יש איזה בעייתיות בזה שאנחנו מחילים חוק רטרואקטיבי.

במידה מסוימת, לתקופה מסוימת.

משום שלטעמי לפחות, מכיוון שהחוק, במספר מובנים, מאוד מרכזי בו סכום ההוצאה המותרת, סכום התרומה המותרת, מקל עם המועמדים, אני לא רואה בעייתיות בהתנהלות טרם קבלת החוק. לכן אנחנו מברכים על החוק הזה, והוראת השעה מבחינתנו סגורה.

אנחנו יכולים לעבור להצבעות. האם את רוצה להוסיף משהו?

אם אני מדברת אל העצים ואל האבנים, חבל על האנרגיה. סדר-היום של ועדת החוקה הוא מאוד עמוס, תאמר לך מנהל הוועדה, יש חוקה, יש שינויים משטריים, יש הוועדה הפרלמנטרית להאזנות סדר, יש מיליון חקיקות ממשלתיות ופרטיות. הנושא של כל הקדנציה של הגדרת מועמד הוא נושא סבוך ומורכב – האם להסתפק בחובת שקיפות, ואיך לקבוע את הגג של הסכומים, איך לייחס מה שייך לפעילות פוליטית ומה לצורך מדיניות עניינית, הוא פיצול מאוד מורכב ובעייתי. אנחנו בהחלטה הזאת תולים גם את אותם דברים שברורים מאליהם ומבטיחים טוהר המידות, ואינם שנויים במחלוקת, אנחנו כורכים אותם בעתיד עם אותן בעיות מסובכות. יכול להיות שבעתיד, אחרי דיונים ממושכים, שידרשו הרבה זמן, עוד פעם נפצל, וחלק נחוקק וחלק לא.

אני רוצה לקצר לך את הדרך. אני משאיר את הדלת פתוחה בעניין הזה. אנחנו קובעים הוראת שעה, ואנחנו נצביע על העברה לקריאה ראשונה. אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני מבקש מיושב-ראש הוועדה הקבוע, אם יראה לנכון, להביא את ההצעה שלך להצבעה כהצעת חוק שנעלה.


היו החלטות של הוועדה, היו שישה-שבעה חברי כנסת, אני פה לבד. אני לא חושב כמוך, והייתי יכול להוריד את זה בהצבעה, אבל לא נכון לעשות זאת, לכן אני משאיר את הדלת פתוחה, אנחנו לא סוגרים את הדלת בפני ההצעה שלך. זה לא סותר את המהלך שאנחנו הולכים לעשות עכשיו.

זה אולי לא סותר את הקריאה הראשונה על ההצעה הפרטית, אבל זה כן סותר שעכשיו מצביעים- - -

זה לא סותר, מכיוון שההצעה שלך אינה כוללת את כל ההוראות של הוראת השעה.

ההצעה שלי היא הצעות חוק המפלגות, כאשר היא אומרת בסעיף תחולה, שסעיפים מסוימים יחולו כהוראת שעה, וזה אומר שכל השאר יחולו כהוראת קבע.

מתי יושב-ראש הוועדה חוזר?

ביום שישי.

אם ביום שישי תדברי עם יושב-ראש הוועדה, והוא יראה לנכון ללכת בדרך שאת אומרת, הוא יביא את זה לוועדה.

בתור רביזיה?

בתור רביזיה. אני לא יכול עכשיו לקבל החלטות.

אני לא מניחה את החוק עד אז.

נראה לי, דלית דרור, שהדרך שאת מציעה היא מורכבת, ונועלת את הדרך בפני הדיון על שינויים. יכול להיות שזו תעודת ביטוח שמבקר המדינה ימשיך לפקח על כל זה, אבל זה נועל את הדלת, כי לא ידונו בזה, יש דברים יותר דחופים. יגידו: גמרנו, יש לנו החלק הזה, ונגמר העניין, ולא נמשיך לדון. זאת דעתי. אני חושב שזה לא נכון. אני גם לא רוצה לעכב. אם זה עיכוב עד שבוע הבא, זה בעייתי, כי למפלגת העבודה צריך לחוקק כמה שיותר מהר. כל העניין זה, לא לדחות. אנחנו קצת מסובכים בעניין הזה.

אני לא מבקשת לדחות.

יש לי קושי עם סעיף 28ח(ב) לגבי ההחלה הרטרואקטיבית של הסעיף הזה לפחות. אנחנו מתייחסים להוראת השעה כתחולה לגבי הבחירות האלה, הבחירות של מפלגת העבודה. רוב התרומות שניתן לגייס, לפי הסעיף הזה, זה פי חמישה. עד עכשיו גייסנו לפי פי ארבעה, לפי החוק הקיים, לפי הוראת השעה הקיימת.

לא נכון, עד עכשיו הייתם רשאים לגייס 1.8 מיליוני שקלים, ומגדילים לכם, לא מקטינים.

רק 1.2 מיליוני שקלים, כי התקופה קצרה יותר.

אני חוששת מחוסר שוויוניות לגבי מועמדים שגייסו עד כה לפי פי ארבעה, כי זה הנוסח הקיים, לעומת מועמדים אחרים.

הם לא היו יכולים לדעת שהסכומים יעלו.

הטענה ההפוכה היתה הפוכה, אבל לפי הטענה הזאת הוא יכול לגייס עכשיו עוד.

לא בצורה רטרואקטיבית.

זה לא משנה, שיגייס מהיום.

זה בסדר שמגדילים את גובה הסכום לפי חמישה, אני רק אומרת שגובה התרומות שניתן לגייס צריך להיות מרגע ההצבעה על הוראת השעה ולא מרגע שמתחילה תקופת הפיקוח, צריך להגדיר שתי תקופות שונות.

אין אפשרות להגדיר. אנחנו רואים את העניין כמקשה אחת. אם את רוצה להתנגד לסכומים, אפשר לחזור לסכומים הקודמים. חשבנו שנכון היה לאמץ את הסכומים האלה, ודנו בזה. לפצל את התקופה ולהגיד שעד תאריך מסוים הסכום הזה חל ומתאריך מסוים סכום אחר חל, עלינו זה לא מקובל.

גובה התרומה המותרת מתורם יחיד לא השתנה.

הוא עלה ל-10,000 שקלים.

כפול ארבעה.

אם יש חבר כנסת מסוים שהוא מועמד במפלגת העבודה, שגייס סכום בהתאם לגובה שרשום בהוראת השעה, זה יוצר חוסר שוויוניות כלפי מועמדים אחרים.

הם לא מנועים לגייס, גם הם.

הוא גייס למישהו 36,000, הוא יכול לגייס ממנו 40,000, הוא יכול לחזור אליו ולהגיד: תן לי עוד 4,000 שקלים, זה נורא פשוט.

אנחנו לא יודעים לפי מה פעל כל מועמד, האם הוא פעל לפי החוק הקיים, האם הוא פעל בהנחה שתהיה הוראת השעה. אנחנו לא יודעים, אנחנו גם לא שואלים, זה גם לא ענייננו. אנחנו מניחים שהמצב החוקי הוא שוויוני לכולם, כי הוא משתנה באותו יום, הוא משתנה רטרואקטיבית לכולם. כל אחד איך שהוא נהג – הוא נהג. אם את אומרת שאין מקום בכלל, או מבקשת להוריד את הסכומים – בסדר, נדון בזה, אבל זה לא מה שאת אומרת, את אומרת שנפצל. הפיצול לא נראה לי נכון.

סעיף 28י לחוק המקורי מדבר על הוצאות לפני הבחירות שנעשו למטרת הליך הבחירות, באותה מידה לא שוות התרומות שלפני מערכת הבחירות- - -

יש חוסר קורלציה.

הם אמרו שב-14 לחודש היתה הכרזה, ודיברו על 28 בחודש. לפי מיטב זכרוני, לפי חוק הפרשנות, היום הראשון לא יבוא במניין, ולכן זה 29 בחודש, שלא תהיה אי הבנה אחר כך.

ובכן, אנחנו כרגע מצביעים. ההצבעה הראשונה תהיה על ההסתייגויות של דב חנין ושלי.

ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין היא לסעיף 28ח, חבר הכנסת חנין מציע להוריד את הסכומים כך, שאם מספר בעלי זכות הבחירה הם עד 500 – הסכום המותר יהיה 20,000, אם זה בין 501 ל-5,000 – הסכום יהיה 70,000 במקום 275,000, ואם מעל 5,001 בעלי זכות בחירה – הסכום יהיה 100,000. זאת הסתייגות אחת.

ההסתייגות נדחית.

ההסתייגות השנייה שלו היא לסעיף קטן(ב), אומרת, שבמקרה והבחירות יהיו לראש ממשלה או לראש מפלגה – הסכום יהיה פי שלושה ולא פי חמישה.

ההצעות נדחות, והן הופכות להיות הסתייגויות.


אני מוותר על ההסתייגות שלי. שכנעו אותי עם פרס שעבר לקדימה. אם חבר עובר ממפלגה למפלגה, אז נתבע את מפלגת האם שהוא כבר לא חבר בה?


אני בעד הגרסה של השארת ראש רשות מקומית כמו שהיתה קודם.


אנחנו מצביעים. גברת דרור, אני קצת חוזר בי מעניין הדלת הפתוחה, אני רואה שזה ייקח הרבה זמן, אלא אם כן את תופסת אותו בחוץ-לארץ והוא קובע ישיבה ליום חמישי בבוקר. אני מוכן לנהל ישיבה ביום חמישי בבוקר. אם לא, לא כדאי לדחות את זה בשבוע, ככל שנדחה את זה, זה הופך בעייתי. אני מצביע על הצעת החוק, והחוק עובר לקריאה שנייה ושלישית, הוראת השעה כפי שלובנה כאן.


ההצבעה האחרונה היא לגבי הקריאה הראשונה. אנחנו מעבירים את הצעת החוק של אופיר פינס לקריאה ראשונה.

במהלך הזמן שכן הספקנו לעבור על ההצעה של חבר הכנסת פינס, עשינו בה כמה שינויים.

את מניחה את ההצעה כמו שהיא עברה.

זה לא נראה לי הליך תקין, כי לא עברנו.

הרי זה מה שחוקקנו עכשיו.

אתה אומר לי לא להניח את מה שחוקקנו עכשיו. אם אני מניחה את הנוסח כמו שהוא פה, עדיין יש שינויים בהצעת החוק של חבר הכנסת פינס. הוא, למשל, נתן הגדרה שונה לתקופת הבחירות. אני לא יכולה להניח שזה כמו שהיה בקריאה הטרומית, כי התקיים דיון. אני בבעיה אמיתית.

מה הפתרון לבעיה?

אם אתה רוצה, אפשר לשבת ולעבור עכשיו על ההצעה של חבר הכנסת פינס, ואז להעביר אותה.

רבותי, אנחנו עכשיו דנים בהצעת החוק של חבר הכנסת פינס לקראת הקריאה הראשונה. עד עכשיו דנו על הוראת השעה, והעברנו אותה לקריאה השנייה והשלישית.

ההצעה כוללת את השינויים?

אני קוראת בנוסח של הקריאה הטרומית.

קרן ויינשל תגיד לנו בכל מקום שצריך שינוי.

בסעיף 1 צריך לתקן גם את סעיף 17 לחוק העיקרי, כמו שיש בהוראת השעה, שמפנה טוב יותר להוראות של חוק הבחירות, היא לא מפנה לכל חוק הבחירות, אלא לעבירות ספציפיות בחוק הבחירות.

אנחנו משנים. מה זה סעיף קטן (1) שכתוב "סעיף 17".

זו טעות, הוא כן כתב את התיקון כאן, הוא הפנה לסעיף 17, אבל לא תיקן בסעיף 17.

1. "בחוק המפלגות- - - התשנ"ב-1992, בסעיף 28א - (1) ברישה, אחרי ,בפרק זה' יבוא ,ובסעיף 17'. זה תיקון מקביל.


בהגדרה ,בחירות מקדימות', המילים 'שזכאים להשתתף בהן כלל חברי המפלגה' – יימחקו."

זה מקביל, ואנחנו משאירים את זה.

סעיף קטן (3) נשאר.

במקום ההגדרה "מועמד", נוסיף גם כאן את ראש הרשות המקומית.


סעיף 2, החלפת סעיף 28ב, "תקופת תחולה", לזה אין מקביל, ואני מציעה לכם להשאיר את זה. זאת שאלה מהותית, צריך להשאיר אותה. זאת הוראה מרכזית וחשובה, "ההגבלות שבפרק זה יחולו על התקופה שהחל מהיום שאחרי יום הבחירות המקדימות במפלגה ועד יום הבחירות המקדימות הבאות".


סעיף 28ג. זו הודעה על מועד בחירות. כאן רצינו לתקן, בעבר, כשדיברנו על זה, במקום שלושה ימים, שבעה ימים, גם בסעיף קטן (א) וגם בסעיף קטן (ב).

זה תוקן גם בהוראת השעה, וגם פה נתקן.

בהוראת השעה, בסעיף קטן (ב) יש "בתוך שלושה ימים".

שינוי זה "בתוך שלושה".

בסעיף קטן (א) יש לנו שבעה ימים, ובסעיף קטן (ב) זה בסדר. כאשר אני אתקן כאן בהתאם לתיקונים שנעשו קודם.


סעיף 4. הסכום יהיה 10,000 שקלים, זה בסדר.

28ו1 זה בסדר גמור.


סעיף 6 זה הסכומים. לא עשינו תיקונים, חוץ מלהוסיף בסעיף קטן (ב)(2) "לרבות עקב פרישתו".

אלה אותם סכומים, למרות שזה כל הקדנציה. זו נחשבת מערכת בחירות, ואלה אותם סכומים.

השינויים שעשינו בהוראת השעה יחולו בהצעת החוק הזאת. האם אי אפשר להגדיר כאמירה כללית?

לא, אנחנו לא יודעים איזה מוקשים, ואיפה יש התנגשות, שזה כל הקדנציה.

אחרי כן הגבלה. "הגבלה כוללת על פי החלטת המפלגה", סעיף 28ט. שימו לב שיש כאן שינויים בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) עקב כך שזו הוראת שעה, וכאן זה לא. זה בסדר, אני משאירה כך.

28ט, זה בסדר.

28ט עשינו עד שבוע לאחר פרסומו של חוק זה כאן, וזה לא רלוונטי, אז יהיה "מפלגה רשאית לקבוע בתקנון", ולא כתבנו מתי. היא רשאית באופן עקרוני לקבוע סכומים נמוכים.

כאן כתבת "עד שבוע לאחר החלטת הבחירות המקדימות".

אני אוסיף "עד שבוע".

אני רוצה להתווכח עם זה, אבל לא עכשיו, אני חושב שזה זמן קצר מדי. עד שמפלגה מקבלת החלטה, זה לוקח קצת יותר זמן אם היא רוצה לשנות את הסכומים כהחלטה פנימית שלה. אפשר לתת לה יותר זמן משבוע.

אפשר לשנות פה, זה לא משהו דרמטי.

נדון בזה, אני חושב שזה קצר מדי.

סעיף 7 בסדר. סעיף 28יג כנ"ל.

שינינו קצת ב-28יד. השארנו אותו דבר?

השארנו אותו דבר.


28יט זה טכני. 28כ, גם כאן יש שבעה ימים.

העניין של התצהיר שמבקר המדינה ביקשו. זה אומר שגם פה לא ייכנס?

לא נכניס כרגע.

בסעיף 28כ נוסיף אותו מועמד שלא קיבל תרומות.


"דוח של המועמד". לא שינינו. סעיף קטן (ב) נשאר אותו דבר.

"החלפת סעיפים" אותו דבר.

כנ"ל 28כב, 28 כג ו-28 כד. בכד כתבנו שמבקר המדינה רשאי מטעמים אחדים לדחות בארבעה שבועות. זה היה עקב כך שזו הוראת שעה, ורק חמישה מועמדים, אבל נשאיר כך בינתיים.

אני מסכים.

28כה1 לא נגענו, גם לא ב"איסור שימוש בנכסי ציבור", למרות שהיה דיון.

זה אחד הנושאים שנצטרך לדבר עליהם. בכה3 לא נגענו, אם כי זה נושא שנצטרך לדבר עליו הרבה מאוד.

ב-כה2 נעלה את האפשרות לסייג את הסייג.

זה מה שהעליתם בישיבה הקודמת ביום ראשון.

ב-כה3 הוספנו את האיחור בהגשת הדוח, את הסנקציה.

אי מסירה או איחור.

"אי מסירה או איחור", נוסיף את זה גם בהצעה של חבר הכנסת אופיר פינס, כדי שזה יהיה לדיון.

צריך לתקן שזה 15% ממה שהוא הוציא.

אני אתקן את זה למה שרשאי להוציא.

בעונשין לא נגענו, גם לא בשאלה שהתחלתם לדבר עליה, עבירה שבוצעה בידי מי שהוסמך על ידי מועמד.

זה נוסח שלקוח מהוראת השעה.

כל התחולה והוראת המעבר, כפי שהיא כתובה בהצעת החוק הפרטית, היא לא נכונה כל כך, יש שם כמה טעויות.

אני מציע להוריד את כל סעיף 18. אין לנו צורך בו לקריאה הראשונה, ובין כך נחזור אליו, כי נצטרך לעשות הוראות מעבר חדשות לפי המצב שנהיה בו.

אפשר לוותר.

רבותי, סיימנו את הדיון. אנחנו מעבירים את הצעת החוק הטרומית של אופיר פינס לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עבר פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40