PAGE
6
ועדת הכספים

22.1.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ג' בשבט התשס"ז (22 בינואר 2007), שעה 11:45

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק בנק ישראל, התשס"ז-2007

פרק י"ב, סעיפים 62, 63 (חוק בנק ישראל)

מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

דוד טל

שלי יחימוביץ'

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אייל גבאי

- מנהל רשות החברות הממשלתיות



מרדכי פיין

- הממונה על מחלקת המטבע, בנק ישראל



עו"ד אריה פ"ח

- הלשכה המשפטית, בנק ישראל



עו"ד דורון סלובטיצקי
- הלשכה המשפטית, בנק ישראל



יוסי שטיינברג

- אגף החשב הכללי, משרד האוצר



אברהם נתן

- יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית למדליות






ולמטבעות בע"מ



רפאל יהודאי

- מנכ"ל החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ



עו"ד אמיר ונג

- יועץ משפטי, החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות






בע"מ

שגית אפיק



אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק בנק ישראל, התשס"ז-2007

פרק י"ב, סעיפים 62, 63 (חוק בנק ישראל)

מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעת חוק בנק ישראל, התשס"ז-2007, פרק י"ב, סעיפים 62, 63 (חוק בנק ישראל.

אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כיום בנק ישראל קובע ומגדיר את המטבעות במדינת ישראל ולצורך שיווק לאספנים וכדומה, על-פי חוק בנק ישראל, הוא נותן את זה לחברה אחת שהיא החברה הממשלתית למדליות.


המדינה קיבלה החלטה בעניין הפרטת החברה. כדי להתקדם בתהליך היה כאן דיון בוועדת הכספים בשנת 2003 בנושא הזה ואחד הדברים שנדון בוועדת הכספים היה הצורך לשנות את חוק בנק ישראל, כך שזה לא יהיה רק לחברה ממשלתית אחת. אני חייב לומר שבין 2003 ל-2007 כיוון שזה חוק בנק ישראל, עברנו איזשהו מסלול עם בנק ישראל. בתחילה חיכו לחוק בנק ישראל כולו, שלא הגיע, ואחרי כן, מרגע שהבינו שאין חוק בנק ישראל, הייתה עמדה של נגיד בנק ישראל הקודם שהוא לא מוכן לתת את זה לתקופת מעבר אך ורק לחברה ממשלתית אלא הוא רוצה לצאת למכרז מיידי בין חברות שונות.


בהצעת ועדת הכספים בשנת 2003 חשבנו שראוי לתת לחברה הממשלתית תקופת מעבר ארוכה כדי שהיא תוכל ליצור לעצמה שם ומוניטין - אם תרצו, אני אפרט מה קרה לחברה בשנים האחרונות – כדי שתוכל לחזור למעמדה המרכזי. לכן כאן בחוק, כמו שתראו, נכללת תקופת מעבר.

יש פגיעה במעמדם?

כן. אנחנו מציעים לתת להם תקופת מעבר של 6 שנים. דרך אגב, זה נהוג כאשר במקומות רבים נתנו בסביבות 5 שנים.


החברה היא חברה מפוארת שעשתה דברים מאוד יפים בשנות ה-90 והגיעה למחזור של הכנסות לרמות של 48 מיליון שקלים בשנת 1996. מאז ירדו הכנסות החברה – שלא באשמתה כי יש בסך הכול שינוי בסביבת העבודה שלה, כאשר היום איסוף מטבעות הוא לא מה שהיה פעם – והן עומדות על 18 מיליון שקלים בשנת 2005. אני חייב לומר שההנהלה עושה עבודה מאוד יפה ולמרות הירידה במחזור ההכנסות מצב הרווחים בסך הכול הוא מאוד יפה.

מתי זה יקרה בפועל?

יש שני שלבים. הראשון, לאשר את החוק. השני, נבוא שוב לוועדת הכספים כדי לאשר פעם נוספת את ההפרטה.

זה לא קשור להפרטה?

זה קשור להפרטה. זה מאפשר מבחינה חוקית את היציאה להפרטה כי אחרת זה היה נשאר מצד אחד רק בידי החברה הממשלתית, ומצד שני לא היה מתאפשר לחברה הממשלתית לעשות דברים נוספים.


איפה אנחנו חושבים שיש חשיבות בשיגור החברה לדרכה. כרגע היא עושה מטבעות ומדליות. ברגע שהיא תצא לשוק החופשי, היא תוכל להיכנס גם לתחום היודאיקה ולדברים אחרים, יהיה לה מאגר לקוחות, יהיה לה שם ומוניטין, היא תוכל לצרף למשל חבילת מטבע, חנוכייה ופמוטים לשבת. בסך הכול היא תוכל להתמודד בשוק המשתנה.


הליך הפרטה של חברה כזאת עם ניסיון, מרגע שנקבל את אישור הוועדה, הוא בערך 9 חודשים. אם אנחנו לא ננוע בכיוון הזה – וצר לי על השנים שהתבזבזו – חבל, כי החברה תלך ואנחנו מאוד לא רוצים להגיע לשם. החברה עושה מאמצי התייעלות. היא עוברת מהבניין שבו היא נמצאת ומוכרת אותו כדי שלא לבזבז כספים. החברה עושה מאמצים יפים, אבל פשוט השוק ברח לה.

באופן עקרוני עמדתי ידועה. אני מתנגדת להפרטות, אבל אין לי איזו התנגדות ספציפית ועמוקה להפרטת החברה למדליות, אלא בכל התהליך הזה של ההפרטה ולקראת ההפרטה, לא דיברו עם נציגי העובדים אפילו פעם אחת. לא יידעו אותם לגבי גורלם, לא מתנהל אתם משא ומתן, הם בכלל לא בתמונה. זאת טענתם ואני שואלת למה.

למרות עמדותיה העקרוניות של חברת הכנסת יחימוביץ, יש פעמים כמו במקרה של הדואר למשל, כאשר ישנו מצב בו ברור לחלוטין שברמת התחרות שקיימת היום במשק הישראלי, אי מתן היתרים לחברה כזאת בדרך להפרטתה, בסופו של דבר הוא מסלול התרסקות בלתי נמנע של החברה. כל הפרטה טוב שתיעשה בהסכמה עם העובדים כי אלה ההפרטות הטובות ביותר. נדמה לי כמו בבזק, גם בחברה למדליות, יש הסכמה של העובדים.

נמצא כאן נציג העובדים?

אני עכשיו ראש החברה. כמו שאמר אייל גבאי, הכנסות החברה ירדו ב-10 השנים האחרונות מ-40 מיליון לכ-20 מיליון שקלים. הסיבה היא שהתחביב של איסוף מדליות ומטבעות הולך ויורד בקרב הציבור וזה גרם לחברה להתכווץ. לכן הנושא שעומד היום לדיון הוא רק אישור החוק, כדי לאפשר את ההפרטה של החברה והנושא הוא לא הדיון בהפרטה עצמה.


יחד עם זאת, התוכנית של החברה היא להוציא מטבעות זיכרון לזכרו של טדי קולק וכיוצא בזה, אנשים ואישים ומאורעות בחיי ההיסטוריה במדינת ישראל שראוי שהם יישארו לזיכרון.


ביחד לעובדים. אני מצטער שההערה נאמרה משום שאני אישית ישבתי עם נציג ההסתדרות והעובדים מספר פעמים.

חבל שהם לא כאן.

הדיון היום הוא לא על נושא ההפרטה. בשבוע הבא תזמנו דיון בנושא ההפרטה, ואז אנחנו נזמן גם את העובדים לכאן.

הם קיבלו הזמנה, אבל לא רצו להופיע.

הודענו לנציגי העובדים שהיום יש דיון בכנסת בקשר לשינוי החקיקה, והם אמרו שזה לא דיון על הפרטה. העובדים עצמם יודעים שאם החברה לא תלך להפרטה, לא יהיה לה זכות קיום. כמו אמר אלי גבאי, אנחנו מעוניינים להרחיב את הפעילות של החברה והיא יכולה לעשות את זה רק בשוק הפרטי, ואז העובדים ישמרו על מקום עבודתם.

אתם לא יכולים לייצג את העובדים.

הם הוזמנו ומצאו לנכון לא להופיע.

יושב-ראש ועד העובדים דיבר עם נציג ההסתדרות והם בחרו שלא לבוא. התקיים הליך - ואנחנו לקראת וספו – עם ועד העובדים. יש לי 40 עובדים, כאשר 19 מהם הם עובדים קבועים והשאר על חוזים. עד עכשיו הצלחנו להוציא את העובדים עם תנאים פנטסטיים, 230 אחוזים פיצויי פיטורים או 8 חודשי הסתגלות וזה אומר עשרות אלפי שקלים. אתם קיבלתם מכתב ביוני, אבל מאז סיימנו אתם כ-4 ישיבות, עם היועץ הפרטי שלהם ועם נציגי ההסתדרות. יש לי כאן מכתב מוועד העובדים שמופנה אל יושב-ראש הוועדה: "מלכתחילה לא התנגדנו לתהליך ההפרטה ואני רואים בו היום הכרח המציאות".

אני מבקש להקריא את הצעת החוק.

62.
תיקון חוק בנק ישראל
בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 (בפרק זה – חוק בנק ישראל), בסעיף 33א –
(1)
בכותרת השוליים, במקום "ומטבעות מיוחדות", יבוא "מטבעות מיוחדים ופריטים נומיסמטיים".

(2)
בסעיף קטן (א), אחרי "או כמטבע מיוחד", יבוא "או הוציא הבנק לציבור פריטים נומיסמטיים שהם הילך חוקי בישראל", במקום "אותו" יבוא "אותם", ובמקום הסיפה החל במלים "על-ידי הממשלה" יבוא "על-ידי שר האוצר בהסכמת הנגיד.

(3)
בסעיף קטן (ב), במקום "מטבעות זיכרון או מטבעות מיוחדים"" יבוא "מטבעות זיכרון, מטבעות מיוחדים או פריטים נומיסמטיים".

(4)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)
הנגיד, באישור המועצה, יקבע את ערכם הנקוב של המטבעות שיוצאו לפי סעיף קטן (א), תרכובתם, משקלם, תבניתם ושאר פרטיהם".

63.
חוק בנק ישראל – הוראת מעבר
על אף הוראות סעיף 33א לחוק בנק ישראל, כנוסחו בסעיף 62 לחוק זה, בתקופה של 18 חודשים שלאחר תחילתו של חוק זה, תמונה לעניין הסעיף האמור החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בע"מ (בסעיף זה – החברה), ואם הופרטה החברה בתוך תקופת 18 החודשים האמורה, תמונה לעניין הסעיף האמור, החברה שהופרטה וזאת לתקופה של שש שנים שלאחר מועד ההפרטה. לעניין זה, "הפרטה" – הפיכת החברה חברה ממשלתית לחברה שחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אינו חל עליה.

כמו שאמרתי, הפרטה היא עניין של תשעה חודשים, אבל כאן ניתנו 18 חודשים כדי לסיים את ההפרטה. במידה והיא מסתיימת, יש את אותה תוספת זמן של שש שנים כדי לאפשר לחברה תקופה של הסתגלות לפני שבנק ישראל יכול להוציא את זה שוב למכרז.

אני רוצה לומר שגם אני, כמו העובדים, באופן ספציפי לא מתנגדת להפרטת החברה למדליות, אבל בחרו לקרוא כאן משפט מאוד סלקטיבי בקשר לעובדים וראוי לקרוא משפט אחר. אני לא אוהבת שבוחרים לקרוא לי פסקה אחת מתוך מכתב:

"רוב העובדים משתכרים שכר נמוך המתקרב לשכר המינימום. כל בקשתם היא להבטיח את זכויותיהם. פניותיהם של נציגינו בהסתדרות לרשות החברות הממשלתיות לבוא עמנו בדברים ולנהל משא ומתן כנהוג וכמקובל בגופים ציבוריים – לא זכו להתייחסות מטוב ועד רע. נדמה כי חוסר התייחסות זו נובעת מהעובדה כי מדובר בקבוצה קטנה וחלשה שלא יכולה לעשות מהומה וממילא תקבל כל גזרה. אכן עובדה היא כי לא השבתנו את פעילות החברה וזאת מתוך אחריות. אנו מבקשים עזרתך הדחופה גם כדי להוציא את הצדק לאור ולהוכיח כי גם אם אנו לא עומדים עם היד על המפסק, אנו ראויים לביטחון תעסוקתי וכלכלי".

זה המכתב היחיד שיש בידינו מאת העובדים. כאן בחרו לקרוא לנו פסקה ממנו כאילו היא השורה התחתונה. אני לא שמעתי את עמדתם של העובדים. יכול להיות שמישהו מההסתדרות, מסיבה זו או אחרת, בחר שלא לבוא. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לקבל החלטה כזאת בלי נציגות של העובדים.

אני לא מסכים עם דברייך. ינוהל משא ומתן והם ייפגשו. שנית, זה על דעתם כי במכתב כתוב שזה על דעתם. שלישית, ההפרטה עוד תבוא לדיון. כשנדון בהפרטה, אני אזמין אותם.

אני לא רוצה להתייחס למכתב כי אני לא חשבתי שהוא רלוונטי אם לקרוא פסקה כזו או אחרת. אני רוצה לומר בעניין העובדים, בעניין קבוצות חלשות וקבוצות חזקות. אכן, ההפרטה תבוא עוד פעם לאישור הוועדה. ככל שחברי הכנסת ייווכחו שלא נשמרו זכויות העובדים וכי הצעת המדינה היא לא מספיק נדיבה, אפשר יהיה לשלוח אותנו הביתה.


אני רוצה לומר מהניסיון שלנו. בדרך כלל בחברות קטנות עם מספר קטן של עובדים, יותר קל להגיע להסכמים כי אין לזה השלכות גדולות. אני חושב שהניסיון שלנו מראה שדווקא בחברות הקטנות הגענו להבנה עם העובדים. אני לא מתרשם מהאמירה שמי שיש לו על השלטר מגיעים אתו ביתר קלות או בפחות קלות, והוא מקבל יותר או פחות. בתקופתי אני חשבתי שזה לא נכון. איתרע מזלך ואתה עובד בתע"ש, שיחק מזלך ואתה עובד ברפאל, לא צריכים להתייחס אליך בצורה שונה, ואני חושב שאותו הדבר נכון לומר גם על מי שעובד בחברה למדליות ומי שעובד בנמלים. אפשר יהיה להיווכח בזה כאשר נגיע לאישור ההפרטה.

אני עומד להצביע. ההסתדרות הוזמנה ולא הגיעה.

הנושא הזה יכול להיות נדון בזמן הדיון על ההפרטה.

נכון.

מי בעד אישור סעיפים 62 ו-63 לחוק בנק ישראל?

סעיפים 62 ו-63 – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05