PAGE
14
ועדת הכנסת

23.01.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ד' בשבט התשס"ז (23.01.2007), בשעה 09:30

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

2. בקשת חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הטרומית:

1.הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת השרים לענייני חקיקה), התשס"ז-

2007(פ/17/1960), של יצחק אהרונוביץ


2.הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדות שרים), התשס"ז-2007 (פ/17/2000),של


חה"כ גלעד ארדן


3.הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ), התשס"ז-2007

(פ/1997/17), של חה"כ ישראל כץ


4.הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי), התשס"ז-2007


(פ/2016/17),


5.הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (הפרטת שירותי בנקאות לעובדי מדינה וכוחות


ביטחון), התשס"ז-2007 (פ/1985/17), של חה"כ גלעד ארדן

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר

מגלי והבה

גדעון סער

אליהו גבאי

אחמד טיבי

גלעד ארדן

ליה שמטוב

קולט אביטל

ניסים זאב

חה"כ גאלב מג'אדלה

חה"כ צבי הנדל

חה"כ ישראל כץ

חה"כ יצחק אהרונוביץ

אריה האן – מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורוביץ – סגנית מזכיר הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

מיטל בר שלום


1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. אני רוצה לפתוח בסדר היום. חבריי חברי הכנסת, יש לנו 3 הצעות שלא התקבלו אתמול. לפי התקנון, מותר לחבר כנסת לערער על ההחלטה של הנשיאות, כל זה בסדר במידה וכאשר המערער לא נמצא יש לו סיבה מוצדקת לכך. יש לנו שני נעדרים היום: חה"כ נאדיה ח'ילו – ואני אקריא את מכתבה ואתם תחליטו. אני רוצה שאתם תחליטו. זה נכון שלחברי הכנסת יש זכות ערעור, אבל לא יכול מצב שבו חבר כנסת נעדר בגלל שיש לו פגישה כזאת או אחרת ושולח משיהו אחר. בעיני, אני לא חושבת שזה נכון אלא אם יש סיבה בריאותית ואותו חבר כנסת לא יכול להגיע ולנמק את הערעור. אנחנו קצת גורמים לזילות במושג ערעור. דיברנו על הסוגיה הזאת של סגן היו"ר אחמד טיבי, שאמור לייצג את ערעורו של חה"כ טלב אלסאנע. אתה בנשיאות. יש פה משהו לא הכי תקין. מצד אחד חבר כנסת שלח לי מכתב שהוא לא יכול להגיע לערעור כי אחיו נמצא בבית חולים. מצד שני, אתה סגן נשיא. אני רוצה לשמוע אתכם, חבריי חברי הכנסת, בסוגיה הזאת.

כנ"ל לגבי סוגית הפטורים. הוועדה הזאת לא מעכבת כמעט אף בקשת פטור. כל חבר כנסת שמבקש פטור, בלי שום מניפולציות הסוגיה עולה על סדר היום של הוועדה. לא יכול להיות שכאשר אתם מניחים הצעת חוק, עוד לא קיבלתם פ עליה וכבר אתם מטרטרים את כל הוועדה הזו בסוגיה של קבלת פטור. זה לא נכון, לא יאה ולא ראוי. גם לנו כוועדה מכבודת אשר אחראית על ניהול תקין של ענייני הבית, יש עניין מסוים שמרגע שמניחים את הצעת החוק על שולחנה של הכנסת, גם אנחנו צריכים לבדוק אותה. אנחנו לא יכולים לעבוד בשיטת המקירוגל המשוכלל. אני מעמידה את כל הנושאים על סדר היום בצורה הכי מהירה, אבל אני רוצה שברגע שיתקבל פטור ההצעה תובא מיד בשבוע שלאחר מכן כהצעה ראשונה לסדר. לא יכול להיות שמקבלים פטור וביום שני בלילה כבר משגעים לי את השכל עד שעה 24:00 כדי להניח את זה על שולחנה של הוועדה ביום שלישי. משהו פה לא תקין. זה לא נכון. אני חושבת, שכל הנושא של הערעורים ושל הפטורים נכון שיהיה. זה כלי של חברי הכנסת על מנת לעשות את העבודה יותר טוב, אבל אנחנו צריכים לדעת מה הם כללי המסגרת והניהול התקין והשוטף של הוועדה הזאת. מבחינתי, פטורים שיתקבלו עד יום רביעי בערב יונחו מיד על שולחנה של הוועדה ביום שני, אבל לא באותו שבוע. אם קיבלתם פ' ביום שני בערב, זה יונח על שולחנה של הוועדה בישיבה הראשונה של תחילת השבוע.

בלי תנאים אי אפשר לבוא אלייך.

זה לא פעם ולא פעמיים, זה אולי פעם עשירית שזה קורה. רק הניחו את ההצעה על שולחן הכנסת, זה עוד לא עבר את הלשכה המשפטית, עוד לא ניתנה אבחנה כלשהי וכבר מתזזים את הוועדה, כל שכן שאנחנו צריכים לקבל את ההצעה ולהעביר אותה לגורמים שיבדקו אותה.

אחרי שזה מקבל פ ובא לפה, מותר שיהיה לוועדה שיקול דעת אם באמת יש סוגיה שיש בה משמעות למהירות.

זאת המטרה של הפטור, אבל גם לנו מותר שיהיו יומיים של עבודה כדי לבדוק את זה. לפיכך, אני מבקשת להודיע שכל הצעות חוק אשר יקבלו פ' יוכלו להגיע לבקשה לפטור את אותה הצעת חוק מחובת הנחה בסדר יומה של הוועדה בשבוע שלאחר מכן, יום שני מקסימום. האם זה מקובל עליכם? אני רואה פה הנהון. אין לי שום כוונה לעכבר אף אחד. אני בסך הכל רוצה לעזור. אנחנו נוציא מכתב לכל חברי הכנסת. בואו נצביע על זה.

ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – אין

נמנעים - אין

לפיכך, אני קובעת שהצעות פטור יובאו לשולחנה של הוועדה ביום הראשון בשבוע שלאחר מכן. יש לנו ערעור של חה"כ גבאי בנושא מצב התעסוקה בירושלים בעקבות העברת מפעל אינטל לקריית גת. לפני שאני אעביר לחה"כ גבאי את רשות הדיבור, אני רוצה לומר ששמעתי שהנושא הזה הונח על שולחנה של ועדת הכספים, וכי ועדת הכספים הקימה ועדת משנה בראשותו של חה"כ ראובן ריבלין. אני רוצה לשמוע את ההתייחסות שלך גם לאור כל ההתפתחות שהיתה מאתמול להיום.

ירושלים זאת לא סתם עיר, זאת בירת ישראל. בשנה האחרונה סגרו מפעלי תע"ש ועוד כמה מפעלים בשנה האחרונה. כלומר, פה מדובר על מצב התעסוקה הקשה של ירושלים, בהתייחס גם לסגירת המפעלים האלה. ירושלים לא יכולה לחכות, והיא ראויה לקבל את ההתייחסות של כלל הכנסת לבעיות סגירת המפעלים. לא פתחו מקומות תעסוקה חדשים, ומדי פעם גם סוגרים עוד שלוחה של משרד ממשלה זה או אחר. לכן, מן הראוי שנתייחס לזה ברצינות ובדחיפות וכנסת ישראל תדון בבעיית התעסוקה בבירת ישראל.

הטיעונים שאת העלית אותם, הם אלה שגם עלו על שולחן הנשיאות - העובדה שאתמול כבר היה דיון די גדול בוועדת הכספים וקמה ועדת משנה כדי לטפל בזה בצורה מסודרת. בנוסף, אני רוצה להודיע לחה"כ שמערער, שחוץ מזה אנחנו נעשה בקרוב ועידת עסקים בנושא ירושלים. אני אשמח אם תשתתף בה.

אני אשתתף. כל המוסיף, מוסיפים לו. זה לא בא על חשבון זה.

היתה תחושה שהנושא היה מגיע לשולחן המליאה ובסופו של דבר זה היה עובר ממילא לדיון בוועדת הכספים. בזמן שישבנו בנשיאות בדיוק התקיים הדיון הזה בוועדת השרים, ועל כן חשבנו שהוא כבר מטופל ואין הצדקה להביא אותו עוד פעם. יש לנו תקנון שאומר, שברגע שנושא נדון בוועדה הוא לא נדון במליאה.

אני בטוחה, שאתה רוצה לתת פתרון מיידי לסוגיה הזאת. חבל שחה"כ ראובן ריבלין, שהוא יו"ר ועדת המשנה, לא נמצא. חה"כ גבאי, הרי ב-3 דקות לסדר יום אי אפשר יהיה לפתור סוגיה כזאת. לכן, אני חושבת שהנושא יכול להיות ממוצה בוועדת המשנה של ועדת הכספים.

אני לא הולך לדון רק על הנושא של אינטל, אלא על כל נושא התעסוקה בעיר. הדיון בכנסת נועד להביא עוד נושאים לחשיבה.

בפרק זמן של 3 דקות יש בעיה. יש לך שתי אפשרויות: או שתעלה את זה במסגרת הצעה רגילה, או שתבקש דיון מהיר במסגרת ועדת המשנה שנקבעה אתמול. ועדת המשנה מזמנת את כל הגורמים הנוגעים לדבר, וגם יכולות להיות החלטות. מבחינת העשייה, אני לא יודעת עד כמה נוכל לעזור. אני עוברת להצבעה. מי בעד לקבל את ערעורו של חה"כ גבאי?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 7

נמנעים - אין

אני קובעת שהערעור של חה"כ אליהו גבאי לא התקבל. אנחנו עוברים לנושא הבא של חה"כ נאדיה חילו. פה אני רוצה גם את העזרה שלכם. חה"כ נאדיה חילו שלחה אלי מכתב ולמען הפרוטוקול אני מקריאה אותו: "אני מיפה את כוחו של גאלב מג'אדלה, השר המיועד, להציג את ערעורי על ההצעה דחופה לסדר שהגשתי ולא עברה בנשיאות הכנסת. אני נעדרת מישיבה זו עקב פגישה רבת משתתפים בתל אביב עם שר התיירות, אותה אני יזמתי והיא נקבע לפני כחודשיים. אודה על התחשבותך".

כל זה בשביל הצעה לסדר יום.

כל זה בשביל הצעה לסדר יום. האם אתם מוכנים להביא את זה לסדר היום?

אי אפשר להתחיל לעשות תקדימים, וכל פעם נמציא שליח, עם כל הכבוד לנושא ולמגישה. כאשר אנחנו יושבים בנשיאות ודנים בהצעות לסדר היום, אנחנו משתדלים לקחת מקסימום נושאים, ואם לא מגיעים להספק אז נאלצים לדחות את הנושא. לכן, אני לא רואה חשיבות לבוא ולהגיש ערעור לוועדת הכנסת.

בסעיף 85 א(1) לתקנון נאמר: "נעדר חבר הכנסת מישיבתה של ועדת הכנסת בעת שדנה בערעורו, יראוהו כמי שלא הגיש ערעור, אולם אם קבעה ועדת הכנסת כי נבצר ממנו להשתתף בישיבה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאי חבר הכנסת אחר שהוסמך לכך בכתב על ידי המערער לייצגו בוועדה". אני מבינה, שיש לה פגישה חשובה עם שר התיירות. אני חושבת, שוועדת הכנסת לא יכולה לקבוע תקדים, שבו נקבעה פגישה לחה"כ עם שר ובגלל זה הוא לא יכול להגיע. אם יש סיבה רפואית מוצדקת, הוועדה יכולה לדון בזה. שאותו חבר הכנסת ישקול מה יותר דחוף לו. יש גבול לכל תעלול.

יש נטייה לאחרונה להצר את האפשרות שחברי הכנסת יגישו ערעורים בוועדה הזאת. יש תקנון, ואנחנו חייבים ללכת לפי התקנון. נעדר חבר כנסת, נבצר ממנו להגיע לוועדה, ייפה את כוחו של חה"כ אחר מסיעתו לייצג אותו, הכנסת צריכה לאפשר זאת. אפשר אחר כך שחבריי הוועדה יחוו את דעתם באופן שלילי תוך כדי הצבעה. אסור להצר את האפשרות שחבר כנסת יפנה לוועדה הזאת כגוף מערער על החלטה שלו, שנדונה ולא התקבלה בנשיאות.

אני רוצה לרענן את זיכרונם של חברי הכנסת, שהסעיף הזה הוא יחסית חדש, מהכנסת הקודמת, והוא נקבע לאור מבול הערעורים שהוגשו לוועדה הזאת. מצד שני, יש לנו סעיף שלפיו אנחנו צריכים להתנהל. רק אם היתה סיבה מוצדקת - ואני לא חושבת, שאנחנו צריכים להעלות את הערעור הזה על סדר יומה של הוועדה, משום שאינני רואה בפגישה של חה"כ עם שר כזה או אחר סיבה להיעדר מהגשת הערעור. אני לא מקבלת את הנושא של ייפוי הכוח.

על אף שאני מסכים עם דברייך. אני בעניין הזה קפדני כמוך, אפילו יותר. אני התבקשתי על ידי חברת הכנסת נאדיה ח'ילו, ובאתי לכאן בגלל שהנושא הוא חשוב. כאשר יש מצוקה כזאת בקרב ציבור גדול שמהווה 20% מאוכלוסיית המדינה, מן הראוי שנקיים את הדיון הזה. לא יעלה על הדעת שנהייה אדישים לנושא כזה חשוב. האבטלה הולכת וגוברת, קו העוני הולך ועולה, הנושא הוא מהותי, מוצדק, ציבורי וראוי. אני מסכים ב-100% עם כל מה שאמרת. לא הייתי רוצה להיות היום כאן בגלל שום סיבה. צריך להחמיר, ורק אם חבר הכנסת מאושפז לקבל את הערעור. עכשיו אני לא הולך לגופו של חבר הכנסת אלא לגופו של עניין.

אנחנו אף פעם לא מדברים לגופם של חברי כנסת, אלא לגופו של עניין ושל תקנון הכנסת, שלפיו הוועדה הזאת מתכנסת. אתה יודע שאתה מתקבל בברכה תמיד בוועדה הזאת.

תודה. אני באמת חש את זה במאה אחוז.

אני לא מוצאת לנכון להעלות את זה לסדר יומה של הכנסת. אני רוצה להצביע על הנושא הזה. מי בעד שלא להעלות את הסוגיה על סדר יומה של הכנסת.

מה זה לא להעלות? אפשר להצביע על הערעור. לא להעלות על סדר היום את הערעור, זאת סמכות היו"ר. לא צריך בשביל זה הצבעה.

אני לא מעלה את זה על סדר יומה של הוועדה, ואני צריכה להצביע על זה. האם הוועדה תדון בערעור הזה כן או לא.

האם לך אין סמכות שלא להעלות נושא לסדר יום?

כפי שהקריאה יו"ר הוועדה, צריכה ועדת הכנסת לקבוע שיכול חבר הכנסת להיות מיוצג על ידי חבר כנסת אחר, בשל סיבה רפואית או סיבה מוצדקת אחרת.

אז אנחנו בתור רופאים צריכים לקבוע זאת?

או צדיקים.

הסיבה פה לא היתה רפואית.

חברת הכנסת נאדיה חילו נמקה את היעדרותה בשל פגישה. אני צריכה את הקביעה שלכם, שהסיבה שלה לא היתה מוצדקת ולפיכך הוועדה לא תדון בעניין הזה. מי בעד לא להעלות את הנושא לסדר יומה של הוועדה, בשל העובדה שסיבתה לא היתה מוצדקת?

ה צ ב ע ה

בעד – 10

נגד – אין

נמנע – 2

לפיכך, אני קובעת שהערעור של חה"כ חילו לאל עולה על סדר היום. אני עוברת לנושא הבא באותו עניין, תוצאות המחקר של מרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. גם פה חה"כ טלב אלסאנע שלח מכתב אלי.

אח שלו נמצא בטיפול נמרץ.

אני אקריא את המכתב: "ברצוני להודיע לך, שנבצר ממני להופיע היום בוועדת הכנסת עקב אשפוז אחי, אשר עבר ניתוח לב בבית החולים סורוקה".

זאת סיבה מוצדקת.

אבל אם מאשרים, אז גם לנאדיה ח'ילו.

לא. אנחנו עושים הבחנה, האם הסיבה מוצדקת כן או לא. א' לא היה מוצדק, ב' היה מוצדק. אני רואה שיש הסכמה פה של החברים, שהסיבה להיעדרות במקרה הזה היא מוצדקת. חה"כ אחמד טיבי, בבקשה.

אני שייך לאלה שהחליטו לדחות את הערעור הזה בהיותי סגן יו"ר. בכובע השני אני חברו לסיעה של טלב אלסאנע והוא ייפה את כוחי.

מה זה חברו לסיעה, הוא היו"ר שלך.

אני תמיד חלמתי לייצג את טלב אלסאנע. לכן, רק בשל הנקודה הזאת מן הדין לקבל את בקשת הערעור שמדברת על נושא חשוב, והציג אותו לפני חה"כ מג'אדלה. הנתונים מדאיגים מאוד בכל מה שקשור למגזר הערבי. לכן, חשוב שהכנסת תקדם דיון במליאה.

אני רוצה לשמוע את עמדת הנשיאות.

בדיוק מאותה הסיבה שאותה מנה חה"כ אחמד טיבי שישב איתנו בנשיאות. ברגע שנושא עולה על סדר יומה של הכנסת, נדון במליאה כהצעת אי אימון ומקבל את החשיפה שלו, נשיאות לא מאשרת את אותו נושא פעמיים.

אני מודה לך. אני עוברת להצבעה. מי בעד קבלת ערעורו של חה"כ טלב אלסאנע?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 10

נמנעים – אין

לפיכך, אני קובעת שערעורו של חה"כ טלב אלסאנע בשם מיופה כוחו, אחמד טיבי, לא התקבלה. אני עוברת לערעורו של חה"כ ניסן סלומינסקי, אשר טרח והופיע בפנינו, בנושא הקפאת הבנייה אשר תוכננה עבור מפוני גוש קטיף ביישוב מסכיות. נא הסבר לוועדה מדוע אתה מערער.

אני מודה שזאת הפעם הראשונה שאני מגיש ערעור. בדרך כלל אני נוהג לא להגיש ערעורים. הנושא שאני מדבר עליו הוא כל כך חשוב, ולכן הגשתי את הערעור. יישוב מסכיות, הוא יישוב שאוזרח ואושר כיישוב כבר לפני 25 שנה על ידי ממשלת ישראל וגרות שם כמה משפחות, ישוב שיועד למפוני גוש קטיף, שירת הים. מזה שנה וחצי 20 משפחות מהמפונים שמיועדים לשם גרים בקרוונים ומצפים לאישור הפורמאלי כדי להתחיל את הבנייה. מדובר כאן על שני אלמנטים מרכזיים: פתרון למפונים, שזה צו השעה. דבר שני, מדובר כאן גם על בקעת הירדן, שגם היא מחויבות של כולנו. אלה משפחות שטולטלו במשך שנה וחצי, עברו כבר 5 תחנות במשך הנדודים שלהם.

מדוע זה הוקפא?

אמרו להם שזה המקום שלהם וכל התוכניות מוכנות, והם קיבלו את אישורו של שר הביטחון. יום לפני שפורסמו המכרזים, שר הביטחון, לצערי, החליט להקפיא את הנושא. אלה 20 משפחות, שכולנו מכירים את הסבל הנורא שלהם. הם יושבים ומחכים שנה וחצי.

למה אתה לא מעלה את זה לדיון מהיר באחת הוועדות?

יכול להיות שגם את זה נצטרך לעשות, אבל ברגע ששמעתי את זה מיד הגשתי הצעה לסדר. יכול להיות שבהמשך נתגלגל הלאה. אני מאוד מקווה, שלאחר הדיון במליאה, שר הביטחון יבין את המעשה ויאשר את זה שוב. זה השלב הראשון. צריכים את ההתעוררות הציבורית הזאת. מדובר במשפחות שיושבות וממתינות. מדובר גם על בקעת הירדן, שזה קונסנזוס של כולנו. לכן, בניגוד לעמדתי לא להגיש ערעורים, הנושא הזה דורש דיון דחוף ולהעלותו לסדר היום, תוך תקווה ששר הביטחון יחזור לעמדתו הראשונה ויאשר להם זאת.

אני מודה לך. חה"כ ריבלין, לקחת על עצמך אתמול את ראשות ועדת המשנה בנושא העברת אינטל מירושלים. העלה חה"כ אליהו גבאי הצעה לסדר בנושא הזה. הוועדה דחתה אותה משום שהיא סברה שיש מקום להזמין את חבר הכנסת אליהו.

אני אצרף אותו לוועדה.

אם תצרף אותו לוועדה, מה טוב. אני שמחה, שכולכם יצאתם מרוצים.

תודה רבה, היושבת ראש.

מאחר שהזכרנו את יו"ר לשעבר, רובי ריבלין, אני רוצה להגיד שההצעה הזו שאני הצעתי, היא גם הצעה שחברי, חה"כ רובי ריבלין, הציע.

אני הצעתי הצעה משום שחשבתי שהיא דחופה, אבל אני מתנגד לקבל כל ערעור אלא אם כן מורידים משהו אחר. אני חושב, שזאת אחת ההצעות הדחופות ביותר. זאת הצעה קלאסית לדיון דחוף.

אני הצבעתי נגד הערעורים הקודמים, כי אני חושב שאנחנו לא צריכים להרבות בקבלת ערעורים. במקרה הזה של אנשי גוש קטיף, מדובר במצוקה שאי אפשר להתעלם ממנה. אני חשוב שאנחנו צריכים להעלות את זה על סדר היום. העובדה היא שלמרות שחלף כל כך הרבה זמן, אין פתרונות. יחד עם זאת, אני מקווה שזה יסייע לנושא ולא יגרום לשר הביטחון להתבצר בעמדתו. הרי יש פה גם נושא שהוא בעל אופי מדיני. זה שיקול דעת של המציע, אם הוא חושב שזה יסייע או לא יסייע לנושא. אני בכל מקרה אתמוך בהצעה.

האמת היא שדחיפות הנושאים היא כי הם מדברים על מצוקה של אנשים.

להם אין בית.

יצא מסוק משר הביטחון כדי לדאוג לחיות במדבר יהודה. יכול להיות שיש פחות בשבילם מאשר לחיות ולצמחים.

לכן, חשוב שהוועדה תתייחס באופן שוויוני ותדון בהצעות באופן מקצועי, לגופה של הצעה ולא לגופו של נושא.

קורה שעל שולחן הנשיאות מונחות הרבה מאוד הצעות לסדר. השבוע אושרו 6 הצעות במקום 5, כי כולן היו חשובות. יכול להיות שחלק מהדחיפות בהצעה שלך נעלם מעיננו ויכול להיות שהיית מציע יחידי.

לא, היו כמה.

אני רוצה להציע, שתגיש את זה עוד פעם כדי שיהיה על זה דיון בשבוע הבא, או שתגיש את זה לדיון מהיר באחת הוועדות.

אני עוברת להצבעה. מי בעד קבלת הערעור של חה"כ ניסן סלומינסקי.

היא הציעה הצעת פשרה טובה, ויכול להיות שהמציע יקבל אותה.

בשבוע הבא יהיה משהו אחר. זה חשוב לי השבוע.

ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – 4

נמנע – 1

לפיכך אני קובעת, שהערעור התקבל.

2. בקשת חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה הטרומית:

1.הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת השרים לענייני חקיקה), התשס"ז-


2007(פ/17/1960), של יצחק אהרונוביץ


2.הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדות שרים), התשס"ז-2007 (פ/17/2000),של


חה"כ גלעד ארדן


3.הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ), התשס"ז-2007

(פ/1997/17), של חה"כ ישראל כץ


4.הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי), התשס"ז-2007


(פ/2016/17),


5.הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (הפרטת שירותי בנקאות לעובדי מדינה וכוחות


ביטחון), התשס"ז-2007 (פ/1985/17), של חה"כ גלעד ארדן

אני עוברת לנושאים הבאים, בקשותיהם של חברי הכנסת להקדמת הדיון, בהצעות הבאות לפני הקריאה הטרומית. יש לנו 5 הצעות כאלה. אני אתחיל בהצעה הראשונה של חה"כ יצחק אהרונוביץ, הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת השרים לענייני חקיקה),התשס"ז-2007(פ/17/1960). אנא נמק לוועדה מדוע אתה חושב שיש לפטור את ההצעה שלך מחובת ההנחה. אני מודיעה לוועדה שיש הצעת חוק דומה של חה"כ גלעד ארדן. אתם שניכם תנמקו ואנחנו נעשה הצבעה על כל אחת בנפרד.

את ההצעה הגיש ביחד איתי חה"כ גדעון סער. אני הופתעתי לשמוע, שוועדת השרים מדי שבוע מתכנסת ומחליטה מה לאשר ומה לא לאשר. מדי פעם דוחים, ואני שואל מה הנימוק של הדחייה. אין נימוק. אני מבקש לדעת, מי התנגד ומי היה בעד. מה בדיוק התנהל שם. התברר, שאין תרשומת ואין פרוטוקולים, ואנחנו לא יודעים מה קרה שם.

הבקשה השנייה, היא בשלב הערעור ויכול להיות בשלב הצעת החוק, אותו חבר הכנסת יוכל להופיע בפני הוועדה ולשטוח את טענותיו ובקשתו. אני העליתי את זה גם במליאה. למען ההגינות, יו"ר הכנסת ביקשה שאנחנו יחד נגיש את הצעת החוק. הדברים האלה צריכים להיות בשקיפות מלאה. אנחנו צריכים להופיע בפני הוועדה ולקבל את כל החומר שיש בפני הוועדה.

אבל מה זה דחוף.

צריך להבין את המשמעות. הרי אם תהיה כאן המתנה של 45 יום, בהתחשב במועד היציאה לפגרה, את המושב הזה כבר אבדנו. זה דבר שהוא ביסוד מערכת היחסים בין חברי הכנסת לבין הממשלה. הוא משפיע על כל הצעות החוק הפרטיות, אשר מסתובבות במערכת מדי שבוע.

אני חייבת לומר שאריאלה קלעי אומרת: כי הממשלה מתנגדת בכל תוקף. בעיני, לא מקובל שנציג הממשלה לא בא לטעון את טענותיו. האם זה זילות של נציגי הממשלה לבוא ולומר מדוע הממשלה מתנגדת?

הם בכנס הרצליה עכשיו.

האם היא נימקה למה הם מתנגדים?

לא, ולפיכך אני רוצה לעבור להצבעה. אני רוצה להעביר מסר לכל נציגי הממשלה, אשר לא יופיעו בפני הוועדה הזאת על מנת להסביר מדוע הם מחליטים כך או אחרת, כי אני אציע לוועדה לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה.

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד.


אני מבקשת להעביר את המחאה הזאת לגברת אריאלה קלעי. אני עוברת להצעת החוק באותו נושא, של חה"כ גלעד ארדן. אנחנו עוברים להצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אני עוברת להצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ), התשס"ז-2007 (פ/1997/17), של חה"כ ישראל כץ. ברוך הבא חבר הכנסת כץ. אתה פעם הראשונה בוועדה, אני מקווה שנראה אותך יותר. נמק לוועדה, מדוע אתה חושב שיש לפטור את הצעת החוק מחובת ההנחה. יש הצעת חוק של צבי הנדל, אשר ינמקה בהמשך.

גם לי יש הצעה.

יש הצעה נוספת של חה"כ אליהו גבאי, אשר עדיין לא קיבלה פ'. ברגע שהיא תקבל פ' ותאושר על ידי הייעוץ המשפטי, אנחנו נצמיד את אותן ההצבעות. אני שומעת, שאי אפשר יהיה להצמיד אם היא לא תונח לפחות שבועיים לפני.

לי יש הצעה דומה שקיבלה את הפ', ולא הובאה לשולחן הוועדה.

היא תוצמד לפי התקנון.

לגופו של עניין, אני מציע תיקון לחוק העונשין, לפיה פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין, שנשקפת ממנה סכנה מוחשית. לא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה כנגד פורץ כאמור. הנוסח נלקח מתוך העיקרון של הגנה עצמית, שמופיע כבר בחוק. אני מציע להחיל אותו על מקרה של פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי. בשלבי החקיקה, הנושא של משק חקלאי יוגדר. בנוסף, בדומה לארה"ב, יוגדר באיזה מקרים של פריצה לתוך הבית הדבר הזה לא חל. הדחיפות הגדולה היא נוכח זה שהנושא נמצא על סדר היום. הציבור כולו מתעניין. התחושה הציבורית היא שיש לעשות משהו, לתת לאנשים את האפשרות להתגונן בביתם. המקרה האחרון חשף את הבעייתיות של כל העניין. זו הצעת חוק שיזמתי אותה במתכונת דומה לפני מספר שנים. היום, הציבור חש הרבה יותר את הדחיפות של העניין, ומצפה מהכנסת שתאמר את דברה, כדי שהאזרח יידע באיזה מקום הוא עומד. לא יכול להיות המצב האפור שקיים היום. זה כמו שפעם אמרו, שכל חייל צריך ללכת עם מדריך בכיס שיגיד לו מה הוא צריך לעשות ומה מותר לו. אי הידיעה היא הכי גרועה בעניין הזה. לכן, חייבים להעביר את החוק. אני אודה על הפטור הזה, כדי שאפשר יהיה לעבור להליך מהיר.

כאשר אני ביקשתי את הפטור מחובת הנחה, עוד לא ידעתי עד כמה זה דחוף. בערב שמעתי בחדשות שהוגש כתב אישום. גם אם לא תהיה חקיקה רטרואקטיבית, המסר שמאחורי זה שהחוק הזה ירוץ קדימה הוא כל כך חשוב, ולכן הדחיפות היא קלאסית בסיטואציה הזאת.

הנושא עלה לסדר היום במלוא חריפותו. מה שקורה בדרום זה מערב פרוע. אין דין ואין דיין. החוק של מדינת ישראל לא מגיע לשם. אם החוק הזה יקבל דחיפות ועדיפות, הוא יאותת לציבור שכנסת ישראל מתייחסת למה שקורה שם. מה שקורה שם, הוא חמור ביותר.

אני לא רוצה להתייחס לתוצאה של הצעת החוק הזאת. ייתכן שאני אצביע בעדה, וייתכן שאני אצביע בעדה במסויג. יש פה שאלה רצינית, שגם הפרקליטות מדברת בה. האם היה מדובר פה במקרה רצח, האם בהריגה, האם בהגנה עצמית. אתמול החליטו בתהליך של ערעור להגיש כתב אישום. דבר שצריך לדון בו, אם כי כל דבר אפשרי. הכנסת צריכה לתת את דעתה בדחיפות לנושא הזה: מה היא הגנה עצמית, מה הן המסגרות של הגנה עצמית, מה זה ביתו הוא מבצרו, האם אנחנו יכולים להרשות לכל אדם לעשות שימוש בביתו ככל העולה על רוחו. אני אומר בצורה מפורשת, אינני יודע אם אני אסכים להצעת החוק כפי שהיא כתובה פה, אבל הבסיס לדיון הוא מחויב המציאות, ומהר ככל האפשר.

יש חוק במדינת ישראל, וסדר הדין הפלילי ברור. אם מישהו טוען להגנה עצמית, החוק ברור. הוא מספק לו סעיפים למרבה. אם מישהו יורה במישהו בגב תוך כדי מנוסה, כפי שהמשטרה טוענת, אזי לא מדובר בהגנה עצמית. קורה פה דבר חמור, מתגייסים כדי לתת לגיטימציה למעשה פלילי חמור ביותר, קיפחו חיי אדם. הפרקליטות הקלה אתמול כאשר לא קיבלה את המלצת להאשים אותו ברצח אלא רק בהריגה. עשו את זה כדי להשאיר אותו במעצר.

אנחנו לא דנים בגופו של עניין. אנחנו לא נכנסים למהות.

הוא דיבר איתם בשפה מסוימת לפני שהוא ירה, ולכן המשטרה אומרת שאין כאן הגנה עצמית. הטענה הזאת לא נאמרה בזמן שהוא נעצר. למחרת, אחרי פגישה עם עורך דין, הוא התחיל להגיד שזאת הגנה עצמית. זה לא המקרה שישי לאמץ אותו. זה מקרה ברור, בו יש עבירה על החוק הפלילי של הגנה עצמית. פה יש הצעה חמורה ביותר, שאומרת שמקרים כאלה יוכלו אנשים יוכלו להשתמש בנשק – שהוא נשק לא חוקי - והם לא יועמדו לדין, הם לא ייעצרו.

זאת לא שאלה של בעד או נגד.

אני רוצה להרחיב ולהזכיר לחברי הכנסת, בעיקר מימין, מה יכולה לעשות הצעתו של חה"כ כץ לעשות אם היא תתקבל. בעונת מסיק הזיתים, יבוא ישראלי חמוש.

כמה מתנחלים הועמדו לדין עד היום?

אפילו אלקובי לא הועמדה לדין עד היום. בעונת מסיק הזיתים מרגיש תושב האזור מאוים על ידי מישהו שבא עם נשק, בלי מדים, עם כיפה. היות ובעבר ירו בבן שלו והרגו אותו, פגעו בעצי הזית, הוא יורה מתוך הגנה עצמית והורג את הישראלי.

זה לא קשור. אני מדבר על בית.

אני מתנגד גם לדבר הזה.

זיתים זה לא אנשים.

אני רוצה לעבור לשתי הצבעות. מי בעד לפטור את הצעתו של חה"כ כך מחובת הנחה?

בעד –11

נגד – 2

נמנעים – אין

הצעת החוק של ישראל כץ קיבלה פטור מחובת הנחה. כעת אני עוברת להצבעה על הצעתו של חה"כ הנדל.

בעד – 11

נגד – 1

נמנעים – אין

לפיכך, אני קובעת שהצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה. אני עוברת להצעתו של גלעד ארדן.

מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, קבע שהמכרז על שירותי בנק לעובדי המדינה ייצא לדרך בחודש מרץ. הצעת החוק קובעת ששני הבנקים הגדולים לא יוכלו להתמודד במכרז הזה, וזאת כדי לא להגדיל עוד יותר את הפערים בשוק הבנקאות ולמנוע כל סיכוי עתידי לתחרות. היא דחופה כי המכרז יוצא בחודש מרץ.

מי בעד לפטור את הצעת החוק מחובת ההנחה?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45