PAGE
2
ועדת הכנסת
22.1.2007
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ג' בשבט תשס"ז, 22.1.2007, שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 22/01/2007
קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה, בקשות חברי כנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הטרומית, הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הבנקים, הצעת חוק האזרחות (תיקון - הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006
פרוטוקול
סדר היום
1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה.
2. בקשת חבר הכנסת משה שרוני להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הזקנה), התשס"ז-2007 (פ/1966/17), לפני הקריאה הטרומית.
3. הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים.
4. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006 – הצעת חבר הכנסת יובל שטייניץ (פ/1279/17) – רביזיה.
נכחו
¶
חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר
קולט אביטל
גלעד ארדן
אורי אריאל
אליהו גבאי
זהבה גלאון
יואל חסון
שי חרמש
אביגדור יצחקי
יורם מרציאנו
גדעון סער
מאיר פרוש
משה שרוני
מוזמנים
¶
חה"כ חיים אמסלם
חה"כ משה כחלון
חה"כ אופיר פינס-פז
חה"כ יובל שטייניץ
לאה ורון – מנהלת ועדת הכלכלה
היו"ר רוחמה אברהם
¶
בוקר טוב. אני שמחה לפתוח ישיבה נוספת של ועדת הכנסת. על סדר-היום ארבעה נושאים. הנושא הראשון: קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה.
הוגשו הצעות בשלושה נושאים. הנושא הראשון: התנהלות הממשלה לאור התחקירים והתפטרות הרמטכ"ל, של איחוד לאומי-מפד"ל-יהדות התורה; המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת בנימין אלון. הנושא השני: התפטרות הרמטכ"ל דן חלוץ, של הליכוד; המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת בנימין נתניהו. הנושא השלישי: מדיניותה החברתית-כלכלית, בעיקר בנושא העלייה בנתוני האבטלה והעוני, של רע"מ-תע"ל, חד"ש-בל"ד; המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אחמד טיבי.
כדרכנו בקודש, כמו בפעמים קודמות, גם הפעם אני מציעה מסגרת של עשר דקות למציעים וחמש דקות לכל סיעה. מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה למסגרת דיון של עשר דקות למציעים וחמש דקות לכל סיעה בהצעות להביע אי-אמון בממשלה, נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
אושר פה אחד. לפיכך, אני קובעת שמסגרת הדיון תהיה עשר דקות למציעים וחמש דקות לכל סיעה.
2. בקשת חבר הכנסת משה שרוני להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הזקנה), התשס"ז-2007 (פ/1966/17), לפני הקריאה הטרומית
היו"ר רוחמה אברהם
¶
הנושא הבא על סדר-היום הוא בקשתו של חבר הכנסת משה שרוני להקדמת הדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הזקנה), התשס"ז-2007 (פ/1966/17), לפני הקריאה הטרומית.
חבר הכנסת שרוני, אנא הסבר לוועדה מדוע אתה מבקש לפטור את הצעתך מחובת הנחה מוקדמת.
חבר הכנסת מרציאנו, אתה מבקש הצעה לסדר?
יורם מרציאנו
¶
אני מבקש לומר שאני הנחתי שבוע לפני כן הצעה דומה, ואם מבקש חבר הכנסת שרוני פטור, אני מבקש לאשר גם להצעה שלי פטור.
זהבה גלאון
¶
כיוון שאני תומכת בהצעה של חבר הכנסת שרוני, אני מציעה לחבר הכנסת מרציאנו שיצמיד את הצעתו להצעה של חבר הכנסת שרוני.
משה שרוני
¶
אני מבקש מהוועדה לאשר את הפטור היות שאני חושב שזו ההצעה הקונסטרוקטיבית ביותר והצודקת ביותר.
יורם מרציאנו
¶
אני הגשתי הצעת חוק דומה, אני חושב שהיא עושה שכל בעקבות מה שקורה עם גמלאי ישראל – להצמיד את שכרם של הגמלאים לשכר הממוצע במשק, שלצערי בשנים האחרונות היה צמוד למדד ועקב כך הם כלל לא ראו עלייה בקצבאות שלהם.
צריך לזכור שהשכר שלנו כן מוצמד לשכר הממוצע במשק, ואי אפשר לקפח אוכלוסייה שלמה של גמלאים.
הנושא הזה עלה במסגרת תקציב 2007. אני יכול לומר לחברי הוועדה שהוחלט להקים ועדת שרים שתדון בעניין הזה במסגרת הדיונים בממשלה, אבל אני חושב שבלי הצעת חוק שתקדם את העניין הזה – לא יהיה לכך שום סיכוי.
כפי שאמרתי, הגשתי בדיוק את אותה הצעה כמו שהגיש חבר הכנסת שרוני – אני חושב שזה נכון וחשוב. אם ההצעה תקבל פטור מחובת הנחה, אני אהיה יותר משמח.
אביגדור יצחקי
¶
אני מבקש לומר שהסיכום שלי עם חבר הכנסת שרוני, שזה קודם כול יגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה, נראה האם זה מקובל על הקואליציה ומה עושים עם זה.
צריך לזכור שלהצעת החוק הזאת יש משמעות תקציבית מאוד מאוד רחבה, ולכן במהלך הזה אנחנו גם ניכנס למשא-ומתן עם האוצר בקשר להדרגתיות של העניין ואיך אנחנו פועלים בצורה מושכלת ונכונה.
אביגדור יצחקי
¶
מר שרוני, זה לא קשור למה שאמרתי.
שיהיה ברור לכולם – הריצה הזאת היום להצמדה לשכר הממוצע במשק מסתמכת על מה שקרה בעשר השנים האחרונות. לפי התחזית שלי, המדד בשנים הקרובות יכול לעבור את השכר הממוצע ולא בטוח שהשכר הממוצע במשק יעלה בצורה שונה, יותר מהמדד.
לכן, צריך למצוא מודל שמשלב בין שני הדברים כדי שכתוצאה מהחלטה שנסמכת על שנים קודמות, לא ייפגעו אנשים בשנים הבאות. לכן, יש בפנינו קריאה ראשונה, קריאה שנייה, שלישית.
משה שרוני
¶
כרגע, זוהי התקדמות איטית – השכר הממוצע במשק. אנחנו מכינים חוק שהשכר יהיה צמוד לשכר המינימום.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
אני עוברת להצבעה. מי בעד לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק בהתאם לסייגים שהציג חבר הכנסת יצחקי?
היו"ר רוחמה אברהם
¶
לפרוטוקול - הצעתו של חבר הכנסת מרציאנו תוצמד להצעת החוק של חבר הכנסת שרוני. מי בעד מתן פטור מחובת הנחה?
ה צ ב ע ה
בעד – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה לפטור מחובת הנחה מוקדמת את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הזקנה), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הטרומית, נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעתך, חבר הכנסת שרוני, קיבלה פטור מחובת הנחה, והצעתו של חבר הכנסת מרציאנו תוצמד אליה. תודה.
ג. הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים
היו"ר רוחמה אברהם
¶
הנושא הבא על סדר-היום: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים. ביום 29 בנובמבר 2006 החליטה הכנסת להעביר לוועדת הכנסת את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, על-פי סעיף 97ב לתקנון הכנסת.
כזכור, היתה מחלוקת בין המציע לבין יושב-ראש ועדת הכלכלה בדבר הרכב ועדת החקירה, דבר שעיכב את הדיון בעניין.
בינתיים, התגבשה הסכמה שלפיה ועדת הכלכלה תוסמך לשמש כוועדת החקירה הפרלמנטרית.
אלה הם הסמכויות והתפקידים המוצעים לוועדת החקירה
¶
1. בחינת מערכת עמלות הבנקים והרגולציה בנושא, תוך השוואות למערכות בנקאיות בעולם.
2. בחינת פעולתו וסמכויותיו של בנק ישראל בנוגע לעמלות הבנקים.
3. גיבוש המלצות לכנסת ולגופים המפקחים לשינויי חקיקה ורגולציה בנושא עמלות הבנקים והפיקוח עליהן, הכול תוך שימת דגש על שקיפות מערכת העמלות והיותה מובנת לציבור לקוחות הבנקים, ועל הגברת התחרות בין הבנקים.
מוצע כי לוועדת החקירה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת בכל הנוגע לזימון, קבלת מידע וסדרי עבודה.
מכיוון שהיתה הסכמה בין חבר הכנסת פינס-פז לבין חבר הכנסת כחלון, אני מציעה שהוועדה תתמוך בהצעה האמורה.
אני מזכירה כי בהתאם לתקנון הכנסת, חברי הכנסת רשאים להגיש הסתייגויות להצעת הוועדה.
האם מישהו מחברי הכנסת מעוניין להתייחס?
משה כחלון
¶
אני רוצה לבקש תוספת אחת – שהוועדה תוכל לטפל גם בפניות ציבור. נערמות אצלנו עשרות פניות של הציבור. הבקשה היא שלוועדת החקירה תהיה גם סמכות לטפל בנושא פניות הציבור.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
כן. ועדת הכלכלה משמשת כוועדת חקירה פרלמנטרית לנושא – כפי שקבענו לגבי ועדת חוץ וביטחון בנושא עמונה, ועדת החוקה, חוק ומשפט לנושא האזנות הסתר – ולפיכך, גם ועדת הכלכלה בנושא עמלות הבנקים.
אני עוברת להצבעה. מי בעד להסמיך את ועדת הכלכלה כוועדת חקירה פרלמנטרית? מי מתנגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה להסמיך את ועדת הכלכלה כוועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים, נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
13 הצביעו בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שוועדת הכלכלה מוסמכת בזאת לשמש כוועדת חקירה לנושא עמלות הבנקים. אנחנו נעביר זאת כהצעה למליאה.
חבר הכנסת כחלון, אני מציעה שננהג כפי שנהגנו בוועדת החוקה – שיום אחד מן השבוע, ועדת הכלכלה תשמש כוועדת חקירה. תבחרו את הימים ואז תוכלו פחות או יותר לא לשגע את המערכת. אני מודה לכם, חברים.
4. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות כפולה),התשס"ו-2006
הצעת חבר הכנסת יובל שטייניץ (פ/1279/17) – רביזיה
היו"ר רוחמה אברהם
¶
הוא הוזמן לדיון. במקרה שחבר הכנסת אינו נוכח, האם אנחנו יכולים לדון בבקשת הרביזיה שלו?
היו"ר רוחמה אברהם
¶
הוא הגיש את הרביזיה בכתב, הוא לא חייב להיות נוכח, חבר הכנסת יצחקי.
מליאת הכנסת החליטה להטיל על ועדת הכנסת לקבוע את הוועדה אשר תדון בהצעת החוק הבאה, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. ההצעה נדונה ביום 22 בנובמבר 2006 – הצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יובל שטייניץ,
(פ/1279/17).
נשמעו שתי הצעות
¶
להעביר את ההצעה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, או לוועדת חוקה, חוק ומשפט.
בישיבת ועדת הכנסת שנערכה ביום 26 בדצמבר 2006, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה ביקש רביזיה על ההחלטה שלא להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה.
יובל שטייניץ
¶
גברתי היושבת-ראש, תודה. אני מאוד מבקש מהוועדה לאשרר את ההחלטה שלה, שעליה ביקש חבר הכנסת מג'אדלה רביזיה. לפני כחודש התקיים פה דיון טוב ומעמיק עם מספר חברי כנסת – שרובם לא כאן עכשיו – והדיון התקיים בשאלה אם ההצעה הזאת היא יותר בעלת משמעות אזרחית או יותר ביטחונית.
רוב חברי הכנסת השתכנעו לאחר הדיון מכיוון שההצעה הזאת חלה על מספר מאוד מצומצם של מקרים והיא נועדה בעיקר – וזהו הסעיף העיקרי שלה - זה לא דווקא הגבלת אזרחות כפולה אלא הגבלת תפקידים כפולים, כך שמי שהוא אזרחי ישראלי לא יוכל לקחת על עצמו למשל תפקיד של שוטר או שופט בכוחות הביטחון הפלסטינים, או של יועץ לנשיא סוריה – או לחסן נסראללה או ליאסר ערפאת, בעבר היה מקרה כזה.
מאחר שהאלמנט הביטחוני הוא קריטי, והצעת החוק הזאת חלה רק על מדינות אויב – מדינות שאין איתן שלום, שגובלות בישראל – השתכנעו כאן רוב החברים שיותר נכון להעביר זאת לוועדת החוץ והביטחון.
אני לא רוצה לפתוח את הדיון מחדש, אלא אם כן יש צורך. אני מבקש לאשרר את ההחלטה של אז להעביר את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון.
ארבל אסטרחן
¶
כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, הנושא מתאים לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מדובר פה בנושא אזרחות ולמי תישלל אזרחות. זה נושא שנמצא בתחום אותה ועדה.
אביגדור יצחקי
¶
אני מבקש להציע הצעה . אני מניח שחברי הכנסת שישבו פה בדיון – אני לא ישבתי בדיון- לקחו בחשבון את השיקולים והצביעו מסיבה עניינית להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון, כי יש פה נושא ביטחוני שצריך להתייחס אליו.
יחד עם זאת, בסופו של דבר, חוק אזרחות צריך לקבוע איך קובעים נהלים בשאלה אם אדם יכול להיכנס, לא יכול להיכנס, כן רשאי לקבל ויזה, לא רשאי לקבל ויזה – וזה רק בתחום משרד הפנים.
אני רוצה להציע שגברתי היושבת-ראש תדבר עם שני ראשי הוועדות – ועדת חוץ וביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה – ויקימו ועדה משותפת שתדון בעניין הזה, ובא לציון גואל.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
לא הייתי רוצה להגיע למצב שבו אנחנו לא מוצאים פתרון, ולכן אנחנו מציעים פתרון נוסף- ועדות משותפות. לעניות דעתי, מרוב ועדות משותפות – ברגע שאנחנו מקימים אותן, אנחנו רק תוקעים מקלות בגלגלים של המערכת. עשינו את זה בזמנו בעניין התקציב וחוק ההסדרים במיוחד, כאשר היו נושאים מאוד מיוחדים ואפשר היה לתחום אותם פחות או יותר בלוחות זמנים.
אביגדור יצחקי
¶
אפשר אולי להרגיע את חבר הכנסת שטייניץ, שבעקבות העובדה שחבר הכנסת גאלב מג'אדלה – בשעה טובה, תוך ימים לא ארוכים, יהיה גם שר – אולי החשש שלו - - -
יובל שטייניץ
¶
שתי הערות. ראשית, אני מאוד מכבד את חבר הכנסת גאלב מג'אדלה ואני מאוד מברך אותו אם הוא יהיה השר הערבי הראשון במדינת ישראל.
יובל שטייניץ
¶
ההצעה שלי להעביר זאת לוועדת חוץ וביטחון לא היתה קשורה לזהות יושבי-הראש. היא היתה קשורה לשני דברים. למרות שיש פה גם פן של אזרחות, זה לא חוק אזרחות כי הוא חל על מקרים בודדים – עד היום בתולדות ישראל, על מקרה אחד.
המטרה העיקרית של החוק היא למנוע נאמנות כפולה, שיש לה אלמנטים ביטחוניים.
יובל שטייניץ
¶
הסעיף העיקרי כאן – למרות שיש גם סעיף אזרחות – זה מניעת כפל תפקידים, מניעת מצב שבו אזרח ישראלי יהיה מחויב, על-פי התפקידים שהוא יקבל, לרשות אחרת: לנשיא אחר, למשטרה אחרת, לצבא אחר, שמצויים במצב מלחמה עם ישראל.
החוק הזה מיועד למנוע מצב שבו אזרח ישראלי יהיה מחויב לצבא, לכוחות ביטחון – על-פי קבלת תפקיד - או יקבל תפקיד מחייב במדינת אויב.
זאת המטרה שלו. האלמנט שלו הוא ביטחוני בעיקרו, הוא סתימת פרצה שנוצרה בעבר בצורה מזערית. האלמנט המרכזי שלו הוא לא אזרחות, אלא ביטחון ומניעת כפל תפקידים במדינות אויב או בארגוני אויב.
לכן, אני מבקש - כפי שבפעם שעברה השתכנעו בדיון ארוך מאוד - לקיים את ההחלטה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. זה המקום היותר נכון שלו, למרות שהוא באמת נופל בין שתי הוועדות.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
אני מודה לך. מי בעד בקשת הרביזיה של חבר הכנסת מג'אדלה? מי מתנגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 8
נגד – 5
נמנעים – אין
בקשת הרביזיה של חבר הכנסת גאלב מג'אדלה נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
בעד הצביעו 8, נגד – 5, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שבקשת הרביזיה של חבר הכנסת מג'אדלה נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
אני עוברת להצבעה הבאה – מי בעד להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה? מי מתנגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 8
נגד – 5
נמנעים – אין
הבקשה להעביר את הצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם
¶
בעד הצביעו 8, 5 מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת החוק שמספרה
פ/1279/17, של חבר הכנסת יובל שטייניץ, עוברת להידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
תודה רבה, שבוע פורה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30.