PAGE
1
הוועדה למאבק בנגע הסמים

29.1.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הסמים

יום שלישי, ד' בשבט התשס"ז (23 בינואר 2007), שעה 12:00

פצצה מתקתקת על הכביש – תקנות התעבורה למתן רישיון נהיגה לרכב ציבורי

חברי הוועדה: נסים זאב - היו"ר

גלעד ארדן

רונית תירוש

שוקי שדה, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מנהל אגף הרישוי

ידידה רזלן, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אחראית נהיגה תקינה

שרית לוי, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ראש תחום מחקר הגורם האנושי

רפ"ק רוני לוינגר, המשרד לביטחון פנים, קצין תעבורה

אלכסנדר גוראריה, משרד הבריאות, המח' לבטיחות בדרכים

אורי אסטליין, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ראש תחום אכיפה

בת-שבע פנחסוב

אסתר מימון

פצצה מתקתקת על הכביש – תקנות התעבורה למתן רישיון נהיגה לרכב ציבורי

ברשותכם, אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים. הנושא היום הוא בדיקת סמים ואלכוהול לנהגים בכלי רכב ציבוריים, אבל לאו דווקא. המציאות במדינת ישראל, שבסופי שבוע אנחנו נתקלים בהרבה מקרים של תאונות דרכים קשות, קטלניות, כאשר נהגים יוצאים מפאבים, יוצאים מדיסקוטקים שיכורים, וההרג הוא לא קטן, הוא מאוד משמעותי, ואנחנו רואים שיש עלייה חדה בנושא של שימוש באלכוהול ובסמים, וכשהמשטרה בודקת היא מוצאת. היו לאחרונה בדיקות, המשטרה עושה עבודתה, ביכולות שלה ובזמנים שהיא קובעת לעצמה, ואני יכול לומר שכמעט אף פעם המשטרה לא התאכזבה, היא תמיד מצאה, לפי מה שאני שומע בתקשורת, בעשרות מקרים, לא במקרים בודדים. המצב הוא מאוד מדאיג. אנשים נמצאים במצב שהיכולת שלהם לשליטה ברכב היא כמעט בלתי אפשרית, וזה כלי משחית, זה כמו כלי ירייה שאדם יורה, זה אותו דבר.

השאלה הראשונה, האם לחייב נהגים שהם נהגים בכלי רכב ציבוריים באופן קבוע, להיבדק בתקופות מסוימות, או שאנחנו נסתפק בבדיקות פתע, כפי שזה קיים בכלי רכב אחרים, זאת אומרת, הדין בפרייבטים הוא כמו הדין בכלי רכב ציבורי, שיכול להיות שזה הרבה יותר יעיל. כי כשאדם יודע שהוא הולך לבדיקה, הוא מכין את עצמו מראש, הוא יודע שהוא צריך להיות נקי, וזה תלוי בסוג הבדיקה שנעשית על ידי הבודקים, יש בדיקה קלה יותר ויש בדיקה יותר קשה. שאלתי, מתי אפשר לגלות? האם גם כשאדם לוקח סמים קודם לכן, יומיים או שלושה? בסמים, הבנתי, שאם עושים בדיקה, אפשר לדעת גם אחרי שבועיים-שלושה אם האדם השתמש.

יש שרידים.

בבדיקת שיער אפשר לדעת לטווח זמן יותר ארוך.

הבנתי, עד 21 יום.

אני לא זוכר כמה.

בסמים, זה עד שלושה שבועות.

כמה באלכוהול?

באלכוהול הכול מתנדף מהר, בתוך שעות זה מתנדף.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, כי אני יודע שאלכוהול מתנדף, ואני לא יכול לעשות בדיקה רטרואקטיבית. למרות שאני יודע שהנהג הזה, גם אתמול, גם שלשום, עבד בתחבורה ציבורית. אני יכול לדעת לפי הכרטיס, שהוא עבד לפני שעתיים, לפני ארבע שעות, כי הוא צריך לחתום כרטיס, כך זה בכל התחבורה הציבורית, גם ברכבים ציבוריים פרטיים, בחברות הסעה, אני יכול לדעת אם האיש עבד או לא עבד. השאלה, אם יש לי היכולת לבדוק רטרואקטיבית. למשל, אני יודע שלפני ארבע שעות הוא הסיע ילדים, עכשיו אני בדקתי אותו ונמצא שהוא שתה אלכוהול, האם אני יכול לדעת האם גם בשמונה בבוקר, כשהוא הסיע ילדים לבית הספר, האם אז הוא היה תחת השפעת אלכוהול. זו שאלה מאוד מרכזית בעיני.


השאלה המרכזית שלנו בדיון היא, האם הבדיקות צריכות להיעשות לפי עונות, לפי בקשה של רישיון, כפי שזה קיים במדינות שונות בעולם, או שעדיף שהבדיקות יהיו בדיקות פתע לחלוטין, שאני יכול לקבל תוצאה יותר טובה ועניינית.

אני מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש רופא מוסמך של משרד התחבורה, שבודק נהגים, את כשירות הנהיגה שלהם, כולל אלכוהול וסמים, אנחנו גם מקבלים דיווחים מהמשטרה, מהביטוח הלאומי, מהצבא, מכל הרשויות, דרך משרד התחבורה. משרד התחבורה פונה אלינו, ואנחנו בודקים ומגבשים החלטה, אם אדם כשיר לנהיגה או לא כשיר לנהיגה.


לגבי אלכוהול. באתי למדינת ישראל ממדינה שהאלכוהול בה היא מגיפה, רוסיה, לכן יש לי ניסיון מסוים. לדעתי, אנחנו צריכים ללכת לפי ניסיון של כמה מדינות, ולא להגדיר את מינימום האלכוהול שצריך להיות בדם. מינימום האלכוהול שצריך להיות בדם הוא 0.5 מיליגרם לליטר.

מה זה למשל? האם זה כוס יין?

למשל. אם אני אשב איתך ביחד ונשתה כוס יין, אצלי זה לא יעבור, אצלך זה עובר.

התגובה היא אינדיווידואלית לכל אחד.

זה לפי משקל, לפי תפקוד כליות, לפי הרבה פרמטרים. אני מבין שיהיו הרבה התנגדויות לזה. זה דבר אחד.

נעלה את הרמה.

צריך להוריד רמה עד לאפס.

איזו רמה נחשבת לסיכון? לא מה שאין לי בדם בכלל, אלא מה שיש לי בדם, יש לי 1%, 2%.

אין בסופו של דבר סטטיסטיקה מסוימת שמראה שאדם מקבל סחרחורת או חוסר שליטה בהגה מאחוז מסוים, אצל כל אחד זה אינדיבידואלי.

הניסוח אומר שאדם שבגופו נמצא 0.5 ויותר, הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול, ולפיכך רואים אותו כשיכור.

אני לא שותה בכלל, המשקל שלי סביב ה-50, מה אני יכולה לשתות שזה יהיה 0.4?

מה שיש בפרסומת זה בקבוק בירה, אבל לדעתי זה לא נכון. צריך לא לשתות שום דבר, כי בקבוק בירה בשבילי זה כלום, ובקבוק בירה בשבילך, אולי זה יותר ישפיע.

אתה יותר שמן ממני, ושתית יותר.

זה גם תלוי בהרגלים. אם אדם רגיל לשתיית אלכוהול, זה לא משפיע עליו.

נכון מאוד.

אני רוצה לדעת האם אפשר לתת אותה קטגוריה לכולם או לא. הוא אומר לך שלא. מי שרגיל לשתייה, בקבוק בירה לא משפיע עליו, זה כמו מים בשבילו.

אני מתעקשת בנקודה הזאת, שמאוד מציקה לי. אני נורא רוצה לצאת עם הנחיות שפויות לציבור. ברור לי שמאחר שאתה לא יכול לתת אינדיקציה אחת לכולם, אתה מעדיף ללכת על אפס, כמו אלימות אפס – אני אסביר, אם נגיעה זה אלימות או לא, אז אני קובעת אלימות אפס – זו הדרך הקלה. אני יוצאת עם משפחתי לחגוג יום הולדת לחמותי, ואנחנו שותים כוס לחיים. גם זה לא תרשה? כל אחד מאיתנו בא עם מכונית. אני לא רוצה ליצור מצב מטורף שמשום שאנחנו לא מסוגלים לתת קריטריון אחיד, נחסל את זה. הציבור לא יעמוד בזה, אני לא רוצה ליצור מהציבור עבריין. אנחנו הולכים מקצה אחד לאחר, וזה לא נכון. אני לא רוצה ליצור ציבור עבריין. אני לא רוצה לחוקק חוק לא הגיוני.

צריך להביא בחשבון שמישהו ידווח שאדם מכור לאלכוהול, זה בלתי אפשרי. יש חובת דיווח 12(ב), שכל רופא חייב לדווח. אנחנו עובדים על זה, הכנסת עובדת על זה, שרופא ידווח אם לאדם יש נטייה חריגה לשתיית אלכוהול. זה דבר אחד.


דבר שני. אי אפשר לבדוק, ללא היסטוריה רפואית של אדם, אם יש לו נטייה לשתייה, אי אפשר, אף אחד לא יכול לבדוק לפי פרמטרים פיזיולוגיים שלו. הבדיקה צריכה להיות או בהפניה ממשטרת ישראל, שתפסו אותו במצב שהוא היה תחת השפעת אלכוהול. רק אחר כך אנחנו יכולים להתחיל לחקור אם זו מקריות, למרות שזה לא יכול להיות מקרי, כי בדרך כלל אדם ששותה, הוא כבר עבריין, זה כמו חגורת בטיחות, שלפעמים כן ולפעמים לא, אין לפעמים כן ולפעמים לא. הזכרתי דיווח מרופא משפחה ובנוסף לזה הסברה, לא יותר מזה.

תודה, אדוני. אני רוצה לעבור למשטרה. חשוב לי הנתון, אם יש לכם. האם יש לכם נתון מ-2005 או 2006, כמה תאונות נגרמו כתוצאה מאלכוהול וכמה מסמים?

אני רוצה לומר קודם כול לגבי מה שהיושב-ראש אמר בנושא האכיפה. אני רוצה לציין, שבחצי השנה האחרונה יש לנו כלי אפקטיבי משמעותי מאוד שנקרא "השבתת רכב". בתחילת יוני השנה התחלנו בפרויקט, שהוסדר כמובן בחקיקה, שבו אנחנו משביתים כלי רכב ל-30 יום ומאחסנים אותו במגרשים שמיועדים לכך. העבירה שעליה מושבתים הכי הרבה כלי רכב היא נהיגה בשכרות, זה חלק מההתמודדות, חלק מהכלים. יש פסילה של רשיון הנהיגה, וכרגע גם השבתה של הרכב, כשכל עלויות האחסנה נופלות על הנהג או על בעל הרכב. יש לנו למעלה מ-5,000 כלי רכב מושבתים, כשהעבירה הכי משמעותית היא העבירה של נהיגה בשכרות.

מאוד אפקטיבי הדבר הזה.

למעלה מ-5,000 כלי רכב מושבתים בחצי השנה האחרונה. כרגע אנחנו יוצאים במחקר מלווה, בודקים את השפעות הפרויקט הזה. העבירה הכי משמעותית שעליה אנחנו משביתים היא נהיגה בשכרות.

5,000 כלי רכב זה רק על נהיגה בשכרות?

זה סך הכול.

כמה על נהיגה בשכרות?

בערך 25%.

בערך 1,000.

המבצעים שלנו הם בעיקר בסופי שבוע, בקרב בני נוער. יש לנו בלשים שנמצאים ליד הפאבים, עושים את בדיקת הנישוף ופועלים בהתאם.


לגבי השאלה של התאונות. השאלה נכונה, אבל התשובה בעייתית. היום, במסוף המשטרתי, המערכת הממוחשבת בנויה כך שבסיבת העבירה אפשר לציין רק עבירה אחת. יש הרבה תאונות שסיבת העבירה הרשמית, כמו שהיא מופיעה בנתוני המשטרה, היא, למשל, סטייה מנתיב או אי עצירה בעצור, או מהירות. כך היא מדווחת וכך היא נכנסת לסטטיסטיקה. אבל מה שגרם לסטייה מנתיב או מה שגרם למהירות, או מה שגרם לאי עצירה בעצור, זו השפעת סמים או אלכוהול, והיא לא מדווחת. לכן, כשאני בודק בעיניים קרות, הנתונים נמוכים, מדובר על אחוזים בודדים, 5%, אבל ההשפעה של הסמים או האלכוהול היא הרבה הרבה מעבר לזה.

איך אתה יודע שזה 5% אם זה לא מדווח?

בתאונות דרכים אפשר להזין עבירה אחת.

כשאתה אומר 5%, זאת אומרת, זה לא מדיווח רשמי. ה-5%, כשאתה אומר שהם בגלל סטייה או משהו אחר- - -

בגלל סטייה לא נכנס ל-5% האלה.

אתה אומר ש-5% זה משתיית אלכוהול או מסמים.

ב-5%, הבוחן ציין בפרטי התאונה, במערכת הסטטיסטית של המשטרה, שסיבת התאונה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

מה העבירה?

זאת העבירה.

מה סיבת התאונה?

התנגשות, יכולים להיות הרבה דברים.

אם הוא נוסע נורמלי, למה יש התנגשות?

היו גם התנגשות או אי עצירה בעצור או סטייה מנתיב.

אז יש עבירה, עבירה קיימת, אי אפשר שתהיה תאונה בלי עבירה.

ברור, אבל הבוחן לא יכול לציין את שתי הסיבות, רק סיבה אחת.

אם אתה אומר שיש 5% שמדווח בגלל סמים או אלכוהול, וכל תאונה היא עבירה בפני עצמה, או בגלל אי עצירה בעצור או בגלל אי מתן זכות קדימה- - -

יכולה להיות גם התהפכות עצמית.

רוב התאונות הן בגלל עבירה, וזה לא קשור לגוף העבירה. זאת אומרת, העבירה היא סטייה, המניע לעבירה היא שתייה. הבנת אותי? יכול להיות עוד דבר, יכולה להיות מהירות מופרזת, אבל אולי הוא גם לא עצר בשלט עצור.

עבירה אחת כותבים. השדה בנוי בצורה כזאת- - -

זה כמו חכמי חלם.

זו מערכת פרימיטיבית, ישנה.

לא כותבים שהוא עשה שתי עבירות? הוא נסע על 150 וגם לא עצר בשלט עצור.

עכשיו מפתחים מערכת חדשה שנקראת "פלא".

אני ראש תחום מחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ידענו על הבעייתיות הזאת של דיווח חסר, ונעשו שני מחקרים, האחד נגמר, והשני בביצוע. האחד היה עם מכון גרטל, יחד עם מכון אבו-כביר. הם בדקו נתונים על הנהגים שנהרגו בתאונות דרכים. הם בדקו משנת 2000 עד 2004, אם אני לא טועה.

יש נתונים ממדינות אחרות בעולם, כמה נהרגים, וכמה בגלל סמים או אלכוהול?

גם שם יש דיווח חסר כמו אצלנו. יש מגמה של החמרה, משנת 2000-2004 נמצאו פי שישה הרוגים שהגיעו לאבו כביר עם אלכוהול בגוף.

יש בעיה אמיתית. כשאתה בוחן וחוקר את התאונה, אתה לא יכול לעשות במקום את הבדיקה.

אני חייב לקבל את התוצאה בסופו של דבר, ולא יכול להיות שהמשטרה תכתוב בדיווח שהתאונה נגרמה בגלל שנהג לא עצר בשלט עצור או בגלל סטייה, ובנוסף לכך לא תציין שהיתה השפעה של אלכוהול או סמים.

חשד.

את אומרת שנעשו בדיקות באבו כביר.

זה מחקר.

אם נעשו בדיקות ונמצא, בתאונה קטלנית, שאדם נהרג בתאונה, שיש בדם סמים ואלכוהול, זה כבר לא חשד.

תוצאות המחקר הן סודיות, אי אפשר להעביר למשטרה אחר כך.

אני המום. המשטרה לא זכאית לדעת ממה אדם נהרג בתאונת דרכים?

זה רק מחקר.

משטרה צריכה לדעת, כשיש תאונה קטלנית, מה הגורם.

המשטרה יודעת.

יש כל מיני סקרים, יש מי שאומר שיש עשרות אחוזים של תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה מהשפעה של אלכוהול וסמים. אנחנו רואים בסופי שבוע צעירים נהרגים, כמעט כל שבוע, האחוזים פה מאוד משמעותיים. אנחנו רוצים לדעת, האם למשטרה יש הכלים להתמודד, יש היכולת וכוח האדם. זה לא שאני אעמוד בצומת מסוים או שאתחבא מאחורי הפאבים כדי למצוא צעיר שאולי עכשיו יוצא שיכור, זה גם.

למה לא? זאת אופציה טובה.

איפה בדיקות הפתע, למשל, בדיקות לאנשים שיוצאים מאולמות חתונה?

בודקים, בהחלט. יש אולם חתונה, יש פאב ויש דיסקוטק. אני היום יכול בתור שוטר לעצור אדם, בלי שום חשד, בן אדם שהולך לתומו ברחוב, החקיקה מאפשרת לי לחייב אותו בבדיקת נשיפה. זה משהו חדש.

זה התיקון לסעיף 72.

במסגרת התיקון הזה אנחנו נבקש, כמו שיש לגבי נשיפה, גם לגבי בדיקת רוק, הרוק יאפשר לי להגיע גם לסמים, ולא רק לאלכוהול.

האם אתם בודקים רק כשיש חשוד, או סתם במסגרת בדיקת רישיונות?

במסגרת בדיקת רישיונות המשטרה מוסמכת, לפי התיקון החדש לחוק, גם ללא חשד, להורות על בדיקת נשיפה, שכרגע היא מתאימה רק לאלכוהול. אנחנו מבקשים במסגרת תיקון 72- - -

אני אביא הצעת חוק כזאת, ואני אצרף חברים.

לגבי רוק זה 169, לא 72.

אנחנו בעיצומו של מחקר של כל הנהגים שנפגעו בתאונות דרכים, שהגיעו לחדרי טראומה. לוקחים דגימה של אדם, גם זה נעשה באופן סודי, במשך שנה, ואז נמצא את המדד הנכון.

עכשיו זה כבר לא יהיה סודי.

בדיקת דם לא מזוהה זו יתרת דם לא מזוהה, וקיבלנו אישור לעשות אותה מיועצים משפטיים. אנחנו מקווים, בתוך שנה, לקבל את המדד בדיוק, כמה נפגעים מתאונות דרכים מגיעים לחדרי מיון עם אלכוהול בדם.

כאשר יש מצב יותר מסביר, שאכן הנהג היה שיכור, תחת השפעה של אלכוהול, הוא מדיף ריח של אלכוהול, אני מבין שאין לכם יכולת לעשות לו בדיקת דם כדי להביאה כעדות לבית המשפט.

רשאי השוטר.

בדיקת דם זה פולשני.

מה קורה במדינות אחרות בעולם?


דרך אגב, היה מקרה מאוד קשה של תאונה, של נהג שהיה תחת השפעת אלכוהול. המשטרה ידעה שהוא תחת השפעה, המשטרה ביקשה דגימת דם, הוא לא הסכים, סירב, למרות שלמשטרה היה ברור, מעל לכל ספק, שהוא היה תחת השפעה.

בתיקון הזה, אם הוא מסרב לבדיקה, הוא נחשב לשיכור, כולל כל הסנקציות הנלוות – פסילה מינהלית, השבתה מינהלית.

זה לא ודאי, עדיין זה ניתן לוויכוח בבית המשפט. הוא יכול לטעון שהוא מרגיש פגיעה בזכות הפרט, בזכות האדם.

ברגע שהוא שיכור- - -

הוא מתווכח שהוא לא שיכור.

אם אתה מתווכח, תעשה בדיקה.

אם הוא לא עושה את הבדיקה, מבחינת החוק הוא שיכור.

תשאל את השאלה, לכמה מעבדות יש יכולת לעשות את הבדיקה.

שתי מעבדות.

צריך יותר?

בטח.

ביום שהיית אצלנו, הלכת מוקדם מדי, באותו יום חנכו ניידת שנקראת "אלכוסם", שהרשות למלחמה בסמים יחד עם אגף התנועה בנתה, שמאפשרת לניידת הזאת לבדוק במקום את הנושא של הימצאות סמים או אלכוהול בגוף האדם. כאן אנחנו רוצים לחזק את סעיף 169, שיאפשר לנו את בדיקת הרוק, כמו נוזלי גוף אחרים.

אני מנהל אגף הרישוי. משרד התחבורה, הן השר והן המנכ"ל, לוקחים את כל נושא הסמים בצורה מאוד רצינית. לראיה, הקימו ועדה בין-משרדית, שהייתי יושב-בראשה כאשר פעלנו לבדיקה וראייה היכן לפטור את מערכת הבדיקות שאנחנו רוצים לעשות בנהגים – איזה סוגי נהגים, לוחות זמנים וכיוצא בזה.


לפני זה אני רוצה לציין, שמשרד התחבורה מקבל נתונים על מורשעי סמים בלבד. כאשר אני אומר "מורשעי סמים", אלה אנשים שכבר נמצאים לאחר שיפוט, והורשעו. יש עוד הרבה אנשים שנמצאים בתהליך הזה, ועדיין לא מגיעים אלינו לבדיקה, כמו אנשים שנבדקים על ידי הביטוח הלאומי, על ידי משרד הבריאות.

סליחה, מורשעי סמים הם לא מעשני סמים, זה יכול להיות גם סחר.

אנחנו מדברים על משתמשים.

בידי המשטרה אין הרשעות, אפילו באחוזים נמוכים, מול המשתמשים. אם היום יש עשרות אלפי צרכני סמים, אין היום עשרות אלפי תיקי הרשעה.

הם נקראים אצלנו "מורשעי סמים" מול המערכת המשטרתית. אנחנו מקבלים נתונים. מ-2002 התחלנו לקבל נתונים. מ-2002 ועד היום הגיעו אלינו, על פי הרישום, כ-11,400 מורשעי סמים. מאחר שאנחנו מתמקדים במערכת של נהגי אוטובוסים ונהגי מוניות, מה שנקרא בשפה שלנו "נהגים מקצועיים", שזה לא כולם – זה רק חלק קטן, גם נהג מעל 15 טון הוא נהג מקצועי, גם נהג סמיטריילר הוא נהג מקצועי, נהג גרר הוא נהג מקצועי וכיוצא בזה – מתוכם, נכון לעכשיו, יש כ-113 אנשים, שכולם נמצאים במערכת בדיקות. איך מתנהל התהליך הזה? ברגע שאנחנו מקבלים את מורשעי הסמים, אנחנו מעבירים אותם אוטומטית למכון הרפואי, לבדיקה רפואית. על בסיס הנתונים והתשובות של המכון הרפואי אנחנו נוהגים. אם תשאלו את ד"ר אלכסנדר, תראו שמערכת הבדיקה הובילה לכך שמספר נהגים מועט יחסית הם בעלי התליית רישיון מסך כול כל מורשעי הסמים, אני מדבר, כמובן, על בסיס ההמלצה שלהם.

בלי שום קשר לסמים, הם היו בהתליית רישיון, לא בגלל הסמים.

אני מדבר בגלל הסמים.


מתוך ה-11,4000, מ-2002, נבדקו על ידם עד היום כ-7,000. הם בודקים כ-2,000 בשנה. יכול להיות שצריך להגביר את זה. ביקשנו בזמנו שיגבירו את הנתונים, וכנראה שיש בעיה, ולא מצליחים לבדוק מעבר לזה. זה היקף הנתונים על כאלה שנמצאים בתהליך מבחינת הבדיקה.


הוועדה הבין-משרדית עבדה תקופה ארוכה, קיימה ישיבות אינטנסיביות, והגיעה לכלל סיכום, נכון לימים אלה. הדוח כבר נמצא בידי, בכוונה עוד לא העברתי אותו לוועדה, כי עדיין לא הצגתי אותו, לא למנכ"ל ולא לשר, אבל מבחינת הנתונים, העיקרון הוא, שאנחנו הולכים על איזה פעילות לבדיקות אקראיות, וגם בדיקות מסודרות. יש הבדל בין בדיקה בכביש לבדיקה מפעלית בתוך מפעל, אחת לתקופה, לפי ההמלצות שלנו. לאור מיעוט הנקודות שבהן אפשר לבצע את הבדיקות, המלצנו לפעול גם לפתיחת מערכות נוספות לבדיקות האלה. היום יש ארבע צורות לבדיקת הסמים: בדיקת השיער, בדיקת הרוק, בדיקת דם ובדיקת שתן. כל פעולה בנפרד, מבחינת לוחות הזמנים, היא שונה. המלצנו על בדיקה אחת או שתיים, ואנחנו רוצים להביא את זה לסיכום סופי. כשזה יסוכם, אנחנו נעביר את הדוח, בצורה מסודרת, גם לכבודו. מבחינתנו, עד סוף פברואר הסיכומים יהיו מוכנים.


יש מגמה שהבדיקות יתבצעו בשני מגזרים עיקריים: הנהגים המקצועיים בכללם, שנהגי האוטובוסים והמוניות נכללים בהם, ובדיקות שיתבצעו ברמת המפעלים, לנהגי המשאיות וכיוצא בזה, אחת לתקופה.


יש חקיקה בעבר, ואנחנו מיישמים אותה, שכל נהג חדש חייב להצהיר, במסגרת הפעולות ההתחלתיות שלו, שהוא לא צרך סמים בשנה האחרונה.

אין ספק שאנשים לא מתייחסים ברצינות להצהרה הזאת, כי הם מעוניינים לקבל את הרישיון. נכון שהישראלים לעולם לא מרמים...

כל אלה שמצהירים אמונים למדינת ישראל מאמינים בזה?

על אחת כמה וכמה, מי שמוציא רשיון נהיגה, לא יצהיר.

אנחנו לפחות משתדלים לעשות מה שאנחנו יכולים.

אולי נשאל אותו, אם הוא יודע לנהוג טוב, ונסתפק בכך, למה לעשות לו מבחן?

מאחר שאנחנו יודעים שגם כאלה שצורכים סמים נוהגים טוב, אנחנו לפחות עושים את הבדיקה.


הוועדה עשתה עבודה מרובה, לקחנו נתונים ממדינות שונות, ישבנו בפעילות שוטפת, יש חבר אחד לפחות בוועדה שהיה איתנו. הוועדה איגדה בתוכה את איגוד אל-סם ואת כל האיגודים למיניהם. אם נצליח לאמץ את הנתונים האלה בשלב מאוחר יותר- - -

לא מאל-סם, מהרשות למלחמה בסמים.

נכון, הרשות למלחמה בסמים.

תודה. גלעד ארדן, בבקשה.

אני מברך אותך על קיום הדיון, זה נושא חשוב מאוד. לא הגעתי לתחילת הדיון, כי עלה חוק שלי בוועדת החינוך, צר לי שהצטרפתי באיחור, ואני לא רוצה, בטעות, לחזור על כל מה שנאמר, אני בהחלט חושב שהוועדה בראשותך, טוב שלא תמתין לממשלה – גם אני עובד על הצעת חוק בעניין הזה, אני אשמח שנעשה אותה במשותף, לא משום שחברי הוועדה לא עושים את מלאכתם, הם עושים מלאכתם נאמנה – אבל מטבע הדברים עבודת הממשלה לעתים נתקלת בקשיים שמעלה משרד כזה או אחר. אני לא זוכר מתי הוועדה הוקמה- - -

היא הוקמה לפני 11 חודשים.

אולי בראשותך זה 11 חודש, אבל הנושא מסתובב במערכת זה מספר שנים. שוקי שדה, אנחנו עובדים יחד, ואין לי טענות לשוקי שדה, אני סמוך ובטוח שהוא עושה מלאכתו נאמנה.


כדי להאיץ את פעילות הממשלה בנושא הזה, כדאי שיונחו הצעות חוק מטעם חברי הכנסת.


רציתי להעלות הערה לגבי הנושא של טייסים, שזה כלי תחבורה לא פחות חשוב. ניהלנו שיחה עם מנכ"לית "בריטיש איירוויז", מסתבר שהם, לפני כל טיסה, מחייבים את הטייס לעבור בדיקה.

מה קורה אם טייס שותה במהלך טיסה?

זה לא צחוק, עושים לו גם בדיקת סמים, לא רק בדיקת אלכוהול. מדובר בחיים של מאות בני אדם. בדיוק אתמול היה מקרה שטייס התמוטט, והחליף אותו טייס משנה. צריך לחשוב לסגור גם את הפרצות האלה, ואלה דברים שקיימים בעולם.

הוועדה שלי התעסקה ברמת הנהג. לגבי רמת הטייס, אני יכול לבדוק.

גם לגבי נהגי רכבות?

לא, רק נהגי רכב, אבל הפעולה יכולה לחול גם עליהם.

אחרי שתביא את המסקנות נראה.

תקבלו את המסקנות בצורה מסודרת, אחרי שהשר והמנכ"ל יראו אותן.

אנחנו, בצורה אלגנטית, עברנו מאלכוהול לסמים, ואי אפשר לחבר את זה ביחד, אלה שני נושאים נפרדים, ומאוד חשוב להפריד אותם.

הוועדה הזאת דנה גם בזה וגם בזה.

משטרת ישראל מתייחסת להשפעת אלכוהול וסמים ביחד, אבל סמים זה יותר חריג מאלכוהול. זה דבר אחד.

מה זה יותר חריג? האם יש פחות תאונות?

לא, אני מדבר מבחינה רפואית.

האם יש פחות תאונות?

אין לי נתונים על זה. עשיתי סקר לפני זמן מה, ועד 2005 אחוז התאונות הוא יחסית קטן, שכתוב שזה בהשפעת אלכוהול וסמים, וזה לא יכול להיות. הדבר השני- - -

אולי נציג המשטרה יגיד, האם בכל תאונת דרכים שהיה בה נפגע, לא משנה מה החומרה, מתבצעות בדיקות סמים ואלכוהול לנהגים שמעורבים בתאונה? התשובה היא לא.

אנחנו עושים מחקר על הנתונים.

בודקים אם יש חשד, לא בכל תאונה עושים את הבדיקות האלה. לפני שחבר הכנסת הצטרף נשאלה השאלה לגבי הנתונים.

המנוף הכי חשוב והכי יעיל יהיה דיווח מרופאים, לפי 12(ב), אם רופאים ידווחו ולא יפחדו.

מה זה 12(ב)?

12(ב) אומר, שכל רופא חייב לדווח על מצב הבריאות ועל שינוי במצב לרשויות.

זה לא מתבצע?

רק 5% מהרופאים מדווחים.

זה סעיף 12(ב) לפקודת התעבורה.

נכון. במשרד הבריאות יש דיון עם ד"ר בלשר, כי רופאים לא רוצים לדווח. הרופאים הפרטיים ודאי לא רוצים לדווח, כי לא יבואו פציינטים. זה המנוף היחיד, כי אי אפשר להגדיר אוכלוסיה מסוימת, אפשר רק באמצעות דיווחים. רופא משפחה מכיר את האדם, גם את אשתו, וגם שכנים, הוא יכול לדווח אם בן אדם מכור, אם בן אדם משתמש באלכוהול, אם יש לו נטייה לאלכוהול, אם הוא שותה והוא מסוכן.

דובר על פתיחת תיקים נגד משתמשים, ונאמר שהתיקים נפתחים ונסגרים. כלומר, אם משטרת ישראל פתחה ב-2006 מעל 25,000 תיקים, כמעט 80% היו על שימוש. מתוכם, אם יוגש 2%-1% של כתבי אישום, אני סקפטי.

צדקתי בדברי שאמרתי, שאין שום פרופורציה בין מורשעים או משתמשים בפועל ובין פתיחת תיקים.

זה לא כתוב בשום מקום, ואם מישהו יגיד שהמשטרה אמרה, יכחישו את זה, אבל המשטרה תוקפת את ההיצע יותר מאשר את הביקוש. יש לנו בעיה עם זה.


גם בבדיקה שעשינו במסגרת שנעשית בעולם, ב-Road side testing, הסתבר שברגע שאתה מציע לחשוד להיבדק, והקונוטציה שלו זו בדיקה של דם ושתן, הוא יגיד לא, ברגע שאתה אומר רק לשים צמר גפן בפה, וזהו, הדבר הרבה יותר קל.


הרשות למלחמה בסמים, בעקבות הוועדה שהייתי חבר בה, רוצה להציע הצעה של בדיקה תקופתית, אבל אקראית, לגבי נהגים מקצועיים. כלומר, כל נהג מקצועי צריך לדעת שאחת לחצי שנה, פעמיים בשנה, הוא ייבדק, רק לא ייאמר לו מתי בדיוק, כדי שהוא לא יכין את עצמו שבוע לפני כן וינקה את עצמו.

זה במסגרת ההמלצות.

מסמים אי אפשר להתנקות שבוע מראש.

יש סמים שנעלמים אחרי חמש שעות.

יש בדיקות שיער שאפשר לדעת מהן שלושה חודשים אחרי השימוש.

בעיקרון, הבדיקות צריכות להיות ידועות, אבל אקראיות.

המשטרה פותחת הרבה תיקים, ואנשים נתפסים. נפתח תיק במשטרה, אבל לא מוגש כתב אישום, לוקח זמן עד שפותחים תיק או לא פותחים, ויש לפעמים סגירה עקב זמן רב שחלף. יש גם מקרים שהמשטרה, מתוך היבטים כלכליים שלה, עלות מול תועלת, לגבי החקירות, אם לטרוח או לא לטרוח כדי להכין נגד אדם כתב אישום. הרבה תיקים יכולים להיפתח ולהגיע לכדי כתב אישום, אבל גם אם הגיעו לכדי כתב אישום, יש תהליך ארוך שמתנהל בבתי המשפט עד להכרעה לגבי אותו אדם, הרשעה או זיכוי.


האפקט בין תפיסת אדם מסמים עד שנעשה משהו, זה יכול לקחת ארבע-חמש שנים, עד שהמערכת המשפטית, אם תשפוט אותו, תזכה אותו או תרשיע אותו. באותו זמן הוא תיקן דרכיו או ממשיך לנהוג, ואנחנו לא יודעים. במשרד התחבורה לא יודעים שהוגש נגד אדם כתב אישום, מבחינתנו הוא בבחינת זכאי כל עוד הוא לא הורשע, ויש לנו בעיה עם אנשים כאלה.

כל עוד אין כתב אישום- - -

אם תוך שנה אין כתב אישום, התיק נסגר, זה לא נסגר בתוך ארבע-חמש שנים. מרגע שמתחילות ההוכחות, זה לוקח זמן.

המסקנה שמתבקשת, שנקרא למשטרת ישראל לאכוף ולהגביר את הבדיקות נגד בעלי רכבים, ורכב ציבורי בפרט, זה הנושא שבו קיימנו את הדיון. אני מקווה לקבל את הנתונים מאדוני, מר שדה, בחודש הבא. אחרי שנקבל את הנתונים נקיים ישיבה משותפת של הוועדה למלחמה בנגע הסמים והוועדה לעניין תאונות דרכים. נעשה את זה בצורה יותר מורחבת ומקיפה. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55