PAGE
8
ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
22.1.2007
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ג' בשבט תשס"ז (22 בינואר 2007), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 22/01/2007
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 93), התשס"ז-2007
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 91) התשס"ז-2006
מוזמנים
¶
עו"ד שי סומך
- מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עמר יעקב
- עוזר שר הרווחה, משרד הרווחה
שונטל וסרסשטיין
- חוקרת, המוסד לביטוח לאומי
שולה מיטבסקי
- מינהל הגימלאות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת
- מח' משפטית, המוסד לביטוח לאומי
נעמי מורביה
- מטה מאבק הנכים
נסים מורביה
- מטה מאבק הנכים
עו"ד קארין אלהרר
- הקליניקה המשפטית באוניברסיטת בר-אילן
גליה מירה מלוברוצקי
- הקליניקה המשפטית באוניברסיטת בר-אילן
שרית אליה
- רכזת ועדת תעסוקה – מרכז לחיים עצמאיים, י-ם
היו"ר משה שרוני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, הנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 91) התשס"ז-2006.
רועי קרת
¶
לא, הנכות לא שונה, צריך לזכור שמדובר בחוק מאוד ישן, מלפני חוקי היסוד, והתכלית המקורית של החוק היא תשלום בגין אובדן כושר להשתכר. המחוקק דאז אמר: אני מבדיל בין מי ששייך לאוכלוסיית המשתכרים ואיבד את הכושר האמיתי או התיאורטי להשתכר, לבין אותן נשים שהן עקרות בית שהן לא שייכות לאוכלוסיית המשתכרים האלה, עקרת בית לא משתכרת, היא לא איבדה כושר השתכרות, היא איבדה את הכושר לתפקד במשק הבית. ולכן הבדיקה היא אחרת והיא מותאמת לעניין של משק הבית.
רועי קרת
¶
השיטה הזאת לא בהכרח מתאימה להיום, יש עליה הרבה ביקורת. אבל זאת היתה התכלית המקורית שהחוק עבר בחוק ביטוח נכות 1973, יותר מ-30 שנים. אז המחוקק חשב כך וזה לא מה שאנחנו באים לתקן כרגע. התוצאה של שיטת הבדיקה השונה יוצרת כמה בעיות. נוצרו עיוותים כתוצאה משיטת הבדיקה השונה.
ואחת הבעיות היא כשאישה שהייתה רווקה ונבדקה כמשתכרת ונמצאה זכאית לקצבה, ברגע שהיא מתחתנת ולא חשוב עם מי היא מתחתנת, יכול להיות שהיא התחתנה עם אדם שהוא בעצמו נכה ומקבל קצבה, והמצב הכלכלי שלה לא בהכרח השתפר. אבל בגין נישואיה היא צריכה עכשיו להיבדק כעקרת בית. וכעקרת בית לפעמים נמצא שהיא לא זכאית לקצבה. והתוצאה על רצף הזמן היא שרק בשל נישואיה היא מפסיקה להיות זכאית לקצבה.
רועי קרת
¶
אני יכול להגיד לך שהביטוח הלאומי מנסה כבר שנתיים לתקן את זה. יש לנו גם היום בעיות עם העניין הזה.
רועי קרת
¶
מכיוונים רבים, לא צריך להכביר את הדיבור. יש לנו במועצת המוסד נציגים של אוצר המדינה, אדוני מכיר את הבעיות שמתעוררות אצלנו כשאנחנו רוצים לתקן חוקים שעולים כסף. גם התיקון הזה מטבע הדברים יעלה כסף. אבל אנחנו לגביו הגענו לאיזושהי הסכמה עם אוצר המדינה ולכן יכולנו באמת להביא אותו לפה.
אנחנו רוצים לתקן את הנקודה הזו. כל שנה יש לנו פניות של נשים שהפסיקו להן את הקצבה רק בגלל שהן התחתנו, בלי שהמצב הבריאותי שלהן השתפר ובלי שהמצב הכלכלי שלהן השתפר. זה התיקון שאנחנו מבקשים להעביר פה היום, שאישה שנבדקה וכבר נמצאה זכאית לקצבה, לא תישלל לה הקצבה רק בגלל שהיא התחתנה.
קארין אלהרר
¶
אני מדברת כאן גם בשם הקליניקה וגם בשם העמותה והמרכז לחיים עצמאיים. אדוני, אנחנו מברכים על זה שסוף סוף הדברים האלה עולים לדיון בשולחן הוועדה. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שאין די בהצעה הזאת. ההצעה הזאת אולי תשפר את מצבן של חלק מהנשים, אבל לגבי נשים שהתחתנו ולאחר מכן הפכו לנכות והן לא עובדות, עדיין הן תידרשנה לעבור בדיקות משפילות שאין שום קשר ביניהן לבין מצבן הרפואי.
ובעצם התיקון הזה הוא יהיה רק חלקי והוא לא יביא למצב של תיקון האפליה בין נשים לבין גברים. הרי אין מצב כזה של "עקר בית" נכה בחוק הביטוח הלאומי.
קארין אלהרר
¶
אני לא חושבת שצריך להמציא את זה. למה אי אפשר לבדוק, כמו שנהוג בכל מדינה מתוקנת, את כושר ההשתכרות של אותה אישה מחוץ לבית? למה צריך לבדוק איך היא מקפלת סדינים?
קארין אלהרר
¶
אדוני, לקח המון שנים לתקן את המצב הזה. אני לא חושבת שמדינת ישראל שמושתת על עקרונות כמו חוק שוויון, יכולה להרשות לעצמה שבספר החוקים יהיה כתוב דבר כזה.
נסים מורביה
¶
אני יועץ מטעם מטה מאבק הנכים לנושא נכים שנקלעים לקשיים האלה. רציתי לציין שאני מקבל המון מקרים של נשים בסטטוס הזה שהן נכות וברגע שהן מתחתנות, הן נקלעות למצב של הפסקת הנכות.
יש פה בעיה מהותית, הגברת התחילה לדבר על הנושא של החלוקה של עקרות בית שאם הן לא עובדות בחוץ, הן צריכות לפחות 50 אחוזים נכות רפואית על-מנת שהן תתחלנה להיות מוכרות בסטטוס שבחוק.
נסים מורביה
¶
בדרך-כלל לעקרת בית נכה נותנים 40 אחוזים ואז זה לא מזכה בקצבה בכלל. אבל נכה היא נכה ולא ייתכן להיות מצב שבגלל שהיא התחתנה, השתנה הסטטוס. אם היא נכה, היא נכה לכל אורך הדרך.
לצערי יש נשים שמספרות לי שבגלל המצב הן לא מתכוונות להתחתן ומעדיפות לחיות ללא נישואים.
נעמי מורביה
¶
אני חברת הנהלה במטה מאבק הנכים. אני לא משפטנית ולא עורכת-דין אבל אני חושבת שיש כאן פגיעה מהותית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כי ברגע שנשללת הזכות מבן-אדם להינשא או לבנות חיים נורמליים, אנחנו פוגעים בחירותו, אנחנו פוגעים בכבודו.
נעמי מורביה
¶
לאדוני יש חוש הומור. נתחיל מכבוד האדם. ברגע שאנחנו פוגעים בכבודו של אדם שבן-אדם לא יכול לבנות משפחה בישראל והוא צריך לחשוש. אני עצמי אישה עם מוגבלות, בדרך-כלל מי שיינשא לאישה עם מוגבלות, סביר להניח שהוא גם כן אדם עם מוגבלות ואז ביחד, לא רק שהם אנשים עם מוגבלות, הם גם ימצאו עצמם אנשים עניים מרודים, כי היא תאבד את הקצבה באופן אוטומטי.
לא סתם אמרתי מבחן קילוף תפוח-האדמה, זה המבחן שהיא עוברת. בודקים אם היא מסוגלת לקלף תפוחי אדמה.
נעמי מורביה
¶
עברנו אותן. אדוני, כל מי שיושב על כסא גלגלים נבדק בדיוק לפי אותם קריטריונים כמו הקשישים. האם אני שולטת על הסוגרים, האם אני מסוגלת להוריד את התחתונים שלי לבד. אנחנו נבחנים אותם מבחנים.
היו"ר משה שרוני
¶
אני רוצה לשאול את הביטוח הלאומי, אם אנחנו רוצים להוריד את הכותרת "עקרת בית", נכה זה נכה, מה העלות הזאת?
רועי קרת
¶
קודם כל, אני אומר שאנחנו נתמוך ברעיון הזה, אני רק מבקש אם אפשר, שהוועדה היא זאת שתרים את הלפיד ותריץ את התיקון בנפרד מהתיקון שאנחנו מביאים. העלות היא כ-150 מיליון ש"ח.
היו"ר משה שרוני
¶
תן לי מספר של עקרות בית נכות, בבקשה. לפי המספר הזה אני אעשה לך חשבון מתמטי מדויק, רק שלא תהיו כמו האוצר, במקום 80 מיליון הם אומרים 800 מיליון.
רועי קרת
¶
אדוני, אין לנו אינטרס להציג מספרים. כשנחשפנו לבעיה ניסינו לחשוב איך לפתור אותה בצורה הכי טובה, וזאת היתה אחת מהאפשרויות. הבעיה היא שהפתרון הזה שהוא הפתרון הכולל והרחב, עולה 143 מיליון ש"ח, יחול על כ-17 אלף מקבלות קצבה. ממחלקת המחקר אצלנו חישבה את העליות והיא כאן. וזאת עלות שלהערכתי תגרום לזה שכל החוק לא יעבור, אנחנו מבקשים לתקן פה בעיה שהיא יותר קטנה אבל גם היא אקוטית. כפי שציינתי, אנחנו מנסים לתקן אותה כבר זמן.
היו"ר משה שרוני
¶
אני מוכן לכל דבר. בוא נקרא לזה "עקרת בית", היא לא צריכה לעבור שום מבחן, לא את ה-40 אחוז שהיה לה.
רועי קרת
¶
זה לא 40, זה 40 או 60 היום. יש היום עקרות בית שדווקא מרוויחות מהמצב הקיים בגלל אנומליה מסוימת שנוצרה בשנה שעברה, היום זה 40 או 60, אצל עקרת בית זה נשאר 50. כלומר אם אנחנו מעבירים בעניין הזה את עקרות הבית לאוכלוסייה הכללית, יהיה חלק קטן של עקרות בית שייפגע, כי 40 כבר לא מספיק.
רועי קרת
¶
השאלה אדוני, אם אתה יכול להרוויח את ה-16 אלף ב-500, אם זה משהו שאדוני מסוגל להעביר אותו במליאה. ואם כן, עדיין אפשר לעשות את זה בנפרד, לא חייבים להתקין, בחוק הזה העלות המחושבת שלו היא בערך 5, 6 מיליון ש"ח.
רועי קרת
¶
אבל לא כדאי להרכיב על גבו של חוק שעולה 5 מיליון ש"ח, חוק אחר שעולה 150 מיליון ש"ח. זה משהו שראוי לעשות אותו בנפרד.
רועי קרת
¶
בדרך-כלל, אדוני יודע, אנחנו מתחילים "מהיום ואילך", פה נתנו איזושהי תקופת רטרו כדי לתפוס כמה שיותר מקרים.
היו"ר משה שרוני
¶
יהיה "24 חודשים" ולא "12 חודשים". גם עירייה שצריכה להחזיר את הכספים, רוצה בכך. כשמישהו חייב, היא צריכה לשלם שנתיים אחורה. למה לא לתת את זה, מה יש, מה הבעיה, "24 חודשים" ולא "12 חודשים".
זהבה גלאון
¶
קודם כל, אני מברכת על החוק. יש רק נקודה אחת שהסבו את תשומת לבי, יושבים כאן נציגי הקליניקה המשפטית לזכויות הנשים עם מוגבלויות. ויש נקודה אחת, אני מצטטת מתוך הנייר שלהם שחשבתי שאולי או שאני נביא את זה עכשיו, דיברתם על זה?
היו"ר משה שרוני
¶
אנחנו נאשר את זה ואנחנו רוצים לקבל במדויק מה העלות, אם מורידים את "עקרת בית". כמו כן, בנוסח הזה יהיה "24 חודשים" במקום "12 חודשים". ואני מבקש את זה בצורה מדויקת כי אני בודק את זה, שתדעו. ואוי ואבוי אם זה לא יהיה מדויק.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:20.