הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ו בטבת התשס"ז (16 בינואר 2007), בשעה 13:45

שינויים בתקציב לשנת 2007

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

אלחנן גלזר

אמנון כהן

טמיר כהן

דקלה אברבנאל

שינויים בתקציב לשנת 2007

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אמרתי לנציגי האוצר לא לבוא, כי חשבתי להצביע בסיור. אמרתי שם שנעביר העברות תקציביות, מחר יש עוד כמה העברות. אילו ידעתי שאעשה את זה כאן, הייתי מעביר גם את השאר היום. אבל עכשיו לא אעשה את זה. זה עניין הישיבות.

דיברנו על 290 מיליון, איך זה הגיע ל-260?

260 מיליון לישיבות, 30 מיליון לפנימיות. הם יגיעו.

הבטחות צריך לקיים.

אגיד לכם למה זה בער לי. בישיבות בדרך כלל הכסף מחולק בכל 5 בחודש. אנחנו כבר ב-16 בחודש. אני רוצה שיחלקו את זה עוד החודש, בסוף החודש.

עבור חודש ינואר?

זה מה שעושים בכל פעם. זה לא אחורה. כל פעם זה לאותו חודש. בתקציב הישיבות לפני שנה התקציב היה 600 ומשהו מיליון, עם כל ההסכמים הקואליציוניים. השנה בספר התקציב מופיעים 310 מיליון. לכן העברנו בהסכם קואליציוני 260 מיליון. כנראה חסרים עוד של ש"ס.

זה סוכם, סוכם.

כדי לאפשר שהכסף יבוא, המנה הראשונה, ביקשתי שלא לעכב. אלו אברכים, זו פרנסה. מדובר בפנייה מס' 7. כתוב כך: "הפנייה התקציבית נועדה למתן תוספת תקציב לישיבות כחלק מהסיכום הקואליציוני עם סיעת יהדות התורה".

אבל למה זו תוספת, אדוני, אם התקציב של השנה שעברה היה גדול יותר??

אבל בסעיף כתוב 310 מיליון.

בכוונה הם עשו את זה.

בכל פעם, זה קיצוץ. אני עוד לא יודע מה עם הקיצוץ הבא. בכל אופן, אני מקווה שהתעריף יישאר.

אחרי שביקרנו בוויסקונסין ובאנו לפה, הלכתי ל"דברי ימי הכנסת" וקראתי את הנאום של חבר הכנסת ליצמן במליאת הכנסת בזמן דיוני התקציב. הוא שכנע אותי עד כמה ההליך הזה מקולקל. הוא אמר שהוא חושב שזה לא בסדר, זה לא הסכמים קואליציוניים, זה צריך להיות בבסיס התקציב. אגב, אם זה היה בבסיס התקציב, לא הייתי מצביע נגד זה. הוויכוח הוא לא אם זה 260 מיליון או 280 מיליון.

יש עוד של ש"ס, זה יגיע.

הוא מדבר על העיקרון.

קודם כול, אני מצביע נגד כל הסעיפים של ההסכמים הקואליציוניים, כי אני חושב שזה הליך לא תקין, מקולקל, שמשבש את עבודת הכנסת. הוא הופך להיות חלק מסחר מכר. כאן זה עוד טוב – זה לסיעה. יש תקציבים שהם על שמות של חברי כנסת. יש מחיר לכל אחד. זה מוריד את הפוליטיקה הישראלית למקומות שאסור לה להימצא בהם. לכן אצביע נגד. אני שמח שיש פה קואליציה, שהיא תמשיך לעשות את העסקים הללו, ולא חשוב מה קורה, לא חשוב מה אומרים, לא חשוב איך זה נראה. נוח למשרד האוצר, נוח לראש הממשלה שליצמן ירוץ אחרי 260 מיליון, ויהיה יושב-ראש הוועדה הזמני. כל העסק מאוד נוח. אני לא רוצה להיות חלק מהמשחק הזה. אם הכסף הזה מגיע, שימו אותו בתקציב. אם הוא לא מגיע, לא. זה לא 20 מיליון ש"ח. על זה אפשר להתווכח.

הייתי שמח מאוד אם זה היה כפי שאמרת וכפי שאמרתי בנאום במליאת הכנסת. אני חושב שהסעיף הזה חייב להיות בבסיס תקציב, מה עוד שהוא היה פעם בבסיס תקציב. אבל בכל פעם מקצצים מחדש. לפני שנה זה היה 350, לפני שנתיים זה היה 390. בכל פעם מקצצים. רק מה, בהסכם הקואליציוני מוסיפים.

מורידים בכוונה, לא מקצצים.

ברור לך, חבר הכנסת אורון, שהתעריף לכל תלמיד, מה שקיבלנו, לא עלה. זה אותו תקציב. בהחלט הייתי תומך בזה בשתי ידיים, אבל לצערי אנחנו עדיין בגלות, ותלויים בהסכם קואליציוני. אין לי עצה. זאת הדרך. אני מבקש לתמוך.

אמרת שבכל זאת יש בתקציב 310 מיליון, בערך. אם זה ישנו, למה לא שילמו את חודש ינואר ב-5 בחודש?

קודם כול, ב-5 בחודש עדיין היה תקציב גבולי. אבל אני נגד דבר כזה. אסביר למה. אם הייתי צריך לחלק את 310 המיליון – הם היו מחלקים את הסכום הזה ל-12 חלקים, ואז התשלום הוא חצי, חצי מהתעריף. ואז – עד שמשלמים את ההפרשים. ככה אני יודע שזה הגיע, לפי התעריף.

עדיף לחכות 10 ימים,

כן, אבל אני לא רוצה להפסיד חודש, ולכן המהירות. זה העניין. מי בעד פנייה תקציבית מס' 7? אושר ברוב. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.