PAGE
16
ועדת הפנים והגנת הסביבה

22.01.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ג' בשבט תשס"ז (22 בינואר 2007), שעה 12:30

ס ד ר ה י ו ם

האלימות הגוברת כלפי ראשי רשויות של חה"כ יואל חסון, חה"כ ג'מאל זחאלקה חה"כ אברהם רביץ, חה"כ יצחק אהרונוביץ

חברי הוועדה: ראלב מג'אדלה - היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דוד אזולאי

דב חנין

יואל חסון

יורם מרציאנו

שרה מרום שלו

חבר הכנסת ניסים זאב

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

חבר הכנסת חנא סוייד

דוד מנצור

- המשרד לביטחון פנים

נצ"מ זאב ולדינגר
- ראש מחלקת אבטחה, המשרד לביטחון פנים

עדי אלדר

- יו"ר מרכז השלטון המקומי

משה אלקסלסי

- יו"ר דירקטוריון, החברה לאוטומציה, מרכז השלטון המקומי

יעקב אגמון

- מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מוטי דנוס

- דובר מרכז השלטון המקומי

גמליאל ברזילי

- מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו

- מרכז השלטון המקומי

חי אדיב


- ראש עיריית הוד השרון

יצחק רוכברגר

- ראש עיריית רמת השרון

יצחק גולברי

- ראש המועצה המקומית קדימה-צורן

ורד סוויד

- יועצת רוה"מ לענייני חברה, משרד ראש הממשלה

אורי טל


- מרכז מחקר ומידע, הכנסת

אורה פדלון

עליזה בן שושן

שמעון כץ

שלמה שוורץ

יפה שפירא

אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ

האלימות הגוברת כלפי ראשי רשויות של חה"כ יואל חסון, חה"כ ג'מאל זחאלקה חה"כ אברהם רביץ, חה"כ יצחק אהרונוביץ

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, ולדון בהצעה לסדר, בנושא האלימות הגוברת כלפי ראשי הרשויות של חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וחבר הכנסת אברהם רביץ וגם חבר כנסת יצחק אהרונוביץ.

ברשותך, ברצוני לומר בפתח הישיבה, שלפני ארבעה חודשים חברי, חבר הכנסת דוד אזולאי ואנוכי הגשנו הצעה דחופה לסדר יום בעקבות אלימות כלפי ראשי רשויות במדינת ישראל.


זה היה דיון דחוף במליאה, שבו גם חבר הכנסת אזולאי וגם אנוכי הצגנו עמדה מאוד ברורה והבענו את הצורך לתת הגנה לראשי רשויות וחשבנו שיהיה נכון לכנס ועדה משותפת, כי ועדת הפנים שהיא ועדה מאוד חשובה תתכנס היום ועוד הפעם אנחנו נוציא הודעת גינוי ועוד הפעם אנחנו נרצה להקים עוד ועדה.


חשבנו כבר באותה ועדה, שצריך להקים ועדה משותפת של כספים ושל פנים כדי שגם נדע מאיפה אנחנו מוציאים מקורות תקציביים לטובת העניין של הבטחת ראשי רשויות במדינת ישראל.


חלפו ארבעה חודשים אדוני יושב ראש הוועדה מכובדי, ועד לרגע זה לא נעשה כלום. אני הבוקר ראיתי את לוח הזמנים וראיתי את סדר היום בוועדת הפנים אמרתי רבותיי איך זה יכול להיות. אז עכשיו אני מבין, שבדיוק כמו שקורה במדינת ישראל, מיד אחרי כל אירוע שקורה אנחנו כולנו מתסערים על אותו נושא, בעוד שבועיים נשכח אותו. פה צריך מיידית להקים צוות משותף שלנו ושל ועדת הכספים כדי למצוא בסופו של דבר את המקורות התקציביים.


הנושא לא יכול ליפול על ראשם של ראשי הרשויות ובטח לא על של המשטרה שאתמול היינו שמה בסיור וראינו מה התקציב של המשטרה בעניין הזה. ובמדינת ישראל הכתובת רשומה על הקיר באופן מפורש. יהיה פה אסון שבסופו של דבר יירצח ראש עיר במדינת ישראל בגלל נושאים תקציביים.

חבר הכנסת מרציאנו, קודם כל אני מאוד מעריך את יוזמתך ויוזמת חבר הכנסת דוד אזולאי לקיים דיון בוועדה משותפת של הפנים והכספים בנושא האלימות הגוברת נגד ראשי הערים. אני רק לצערי אין לי שליטה על ועדת הכספים. יש לי שליטה, גם בהתייעצות אתכם, על הוועדה שאני עומד בראשה ועדת הפנים והגנת הסביבה ומאוד רצינו שזה יקרה. ראיתי שהדבר לא קורה והאלימות הולכת וגוברת וקרה גם לאחרונה מה שקרה וכולל האירוע האחרון שבגללו נזעקנו. זה לא אומר ששכחנו גם מה היה לפני זה. אבל אני מעדיף לקיים דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה מאשר לחכות עוד כמה חודשים אולי יתקיים דיון בוועדה המשותפת.

הסיבה שאז העלנו את זה והחלטנו שתהיה ועדה משותפת מפני שבעצם התעוררה בעיה תקציבית שלא השלטון המקומי מסוגל לממן את זה והמדינה אמרה שלא ואז אמרנו שנביא את זה לוועדת כספים. יש נוהל איך מביאים את הדברים האלה לוועדה משותפת והנוהל הוא שצריך להביא את זה בפני ועדת הכנסת שהיא תקבע את הוועדה המשותפת לוועדת הפנים וועדת הכספים על מנת לקיים דיון ממצה. כי באמת עם כל ה, אני מאוד מעריך את זה שאדוני יקיים היום את הדיון והנושא הוא חשוב.


אני חלילה לא מקל ראש בזה, אבל אני מאוד מקווה שלא נגיע לאותה תוצאה שהגענו אליה בדיון הקודם. אנחנו שוב פעם נקיים דיון, נשמע טענות צודקות אבל מה הלאה?

לדעתי, יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת ליצמן, יעשה את הכל כדי לסייע בידינו כאשר נבוא ונחליט החלטות שאנחנו רוצים את הסיוע שלו. להערכתי זה מה שיקרה כי אנחנו מבקשים, להערכתי שוב זה דבר צודק, דבר נכון ואני בטוח שיש לנו גם את ההשפעה עליו כחברי כנסת וגם כשלטון מקומי וגורמים שונים ונוספים. לכן עדיף שאנחנו נקיים את הדיון ואני רואה גם ביוזמה שלך וגם ביוזמה של חבר כנסת מרציאנו עוד מצטרפים ליוזמה של היום. אנחנו מברכים אתכם.


יש לנו עניין לתרום את חלקנו ככנסת בסוגיה ציבורית ובעיה שלצערנו הולכת וגוברת ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד, לחכות לפרוצדורה ולדבר שיקרה כאשר נבחרי הציבור שלנו מאוימים ונבחרי הציבור שלנו יום יום יש בעיה לביטחונם ולבריאותם ולשלמות כל ההתנהלות שלהם כנבחרי ציבור ולצערנו הרב מאוחר מאוד אנחנו התחלנו להבין מאיפה באים כל הדברים ומאיפה צצים וזה מתחיל להיות כרגע לא מישהו שמשלם מיסים או עבור מיסים ומתחיל להיות נושא כלכלי ומתחיל להיות נושא כספי ומתחיל להיות נושא של אינטרסים, ואינטרסים כלכליים, והתארגנויות של פשיעה. הנושא מתחיל להיות מורכב.


אם אנחנו לא נעשה את הדברים האלה היום וננסה לעצור את המגמה השלילית הזאת לדעתי אחר כך נעשה פרוצדורה ואנחנו אחר כך נחטיא את המטרה. לכן אני קודם כל רוצה לברך את כל חברי הכנסת שיזמו את הדיון היום, אני שמח שאנחנו עושים אותו ואני מקווה שממנו תצא תועלת לטובת העניין שאנחנו מבקשים לדון בו.


חברים, שר הפנים חולה ונבצר ממנו להגיע, ואנו מאחלים לו החלמה מהירה ומושלמת. מנכ"ל משרדו לא קיבלנו תשובה. אנחנו הזמנו את המשרד לביטחון פנים נמצאים כאן איתנו בהרכב מכובד והרכב מלא. מרכז שלטון מקומי נמצא כאן איתנו והעומד בראשו חברנו עדי אלדר, עיריות ומועצות רבות. אני חושב פעם נוספת חברים, יורם ודוד, אני חושב שאנחנו היום רוצים לעשות הכל כדי שגם הציבור יראה וגם ישמע שהנושא הוא בסדר יומנו, הוא נושא שאנחנו לא יכולים לעמוד מנגד, זו בעיה חברתית שנבחרי הציבור שלנו מאוימים וזה תחילת תהליך גרוע ורע מאוד.


בשבועות האחרונים אני מדבר עם ראשי הערים ואני שומע דברים. אני הייתי לפני יותר משנה בהוד השרון, אני ממש באתי שבוע בעקבות אירוע שקרה ושמעתי מראש המועצה דבר שידעתי אבל לא ידעתי אותו בגודל ובנפח ובחומרה של הדברים. לכן אני מציע שאנחנו נתחיל את הדיון. אני מציע שיושב ראש השלטון המקומי עדי אלדר יפתח ואחר כך נלך למציעים ונשמע כמובן את נציגי הממשלה על מגוון הרכבם ובבקשה.

אני תרשו לי חברי הוועדה, להודות לכם קודם כל על חוק תאגידי המים שעמדתם לצידנו, אני חושב שמנעתם באמת עוול גדול לרשויות המקומיות ואני מאוד מקווה שביחד אנחנו נעשה חוק ראוי ומקובל על כולם ולא משהו שמייצג רק גוף אחד.


אני מודה ליושב ראש הוועדה שהעלאת את הנושא הזה. אני סברתי שזה חשוב באמת, אנחנו הגענו לפה, נמצא פה גם מנכ"ל השלטון המקומי ויש לנו הרגשה שאנחנו למעשה מופקרים. ראשי הרשויות במדינה ואני אומר את זה בקול רם, אנחנו מרגישים כמופקרים שכמי שהדם שלו מותר כי תצאו ותראו, רבותיי חברי הכנסת, חלילה חבר כנסת מאוים, שר מאוים, לא חושבים פעמיים. מצמידים, פקיד בכיר היום נכון. לא חושבים פעמיים אפילו ומוצאים את התקציב ומוצאים איך להצמיד שמירה על מי שמאויים. ראשי הערים במדינת ישראל שנבחרים בבחירות אישיות על ידי הציבור מאוימים ומעבר לכך שהם מאוימים אלא נעשים, זורקים עליהם רימונים, יורים, שורפים, פורצים ואנחנו מתחילים להתרוצץ. איך אנחנו נתן הגנה לראשי הערים האלה.


לפני כשבועיים, פנה אליי ראש עיר ואמר לי: 'עדי, המשטרה קיבלה ידיעות מודיעיניות שאני הולך להיפגע. אני מאוים והמשטרה ביקשה ממני שיהיה לי שומר ראש, שמישהו ישמור עלי'. הרשות שלו לא יכולה אפילו לשים שקל בנושא שמירה על ראש הרשות, אין לה מאיפה.


אני שמעתי את זה, ולא ידעתי מה לענות לו. בא מישהו במצוקה ואומר מאיימים עליי ואנחנו בעצם כחברה דמוקרטית פה במדינה לא מסוגלים לקום ולהגיד לראש המועצה, לראש העיר, שמאוים הנה המדינה מגנה עליך. אני אומר לכם, אין הגנה על ראשי ערים. המשטרה נכנסת לעניינים אחרי שקורים דברים. אחרי שזורקים רימון, אחרי שמנסים לדרוס ראש עיר. יש פה דוגמאות למכביר, אז המשטרה נכנסת לפעולה ומנסים למצוא את האשמים ואם אני כבר מוצאים אשם ומביאים לפני שופט אז הוא יוצא בעונש קל, מגוחך, של כלום בעצם.


לכן אני חוזר לתחילת דבריי ואני אומר לכם הדם של ראשי ערים במדינת ישראל מותר. אפשר להתנקש בנו, אפשר לזרוק עלינו רימונים, אפשר לירות, אפשר לעשות המון דברים ולא קורה שום דבר. לא קורה שום דבר. אני מצפה מיושב ראש הוועדה הנכבד, אני מאחל לך שתהיה שר במהרה, שתצאו מפה עם איזו שהיא החלטה שתחייב את הממשלה לתת פתרונות.


משרד הפנים, שלא מיוצג כאן, אומר זו לא בעיה שלי, זו בעיה של המשרד לביטחון פנים. עכשיו יש איזה כדור שמתגלגל בין המשרדים ואנחנו עומדים בתווך. אז שמאוים ראש עיר באופן יחסי מסודר אז הוא מוצא כבר את התקציב אולי לשמור על עצמו. אבל יש הרבה ראשי רשויות שהולכים בלי שמירה ובלי הגנה למרות שהמשטרה אומרת שהם מאוימים.

כשאותו ראש רשות מוצא את התקציב, על חשבון מי זה בא? הרי זה לא בא מאיזו קופה נפרדת.

בודאי שאין לנו קופה נפרדת לזה. אז כשם שהמדינה מוצאת תקציב לשמור על נבחריה, אנא מכם תשמרו גם על ראשי הרשויות המקומיות בישראל.

תודה לך אדוני היושב ראש, על הזימון המהיר של הישיבה הזאת בעקבות הצעה לסדר היום שהגשנו אנחנו קבוצת חברי הכנסת ושדנו בעניין הזה במליאה. אני חושב שהבעיה הזו מתחלקת לכמה חלקים. קודם כל הבעיה העקרונית והערכית שממנה אני מגיע, לזה שנפגע פה באופן דרסטי חופש הפעולה של נבחר הציבור.


חופש הפעולה של נבחר הציבור מתבטא בזה שנבחר ציבור, במיוחד ברשות מקומית, שהחלטתו של ראש רשות מקומית בדרך כלל יש לה משמעויות אישיות, כספיות, כלכליות עבור קבוצות, עבור אנשים, עבור עסקים ואותו ראש רשות עלול לחשוש לקבל החלטות, לחשוש לעלות נושאים לסדר יום, לפחד על עצמו, לפחד על בני משפחתו. זה דבר שהוא מבחינה דמוקרטית ערכית הוא הסכנה הכי גדולה וזה קודם כל מחייב אותנו לפעול, ואני תיכף אציע הצעות דרסטיות ומעשיות מה צריך, לדעתי, לעשות.


אבל קודם כל זה הביא אותי, הסיבה שהחלטתי להגיע לעניין הזה ולדון בנושא הזה זה באמת בא מהמקום הזה. אני חושב שיש גם את העניין של הפרופורציות. באמת, דובר כאן על זליכה. צריך לשים לב, זליכה הוא פקיד ולא נבחר ציבור, היה לו איום טלפוני אחד, מול ראשי ערים שהושלכו לעברם רימונים, ונורו יריות, יש פה באמת דיווח מלא מה היה פה סוג ההתקפות על ראשי ערים ואיפה התגובה? אין בכלל תגובה שווה, אין בכלל יכולת השוואה ורק זה צריך להדליק לנו נורה.

כדאי שתבדוק את החוק, שיש הבדל בין נבחר ציבור לעובד ציבור. לעובד ציבור יש מעמד יותר גדול מנבחר ציבור מבחינה חוקית.

אני חושב שזה לא נכון.

אז אני מודיע לך, לזה שזרק עלי רימון דרך אגב יש על תנאי בגלל שהוא פגע בעובד ציבור ובית המשפט אמר לו: זה לא צריך להפעיל עליך, כי אתה פגעת רק בנבחר ציבור. אז נתנו לו רק 3 שנים במקום זה והתעלמו בכלל מהסעיף הזה. תבדקו גם את הסעיף הזה.

אתה נגעת פה בעניין של חקיקה. אני אומר באמת העניין הזה של פגיעה בחופש הפעולה של נבחר ציבור זה דבר שהוא מסוכן באופן מהותי לדמוקרטיה. אני הגשתי גם הצעת חוק, מיד בתום הדיון במליאה הנחתי הצעת חוק בנושא של הגברת הענישה בעניין האיומים. אני חושב שהנושא של האיומים הוא אחד הבעיות המרכזיות ביותר. כי אדם, אתה יודע, לוקח לו יכול להיות הרבה יותר זמן עד שהוא ישלוף אקדח, יזרוק רימון. אבל איומים זה דבר שהוא הרבה יותר יום יומי. ואיומים בעיניי זה דבר שבאמת מיצר את צעדי נבחר הציבור ולכן הגשתי הצעת חוק שאני מקווה מאוד שתקודם ונדחוף אותה קדימה לגבי הגברת הענישה והרתעה בנושא האיומים על נבחרי ציבור ואתה צודק, נאלצתי בתוך החוק להיכנס לעובד ציבור.


זאת אומרת, אין בכלל כיוון של עניין של נבחר ציבור וסעיף לנבחר ציבור וזו נקודה שאולי צריך לגעת בה. מה מציע פרקטית לסיום, אני מציע שאחת מההחלטות שיהיו בדיון הזה היום זה דרישה וקריאה למשרד הפנים להקים קרן מיוחדת בתוך משרד הפנים. קרן מיוחדת, שיכולה אגב לבוא מרזרבת השר או מכל מיני תקצובים אחרים, שאותה קרן על פי המלצת המשטרה וגורמי הביטחון תקצה לראש רשות במידת הצורך את הכסף לאבטחתו. אני בכלל לא רוצה, כמו שלראש רשות אין בכלל את הסמכות המהותית לקבוע אם הוא מאוים או לא. הרי אם הוא מאוים או לא קובעת המשטרה, וקובעים רשויות הביטחון כך אני לא רוצה שראש הרשות הוא יחליט אם לתקצב לעצמו את האבטחה ולעמוד מול הביקורת הציבורית ולתת על כך הסבר.


לכן המשטרה, היא זו שקובעת האם נחוצה אבטחה, שמשרד הפנים על פי המלצת גורמי הביטחון יקים קרן מיוחדת שבה יהיו כספים מיוחדים, ייחודיים שיוקצבו הכספים האלה לטובת אבטחת ראשי עיר. זו לדעתי, אדוני היושב ראש, אחת מההצעות שצריכות להיות בדיון הזה.

אני רק לא רוצה שישתמע, אנחנו משודרים ואזרחי ישראל שמסתדר לנו צופים בנו. שלא ישתמע שאנחנו לא רוצים להפקיד גם עובד ציבור. אנחנו רוצים לדאוג לנבחרי הציבור שלא יהיו מאוימים אבל גם עובד ציבור אנחנו לשמור על ביטחונו ועליו בלי שום הבדל.

תודה רבה. כמו שאמרתי בתחילת הישיבה, אני מראש מתנצל על כך שאצטרך לעזוב כי בתוקף תפקידי הנוסף כיושב ראש סיעת העבודה, יש לי ישיבת הנהלת סיעה שאני חייב לנהל אותה. אני הגעתי לכאן משום שהנושא הוא מאוד חשוב. אני מכיר את העניין הזה. אני עצמי באתי מהשלטון המקומי, הייתי סגן ראש עיר, אני יודע מה זה עבודה של נבחרי ציבור בלוד. אני מאוד גאה שאני גר בעיר לו. יש דברים חיוביים בעיר לוד.


בכל אופן, אדוני היושב ראש, כמו שאמרתי ב- 28 ליוני 2006, אחרי שנזרק רימון על ביתו של ראש עיריית קרית אתא נזעקנו למליאה לדיון דחוף ובאמת קיימנו דיון במליאה, שבו נכחו כמה חברי כנסת שגם התבטאו בעד הצורך לתת הגנה לראשי הרשויות.


צריך לזכור שמדינת ישראל היא מדינה שלפני אחד עשרה שנה נרצח בה ראש ממשלה שגם אז אף אחד הרי לא האמין שנבחר ציבור ברמה כל כך גבוהה יקרה משהו בדבר כל כך דרסטי וחמור כרצח ראש ממשלה. נרצח ראש ממשלה במדינת ישראל. זאת עובדה. זאת אומרת שדמו של כל ראש עיר במדינת ישראל מחר יכול להיפגע כתוצאה מכך שאותו ראש רשות לא ייתן לו בסטה או שיהרוס לו מבנה לא חוקי. ואנחנו מכירים את זה בחיים האוטנטיים של היום יום. ואני אומר את זה ואני אומר את זה פה בנימוס ואני מכבד את הוועדה הזאת שאתה עומד בראשה, אני חבר בוועדה הזאת ויש לה משמעות גדולה מאוד מאוד מאוד.


אני אומר את זה לחבריי ראשי הרשויות, אני אומר את זה לנציגי המשרד לביטחון פנים. הרי כשאדם הולך לזרוק רימון לביתו של יואל לביא, ראש עיריית רמלה, ובחצר נמצאות הבנות שלו ואשתו אז צריך לקרות יותר מנס ששם מישהו לא נפגע בנפשו. בואו צריך להגיד את האמת. כשזורקים רימון לביתה של ראש עיריית נתניה ואף אחד לא נפגע, צריך שיהיה יותר מנס שאף אחד שם לא נפגע בנפשו ואני אומר את זה פה באופן הכי אמיתי. אמר את זה וציין את זה יושב ראש מרכז השלטון המקומי, מר עדי אלדר.


יש רשויות מקומיות, שלא נעים לי לומר לכם, כשאתה בא להתארח שם הם אומרים לך אין לנו תקציב במה לתת לך קפה. אז אתה מצפה שבסופו של דבר הוא גם יצא החוצה עם מאבטחים? הרי איך יתייחסו אליו התושבים שיגידו לו מצד אחד אתה לא משלם לי משכורת, מצד שני אתה לא מסוגל לתת לי קפה ומצד שלישי אתה לוקח לעצמך מאבטחים כדי להגן על עצמך. אותו ראש עיר חי בדילמה קשה עם עצמו אם הוא הולך להגן את עצמו כדי להמשיך לעבוד באופן חופשי לטובת העיר שלו. ואני יותר מאומר לך שיש ראשי רשויות במדינת ישראל שלאור העובדה הזו עובדים בניגוד לצו מצפונם. לא אחת דיברתי עם ראשי רשויות כאלה, שאומרים לי יש לנו בעיה לעבוד ולהתמודד בקשיים האלה עם העבריינות שמשתוללת אצלי בעיר ועם היכולת שלי לקבל את הביטחון כדי לפעול כפי שאני רוצה. ואני אומר לכם את זה מתוך ידיעה ברורה של ראשי רשויות שאני מכיר אותם.


הדיון הזה פה הוא חשוב, הוא שוב מעלה את הנושא על סדר היום ויכול להיות שחודשיים שלושה אנחנו נרגע ובעוד שלושה חודשים כשהרימון הבא יזרק לא נאמר לא אמרנו. רבותיי אם משרד ראש הממשלה בראשות ראש הממשלה ושר האוצר ושר הפנים והשר לביטחון הפנים לא יגיעו לישיבת הממשלה ויבינו שזה נושא מרכזי בחיים הציבוריים של ראשי רשויות שכמו אמרו פה, נבחרו באופן דמוקרטי על ידי ציבור. אנשים הצביעו בשבילם, דמם הופך להיות הפקר בגלל נושא תקציבי.


אני אומר שלא נופתע. אנחנו נקום בוקר אחד ונגיד, בואו נקים ועדת חקירה ממלכתית לראות מה קרה פה. ווועדת החקירה תתחיל לבדוק ואז נסיק את המסקנות. אז בטרם נביא את ועדת החקירה הממלכתית אני מפה קורא, ידידי חבר הכנסת יואל חסון, מעבר לדיון בוועדת הפנים, שוועדת הפנים תפנה לראש הממשלה ולשר הפנים ולשר לביטחון פנים ולשר המשפטים ולכל הנוגעים בדבר, יחד עם מרכז השלטון המקומי, כדי להביא את זה לפתחה של ישיבת הממשלה הקרובה, גם לא לדחות את זה לעוד שבועיים כדי לתת חופש ואת השקט שראשי הרשויות זקוקים להם בבואם להתמודד עם הקשיים הקשים שלהם ברשויות מקומיות. זה לא קל לראש רשות לחתום על צו הריסה לבית. בטח שאותו אדם יושב בבית סוהר שבע או שמונה שנים ובאותו יום באים ושוחטים לו איזה חתול בפתח של הדלת שלו. איך ראש רשות כזה מתמודד עם הילדה שלו או עם אשתו.


שמעתי ראשי רשויות ואת הילדים שלו וקראנו את זה בכתבה לפני חצי שנה של בת של ראש עיר שאמרה, אני כבר מחכה שאבא יפסיק להיות ראש עיר כי הסיוט הזה בלילות, אחרי הרימון, עובר לי כל לילה. איך מתמודדים הילדים של איציק ושל חי עם האיום, או של גולברי שהאבא מאוים ואבא יכול גם לא לחזור הביתה?


מפה זה צריך ללכת לישיבת הממשלה הקרובה כדי שהממשלה תיתן את הדעת ולא מי שיהיה אחראי לדם שישפך של ראש עיר זה לא אחר מאשר ממשלת ישראל. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, יושב ראש השלטון המקומי, עמיתיי, הנושא הזה באמת עולה כל פעם מחדש ולמעשה אנחנו מציפים את הבעיה ובאיזה שהוא מקום התחושה שלי גם היא שהרכבת ממשיכה ועד המקרה הבא ושוב זה עולה לסדר היום ושוב בחדשות ושוב מתראיינים ושוב זה מגיע לשולחן, ועדה או של שר כזה או אחר.


צריכים לעשות איזה מעשה, אני אומר את זה גם כחבר כנסת ובעברי גם הייתי בצד הכחול של לובשי המדים. הנושא הוא יותר מידי רציני. יותר מידי רציני כדי שנעביר אותו ככה תוך כדי ונעביר את זה לסדר היום כי אמרו כבר עמיתיי, ואני מקבל את זה, בסוף יקרה משהו וכשיקרה משהו כולם יסתכלו ויגלגלו את העיניים לתקרה ובסוף יגידו מאיפה זה בא והזהרנו. ראינו רק את הדו"ח שפורסם רק הבוקר בעיתונות או אתמול נחשף בכנס הרצליה על מקרה אחר. על ההתרעות שהיו בצפון לקראת מלחמת לבנון השנייה.


אנחנו חייבים לעשות מעשה ואני אומר את זה כאן כי בסופו של דבר פה יש נציגות של ראשי השלטון והאנשים האלה מאוימים. ואני אומר לך, גם על פי הסקרים אדוני היושב ראש, גם על פי הסקר שישנם מעל 50% האיומים האלה בכלל לא מגיעים לידיעת הציבור ולא לידיעת המשטרה. אלה דברים חמורים כי יש הרבה איומים שראש רשות לא רוצה לבוא ולהתלונן. הוא לא רוצה לבוא ולספר. יש הרבה דברים שהוא שומר בתוכו ואולי הוא יעשה איזו סולחה ואולי זה יגמר במשרד על כוס קפה. הרבה דברים לא מגיעים לידיעה ואחר כך פתאום מתעוררים בוקר אחד אז מוצאים חתול במקרה הטוב או במקרה הגרוע רימון נזרק לחדר השינה. ובין מקרה אחד של איום לבין מקרה שני של רצח, המקרה הוא קצר כי הרימון מתגלגל פנימה והוא יכול גם לרצוח.


אנחנו מדברים פה רק על השנה שמונה מקרים של זריקות רימונים ועוד שלושה מקרים של ירי. ואני עובר על השנים הקודמות הנחות מטענים ובמקרה ראש העיר לא הניע את האוטו כי היה לו מטען אחורה, רק היה צריך להתניע והמטען היה מתרומם יחד איתו כי באותם עבריינים ראשי הפשע שמים אותם באותה קטגוריה. לאן הגענו? בסוף זה יקרה, בסוף זה יבוא וזה אותם עבריינים שלא מקבלים את האישורים, או את הרישיון או שראש העיר הוא חזק ואני אומר את זה ואני אומר את זה בחיוב רב, שעומדים מול אותם אנשים שליליים והם אומרים רבותיי עד כאן. כי ההבדל בין זה שהוא נותן לו את האישור לבין זה שלא הוא נסחט. וברגע שהוא נסחט שלא יבוא בטענות כי אחר כך כל העירייה תהיה מושחתת ואם הוא עומד בפרץ אנחנו כולנו צריכים לתת לו את הכלים לעמוד ולהתייצב לימינו.


זה מחולק גם לשניים. יש את סל האבטחה ועוד מעט נשמע גם את המשטרה. סל האבטחה אז צריך לתת מאבטח פה, צריך לתת מאבטח שם נשים לו פרוז'קטורים או לחצן מצוקה. מצוין. גרושים. תשאל אותי, גרושים. ומסתכלים ואני רואה פה מדברים פה על מאבטחים, אתה רואה כל אחד עם ארבעה מאבטחים פה. אתה שם לב בכנסת, כל אחד עם ארבעה מאבטחים אבל חבר כנסת שמאוים על פי קביעת המשטרה, לא על פי מה שראש העיר מרגיש אלא על פי המודיעין שיש. יש מודיעין, צריך לשים לו. ואם זה אחד או שניים וצריך לתת לו את האפשרות כדי לנהל את העיר ולהגיד רבותיי עד כאן.


כמובן תקציב, זה חוזר שוב לתקציב. יש כסף למדינה שנינו יודעים את זה. השאלה אם נותנים או לא נותנים ואם שמים את זה על הגב של השלטון המקומי או לעירייה או ששמים את זה לוקחים מאיזו קופה כזו או אחרת. והכל מתחיל בין המשחקים בין משרד הפנים למשרד האוצר וכל הדברים האלה קשקוש בלאבוש, אני אומר את זה בצורה נחרצת. שיפסיקו שני השרים האלה ואם צריך להביא לוועדה משותפת, ועדה משותפת שיקבלו, אני ראיתי שמה סגנית שרת הפנים לשעבר חברת הכנסת רוחמה הקצתה לזה שלושה מיליון ככה הבנתי. הכסף הגיע? לא הגיע. אגורה לא הגיעה, למה? כי החלטות במדינה הזו לא מתבצעות. כלומר אתה יכול להחליט והביצוע הוא מתעכב. אז זה לגבי הנושא של האבטחה שלטעמי בסוף זה יגמר לא טוב.


הדבר השני זה מערכת האכיפה. יש את הצד המודיעיני שעוד מעט נשמע את דוד מנצור בטח ידבר קצת ירחיב עד כמה שזה ניתן. אבל יש גם דברים שצריך למצות את החקירה, ואני שמח שהוקם צוות, אני הבנתי שהוקם צוות בין-ארצי שמטפל שכל מה שיש איומים של ראשי רשויות נכנס לאותו צוות וצריך לתת לזה עדיפות וצריך שיוגשו כתבי אישום, אני לא יודע כמה כתבי אישום אולי נשמע אחר כך כמה כתבי אישום נגד אותם עבריינים ולמצות וללכת איתם עד תום ההליכים ועם הצהרת תובע ולהגיע איתם בסופו של דבר שישבו אחרי סורג ובריח. זאת ההרתעה. אם אנחנו לא נצליח להרתיע אנשים שבסוף הם מגיעים ומקבלים מעצר בית או מקבלים עבודת שרות או כל דבר אחר אנחנו אחר כך לא נתפלא שאנחנו נבוא לפה ונגיד רבותיי לא עשינו מספיק עבור אותם אנשים. תודה.

מקובל שכל איום על אדם הוא דבר חמור ביותר וצריך להתייחס אליו בחומרה וכל אלימות נגד כל אזרח. כשמדובר בנבחרי ציבור ובראשי ערים ועובדי עירייה הדבר הוא לא רק בתחום האישי, הוא משהו חמור בפני עצמו. ישנו חשש, ואני אשים את הדברים על השולחן, שאם במקרה מסוים אני יודע מדעה אישית שראשי ערים שאוימו, ראשי ערים שננקטה נגדם אלימות, נזרקו רימונים לבית שלהם, ירו עליהם, שמו חתול בכניסה לבית שלהם הם לא נכנעו לגורמים העבריינים.


אני חושב שמבחינה זו, מגיעה תעודת כבוד לראשי הערים שלמרות שהיו נתונים לאיומים, לאיומי סחיטה ולאלימות הם לא נכנעו. אבל הדבר הזה לא יכול להימשך אם ראשי הערים ואם הפקידות תרגיש שהיא מופקרת מבחינת הביטחון האישי שלה. אנחנו לא יודעים וההשלכות של זה יכולות להיות חמורות ביותר של השתלטות גורמים עבריינים על השלטון המקומי. ישנה בעיה כזאת כלל ארצית. ראשי ערים שבשקט, אנחנו לא נשמע עליהם, הם לא יודיעו לנו שהם נסחטו לגורמים העבריינים שבעניין חוק תכנון ובניה בעניינים של קבלת דברים באיומים. אנחנו לא נשמע על זה. אנחנו צריכים להבטיח שראשי הערים לא יקלעו למצבים כאלה. וזה העניין.


בשנים האחרונות אנחנו עדים להתגברות חסרת תקדים של התופעה. בציבור הערבי הבעיה העיקרית של האלימות שאנחנו עדים לה, זו בעיה שנובעת מבעיות של ארנונה, של גבייה, של מים. ברשויות היהודיות בעיקר בענייני תכנון ובנייה.

חברי זחאלקה אל תטעה. גם אנחנו לצערנו הרב התקלקלנו. עכשיו מתחילים גורמים כלכליים גם להיכנס לנישות האלה לצערי הרב אולם אצלנו עדיין לא חדרה הפשיעה ברמה שישנה ביישוב היהודי אבל האינטרסים.

הטיית מכרזים בודאי. אנחנו יודעים. הפולקלור בעניין הזה לא מגיע למשטרה, אנחנו הפולקלור ידוע, שפלוני קיבל ככה הוא איים על ראש העיר שלח לו את פלוני. כולם יודעים חוץ מהמשטרה. זה עניין אחד. וגורמים עבריינים אני חושב שהמשטרה יכולה לטפל בהם. יש לה מודיעין, זה לא עשרות אלפי אנשים הם יודעים בדיוק ויודעים איך לטפל בהם בשיטות של מודיעין אבל צריך את העניין הזה להיות חומת אש. למנוע שהאש תגיע לראשי הערים.


שוחחתי עם מספר ראשי ערים והבנתי מהם שהם קיבלו המלצות מהמשטרה, קיבלו הוראות מהמשטרה, המשטרה נתנה להם מה שנקרא סל אבטחה וכל מיני דברים. הם לא יכולים פשוט למלא אחרי זה כי פשוט אין להם תקציב. משרד הפנים לא מקצה תקציבים לעניין הזה. אני חושב שמהוועדה הזאת צריכה לצאת קריאה, החלטה ומעקב על זה שמשרד הפנים לפחות את הדבר הזה של התקצוב לאבטחה של ראשי ערים בסכנה, אנחנו מדברים לפעמים על ילדים בסכנה, עכשיו ראשי ערים בסכנה. צריך להגן עליהם. אם לא מגנים על ראשי ערים אני אומר לכם בחישוב כלכלי גרידא, כדאי שמשרד האוצר יבין את זה. אם לא ישימו את מספר המיליונים להגנה על ראשי ערים האוצר ישלם מאות מיליונים כי הגורמים העבריינים, הדברים שילכו לכיסם של הגורמים העבריינים כתוצאה מהסחיטה של ראשי הערים זה יהיה פי מאה ופי אלף אפילו מהתקציב הקטן של האבטחה.


ראש עיר שירגיש בטוח, יקבל את ההחלטות בצורה עניינית כי הקופה הציבורית תשדד באור יום. זה מה שיקרה.

הוזמנתי לפה, וציפיתי באמת לראות את כל משרדי הממשלה כמו שחבר הכנסת מרציאנו אמר אדוני היושב ראש. לצערי הרב, קודם כל אני מעריך אותך על הפעולה המהירה שאתה עושה אבל אני אצא מאוכזב, אני אלך הביתה חזרה מאוכזב ולהרגיש פרייר שאני ממשיך להיות פרייר כי מדברים על הכתובת על הקיר אדוני היושב ראש, זה לא הכתובת על הקיר. האקדח טעון, כדור בקנה, רק צריך ללחוץ עליו, מי שילחץ ראשון. אני לא יודע איפה זה יהיה. ולפעמים אני אומר הלוואי ואני טועה. עד לפני כמה זמן אמרתי אני לא פוחד, אני לא יכול להגיד את זה פה שאני לא פוחד, אני לא יכול להגיד לך שאני לא מודאג, אני מתחיל להיות מודאג יותר שאני שומע גם מאנשי משטרה, ואני שומע מהציבור שלי מאנשים מאוד רציניים שאכפת להם משלטון החוק שאומרים לי למה אתה לוחץ יותר מידי על הדוושה? תתחיל לשחרר כמו כולם, למה אתה לוקח על הכתפיים שלך את הכל?


אני שואל את עצמי, האם למען המטרה הזאת החלטתי להיות ראש רשות, עם יש מישהו שבשבילו, שאני האמנתי, ואני מדבר על המדינה הזאת שנולדתי בה וחלק ממנה. אני , רוכברגר, חי אדיב ואחרים מסכנים, ואני אומר לך כשאני אומר לך מסכנים, חבר'ה אתם מדברים רק על רימונים אני מדבר על ניסיון חטיפה שתפסנו את מי שעשה את זה, אני מדבר אתכם על ניסיון חטיפה של הבת שלי, חיילת בצה"ל. אני מדבר אתכם על איומים ועוד המון דברים. על חבלה ברכב, אני כבר לא יודע בלילה כשאני יוצא מישיבות מועצה ב- 12 בלילה מה מחכה לי באוטו, אני לא יודע. תבינו, במשך שישה חודשים הייתי ראש מועצה מאוים עם שמירה אישית. אתם יודעים למה הופסקה השמירה? כי אני פניתי. אתם יודעים למה פניתי להפסיק? כי אני הבנתי שאני כבר אין לי מאיפה לממן את המקורות האלה.


בעקבות כל מה שקורה, עושים לי את המוות עם הגרעון הזה של ה- 400 אלף שקל. פונים למבקר המדינה בטענה שהוצאתי את הכסף הזה בלי אישור, ואני שואל את עצמי מה קרה? האם נתפס מישהו ממסכת האיומים עשרה או חמש עשרה אירועים שהיו לי: רימון, הרעלת חיות הבית של הילדים, כדורי ציד על הדלת שלי, חבלה ברכב, ולפני חודש חיללו את קבר אבי בבית העלמין והזיזו את המצבה, אבא שלי לא הרים את הידיים והזיז את המצבה, המצבה זזה מעצמה. האם זה הדליק אור אדום עוד פעם במשטרה? אני לא יודע. אני אומר לכם את האמת, התלוננתי.


האם המשטרה יודעת, שב- 16 לחודש, לפני שבוע מהיום, אותו אחד שניסה לדרוס אותי על בסטת אבטיחים שאני מנסה להוריד לו, ואני אוריד לו את זה, הוא קיבל צו הריסה עם 2,000 שקל קנס מצחיק ונתנו לו הארכה לעוד עשרה חודשים בביצוע צו ההריסה. מדוע? השטח הזה של מישהו? זה שטח חום של המועצה, מבנה ציבור, מדוע נתנו לו הארכה ולא במיידי? ועוד הוא יוצא ומפנה לי אצבע משולשת באמצע הרחוב. האם מישהו חושב, שבעקבות הפסיקה הזאת או בעקבות האירועים האחרונים שהיו שוב אני ראש מועצה מאוים? לא ולא, אף אחד לא יודע.


תגידו לי מה קרה מאז שאני נכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים. מסכת האיומים שעברתי, האם נתפס מישהו, נשפט מישהו, יש מסקנות של המשטרה? כלום. כי לא תפסו. מה קרה עם רמת האיום שלי? לכן מדברים פה על הכתובת על הקיר וכולם, זו סיסמה יפה, אותיות קידוש לבנה. אני אומר לך אדוני היושב ראש, הכדור בקנה רק מישהו אלחץ עליו ואני מקווה שאני טועה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה שנדע כולנו, עם כל הכבוד לראשי הרשויות האלימות לא נמצאת רק אצל ראשי הרשויות היא נמצאת גם בתחום שלכם, בבתי הספר שלכם, בבתי החולים שנמצאים ברשותכם, במועדוני הלילה שנמצאים אצלכם וכאן השאלה, ואני אומר כל הכבוד לראשי הרשויות אנחנו באמת, אני חרד מהעניין הזה. שאף אחד כאן לא יבין אחרת, זה צריך להדיר שינה מעיני כולנו כשיש אלימות כל כך קשה כנגד ראשי רשויות. רבותיי, האלימות נמצאת, מתחילה בבתי הספר כאשר מורים מאוימים, מנהלי בתי ספר מאוימים על ידי תלמידים ועל ידי הורים. כאשר רופאים בבתי חולים מאוימים, רבותיי שלא נחשוב חלילה וחס כאן שיש הבדל בין דם לדם. אם זה פקיד, אם זה רופא ואם זה מורה. האלימות קיימת.


בעניין הזה רבותיי, אני מפנה אצבע בראש ובראשונה כלפי המשטרה וכלפי מערכות האכיפה מפני ששמה הבעיה שלנו. כאשר המשטרה באה ואומרת אין לי תקציב והם לא יכולים לתת את השירות הנדרש מהם לציבור, פה הבעיה שלנו. אני אומר מה זה אין לי תקציב? אני לא מקבל את זה. אין דבר כזה שאין תקציב. המשטרה הוכיחה את עצמה כאשר ההתנתקות הייתה במדינת ישראל המשטרה הוכיחה שיש תקציב ועמדה במשימה הזו. למה? כי ממשלת ישראל החליטה שזו משימה לאומית ממדרגה ראשונה וצריך למצוא את התקציב, ואכן נמצא התקציב והמשטרה פעלה כיאות כדי ליישם את החלטת הממשלה לביצוע ההתנתקות במדינת ישראל. זה היה.


לכן, עם כל הכבוד לחברי חבר הכנסת יואל חסון שבא עם הצעה להקים קרן, למה להקים קרן? אני לא מוכן להקים שום קרן. הייתה החלטה להקציב 3 מיליון ₪ לטובת העסק הזה. אנחנו דבר ראשון היום צריכים לצאת מכאן עם החלטה אדוני היושב ראש, אנחנו קוראים למשרד הפנים קודם כל להחזיר את אותם 3 מיליון שהיו. לאן הם הלכו?

אני לא ידעתי על קיומם אגב, אבל הקרן לא נוגדת, היא גם וגם.

אני מודיע לך, שחברת סיעתך חברת הכנסת רוחמה אברהם, החליטה על הקצאה של 3 מיליון ₪ לטובת הנושא הזה. מישהו החליט, על דעת עצמו, להוריד את זה. למה? קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להחליט להחזיר את זה. לא שזה פותר בעיה. יחד עם זה אני חושב שגם הממשלה לא יכולה להגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה וזה לא נוגע להם.


הממשלה צריכה לקום ולעשות מעשה. לא רק אצל ראשי הרשויות אלא לאורך כל הדרך, בכל המקומות שהזכרתי קודם הממשלה צריכה לקבל החלטה ולתת תגבור תקציבי למשטרה ולפרקליטות. יושב כאן ראש העיר ואני אומר לכם רבותיי, שמעתי את דבריו בדאגה רבה ואני מאוד מאוד פוחד, מי יודע עם חלק מראשי הרשויות שיושבים כאן ושלא נמצאים כאן מקבלים החלטות תחת איומים. וזה צריך להטריד את כולנו. אם ראש עיר מפחד ועל סמך הפחד שלו הוא מקבל החלטות והוא לא ישן בלילה כי הוא אומר אני לא יודע אם אני אקבל כזאת החלטה מה אני עושה מחר בבוקר, עם מי אני צריך להתמודד, מי יגן עליי.


רבותיי, זה צריך להטריד אותנו. ולכן אני בראש ובראשונה קודם כל קורא למשטרה, רבותיי תעשו מלאכתכם נאמנה. זה לא מספיק שאתם קובעים שיש סל אבטחה, אלא חייבים למצוא את הדרך ואתם יודעים לצעוק כשצריך. כשכואב לכם צועקים ואתם יודעים לעשות את זה. לכן אני מציע גם בעניין הזה, תבואו ותקימו זעקה. מספיק לשפוך דם נקי ואני רואה את זה. אנחנו כולנו עדים לכך. בימי ראשון כשפותחים את העיתון רואים כמה יהודים ואנשים יקרים, נשמות טובות שהולכות מפני שהיד קלה על ההדק.

חבר הכנסת ראלב מג'אדלה יושב ראש הוועדה, אני רוצה לברך אותך על היוזמה על הדיון וכמובן .. בשנת 1998 שמו מטען חבלה ברכב של צבי פולג שהיה ראש עיריית נתניה. מספר חודשים לאחר מכן החלפתי אותו כראש עיריית נתניה והדברים שאני עברתי היו מזעזעים. מסכת של איומים שאי אפשר לתאר מכל הסוגים. החל מלקום בבוקר ולמצוא פגרי חתולים מול דלת הבית, דרך חבלות בבלמים של הרכב, דרך עבריינים שהגיעו למשרדי עם בלוני גז. אני נאבקתי בהרבה מאוד חזיתות. נאבקתי בצווי הריסה כנגד עברייני בנייה, נאבקתי בגנבי חול, נאבקתי ברוכלות לא חוקית.


היום אני שומעת שיש איזו שהיא התייחסות. גם שר הפנים מגיע לבקר ברשויות שעוברות את זה, יש את הדיון. באותה תקופה לא היה כלום. המשטרה תפקדה יוצא מן הכלל. בחלק מהמקרים היא מצאה את האשמים, הביאה אותם לדין. הענישה שאנשים קיבלו הייתה מצחיקה. כמובן שלא מעצר עד תום הליכים, כמובן שמיד אחר כך הם חזרו לאיים ולדעתי היוזמה שהעלתם כאן של חקיקה אינטנסיבית, ומבחינתי אני לא רואה הבדל בין מורה לבין נבחר ציבור. כל מי שמאיים ופוגע בתפקוד של עובד ונבחר ציבור שעושה את מלאכתו ישרה חייב לקבל עונש מינימום שירתיע אותו.


אחד מהאנשים שתקפו, אותי ישב בעבר על תקיפה של ראש עיר ולא הפריע לו לחזור על הדברים. כי הוא ידע שהוא יקבל עונש מגוחך ושווה לו. העניינים האלה יש להם תועלת כלכלית. עבורי, מאחר והייתי אם לילדים קטנים וילדיי לא יכלו לעבור ברחוב לא בהליכה לחוגים ולא בשום דבר, מערכת האיומים שעברתי גרמה לי לשקול באופן אישי אם אני רוצה להתמודד לראשות עיר ולהמשיך את החיים המוניציפאליים ולכן היה לי חשוב להגיע היום ולדאוג לזה שזה לא יהיה שיקול של אנשים אחרים שמתמודדים בתחום המוניציפאלי. ורק אם אתם תובילו ליוזמה של חוק מינימום של כל מי שמעז לאיים על עובד ציבור והוא ידע שהוא ישב 10 שנים מאחורי סורג ובריח ויהיה עצור עד תום הליכים, הוא יחשוב פעמיים לפני כל איום כוחני שלו.

תודה רבה. אנחנו מאוד מעריכים את זה שבאת וישר כוח ואני מקווה שגם אנשים אחרים ילכו בעקבות העמידה האיתנה שלך על זכותך לקבל החלטה ללא שום לחץ.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני באמת מברך אותך ואת חברי הכנסת שהואילו להגיע לכאן. אני לא רואה את כל הגופים שנמצאים יחד עם זאת אני חושב ואני חייב לומר שעם כל הכבוד שאני מברך על הישיבה הזאת אני גם מתבייש בה.


אני מתבייש בישיבה הזאת, כי זה לא צריך לקרות. אסור היה להגיע למצב כזה שאנחנו נצטרך בכלל לדון על מקרה שכזה, על המקרים שאנחנו חווים במהלך השנים האחרונות בנושא האלימות והפשע שמסתובב ברחובות. ואני אומר לכם פה, ואם אנשים לא רוצים לשמוע ישמעו את זה גם ממני וגם מחבריי. יש פשע במדינת ישראל, פשע של רחוב שמנחיל התנהלות ונורמה או מנסה להנחיל נורמות והתנהלות של פרוטקשן. חד משמעית.


אנחנו שינינו כללים. אנחנו ראשי הרשויות לפחות החדשים שבינינו וגם כאלה שמשנים קודמות ויש הרבה, אנחנו שינינו את הכללים. אנחנו אמרנו לעצמנו דבר אחד, אנחנו ננהל את העיר שלנו על פי אמות מידה ציבוריות, על פי חוק, על פי סדר. וזה לא מקובל אצל האנשים.


אני לא ארחיב את הדברים שחבריי אמרו. כל אחד כאן התייחס לנושאים לכן אני אתמצת את הדברים. אבל אני אומר דבר אחד, ושיהיה ברור, גם הגיבור שבינינו פוחד. וגולברי צודק במיליון אחוז ואני ככה מדבר עם חברי חי אדיב מהוד השרון ואנחנו ככה משוחחים ואנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו מתחילים לחשוב פעמיים לפני קבלת החלטות.


חבר כנסת אזולאי אתה צודק במיליון אחוז. אני מתחיל לחשוב פעמיים לפני קבלת החלטה כי אני יודע שבסופו של תהליך יקרה משהו. ואני אומר לכם יהיה רצח, לא יעזור כלום, יהיה רצח וזה לא יזיז לאף אחד. מי שחושב שמדינת ישראל תעמוד על הרגליים היא לא תעמוד על הרגליים. היא לא תעמוד על הרגליים, יום ורבע בדיוק ואחר כך עולם כמנהגו ינהג.


האצבע מופנית לממשלת ישראל. רבותיי לא יעזור כלום וצדק חבר הכנסת מרציאנו, האצבע לממשלת ישראל. אותנו לא צריך לעניין הסיפורים של תקציבים. צריך להקצות לנו אמצעים להגנה כדי שאנחנו נעבוד בראש שקט. ואני יכול לומר לך שגם חבריי שיושבים כאן הם מסוג של ראשי ערים הטובים שישנם פה ויש הרבה ראשי רשויות שהם בין הטובים בארץ שחווים את החוויות האלה, לרבות אני.


אני אומר לך, אני לא אכנע אבל יחד עם זאת גם אני חושב ארבע פעמים וגם אני מתחיל לכנן אצלי הפחד כי כשאני מגיע בלילה הביתה, וצודק גולברי, מגיע הביתה וקרה לי לפני שבוע שראיתי איזה משהו שנראה לא סביר הלב ירד לי למטה ואמרתי הנה זה הולך לקרות עכשיו. אז בסדר, אז יש לי מצלמות ליד הבית אז הוא יבוא עם כובע גרב, מי יתפוס אותו אחר כך? או שהוא יבוא עם איזו קסדה, מי יתפוס אותו אחר כך.


אנחנו רוצים לקבל כלים לעבודה נכונה. רבותיי אנחנו עומדים בנקודת החיכוך הכי גבוהה, אנחנו עובדים מול העבריינים האלה, מול הפשע והפושעים. פושעים מהסוג הכי נמוך שיכול להיות. כי אם זורקים רימון לתוך בית ויש ילדים בבית ואני ישבתי אצלו בסלון שאחרי בערך חודש זרקו אצלו רימון. בקלות אתה יכול להיהרג שמה. בקלות אתה יכול להיהרג. ואז כל פעם אתה שומע, או.קי, הקצו 3 מיליון, הקצו 4 מיליון. גם 3 מיליון זה לא מספיק.


קודם "זרקנו" כאן איזו מילה על פקיד שמקבל אבטחה על איום שקיבל בטלפון. בינינו, מול מי הוא עובד? הביקורת שאותו פקיד, אני מדבר גם בשם שלו של זליכה, ואני לא מכיר אותו באופן אישי. הביקורת שיש לו מול מי יש לו ביקורת? יש לו ביקורת מול ראש הממשלה, מה ראש הממשלה מאיים עליו? יש לו ביקורת מול שר האוצר. שר האוצר מאיים עליו? לא. זה מול איזו פקידות בכירה. הצמידו לו ישר בוטקה הביתה, אבטחה, שמירה צמודה. על מה? אין פרופורציות בכלל. אנחנו חוטפים את הכל. איפה הפרופורציות?

אני רוצה להתייחס לעניין בפרספקטיבה קצת יותר רחבה ולהגיד שהעזה הזו נגד ראשי רשויות אולי צריך לראות את ראשיתה בכרסום במעמד ראשי הרשויות ובמעמד השלטון המקומי בפני השלטון המרכזי. אני חושב שהמגמה שבה ראשי הרשויות הופכים להיות יותר ויותר מן פקידים אצל משרד הפנים היא באמת פוגעת בהרתעה ובמעמד שלהם ובתדמית שלהם כך שהיא מביאה אותם למצב שכאילו הם אנשים רגילים ואפשר גם להרים יד עליהם.


צריך לראות את זה בפרספקטיבה הרחבה גם שמדברים על חוק עיריות חדש ובכלל כל הכבוד שנותנים לשלטון מקומי זה בסופו של דבר משליך גם על המעמד של ראשי הרשויות וההרתעה של המעמד שלהם והתפקיד שלהם בפני הציבור.


אני חושב שבאופן פרקטי ומעשי צריך לדרוש מהמשטרה, מזרועות החוק לפעול באופן ממצה, באופן יעיל ובאופן אפקטיבי נגד כל העזה וכל ניסיון לתקוף או להשמיץ ראש רשות מקומית. לקחת מקרה מה שנקרא פעם אפס סובלנות, כי כשהולכים למקרה של אפס סובלנות עם אנשים שמתקיפים אז זה בסופו של דבר, גם בעולם יש ניסיון בזה, שזה מביא תוצאות. אבל כשמתייחסים לעניין הזה ומתייחסים לעבריינים האלו שתוקפים ראשי רשויות בצורה חפיפניקית אז בודאי הרבה תוצאות לא תהיינה. לכן, צריך ללכת ממש למדיניות של אפס סובלנות.

אני גם מחזק את הגישה שמדברת על כך שלא תמיד ראשי רשויות רוצים ללכת ולהתלונן על התקפות נגדם, ואני חושב שבמקרה הזה צריך גם להסתמך על מודיעין ולא לחכות לראש המועצה או לראש הרשות או לראש העיר שילך למשטרה ולהתלונן שם. אלא צריך גם ללקט מודיעין סביב התקפות או כוונות לפגוע בראשי רשויות וגם לפעול לפני. כי יש הרבה ראשי רשויות שיגידו אני לא מפחדים ואנחנו יודעים מקרה אחד, ודיברו כאן על ראש ממשלה שהיה אומר אני לא מפחד.


בסופו של דבר, כשמגיעים למצב של רצח, גם אם האיש הספציפי היה אומר אני לא מפחד, אבל זה מזעזע בוודאי. ולכן אני חושב שגם במישור הזה צריך לפעול, הוא המישור המודיעיני. בצורה כוללנית אני חושב שזו משימה על משרד הפנים, משרד ביטחון פנים, המרכז לשלטון מקומי והיועץ המשפטי של הממשלה. צריך להתוות מדיניות איך באמת להגן על ראשי רשויות.


אני לא חושב שצריך לחוקק חוק מיוחד בזה אבל בוודאי צריכות להיות הנחיות במדיניות שיפוטית. מי שמגיע באמת לבית משפט על עניין זה, כמו שאנחנו יודעים בתחומים אחרים שיש מדיניות שיפוטית שבתחום הזה נא להכביד, אני חושב שהנחיות ברורות מצד היועץ המשפטי של הממשלה שכן להתייחס בשיא הרצינות לעבירות של התקפה נגד ראשי רשויות זה באמת יכול לתרום ובוודאי זה גם צריך את המשאבים ובמיוחד משאבים שהובטחו בעבר וכאילו שלא הוזרמו עד עכשיו.


אני חושב שזו גם משימתו של משרד הפנים, גם של משרד ביטחון פנים בם להקצות את המשאבים הדרושים על מנת ליצור את ההרתעה המתאימה.

אני מחזיק פה את התחקיר של הכנסת על האירועים של ראשי הערים אז אני גם רוצה לעדכן. גם מה שרשום פה על מה שקרה אצלי זה רק חלקי. לא רשום פה שהמשרד של היועץ המשפטי נשרף כי הוא נתן חוות דעת כנגד איזה עבריין ולא רשום על זה שמשרד הרכש נשרף בגלל שמישהו רצה לזכות באיזה מכרז ולא רשום שמשרד הגזברות שרוף ועוד רשימה ארוכה.


הוד השרון היא אחת הערים הטובות והיפות שיש בארץ ואין עיר שאין בה עבריין כזה או אחר,ששולט בצורה כזו או אחרת ומנסה להפריע את הסדר הציבורי. השאלה היא האם אנחנו מוותרים או לא. במקומות שאין כלום ואני לא רוצה להדביק דבר כזה אחרת זה מכת מדינה הרי, זה לא אומר שאין שם בעיה. זה לא אומר.


הבעיות שישנן בהוד השרון הן לא שונות, וציין חברי איציק מה קורה אצלו. אצלי, נזרק רימון לתוך הבית. חמש דקות לפני זה הילדים יצאו מהסלון ועברו לחדר אחר, אחרת היה אסון, הסיפור היה אחרת לגמרי. אבל זה לא הסיפור. איפה המשפחה פה? אין פה אף נציג משפחה. איפה המשפחה? מי שומר עליה? מי מטפל בה? מי שולח אותה לפסיכולוג? מי מאבטח אותה בבתי הספר? איפה כל התהליך הזה? אף אחד בכלל לא מתייחס. והאבסורד הוא שאני כראש כרשות ועוד כמה ראשי רשויות פה נמצאים וצריכים לשכנע את הכנסת שצריכה לחוקק חוקים כנגד עבריינים וצריכה לשכנע את הממשלה בכלל לתקצב תקציבים שהיא מחויבת על פי חוק לעשות את זה.


יכול להיות, אני לא רוצה לעלות שאלות קשות על שלטון החוק במדינת ישראל ועל קיום החוק. מדינת ישראל אחראית על זה והיא לא אוכפת את החוק. היא לא אוכפת ולא מתקצבת כדי לאכוף את החוק. כנסת ישראל, ואני שמח על המפגש הזה, אבל לא נראה לי שיצא מזה משהו. יש פה אנשים רציניים שהציעו הצעות יפות, אבל אין פה נציג של משרד הפנים, ומנכ"ל משרד הפנים כותב לי מכתב שאין כסף ומי שאחראי זה משרד ביטחון הפנים, ומשרד ביטחון הפנים אומר אין לי כסף.

אז מה הסיפורים האלה? הסיפורים אם לא נחוקק חוקים א' נגד מאיימים וההצעה הזאת של חבר הכנסת חסון, כן, היא הצעה מאוד חשובה לפחות אופרטיבית. בידכם הדבר. על כל איום קטן צריך פשוט להעניש באופן קשה והכי חמור שאנחנו, אני, בתי המשפט במדינת ישראל לא מבינים.


אצלי במקרה החריג מכל ראשי הערים תפסו את העבריין. הוא יכול היה להיכנס לעשר שנים. הוא עוד מעט יוצא. עסקת טיעון. מה עסקת הטיעון? שבעצם הוא סיפר, הקליטו אותו מספר מי שלח אותו. זה נשמע מעניין. הגיעו לזה ששולחים, היום הפרקליטות אומרת שמע אי אפשר לשכנע אותו, אי אפשר כנראה להוכיח. אז בשביל מה עשית עסקת טיעון? אם אי אפשר להוכיח אז כנראה שזה ששלח יצא גם הוא לחופשי. איך אנחנו נראים היום? זו הבעיה העיקרית.


מה שאנחנו צריכים לעשות, ואולי כדאי לעשות תרגיל. איזה נזק או כמה כסף צריך כדי להגן על ראשי הערים וכמה כסף מפסידה מדינת ישראל על זה שהיא לא אוכפת את החוק. על זה ראשי הערים צריכים לחשוב פעמיים. השבוע יש לי עוד סיפור. אני הולך עכשיו לפנות עוד איזה עבריין. אמרתי עצרו, תנו לי לחשוב. אני ביטלתי את האבטחה ב- 2005, למרות שהייתה לי התרעה והייתי באיום שש במשך שנה שלמה, אחרי חצי שנה נמאס לי. אמרתי אני מבטל. אף אחד לא יודע. אני ביטלתי את השמירה כי אני לקחתי על מצפוני שאכן התקציב יהיה על חשבון העירייה. העדפתי להעביר עוד מיליון שקל לחינוך והעברתי את הכסף הזה.


כדאי שמישהו יעשה חשבון באמת כלכלי ולהסביר לאותם פקידים או לאותם מקבלי החלטות, ממשלת ישראל, חברי הכנסת שמצביעים בעד התקציב ומאשרים את כל התקציב ואין שם תקציב לשמירה ולהגנה על שלטון החוק וחבר'ה מלחמת לבנון והמלחמה בחזית זה כסף קטן לשחיתות שמתקיימת סביב רגליכם, רגלי כולנו פה. ואף אחד לא מדבר.


משטרת ישראל יודעת את זה ואנחנו שותקים כמו שום דבר. השחיתות שבמדינת ישראל יותר גדולה מהמלחמה שהייתה אצלנו בשלום הגליל והמחדלים שלה הרבה יותר חמורים מאשר היה בשלום הגליל. ואם רוצים לקבל החלטה, ההחלטה היא א' לטפל באיום ולעשות חוק על מאיימים ואין הבדל בין נבחר ציבור אולי יותר חריג לעובד ציבור וצריך למצוא את הפתרון. אני מצפה מחברי הכנסת לעשות את זה.

הדבר השני, זה לתקצב בכסף ומיד, מבלי שיהיה צורך לשלוח פקיד לפה ולשם, אני צריך להתחנן. אם לא תהיה אבטחה ראשי הערים לא יקבלו החלטות ולא צריך ללמד אותי פחד, אני לא מפחד מכלום. אבל כשאני צריך לשמור על הילדים שלי אני פוחד יותר מכולם וכולכם פוחדים. כולכם פוחדים אף אחד לא גיבור, גם הגיבור הכי גדול יש לי רסיסים בגוף מרימון. זה ממקומות אחרים ואני לא פוחד. אבל לא יכול להיות שאתם תשאירו את האחריות לראשי הערים ולתקציב של איזה פוליטיקאי אופוזיציונר אם הוא רוצה אותי או לא רוצה אותי, אוהב אותי או לא אוהב אותי ופה גם מקור השחיתות. אני צריך לעשות קומבינה עם איזה חבר מועצה שיצביע בשבילי, בשביל התקציב. לא יעלה על הדעת.

תשללו את זכות ההצבעה, זכות שיקול הדעת בכלל מראשי ערים. מי שצריך אבטחה שיקבל, מי שלא צריך לא יקבל וכך צריך להתנהל חוק במדינת ישראל. תודה.

אני מסתכל פה ברשימה שהובאה בפנינו והיא רשימה נוראה. קוראים את הרשימה הזו, וזה חלקי. גם אני יודע על כמה מקרים שלא מופיעים כאן ואנחנו נמצאים במצב שהוא כמובן מצב חמור כשלעצמו ודיברו פה לפניי על אותו מצב של עובד ציבור שצריך לעבוד מתוך חשש שאם הוא יעבוד טוב הוא יפגע או בני משפחתו יפגעו. זה מצב שהוא חמור כשלעצמו. אבל מעבר לחומרה הזו יש לנו פה בעיה מבנית שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה. למעשה חוליה מאוד מרכזית במערכת הממשל בישראל פועלת תחת איזה שהוא מנגנון הרתעה שמונע ממנה לפעול בצורה נכונה. וזו תמונה קשה ביותר.


יש לנו בעצם מצב שבו בתוך המערכת מובנה, כשאנחנו רואים את רשימת הרשויות אפשר לשאול מי הוא ראש הרשות שעוד לא נתקל בזה. כנראה שכולם. יש לנו פה מנגנון מבני שמרתיע ראשי רשויות מלבצע את תפקידם ולבצע את חובותיהם.


אני מצטרף לאמירה שיש כאן בעיה שהיא חורגת משאלת האלימות. יש איזו שהיא בעיה קשה עם השלטון המקומי בכלל, שהוטלו עליו הרבה מאוד עומסים של אחריות אבל לא מספיק תקציבים, לא מספיק סמכויות, לא מספיק כוחות ומה שיש לנו כאן זה היבט אחד של הבעיה הזו.


אני רק רוצה, אדוני היושב ראש, להצטרף לדרישה שאני חושב שהיא צריכה להיות מוסכמת עלינו פה בוועדה. הבעיה הזו היא לא בעיה של ראשי הרשויות, היא לא יכולה להיות מגולגלת בחזרה על השלטון המקומי על תקציבם של הרשויות המקומיות. תארו פה איזה סוג של בעיות אנחנו יוצרים כאשר אנחנו מצפים מהרשות המקומית לתקצב את הגנת ראש הרשות.


הנושא הזה הוא באחריותה של המדינה, הוא באחריותה של הממשלה. אי אפשר לקבל את המצב שבו משרד הפנים מגלגל את האחריות למשרד לביטחון הפנים ומשרד ביטחון הפנים מן הסתם יגלגל אותו בחזרה למשרד הפנים.


צריכה להיות תשובה של המדינה, צריך להיות תקצוב של המדינה. אני בהחלט בעד החמרת הענישה ביחס לעבריינים שמאיימים או פוגעים בעובדי ציבור. אני חושב שזו מגמה נכונה אבל אם לא יהיה תקצוב אמיתי להגנה, לחקירה, להבאה לדין של אנשים שמאיימים על עובדי ציבור בישראל אנחנו לא נשנה את המצב הנורא שאנחנו נמצאים בו. תודה רבה.

אני ראש חטיבת המודיעין במשטרה. אנו רוצה להבהיר בתחילת דבריי קודם כל שאנחנו באותו צד של המתרס ובוודאי שיש לנו אינטרס משותף עם ראשי הרשויות. בחלק גדול מהמקרים יש שיתוף פעולה מצוין של המשטרות המקומיות מול הרשויות, אנחנו המשטרה בכלל, תמשיך ותעשה ככל שניתן לגבות ולחזק את ראשי הרשויות גם במאבק וגם בתפקוד השוטף שלהם על מנת שיוכלו לעשות את מלאכתם נאמנה.


אפשר לתת על הנושא של האלימות בחברה הרצאה נפרדת, אבל אין ספק שיש לנו בעיה של אלימות. ומשטרת ישראל רואה בחומרה את תופעת האלימות בכלל ואת האלימות והאיומים של אישי ציבור. הבעיה היא, מה שמסתמנת פה כלפי אישי ציבור לכאורה ראשי רשויות שאפשר להשיג דברים בכוח הזרוע. זה בעצם מה שעומד אם אני לא אנתח את הרקע של האיומים שעומדים מאחורי. אבל התחושה היא שאפשר להשיג בחברה שלנו דברים באיומים ובכוח. זו אחת הבעיות.


כדי להתמודד עם זה כמובן צריך ליצור הרתעה וחלק מההרתעה זה לא רק המשטרה. מדובר פה גם על הרשויות הנוספות כולל תביעה, כולל בתי המשפט. אני בהחלט תומך בעניין הזה של הגברת הענישה או יצירת הרתעה גם באמצעות ענישה מחמירה.


הנושא של האירועים עצמם מטופלים בסדר עדיפות גבוה במיוחד כנגד ראשי ערים. צריך לזכור שבתוך אותה רשימה של מאוימים נמצאים גם אנשי משטרה, כך שאנחנו בהחלט מכירים ויודעים איך לטפל בזה ומשתדלים לעשות את הטיפול הכי טוב, שמקבל סדר עדיפות גבוה. נעשה מאמץ רב גם בטיפול החקירתי וגם בפעילות מודיעינית. דובר פה על פעילות מודיעינית עוד לפני, אז יש מקרים שאנחנו קובעים רמת איום לראש עיר או לראש רשות גם בלי קשר לאירוע שקרה, גם בעקבות מידע שהתקבל שמתכוונים לפגוע בו.


מה שאפשר לומר, בתקופה האחרונה קיים המפכ"ל דיון מיוחד בסוגיה הזו. בעקבות כך גם הוקם צוות שיבדוק, חבר הכנסת אהרונוביץ התייחס לעניין, צוות שיטפל ברמה הארצית. יתאם, יפקח על התיקים בחקירה. כמו כן אנחנו בוחנים מחדש את סל האבטחה שניתן לראשי הרשויות. בשורה התחתונה כל אירוע או כל תלונה או כל ידיעה שמתקבלת כנגד ראש רשות נבחנת. נקבעת רמת הסיכון או רמת האיום כלפי ראש הרשות ועל פי רמת האיום גם נקבע סל האבטחה על מנת להגן עליו.

מה עושה המשטרה, כאשר מתקבלת תלונה על ידי ראש עיר?מה אתם במשטרה עושים מלבד ההגדרה של סל האבטחה לאותו ראש רשות?

אז ציינתי. קודם כל יש טיפול חקירתי, טיפול מועדף. אם יש אירוע חמור אז יש גם הקמה של צוות חקירה מיוחד שמטפל אך ורק בתיק הזה על מנת להגיע למבצעים. ועושים את המקסימום כדי למצות את הדין בהנחה שמצליחים.

כלומר אתם לא מעמידים שום שמירה, מגיש תלונה, אתם ביצעתם את החקירה בתוך המשרד אבל למעשה שמירה לא הצבתם לא בביתו ולא במשרדו של ראש הרשות.

ברשותך, לגבי סל האבטחה אני אעביר את רשות הדיבור לזאב, ראש מחלקת האבטחה, הוא יתייחס לעניין.

ברוב המקרים, במיוחד בנושא ראשי הערים, ב- 95% מהמקרים העבריינים ידועים. כלומר בדרך כלל זה לא בא בהפתעה כשמדובר בראש עיר. יש בעיה ידועה. דמויות ידועות.

זה לא חד משמעי מה שאתה אמרת אדוני. המשטרה משתלבת בתהליך ההגנה על כל ראש רשות בהתאם לתהליכים והערכת המצב כפי שאנחנו עושים. אנחנו מסיירים ליד בתיהם של ראשי רשויות. יש כאלה שזה מבוקרים שלוש וארבע פעמים בלילה. יש כאלה שמקבלים שירותי חבלן ובדיקת רכב ביום יום. יש כאלה שאנחנו מטפלים בחלקם באבטחה משטרתית סמויה בסביבתם הטבעית כשהם עובדים.


מצד שני אנחנו לא מצמידים שוטרים לאף אחת מהדמויות בארץ המאוימות. יש שיטה שנקבעה של תהליך של הנחיה לגופים במדינה, כשכל גוף דואג על פי הנחיות המשטרה להגן על עצמו. זה גם אם אנחנו שוטרים אנחנו דואגים לשמירה על עצמנו, אם גופים אחרים כמו שב"כ, שרים או גופים אחרים כל שר, משרד קובע מבצע את ההנחיות כפי שמבוצעות במדינה. זה ככה גם מבחינת הגנה על מתקנים, ככה מבחינת מאוימים.


בכל מקום מבוצעת הערכת מצב בהתאם למודיעין הקיים ובהתאם לזה אנחנו קובעים את סל האבטחה. אבל המשטרה תורמת את חלקה בחלק היחסי במה שהיא עושה בכל אחד מהמקומות.

אני מציע ברשותכם שנלך לסיכום. ראשית נפנה לשר הפנים להחזיר את התקציב הקטן שהוא לעצמו לא יכול לתת מענה, אבל זה מתחילים ב- 3 מיליון שקל.

סליחה אדוני, קודם כל יש לעמוד בהתחייבות שניתנה לפני כשנה, כי על פי זה אנחנו העסקנו.

קודם כל יש להחזיר את הסעיף התקציבי 3 מיליון שקל למשימה הזאת. אחר כך אנחנו נראה איך אנחנו מתחילים עם זה. אני מציע, חבר הכנסת חסון, שאנחנו נראה בהצעת החוק - הצעת חוק של כולם. נקדם אותה, ניתן לה דחיפות, נפעל במהירות האפשרית כדי גם לתת מענה בחקיקה גם כדי שלמשטרה יהיה לה כלים עוד יותר, בתי משפט כפי ששמענו מראש העיר חברנו גולברי, זה כמעט מצחיק. אז מה? אין לנו אפשרויות לתגבר את בתי המשפט בחקיקה כדי שיוכלו להיות בהם הרתעה.


הדבר הנוסף שאני הייתי מציע, שאנחנו נציע לממשלה לקיים דיון כולל מהותי בעניין הזה. תהיה פנייה שאנחנו נציע לממשלה לקיים דיון מהותי בכל אשר עובר על חברי הכנסת בכלל ועל נבחרי ציבור בפרט לגבי האלימות כדי שנראה.

עם דגש לפתרון מימוני. זאת אומרת שהממשלה תיתן את דעתה על פיתרון מימוני שזה מה שחשוב כאן.

שתהיה גם אחריות מערכתית ואחריות כוללת, איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה, כי לדעתי גם ציבורית אנחנו נראה אחרת מן תחושה והרגשה שאמרו כאן חבריי ראשי הערים, בואו נקרא לילד בשמו. אם יראו שהכנסת מתייחסת לעניין הזה בשיא החומרה והולכת לחקיקה וגם דרשה מהממשלה לקיים דיון דחוף בנושא הזה וגם נשדר מסרים ציבוריים בעניין הזה אולי זה ייתן להם גם את התחושה של העמידה האיתנה מול כל הגל הזה של האיומים שאנחנו שומעים.


לדעתי, אנחנו צריכים להקדיש בעניין הזה, אני אומר את זה לחבריי חברי ועדת הפנים של הכנסת, אני חושב שכדאי שאנחנו גם בעניין הזה נעשה עוד איזה שהוא אירוע ציבורי שנוכל ממנו גם לשדר מסרים דומים ונשתף יותר כוחות וגורמים נוספים. גם כלפי המשטרה, שאנחנו נחזק את ידי המשטרה בכל הדברים שהיא עושה אבל גם נשדר למערכת בתי המשפט שלא יכול להיות דבר כזה מה ששמענו היום, לא יכול להיות כזה דבר.


המשטרה אומרת שישתפו איתנו פעולה ויגידו ויתנו לנו אינפורמציה ומידע, המשטרה מקבלת מידע, אינפורמציה, הולכת לבית המשפט ואחר כך אנחנו רואים שזה לא מועיל וזה לא נותן מענה.

שמירת הזכויות של העבריין. פתאום יש סיפור סוציאלי שלו והם לא רואים את הזכויות של הקורבנות.

אנחנו בעד הזכויות הסוציאליות של המשפחה שלו. אבל אנחנו לא בעד זה שכמוהו ירבו וגם יקבל גם תמיכה. אני ברשותכם.

אדוני היושב ראש, אני מבקש עוד סעיף אחד ברשותך אם אפשר לבקש, שבתוך שישים יום נקיים דיון נוסף על מנת לראות איך ההחלטות הללו מיושמות ולא נחכה לפגיעה בראש העיר הבא. ואז נקיים דיון.

אני מציע משהו יותר, לפי דעתי אני לומד כל הזמן מידידי חבר הכנסת אזולאי, קודמי בתפקיד, ואני לומד ממנו. אני מציע שהפעם לא נאמר בעוד חודשיים נעשה בדיקה אלא אני מציע שעל הנושא של אלימות בכלל ועל האלימות של נבחרי הציבור ועובדי מדינה נקים ועדת משנה שהיא תלווה את העניין יותר ובצורה אינטנסיבית גם מול הרשויות, גם מול משרדי הממשלה, גם מול הנבחרים.


אני חושב שיש בזה מסר הרבה יותר חזק ואם אתה מוכן לעמוד בראש ועדת המשנה הזאת, מניסיונך כסגן שר הפנים וגם כראש ועדת פנים ואיכות הסביבה בזמנו, אני אשמח מאוד. אנחנו בהתייעצות עם החברים שלנו נרכיב ועדת משנה שתלווה את העניין ותעקוב גם אחריו.


אני מודה לכל החברים שיזמו את הדיון ולכל מי שהשתתפו.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40