PAGE
1
ועדת הכספים

15.1.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, כ"ה בטבת התשס"ז – 15 בינואר 2007 – בשעה 11:50

בקשה לפטור מהרשאה להתחייב לפי סעיף 6ג' לחוק יסודות התקציב (החברה לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ – קנט)

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

שי חרמש

אמנון כהן

ראובן ריבלין

שלי ברוש, אגף החשכ"ל, משרד האוצר

גלית פלצור, משרד האוצר

טליה דולן, יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר

יעל קינן, משרד האוצר

דוד גינסבורג, מנכ"ל קנט – החברה לביטוח נזקי טבע בחקלאות

סמדר אלחנני

מרב תורג'מן

טמיר כהן

הדס דויטש

בקשה לפטור מהרשאה להתחייב לפי סעיף 6ג' לחוק יסודות התקציב (החברה לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ – קנט)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

מדובר בבקשה ששר האוצר מקבל פטור מהרשאה להתחייב בהשתתפות המדינה בכיסוי התחייבויות בלתי מכוסות בביטוח המשנה בתחום אסונות טבע. זה עבור שנת 2006, הגשנו את הבקשה ב-2 ביולי לוועדה והיא לא אושרה בשנת 2006, אז זה בדיעבד.


עושים בתחום הביטוח החקלאי הבחנה בין ביטוח אסונות טבע וביטוח נזקי טבע. אנו מדברים פה על אסונות טבע. המדינה משתתפת בסבסוד הפרמיות של החקלאים לביטוח. בנוסף, המדינה מתחייבת לכסות את כל ההתחייבויות של הקנט שאינן מכוסות בידי מבטחי משנה. הבקשה לפטור מהרשאה להתחייב היא על ביטוח המשנה.

למה רק חקלאות?

מדובר בתחום ספציפי, יש פה כשל שוק שחברות לא מוכנות לבטח.

חקלאות, זה משהו ייחודי ובכל העולם תומכים בזה.

כדי להפעיל את ההרשאה להתחייב צריכים להוציא את כל הכסף במקרה אסון שנצבר בקנט בסובסידיה של הפרמיות ויש גם הפיקדון הייעודי שנועד לכסות את כל ההתחייבויות הלא מכוסות.

הרשאה להתחייב זה תקציב, אז למה לפטור את זה? הרשאה להתחייב זה כמו ערבות. זה תקציב.

למשל, רעידת אדמה. אתה לא יודע מתי תהיה רעידת אדמה חוץ מזה שהסבירות שתצטרך להפעיל את כיסוי ההתחייבויות הבלתי מכוסות של ביטוח המשנה הוא מאוד קלוש. עד היום זה לא קרה.

זה קורה לפעמים.

כשאתה שם סכום מסוים שאינך יודע אם אתה צריך יותר או פחות, מה קורה כשהמדינה שמה 100 מיליון בהרשאה להתחייב למטרה זו, אך היא צריכה 200 מיליון? האם המדינה מתנערת מאחריות של תוספת של 100 מיליון? אני חושבת שלא, לכן אין משמעות לסכום ששמים שם, כי המדינה לוקחת על עצמה לכסות את זה.

מדובר בקטסטרופה, לא בתהליכים ביטוחיים רגילים, ואז המדינה צריכה לתת מענה לעניין, שום חברת ביטוח לא יכולה לתת מענה לקטסטרופה. כל מה שאינו קטסטרופה התנהל עד היום בצורה מאוזנת אקטוארית, זה עוד 14 מיליון ₪ בפיקדון, וזה בא לתת מענה לקטסטרופה. לא קרה עד עכשיו.


בחוק ההסדרים במאי 2006 הגענו להסכמה עם האוצר על נושא מתכונת חוק אסונות טבע. שחררנו את הממשלה מהכרזה על אסונות טבע.

אני מבקשת לצטט מדברי ההסבר לחוק ההסדרים, הצעת החוק היתה ב-2 בנומבר 2005: "להפעלתו של חוק אסון טבע יש היבט תקציבי מובהק, שכן הוראות החוק האמור מורות על תשלום פיצוי מאוצר המדינה, ניסיון"- -

הם לא מכחישים את זה.

"כן מוצע לקבוע כי הממשלה תקבע את מסגרת התקציב הכוללת" - אני מנסה להביא לידיעת חברי הוועדה חומר רקע רלוונטי להחלטה, שתהיה מושכלת – "שתוקצה ליישום הוראות החוק. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי סכום הפיצויים שיינתן למי שנמצא זכאי לכך על פי החוק יהיה כפוף למסגרת התקציב כאמור".


המדינה לא תוכל, קטסטרופה במלוא משמעותה, אי אפשר לפצות. שום חברת ביטוח לא יכולה לכסות קטסטרופות אמיתיות. צריך לקבוע מסגרת. אם תהיה קטסטרופה נוראית, מכנסים את ועדת הכספים באמצע הלילה ומוצאים לזה מייד פתרון תקציבי או ערבות מדינה או כל דבר שיש בידי ועדת הכספים או הממשלה לעשותו.


סעיף 6ג' צריך לעבור מן העולם אך כל עוד הוא קיים, אני ממליצה לא להשתמש בו.

איזה סכום את ממליצה?

יש פה מנהל הקרן, יש פה אגף התקציבים. שישתמשו במנגנון של ערבות מדינה ולא במנגנון של הרשאה להתחייב.


ההסכם הסתיים ב-31 בדצמבר 2006, כלומר הבקשה שהיתה פה היתה רלוונטית ל-2006. 2006 הסתיימה, תודה לאל, בלי אסונות טבע. 2007 – עוד לא עשו את ההסכם. ההסכם צריך לפעול לפי החוק החדש.

הוא לא יכול להוציא פוליסות אם אין לו את זה.

קודם כל עושים הסכם.


הקטע הזה הוא ביטוחי, וצריך לשמוע גם מה אומר המפקח על הביטוח, שעושה חישובים ביטוחיים, על הדבר הזה.

נכונה האמירה על זה שההסכם הסתיים, הפנייה של שר האוצר הועברה לוועדת הכספים במהלך 2006. אנו טוענים שהפנייה עומדת בתוקפה כי החשיפה עדיין קיימת. בהסכם התחייבנו לקבל את אישור ועדת הכספים, ואנו רוצים לעשות זאת בצורה מסודרת.


לגבי שנת 2007, ההסכמים נמצאים בימים אלה בניסוחים סופיים, אני מניחה שזה שבוע-שבוע וחצי. תועבר פנייה מסודרת משר האוצר לוועדת הכספים לאשר את ההסכם לשנת 2007.

לשי חרמש אני רוצה לומר, בכנסת ה-12, כשנבחרתי לראשונה לשמש חבר כנסת, היה השר שחל. הוא היה השר לביטחון הפנים אז והיה עולה על דוכן הכנסת כדי להסביר דברים של הממשלה והוא היה אומר: אל תדאגו, יכול להיות הרבה יותר גרוע. אני שמעתי, ואחרי שהוא חזר על זה פעם נוספת שבוע לאחר מכן, עליתי על הדוכן שבוע לאחר מכן ואמרתי: לפני שבוע השר שחל אמר שלא צריך לדאוג כי יכול להיות יותר גרוע, ואכן לא דאגתי ונהיה גרוע יותר...


אין בררה אלא להשתמש בסעיף 6ג'. אם יש לנו אפשרות למצוא דרך אחרת או להגביל את המדינה בפיצויים שתיתן לאזרחיה, וכל אזרח הוא עולם ומלואו, להשיב אזרחים ריקם או לומר להם שיבטחו את עצמם, אלה דברים שאנו לא יכולים לומר לאזרחי מדינת ישראל.

פעם היה מס רכוש לקרן פיצויים. כל עם ישראל היה משלם מס זה. היום מס הרכוש בוטל, אך אתה גובה את הדברים האלה בצורה אחרת.

לא.

אגב, איפה הסכומים שהצטברו עד ביטול המס?

אין תשובה.

מדובר במאות-מיליארדים. יש פה קרן. האם הקרן הזאת לא באה לדאוג לאותם דברים שאנו מדברים בהם פה?

אותם כספים שהצטברו כתוצאה ממס רכוש, אתם ניתן להשתמש בקרן פיצויים, אותם פיצויים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות, אותם כספים שהצטברו בקרן, אתם אנו משתמשים והם משלמים את הפיצויים. במלחמת לבנון השנייה השתמשו בכספים שהצטברו בקרן.

אני שילמתי כאזרח ותיק את מס הרכוש במשך עשרות שנים. היום אדם שהוא מחדש מקרוב בא, מקבל את הפיצויים ששילמתי בעדם?

כן.

כמה ריבית הקרן הזאת מייצרת כל שנה?

הבאתם כסף מעודפי הגבייה של השנה להשלים אותה.

הגדילו את הגירעון.

על אף כל מה שאמרתי, אצביע בעד.

מי בעד בקשה לפטור מהרשאה להתחייב לפי סעיף 6ג' לחוק יסודות התקציב (החברה לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ – קנט)? מי נגד? מי נמנע? אושר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.