PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט

15.1.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 119

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ה בטבת התשס"ז (15 בינואר 2007), שעה 11:00

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 של חה"כ ראלב מג'אדלה (פ/1355)

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

יואל חסון

מרינה סולודקין

סילבן שלום

חה"כ דב חנין



חה"כ ראלב מג'אדלה



חה"כ נדיה חילו

שלמה אלון

- סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך



אייל רק


- לשכה משפטית, משרד החינוך



חנן ארליך

- לשכה משפטית, משרד המדע התרבות והספורט



יעל אחי לאה

- משרד המשפטים



רותם רולף

- אש"ת, משרד האוצר



גוני צור


- הפורום להסכמה אזרחית



מרוואן עתאמנה

- רכז עיתון, הפורום להסכמה אזרחית



אודי כהן

- מנכ"ל, הפורום להסכמה אזרחית



ד"ר יוסף עופר

- חבר האקדמיה ללשון העברית



נאיף ח'ורי

- מג'מע ללשון הערבית



חורי חובייה

- מג'מע ללשון הערבית



ח'ולה סעדי

- מג'מע ללשון הערבית



סלימאן ג'ובראן

- מג'מע ללשון הערבית



יצחק רייטר

יהודית גידלי

: מירב ישראלי

ד"ר גדעון בן דרור

אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 של חה"כ ראלב מג'אדלה (פ/1355)

אנחנו התברכנו בברכה כפולה ומכופלת מאחר וחבר הכנסת יואל חסון, שנקרא לראש הממשלה והיה צריך לפתוח את השבוע בדברי חוכמה ודברי תורה, אז היה לו ממלא מקום זבולון אורלב שאכן עשה את זה הבוקר בפתיחת הישיבה הראשונה. אבל זה לא אומר שאנחנו מוכנים לוותר על דברי תורה של חבר כנסת יואל חסון שאנחנו יודעים את דברי החוכמה שלו בכל הישיבות אבל פה יתווספו גם דברי תורה לדברי החוכמה ואנחנו מצפים בדריכות.

עכשיו אנחנו מדברים על השפה הערבית ומתברר שכל סיפור משה, עכשיו אנחנו נמצאים בספר שמות, כל סיפור משה מופיע כולו בקוראן מההתחלה ועד הסוף. כל הסיפור של משה, עם היציאת מצרים, כל הדבר הזה מופיע בקוראן זה לא יאמן.

לא רק סיפור משה.

בודאי שלא רק סיפור משה, אני רק מסביר אנחנו התחלנו בשבת לקרוא את סיפורי העבדות במצרים משה וכדומה אז אמרתי בדיוק זה מתאים כי משה, כל הסיפור כולו, ואיך אני יודע? הייתי בביקור במצרים, ביקור רשמי, אוכלים ארוחת צהריים אני ככה יושב על הנילוס ואני אומר להם שבשבוע הבא יש לנו חג ויציאת מצרים, נותנים לי לספר את זה עשר דקות וכשזה נגמר אומרים לי כל הסיפור מופיע מילה במילה בקוראן. אנחנו יודעים את זה.

פרשת השבוע בשבת האחרונה הייתה שמות. פרשה קראנו על בת פרעה, בתיה שהלכה על שפת הנהר וראתה את תיבת משה במים, ותשלח את אמתה ותקחהו. המפרשים אומרים שתיבת משה הייתה מוחבאת בתוך הסוף וקשה היה להגיע אליה ולכן נאלצה בת פרעה לשלוח את אמתה למרחק על מנת שתביא את התיבה.


בהמשך נאמר ותקרא את שמו משה כי מן המים משיתיהו. חז"ל שואלים כיצד יתכן שמשה, המנהיג הגדול והכי משמעותי של העם היהודי נקרא בשם שגויה נתנה לו? התשובה: זה לא משנה מי נתן את השם למשה, אלא מעשה העומד מאחוריו. המשמעות של משה והאופן שבו הוא נמשה על ידי בת פרעה מראה כיצד אדם מוכן למסור את נפשו עבור מישהו, להקריב נפשו בשביל מישהו לכן יש משמעות אדירה. לכך יש משמעות אדירה.


בת פרעה הסתכנה בכך שהלכה כנגד גזירת אביה להשליך כל ילד עברי ליאור והלכה ומשתה את משה מן המים והתאמצה בשביל כך עד כדי שליחת אמתה והמעשה שלה מסמל את ההקרבה והמסירות של נפש האדם משום כך ראוי משה להקרא משה.


ופירוש נוסף, ברשותך, נאמר על משה כי גדל במצרים וירא בסבלותם של אחיו העברים. המפרשים אומרים וירא לשון התבוננות. יש הבדל בין לראות לבין להתבונן. ראייה זו ראייה שטחית, התבוננות ראייה מעמיקה במובן של לחוש ולהרגיש.


משה ראה את סיבלותם של אחיו עד כדי הזדהות עם סבלם וזו בדיוק התכונה שייחדה אותו והכשירה אותו כמנהיג גדול, היכולת לחוש את הסבל והעינויים של העם. מנהיג שמצליח לא רק לראות אלא גם להרגיש את עמו הוא מנהיג גדול. משום כך רק אחרי שמשה ראה בסבלות העם נתגלה אליו הקדוש ברוך הוא בסנה והטיל עליו את המשימה של גאולת העם ממצרים. המשימה שבזכותה הפך להיות המנהיג הכי משמעותי של עם ישראל. תודה רבה.

יש עוד פירוש שאני חושבת. אז קודם כל זאת אומרת שאיש שיש לו שם לא יהודי ואישה מצרית נסיכה נתנה לו שם יכול להיות מנהיג של עם היהודי. אתם מבינים על מה אני דיברתי?

אנחנו מבינים טוב מאוד. אני מאוד מודה לך על הדברים. רוצה להגיד רק שתי הערות. הביטוי של משה איך שהוא נגענו בזה בעבר, כתוב פעמיים ויגדל משה ובפעם השנייה זה באמת היה הוא גדל ויצא אל אחיו, זאת אומרת הגדולה זה לא להיות במגדל השן ולא לשבת בבית פרעה ככה ולהתחנך בנימוסי מלכות שזה גם דבר שחשוב, אלא מי שיש לו את נימוסי המלכות והוא לא יוצא אל האחים לראות את הסבל של החברה שלו הוא ודאי לא יכול להיות מנהיג, כפי שגם אמרת, אבל זה בא לידי ביטוי מאוד בכפל שהתורה אומרת פעמיים ויגדל.


בפעם השנייה הגדילה האמיתית זה לא הגדילה הפיזית. זה כל אחד קורה אם יש לו בריאות אלא זה שהוא מסוגל לצאת לאחים ולראות את המדוכאים בעם. והדבר הראשון שהזכרת לגבי לא חשוב מי המציל, אגב זה קשור לדיון הראשון שהיה לנו לגבי המצילים בזמן השואה, אבל זה נותן לנו אווירה טובה ונעימה להיכנס לסוגיה שאנחנו צריכים לדון היום וזה נושא של האקדמיה לשפה הערבית.


היה לנו פה דיון מאוד מעמיק עם כל האוניברסיטאות המרכזיות בארץ שהשתתפו בנושא של האקדמיה ללשון ערבית ואני רוצה לציין את העובדה שבתוך הוועדה היו שמה 12 חברי ועדה נוכחים מישראל ביתנו ועד לבל"ד וכולם פה רק לא רק הסכימו אלא דחפו לעניין של החוק וקודם כל הקמה של האקדמיה, מוסד עליון במדינת ישראל ללשון ערבית.


אני חושב שזה ראוי לציון כי אחר כך שמעתי שהיה דיון במליאה ושמה זה היה יותר סוער ויותר פוליטי אז אני שמח שאנחנו פה מצליחים לעשות את הדברים בצורה עניינית ולקדם וזו אכן הכוונה שלנו, לקדם את החוק שבינתיים גם קיבל את הסכמת הממשלה, שזה לא היה כך כשקיימנו את הדיון אף על פי כן כל חברי, גם הקואליציה וגם האופוזיציה איחדו כוחות ואני שמח שהממשלה שינתה את דעתה אחרי הערעור וכולם הסכימו שחייבים לעשות את זה.


בינתיים גם חבר הכנסת מג'אדלה השר לעתיד, קיבל את הרוב בכנסת בקריאה טרומית ואנחנו אכן מעלים את זה עכשיו לדיון לקראת הקריאה הראשונה. אני רוצה להגיד לסדר הדיון גם בגלל הנסיבות המיוחדות של חבר הכנסת מג'אדלה, שאנחנו נעשה את השינויים הדרושים כרגע כדי לעדכן את החוק מבחינת הדרך שעושים היום גופים סטטוטוריים שזה קצת שונה ממה שהיה פעם כשהקימו את האקדמיה ללשון העברית.


נעשה את העידכונים ונלבן מה הסוגיות המרכזיות אבל את הטיעונים המרכזיים לשינוי בתכנים ולהרחבת התכנים שאנחנו רוצים בחוק הזה נעשה בין הקריאה הראשונה והשנייה והשלישית זה לפי בקשת חבר כנסת מג'אדלה. אני חושב שראוי.

אם נעשה את זה גם לגבי חוק זכויות הסטודנט שנעשה את זה בין קריאה שלישית ולא נתחיל מטרומית לעבוד על כל סעיף.

אם זה היה קצר כמו זה, אחרי שתודיע לי שאתה תקבל על עצמך להיות שר בממשלה הנוכחית אנחנו נשמח לא לנהוג באיפה ואיפה כלפיך. הכל פתוח מבחינתנו. אבל אנחנו ודאי לא ננהג באיפה ואיפה וגם בנושא של החוק המאוד חשוב ומאוד מרכזי אנחנו נעבוד על זה במלוא המרץ שאפשר.


אני מציע ככה, אני באמת רוצה להתחיל כי היה לנו דיון, היה לנו דיון טוב ומעמיק ולכן אני לא רוצה לפתוח את הכל מחדש. אנחנו יודעים למה צריכים את האקדמיה הזאת. אנחנו יודעים שזה יהיה חידוש גדול, זה פעם ראשונה שתהיה אקדמיה לא במדינה ערבית ללשון הערבית וזה חשוב. אנחנו גם יודעים שזה יעזור מאוד לקשר התרבותי בין מדינת ישראל לבין הסביבה שלנו פה באזור. זה יעזור מאוד בבניית הגשר בין האוכלוסיות בתוך מדינת ישראל, זה יעזור מאוד לחיזוק השפה הערבית גם בחינוך הערבי במדינת ישראל זה גם דבר שדרוש מאוד ולכן חלק גדול מהדברים ליבנו. מי שרוצה לקרוא את הפרוטוקול המפורט מאוד והמצוין של הישיבה הקודמת כמובן מוזמן לעיין.


אני מוכרח להגיד שאני קצת התאכזבתי כשראיתי את תגובת משרד החינוך על הישיבה שהייתה לנו שבוע שעבר שגם כן הגענו להסכמה פה מקיר לקיר לגבי הנחיצות של הוראת הערבית מחייבת שזה גם יחייב יחידה בבגרות כדי שזה באמת יהיה מחייב. הייתה פה גם הסכמה מקיר לקיר ומשרד החינוך דחה את זה ככה מכל וכל ותיכף שלמה אלון אנחנו נחזיר למשרד החינוך את מחאתינו על השטחיות בדחיה זו.


בהמשך היום אני גם אראה את שרת החינוך ואני יבהיר לה באופן אישי את תחושות הוועדה גם בדחיה בלי דיון וגם בתוצאה העלובה לדעתי. אבל הכל קשור לכן אני מעלה את זה עכשיו, זה הכל קשור לדברים שגם נגענו בהם בישיבה הקודמת ואני נותן את זכות הדיבור לשר לעתיד, חבר הכנסת להווה ולעתיד ראלב מג'אדלה.

אדוני אני ביקשתי להודות לכבוד הרב מלכיאור יושב ראש הוועדה שהסכים להביא את הנושא לסדר יומה של הוועדה לאחר שאושרה הצעת החוק בוועדת הכנסת לעבור לוועדת החינוך, תרבות וספורט. אני גם מודה לך על מילות הפתיחה, מכובדיי חברי הכנסת ומשתתפים איתנו עיקרים כל התחומים. אני חושב שיש לנו כאן דבר ראשון בעל משמעות היסטורית. חוק המוסד העליון ללשון הערבית.


אני גם רוצה להודות לגדעון סהר, יושב ראש סיעת הליכוד שהסיר את התנגדותו ובקשתו להעביר את זה לוועדת מדע וטכנולוגיה כי היה לזה פירושים לא נכונים. אני מאמין שוועדת חינוך תרבות וספורט תקדם את הצעת החוק באופן הראוי ביותר, תקיים את הדיון הדרוש לכך. אני מאמין שחברים רבים שנמצאים כאן ואחרים שעוד יצטרפו לדיונים הרבים יתרמו את חלקם. ואני משוכנע בכך שאנחנו בפרק זמן מאוד קצר, וכפי שאני מכיר את כבוד הרב מלכיאור יושב ראש הוועדה, יחד אתכם ובכוחות משותפים נציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה ושנייה ושלישית.


אני רק רוצה לומר לגופו של עניין וגם לנושא של הפרוצדוראלי, אני בעד אם אפשר אם זה מקובל על חבריי חברי הכנסת, שבדיון הראשון שהיה לפני זה והדיון היום נוכל לסכם את הדיון ולהעביר את זה לקריאה ראשונה ונתחייב גם לממשלה וגם לוועדה שכל הסוגיות השנויות במחלוקת אם ישנן, אני לא שמעתי עדיין, אבל עם כל הסוגיות השנויות במחלוקת נמקד אותם ונמזער את המחלוקת ונגיע להסכמות וכל הנושאים שהם בהסכמה ימוקדו ויחוזקו על ידי כל הצדדים.


אני גם ביקשתי מיושב ראש הכנסת, שבמידה ויחולו שינויים פרסונליים לגביי הצעת החוק תעבור לחברת הכנסת נדיה חילו וחבר הכנסת הרב מלכיאור. אני מאמין שהצעת החוק הזאת צריך להמשיך ולקדם ואני מאמין ומצטרף לכל הדברים שמנה כבוד יושב ראש הוועדה לגבי הצעת החוק והמשמעות שלה במרחב שלנו וגם בתוך מדינת ישראל.


אני כדי לאפשר לחברים אחרים שבאו ממרחקים וגם לחברים נוספים שנמצאים כאן ויש להם עמדה, אני מסתפק בדברים ושוב מודה לך אדוני יושב ראש הוועדה ולנכבדיי חברי הכנסת.

אדוני היושב ראש אני רוצה לומר לך מתוך עיון בהצעת החוק, שאני חושב שבהצעת החוק הזו הושקעה עבודה רבה, והיא הצעת חוק מאוד בשלה, ולכן ההצעה של המציע במקרה הזה גם ברמה העניינית אני חושב שהיא הצעה נכונה. את ההצעה הזו אפשר להביא לכנסת לאשר אותה לקריאה ראשונה ובמידה ויהיו עוד דיונים הערות תוספות הסתייגויות אנחנו במסגרת הוועדה אפשר יהיה לקראת קריאה שנייה ושלישית לעסוק בפרטים.


אני חושב שזו באמת דוגמא להצעת חוק שהיא בסך הכל בשלה לקריאה ראשונה מכיוון שבהכנתה כנראה הוקדש זמן ומאמץ רציניים ואכן היא הצעה שתפורה היטב.

אני גם הבטחתי לחברים שיש להם הערות ויש להם גם הצעות, הבטחתי להם שאנחנו בכבוד הראוי נשמע אותם ונתחשב בהם בדיון אחרי הקריאה הראשונה.

אני קודם כל מתנצל מראש שעוד חמש דקות אני צריך לצאת. אני אתמוך, אני לא אהיה כאן, אבל אני תומך להעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה היום, כמה שיותר מהר. אני בכלל תומך בחוק הזה, אני תמכתי בחוק הזה עוד כשהוא היה לקראת הקריאה הטרומית. אני חושב שזה דבר חשוב. סך הכל גם כמו שאמר חבר הכנסת חנין, החוק הוא די מעובד, יש בטח הערות של אנשי מקצוע ודברים נוספים שגם אני ראיתי שהייתי רוצה לתקן.

אבל אני חושב שכדי שהחוק הזה יתקדם ויתקדם מהר צריך להעביר אותו קריאה ראשונה. אני מקווה מאוד שהממשלה תסכים למהלך הזה וצריך לפעול שלא תהיה התנגדות ולהעביר את זה באמת אחר כך לכאן לדיון לקריאה שנייה ושלישית שזה יהיה דיון מעמיק ואמיתי ולכן אני בעד כמה שיותר מהר להריץ את החוק הזה. תודה.

אני מצטרפת בהחלט לתמיכה שהחוק הזה יעבור בקריאה ראשונה ואחרי זה באמת נשב כי פה ושם אולי יש כל מיני הערות ואנחנו נשמח אולי לקבל אותם גם בכתב אם יש לכם תוך כדי שכדי לבוא מוכנים, לשלוח את זה ליושב ראש הוועדה ואני רוצה לקוות שהשינויים האישיים הפרסונאליים שדיבר עליהם חברי, ראלב מג'אדלה, כן יקרו מהר מאוד ולא כדי לקחת את החוק.


אני חושבת שהנושא הזה, על אף שזה מוקדי, מדובר על אקדמיה ללשון בערבית אבל יש בו איזה מסר מאוד חשוב, אנחנו כל הזמן מדברים ורק עכשיו באנו מדיון בוועדת הכספים על כל הנושא של האפליות ואי אפשר היום להעלים אותם, זה סטטיסטיקות, זה עובדות אי אפשר לטייח. זה לדעתי צעד נוסף בהחלט בשרשרת של תיקונים שהכנסת צריכה לעשות במסגרת שיוויון לאוכלוסייה הערבית ולשילוב שזה בעצם אנחנו עוד לא רואים את זה ממש הלכה למעשה בהרבה מאוד תחומים ובהרבה מאוד משרדי ממשלה. תודה.

הייתי אומר ככה, שיוויון זה לא יצור אבל יותר שילוב זה עשוי כן ליצור.

אז קודם כל אני חושב שהיבט של שיוויון זה גם היבט נכון, דבר שני יש היבט אקדמי ולנגויסטי שזה גם מאוד חשוב ומה שאני אומרת קודם כל אני רוצה היום להעביר בקריאה ראשונה כי זה מאוד חשוב, ואני חושבת שזה מאוד משמעותי וסימלי שנדיה והרב מלכיאור ימשיכו את העבודה ודבר שלישי אני מבקשת לפרוטוקול היום לעשות רסרליס גם בשפה הערבית שאנחנו מקיר לקיר בכנסת 17 בישראל תומכים בהקמת האקדמיה ללשון ערבית וגם לשלוח לאל-גזירה ולמקומות אחרים.

אני כבר מיד מאמץ את ההצעה של חברת הכנסת מרינה סולודקין שגם בישיבה הקודמת הייתה מאוד נחרצת. ואנחנו אכן נוציא הודעה לעיתונות על הישיבה היום בשפה הערבית, נקבל את העזרה ממי שצריך לעזור לנו לעשות את זה ונוציא את זה וגם האמירה הראשונה בהודעה הזאת לעיתונות תהיה שיש פה מקיר לקיר את הרצון להקים את המוסד העליון ללשון הערבית וזה. אני פשוט רוצה קודם, כבר לקבל החלטות.


אני לא עושה את בדרך כלל באמצע אבל זה היה כל כך ככה בולט.

למה אני מתלהבת? בגלל שאתם יודעים גדלתי וחונכתי במקום אחר וכשהגעתי לכאן היו לי כמה דברים קצת מוזרים. קודם כל שאין שרים שהם ערבים ודבר שני שמאוד חשוב אם אנחנו דו לשוניים בארץ שזה גם פיתוח של שפה השנייה מאוד חשובים. אז אני חושבת שזה נכון אבל קצת באיחור.

תודה אדוני היושב ראש. אם הסיכום בוועדה הוא להשאיר את ההסתייגויות והשינויים המוצעים לקריאה שנייה ושלישית אני מסכים לכך אבל אקדים ואומר שעשו את האקדמיה ללשון עברית, ככה נאמר לי, שלפני כן זה היה מוסד עצמאי לא מוכר של הסתדרות המורים נדמה לי וב- 53 חוקק החוק וחברי הגוף העצמאי הפכו לחברים בגוף הסטטוטורי.


אני מציע שגם כאן יעשה אותו דבר. ישנו גוף של אנשים מומחים לשפה, הם בעצם שיזמו ופנו בשביל חבר הכנסת מג'אדלה בשביל להציע את הצעת החוק הזאת, ושאנחנו נבטיח שאכן הם ימונו או בהבטחת משרד החינוך או אם לא אז שיהיה גם בחוק עצמו. אני גם חושב שאת העניין של ה- 75 שנים יש להוריד היות ומדובר שיש לפחות מומחה אחד לשפה הערבית שהוא מתקרב לגיל 75 והוא לא יכלל. אני חושב שזה סעיף מיותר.

מי זה?

עלה מוחלא. שאין מי שמערער על היותו בעל אסמכתא בשפה הערבית. למה לשים חוק כזה היום?

לא נפתח את הויכוח מותר לחבר הכנסת זחאלקה להעלות את זה.

אני חושב שזה סעיף מיותר ואני בכלל בהצעות חוק, אתם יודעים מה אפילו אם לא היה מדובר בזה אני לא רוצה שיהיה תקדים שבחוק שמגבילים אנשים בגלל הגיל שלהם. היום יש בני 75. למה מעל 75 יכול להיות ראש ממשלה?

אין הגבלה. הוא נשאר חבר רק אפשר למנות עוד חבר, ככה אני מבינה את זה. הוא לא בא במניין.

לא. לא. לא.

אני לא חושב שזו הבעיה המרכזית.

אבל העניין הזה של להעביר את הקבוצה הקיימת שהיא תהיה המייסדת, להוסיף לו שניים. יש 15 בקבוצה אני מבין, 12. אני חושב שככה עשו עם האקדמיה ללשון העברית ואין שום סיבה שזה לא יהיה ככה. אגב הביקורת, התעורר ויכוח מסוים כי היה חשש אצל אנשים גם בקבוצה וגם מחוצה לה ששרת החינוך תבוא. היא ממנה, היא תמנה את מי שהיא רוצה והיא תזניח את הקבוצה שהיא בעצם תמנה על פי. זה יכול להיות בעיקרון.

הדעה שלך בנושא רשומה וברורה וחד משמעית. תודה רבה. אני מבקש הערות מאוד קצרות כי שוב לא נפתח את הדיון שהיה באמת דיון מעמיק לפני חודשיים.

אני חושב שיש פה בעיה בסימטריה שנוצרה פה מכיוון שהאקדמיה ללשון העברית יש לנו רק מדינת ישראל, האקדמיה ללשון הערבית יש במדינות רבות ועלול להיווצר פה הרושם שבאה האקדמיה הזאת להתחרות באקדמיות שקיימות בקהיר או ברבת עמון כי בכל זה המוסד העליון לשפה הערבית.


אני חושב שהיה ראוי לקרוא לחוק חוק המוסד העליון ללשון הערבית במדינת ישראל.

למה אתה מבטל מראש עליונות שלנו באקדמיה הערבית.

צריך לחשוב על היחסים שקיימים בין אקדמיות קיימות וותיקות לבין האקדמיה צעירה.

עובדה שהשפה הערבית המקורית בזה היא פה בפלשתין נוצרה מזמן, לא במצרים.

צריך לתת ביטוי בהצעת החוק למיקוד בערבית שנוהגת בארץ ישראל בערבית הפלשתינית.

בחוקים של מדינות ערב זה לא ככה. אף אקדמיה לא נקראת האקדמיה המצרית לשפה הערבית., אין בה כי זה שפה לכל הארץ, זה לא שפה ערבית פה. כי השפה היא של, מדובר במשהו כללי לא משהו מקומי.

זה מדינת ישראל, זה האקדמיה לשפה, זה ברור שזה כמו בכל מקום יש את מדינת ישראל, אקדמיה לשפה בערבית. אין צורך להוסיף כי זה תחת הכותרת של מדינת ישראל. אף אחד לא בא להגיד שזה לא פה.

אני רק רוצה להזכיר שאתם נתתם את מלוא הגיבוי למהלך הזה בישיבה הקודמת. כן.

רציתי להעיר לגבי ההערה האחרונה. קודם כל האקדמיה תקרא האקדמיה ללשון הערבית בישראל, שנית בארצות ערב, אין כל תחרות. אם לך זה חשוב להתחרות אתם על אחת כמה אנחנו והגוף שהקמנו כבר מלפני שלוש שנים אנחנו קבענו שאנחנו נפעל בתאום על כל גוף לשוני לינגויסטי בארצות ערב שימצא לנכון לשתף פעולה איתנו. זה לא מתוך תחרות אלא מתוך שיתוף פעולה ואנחנו נשמח לשתף פעולה עם כל גוף לינגויסטי אם זה אקדמיה או לא אקדמיה בארצות ערב.


שנית אני רוצה להגיד לך שאנחנו בארץ אולי זקוקים למוסד כזה אפילו יותר מאשר בארצות ערב. אם בארצות ערב זה רק משכילים ומלומדים שחשופים לתרבות המערבית אנחנו פה אפילו אנשי הרחוב חשופים לעברית ולתרבות מערבית.

אני שוב רוצה לעמוד על מה שאמרנו בהתחלה וכל חברי הכנסת נתנו את הסכמתם שאנחנו לא נכנסים עכשיו לפרטי החוק גם לגבי השם אפשר לדבר על זה, איך יקרא השם או שאנחנו נקבע את זה או שניתן למוסד שיקום לקבוע את זה. זה אנחנו לדעתי יכולים, לא על זה יקום או יפול דבר. אני רוצה התייחסות לעצם העיקרון שאנחנו מעבירים את זה בקריאה ראשונה.


אנחנו חייבים לקרוא את זה אולי להכניס כמה דברים שכבר אפשר עכשיו להסכים עליהם עכשיו אבל שהמגמה תהיה להעביר את זה במהירות רבה מאוד לקריאה ראשונה ואחר כך נעשה את כל השינויים בקריאה שנייה ושלישית.

אני כאן כסגן יושב ראש מזכירות פדגוגית אבל כל חיי אני עוסק בערבית ואני המפקח המרכז לערבית. עבורי זו שעה חגיגית מאוד. ואני באמת שמח על כך גם כתבתי חוות דעת על זה לשרה בזמנו. אני חושב שאנחנו זקוקים לזה, לכבוד הוא לנו ואנחנו נפרה, גם השפות תפרנה זו את זו. ערבית את העברית, עברית את הערבית בארץ הזו.

אז אני מציע ככה שנתחיל לקרוא כפי שנהוג ומקובל במחוזותינו.

אני רוצה רק לומר, נציגי הממשלה פשוט תגידו מה התוכן של החלטת ועדת שרים ואז אני אגיד, בגלל זה יש איזה שהיא הערה.

הממשלה כפי שאמר היושב ראש מסכימה להצעת החוק ולקידומה לקריאה ראשונה וכמובן שאנחנו כמו שגם אמר היושב ראש נצטרך לדון על הרבה סייגים והסתייגויות שיש מכל מיני סעיפים בהצעה לקראת ההמשך. בין השאר נציין את העניין של התאגיד, המוסד של תאגיד שזה בדרך כלל אני מתנגדים להגדרת מוסדות תרבות כתאגידים סטטוטוריים והדגם שאנחנו מעדיפים הוא של מועצה. כמו שיש מועצה לתרבות ואמנות. אבל שהיא לא תאגיד סטוטורי בפני עצמה. גם זה כמובן יעלה בהמשך.

אבל אין לכם בעיה שאנחנו נעביר לקריאה ראשונה.

בהעברה לקריאה ראשונה אין לנו בעיה.

החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעה בכפוף לתיאום מלא עם משרדי האוצר, החינוך והמשפטים. עכשיו, לאור העובדה שעד לא מכבר הממשלה התנגדה וכרגע היא תומכת אנחנו זקוקים למעט זמן כדי להיערך לעשות דיונים בין משרדיים כדי לגבש עמדה לגבי התוכן של החוק. כי אני לפחות ממה שלנו במשרד המשפטים נדמה, אין מקום להעתיק מילה במילה את המתכונת של האקדמיה לשפה העברית לתוך חוק חדש של האקדמיה לשפה הערבית או לפחות ראוי לקיים דיון על ההסדר המהותי.


מי יהיה חבר בגוף הזה, האם באמת הוא יהיה גוף שמתמנה על ידי שר החינוך או גוף כמו שאנחנו שומעים שיש כבר גוף וולנטרי למעשה שממלא כזה תפקיד, איזה תפקידים אנחנו רוצים שיוטלו על הגוף הזה. אני הייתי מציעה לכן לא להצביע לעת עתה, לתת לממשלה ביחד עם האקדמיה שכבר קיימת לעשות איזה שהם דיונים מכינים ויחד עם אמציה כמובן.

אני רוצה להציע לך כך. אני מתחייב גם כיושב ראש הוועדה שמטפלת בחוק, וגם כמי שאולי בקרוב בימינו במהירות אהיה גם המציע של החוק יחד עם חברת הכנסת נדיה חילו אני רוצה להציע ולהתחייב בפניכם שאת כל התיאומים כולל עם משרד האוצר ועם המשרדים הרלוונטיים אנחנו מקבלים על עצמנו שיעשה בהמשך בטיפול של החוק. זה לא אומר שאנחנו תמיד נקבל את העמדה של משרד כזה או אחר.


את כל העבודה הזאת נעשה, אבל נעשה את העבודה הזאת בצורה מעמיקה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. זאת אומרת לפני הקריאה השנייה. זאת ההתחייבות של הוועדה כלפי הממשלה. קיבלנו את ההסכמה גם של משרד החינוך, גם של משרד המדע שזה מקובל עליהם אם זה גם מקובל עליכם אז אני מציע שנתקדם במסלול הזה גם בגלל הנסיבות המיוחדות שנוצרו פה מסביב לחוק הזה.

רק הבהרה של דעת שרת החינוך, השר הממונה על ביצוע חוק זה יהיה שר המדע התרבות והספורט כפי שהיום חוק המוסד העליון ללשון העברית נמצא באחריות משרד המדע התרבות והספורט בהתאם להחלטת הממשלה בחודש מאי 2006. כמובן שמשרד החינוך יעביר את התייחסותו לחלקים הנוגעים לעניין אבל מי שהוא הממונה על ביצוע החוק שהוא יחוקק יהיה שר המדע, התרבות והספורט.

אני כמובן לא יכולה להצביע פה מסביב לשולחן. אני הייתי מציעה שבכל זאת הוועדה תקיים דיון ראשוני ולאחר מכן נקיים דיון נוסף אבל אם הוועדה החליטה שלא לעשות זאת אני מבקשת שהדברים לפחות ירשמו לדברי ההסבר על מנת שמי שקורא.

גם ההתחייבות שלי כלפי הממשלה היא התחייבות שנרשמה כבר עכשיו בפרוטוקול וזו התחייבות עומדת.

בהמשך למה שנאמר על ידי משרד המשפטים חשוב לי גם לציין שספציפית לגבי סעיפים (12), (13) יש צורך.

בסדר גמור, מקובל עלינו וברור וטבעי.

בהמשך לכך אני רק רוצה לומר שככל שיש לנציגי הממשלה בכל זאת דברים, שכדי אחר כך גם לא תהיה טענה שנושא חדש וכל הדברים האלה מה שניתן להכניס לדברי ההסבר תגידו ונכניס כבר לדברי ההסבר את הסוגיות שנדון בהם בשנייה שלישית. לא את הפתרונות.

אני מציע שאת הדבר הזה שעכשיו נאמר על ידי משרד החינוך שנכניס את זה כבר עכשיו. זאת אומרת זה סעיף (15), שהביצוע יהיה שר המדע התרבות והספורט. לכל אורך הדרך.

אני רוצה לחזק את דבריך לגבי נציגת משרד המשפטים, אני התחייבתי לוועדת שרים לענייני חקיקה כאשר היא דנה בזה לאחר שהתנגדה בדיון הראשון שגם לנושא התאגיד, גם בנושא התקציבי וגם לנושא התקדמות בהצעת החוק הדברים יהיו מתואמים עם הממשלה.

אתה התחייבת ואנחנו לא התחייבנו.

נכון, אז עכשיו שאתה מתחייב כיושב ראש הוועדה אז יש לך התחייבות כפולה. גם של המציע והיוזם וגם של יושב ראש הוועדה.

בסדר גמור. אבל הם היו צריכים גם להסכים לפרוצדורה הזו ואכן הסכימו.

הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית התשס"ז-2007. השם ידון בקריאה שניה שלישית. סעיף (1) הקמת המוסד ומושבו אני מוחקת זה קיים באקדמיה ללשון העברית זה לא קיים בסעיף המוצע לכן אני מוחקת את המילה הזאת.

(1) מוקם בזה מוסד עליון למדע לשון הערבית להלן המוסד, המוסד הוא אקדמיה ללשון ושמו יקבע על ידיו. כרגע אנחנו נותנים לו את הסמכות לקבוע את שמו.

(2) תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון הערבית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה. זה גם הועתק מהאקדמיה ללשון העברית. זה גם נושא שידון בהרחבה. אבל זה לב החוק.
(3) המוסד הוא תאגיד, כלומר תאגיד שמוקם בחוק, תאגיד סטוטורי.
(4) (א) מספר חברי המוסד יהיה לא פחות מ-15 ולא יותר מ- 23. חברי במוסד שהם בני 75 ומעלה לא יבואו במניין זה. לא יותר מ- 25% מהחברים במוסד יכולים להיות תושבי חוץ

זה גם תשובה למה שאמר מג'אדלה שהם לא יהיו במניין זה, זאת אומרת הם ימשיכו להיות שם אבל הם לא בתוך המניין יבחרו עוד אחד. זה בסדר.

(ב) 15 החברים הראשונים של המוסד ימונו על ידי שר החינוך. כאן זה יהיה המדע, תרבות וספורט. זה הסדר שהוא קצת אחר מההסדר שהיה באקדמיה.

אפשר לכתוב על ידי שר התרבות כי זה צריך להיות ברור, אחר כך יחלקו את המשרד הזה אני מניח עוד כמה וכמה פעמים. מה שחשוב שזה שייך לא למדע ולא לספורט אלא לתרבות.

אנחנו כותבים לפעמים השר הממונה על נושא התרבות. אני אבדוק את נושא הניסוח.


הודעה על היקף המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים תפורסם ברשומות.

(3) בתום שנה אחת למינוי 15 החברים הראשונים ימנה המוסד בכל שנה לא יותר משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים ל- 23. כן ימנה המוסד חבר חדש כל אימת שיתפנה מקומו מכל סיבה שהיא.
(4) חברי המוסד מתמנים לכל ימי חייהם, זה גם כמו בלשון העברית, אך רשאי המוסד לראות מקומו של חבר כמקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו או למנות לו ממלא מקום זמני אם החבר לא השתתף בישיבות המוסד שנה תמימה או אם ידוע מראש שלא יוכל להשתתף בהן או אם נידון על עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש כחבר המוסד או אם החבר בעצמו ביקש זאת.

כאן אני אומר שבתאגידים סטטוטוריים מודרניים זה בדרך כלל מתחלק לדברים שהוא יחדל לכהן ויש דברים שרשאים. אתם רוצים כבר בשלב הזה לעשות תיקונים האלה?

חסר גם העניין הפלילי.

העניין של הפלילי זה חומרתה נסיבותיה, זה זה.

כן, אבל אני חושב שבחוקים החדשים זה קצת יותר חזק. כל הקטע של מי חבר ומה יש לו ומה אין לו.

בסדר, אז אני אומרת בעיקרון התפטרות והרשעה זה חדל לכהן. זאת אומרת אין סמכות ולעומת זאת נבצרות והנושא של התפטרות כמובן.

אני רוצה להכניס את הסעיפים האלה שהם מוכרים בחוק המודרני.

עבירה שמפאת מהותה זה מוכר בחוקים.

מאחר שהאוכלוסייה הערבית גם הצעירה שגם היא מאוד גדולה אקדמיים ומשכילים. כדאי כן להשאיר פתח מידי פעם להכניס עוד אולי אנשים גם צעירים. לא להשאיר את זה כאילו המינוי.

זו שאלה עקרונית. איך אנחנו רוצים. כי היום האקדמיה ללשון העברית וגם האקדמיה הישראלית למדעים זה המודל. המודל הוא באמת שאדם מתמנה לכל חייו. עכשיו מכיוון שאנחנו עושים משהו חדש השאלה היא אם אנחנו רוצים להשאר עם המודל הזה או רוצים לעשות מודל יותר דינמי.

זו שאלה שנטפל בה בהמשך.

(5) תוקפו של דיון במוסד לא יפגע מחמת שנתפנה בו מקומו של חבר מחבריו או מחמת .. זה סעיף מקובל.

(5) (א) חברי כבוד. המוסד רשאי למנות חברי כבוד מבין חבריו ומבין שאינם חבריו ובלבד שמספרם לא יעלה על מספר חברי המוסד.

(ב) נתמנה חבר המוסד לחבר כבוד רשאי המוסד למנות חבר אחר למילוי המקום שנתפנה. חברים יועצים – המוסד רשאי למנות חברים יועצים ובלבד שמספרם לא יעלה על מספר חברי המוסד.

אנחנו רוצים להתייחס פה למינוי יושב ראש ממלא מקום? זה דברים שיש בתאגידים.

את נתת את התשובה, בסעיף שאני עיינתי יש תשובה בסעיף הבא. כלומר, אם ממנים כבוד, כלומר אם רוצים להכניס מישהו נגיד חדש.

עדיין זה השאלה עומדת במקומה כי זו שאלה יותר רחבה מזה, האם אנחנו רוצים לאמץ את המודל או לעשות מודל אחר כמו בתאגידים אחרים.


אז אתם לא מכניסים כרגע סעיפים חדשים.

לא. לא. אחרי זה.

מינהלה – ענייני המוסד יתנהלו על ידי מנהלה שתיבחר על ידי חברי המוסד. גם כאן אין תפקידים של המינהלה. היום אנחנו קובעים בחוק את התפקידים של הגופים. אז אני רק מעירה את זה להמשך.

גם איך ינהל, גם הנושא של יושב ראש.

תקנון – המוסד יתקין תקנון ובו יקבעו בין היתר, שוב כאן זה המוסד, אנחנו נצטרך לראות אם זה המוסד או שזה המינהלה מי קובע את התקנון. יתקין תקנון ובו יקבעו בין היתר:

1) הכללים שלפיהם ימנה המוסד את חבריו ואת חברי הכבוד.

2) סדרי העבודה של המוסד ובעלותיו.

3) הכללים שלפיהם יתמנו חברים יועצים למוסד ותפקידיהם.

4) הרכבם ואופן הקמתם, תפקידיהם וסדרי עבודתם של המינהלה. זה צריך להיות ומוסדותיו, זה לא שלוחותיו. זה מוסדותיו האחרים של המוסד.

5) הוראות בדבר המשק והנהלת הכספים. זה זהה לאקדמיה ללשון העברית. גם פה יכול להיות שנצטרך להכניס שינויים.


אישור ופרסום ברשומות – תקנון המוסד וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישורו של שר התרבות ויפורסמו ברשומות. אתם רוצים להכניס פה בשלב הזה סעיף של ניגוד עניינים? לא. טוב, זה גם נושא שנחזור אליו.


החלטות המוסד – 10) המוסד יפרסם החלטותיו בענייני הלשון הערבית לא פחות מאשר פעמיים בשנה.


11) החלטות שפורסמו – החלטות המוסד בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק שנתפרסמו ברשומות על ידי השר יחולו על, כאן זה יש פה שאלה מה זה? על מוסדות החינוך התרבות והמדע על הממשלה מחלקותיה ומוסדותיה על הרשויות המקומיות. אז קודם כל תרבות לא קיים בחוק האקדמיה ללשון העברית. לא ברור מה זה בדיוק מוסדות תרבות שזה יחול עליהם. גם כמה אפשר לחייב מוסדות שהן לא. וגם בעניין של חינוך ומדע, היום יכול להיות שצריך לתת את הדעת איזה מוסדות בדיוק אנחנו מחייבים בזה. כי זה קצת בעיה להחיל את זה על מוסדות שהם פרטיים לחלוטין. אתם רוצים למחוק את התרבות כרגע?

לא.

להשאיר. זה לא קיים בלשון העברית. על איזה בדיוק מוסדות תרבות תחילי את זה כחובה? זה מוזר.

אני לפחות מסכים אתך אבל זה יבוא בדיון.

בסדר. אין לי בעיה אתם יכולים להשאיר את זה. פשוט זה לא קיים בלשון העברית זה משהו שהוסף.

תאמיני לי שאם אין בזה הגיון אנחנו נוציא את זה.

בסדר. תקציב המוסד – 12) הוצאות המוסד יכוסו מאוצר המדינה ויהיו כלולות בתקציב המדינה. הצעת תקציב – מנהלת המוסד תערוך לתאריך שאותו קבע השר הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישה לאישור הממשלה באמצעות השר. זה זהה היום ללשון העברית. האוצר יעביר את הערותיו בעניין הזה כפי שנאמר לנו כאן.


יש סעיפים אחרים, אני לא אכנס לזה, שהיום מכניסים לתאגידים סטוטורים אנחנו נדון בזה, גם נושא של איסור העברת נכסים, כל מיני נושאים שנצטרך אולי להכניס לסעיף.


ביקורת מבקר המדינה – 14) המוסד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה תש"ח- 1958 וביצוע זה שר התרבות. עכשיו תחילה מכיוון שכמובן צריך למנות וכל זה אני אכניס סעיף תחילה שהוא פתוח וידון לקראת קריאה שנייה ושלישית.


עכשיו, לגבי דברי ההסבר, אם יש סוגיות שרוצים שאני אכניס לדברי ההסבר כדי שלא תעלה טענה של נושא חדש בין ראשונה, לשנייה שלישית אפשר להכניס בדברי ההסבר דברים שהוועדה תדון בהם, מעבר למה שדיברנו כאן.

כמה זמן לדברי ההסבר.

לא, עכשיו. צריך להגיד את זה עכשיו. אני כבר אעביר את זה לניסוח את מה שהוועדה תאשר.

אולי נחכה שיהיה לנו זמן לדון קצת בינינו, אולי יש נושאים שאנחנו רוצים להכניס לא להכניס.

אם יש נושאים שנגעתי בהם פה ואתם תרצו להרחיב לגביהם אז פשוט תעבירו לי ונכניס את זה לדברי ההסבר. נושאים חדשים לגמרי יהיה לי קצת קשה להכניס עכשיו. עוד חובה שיש לנו בתקנון זה לפרסם בדברי ההסבר עלות משוערת של החוק וזה אני פונה לאוצר. אני פשוט חייבת לפרסם את זה בכחול, בדברי ההסבר. אז אם אתם יכולים להעביר לי איזו שהיא עלות משוערת אם נתבסס על האקדמיה. אני אכתוב שזה משוער.

זה היה מדובר על סכום של 5 מיליון שקלים.

אם אפשר להגיד לי כבר עכשיו עוד יותר טוב.

דובר על 5 מיליון 300.

משרד האוצר, אני יכולה להכניס 5 מיליון 300 אלף?

זו הערכה משוערת זה לא מחייב.

אז תכתבי הערכה משוערת.

אפשר לשקול אפשרות בדברי ההסבר שאחר כך אומרים שזה חדש, להכניס גם את העניין של האקדמיה ללשון ואומנות הערבית.

אנחנו עשינו עבודת הכנה כשהתחלנו במכון תומה מטעם הפורום להסכמה אזרחית לעשות, להכין את החוק הזה ויש לנו כבר איזו שהיא עבודה שעשינו והצענו שזה יהיה האקדמיה ללשון ולתרבות הערבית. לפחות את התחום של ספרות יחד עם לשון חייבים לכלול בהצעה הזאת. אז אני מציע להכניס את זה בשלב הזה בדברי ההסבר ואחר כך לקראת קריאה שנייה ושלישית לדון במשמעויות של זה.

אנחנו מתנגדים לזה. יש את המועצה הישראלית לתרבות ואומנות.

היא לא נכנסת למגזר הערבי.

היא בהחלט נכנסת.

מעט מאוד.

דובר פה על החקר האקדמי שהחקר אקדמי של התרבות שלא נעשה. זה לא התפקיד של הגוף שלך.

זה דומה, יש לגבי, נראה לי שההתייחסות פה הייתה למשהו קצת יותר רחב כמו ספרות. בעקרון, יש בחוקים של הרשות הלאומית לאידיש והרשות הלאומית ללדינו שיש שני חוקים כאלה, שמה יש באמת התייחסות גם לחקר השפה וגם לתרבות שהיא ברקע של השפה.

מההיבט הזה וזה לא בא לגרוע.

אני אכניס את זה לדברי ההסבר.

תכניסי את זה לדברי ההסבר. אני רוצה כבר עכשיו לעשות את ההצבעה פה וכל אחד יכול להמשיך לשוחח. אני רק מבקש דבר אחד מנציגי הממשלה פה, גם מאחר והייתה נכונות של כולם פה להתחשב בדעת הממשלה אבל אני מבקש ממכם לעבוד במהירות כי אנחנו רוצים להעביר את זה מהר. אז לכן תשימו בתוך כל הסדרי עדיפות שלכם מקום גבוה ותתחילו את הדיונים הפנימיים ביניכם כך שתוכלו לבוא במהירות לוועדה עם עמדה מגובשת של הממשלה. זה חשוב לנו בשביל המשך הטיפול ואני לכן מאיץ בכם. אני אעשה את זה גם בהמשך כי אני לא מתכוון למשוך את זה עד אין סוף גם אחרי הקריאה הראשונה.

בשלב זה רציתי להעלות נושאים שראוי להתייחס אליהם. הנושא הראשון שכבר הועלה על ידי נציג משרד התרבות הוא השאלה אם רוצים להקים את הגוף הזה כתאגיד או כמועצה.

זה כבר הועלה.

נושא נוסף זה המבנה המוסדי של הגוף הזה. לפי מה שקבוע בתקנון של האקדמיה ללשון העברית מדובר בגוף שלפחות מאוד שונה מההמלצות שלנו לגבי מבנה רצוי של תאגיד ציבורי הוא גוף מאוד רחב, יש גם מנהלה או מנהלת שבדרך כלל אנחנו כבר מציעים שלא להקים אותו כי אנחנו חושבים שהוא מסרבל את המבנה הפנימי של התאגיד ואנחנו מציעים שאם כבר יוקם תאגיד שהוא יהיה תאגיד עם מועצה של עד 15 חברים.


בניהול מנהל אני לא יודעת אם צריך מנהל או לא. ואני לא חושבת שיש צורך בכל המבנה הרחב והמסורבל הזה. שאלה נוספת כללית היא האם רוצים לכלול משהו מההסדרים הקבועים בתקנון האקדמיה לשפה העברית שהוא לא, בתוך הוראות החוק. כי הרבה מההוראות שקבועות בתקנון היום מקובל לקבוע אותם בחוק.

אם יש דברים כאלו שאתם חושבים שראוי וכך מקובל לקבוע בגוף החוק אז אנחנו נעשה את זה.

זו הערה שהעלתי אז זה יהיה.

מה שאני רק הייתי מציעה שאנחנו נעשה את הדבר הזה בשיתוף עם האקדמיה ללשון העברית גם כדי ללמוד מהניסיון איך המבנה הזה פועל ויכול להיות שנצטרך לדון גם עם העמותה שאני לא זוכרת מה ששמה שהאקדמיה לשפה הערבית שכבר קיימת. יכול להיות שלהם יש כבר מבנה שכבר פועל, שהם כבר מרוצים ממנו. אני מציעה שהדברים האלה ידונו.

זו התחייבות שזה ידון. אני מודה לכולכם. אנחנו נעשה עכשיו הצבעה. מי מצביע בעד הנוסח כפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית. אנחנו שלושה ומאחר ואין אחרים שיש זכות הצבעה אז אין מתנגדים ואין נמנעים. גם אחרים שהיו פה ועזבו אותנו במשך הדיון גם הם תומכים בעניין.

הצבעה

בעד הנוסח – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.