הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום חופשת לידה), התשס"ו-2006

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
10.01.07
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
מיום רביעי, כ' בטבת, התשס"ז (10 בינואר, 2007) בשעה 09:15

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום חופשת לידה),
התשס"ו-2006

חברי הוועדה: גדעון סער- היו"ר
זהבה גלאון
נאדיה חילו

משרד התמ"ת: עו"ד רבקה מקובר - מנהלת אגף הרישוי
יחזקאל אופיר - מנהל אגף אכיפה
עו"ד דבי אליעזר - לשכה משפטית
חיה חוגי - ממונה על חוק עבודת נשים

דארין יעקב

עו"ד מלכה דורון - שדולת הנשים

עו"ד מיכל ברון
עו"ד גלי עציון
עו"ד מאירה בסוק
עו"ד אירית גזית
בתיה דויטש

רותי הורניק - הרשות לקידום מעמד האישה

עפרה בלבן -קשטלנסקי - עמותת חן לפריון

אורלי לוטן
שלי לוי

הלית מגידו

דלית אזולאי

לאה קיקיון

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום חופשת לידה),
התשס"ו-2006

בוקר טוב. אני מתנצל על האיחור. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון - הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הגבלת פיטורין בתום חופשת לידה). הצעת החוק היא של חברות הכנסת נאדיה חילו, אורית נוקד ושלי, והיא לצערי התעכבה תקופה ממושכת מדי בוועדת הכנסת עד להכרעה אתמול שהיא תידון בוועדה הזו. במליאה היא עברה לפי דעתי לפני למעלה מחודש. בעיקרה היא תיקון לסעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים שקובע שמעביד לא יפטר עובדת במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה. הוראה דומה נקבעה גם לגבי היעדרות מהעבודה במשך השנה הראשונה לאחר הלידה במסגרת חופשה ללא תשלום וכן לגבי היעדרות של עובדת שרופא אישר כי מצבה עקב הלידה מחייב את זה. התקופה הזו נקבעה על מנת לאפשר לעובדת להשתלב שוב במקום העבודה. במשך תקופה זו גם לא ניתן לתת הודעת פיטורין.

זו תופעה די רחבה שמעסיקים רבים פודים את הימים האלה בכסף והעובדת לא שבה למקום העבודה שלה אחרי חופשת הלידה. אנחנו הצענו בהצעת החוק להאריך את התקופה הזו ל-90 ימים, דבר שיתרום או יכביד על הקניה הזו, בכסף, ויעניק אפשרות יותר ממשית לעובדת לשוב למקום העבודה. הממשלה קיבלה את ההצעה בתנאי שהתקופה תהיה 60 יום. אני קיבלתי את זה, כשלב ראשון, למרות שאתמול נאמר לי – ואני מבקש שיהיה מחקר של המ.מ.מ שיהיה מוכן עד שנדון בזה לקראת הקריאה השניה והשלישית. אתמול פגשתי אורחים מחוץ לארץ שאמרו לי שבקנדה התקופה היא שנה.

- -

חידדתי את השאלה הזו עם מי שנפגשתי איתו, כי חשבתי שהוא מדבר על חופשת לידה, אבל בכל מקרה הייתי רוצה לדעת. כרגע נאשר את הדבר הזה בהתאם למה שהוסכם. אני חושב שזה תיקון מאד נקודתי, חשוב מאד, אך נקודתי, ולכן חשבתי שאנחנו יכולים לדון בזה בהתראה קצרה.

רציתי להסב את תשומת לב הנוכחים לשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא לעניין ההבדל בין שתי הפסקאות הראשונה - נוגעת לאותן נשים שחזרו לעבודה בתום חופשת הלידה כמו גם להיעדרות במשך 6 חדשים באישור רופא. לגבי הפסקה הזו אין אפשרות למעביד לקבל היתר לפיטורין, בעוד שלגבי הפסקה השניה שדנה במה שאנחנו מכנים "חל"ת" – אישה שמחליטה להישאר בביתה, אך ללא תשלום - לגבי הפסקה הזו קבוע בחוק שיש אפשרות למעסיק לקבל היתר לפיטורין.

לגבי איזו תקופה?

לגבי החל"ת. לגבי הפסקה שנוגעת לאי פיטוריה של האישה במהלך תקופת החל"ת. שם יש אפשרות למעביד לקבל היתר, בעוד שב- 45 הימים מהיום אחרי שהיא חוזרת מחופשת הלידה - -

מה זה "תום תקופת החל"ת"?

לדוגמה – אישה מסיימת את כמעט שלושת החודשים של חופשת הלידה ואומרת שהיא לא מעונינת לחזור לעבודה באותה עת. היא רשאית להישאר בביתה במסגרת חופשה ללא תשלום עד תום שנה מהיום - -

כולל חופשת הלידה. זה לא שנה. 9 חודשים.

אז היום, בזמן הזה, ניתן לפטר בהיתר.

יש חשיבות לעובדה שמאריכים את תקופת ההגנה ואז אנחנו צריכים לשים לב לאיזון האם כאשר יש אפשרות לקבל היתר, אז הפגיעה במעסיקים פחותה יותר. אם אנחנו מאריכים את ההגנה הזו ללא אפשרות למעסיק לקבל היתר, הפגיעה במעסיק היא גדולה יותר. אני לא אומרת שזה בלתי מאוזן.

אני לא מבין את ההבדל. הבנתי את זה שלגבי תקופת החל"ת ניתן לפטר בהיתר, את זה הבנתי, ולא הבנתי את המסקנה.

המסקנה היא זו: כאשר למעסיק יש אפשרות לפטר את העובדת בהיתר, אזי הארכת התקופה שבה קיים האיסור לפיטורין – ההארכה הזו לא מהווה פגיעה מאד חמורה בזכויותיו, כי תמיד עומדת לו הזכות לבקש את ההיתר. להבדיל, הארכת תקופת ההגנה, כאשר למעסיק אין אפשרות לקבל את ההיתר יש בה משום פגיעה גדולה יותר, באופן יחסי.

אבל מטרתנו היא להכביד על המעסיק

אמת ויציב, ולכן אני מדגישה שאני לא חושבת שהדבר אינו מאוזן.

אני חשבתי שאת מציעה לנו אגב אורחא לתקן את הדבר הזה שמפטרים את הנשים בתקופת החל"ת, שממילא לא משלמים להן משכורת, שזה רעיון להצעת חוק נפרדת. חשבתי שלזה את חותרת.

קודם כל זה נכון מה שאת אומרת, מבחינת המעביד, אבל בשיקול בין הגנה על זכויות העובדת, וזכויות המעביד, נדמה לי שהכף נוטה. אני לא רואה כאן משהו לא מדתי.

לא אמרתי, ההפך. אני מסכימה אתך. לטעמי זה בהחלט - -. חשוב היה לי שתשימו לב לכך שאין דין זהה לחלוטין בין שתי הפסקאות האלה. זאת ועוד, צר לי שלא הגיעו לכאן, למרות שהוזמנו – ארגוני מעסיקים או מעבידים, כדי לייצג את עמדתם בעניין הזה.

אבל יהיה עוד דיון לקראת הקריאה השניה והשלישית, שבו הם יוכלו להציג את עמדתם.

נקודה נוספת - הובא לתשומת ליבי שהיתה הצעת חוק פרטית מקבילה שהובאה לוועדת השרים לגבי עובדות ששוהות במקלט לנשים מוכות. היום החוק קובע איסור פיטורין דומה במשך תקופה של 60 ימים, לגבי נשים ששוהות במקלט לנשים מוכות, ואני הבנתי שישנה הצעת חוק פרטית שביקשה להאריך את התקופה הזו מ0-60 יום ל – 90 יום בדומה להצעת החוק שלך במקור. עמדת ועדת השרים היתה לתמוך.

אני חייבת לתקן – ההצעה הפרטית היתה להאריך ב- 180 יום. ועדת השרים החליטה בסוף, בדומה להצעה הזו, להתפשר כבר ולהאריך ל-90 ימים. אני רוצה להדגיש עוד משהו - -

את ממשרד המשפטים. תסבירי לי למה הממשלה לא רצתה לתמוך ב- 90 יום.

כל העניין של סעיף 9 לחוק הוא עניין של איזון בין הגנות – כמו שאמרנו: מדתיות.

למה לגבי הנשים המוכות האיזון הוא 90 יום?

החוק, גם לפני התיקון היה שונה. הוא היה 60 יום, לעומת 45 בחופשת לידה. זאת אומרת, החוק עצמו מבחין בין שלושה מקרים.

אז למה 90 יום במקרה שלנו הוא לא האיזון הנכון?

כי במקרה שלנו יש בעיה מאד רצינית, כי עם השנים - ככל שיש לעובדת יותר ותק, אותם ימים שהמעביד חייב לשלם בעדם הולך וגדל, כי יש לו 90 ימים – בהנחה שזה 90 ימים כאן, לשלם, 30 יום הודעה מוקדמת ועוד פיצויי פיטורין. ככל שיש לה ותק יותר - -

הכבדה על המעסיקים.

בדיוק. זה יביא למצב אבסורדי שכל מעסיק יגיד – עדיף לי לא להעסיק נשים, כי זה פשוט יעלה לי ביוקר. אחרי 5 שנים אני אצטרך לשלם לה בעד שנה שלמה.

אני הייתי שם בדיון בוועדה. מה שדובר שם – ולכן הסכימו לתת לנשים במקלט כי זה פחות נשים. זה מעט נשים לשנה, זו היתה הסיבה, ולא היתה סיבה אחרת. פשוט, העלות היתה יותר קטנה. חבר הכנסת אריאל רצה באמת 90 יום ונתנו 60 יום בסוף. וגם, רק בגלל העניין שזה מעט נשים.

מאז חקיקת החוק היתה פניה אחת.

כן. אין הרבה נשים בעניין הזה. לכן לא היה מקום להתעקש כל כך.

תקני אותי אם אני טועה – נשים ששוהות במקלט אמנם מוגנות בפני פיטורין אבל כיוון שכל צרכיהם הכספיים מסופקים להם על ידי המקלט אז הן לא מקבלות שכר בתקופה הזו, נכון?
לכן זאת הבחנה שהיא מאד משמעותית.

אני חושבת שאפשר היה לאשר בהצעה הזו גם 90 יום. אבל ההגבלה, במקרה הזה, לנשים ששוהות במקלט, היא אינה הגבלה נכונה. התביעה והדרישה ל- 90 יום שאולי אפשר לעשות אותה בשלבים הבאים של מהלך החקיקה, אינה צריכה להיעשות תוך ההיתלות - -ולפיכך אני מציעה לאשר את ההצעה.

אני נציגת התמ"ת. רציתי להתייחס לנקודה הראשונה של היועצת המשפטית בנוגע לאפשרות לבקש היתר במהלך החופשה ללא תשלום וחופשת הלידה, כידוע כמעט לכולם כאן – יש הצעת חוק ממשלתית שממתינה לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת - -

למי יש הצעה ממשלתית? את מדברת על הרפורמה בחוק עבודת נשים? אבל זה קשור לתיקון של ההתיישנות והענישה – גם זה? מה הממשלה מציעה לעניין זה?

לעניין זה – אנחנו מבקשים להכניס לתקופה של חופשת הלידה ול-60 ימים שלאחר מכן שיתוקן החוק - אפשרות למעסיקים לבקש היתר בהתקיים שני תנאים: 1. שהפיטורין הם לא בקשר לחו0פשת הלידה של העובדת. 2. כשמדובר במעסיק פושט רגל.

מה שאתם רוצים זה להקל על המעסיקים - -

שפושטים רגל, כן. כי מה שקורה הוא שהם בעצם פונים לתקופה הזו – הם מחויבים לשלם - -

אבל האם אתם מציעים שם גם להאריך ל- 60 יום?

לא. אנחנו קיבלנו בנושא הזה בהצעת החוק הממשלתית את עמדת המעסיקים להשיב את המצב על כנו, וחלק- בגלל הסקפטיות וההשלכות של הארכת התקופה.

אבל בכל זאת – פה קיבלתם את עמדתנו.

היתה הצעת חוק פרטית, ואנחנו מברכים עליה, תומכים בה, אבל אנחנו מבקשים שבמקום - - יהיה 60 ימים.

בהחלט אני מתכוון לעמוד בהתחייבות. אבל מה הקטגוריה השניה?

לגבי מעסיק פושט רגל.

אני מציע שהדיון בנושא הזה יתקיים בוועדת העבודה והרווחה. אינני רוצה לפגוע בסמכויות ועדת העבודה והרווחה. מדובר בחוק שעבר קריאה ראשונה בקדנציה הקודמת, עבר דין רציפות ביולי – ואנחנו היום חצי שנה אחרי כן . למיטב ידיעתי לא התקיים דיון אחד ברפורמה. זה רק מצביע על זה שחוק עבודת נשים צריך תמיד להיות מועבר לוועדה לקידום מעמד האישה - -

גם אם חבר הכנסת שרוני כועס עלי.

גם אם חבר הכנסת שרוני כועס על חברת הכנסת חילו בעניין שבו היא צודקת ולא הוא צודק. אני מציע שנעבור להצבעה . אלא אם כן יש הערות.

רק הערה קטנה: במידה והרפורמה בחוק עבודת נשים כן תקודם אז בהחלט צריך לשקול את ההסכמות מחדש, כי ההסכמות האלה מתבססות על איזון האינטרסים אבל במידה והמדינה תכניס כבר את נושא קבלת ההיתר, אז לפחות שזה יהיה פרוס על תקופה - -

אני רוצה להגיד לך שבנושא של מעבידים שהם בפשיטת רגל – על פניו אני אומר: אני לא רואה בזה דבר לא סביר.

למיטב זכרוני, אם זו תמונת ראי של התיקונים שהיו לגבי היתר רטרואקטיבי – זה לא בדיוק פשיטת רגל. זה פתוח שם לכל מיני אינטרפרטציות.

ולכן אני לא רוצה לדון בזה. יש פה דבר נקודתי שהוא נדרש, שהוא רחב, לרוחב כל הגזרה. כאשר הדבר הזה ייעלם – לצערי אני לא חבר בוועדת העבודה והרווחה, אבל יש כאן חברה בוועדה – חברת הכנסת נאדיה חילו, והיא ודאי תגן על האינטרסים שלנו שם.

אמנם הגעתי מאוחר – אבל אני רוצה לומר שזה חוק חשוב. בהחלט הייתי מעדיפה שזה יהיה 90 יום, אבל אני מקבלת את מה שבעצם מוצע, את הפשרה ואת ההבטחה, ואני חושבת שהשלב הבא בחוק הזה - -

את רוצה שאני אפגע בהתחייבויות הקואליציה?

לא. אני אומרת שאני מברכת, אבל השאיפה שלי, בכל זאת- מהחוק הבא, שאמור גם לאזן ולהשלים את החוק הזה, זה שמירת הזכויות הפנסיוניות בתקופה הזו של חופשת הלידה. זה אמור, מהחוק הזה, לחשוב על עוד צעד. מה שקורה היום הוא שנשים שיוצאות לחופשת לידה – הזכויות שלהן הפנסיוניות לא ל- 3 חודשים אלא אני מדברת על יותר מ-3 חודשים, הוותק שלהן - - -

חברת הכנסת חילו, זה לא נושא הדיון. יש לנו עוד דיון ולצערי אנחנו קצת באיחור. אני מעמיד להצבעה בתיקון של ה-60 יום, כדי לאשר לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? – אין. אין נמנעים. אני קובע שההצעה אושרה ברוב של 3, פה אחד. אני מבקש מהיועצת המשפטית לעשות מאמץ שנוכל לאשר את זה - יש לי שאיפה לגמור את החקיקה הזו עד סוף ינואר.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45