PAGE
1
ועדת הכלכלה

17.1.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית),

התשס"ו-2006

חברי הוועדה: ישראל חסון – מ"מ היו"ר

יצחק זיו

אריה רונה

- מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה






והבטיחות בדרכים

זאב לשם
- סגן מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה


והבטיחות בדרכים



צבי שפירא

- אגף כלכלה וקשרי חוץ, משרד התחבורה והבטיחות






בדרכים



עו"ד רננה שחר

- יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים, משרד






התחבורה והבטיחות בדרכים



עו"ד איריס וינברגר
- הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר



עו"ד אלון אופוס

- הלשכה המשפטית, משרד החוץ



עו"ד איריס שליט
- הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה



רני עמיר

- מנהל אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה



רמי קלינגר

- ממונה על איכות הסביבה, חברת נמלי ישראל



עו"ד סטיוארט פישר
- בתי הזיקוק, חיפה



עו"ד יעקב פרידגוט
- יועץ משפטי חברת דלק ומנכ"ל איגוד חברות הנפט



עו"ד דינה בראון

- חברת קצא"א



יוסי אריה

- מנכ"ל מכון הנפט



עוזי שר


- משנה למנכ"ל ענבת, חברה לביטוח



ליאור שמריהו

- סגנית חשב ענבת, חברה לביטוח



יעקב זוהר

- סגן לתכנון סטטוטורי, חברת החשמל

ניר ימין

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית),

התשס"ו-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו דנים בתקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית), התשס"ז-2006.

אני אסביר בקצרה את המהות. הכנסת אישרה את החוק שמכוחו אנחנו רוצים להתקין את התקנות. החוק נכנס לתוקפו ב-21 באוקטובר 2005 והוא קובע שהאחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן נועד לאפשר הצטרפות ישראל לשתי אמנות בין-לאומיות חשובות מאוד: האחת היא האמנה הבין-לאומית בדבר האחריות לנזקי שמן, והשנייה, הקמת הקרן שתפצה מדינות במידה ויקרה זיהום בחופיהן. הפיצוי הוא עד גובה של 400 מיליון דולר, סכום שכל פעם משתנה. באמנות הללו מנמצאות היום 98 מדינות, כאשר כל שנה מצטרפת מדינה או שלוש מדינות, ואנחנו נאלצים להתקין תקנות כדי שנוכל להסדיר את אופן התשלום לקרן וגם כדי שנוכל לגבות מהגורמים שמייבאים דלק למדינת ישראל. התשלום הראשון לקרן צריך להיות כבר בחודש ינואר השנה ולכן אנחנו מבקשים לאשר את התקנות.


כפי שאמרתי, החוק עבר בכנסת באוקטובר 2005 והתקנות מכוח החוק הזה מותקנות עכשיו.

אני מבין שבעצם מדינת ישראל לקחה כאן את מה שלא נהוג בכל העולם. בכל העולם היבואנים משלמים באופן ישיר. למדינת ישראל יש את השיקולים שהם מובנים. מדינת ישראל גובה מה שנקרא BACK TO BACK וזה שקוף לחלוטין?

זה שקוף לחלוטין.

אין שקל נוסף מעבר לזה?

אין שקל נוסף. אנחנו לקחנו את חברת הביטוח של המדינה, חברת ענבל, והגענו אתה להסכם שהיא תגבה את הכספים ותעביר אותם לקרן. העמלה מתקציבנו, 43 אלף שקלים שנשלם לחברת ענבל, לא ליבואן, כדי שהחברה לא תעבור בחינם.

לגבי תקרת הסכום שהקרן מפצה, זה משתנה?

כן. היום זה 303 מיליון. זה לפי ה-SDR, והסכום מתעדכן מדי חודש. יבואני הדלק ישלמו את ההיטל בלירות אנגליות וכמות התשלום מתורגמת לפי ה-FDR והיא הבסיס לחישוב המוניטארי של הקרן.

גובה התשלום נקבע לפי ההוצאה של הקרן בשנה הקודמת?

כן. גובה הפיצויים ששילמה הקרן בשנה הקודמת הוא סכום ההשתתפות בקרן בשנה השוטפת. הקרן מתכנסת פעם בשנה וקובעת אם יש נזקים ואז היא גובה. למשל, עכשיו בנורבגיה קרה נזק גדול שכל מאה המדינות יצטרכו להשתתף בו.

כדי לא להטעות, יש גם תשלומים שלא קשורים בפיצוי. הקרן למעשה מחולקת לשתי קטגוריות: קטגוריה אחת היא היטל שמכסה את ההוצאות האדמיניסטרטיביות של הפעלת הקרן, וכולל את כל הוצאות הפיצויים ששולמו בסכומים קטנים עד 3 מיליון לירות אנגליות. הסכומים האלה משולמים בקרן נפרדת. הקרן השנייה שתחת אותה מסגרת היא תביעות בהיקפים גדולים והיא על בסיס התביעות בשנה הקודמת. הסכום ישולם בכל מקרה. השנה קיבלנו חיוב בקרן הראשונה, שהיא הוצאות אדמיניסטרטיביות ותביעות קטנות, בשיעור של 25 אלף לירות אנגליות, שזה יחולק ליבואני הדל על-פי משקלם היחסי.

אני רוצה להיכנס להקראת התקנות. בשעה 10:00 יש לנו ישיבה לזכרו של יורי שטרן.

הערה כללית. כמובן לגופו של עניין אין לנו הערות והנושא הוא נושא חשוב של שמירה על איכות הסביבה. גם הנושא הזה קשור למערכת הכוללת של כל הנושא של מחירי דלקים בישראל. כיום, לאחר הפרטת בתי זיקוק אשדוד, בוטל הפיקוח על המחירים לגבי מה שנקרא שער בז"ן. לעומת זאת, משום מה עדיין לא הוסר הפיקוח לגבי מוצרים מסוימים לצרכן. כשקובעים את המחיר מפוקח, צריך להעיר את תשומת לבה של הוועדה ולומר את זה, מה שנראה מובן מאליו, שמה שנכנס פה בעצם זה רכיב חדש בעלות המוצר, שזה המחיר שמשלמים לקרן, ומובן מאליו שבקביעת המחיר המרבי של המוצר, כל מה שבפיקוח – אם הוא לא בפיקוח, אין בעיה – צריך להוסיף את הרכיב הזה למחיר המרבי של אותם מוצרים שנמצאים בפיקוח.

זה יכול להיות בעיה לחברת הדלק כי הקרן היא הדלק התורם שחייב בהיטל הוא רק דלק עמיד. אלה תזקיקי דלק שמיובאים על-ידי חברות הדלק, וזה לא חל.

לא ביקשתי שיוסיפו דבר שלא צריך. אבל אמרתי שבמידה שיהיה תשלום כלשהו שכן חל.

אם כך, צריך להוריד את ההערה שלך. ההערה לא רלוונטית למחיר לצרכן.

תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית), התשס"ו-2006.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 34(ה) ו-38(א) לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד-2004 (להלן – החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.
הגדרות.

בתקנות אלה -

"הודעת הקרן" – כל הודעה שניתנה למנהל מאת מנהל הקרן הבין-לאומית, המפרטת את גובה היטל ההשתתפות השנתי, כולו או חלקו, החל בגין קבלת שמן משתתף בישראל.

"היטל השתתפות" – היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית החל על מקבל חייב לפי סעיף 34(ב) לחוק.

"יום עסקים בנקאי" – כמשמעותו בהוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992.

"מועד התשלום" – המועד לתשלום היטל השתתפות לפי תקנה 7(1).

"מקבל" – בעל מטען או יבואן של שמן משתתף, לרבות חברה בת, חברה מסונפת או חברה קשורה, כהגדרתן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי חברה מסונפת וחברה קשורה כאמור – ובלבד שהיא בשליטה של אותו בעל מטען או יבואן.

"מקבל חייב" – מקבל אשר קיבל בשנת כספים יותר מ-150,000 טון שמן משתתף.

"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר, לפי העניין.

"שמן משתתף" – כהגדרתו בסעיף 34(א) לחוק, ובלבד שהוא "שמן משתתף" כהגדרתו בפסקה (3) בסעיף 1 לאמנת הקרן, שנוסחה העברי נתון בתוספת הראשונה, ועל פי הנחיות הקרן הבין-לאומית לעניין זה, כפי עדכונן מזמן לזמן, המופקדות לעיון הציבור במשרדי המנהל בחיפה.

לגבי הגדרת "המקבל", עם כל הכבוד, אני חושב שהציגו אותה גם מעבר למגמה וגם מעבר לסמכות. מי שחייב בתשלום ההיטל הוא בעל המטען. לא יכול להיות שבהזדמנות חגיגית זו ירחיבו מעבר למה שהחוק מתיר בהגדרה לרבות חברה בת, חברה מסונפת או חברה קשורה. לדוגמה, חברה מסונפת זו חברה שבעל העניין הוא בעל מניות ב-25 אחוזים. עם כל הכבוד, יש חוק במדינה, חוק החברות ולא יכול להיות שיטילו על מישהו שהוא לא בעל המטען. מטילים עליי רק בגלל שאני חברה מסונפת? פשוט לא סביר.

אני מסכימה שיש חוק במדינת ישראל. סעיף 35 לחוק האחריות לפיצוי, הוא החוק שמתוכו אנחנו מחוקקים, קובע לצורך חישוב כמות השמן וכולי. ההסבר הוא פשוט והוא בשני מישורים. הסעיף הזה בא למנוע שחברה תקים הרבה חברות בת. עוד אומר שההגדרה בספנות היא הגדרה מצמצמת לעומת הגדרת סעיף 35 לחוק משום שסעיף 35 לחוק אומר שכל כמות שמן וכולי. כאן סייגנו שלגבי חברה מסונפת, מדובר ב-50 אחוזים ובלבד שהיא בשליטה של אותו בעל מטען ויבואן. כלומר, גם את זה סייגנו.

עם סעיף 35 אין לי בעיה. המטרה של סעיף 35, היא כמו שהסברת. זה נכון שאדם לא יעקוף כדי שירד בצורה מלאכותית מהכמות המינימאלית של 150 אלף, כלומר, 100 אלף בחברה שלי ועוד 20 אלף בחברה מסונפת. זה בסדר גמור. במקרה כזה כשעושים דבר כזה, לוקחים בחשבון את כל הכמות של הקונצרן. זה סעיף 35. בסעיף 35 כתוב לצורך חישוב כמות השמן המשתתף. לצורך הזה בלבד, של בעל מטען או יבואן בשנת כספים, תובא בחשבון כל כמות שמן משתתף שיובאה גם באמצעות חברה בת, אבל אז מי שמייבא, חברת הבת היא זו שמייבאת את השמן, ואז מצרפים את הכמות שלה.


בהגדרת מקבל אמרתם בעל מטען או יבואן של שמן משתתף. נניח שכאן חברת האם היא מאה, כדי להתחמק היא תיתן לחברה מסונפת שלה עוד מאה. כאשר חברה בת מייבאת, זה בסדר גמור ואין לי בעיה עם זה, אבל כשאתם אומרים שבעל מטען או יבואן של שמן משתתף, לרבות חברה בת, אתם לא קושרים את זה שחברת הבת צריכה – כדי להיכלל בעניין - לייבא גם כן. כאן אפשר לחייב את החברה המסונפת, גם היא לא ייבאה.

אם היא לא ייבאה, זה לא נחשב בכמות השמן.

תתקנו את ההגדרה.

לא צריך לתקן את ההגדרה.

כן צריך כי ברגע שאת כותבת בעל מטען או יבואן, לרבות חברה בת, את יכולה לפנות ישירות גם לחברה בת.

עזוב את ההגדרה. ההסבר המהותי חל על מי שמביא לארץ שמן. זה על דעת משרד המשפטים.

אני לא מסוגל לפסוק בהערה כי מדובר בדיון משפטי. הרוח של הדברים ברורה, ועל הכוונה אין ויכוח. המטרה היא למנוע ניסיון של התחכמות מלפזר את הכמות. את זה הוא מקבל ואין בעיה. הוא אומר שהוא לא רוצה לשאת באחריות למטען שהגיע או בעיה שנוצרה כתוצאה מכל דבר שהוא, שחברה בת עשתה את זה או חברה שמסונפת.

הבעיה היא בדיוק הפוכה. חברת הבת לפי ההגדרה תשא באחריות של חברה מסונפת. גם כשהיא ייבאה אפילו בשקל אחד, למה שהיא תשלם? תתקנו את ההגדרה כי זה מה שכתבתם. עם סעיף 35 בחוק אין לי בעיה. שיהיה כתוב כמו שכתוב שם.

כאן מדובר בהסדר יישומי.

עם כל הכבוד, צריך לכתוב את זה נכון משפטית, כי זה בפירוש לא נכון.

אנחנו מקריאים את התקנות. בתקנה עצמה תאמר לי היכן זה בעייתי.

יש הערה של עורך-דין וייזר ששלח אתמול בלילה והוא שואל למה משתמשים במילה שמן בעוד שהתרגום המילולי של המילה OIL בעברית הוא נפט.

לא נכון.

ההערה של עורך-דין וייזר נרשמה.

באותו הקשר של ההגדרות, בהגדרה של מקבל, הגיעה הערה נוספת של עורך-דין פישר שמייצג את בז"ן והוא אומר שאם היבוא מתבצע על-ידי חברות בשליטה שלא נכנסות להגדרות של חברה מסונפת וכן הלאה, לכאורה החברה ששולטת בחברה אחרת ויכולה לייבא נפט – לא לייבא באופן מעשי אלא לייבא באמצעות החברות שהיא שולטת בהן – שלא להיכנס בגדר ההגדרה הזאת של מקבל ולכן היא לא תשלם היטל השתתפות.

אני לא יכולה להתמודד עם הדבר הזה. לפי דעתנו ההגדרה כן עונה על הדבר הזה. אפשר להוסיף אחרי "לרבות", "לרבות באמצעות חברת בת" ואז אולי זה יראה שזה מכוון למקבל.

זה בסדר. אין לי בעיה. זה כמו בסעיף 35.

יש למישהו עוד הערות כלשהן להגדרות?

מדוע המושג מנהל שחוזר על עצמו בתקנות לא הועתק מהחוק עצמו?

הצענו, אבל זה היה במשרד המשפטים והם הוציאו את זה. ההגדרות שבחוק שוות גם לתקנות.

אני מדבר מבחינת היחסים שלנו מול הקרן. שר התחבורה בזמנו הצהיר שמי שאחראי למעשה מול הקרן היא מדינת ישראל בגלל הסיבות שהיושב-ראש פירט בתחילת הדיון. לכן הייתי חושב שראוי שבתקנות יהיה המושג של מנהל.

אם הוועדה תחליט, אין לנו התנגדות. אנחנו הצענו את זה, אבל זה לא מקובל בחקיקה.

בנוסח שהעברתם למשרד המשפטים הייתה הגדרה של מנהל ומשרד המשפטים הוציא אותה?

נכון.

אתה חושב שעלולה להיווצר איזושהי בעיה בפרשנות? הרי אם בתקנות לא מופיעות תקנות מסוימות והן מופיעות בחוק, בוודאי שהתקנות הן מכוח החוק ומשתמשות בהגדרות שקיימות בחוק.

הקשר בין הקרן לבין מדינת ישראל נעשה באמצעות המנהל.

הדבר הזה לכאורה מבחינת הקרן הוא שקוף. זה לא מעניין אותה. התקנה לא צריכה לעניין אותה. התקנה זה ההתנהלות הפנימית של המנהל. הוא מסתכל על זה מזווית הראייה של משרד החוץ ואומר שלו זה חשוב כיצד הקרן תראה. את הקרן זה ממש לא צריך לעניין. הוויכוח כאן לטעמי הוא לא כל כך מהותי, אבל התקנות הן רלוונטיות בין המנהל ליבואן. מבחינת הקרן, היא מכירה רק גורם אחד והוא המנהל.

מה גם שבקטע המסמיך יש הגדרה של מנהל.

אני לא חושב שזה נכון שהמנהל יהיה רשום גם בהגדרתו בתקנות, למרות שחלק מההגדרות כאן מופיעות בחוק.

זה טכני. אין שום בעיה. על מנת להסיר ספק, נכניס את הגדרת המנהל שמוגדרת בחוק.

המנהל כהגדרתו בחוק.

אנחנו מצביעים על סעיף 1 עם התיקון המוצע. מי בעד?

סעיף 1 – אושר פה אחד

2.
דיווח על כמויות שמן.

(א)
עד סוף החודש הראשון של כל רבעון ידווח מקבל למנהל, לפי טופס שהוא הורה עליו, על כמות השמן המשתתף שקיבל כמפורט להלן:

(1)
כמות השמן המשתתף שקיבל ברבעון הקודם (להלן – כמות רבעונית).

(2)
הכמות המצטברת של שמן משתתף שקיבל מתחילת אותה שנת כספים עד תום הרבעון הקודם (להלן – כמות מצטברת), למעט ברבעון שתחילתו בחודש ינואר שבו ידווח על כמות השמן המשתתף השנתית שקיבל בשנת הכספים הקודמת (להלן – כמות שנתית).

(ב)
המנהל רשאי, לצורך אימות הנתונים, להעביר את הנתונים והטפסים שהועברו לו לפי תקנת משנה (א) למנהל רשות המסים במשרד האוצר.

אגף המכס קצת עיכב את התשובה שלו בעניין הזה, אבל בסופו של דבר הם ביקשו שנוריד את תקנת משנה (ב). אנחנו לא חושבים להוריד את הסמכות של המנהל להעביר נתונים למכס. מאחר שזה אמור להיות בפרוצדורה נפרדת, אימות הנתונים עם המכס לפי פקודת הנכס, אנחנו מבקשים להוריד את התקנה הזאת. משרד המשפטים לא מתנגד לכך. כלומר, סימון (א) יורד.

באשר לתקנה 2 יש הערה של עורך-דין וייזל מלשכת עורכי-הדין שהיא מתקשרת להערה הראשונה שלו שמנהלת הוועדה הציגה. הוא אומר שצריך להיות כתוב הכמות של הנפט המשתתף.

נפט הוא לא שמן עמיד. אם נכתוב נפט, עושים תקנות על נפט ולא על שמן.

יש למישהו הערות לסעיף 2?

מי בעד סעיף 2, תוך הורדת סעיף (ב)?

סעיף 2 – אושר פה אחד

3.
קביעת כמות שמן משתתף

(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי הנתונים שמקבל דיווח עליהם ביחס לכמות רבעונית, כמות מצטברת או כמות שנתית של שמן משתתף שקיבל, אינם נכונים, יחולו הוראות אלה:

(1)
המנהל יודיע למקבל על אי נכונות הנתונים כאמור בתוך 10 ימים מיום שנודע לו עליה.

(2)
המנהל יערוך בירור בנוכחות המקבל הנוגע בדבר, לקביעת כמות השמן המשתתף שהוא קיבל.

(3)
המנהל רשאי לדרוש מהמקבל להציג כל מידע או מסמך לאימות הנתונים שעליהם דיווח. המסמכים והמידע כאמור יוצגו למנהל במסגרת הבירור או עוד קודם לכך, לפי הוראתו.

(4)
בירור ייערך בתוך 30 ימים מיום שהודיע המנהל למקבל כאמור בפסקה (1), על אי ההתאמה, ואולם בירור לעניין כמות שנתית ייערך לא יאוחר מיום 30 במרץ של שנת הכספים שלאחר שנת הכספים שלגביה מתקיים הבירור.

(5)
המנהל יודיע למקבל על החלטתו בבירור לגבי כמות השמן המשתתף שהוא קיבל, בתוך עשרה ימים מעריכת הבירור. החלטתו של המנהל בבירור לגבי כמות שנתית היא סופית.

(ב)
לא היה למנהל יסוד דביר להניח כי הנתונים שדיווח עליהם מקבל אינם נכונים, תחושב כמות השמן המשתתף לפי דיווחי אותו מקבל.

מאיפה למנהל יש אינפורמציה על כמות השמן?

אנחנו יודעים כמה אוניות מגיעות לארץ ואפשר לעשות הערכה.

בהחלט בכוונתנו לקבל היתר משר האוצר ולעשות השוואת נתונים מול המכס.

כדי לפרוק את הנפט הגולמי בארץ, אתה צריך את האישור. בסופו של דבר יש הרבה גורמים מהם צריך לקבל את האישור לפריקה.

מינהל הדלק אמר שהוא לא מאשר.

יש שני גורמים שיכולים לייבא, האחד מהם הוא מז"ן והשנייה היא חברת חשמל.

עזוב מי יכול לייבא, כי מחר יכול לייבא גם עסק פרטי שיאמר שהוא קונה ומזקק כאן באופן פרטי, והוא יוכל לייבא. אין עוד איזושהי צומת שצריך לעבור כדי לייבא נפט גולמי?

אנחנו יודעים כמה אוניות מגיעות, יודעים את כמות המטען.

אני סומך על דלק שהם יגלגלו על הצרכן. אנחנו ערוכים לזה.

בכל אופן, בהחלט בכוונתנו להסדיר חילופי נתונים מול המכס.

מה המצב עד היום?

אלה תקנות חדשות.

כל אוניה שמגיעה לחופי ישראל צריכה להודיע למשרד שלנו שיש לה גם ביטוח שנקרא CNC והיא ממלאת טופס מסודר שבו היא אומרת שהיא מגיעה ביום מסוים, שהיא מביעה כמות דלק מסוימת ושהיא מבוטחת כי אחרת לא ניתן לה להיכנס. אנחנו יודעים כמה אוניות מגיעות ואין לנו בעיה עם זה. החוק הזה לא מסדיר את תנועת הדלק אלא מטפל אם חס וחלילה קרה זיהום, איך לפצות את מדינת ישראל אם קרה זיהום, וזה בהצטרפות לאמנה בין-לאומית.

לגבי כמות שנתית וסופית, כיוון שהמנהל מקבל פה החלטה מעין שיפוטית, לאחר בירור, מן הראוי, וכך זה מקובל, שתהיה ועדת ערער כלשהי שבמידה ומישהו חושב שהמנהל טעה.

אני עכשיו מתייעץ אתך. אני מבין שמנגנון כזה לא קיים בקרן. באה מדינת ישראל ואומרת שהיא מייצגת אותך בקרן. בהנחה שמדינת ישראל לא הייתה אומרת שהיא מייצגת אותך בקרן, החרב שהייתה מונחת מעל ראשך הייתה מתקיימת באופן ישיר. אם הייתה תקלה או אם היה משהו, אתה הכתובת. כאן, במציאות הזו, לכאורה מדינת ישראל תשלם את הסכום שהיא מחויבת ותתחיל הליך של בירור מולך, ואתה מבוטח. אם אתה יבואן וחבר בקרן, אין לך אינסטנציה כזאת.

היישום של האמנה בישראל קצת שונה.

יש עקרונות יסוד של בירור משפטי. ההחלטה של המנהל לשלם, זה בסדר ואין לי בעיה. אם אתה חושב שהמנהל מתעלל בך, יש לו דעה קדומה נגדך, צריך להיות לך מקום לערער.

זה הכול שקוף. אם אין מדינת ישראל, אין מנהל, אין תקנות אלא אתה חבר בקרן. ההחלטה של הקרן היא סופית?

אני חושב שלא. אם היא לא נכונה, אין דבר כזה. עם כל הכבוד, המדינה החליטה שמשיקולים שמקובלים עליי שהיא עומדת מול הקרן.

תתבע את המנהל בבית המשפט.

למה אני צריך את בתי המשפט. יכולה להיות ועדת ערער.

אני שאלתי שאלה מקדמית. אנחנו בעצם עושים כאן פעולה של BACK TO BACK משום שכאן מדינת ישראל – כדי לא לחסוך את מקורות האנרגיה שלה כלפי כל העולם – אמרה לקרן שלא תתייחס ליבואנים, שלא תשאל אותם מאיפה זה בא, אני, מדינת ישראל, משלמת. היא אמרה שאני בעצם לוקחת את כל הנהלים והפעילות כמו שיבואן עובד מול הקרן ומעתיקה אותם אחד לאחד לכאן. אם בקרן אין מנגנון כזה של ערער, אז גם כאן לא יכול להיות מנגנון כזה, כי אחרת יקרה מצב שיבואו היהודים החכמים ויאמרו את המשפט הבא: אני מערער. בינתיים מדינת ישראל רצה לשלם כי אין לה ברירה.

האם את לא חושבת שאפשר אולי למצוא איזשהו נוסח שמדבר כי פה האופציה להניע את תהליך הבורר הזה של המנהל? השאלה אם יכולה להיות איזושהי דרך לגרום לבירור על-ידי היבואן שנדרש לשלם, ואז זה אולי עונה על חלק מהדברים.

האינפורמציה האמיתית היא בידי היבואן. הוא יודע כמה הוא ייבא. את זה צריך לקחת בחשבון. עוד דבר שצריך לקחת בחשבון היא שבגלל שכמות השמן שהוא מייבא היא הבסיס להיטל לשנה הבאה, אז יש לו יתרון מסחרי ברור לצמצם את הכמויות שהוא ייבא. לו יש את האינפורמציה, הוא יודע בדיוק כמה הוא ייבא והוא דיווח על כך.

אם אוניה נכנסה והיא לא סיימה את הפריקה, זה כמויות מאוד גדולות. הבעיה העיקרית כאן היא לעמוד בלוחות זמנים ולדווח למנהל בזמן.

נכון. בעצם היבואן מסיים בפברואר להגיש לנו את הדיווח השנתי. יש לו חודשיים להחליט כמה הוא ייבא. להפעיל ערר בזמן הזה זה מאוד בעייתי ואנחנו לא נעמוד בזה.

בסעיף 39 לחוק, בתקנות סדרי הדין, כתוב ששר המשפטים, בהסכמת שר התעשייה, יכין תקנות בדבר סדרי הדין וכולי, ולרבות ערעור.

אני מבין מה שאתה אומר אבל אני לא מקבל את זה. אני חושב שמדינת ישראל נוקטת כאן באיזשהו קו שהוא באמת נכון. הדבר הנכון הוא להצטרף לאמנה. הדבר השני הנכון הוא לעשות את זה בשקיפות מלאה, לכל כיוון ולכל צד. בוא נדבר במונחים הפרקטיים. במונחים הפרקטיים, על מה יכול להיות כאן ויכוח על יבוא של נפט גולמי? בכל אופן יש לך כאן שתי נקודות קצה שאין לך שום חכמות, וזה הנמלים והשינוע. ההזרמה. על כמה יכול להיות לך כאן ויכוח?

אני מסכים שזה יכול להיות נדיר, אבל אני מדבר על העיקרון.

אנחנו מצביעים על סעיף 3. מי בעד?

סעיף 3 – אושר פה אחד

4.
הודעה למקבל החב בהיטל השתתפות

(א)
המנהל יודיע לכל מקבל חייב, מהי הכמות השנתית של שחן משתתף שקיבל ואשר בשלה הוא חב בהיטל השתתפות (בתקנה זו – הודעת המנהל) לפי הנתונים שדיווח עליהם אותו מקבל חייב לפי תקנה 2 או לפי הכרעת המנהל בבירור לפי תקנה 3, לפי העניין.

(ב)
מקבל חייב יאשר בחתימתו ובחותמתו את הודעת המנהל ויחזירה למנהל כשהיא חתומה כאמור תוך 14 ימים מיום קבלתה. לא החזיר מקבל חייב את הודעת המנהל כשהיא חתומה במועד כאמור, לא יהיה בכך כדי לגרוע מסמכותו של המנהל לכלול בהודעתו לקרן הבין-לאומית לפי תקנה 5, את כמות השמן המשתתף שקיבל אותו מקבל חייב לפי הודעת המנהל.

הקרן הבין-לאומית מחייבת חתימה של היבואנים על המסמכים וכולי.

יש הערות? אין.

מי בעד אישור סעיף 4?

סעיף 4 – אושר פה אחד

5.
הודעה לקרן

(א)
המנהל יודיע לקרן הבין-לאומית על הכמות הכוללת של שמן משתתף שנתקבלה בידי כלל המקבלים החייבים בישראל בשנת כספים מסוימת, עד יום 30 באפריל של שנת הכספים הבאה אחריה.

(ב)
אין בפתיחת הליך משפטי או הליך אחר נגד פעולות המנהל לפי תקנה 3 או 4 , כולן או מקצתן, כדי למנוע או לעכב מסירת הודעה לקרן הבין-לאומית לפי תקנת משנה (א).

יש הערות? אין.

מי בעד אישור סעיף 5?

סעיף 5 - אושר פה אחד

6.
חישוב היטל ההשתתפות

המנהל ייחשב את שיעור היטל ההשתתפות השנתי, כולו או חלקו, החל על מקבל חייב, כמכפלה של היטל ההשתתפות השנתי, כולו או חלקו, החל על כלל מקבלי השמן המשתתף בישראל לפי הודעת הקרן, בכמות השמן המשתתף שקיבל אותו מקבל חייב בשנת הכספים הקודמת להודעת הקרן, כשהיא מחולקת בכמות השמן המשתתף הכוללת שקיבלו כלל המקבלים החייבים בישראל בשנת הכספים הקודמת להודעת הקרן, ויודיע על כך למקבל החייב בהודעת תשלום לפי הטופס שבתוספת השנייה (להלן – הודעת התשלום).

יש הערות? אין.

מי בעד אישור סעיף 6?

סעיף 6 – אושר פה אחד

7.
תשלום היטל השתתפות

היטל ההשתתפות ישולם למנהל במועד, דרך ותנאים אלה:

(1)
בתוך 30 ימים לאחר המצאת הודעת התשלום למקבל החב בהיטל השתתפות, או בתוך תקופה קצרה ממנה ואשר לא תפחת מ-20 ימים, שהורה עליה המנהל בהודעת התשלום ביום עסקים בנקאי, עד שעה 10:00 בבוקר של יום העסקים הבנקאי האחרון לתשלום כאמור.

(2)
באמצעות העברה בנקאית בלבד לחשבון הבנק שצוין בהודעת התשלום.

(3)
בשקלים חדשים לפי שער העברות גבוה או במטבע חוץ שצוין בהודעת התשלום.

יש הערה של עורך-דין וייזר.

קראתי את מה שהוא אומר. תסלחו לי, אולי התקנות לא מובנות. ההערה שלו היא שהכספים הוחזקו בחשבון במשך 9 חודשים. הקרן שולחת חשבונית למדינת ישראל בסביבות ה-15 בדצמבר, אנחנו נקבל את החשבונית בחודש ינואר, ועד ה-1 במרץ צריך לשלם. חודשיים, צריך לשלם. במועד הזה צריך לתת הודעות למקבלים על גובה הסכום, לתת להם זמן לשלם, ולכן יש כאן את ה-30 ימים וה-20 ימים לפי לוח הזמנים שאנחנו עשינו כי צריך לחשב את ההיטל, לחלק אותו, לוודא אותו, לשלוח הודעות.

גם אני הבנתי את זה כמוך. לא הבנתי איך מחזיקים שנה.

לא מחזיקים שנה.

הוא מתבלבל בחובת הדיווח.

גם כך הזמן שיש ליבואנים לשלם, גם למי שעומד ישירות מול הקרן, הוא חודשיים.

מי בעד אישור סעיף 7?

סעיף 7 – אושר פה אחד

8.
היטל השתתפות שלא שולם במועד

(א)
לא שילם מקבל חייב היטל השתתפות החל עליו או כל חלק ממנו, במועד התשלום, תיווסף להיטל או לכל חלק ממנו שלא שולם ריבית פיגורים חודשים בשיעור שקובע החשב הכללי במשרד האוצר מזמן לזמן, לכל חודש החל ביום שלאחר מועד התשלום, שתחושב בנוסף לריבית הפיגורים שלפי הוראות אמנת הקרן.

(ב)
סכום ששולם או שנגבה על חשבון היטל השתתפות שנוספה עליו ריבית נוספת לפי תקנת משנה (א), ייזקף תחילה על חשבון ריבית כאמור.

הדבר הזה לא נראה לי מספיק עם שיניים, אבל בסדר.

כשהיינו בדיונים לגבי החוק, רצינו לקבוע כאן עבירה פלילית על אי-תשלום במועד, אבל הוועדה בסופו של דבר השתכנעה שלא קובעים הוראות פליליות על אי-תשלום ואז נקבעה ההוראה לגבי ריבית מיוחדת.

אני מוכרח לומר לך שישתלם מאוד לגורם כזה, שיש מי שמבטח ויחזיק את הכסף. הוא יתדיין אתך וסביר להניח שלא ישלם פיגורים אלא מדינת ישראל תגבה אותו. לפי דעתי רוב הסיכויים שזה מה שיתרחש. התקנה הזו היא בלי שיניים ובתרבות העסקית הישראלית סביר להניח שזה מה שתפגשי.

צריך לקבוע את זה בחקיקה ראשית, אבל אי אפשר לקבוע את זה בתקנות.

בואי נראה את השנה הראשונה. אני מקווה שאני טועה.

מי בעד אישור סעיף 8?

סעיף 8 – אושר פה אחד

9.
העברת היטל ההשתתפות לקרן הבין-לאומית

(א)
שולם היטל ההשתתפות במועד התשלום, כולו או חלקו, יעביר המנהל כל סכום ששולם כאמור לקרן הבין-לאומית עד יום 1 במרץ שלאחר מועד התשלום.

(ב)
לא שולם היטל ההשתתפות במועד התשלום, כולו או חלקו, יעביר המנהל לקרן הבין-לאומית כל סכום ששולם באיחור, לרבות ריבית החלה עליו כאמור בסעיף 34(ג) לחוק, בהקדם האפשרי לאחר תשלומו.

גם כאן יש הערה של עורך-דין וייזר ספציפית לגבי תקנה 9. ראית אותה?

היא נראתה לי נגזרת מאותו עניין.

כן, היא נגזרת מאותו עניין.

אני חושבת שהערתו לא נכונה. מי שמשלם במועד, לוחות הזמנים הם צרים

הוא לא משלם פיגורים.

הוא לא משלם פיגורים.

כספים שהתקבלו ממי שפיגר בתשלום אך עדיין שילם לפני מועד ההעברה. אנחנו נאמר לעורך-דין וייזל שהעליות לירושלים יעשו לו טוב ושיבוא מתל-אביב להסביר את עצמו.

מי בעד אישור סעיף 9?

סעיף 9 – אושר פה אחד

10.
החזרים למקבל

שלח מנהל הקרן הבין-לאומית למנהל החזר כספי בשל תשלומי היטל השתתפות, יחזירו המנהל, תוך 14 ימים מיום שקיבל את ההחזר כאמור, למקבלים שנגבה מהם היטל ההשתתפות באותה שנת כספים שלגביה מתייחס ההחזר כאמור, לפי יחס כמויות השמן המשתתף שקיבלו אותם מקבלים בשנת הכספים הקודמת לשנה האמורה.

יש מקרים שהקרן מחזירה את הכסף.

יש הערות לסעיף 10? אין.

מי בעד אישור סעיף 10?

סעיף 10 – אושר פה אחד

11.
תחילה.

אני מבקשת למחוק את סעיף התחילה, כדי שהתחילה תהיה מהפרסום.

אני חושב שהתחילה צריכה להיות מיום הפרסום.

בסדר.

תוספת ראשונה (תקנה 1)

תרגום נוסח פסקה (3) של הגדרת "שמן משתתף" באמנת הקרן

שמן משתתף, פירושו שמן גולמי ושמן לדלק כמוגדר בתת-סעיף (א) ו-(ב) להלן.

(א)
"שמן גולמי" פירושו כל תערובת פחמימנית נוזלית הנוצרת באופן טבעי באדמה, בין אם עברה טיפול כדי להפוך אותה למתאימה להובלה ובין אם לאו. המונח כולל גם סוגי שמן גולמי שתזקיקים מסוימים הוצאו מהם (מכונים לעתים "גולמיים מוספים") או כאלה שתזקיקים מסוימים נוספו להם (מכונים לעתים גולמיים "מהולים" או "משוחזרים").

(ב)
"שמן לדלק" פירושו תזקיקים או משקעים כבדים משמן גולמי או מתערובות של חומרים כאמור, המיועדים לשימוש כדלק לייצור חימום או חשמל מאיכות המקבילה למפרט "האיגוד האמריקני לניסוי ולחומרים" לדלק מספר ארבע (ציון 396-69 D), או כבד יותר.

מטריד אותי בהגדרה של שמן לדלק, כתבו שפירושו תזקיקים או משקעים וכולי. המונח תזקיקים בעגה המקצועית כולל גם מה שהאמנה והחוק לא חלים עליהם, כמו הבנזינים למיניהם.

אני חושב שהבהרנו כאן וזה שקוף. מה שחל באמנה, חל כאן. לא ניתן להוסיף ולא ניתן לגרוע. זו הייתה שאלה מקדמית בתחילת הדיון.

הם כתבו שאין הכוונה לזה אבל זה לא מנוסח כאן וזה עלול ליצור אי-בהירות.

ההגדרה שבסעיף 1 מפנה גם לתוספת הראשונה אבל גם להנחיות הקרן הבין-לאומית כפי שמפורסמות על-ידי הקרן. בעצם הקרן מפרסמת – אם זה יעזור לך – רשימה.

בהחלט כן.

יש הערות לסעיף? אין.

התוספת הראשונה – אושרה פה אחד

אני חושבת שחברי הכנסת יכולים לעיין בתוספת השנייה ואין צורך להקריא אותה.

יש הערות לתוספת השנייה? אין.

התוספת השנייה – אושרה פה אחד

אני שמח שאנחנו מחזקים את התרומה שלנו לאמנות בין-לאומיות שיעזרו לנו באיכות הסביבה שתשפיע על איכות החיים.

הוועדה הזו עשתה הרבה עבור החוק הזה.

אנחנו מודים לוועדה ולמנהלת הוועדה.

בהצלחה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45