פוטנציאל היזמות בקרב נשים

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
9.1.07
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ט בטבת התשס"ז (9 בינואר 2007), שעה 11:30

פוטנציאל היזמות בקרב נשים – דיון במסגרת יום העסקים הקטנים והבינוניים

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
רוחמה אברהם – מ"מ היו"ר

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי ישי
רחל ביגון - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אבי פלדמן - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שמואל רוזנמן - יו"ר הרשות לעסקים קטנים
לילי סופר - מזכירת הרשות לעסקים קטנים
איריס פלד - מנכ"ל מט"י בני ברק
רחל איטח - מנהלת הדרכה מט"י, קרית שמונה
משה אלמוג - מנכ"ל מט"י, אילת
לנה דיאמנט - מנכ"ל מט"י מור"ל
אורי שרפ - מנכ"ל מט"י ירושלים
יובל משה - מט"י אצבע הגליל
שרון סימן טוב - רכזת תקשוב
מיכל עידו - נציגת בעלי העסקים הקטנים
שוש שהם - לה"ב
אסנת קנדלי
מוזורר אבו סרייה - מנכ"לית התקווה
מוחמד נוראל - התקווה
איריס אליס - הרשות לקידום מעמד האישה
חגית רובינשטיין - מנהלת תכניות בקרנות "קורת" ישראל
ציפי בר נוי - איגוד לשכות המסחר
אורלי לוטן

דלית אזולאי

רויטל יפרח





פוטנציאל היזמות בקרב נשים – דיון במסגרת יום העסקים הקטנים והבינוניים

אני מודה לאדוני שר התמ"ת אלי ישי, שמכבד אותנו ביום החשוב הזה. הוא בא בלי הזמנה וחלק מהאנשים מופתעים על שהגעת לפה. אני מודה לאדוני שבחר לפנות מלוח הזמנים הצפוף שלו. וכמי שמכירה אותך, אתה מאוד מצדד הן בקידום מעמד האישה והן בכל מה שקשור למגזר העסקים הקטנים והבינוניים במדינת ישראל.

כמי שלקחה על עצמה בכנסת הקודמת את כל הסוגיה של הטיפול במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שנמדד בכ-400 אלף אנשים, שלהם יש עסקים קטנים ובינוניים, כנסת ישראל חוגגת כי זו בהחלט איזו שהיא הפנמה של שינוי תפיסה ממשלתית וכן שינוי תפיסה של הכנסת כלפי מגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

בכנסת הקודמת הקמנו את קרן "תבור", שעד עתה נתנה כ-600 מיליון שקלים במסגרת הלוואות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. מיד אפרט לגבי הנושא של נשים בפרט אבל מה שחשוב הוא, שמבחינת התשואה שהיה למגזר הזה וההשלכה הישירה שיש לו על תקציב מדינת ישראל, מדוח שקיבלתי, למרות שאני לא עוסקת בזה בצורה ישירה, אדוני השר, מדוח שקיבלתי בתום 3 שנות פעילות שלכם, הצלחנו לחסוך למדינה הרבה מאוד כסף. ובמונחים של כסף אני מדברת על עצם העובדה שהצלחנו למנוע מ-23 אלף בעלי עסקים להצטרף למעגל האבטלה, שזה אומר שמירה או חיזוק המצב הקיים, ולעזור בכל מה שקשור למלחמה בתופעה של מעגל האבטלה במדינת ישראל. מצד שני, הצלחנו ליצור למעלה מ-4000 מקומות עבודה חדשים. במונחים של עלות מול תועלת, כאשר אתה רואה מה הקרן עשתה לטובת משק המדינה, אתה רואה דבר אחד פשוט מבחינת החיסכון בעלויות: לא צמצמנו את מעגל התשואה או התעסוקה, לא צמצמנו את פריון הייצור אלא הגברנו אותו. תחשבו מה היה יכול לקרות אלמלא אותה קרן שפועלת לגבי מעגל האבטלה, שהיה הולך וגדל. כמו כן, מערכת תקציבית שנמדדת בכ-5000 שקלים בממוצע לכל עובד, תכפילו את זה ב-27 אלף אנשים, מה היה קורה אם הם היו מצטרפים למעגל האבטלה. לעניות דעתי, זה נמדד בלמעלה ממיליארד שקלים. וכל זה מהמקורות שהמדינה הצליחה להעמיד לרשות בעלי העסקים.

לגבי הנושא של הנשים, כמי שמאמינה מאוד ביכולות הנשים וכמי שסוברת שיש לנו מכשלה אחת עיקרית והיא שאנחנו צריכות להיות שלמות עם עצמנו, אם אנחנו כשירות לצאת למעגל העבודה ולפתח קריירה משלנו וכן, אני מחדדת, אם יש לנו את הכוחות גם לפתוח עסק משלנו. השנה, אני חייבת לציין את הרשות לעסקים קטנים, שעושה עבודה מדהימה. בכנסת הקודמת, לי, כחברה בוועדת הכספים, יצא לעזור להם הרבה מאוד בהעברות תקציביות. אתה יודע שהכל מתחיל ונגמר בכסף.

לגבי הנשים, אני החלטתי יחד עם לילך, הסמנכ"לית, לנסות ולמצוא תכנית וזו הבשורה שאני, כיושבת ראש ועדת הכנסת בכנסת הנוכחית יכולה להביא לוועדה לקידום מעמד האישה. כרגע נבחנת אופציה של עידוד נשים בכל מה שקשור לפתיחת עסק עצמאי, בין אם זה עסק קטן. כאשר אני רואה נשים שיש להן כישורים בקוסמטיקה ולחלקן כישורים במאפים או בבישולים וכולי, העלויות שכרוכות בפתיחת עסק פחותות בהרבה מאשר אצל הגבר. אנחנו שוקדים על בניית תכנית, ולקחתי זאת תחת חסותי, לבדוק את האופציה הזאת יחד עם הסוכנות, שהביעה רצון עז להשתתף בתכנית הזאת ולעודד יותר נשים, בעיקר שתהיינה מצפון הארץ, לפתוח עסקים משלהן כאשר עלות ההלוואה או סך ההלוואה שהן יצטרכו לקחת נאמד בסביבות ה-20 אלף שקלים, פלוס מינוס. מה שאני מנסה כרגע לחתור, אנחנו עדין בגיבוש התכנית הזאת, הרי הצפון עבר מלחמה קשה והוא שותק להרבה מאוד זמן. מצד שני, יש רצון של נשים לפתוח עסקים ולהשתלב במעגל העבודה ואנחנו צריכים לאפשר להם זאת. וכפי שלקחתי את הסוגיה של הקרן לעסקים קטנים, שלאחר 3 שנות פעילות היא עובדת בהצלחה מרובה, אני לא רואה למה לא להפנות את המשאבים הללו גם לטובת נשים במדינת ישראל וכולי.

לכן, אני בודקת את האפשרות שאישה, לאחר שתחליט שהיא פותחת עסק, לאחר שתגיע להשלמה שהיא מסוגלת לעשות את זה, זה יהיה במהלך צמוד יחד עם מט"י, אשר ילוו את אותן נשים. הן תעבורנה הדרכה איך פותחים עסק, מה נדרש מהן, איזה מוצר יש להן, איך זה עומד בתחרותיות מול השוק וכיצד מפתחים את זה. אם נשים תגענה למצב שבו הן שורדות מעל שנה, חלק מההלוואה ושוב, אני בודקת את זה עם הסוכנות, יהפוך למענק.

זה דבר חשוב מאוד.

כרגע זה מתגבש. אנחנו עובדים עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים.

ככל שההישגים גדולים יותר, המענק גדול יותר וזה מתמרץ. הרעיון טוב.

כרגע אנחנו מגבשים את קביעת הקריטריונים. כמו כן, לראות איך אנחנו עושים את זה בשילוב הממשלה, תקציבים ממשרדך, אדוני השר וגם מהסוכנות היהודית. אני מקווה שנצליח לגבש את הדברים ונוכל לצאת בצורה יותר מסודרת. יחד עם זאת, אני חושבת שנכון יהיה להמשיך בכל מה שהצלחנו לעשות ב-3 השנים האחרונות, להמשיך במגמה של שינוי התפיסה הממשלתית לגבי המגזר העסקי. בכל המדינות המתוקנות בעולם, מזמן הפנימו את זה. ביפן, שליש מתקציב המדינה הזאת עובר לעסקים הבינוניים והקטנים. תראה איזה תשואה יש לזה. תחשבו במושגים של השמה. נניח שאתה רוצה לפתור את בעיית האבטלה במדינת ישראל. כמה קשה לקחת 100 עובדים ולנסות להכניס אותם למפעל גדול אחד. מצד שני, כמה קל להכניס עובד אחד ל-100 עסקים קטנים. זה דבר זמין, נגיש, דבר שניתן לעשות אותו. אשמח לכל שיתוף פעולה בעניין הזה כי אני מאמינה מאוד גדולה בסקטור הזה. יש שם תשואות מיידיות. ביקרתי בוושינגטון לפני שנתיים ונפגשתי עם יד ימינו של הנשיא בוש, יושב ראש הרשות של העסקים הקטנים ולמדתי לראות איך כל העסק הזה מורכב. יש להם 4000 עובדים שמסתובבים ברחובות, מדברים עם בעלי עסקים, מדברים עם איגודים, איך הם יכולים תוך כדי שינוי חקיקה להביא לשינוי חקיקה בצורה הכי מיידית. גם בקונגרס, ברגע שיש איזו שהיא בעיה, והיא נמצאה כבעיה משותפת, נותנים לזה מענה חוקתי בצורה המהירה והזריזה ביותר.

אדוני השר, אדוני יושב ראש הועדה - -

סיכמנו שאת היושבת ראש היום.

נכון, אבל אני לא יכולה בלעדיך. אתה, כיו"ר הוועדה, זו הפעם הראשונה שגבר מחליט לקחת את הוועדה הזאת ולעשות בה הרבה. ותאמינו לי, שהוא עושה הרבה מאוד.

יש לי הרגשה שזה יהפוך לדבר נפוץ.

אני מסכימה. ברשותכם, לפני שאפתח את הדיון החשוב, השר יאמר השר את דבריו. לאחר מכן, נשמע סקירה ממר שמואל רוזנמן, שהוא יושב ראש הרשות לעסקים קטנים.

אני רוצה להודות לרוחמה. אני חושב שבשנים האחרונות היא משקיעה מאמצים אדירים ויש לה הישגים משמעותיים להגברת המודעות לעסקים קטנים. היום הוא יום חג אמיתי שבעתיים. אני מגדיר את יום העסקים הקטנים כיום העסק הגדול. אם ניקח את כל העסקים הקטנים, כ-400 אלף עסקים קטנים, 1.2 מיליון מועסקים, 96% מסך כל העסקים בארץ, הרי שזה עסק גדול ביותר והעסק הגדול ביותר של מדינת ישראל. אם נדע להתייחס לזה כעסק הגדול ביותר ,אם זה בתיקוני חקיקה והעברת תקציבים, ואני אומר לך שהמשרד שלי, יחד עם הסוכנות והג'ויינט והתמ"ת, אני מוכן לסייע בתקציבים, לקדם ולפתח. בהשוואה למדינות אחרות בעולם, העסקים הקטנים באוכלוסיית הנשים הם פחות ממדינות אחרות בעולם וצריך לתקן את זה. אני שומע שהאוכלוסייה החרדית משפרת את הנתונים האלה כי גם שם יש את הרעיון של הנשים בעבודה וזה לא נראה כל כך בעבר. זה תופס יותר ויותר תאוצה וזה משפר את המצב הסטטיסטי שלנו מול מדינות אחרות בעולם.

אין ספק שאפשר לקדם ולפתח את העצמה והיכולות הגבוהות של הנשים. אני אומר את זה בכל מקום ואני מאמין גדול ביכולות האדירות שלכן.

ההתייחסות של הממשלה לעסקים הקטנים היא לא כפי שהייתי מצפה. אני הקמתי שני סוגי וועדות, כדי לקבוע את העסקים הקטנים, באיזו מסגרת זה יהיה. כי חשוב לי שזה יהיה מקום עם יכולות גבוהות. אם נחבר לבירוקרטיות ופרוצדורות קשות, אנחנו מראש כובלים את זה. כמובן, זה צריך להיות על פי כל הכללים אבל באופן עצמאי יותר. כמו כן, יש צוות שעומד בראשו שמעון, היועץ הכלכלי שלי, ואנחנו מביאים את כל הגופים ובעלי העניין להציע הצעות ותיקוני חקיקה, תקנות כאלה ואחרות שייצרו קטליזאטור אמיתי ובסיס טוב לפיתוח העסקים הקטנים בארץ, על כל המגזרים. אני מסכים עם כל מה שאמרת בעניין, רוחמה. דיברנו על זה הרבה והרבה מדברים ואם לא מדברים לא מגיעים למעשה, אבל בסופו של דבר העיקר הוא המעשה. בסופו של דבר, הדיבורים מביאים לחשיבה ולהוצאת הדברים אל הפועל אבל המבחן הוא במעשה. בשיתוף פעולת ממשלה וכנסת, תאמינו לי שאפשר להגיע למעשים. אני מאמין שזה יצמצם באופן משמעותי את האבטלה במדינת ישראל. זה בסיס איתן לצמצום פערים חברתיים. 1.2 מיליון מועסקים זה לא דבר פשוט. 280 מיליארד זה הפדיון השנתי, שליש הפדיון העסקי במדינה. הדברים הם משמעותיים מאוד ואין לי שום ספק שאם נעבור לפסים המעשיים, הרצון הטוב, המסירות הרבה והובלת הדברים על ידי חברי כנסת ובמיוחד את, רוחמה, כי שנים את מדברת על העניין הזה והצלחת לעשות דברים עם כל הקשיים שיש, ואני חושב שהיום יש מודעות רבה ואפשר לפתח את זה באופן משמעותי, אני אעשה הכל לסייע ולעזור.

אני יכולה לזרוק כפפה? בא תכריז כאן והיום שהשנה אתה מכריז עליה כשנה לקידום העסקים לקידום נשים במדינת ישראל. בא נלך על זה יחד ונבנה תכנית. שנת 2007 היא שנת קידום העסקים בקרב נשים.

את מתפרצת לדלת פתוחה. הכפפה נכנסה לי מיד ליד.

אז האם אדוני מכריז?

אנחנו חייבים לעשות את זה כדי שנוכל לעמוד סטטיסטית מול העולם כולו מבחינת תעסוקת נשים. אולי זה יהיה בסופו של דבר קטליזטור שיוביל קדימה את כל הצעות החוק ואת העניין של עסקים קטנים. אני מכריז בשמחה רבה.

אחרי ההכרזה, יש לי רעיון - -

הקמת ועדת משנה בראשות חברת הכנסת רוחמה אברהם. כתבתי את זה עכשיו, בלי לדבר אתך.

זה בסדר, אבל חוץ מזה?

אני חושב שלראשונה יש יושבת ראש ועדת כנסת אישה.

כדי שההצעה הזאת תצא לפועל, אני מציעה להביא הצעה תכליתית שהממשלה תגיד, וההצעה תבוא ממך, אדוני שר התמ"ת, ששנת 2007 מוכרזת - -

אני מקווה שזה יחד עם יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה – רוחמה אברהם.

אין בעיה. אני מודה לך מאוד, אדוני השר.

גברתי יושבת ראש הישיבה, אדוני השר, אני רוצה להגיד כמה דברים בנוכחותך: עסקים קטנים מגלמים גם ערך חברתי של שוויון הזדמנויות, לפי דעתי, כי ההון בחברה הקפיטליסטית, המודרנית וגם אצלנו, בישראל, מרוכז בידי מעט מאוד ידיים ולמעשה, הדחיפה של העסקים הקטנים והבינוניים אמורה להביא לפיזור ההון ולא רק אלא גם לצדק חברתי. אגב, בכל העולם עסקים קטנים ובינוניים, נדחפו על ידי כוחות חדשים בחברה, לפעמים משולי החברה. למשל - על ידי גלים של הגירה ובמובן הזה, אני חושב שהתפקיד של נשים במשבצת הזאת עדין לא מוצה. זה דבר שאנחנו נראה אותו יותר ויותר. הוא חשוב לכלכלה והוא חשוב להשיג את היעד שאתה , כשר ותיק, רואה בוודאי בכל ישיבה שבה משרד האוצר בא ואומר מה הבעיה המרכזית בכלכלה הישראלית, אחוז ההשתתפות בשוק העבודה. אותו יעד של העלאת אחוז ההשתתפות בשוק העבודה, על ידי יזמות נשית בעסקים קטנים ובינוניים יכול לצמוח.

אדוני השר, אני רוצה לנצל את הישיבה. היתה לנו שיחה טובה עם מנכ"ל משרד התמ"ת בה שוחחנו על מעונות יום ועל הרבה מאוד דברים ולמדנו שחלק מהדברים תקועים עקב חוסר היכולת לגמישות תקציבית בתוך המשרדים. פניתי לשר האוצר בעניין הזה, כדי לסייע למשרדך על מנת לשחרר כספים אשר בשיטה הקיימת לא ניתן לנייד אותם מסעיף לסעיף.

אני רוצה לנצל את ההשתתפות שלך כאן כדי להעלות נקודה נוספת והיא הצעת חוק שבימים אלה הוועדה עוסקת בה והיא הצעת חוק הכרה בהוצאות כייצור הכנסה כהוצאה מוכרת במס של טיפול בילדים, של חברת הכנסת רוחמה אברהם ושלי, שאליה הוצמדו עוד. כלומר, אנחנו דנים ב-5 הצעות חוק פרטיות, שבפעם הראשונה הגענו להבנה עם משרד האוצר שאפשר להעביר אותה בקריאה טרומית.

השלב שגבו אנחנו במקביל מקיימים דיון ואמורים ללבן את זה מול האוצר כדי לנסות להגיע להבנה איך אנחנו מגיעים לנוסחה מקובלת להעלאתה לקריאה ראשונה. זאת השאיפה שלי. אני חושב שזה דבר שכולם מסכימים עליו, שנותן צדק חברתי, שנותן יותר השתתפות בשוק העבודה, נותן דחיפה רצינית לכלכלה ומטעמים כאלה ואחרים הרבה מאוד שנים היה תקוע. יש לנו קואליציה מאוד רחבה בכנסת שרוצה לקדם את הנושא הזה. אני לא משלה את עצמי שזה יהיה קל.

בכל המדינות המתקדמות, בצרפת, בספרד, בארה"ב ובקנדה יש מודל כזה או אחר של הכרה בהוצאות של טיפול בילדים כי ברור שזה כורח של החיים המודרניים וכורח של החיים הקרייריסטים, ואף הורה לא מפקיד את הילד שלו מרצונו בידיים אחרות. בוודאי שיש פה מרכיבים חברתיים חשובים ביותר.

ההתחייבות שלי מול האוצר היתה שאני מנסה להגיע אתם להבנה ולהסכמה במהלך המושב הנוכחי ואני מקווה שנצליח. אם לא, אני אהיה במושב הבא משוחרר מההתחייבות הזאת. אני מקווה שזה יהיה בהבנה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כי אני חושב שנזדקק לכוח שלך, באופן אישי, שאני בטוח שהוא תומך והכח של סיעת ש"ס על מנת להוביל פריצת דרך בעניין הזה. בסופו של דבר היא גם רלוונטית למשרד התמ"ת ולתקציבים שלו, כי אין ספק שברגע שאתה מכיר במעונות יום כהוצאה מוכרת, בין אם זה על דרך של ניכוי ובין אם על דרך של זיכוי, זה בא לידי ביטוי מיידי בהיקף של "צריכת" המעונות לילדים.

דבר נוסף, אני חושב שאנחנו צריכים להקים את ועדת המשנה הזאת ולא דיברנו על זה מראש אלא הדבר נעשה תוך כדי הדברים. לא בכדי ביקשתי מחברת הכנסת אברהם לנהל את הדיון הזה כי היא ניהלה מאבק בוועדת הכספים גם בקדנציה הקודמת בנושא של עסקים קטנים ובינוניים והיו לה הישגים חשובים. אני חושב שצריכה להיות ועדת משנה של הוועדה הזאת אשר תרכז את הטיפול בנושא הזה. הייתי מאוד שמח אם הייתי מסכימה לעמוד בראשה ואם כן, הייתי מנסה לגבש הצעה, לקראת הישיבה מחר, שחברים נוספים יצטרפו לוועדה שבראשותך כדי לקדם את הנושא הזה.

אני מודה לך, אדוני השר. אתה מצטרף לשורה ארוכה מאוד של אישים שמגיעים לוועדה, שכוללת את שר האוצר, את ראש הממשלה ואת הרמטכ"ל. הוועדה הזאת הופכת להיות ועדה מרכזית מאוד בכנסת. צר לנו על וועדות אחרות שיכול להיות שאיבדו ממעמדן עקב כך, אבל אני אומר שקיבלת היום החלטה מהירה באינסטינקט מהיר.

לא הזמנתם אותי לכאן אלא באתי בעצמי. בהצלחה.

אני רוצה להוסיף לגבי אוכלוסייה מאוד מסוימת של המפונים, שבתוכה יש יזמיות ושניתן להם טיפים - -

אני מטפל בהן.

אני רוצה להודות לך באופן אישי בפני כולם. בעיקר במגזר הזה יש אוכלוסייה שצריך לעזור לה ואהיה אתך בקשר.

אני אעשה את הכל.

חברות יקרות, אדוני היושב ראש, כמו שאמר השר, אין ספק שהתוצר של הדיבורים זה מעשה אחד גדול. אם הגענו למצב שבו השר הרים את הכפפה ואמר שיהיה מוכן לבדוק את האופציה להכריז במסגרת שנת התקציב 2007 כהצעת מחליטים שלנו, אני אפנה מכתב לראש הממשלה שבו ייכתב ששר התמ"ת הבטיח לעשות כן ואני מקווה, שאכן נעשה את זה בזמן הקרוב.

אני רוצה לפתוח את היום החשוב הזה בדיון. אני רוצה שיתחיל אותו מר שמואל רוזנמן, ראש הרשות לעסקים קטנים.

תודה לחברת הכנסת אברהם על ניהול הישיבה וגם מזכויות העבר וההווה. אדוני היושב שראש, חבר הכנסת גדעון סער, שמי שמואל רוזנמן, יושב ראש הרשות לעסקים קטנים. הנושא של העצמת נשים או מציאת או דחיפה לנושא של יזמות באוכלוסיה של הנשים צריך להיות על סדר היום הלאומי. אנחנו מכירים מספר גופים שעובדים ונראה לי, שאנחנו נמצאים הרבה מאוד ברמה של דקלרציות. אני לא ראיתי שמדינת ישראל, בתחום כל שהוא, הצליחה להוציא תכנית רב שנתית. בכל שנה מחדש מתקצבים ומנסים להגדיר את אוכלוסיות היעד. אני מדבר על 3 או 4 אוכלוסיות יעד שנכנסות תחת קורת גג אחת והיא הנושא של יזמות נשית. בתוך הפלח הגדול הזה, במגדר הגדול הזה, יש חלוקות משנה וזה נשים בפריפריה ונשים במגזר הערבי, נשים במגזר החרדי. יש המון פעילויות שצריך לעשות.

ונשים במרכז הארץ.

אגב, לגבי מרכז הארץ אני מסכים אתך וגם במרכז יש פריפריה שלפעמים יותר גדולה מספרית מפריפריה במקומות אחרים.

אני רוצה לקחת דוגמה אחת משני כיוונים: יושבת פה איריס פלד, שהיא מנהלת מט"י בבני ברק. היה אירוע לפני 3 שבועות, יריד תעסוקה לנשים, שנשים חרדיות נכנסו לתוך מעגל העבודה, למדו, יישמו, פתחו ונשים אחרים באו לראות. היו בערב הזה בין 2000 ל-3000 שבאו לראות, ללמוד ולעשות. מבחינתי, זה היה מדהים. שני דברים קרו לנשים האלה: נפתח להן צוהר שאפשר לעשות משהו לעצמן. זה אחד הדברים המרכזיים. ראיתי באלעד קבוצה של 35 נשים שעברו קורס לצלמות וזה מדהים. יש דברים חזקים מאוד בתוך המערכת. מצד שני, אני רואה פרוייקטים שהוכיחו את עצמם בעלות תועלת שלהם, ומשום מה לא מקבלות את הדחיפה.

היה פיילוט. באמצעות לשכות התעסוקה, הצלחנו להגיע לפרוייקט שבו אנחנו מזהים נשים בעלות פוטנציאל. מתוך 900 נשים, 500 נשים זוהו והופנו למט"י. חלק לא הגיע אבל מאלה שהגיעו 54% פתחו עסק. כמה עולה להקים עסק באמצעות יזמות למה שהמדינה מוציאה עבור פתרון בעיות האבטלה שלה. אז צריך להיות עיוור או טיפש בתהליכי קבלות ההחלטות כדי לא להבין את זה.

אני קורא למחוקקים, לאלה שיש להם יכולת לדחוף ולהעביר את העסק הזה מרמת הדקלרציה ואת יודעת, ליווית אותנו הרבה שנים. שנת העסקים הקטנים, שנת הנשים, נשארנו רק עם השנים. חלק גדול מהדברים האלה לא קיבלנו.

השנים חלפו. הלוואי והיינו נשארים עם השנים.

חבר הכנסת סער, אותי לימדו דבר אחד, שיש מושג של איגום משאבים. בסעיפים השונים של הכנסת יש הרבה מאוד תקציבים להרבה מאוד תחומים. צריך לצבוע אותם, להגדיר את המטרה ולהוביל אותם ואת זה אני משאיר לכם, אני מקווה שתצליחו. תודה.

תודה.

(בליווי שקופיות)

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מכובדיי, אני ממט"י אצבע הגליל. לגבי מה שקורה ברמת המקרו לגבי מה שקורה ברמה הארצית בקרב הנשים ופוטנציאל יזמות בקרב נשים וברמה של צפון הארץ, מה שקרה ביום שאחרי המלחמה.

אנחנו יכולים לראות בסקר שקיימה הרשות לעסקים קטנים ובינוניים שיש לנו מיליון מאה וחמישים נשים בגיל העבודה, גיל 25-50, ואנחנו יודעים שהיום זה גם יותר קדימה, אנחנו מגיעים ל-60-65 ואף יותר כאשר 74% הן עובדות ובכלל לא משתייכות למעגלי העבודה. מתוכן 90% שכירות ורק 38% מעוניינות לשנות את העיסוקים שלהן. היום, בחתך ארצי, אנחנו רואים שמכלל המגזר העסקי רק 20% עצמאיות. יש לנו נתון מאוד מעניין, שיותר ממחצית הנשים מעוניינות להקים עסק. איך עושים את זה? על ידי הכשרות, שיתופי פעולה עם לשכות ואם זה ברמת חקיקה. אנחנו רואים שיש לנו עליה מתמדת בפניית נשים ליזמות. זה התחיל מ-31% בשנת 2002 והיום, אנחנו מגיעים כמעט ל-40%. השנה האחרונה קצת קבעה את הנתון הזה. אנחנו עומדים על 38%, שזה בערך 5000 נשים ברמה ארצית וזה לא מספיק. יותר קל להכניס בן אדם אחד למ-100 עסקים קטנים, על אחת כמה וכמה המעגל יותר קשה כאשר מדובר באישה וכשאנחנו מנסים להכניס אישה למעגל העבודה, אנחנו רואים המון חסמים מעבר לבירוקרטיה של מיסוי ואשראים, קשה מאוד לקלוט אותה בגלל בעיה מאוד מינורית, כביכול, וזה ילדים והריון והרבה חסמים אובייקטיביים עוד לפני שהגענו לחסמים של איך להיות עצמאי.

יש לנו נשים שהן במגזרים שעד היום לא צירפנו אותם למעגלי עבודה או הכשרנו אותם, זה היה בקרב בני מיעוטים וחרדים. הכנס שאת עשית מראה על ביקושים מאוד גבוהים וגם הפוטנציאל בקרב אמהות לילדים קטנים לפתוח עסקים מהבית. עדין, אחוז הנשים הפונה ליזמות בארץ ישראל פונה לסך כל מה שקורה במדינות מתועשות.

אתם יכולים לראות שהאחוזים עדין עומדים וקיימים. כלי הסיוע של המט"ים בפריסה של 23 מט"ים בארץ זה לבצע אבחנות בין פלחי הנשים ולבנות נישות מיוחדות של הדרכה. מי שאמור לפתח מודולות זה הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. כשזה מגיע אלינו אנחנו מאוד רוצים אבל אין כסף.

מתי הקימו את מט"י?

המט"י שלנו הוקם בשנת 93 והאחרים הוקמו בשנות ה-90. המנדט להקים מודולות ולהביא מדיניות מצריך כספים. מט"י לא מייצר כספים אלא מגייס כספים לטובת האוכלוסייה. אנחנו מאוד שמחים על כל התכניות ועל הפרויקטים ויש לנו בעיה אקוטית איך לבצע אותם.

10 שנים שאנחנו קיימים בצפון וניסינו לבדוק מה קורה בפלחי השוק האלה ואיך לייחס נישות מסוימות ליזמות עסקית. יזמות עסקית היא לא "ראה וקדש" אלא זה משהו שמחייב וזאת בעיה חברתית. נשים זה פלח אוכלוסיה שמצריך גישה שונה. היא מתחילה בהרכבה של הדרכה שמחייבת העצמה. ההעצמה בנויה מרובד לא בטל בקורסי יזמות ולהם צריך לתת את כל הרספקט ולהתחיל לבנות אותם נכון.

אם אנחנו הולכים למגזר הנשי, נראה שביום שאחרי המלחמה היתה בעיה מאוד גדולה כי הן נשארו בבית עם הילדים והיא פוטרה או שהעסק לא החזיק מעמד. היה משבר תפקודי פיננסי. היה תזרים מזומנים שלילי ובאבטלה נשים נפגעות יותר.

לגבי צפון הארץ, סך כל התושבים באצבע הגליל עומד על 120 אלף. שיעורי ההישרדות של עסקים קטנים בכל הארץ עומד על 58% ואצלנו עוד פחות, על 56%.

זה נתון מאוד מבלבל כי בתחילת שנות ה-90 בצפון היה משבר החקלאות ואז הקימו צימרים.

בדיוק נדבר על זה, על יזמות עסקית בפריפריה שלא דומה ליזמות עסקית במרכז. יזמות עסקית בפריפריה היא ריבוי עסקים קטנים שמנוהלים על ידי נשים. זה תיירות, זה עסקים מהבית וכמו שציינתי זה יכול להיות ציפורניים, שיער, איפור. בגלל המאפיינים המאוד בולטים של החשש ממה שהולך לקרות, העסקים נבנו מאוד קרוב לבית והתיירות פרחה. פעם החקלאות היתה מפרנסת וכאשר התיירות פרחה, יצא ששני בני הזוג ראו כי טוב והרחיבו את המעגל של התיירות וכל הנלווים. יש הרבה עסקים תומכי תיירות בצפון, שזה כמעט 40% מהמרכיב שלהם בהכנסה בצפון. אלא מה? אין התערבבות של האוכלוסייה וכשאישה נמצאת בניהול היא מאוד בודדה. ואז אנחנו חייבים ליצור לה מעגלים שהם מועדוני נשים או ימי עיון או הוצאתה מהבית. אחד הדברים שראינו כמודל מאוד טוב בגרמניה זה חממת עסקים. זה אומר להוציא אותן מהבית לתוך מבנה קיים אבל לתת לכל אחת להראות את עצמה ותוך כדי כך היא מפרה את העסקים האחרים והם מפרים אותה. זה מודל מאוד טוב, וכשמגיעים לידי ביצוע יש בעיות פיננסיות.
אנחנו תמיד חוזרים לזה בסוף כי כנראה שככה זה מתגלגל. יש בעיה תקציבית להקים את זה בסוף.

בעיה נוספת בפריפריה, אם נראה שהעיסוקים כשכירות מאופיינת בהשכלה נמוכה וברמת שכר נמוכה, מי שמכיר יש את "עוף הגליל" ו"גיבור סברינה" וכדומה. מאוד חשוב לנו שתמיד תראו מעלינו שיש לנו חממה גדולה ואבא ואמא ששומרים עלינו - הרשות לעסקים קטנים ובינוניים שכל הזמן נותנים את הדחיפה קדימה, כל הזמן נותנים מודולות חדשות לפעולה בנישות אחרות. מה הכי חשוב לנו בצפון? יש לנו מודולות שונות לפתיחה של תעסוקה. נכון להיום, אנחנו רואים את הקיבוצים שעוברים הפרטה ואנחנו הולכים לכיוונים של פעילויות עצמאיות וגם שם נורא קשה להיכנס. אלה מעין משקים סגורים שהכניסה אליהם לא קלה.

גילאים ממוצעים של פתיחות עסקים היום זה גיל 45, בפריפריה בעיקר, כי זו קריירה שניה.

נתון מאוד מעניין שראינו הוא שאיפה שיש כסף, נכנסו אליו בעלות ההשכלה הגבוהה. נתון מאוד חשוב הוא שהנשים רוצות לרכוש ידע והשכלה ובבנקים לא לוקחים סיכונים מיותרים. הם מאוד שקולים והרעיון של קרן שתיתן להם מבורכת גם על ידינו.

לגבי שירות התעסוקה שהוא גורם דומיננטי וחשוב, אנחנו עושים אתו כמה פיילוטים. הפיילוט האחרון היה אקדמאים. אקדמאים שנשלחו משירות התעסוקה, 80% חזרו למעגלי העבודה. אלה אקדמאים שלא הצליחו במה שהם למדו. עשינו להם שינוי פאזה, גם חשיבתי. חשוב לחבר את החברתי לתעסוקתי. בכלל, אומרים שהיום עברנו מה-IQ ל-EQ ל-SQ, שהיום זה "ספיריטואל אינטיליג'נט", שזה משהו חדש לחלוטין שחייב לחבר את הרגש עם הרציונאל. נורא חשוב לנו שיתוף פעולה של כל הגורמים כמו ארגונים של המרכז הערבי יהודי, העמותה להעצמה כלכלית של "עסק משלך", שיוצרים קרנות קטנות שבאות לידי ביטוי, כי הייתי בוועדת הכספים קודם וזה לא סוד שהבנקים נמנעים לקחת סיכונים מיותרים. איך הוא אמר? הוא רוצה שהשקל הראשון שייפול יהיה של המדינה ואחרי זה של הבנקים. זו בעיה.

תחשבי שאת התירוצים הללו שמעתי גם בכנסת הקודמת. אבל אם אנחנו נבנה מודל כפי שעשיתי ב"קרן תבור", יצרתי קריטריונים שלא המדינה ולא הבנק מפסידים. זאת אומרת, נשים שיש להן את כל היכולות, גם לעמוד מבחינה פיננסית התחלתית, זאת אומרת שבונים להם תכנית עסקית ולא סתם באה אישה והיא מקבלת הלוואה אלא לאחר שהמט"ים מלווים אותה בתכנית עסקית ובונים לה את כל התהליך האסטרטגי, תאמיני לי שאותם אנשים שיושבים ב"קרן תבור", שהם מומחים לכל דבר ועניין, כאשר הם רואים שאין בהשקעה הזאת מבחינת המדינה סיכון מיוחד, הם מקצים את הכסף. את אותו מודל צריך להעתיק. אני מאמינה בהצלחות קטנות רבות שביחד יוצרות הצלחה אחת גדולה.

זאת לא תורה מסיני ואנחנו עושים את זה בשטח. אנחנו עושים המון הכשרות ומלווים ולפעמים זה עם יועצים עסקיים ועם תכניות כלכליות. יש עדין משהו בבירוקרטיה שלא הצלחנו לפצח. בכל מקרה, אנחנו מאמינים בקרן הזאת, שנותנת הלוואות קטנות לפתיחת עסקים קטנים, אם זה מהבית ואם זה בחוץ. אנחנו מאוד רוצים את ההפניה של החונכות ושל התמ"ת, שתעזור בשלב היזמי. נכון להיום זה רק בשלב של בעל או בעלת עסק. חסר לנו היום הכוח המפעיל בשלב של החניכה העסקית.

אחרי המלחמה רצינו לעשות חממה עסקית לנשים. דיברנו על הקרן מימון ובניית תכנית שיווק וניהול לנשים. הן די חוששות ומגיעות לשלב ההקמה ותופסות "רגלים קרות" והן נופלות ראשונות וחבל לנו. בדרך כלל, תמיכה חברתית זה גם מהבית. אנחנו צריכים גם את התמיכה של המדינה והממשלה ושל מט"י וגופים תומכים שכאלה יחד עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. בניית רשת תמיכה - כבר ארגנו באחד הפרויקטים שיהיה להם ליווי.

ליווי פרטני לבניית אתר אינטרנט. התחלנו את זה היום במרכז הערבי-יהודי וחונכות משולבת מהתחלה עם תכנית עסקית ושיבוא שלום עלינו. הלוואי ונצליח להקים את כל מה שאנחנו רוצים.

אני מהמרכז למחקר בכנסת. שתי שאלות ככליות למט"י או לרשות: כל הזמן מדברים על קידום נשים ועל יזמות בכלל, על דחיפה של היזמים עצמם. השאלה שלי היא האם מט"י במקום מסוים עושה איזה שהוא סקר כללי במקום כדי להתאים את העסק לביקוש במקום? אנחנו מדברים על שיעורי הישרדות מאוד נמוכים, שברור שחלק גדול מהם נובע מזה שיש קשיים בירוקרטים וקשיים אובייקטיבים אחרים. השאלה אם נעשית מספיק התאמה בשטח לראות שיש ביקוש לכל אותן נשים ולהתאים את סוג העסקים.

אמרת שמט"י לא מגייס כספים אלא משקיע. במודל של החממות הטכנולוגיות, אם הבנתי נכון, זה יחסית מצליח כי רואים שההון שמשקיעים חוזר. השאלה אם אין רעיון לבנות משהו דומה למרות שזה היקפים הרבה יותר קטנים של הון? תודה.

אני רוצה להשיב: יש שתי תשובות לשאלה הראשונה: עשו ניסיונות האם ניתן ליצור מודל שבו אם אדם אומר שהוא רוצה לפתוח מספרה ברחובות, האם צריכים היום מספרה או לא. המודל הזה נכשל כי כל מידע שישנו כבר לא נכון לחודש האחרון. היה בירושלים מקרה שאישה פתחה חנות למידות גדולות כי היא מוכשרת מאוד והיא אמרה: ראיתי שאין בירושלים חנות למידות גדולות ובאותו חודש שהיא פתחה נפתחו עוד חנויות והיא עשתה את הכל נכון והיא נכשלה. אנחנו מסוגלים להסיר מכשול בפני עיוור אם אנחנו רואים שהוא הולך להתאבד. אבל הרבה פעמים אנחנו לא יודעים את זה וכמובן, שאף פעם לא נגיד לפונה אלינו מה אנחנו מציעים לו לעשות. אנחנו רוצים שהוא יבוא אלינו עם הצעות ונגיד לו, מבין הרעיונות שלו, מה מתאים לו.

לגבי השאלה השניה, תיקון קל. מט"י עוזר לאנשים בגיוס כסף, הוא לא מגייס בעצמו. הוא מביא את אותם אנשים לשוקת, למקום המתאים ליזם או לזימת. לדוגמה: יש לך ערבויות, יש לך ביטחונות, נביא אותך לכאן. את צריכה סכום גדול או קטן, יש הון עצמי או לא וכולי.

כבוד יושבת ראש הוועדה הנוכחית, עמיתים ומשתתפים יקרים, אני מנהלת את מט"י בני-ברק ורמת-גן מזה 10 שנים ויותר, כך שיש לי דוגמאות וניסיון בשתי אוכלוסיות עיקריות. האוכלוסייה האחת היא החרדית, ואנחנו נחשבים כמט"י מתמחה באוכלוסייה החרדית ומתוקף זה, אנחנו אחראים על אוכלוסייה חרדית לא מעטה במרכז הארץ במקביל למט"י ירושלים. בצד השני יש את כל האוכלוסייה של רמת-גן והסביבה, שזו אוכלוסייה כללית, שיש לה את המאפיינים והצרכים שלה וכל מה שקשור לזה.

אתחיל בהסתכלות על האוכלוסייה החרדית, בהמשך לדברים שאמר קודם דוקטור רוזנמן. לא המצאנו את הנושא של העסקים הקטנים עבור האוכלוסייה החרדית. מאז ומעולם העסקים הקטנים ועסקים בכלל שימשו את העולם היהודי כדרך לפרנסה, עוד בגולה והם ממשיכים לעשות את זה כאן. בארץ, הנשים הן המפרנסות של הקהל החרדי בגלל שהגברים לומדים ולכן, התרומה שלנו היא לניהול עסקים בצורה הרבה יותר נכונה והרבה יותר יעילה. יש עסקים רבים שנפתחים בבתים בגלל המאפיינים של האוכלוסייה החרדית, שמדובר על משפחות ברוכות ילדים, מדובר על שעות עבודה יותר בעייתיות כתוצאה מכך ולכן, העסק בבית משמש עבור הנשים פתרון מאוד נוח לפרנסה. יש דוגמאות לעסקים מאוד יפים שנפתחים בבתים והנשים מתפרנסות ומפרנסות משפחות שלמות בעלות מספר ילדים מאוד גדול.

אישה שיש לה 11 ילדים פתחה עסק מהבית בתחום המחשוב. פתחה תכנה והיא משווקת אותה מהבית ומנהלת את הבית עם 11 ילדים, והכל מתנהל כמו שצריך והיא מצליחה להרוויח כסף ולפרנס את המשפחה. לא אגיד שהכסף שורה שם בצורה רחבה אבל היא בהחלט מפרנסת יפה. יש נשים שעשו קורסים להכשרה מקצועית אצלנו. אנחנו עובדים בשני מישורים: כיון אחד זה הכשרה מקצועית. נותנים להם הכשרה של מקצוע כגון צילום, איפור, פאנות, כל מה שקשור בנושא הפאות, כל מה שקשור בנושא של רפואה אלטרנטיבית, מסאז', פרחי בך. גם עם זה הן יכולות לעבוד בבית. ההסתכלות שלנו היא למצוא מקצוע שאפשר לעסוק בו מהבית ואחר כך כעצמאים ואז לתת גם קורס ביזמות עסקית. זאת אומרת, אחרי שהאישה למדה מקצוע, מה אני עושה מחר בבוקר ואיך אני פותחת עסק. אז יש את כל הליווי שאנחנו עושים מסביב.

איפה הבעיות שלנו, ואני נוגעת בקהל החרדי? דווקא בהיבט של הקהל החרדי יש יותר גופים שמסייעים מבחינה תקציבית. "טבת" מסייע לנו. יש תקציב שקיבלנו למגזר החרדי אבל כל נושא החונכות שאין לנו כרגע, כל התקציב של "טבת" שמדבר על 12.5% סבסוד נוסף לא בא לידי ביטוי כי ה-75% לא קיימים ולכן, יש לנו אפשרות להשתמש בכלי מצד אחד ומצד שני, אין אפשרות להשתמש בו. זה פרדוקס כי כמו שהזכירו קודם, הנשים צריכות תמיכה יותר מגברים. אם זה בנושא העצמה והקטע ההתחלתי, אם זה במשך ליווי העסק. נשים עושות דברים בצורה הרבה יותר יסודית ונכונה. הן שורדות הרבה יותר אבל הן צריכות יותר תמיכה ולכך צריך תקציב.

יש לכם נתונים כמה עסקים נשים פתחו בשנים האחרונות?

מאות. אני נוטה להגיד אלפים אבל מאות נפתחו בוודאות מוחלטת.

תוך ליווי צמוד שלכם?

כן. הנשים שורדות באחוזים מאוד יפים. אני מניחה שבסביבות 50% לפחות. אבל החוכמה היא שהנשים האלה פותחות ונתקעות עם העניין. בגלל חוסר תקציב צריך לעזור להן הלאה ובגלל חוסר תקציב ללוות אותן בהמשך זאת הבעיה היותר גדולה. יש לנו אפשרות לעזור בהתחלה ובהמשך, אנחנו תקועים ושם הבעיה.

יש גופים כמו העמותה להעצמה כלכלית לנשים, שאנחנו עושות איתם שיתופי פעולה מאוד יפים ואז אנחנו מצליחות לעשות קורסים יותר רחבים עם העצמה וכולי. יש בעיה של המדינה, שלא מספיק משקיעה בהיבט הזה. זה פן של כל הצד החרדי.

הצד השני זה המגזר הכללי, שזו אוכלוסייה של מרכז הארץ ששמים דגשים על הפריפריות וזה מאוד חשוב, אבל גם למרכז הארץ יש חשיבות וגם נשים במרכז הארץ זקוקות לסיוע ולכך אין תקציב בכלל. אם אני רוצה לעשות קורס לנשים במרכז הארץ, אין לי אפשרות לסבסד אותו משום גוף ואנחנו זקוקים לסיוע. אם יש נשים חד הוריות, מובטלות מסיבה זו או אחרת, יש בעיה לסייע להן. הן צריכות לשלם סכומים יחסית יותר גבוהים והייתי מצפה לסיוע. אם זה בהיבט ההתחלתי של ליווי בהתחלה ואם זה בהיבט של אחרי, מה עושים הלאה, החונכות הרבה פעמים לא פועלת בקטע של ישיבות תקציב וגם על איזו שהיא תוספת תקציב. תודה.

יש נושא שאני רוצה לחדד: למט"ים יש 70% מהתהליך והוא יודע לטפל בו. יש את ה-15 התחתונים שזה המצוקות גם בקרב הנשים ויש את ה-15 העליונים, שזה המצוינות. לגבי צפון הארץ ודרום הארץ, יש בעיה קשה בעקבות המצב הביטחוני, אף אחד לא מתייחס לקטע הנפשי או לחרדות שנשים נמצאות בהן. במט"י אצלנו אנחנו רואים את זה מאוד חזק, שבעקבות המלחמה וגם אחרי המלחמה, הן חיות את זה עשרות שנים. כשאישה הולכת לעסק כשקורה משהו קטן, ישר הן מודאגות איפה הילדים, מה הם עושים והבעל ממשיך לעבוד, הוא ממשיך בעסק. האישה מאבדת ברגע מסוים - -

ברוב המקרים זה ככה.

אנחנו עושים עבודה עם פרופסור מולי להט באזור שלנו על התהליך הזה, אבל זה תהליך שצריך לקחת אותו בחשבון בהרבה מקומות כי היום, לצערי, הגבולות התרחבו. הפעם זה הגיע עד חדרה וזה יכול להגיע גם עד תל אביב.

אף אחד לא מפחית מהערך של נשים כאשר הן רוצות לפתוח עסקים. להפך. לעניות דעתי, הראיה של הממשלה בהקצאת תקציבים ובכושר היכולת שלנו לעודד את אותן נשים כאשר ממילא אחוזי האבטלה בפריפריה הרבה יותר מאשר במרכז, צריך לראות את הדברים. זה כמו כשאת מנהלת בית, משפחה, יש לך הקצאה שהיא מוגבלת ואת אומרת שאת רוצה להפנות החודש משאב כי זה בסדר עדיפות עליונה.

את מדברת על "החודש הזה" ואין "החודש הזה". באופן קבוע אין הקצאה לאזור המרכז.

אני לוקחת את החצי כוס המלאה ואמרת שאת מצליחה לפתוח או עזרת למאות נשים לפתוח עסקים וזה מה שחשוב. עם כל הקושי התקציבי שאת נתונה בו, ואני לא מטילה בו שום ספק, יש הצלחה. אני לא אומרת שכל מי שמצליח צריך להטיל עליו עונש אבל אני מאחלת לך שתצליחי כי זה מאוד חשוב. אני אשתדל לעזור במה שאוכל.

שלום לכבוד יושב הראש ולחברת הכנסת אברהם ולכל הנוכחים והנוכחות. אני עורכת דין בתחום המסים, אני סגנית יושבת ראש ועדת המסים של לשכת עורכי הדין ואני מכירה את חברת הכנסת אברהם מהפעילות המהממת שלה בוועדת הכספים, בכל הנושא של מפעל ההזנה והפיילוט של מעונות ילדים. אני מברכת אותך ומחזקת את ידיך שתמשיכי כך.

אני מברכת את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת סער, על הישיבה של היום. אנחנו הזמנו את חבר הכנסת סער ל"להב" והוא לקח על עצמו לקדם את הנושא של טיפול בילדים, שזה יהפוך להוצאה מוכרת או קבלת זיכוי או קצבה באמצעות הביטוח הלאומי. האמת, שזה אחד הנושאים החשובים ביותר לאישה. היא יכולה לצאת לעבודה כשהילדים מסודרים וזה ככה, בניגוד לכל התיאוריות האחרות ואנחנו במצב הזה. לכן, הצעת החוק הזאת המשותפת שלכם, אולי הגיע הזמן שתעבור ולא שבכל פעם יניחו אותה בצד ויגידו שזה לא חשוב כי יש דברים יותר חשובים. זה חשוב.

כרגע היא לא בצד. היא עברה בקריאה טרומית והיא בדיון בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה הזאת כאשר יש אופציות: האחת, שאגיע להבנה עם האוצר ואז היא תובא להצבעה עוד במושב הזה שמסתיים בסוף מרץ ואם לא, היא תובא להצבעה בכנס הקיץ, בין אפריל ליולי. ההכרעה תהיה ב-2007 בכל מקרה.

לפני פגרת הקיץ של הכנסת?

בואי לא נלחיץ את כל המערכת.

תאמיני לי שאם יש מישהו שיודע לקדם את זה יותר טוב ממני ולשקול את זה יותר טוב ממני, אתן לו לעשות את זה.

אני לא חושבת שיש...

הגענו להבנה מסוימת ובזכות זה העברנו את זה בקריאה טרומית. אנחנו מקיימים סדרה של דיונים בוועדה כי הנושא כבד ויש הרבה שאלות שצריך לפתור. אם נגיע למצב שבו נעביר את זה בקריאה ראשונה בטווח של חצי שנה מהיום מקסימום, זה יהיה הישג בלתי רגיל כי המרחק מטרומית לראשונה הוא הרבה יותר גדול מקריאה שניה ושלישית. אם נעבור את הקריאה הראשונה – יהיה חוק ואי אפשר יהיה אפשר לעצור את זה.

צריך לברך אותך על כך שזה עבר את ועדת השרים לענייני חקיקה כי זה לא פשוט. זה תחום המומחיות שלי ואני מוכנה לחזק אתכם בנקודה הזאת בכל הצדדים וכל הכיוונים כי האוצר בא עם הבומבסטיות שלו ולפעמים זה כל כך הרבה קשקושים שכשמישהו מבין עניין, הוא פשוט יודע להוציא את הרוח מהמפרשים. עזרתי מאוד בעניין של חישוב נפרד לבעל ולאישה כי עמדתי מאחורי הצעת החוק של פורז וכשבאנו לישיבות, הוא לקח את זה אליו, לועדת הכלכלה, ופשוט פוצצנו את הבלון הזה וזה עבר.

אני מחזקת את ידיכם. יש לי עוד כמה נשים שמומחיות במסים כי לגברים עד היום זה לא היה אכפת ואולי גם הלאה זה לא אכפת, כי יש להם דברים יותר חשובים. לנו זה אכפת.

יישר כוח.

בקשר לכל מה ששמעתי היום, הופתעתי לשמוע על מט"י ואני נוראה מצטערת. אני כל כך שקועה בעולם המיסוי והכלכלה שלא ידעתי כמה המפעל הזה מצליח וכל כך יפה. כל הכבוד לכם. תודה רבה על הישיבה שזה נחשף. ההצעה שלך לקרוא לשנה הזאת "שנת נשות העסקים 2007" היא מעולה ואני מברכת אותך. זאת חשיבה יצירתית שיכולה לדחוף דברים והייתי מצטרפת למה שאמרה איריס, שצריך מימון. הכל עניין של כסף והייתי מציעה שיהיו השתלמויות לנשים. ההשתלמויות לנשים זה משהו ספציפי, זה לתת ביטחון עצמי. ההשתלמויות לא צריכות להיות יקרות וצריך שיהיה יום עיון אחרי הצהריים למשל, שתהיה בו הרצאה לגבי היבטים של תכנון כלכלי. אני מוכנה להרצות לגבי מיסוי. כשאישה פותחת עסק, שתדע מה החובות שלה למס הכנסה ולמע"מ, שלא תיתקל בבעיה ושלא יצטבר לה חוב למע"מ או למס הכנסה. אני מוכנה לעשות את זה בהתנדבות ואני חושבת שאפשר למצוא עוד נשים שיכולות לתרום מהידע שלהן. שיהיה בהצלחה.

אני מודה לך מאוד. הדוברת הבאה היא חגית רובינשטיין.

שלום רב לכולם. אני חושבת שאני מכירה את רוב המשתתפים ונחמד להיפגש. קרנות "קורת" ישראל קיימות יותר מ-15 שנה בארץ ואנחנו מתמחים במתן אשראי לעסקים קטנים, בינוניים וזעירים, כאשר היום אפשר לומר שאנחנו הגוף הפרטי המוביל בונשא של אשראי לעסקים בקטנים בישראל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגופים שנמצאים פה היום ועם אחרים. אני רוצה להתמקד בשתי קרנות שאנחנו מפעילים שמיועדות לנשים. האחת, מופעלת בשיתוף בנק הפועלים על ידי 3 מרכזים, האחד בצפון, שמופעל על ידי העמותה להצהרה כלכלית לנשים, השני במרכז שמופעל על ידי "סביבה תומכת", שגם הם יושבים פה ויש עוד גוף בדרום שמפעיל את הקרן הזאת. השנה נתנו 273 הלוואות בהיקף של 5.5 מיליון שקל לנשים ובסך הכל, מתחילת הפעילות, מעל 600 הלוואות בקרוב ל-10 מליון שקל.

אנחנו רואים השנה שהדרישה עצומה. ברגע שהצבנו בדרום גוף שהגיע לאופקים, לירוחם, לערד ונתן את השירות במקום, הביקוש קפץ מ-1 ל-150 אגרות בשנה. לכן, המטרה שלנו להגדיל את הנגישות של הקרן בכל הארץ.

יש קרן שניה שהתחלנו להפעיל לפני חצי שנה אצל נשים בדואיות בנגב. קוראים לזה "סאווה" – בערבית זה "יחד. הקרן מופעלת לפי המודל של בנגלה-דש. עד היום נתנו 54 הלוואות, המקסימום להלוואה זה 1000 דולר לאישה כאשר מה שמאפיין את הקרן הזאת הוא שהיא קרן חוץ בנקאית. זאת אומרת, היא לא פועלת בצורה של ערבות מול בנק והבנק נותן הלוואה אלא אנחנו נותנים ישירות. אנחנו אלה שגובים את הכסף, אנחנו בשטח. כמובן שכל העובדות בדואיות. תודה לעמירה שחיברה אותי עם מי שהיום מנהלת את התכנית הזאת, נוזהה. פתחנו משרד ברהט לפני חודש, ואני יכולה להגיד שהנושא של אשראי חוץ בנקאי לאוכלוסיות שלא יכולות לקבל, זה נכון לא רק בנגב. יש לזה פוטנציאל עצום בכל הארץ ונשמח אם עוד גופים יעשו את זה ולא רק "קורת". אלה שתי הקרנות המשמעותיות שאנחנו פועלים בהן.

לגבי הנושא של מה אני חושבת שהממשלה והכנסת צריכים לעשות בנושא של יזמות נשים. כשאנחנו מדברים על יזמות נשים חשוב להתייחס לזה שרוב היזמות של הנשים לא רשומה בשום מקום. חשוב לתת לזה תשומת לב. אותן נשים שפונות למט"י, ונהדר לראות שיש גידול בזה, הן עדין מעט מאוד מהנשים שיש להן פעילות עסקית ברחבי מדינת ישראל אלא שהן לא רשמו את העסק שלהן בשום מקום. היה לי דיון עם מנכ"ל התמ"ת לא מזמן שאמר שאם האישה לא רשמה את העסק שלה, מבחינת הממשלה היא לא קיימת. לא ניתן לה שירותים ולא כלום. במדינות מתוקנות, ויש הטוענים שגם ישראל כזאת, מפתחים שיטות מיוחדות לעזור לנשים שעובדות בכלכלה האפורה, לצאת משם לכלכלה הרשמית. אם לא יעזרו להן, הן אף פעם לא יעשו את זה. תפקיד הממשלה למגוון המשרדים זה לעזור לנשים לעבור למצב שהן לא צריכות את התמיכה של המדינה ולהוציא את העסקים האלה מהגוון האפור לגוון הרשמי. צריך לעשות פה מדיניות לא של מקלות אלא של גזרים ולשלב את זה. יש הרבה דוגמאות ובזמנו הצגתי בכל מיני גופים איך אפשר לעשות את זה בעולם הרחב. לא צריך להמציא הכל מהתחלה.

זה כלי נהדר הקרן הזאת והרצון לעזור לצמצום כל הפערים. אבל מה התכנית שלכם להביא את זה לתודעה. הרי לא כל הנשים יכולות או מסוגלות להבין שיש כלי כזה נהדר. האם אתם נעזרים ברשויות המקומיות, אתם מפרסמים בבנקים מסוימים? חשוב להוציא את הכלי הזה מן הכוח אל הפועל.

אם יורשה לי, אני רוצה לצרף את ברכתי לדיון. אני חושבת שהנושא נדון להיות שטחי כי הוא ראשון. אם תהיה ועדה בראשותך ובראשות גדעון בנושא הזה, אני חושבת שאלמנטים כמו חגית צריכים להילמד ולהתפתח כי אין שום ספק ששתי הלקונות זה כסף וידע. אם נתגבר על כך באמצעים כאלה ואחרים, נהיה במצב הרבה יותר טוב. יש בחדר הזה המון ידע, המון ניסיון אלא שאת זה צריכים לתעל ליכולות שלנו, כפרלמנטרים, למנף את זה בחוקים או בפיקוח על הממשלה ואם יש מודלים עולמיים בנושא הזה, פשוט להכניס - -

בוודאי. אין ספק.

אחד הדברים שאנחנו מאמינים בהם הוא שאנחנו לא רוצים לפרסם מוצר ואחר כך לא למצוא אותו על המדף. אנחנו יוצרים את המערכת של התשתית כדי שאחרי זה נוכל לתת את השירות וזה בדיוק מה שעשינו בדרום. עד השנה הזאת הפעלנו את הקרן בעזרת העמותה להעצמה כלכלית שיושבת בחיפה. לכן, האפשרות לתת אשראי בדרום היה קרוב ל-0. לפני שהפצנו את זה בדרום בנינו מערך ועשינו הכשרה ליועצות וכולי, כי אם יש אישה בדואית שצריכה ייעוץ עסקי, היא תקבל את זה מאישה בדואית והאתיופית תקבל מאתיופית. עשינו תהליך שלקח לנו כמה חודשים. בשנה שעברה, שזו שנה ראשונה לפעילות בדרום נתנו 150 הלוואות להרבה נשים, עולות מחבר העמים.

התכנון שלנו הוא לקחת עוד אזור שלא מצליחים להגיע אליו ולעשות את אותו דבר. השלב הבא הוא באצבע הגליל, אנחנו הולכים לפתח באופן משמעותי את הפעילות שם.

אנחנו לא בעד פרסום ברדיו ובטלוויזיה כי אנחנו מאמינים שהארגונים שיושבים פה ואחרים, שמתעסקים עם האוכלוסיות האלה, הם השגרירים הנכונים כי הנקודה היא שלא סתם תמסר הודעה ואולי אני אשיג פה איזה אשראי זול אלא מישהי שעשתה תהליך שמישהו מלווה אותה ולא רק לקחה הלוואה ונכנסה לחובות. אנחנו רוצים לוודא שיש תהליך כולל ואנחנו צריכים את השותפים פה. אנחנו לא עושים לבד אלא ביחד, דרך הגופים. מט"י ואחרים.

עוד 2 הצעות, מה הכנסת והממשלה יכולות לעשות: דיברתי על הכלכלה האפורה והמעבר. אנחנו הארגון הראשון שבונה תכנית "מקרו פייננס" או אשראי זעיר כמו בבנגלה-דש. למה קשה לעשות את זה בארץ? כי יש נהלים שקשורים לבנק ישראל ולאוצר, שמקשים מאוד על גופים כמונו להתנהל בצורה שלא מבוססת על תרומות. ברגע שזה מבוסס על תרומות זה חייב להיות מצב שאנחנו מסוגלים לכלכל אותנו מכל מיני הכנסות פנימיות ולא אכנס להרצאה על זה. וזה כאן זה דורש שינוי בחקיקה ואנחנו מאוד צריכים עזרה בדבר הזה.

דבר אחרון, אם יש הרבה גופים שפועלים בשטח, הממשלה והגופים השונים צריכים לאתר את הגופים שפועלים כמו שהממשלה חושבת ולתת להם מימון לפעילות. הממשלה לא צריכה להקים קרן או צריכה לעשות קורסים או חונכות עסקית. היא צריכה לעבוד עם הארגונים בשטח, שמחוברים כדי שהאתיופית שרוצה לפתח עסק, ארגון אתיופי ייתן לה את הליווי הזה והן הלאה. אם נגיע לזה, לחיבור בין הממשלה, הגופים בשטח והאוכלוסייה - נצליח.

היום אני פה בכובע של "להב". נדבו אותי והסכמתי להיות יושבת ראש הוועדה לקידום האישה העצמאית בלשכת העצמאים בישראל. זה גוף שכל מי שצריך עזרה שיתקשר ל"להב" והוועדה לקידום מעמד האישה שאני עומדת בראשותה, יש לי מומחיות שאספתי מכל השטחים ונשים יכולות להצטרף ואקבל ברצון כל אישה וכן, אפשר להתקשר ל"להב" ולהיעזר בנו.

אני מודה לך. שלומית ערגון- קרלין, בבקשה.

חגית נתנה את הפתיחה הראשונית ואני אמשיך מהנקודה שלה. העמותה שלנו פועלת 6,7 שנים ואנחנו כוללים עסקים קטנים ובינוניים וההבדלים מאוד משמעותיים. אני מייצגת את העסקים הזעירים וזה נשים שעובדות מהבית והיום אנחנו מתחילות לגלות פוטנציאל של נשים שמעסיקות את עצמן ונפתחות בינינו אופציות להעסיק נשים נוספות ואתן לכם דוגמה מאוד מוצלחת של אישה שסיימה בכרמיאל לפני כשנה וחצי את הקורס. היא גרושה עם 3 בנים, עם גירושים מאוד קשים ומקבלת אבטחת הכנסה מביטוח לאומי. היא עבדה באופן לא רשמי בניקיון והיום יש לה חברה לניקיון. היא מעסיקה 9 נשים נוספות בחברה. זה הגידול הכי גדול שיש לנו מבחינת אישה שמעסיקה עוד נשים. היא מעסיקה אותם במצפים מסביב. היא מצאה נישות מתאימות והיא מחויבת לתת את כל התנאים הסוציאליים, את הנסיעות ולכן, היא עובדת בסקטור הפרטי שיש אפשרות של רווח וזה לא קבלני ניקיון כמו שאנחנו מוצאים במכרזים. היא עובדת וההעדפה שלה היא לנשים חד הוריות.

המלחמה תפסה את הקבוצה בכרמיאל כשעמדה להקים קייטנה קטנה כד שהאימהות יוכלו להמשיך לעבוד ואז פרצה המלחמה. היתה לה נסיגה גדולה בזמן המלחמה ואחרי המלחמה היה לה מאוד קשה לאסוף את עצמה אבל היא חזרה לפעילות והיא הולכת קדימה.

זו דוגמה לעסק זעיר של אישה שנכנסה לעסק מתוך הכרח. אנחנו לא מדברים פה רק על בחירה והגשמה עצמית וקריירה שניה ואפשרויות נוספות אלא נשים שמתוך הכרח, כדי לפרנס את עצמן, נשים שחיות מקצבאות ואין להן סיכויים בשוק העובדה. רוב האוכלוסייה שלנו היא בגילאי 45 ומעלה כש-50% הן נשים חד הוריות. אני מזכירה את הנתונים האלה כי הגענו למסקנה והעמותה קמה כדי לסייע לנשים שלא יכולות למנף את הפוטנציאל שלהן בשירותים הקיימים. אני מציגה פה ארגונים חברתיים, שפועלים מתוך מחויבות חברתית לא מתוך זה שהם מקבלים כספים מהמדינה, ואף אחד מאתנו לא מקבל אגורה מהמדינה, למעט הקרן למפעלים מיוחדים של ביטוח לאומי, שפתחה אתנו כמה פיילוטים בנושא. התכניות הן ספציפיות וזו אוכלוסיה חרדית וערבית. אנחנו מדברות על 1400 נשים שעברו ברחבי הארץ 61 קורסים. אנחנו מדברות על 700 נשים עם עסקים ו-420 נשים בוגרות העמותה עם עסקים.

מתי נכנסת לפעילות?

ב-5,6 השנים האחרונות. ועוד מעל 400 נשים שלקחו הלוואות בשימוש של קרן "קורת" ובנק הפועלים, כך שמעל 6 מיליון שקל נתנו כבר לנשים.

הנושא של האשראי הוא עדין בעייתי מאוד. דיברתם על פוטנציאל יזמות. אם אחזור לנקודה הזאת, העניין הוא שאנחנו מגלים שהפוטנציאל עצום ויש הרבה מאוד נשים שמגדירות את עצמן שיש להן איזו שהיא פעילות אבל לא מגדירות את זה שהקימו עסק כי הן עדין לא רשמיות. זה תהליך מאוד ארוך של עבודה מול הביטוח הלאומי לפתוח נוהל שיאפשר לנשים לצאת בהדרגה ממעמד של מקבלות קצבה או נתמכות ביטוח לאומי למעמד של נשים שמגיעות לפרנסה עצמאית. את התהליך התחילה חגית לפני כמה שנים ועדין הוא לא נגמר. למרות שפותח נוהל ונעשה פיילוט, כנראה שהוא יסתיים רק בעזרת חקיקה ופה נלך לקבל את הסיוע ופה טמון כל הסיכוי של נשים.

תכינו הצעת חוק ונשב יחד.

מצוין. יש חסמים וקשיים מיוחדים שמאוד מאפיינים את הנשים בעסקים הזעירים וגם פה צריך לנסות לפתוח. יש את הנושא של עבודה בבישול, קייטרינג מהבית, שקשה או בלתי אפשרי - -

משרד הבריאות לא מאפשר...

אני לא מדברת על כשרות, שזה כבר הרבה יותר קל יחסית...

הרבה יותר קשה...

אולי, אם צריך את הבד"ץ. זה פלח שוק שיש בו פוטנציאל אדיר. יש לנו פניות ואנחנו יכולים להביא שמות של מאות ועשרות מאז שמוחמד יונס קיבל את פרס "נובל" וכל הנושא של עסקים זעירים והשיטה של שהשקעות עלתה לתקשורת, אנחנו מוצפות בטלפונים ופניות של נשים. המון נשים שפתחו עסקים ולא יודעות איך להמשיך הלאה. נשים שנתקעו בגלל המלחמה עם עסקים והפוטנציאל מאוד גדול והשאלה איך שמים ואיך מתקצבים דווקא לאוכלוסייה בפריפריה, האוכלוסייה המודרנית יחסית, שהיום זה גם קיבוצניקיות שמוצאות את עצמן חסרות הכנסה, נשים משכונות. המגוון עצום. איך אנחנו נותנים מענה ותקציבים? תודה.

אני מודה לך.

כשנכנסת לתפקיד וכמה חודשים אחרי נכנסתי אליך ואמרתי שאני צריך "לאכול את הכובע", כי כשנכנסת לתפקיד אמרת שתזיזי את קרן ההלוואות לעסקים קטנים וזה היה קפוא במשך 5 שנים. בתור פושרית הוכחת את עצמך ואם תיקחי לידייך את הנושאים הנדונים כאן, אני חושב שיש סיכוי שמשהו יזוז.

ראית איך זרקתי את הכפפה מיידית לשר התמ"ת...

לגבי העסק האופטימאלי, רצו לדעת איפה המקום הכי טוב להקים עסק של וטרינר וגילו שזה בבני ברק, כי שם אין כלבים...

אני מייצגת עמותה שמעודדת נשים להקים עסקים קטנים ובינוניים גם לפעילות של מיקרו עסקים. בשיתוף עם קרן "קורת" שעוזרת לנו, יש פה שיתוף פעולה עם הרבה ארגונים שנציגיהם יושבים כאן. כמו השם השלנו, אנחנו רוצות לתת את הסביבה התומכת, כי זה מאוד חשוב לנשים. הן מגיעות עם רעיונות שהן לא מאמינות שזה יקרה. בתור שלב ראשוני, חשוב מאוד לתת את התמיכה הזאת, שגם משהו שנראה בלתי אפשרי, אולי אנחנו כן יכולות לעשות. העיקרון הוא לתת פתרונות יצירתיים שלא בהכרח מקובלים ולמצוא את הדרך הייחודית לכל אחת להגשים את החלום ולחבר אותה מאוד חזק לחזון. ברגע שזה יתבצע היא מאוד תצליח ואנחנו מאוד מאמינות בזה. זה מוכיח את עצמו בשטח. בסופו של דבר, הבעיות שהוצגו כאן, העמותה מכירה את הבעיות האלה ואנחנו מזדהות וחושבות שיש לתת לזה פתרון.

בנימה אישית אני רוצה להוסיף שיש פה תחושה שהמדינה עוברת את השלבים הראשוניים ויש פה מרווח נשימה והתייחסות לדברים אחרים. בעמותה שלנו יש נשים שרבות מהן אקדמאיות והמחשבה היא שאם יש לך השכלה, את יכולה להסתדר. זה לא כך. הבעיות שהוצגו כאן תקפות לרבות מאוד מהנשים. מאוד רצוי להתייחס לשלב של לתת להן כלים ובזה אנחנו מתמחות, לתת ולהצליח. לאו דווקא לקחת הלוואה אלא לתת את הידע וההכוונה ופה, אני חושבת שצריך לעשות את זה בצורה יותר יצירתית. יש לנו ביקוש גדול מאוד. ב-3.5 שנים שהעמותה פועלת, היא הצליחה ליצור בסיס נרחב והביקוש הולך וגובר. נשים חייבות את הידע ככלים להצלחה בעתיד.

אני מודה לך מאוד.

אני רוצה לתקן עיוות מחשבתי ולומר שנשים שלא מצהירות, לא מקלקלות את עצמן מה גם, שאנחנו מנסים להחדיר להן שיש זיכוי של עד 25%. זאת אומרת, עד 14 אלף היא לא משלמת מס. מה שנשאר לה לשלם זה ביטוח לאומי וביטוח בריאות שמגן עליה. זאת אומרת, אנחנו חייבים ללכת לפעמים על הצד שאומר: מה את לא חייבת כדי שתיכללי במערך הבירוקרטי.

איריס, לעניין החרדים בצפון, בצפת יש לנו מקרים מאוד קשים של עוני.

את יודעת שבני-ברק נחשבת לעיר הכי ענייה בארץ...

אני לא נכנסת לזה אבל הקיום של הנשים מהבית ואיך שהן תופסות את המקום שלהן בחברה הוא לאו דווקא כמפרנסות אלא כעזר. ואז הן מפרנסות שם בצורה מאוד יפה על ידי גמ"ח וזה מדהים. אני עושה "שאפו" למגזר החרדי כי זה חד-הורית משודרגת.
אני חושבת שקרן "קורת" היתה מקסימה בזמן המלחמה וגם רש"י. הם היו מדהימים. הג'וינט נרתם אחרי המלחמה לתת הרבה כספים לצפון. עכשיו אנחנו צריכים לראות איך ממנפים את זה ביחד כי אם כל ארגון יעבוד לבד לא נצליח, כי אין לנו את המשאבים לעשות לבד. מעבר לתמיכה של הממשלה אנחנו צריכים את הגושפנקא של כל הגופים האלה. אם יכירו בגוף אחד, שיעבור מרמת המדינות לביצוע, תפעילו אותנו. אנחנו מקבלים שכר. תביאו את זה ונחשוב על תכניות לביצוע ביחד. לא כדאי שכל אחד יעבוד לבד. יש לכך את מרכזי מט"י ויועצים מדהימים, יש כלכלנים וחונכים ואפילו שאין שכר לחונך אנחנו עושים את זה לבד. להשתמש במה שקיים.

אני מייצגת את עמותת "קול אישה", קורסים לנשים שרוצות להקים עסק בתחום האוכל ומצאנו פתרון יצירתי לבעיות הכשרות. פתחנו מטבח קהילתי בקרית יובל, שם עובדות נשים ומבשלות ארוחות לחוסים שנמצאים במקום. משם יוצאות ארוחות וקייטרינג כשר. יש לנו הרבה רצון לעשות עוד פרוייקטים כאלה ולהמשיך עם זה בשיתוף קרן "קורת", אחותי וכולי.

זה נשמע שהמצב קשה אבל יש המון פוטנציאל. אנחנו, הנשים, מונות 52% מהאוכלוסייה וכן, כשרואים את כל הפוטנציאל שקיים בשטח וכולם משוועים לעזור, לא ראיתי הרבה מצבים שבהם אומרים: קחו, תעזרו בנו. אני חושבת שזו ישיבה חגיגית לאור הסוגיה שאנחנו חוגגים את יום העסקים הקטנים בכנסת. מבחינתי, צריך לראות בזה המשך. אני אוהבת לקחת תכנית עבודה, להגדיר מטרות, יעדים ולמדוד את עצמי תוך פרק זמן מסוים.

אני מציעה זה שנקיים ישיבה בעוד כחודש, אבל במהלך החודש הזה, כל אחת שרוצה לקחת חלק בתהליך, צריכה לבוא עם תכנית משלה ואז נעשה סינכרוניזציה של כל התכניות שיעלו על שולחן הוועדה להגדיר מטרות ולראות איך פועלים בהמשך.

אני מודה לכולכן. אני מאוד מעריכה את העובדה שאתן נותנות את מיטב מרצכן ורצונכן לצורך הסוגיה של העצמת נשים ונתינת היכולת להן להגיע למצב של עצמאות ויחד עם זאת, במאמר מוסגר, אנחנו נשים והדגש צריך להיות גם במובן הפסיכולוגי, שמי שרוצה – רק השמים הם הגבול ואולי גם לא. ההתלבטות שקורעת אותנו, כאמא, שמקדישה הרבה מאוד זמן לקריירה אין מצב שאני לא הולכת לישון בלי להתלבט מלווה בייסורי מצפון. זה הנדבך העיקרי שלא קיים בעולם הגברי. הילד חלה ולא יכולתי לקחת אותו באותו רגע, אנחנו לוקחות את זה אתנו וזה מאוד קשה. לכן, כל אחת מאתנו שמגיעה ובפריפריה הבעיה יותר קשה. בראש וראשונה, צריך להפנים את העובדה שגם לנו מותר לפתח קריירה וזה בסדר. לנו מותר להיות שלמות עם עצמנו.

אני נותנת שיעורי בית. בואו נשמע את התשובות. אני לכן מודה מאוד.



(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)