PAGE
2
ועדת הכנסת

09.01.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, י"ט בטבת תשס"ז, 9 בינואר 2007, שעה 09:30

1. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 14)(ביקורת על מימון בחירות מקדימות), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הראשונה.
3. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הטרומית:
1. הצעת חוק המפלגות (תיקון – בחירות מוקדמות), התשס"ז-2006, (פ/1881/17), הצעת חבר הכנסת אופיר פינס-פז.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס הכנסה שלילי), התשס"ז-2006 (פ/1941/17), הצעת חבר הכנסת סילבן שלום.
3. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ז-2007 (פ/1894/17), הצעת חבר הכנסת צבי הנדל.
4. הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים.

5. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות –
1. הצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006 – הצעת חבר הכנסת יובל שטייניץ (פ/1279/17) – רביזיה.

2. הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 – הצעת חבר הכנסת גאלב מג'אדלה – רביזיה.
3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום לופשת לידה), התשס"ו-2006 – הצעת חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי כנסת (פ/1189/17).
6. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום "היום הבינלאומי לזכויות האזרח עם דגש על זכויות עובדים", הצעת חברי הכנסת זהבה גלאון, משה שרוני וקבוצת חברי כנסת.

7. פניית מזכיר הכנסת לקביעת הרכב ועדות לדיון בנושאים הבאים:
1. הצעה לסדר היום בנושא: "היערכות לרעידת אדמה בישראל", של חבר הכנסת זבולון אורלב.

2. הצעה לסדר היום בנושא: "מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב", של חבר הכנסת טלב אלסאנע.
3. הצעה לסדר היום בנושא: סכנה חמורה לבריאות עובדים ואזרחים סביב המפעל "חוד מתכת"", של חברי הכנסת דב חנין ומשה גפני.

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר



קולט אביטל



דוד אזולאי



אורי אריאל



אליהו גבאי



יצחק גלנטי



מגלי והבה



נסים זאב



נאדיה חילו



שי חרמש



אסתרינה טרטמן



שלי יחימוביץ



אביגדור יצחקי



יעקב מרגי



יורם מרציאנו



גדעון סער



מאיר פרוש



ליה שמטוב

מזכיר הכנסת אריה האן


חה"כ צבי הנדל


חה"כ דב חנין


חה"כ משה כחלון


חה"כ אמנון כהן


חה"כ אופיר פינס-פז


חה"כ סילבן שלום


חה"כ רונית תירוש









עו"ד דלית דרור – משרד המשפטים




עו"ד יעל קינן-מרקוביץ- סגנית היועמ"ש, מנהל הכנסות המדינה

אתי בן-יוסף

ארבל אסטרחן

אתי בן-שמחון



הילה לוי

1. ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר היום

בוקר טוב חבריי חברי הכנסת, אני פותחת את ישיבתה של ועדת הכנסת. על סדר היום ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. יש לנו היום הצעה אחת, הצעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שערערה בנושא: העברת 25 מיליוני שקלים לתמ"ת לצורך אכיפת חוקי עבודה. אני מקדמת בברכה שלושה חברים שהגיעו לוועדה בפעם הראשונה והביעו את כל הערכתם – שר החוץ לשעבר סילבן שלום, צבי הנדל ואמנון כהן. ברוכים הבאים. אני מקווה שנתכבד בנוכחותכם גם בישיבות נוספות. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. את עמדת הנשיאות יציג חבר הכנסת אמנון כהן.

אני בטוחה שכאשר חבר הכנסת אמנון כהן ישמע את הערעור שלי, הוא יסכים אתי. ראשית העניין בדיון שביקשנו חבר הכנסת רובי ריבלין ואני, בעניין היעדר אכיפה במשרד התמ"ת לגבי חוקי עבודה וחוקי מגן. לשמחתי, לחץ משותף שהפעלנו, שר התמ"ת ואנוכי, על משרד האוצר, הביא לכך שהאוצר אישר העברת 25 מיליוני שקלים למשרד התמ"ת לצורך אכיפת חוקי העבודה. אבל, כרגע הסיטואציה היא שמכיוון שהאוצר לא מאשר הוספת תקנים אלא רק מעביר את הכסף, לתמ"ת אין מה לעשות עם הכסף. מי שאוכף חוקי עבודה צריך להיות תקן של עובד מדינה אחרת אין לו סמכות להתפרץ לחנות או לעסק ולבדוק מה קורה, בדיוק כמו פקחי מס הכנסה. על כן, אנחנו נמצאים עכשיו במבוי סתום. הכסף נמצא אבל אי אכיפת חוקי העבודה נמשכת ואנשים ממשיכים להיות מנוצלים ברמות חסרות תקדים. 90% מבעלי העסק שנבדקו, נמצאו עברייני חוקי עבודה. יש ערימות רבות של תיקים, שנתפסו במבצעי אכיפה אבל אין פקחים שיבדקו את התיקים . אני רוצה לדון בעניין הזה, להעלות אותו לסדר היום ולהביא לפתרון הפלונטר הזה, שהוא בלתי אפשרי. הרצון הטוב קיים, הכסף הועבר, אבל הוא שוכב ואין מה לעשות איתו. זה נראה לי דחוף ממדרגה ראשונה כי זה נושא שנוגע לגורלם של הרבה מאד עובדים במשק.

אני מודה לך, גברתי. הנשיאות אישרה אתמול שישה נושאים. כאשר הנשיאות מאשרת מעט נושאים, אנחנו בודקים האם ניתן להכניס נושא נוסף לסדר היום, אבל מכיוון שאת חברת הכנסת היחידה שערערה, השאלה שלי היא מדוע לא להעביר את זה לדיון מהיר בוועדת הכלכלה או בוועדת הכספים?

אני אזום. אני יכול לעזור לך. אפשר לקיים דיון יזום.

גם חברת הכנסת יחימוביץ וגם חבר הכנסת אמנון כהן, שניהם חברים בוועדת הכספים. לפיכך אני מציעה להעביר את הנושא לדיון דחוף בוועדת הכספים.

כפי שציינת, גברתי היושבת ראש, יש לנו עשרות בקשות לדיון מהיר ובאמת צריך לקבל החלטה. כל בקשה חשובה, אבל בדרך כלל אנחנו מאשרים חמש הצעות דחופות. הפעם אישרנו שישה נושאים ועברנו את הגבול. אין ספק שהנושא שאת מעלה מאד חשוב וגם נימקת אותו באופן רציני. אני מוכן לשמוע גם את ההצעה של גדעון כדי לקדם את הנושא.

מאחר ומפלגות שהן בקואליציה בדרך כלל לא מעלות הצעות חוק שהממשלה מתנגדת להן, אלא הצעות שהממשלה תומכת בהן, שלא נספרות במכסת הסיעה. מכיוון שכך ההצעה המעשית שאני מציע גם למערערת וגם ליושב ראש סיעת העבודה, היא שזה יהיה על מכסת סיעת העבודה כהצעה רגילה וכך גם המציעה תקבל יותר זמן.

שאלתי ואמרו לי שהם ניצלו את המכסה של הסיעה.

מאחר והצעות החוק הפרטיות הן לא בהתנגדות, יש להן מכסה להצעות רגילות.

חברת הכנסת יחימוביץ, אני מציעה שהנושא ייבדק אצלכם בסיעה במסגרת המכסות. את צריכה לשקול את השיקול הבא – האם את רוצה רק להעלות את זה לסדר היום או האם את רוצה לתת פתרון יצירתי, מעשי, בוועדה, שהיא המקום הראוי לנושא זה. אני מציעה שתזמו עוד השבוע דיון דחוף בוועדת הכספים בנושא זה.

אני מבקש להעלות את הנושא להצבעה בוועדת הכנסת, שבסמכותה לדון בזה.

אני מבקשת לאשר את הצעתי כהצעה דחופה לסדר היום.

אנחנו נעבור להצבעה.

הצבעה

בעד הערעור של חברת הכנסת יחימוביץ– 12

נגד – 1

נמנעים –אין

הערעור של חברת הכנסת יחימוביץ נתקבל.

12 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובעת שהערעור של חברת הכנסת יחימוביץ נתקבל.
2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 14)(ביקורת על מימון בחירות מקדימות), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הראשונה.

אני עוברת לנושא הבא בסדר היום: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 14)(ביקורת על מימון בחירות מקדימות), התשס"ז-2007, לפני הקריאה הראשונה. אתמול הונחה הצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס והוא הסכים לדחות אותה להיום, לאור בקשתה של הממשלה. לפיכך, אנחנו נצביע על פטור לשתי הצעות: הצעה ראשונה של חבר הכנסת אופיר פינס, שמייד יסביר לוועדה מדוע יש לפטור אותה מחובת הנחה, שמספרה 1881/17 והצעתה של הממשלה שתסביר אותה לפרוטוקול דלית דרור.

תודה רבה. גברתי היושבת ראש, הסתבר לי שהוראת השעה שיזמה בשעתה ועדת החוקה לגבי הפריימריס, פג תוקפה. אנחנו מתנהלים בלי חוקי משחק, ולכן הנושא הזה דחוף. התייעצתי עם היועצת המשפטית של ועדת החוקה ועם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בן-ששון.

תודה. דלית דרור, בבקשה.

הסיבות לדחיפות הן אותן סיבות. ההצעה חופפת במידה רבה, לא מוחלטת. גם אנחנו הסתמכנו על הוראת השעה הזאת. משרד המשפטים הכין תיקון מקיף לחוק המפלגות והגיש אותו לממשלה במחצית יולי על ידי השר רמון. בגלל הדחיפות שנוצרה בנושא הפריימריס, גזרנו מהצעת החוק הממשלתית רק את הדברים שקשורים למימון בחירות בכל הנוגע לביקורת מבקר המדינה על הבחירות, במקום המוסד הפנימי של המפלגה, שאינו אפקטיבי, ואיסור שימוש בנכסי ציבור לצורך תעמולת בחירות בבחירות המקדימות, שקיים לגבי בחירות רגילות, בבחירות לרשויות המקומיות, שיהיה קיים גם לגבי בחירות מקדימות. בגלל הוראת השעה הדברים מבושלים ביותר גם בוועדת החוקה ואפשר להגיע למהלך רגיל של חקיקה, מתוך כוונה ליצור כללי משחק הוגנים כבר בהתמודדות הנוכחית.

אני מודה לך גברתי. אנחנו נצביע על שתי ההצעות, כל אחת בנפרד. אני עוברת להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס, שמספרה 1881/17. נא להצביע.

הצבעה

בעד הבקשה לפטור מחובת הנחה את הצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז – 18

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת חבר הכנסת אופיר פינס-פז לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק נתקבלה.

18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעת החוק של חבר הכנסת פינס קיבלה פטור מחובת הנחה. אני עוברת להצבעה על הצעת החוק הממשלתית.

הצבעה

בעד הבקשה לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק הממשלתית - 18

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק הממשלתית נתקבלה.

18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי גם הצעת החוק הממשלתית קיבלה פטור מחובת הנחה.

3. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הטרומית:

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס הכנסה שלילי), התשס"ז-2006 (פ/1941/17), הצעת חבר הכנסת סילבן שלום

2. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ז-2007 (פ/1894/17), הצעת חבר הכנסת צבי הנדל

הנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס הכנסה שלילי), התשס"ז-2006, שמספרה 1941/17, של חבר הכנסת סילבן שלום. חבר הכנסת סילבן שלום, הסבר לוועדה מדוע לפטור את הצעתך מחובת הנחה.

תודה. זאת לא הצעתי בלבד, זאת הצעת כל חברי הכנסת.

רוב חברי הבית.

חתמו עליה 93 חברי כנסת מתוך 94. את חתימתו של חבר הכנסת חיים רמון לא הצלחתי להשיג. כל השאר לא יכולים לחתום כי מדובר בשרים, בסגני שרים וביושבת ראש הכנסת. מדובר בהצעה שזוכה לקונצנזוס רחב בשל העובדה שהיא באה לתקן עיוות. כמי שיזם את הרפורמה במס, רפורמת רבינוביץ, שהביאה, לדברי בנק ישראל, לחלק גדול מהצמיחה במשק – כשני שלישים מהצמיחה הם מסיבות חיצוניות כגון: שיפור בכלכלה העולמית והפסקת האלימות כאן – שליש, על פי בנק ישראל, נובע מהשינויים בשיעורי המס ואני חושב שההצעה הזאת נכונה. זה דבר שהביא לצמיחה גדולה במשק ושם סוף לוויכוח בנוגע למס על עבודה ומס על הון. הוא יביא למיסוי ההון ולתוספת הכנסה של מעל ל-3.5 מיליארד שקלים בשנה, שיילכו לנושאים חברתיים.

גברתי היושבת ראש, 50% מציבור השכירים במדינת ישראל לא מגיעים לסף המס. זה נתון מדהים. 50% מהשכירים במדינת ישראל לא מגיעים לסף המס, כך שהם לא ניהנים בכלל מאותה רפורמה במס, שהיתה רפורמה נכונה. כדי לתקן את העיוות הזה אנחנו חושבים שיש צורך להביא למצב חדש, שבו מי שמקבל שכר מינימום עד 5,000 שקל, יקבל בהפרש 30%. הדחיפות נובעת מכך שזה עיוות ארוך ומתמשך ומכך שהממשלה הודיעה שהיא תומכת בהנהגת מס הכנסה שלילי – גם ראש הממשלה וגם שר האוצר הביעו את דעתם שהם בעד מס הכנסה שלילי. במשרד האוצר לא בדיוק מקדמים את הנושא הזה. ברגע שהצעת החוק הזאת תתחיל לרוץ, נראה מייד גם הצעת חוק ממשלתית ואני חושב שזה דבר שיוביל לחקיקה נכונה ומהירה. גם הצעת החוק עצמה נכתבה על ידי אודי ברזילי, לשעבר סגן נשיא מס הכנסה והיועץ המשפטי של מס הכנסה, וטלי ירון-אלדר, שהיתה גם נציבת המס וגם היועצת המשפטית. ההצעה מנוסחת כבר מבחינת חקיקה והיא יכולה להיות מובאת תוך זמן קצר.

החוק ייכנס לתוקף ביום אישורו בכנסת ולא ביום ביצוע או התקנת התקנות, כדי למנוע מצב שבו תהיה דחייה לאורך זמן ולא יתקינו תקנות. החוק יביא לצמצום פערים ולתוספת הכנסה למגזר החלש כי רוב ההכנסה תלך לצמיחה. אצל הסקטור הזה 90% מההכנסה הולכת לצריכה וזה יוביל להגדלת הצמיחה הכלכלית, לגבייה יותר גבוהה ממע"מ, ממס קנייה וממס הכנסה. זה מהלך נכון, שכולם מקיר לקיר תומכים בו ואני מבקש לתמוך בו.

אני מודה לך, אדוני. אנחנו נשמע את עמדתה של הממשלה באמצעות עורכת הדין יעל קינן-מרקוביץ, סגנית היועצת המשפטית של מנהל הכנסות המדינה.

משרד האוצר תומך בעקרון של מס שלילי. שר האוצר גם הציע את זה כמעט מעל כל במה. בישיבה שהתקיימה היום אצל מנכ"ל משרד האוצר הוא אמר שהוא יעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו ולקדם את נושא המיסוי השלילי. עם זאת, מאחר ומדובר בשינוי מאד עקרוני של המדיניות הפיסקלית, המדיניות המיסויית, אנחנו חושבים שאין מקום לפטור מחובת הנחה.
אנחנו בעד הרעיון, אבל מאחר והמנכ"ל חדש והוא רוצה לקדם את הנושא, אנחנו מבקשים לא לפטור את ההצעה מחובת הנחה.

אני מודה לך, גברתי, אני עוברת להצבעה.

הצבעה

בעד בקשת חבר הכנסת סילבן שלום לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק – 18

נגד – 1

נמנעים – אין

בקשת חבר הכנסת סילבן שלום לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק נתקבלה.

18 בעד, 1 מתנגד ואין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק של חבר הכנסת סילבן שלום קיבלה פטור מחובת הנחה. בהצלחה.

תודה רבה, אני מודה לכולם.

אני עוברת לנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ז-2007, פ/1894/17. אנא הסבר לוועדה מדוע יש לפטור את הצעתך מחובת הנחה.

הצעתי זו עלתה כבר לדיון במליאה והקואליציה ביקשה שתשובה והצבעה תהיינה במועד אחר. היתה לי ישיבה לפני שבועיים עם הנהלת הקואליציה והתבקשתי להוריד מהצעת החוק את הסעיף שעוסק בהתיישנות לגבי רצח שרים ואשאיר רק ראש ממשלה. אחר כך אוכל להביא את זה לדיון כאן בוועדה ולא אצטרך להמתין כי החוק כבר עבר את התהליך של 45 הימים. זה מה שעשיתי – הורדתי את נושא השרים ונשאר רק נושא ראש הממשלה. הבאתי את ההצעה בבקשה לפטור מחובת הנחה כי זה נושא שדנו בו כבר במליאה. החוק אומר שאין חוק התיישנות על רצח בכלל וביקשתם בחוק הזה שעל רצח ראש ממשלה לא יחול חוק התיישנות.

חבר הכנסת צבי הנדל, קיבלתי פתק שאומר שהממשלה מתנגדת לבקשת הפטור משום שהצעת החוק טרם הובאה לעיונה של הממשלה. האם ההצעה שלך עברה את ועדת שרים לחקיקה?

הצעתי היתה בוועדת שרים לחקיקה והוועדה התנגדה לה. צבי הנדל ורבין זה לא מסתדר יחד ולכן כנראה אני רוצה את זה בגלל גנדי. אמרתי, חברים, זה ממש לא. גנדי זה חוק אחר, זה לא רצח, זה טרור, אבל אם אתם רוצים, אני אוריד את זה. אמרו לי: אם אתה מוריד את זה, אין בעיה. אמר לי יושב ראש הקואליציה לבוא לישיבת הנהלת הקואליציה. באתי לישיבת הנהלת הקואליציה, סיפרתי על השיחה שהיתה לי עם סיעת העבודה ונאמר לי: אם כך, תשנה את החוק. אמרתי שזה מעכב אותי. אמרו לי: אל תדאג, הקואליציה תתמוך בך. תמחוק את נושא השר ותביא את זה שוב רק בנושא ראש ממשלה. זה מה שעשיתי.

תודה. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.

אכן, הדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת צבי הנדל הובאו בשיחה איתי ואמרתי לו שהנושא שיפריע לסיעת העבודה הוא עניין השרים. הוא אכן עשה את זה ובשיחה איתו הוא הסביר לי את הקשר העמוק שלו עם יצחק רבין. אכן, שוכנעתי עמוקות. הוא ישב בהנהלת הקואליציה והיתה התחייבות של הנהלת הקואליציה. אני לא רואה בזה דחיפות, אבל היות והיתה התחייבות, אנחנו נתמוך בזה.

תודה. אני עוברת להצבעה.

הצבעה

בעד בקשתו של חבר הכנסת צבי הנדל לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק – 19

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת חבר הכנסת צבי הנדל לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק נתקבלה.

19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובעת כי בקשתו של חבר הכנסת צבי הנדל לפטור מחובת הנחה, נתקבלה.
4. הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים

הנושא שהיה צריך להיות על סדר היום הוא הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים. אני מוכרחה לציין שחברי הכנסת יצחקי ומרציאנו ביקשו שהוועדה לא תדון גם היום בנושא הזה וביקשו לדחות את הנושא לישיבה הבאה.

סעיף 97 רבתי לתקנון קובע שוועדת הכנסת תכין בתוך שלושים יום, מרגע שהדבר עובר במליאה, את ההצעה להקמת ועדת חקירה, אבל היא רשאית להביא המלצה גם להסיר מסדר היום. ההצעה שהביא חבר הכנסת פינס, שזכתה לתמיכת כולנו, עברה במליאת הכנסת בסוף נובמבר, דהיינו עבר למעלה מחודש. למרות זאת תמכנו כל פעם בדחיות. לפחות פעמיים הנושא הובא לדיון בוועדת הכנסת והוחלט על דחייה כדי לקיים הידברות. גם ביממה האחרונה היו נסיונות להידברות ולהגעה להבנה, כולל איתי ועם חבר הכנסת פינס, והם לא צלחו. לפי התקנון, לפי מיטב הכרתי ושיפוטי, על פי הוראת סעיף 97ג', זה דבר מנדטורי וכבר עכשיו ועדת הכנסת נמצאת במצב בו היא מפרה מהוראות התקנון.

אני רוצה לשמוע את עמדת היועצת המשפטית. בבקשה.

חבר הכנסת סער התייחס לסעיף ואין הרבה מה להוסיף על דבריו. מאד מאד נדיר שקוצבים זמן לוועדה כלשהי, גם לוועדת הכנסת, לדון בנושא כלשהו. אני יכולה לחשוב על נושא החסינות, שלגביו נאמר שוועדת הכנסת תדון בהקדם האפשרי. התקנון קבע שתוך שלושים ימים תכין ועדת הכנסת את ההצעה ובמקרה זה היא באמת חורגת. אם יש הסכמה על דחייה של ימים ספורים, הדבר נעשה, אבל אין סמכות לוועדה שלא לדון בנושא הזה בתקופה שקוצב התקנון.

אני לא מבין מה בוער לחבר הכנסת גדעון סער בעניין זה. היום הוא הגיע עם תקנון הכנסת, אבל בדרך כלל הוא לא מגיע עם התקנון.

אתה טועה.

חבר הכנסת מרציאנו, הרשה לי לתקן אותך בעניין הזה. חבר הכנסת סער הוא אחד מחברי הכנסת שהולכים לישון עם התקנון.

פנה אליי הבוקר חבר הכנסת אביגדור יצחקי, ששוכב בבית חולה. אני ביקשתי להעלות את הנושא היום, כמו חבר הכנסת אופיר פינס, אבל חבר הכנסת יצחקי אמר לי שהוא מבקש לדחות את הדיון בנושא היות והוא בבית חולה, הוא טיפל בסוגיה והוא רוצה להביא לפתרון הולם כדי שכולם יהיו שבעי רצון. פניתי לחבר הכנסת אופיר פינס שאמר שהוא לא מוכן לדחות. אמרתי לו שיש פנייה של יושב ראש הקואליציה. חבר הכנסת פינס הסכים להיענות לבקשתו. כשהוא הגיע לכאן אמרתי לו שדיברתי גם עם יושבת ראש ועדת הכנסת והיא הודיעה לי שהיא מסירה את הנושא מסדר היום.

אני יכולה להסיר את הנושא מסדר היום במסגרת פרק הזמן שניתן לי.

היית צריכה לבדוק את פרק הזמן לפני שנתת לי תשובה.

מכיוון שעד עתה היתה הסכמה מלאה בוועדה, הבאתי את זה גם עכשיו משום שגם עכשיו סברתי שתהיה הסכמה.

אני מציע שהתרגילים האלה לא יהיו פה.

אתה גורר אותי לפסים שלא כדאי לך לגרור אותי אליהם.

אני מאד אוהב את הפסים האלה.

אם כך, אני פותחת בדיון.

הרי את חיפשת את זה.

חיפשתי ומצאתי. פתחתי את הדיון ברגע זה.

זה לא מכובד.

חבר הכנסת מרציאנו, אתה לא תגיד לי מה מכובד ומה לא.

אני מכיר את המניע, איזה טלפונים נעשו פה בימים האחרונים. אתם לא תתערבו במה שקורה בסיעת העבודה ולא תיכנסו לשיקולי הפריימריס של סיעת העבודה. אני חושב שזה יותר מלא מכובד איך שאת נוהגת כאן.

חשפת כאן ברגע זה את כל הקלפים שהיו לכם.

יש לי עוד הרבה קלפים.

חבר הכנסת מרציאנו, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

את לא מכבדת את יושב ראש הקואליציה.

אני מכבדת אותו מאד. חבר הכנסת מרציאנו, עם כל הכבוד וההערכה שאני רוחשת לך, ועם כל ההערכה שאני רוחשת ליושב ראש הקואליציה, שאכן ביקש ממני שלא לדון בזה, אבל מכיוון שוועדת הכנסת אחראית על התקנון ומכיוון שוועדת הכנסת פועלת מכוח התקנון ומכיוון שאנחנו חורגים מלוח הזמנים, אני רוצה להזכיר לך שלא היתה לי שום בעיה אם היתה הסכמה מלאה...

אבל היועצת המשפטית של הוועדה אומרת שאין בעיה לחרוג בעוד כמה ימים.

בהסכמה. כרגע אין הסכמה. ההאשמות שלך חסרות שחר וראוי שתחזור בך מהן, אבל אני רואה שאין לך שום כוונה כזו. אני עוברת לדון בנושא עצמו. ביום 29 בנובמבר החליטה הכנסת להעביר לוועדת הכנסת את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים, שזה נושא חשוב וראוי, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז.

סליחה, יש בקשה של יושב ראש הקואליציה להפסקה להתייעצות סיעתית וקואליציונית ולחזור לכאן. את מוכנה לקבל את זה?

לאחר שאסיים את דבריי אשקול את הבקשה. חבר הכנסת מרציאנו, עם כל הרצון שלי לעזור יש פה זילות מוחלטת. אני אמשיך לדון בנושא. חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שיש גבול לכל תעלול. מונחת בפנינו הצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס להקמת הוועדה ובנוסף הצעתו של חבר הכנסת משה כחלון, יושב ראש ועדת הכלכלה. ההבדל העיקרי בין שתי ההצעות הוא ההרכב של ועדת החקירה הפרלמנטרית. חבר הכנסת פינס מציע כי הוועדה תהיה בת תשעה חברים והוא בראשה, בהתאם למסמך שמונח לפניכם. חבר הכנסת כחלון מציע כי ועדת הכלכלה תכהן כוועדת החקירה בנוסף. חבר הכנסת פינס מציע כי ועדת החקירה תסיים עבודתה בתוך שישה חודשים. עלינו לקבוע הן את סמכויות ותפקידי ועדת החקירה והן את הרכבה. אני מזכירה כי בהתאם לתקנון הכנסת רשאים חברי הכנסת להגיש הסתייגויות להצעת הוועדה.


אני קוראת את סמכויות הוועדה ותפקידיה, כפי שמציע חבר הכנסת אופיר פינס. סמכויות ותפקידים: בחינת מערכת עמלות הבנקים והרגולציה בנושא תוך השוואות למערכות בנקאיות בעולם, בחינת פעילותו וסמכויותיו של בנק ישראל בנוגע לעמלות הבנקים, גיבוש המלצות לכנסת ולגופים המפקחים לשינוי חקיקה ורגולציה בנושא עמלות הבנקים והפיקוח עליהן, הכל תוך שימת דגש על שקיפות מערכת העמלות והיותה מובנת לציבור לקוחות הבנקים ועל הגברת התחרות בין הבנקים. לוועדת החקירה יהיו סמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת בכל הנוגע לזימון, קבלת מידע וסדרי עבודה.

חבר הכנסת אופיר פינס-פז – יושב ראש הוועדה, חברת הכנסת רונית תירוש, חבר הכנסת יצחק גלנטי, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת צבי הנדל, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, חבר הכנסת חיים כץ וחבר הכנסת אמנון כהן. משך כהונת הוועדה – הוועדה תכהן למשך שישה חודשים מיום הקמתה.


אני עוברת להצעה של חבר הכנסת משה כחלון, כיושב ראש ועדת הכלכלה. חבריי חברי הכנסת, עוד בכנסת השש-עשרה, במהלך כהונתו של חבר הכנסת שלום שמחון כיושב ראש ועדת הכלכלה... חבר הכנסת מרציאנו, צא החוצה. צא לחמש דקות להירגע ותחזור. אני ממשיכה – החלה הוועדה לדון באינטנסיביות בנושאים הקשורים לבנקים ובעיקר בעניין עמלות הבנקים למשקי הבית. בהקשר זה הביאה ועדת הכלכלה להסכמה משותפת עם איגוד הבנקים והתאגידים הבנקאיים להנהגת סל עמלות ללקוחות פרטיים. ועדת הכלכלה אף עקבה אחר ביצוע הסכמה זו במהלך דיונים שקיימה בעת כהונתו של חבר הכנסת אמנון כהן כיושב ראש ועדת הכלכלה.

למותר לציין שגם בכנסת השבע-עשרה המשיכה ועדת הכלכלה בראשותי בטיפולה בנושא הבנקים. מעבר לדיונים הכלכליים החלה ועדת הכלכלה בכנסת השבע-עשרה לטפל גם בהצעות חוק שהעבירה אליה מליאת הכנסת ב-29 בנובמבר 2006 הקשורות לעניין זה – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון – הסדרת הפיקוח של עמלות הבנקים והגבלתן), התשס"ו-2006, פ/1443/17 של חבר הכנסת גלעד ארדן, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח )(תיקון – קידום תחרות), התשס"ו-2006, פ/1439/17 של חבר הכנסת אמנון כהן. בין יתר מטרות הצעות החוק נאמר בדברי ההסבר שלהלן: להביא לשקיפות מירבית לציבור בנושא העמלות הנגבות ממנו על ידי מערכת הבנקאות המאופיינת בריכוזיות גבוהה, להעניק סמכויות למפקח על הבנקים, לקבוע את דרך ושיעור העמלות הנגבות, לקבוע שירותים בנקאיים בתחום העמלות כשירות שבפיקוח ולהסדיר את המעבכר של לקוח פרטי בין הבנקים.

בדיון שקיימה ועדת הכלכלה ב-11 בדצמבר 2006 בהצעת החוק מאת אמנון כהן, מסר מ"מ המפקח על הבנקים כי בכוונת נגיד בנק ישראל והממשלה להביא לכנסת הצעת חוק מקיפה לנושא תחום הבנקאות ומחירי השירותים הבנקאיים. לצורך העמקה ולימוד יסודי של כל הסוגיות שאליהן מתייחסות הצעות החוק פניתי למחלקת המחקר והמידע של הכנסת ב-6 בדצמבר 2006, בבקשה למנות צוות יועצים מקצועיים, שיסייע לוועדת הכלכלה וילווה את דיוניה. באותו מועד שבו התקיים במליאת הכנסת הדיון המוקדם בשתי הצעות החוק הנזכרות לעיל, 29 בנובמבר 2006, החליטה המליאה להעביר לוועדת את ההצעה לסדר היום בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הבנקים, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז.

בהתחשב במומחיות שוועדת הכלכלה רכשה בתחום בתחום שבו אמורה לעסוק ועדת החקירה, בכך שהיא ממילא מקיימת דיונים בעניין זה, שאותם כמובן אין בכוונתי כיושב ראש הוועדה לדלל, וכדי לייעל את עבודת הכנסת ולמנוע הזמנת נציגים שונים מהמשק, ובכלל זה ראשי התאגידים הבנקאיים, לישיבת כפולות בוועדות נוספות, אבקש כי ועדת הכנסת, ככל שתמצא לנכון להקים את ועדת החקירה לנושא הבנקים, תציע בהתאם לתקנון הכנסת סעיף 97ג(ב) כי ועדת הכלכלה תוסמך לשמש כוועדת החקירה.

חבריי חברי הכנסת, למרות הרצון שלי לעזור לחבר הכנסת מרציאנו, אני מציעה שנפתח בדיון על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. בדקתי את כל ההשלכות הכספיות של הקמת ועדה כזאת.

אני יכול להיכנס?

כן. עלות הקמת ועדה כזאת היא בכ-400,000 שקלים והכנסת, כמי שמראה לציבור שהיא מתנהלת נכון, צריכה ללכת לכיוון הסמכת ועדת הכלכלה כפי שהסמכנו את ועדת החוקה בנושא האזנות הסתר. אני מציעה שגם עתה נסמיך את ועדת הכלכלה לדון בנושא כדי שזו תתנהל כוועדת חקירה לכל דבר ועניין. הכנסת תראה לציבור שהיא לא מתנהלת בכפילות, יש ועדה שדנה בנושא ואין שום צורך לזמן נציגים פעמיים. אני פותחת את הנושא לדיון.

אני מבקש להעלות בקשה לסדר. אני מבקש בכל לשון של בקשה מחבריי חברי הכנסת לקבל את ההצעה שאעלה. חיכינו כל כך הרבה זמן ולא יקרה שום דבר אם נחכה עוד כמה ימים, הרי לא הבנקים יתמוטטו ולא מדינת ישראל תתמוטט. לאור בקשתו של חבר הכנסת יצחקי, ששוכב עכשיו חולה ולא מסוגל לדבר, אני מבקש להעלות את ההצעה בשבוע הבא כדי לבוא בדברים ולהגיע לפתרון מוסכם על כל הצדדים. אני מבקש לדחות את הדיון ואת ההצבעה מהיום לשבוע הבא.

גברתי היועצת המשפטית, האם אני צריכה להביא את הבקשה להצבעה או שצריכה להיות הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה?

ועדת הכנסת, בהסכמה, רשאית לסטות מהוראות התקנון.

בכל הכבוד, אני חושב שזה לגיטימי מצד הקואליציה וגם מצד מישהו אחר לבקש דחיות על מנת לגבש רוב לעמדה. זה דבר שהוא חלק מהחיים הפרלמנטריים. עם זאת, הדבר הזה נעשה כאן פעמיים, אנחנו נמצאים במצב שבו התקנון קובע בצורה הברורה ביותר את הדבר הזה. אין ספק שוועדת הכנסת מוסמכת לשנות את התקנון, אבל אינני יודע איך היא יכולה להתנות על התקנון בלי שהיא עוברת תהליך של שינוי תקנון.

בהסכמה פה אחד על פי סעיף 148 לתקנון.

כאשר אני מתייעץ בעניין זה עם ידידי, יושב ראש ועדת הכלכלה, שהוא צד בוויכוח המתקיים, והוא אינו מוכן יותר לדחיות, זו הופכת להיות עמדתי באופן מיידי.

אני מודה לך אדוני. אין הסכמה ולכן אין לי פתרון אחר לתת לך למרות שאני מאד רוצה. חבר הכנסת משה כחלון, אני פותחת בדיון ואני רוצה שאתה, כיושב ראש ועדת הכלכלה, תסביר לוועדה. אני מציעה שתקראו לחבר הכנסת אופיר פינס.

אני מציע להסכים לדחייה. אף אחד לא ישנה את דעתו לעוד שבוע.

אני צריכה הסכמה פה אחד. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, אני לא נגועה בשום סכסוך אישי עם אף אחד.

אנחנו מסכימים לדחייה.

הכנסת החליטה על כלי פרלמנטרי של ועדת חקירה מעל, מעבר ומחוץ למה שעושות ועדות בעבודה רגילה. לכן אני מציעה שני דברים: לא לרוקן מתוכן את התקנון של הכנסת, ודאי לא בתירוץ שוועדה של הכנסת יכולה לעשות את זה יותר טוב, ודאי לא בתירוץ שזה עולה 400,000 שקל. אני אומרת לך ביושר שוועדת החקירה שלי לא עלתה 400,000 שקל בשנה, אפשר לעשות את זה בפחות. זה התקציב של הכנסת ואולי נוציא פחות על קבלות פנים ויותר על כלים פרלמנטריים.

חברת הכנסת אביטל, לא ראיתי את עמדתך הנחרצת כשהסמכנו את ועדת החוקה לדון בנושא האזנות הסתר.

לא הייתי בדיון ולו הייתי, הייתי אומרת אותו דבר.

אני מכבדת את עמדתך.

אין צורך לשכנע בחשיבות שהנושא יידון בוועדת הכלכלה וגם אופיר פינס הודיע מעל בימת הכנסת שאין לו עניין אישי לעמוד בראשות הוועדה. הוא רואה חשיבות בנושא ולא באישיות שתעמוד בראשות הוועדה. לגבי העלויות הכספיות – אני לא יודע אם 100,000 או 200,000 הם הרבה כסף ואני לא רואה איזו התמחות של חבר כנסת כזה או אחר, מעבר להתמחות שיש לוועדת הכלכלה שדנה בנושא מידי יום. על מנת ליצור אווירה טובה אני נענה לבקשה לדחות את הדיון בנושא. דיברתי עם יושב ראש סיעת הגמלאים שרוני, עם חברי הכנסת הנדל וטרטמן, שביקשו להיענות לדחייה הזאת. אני לא חושב שזה נכון, אבל בקשת החברים חזקה ממני.

אני שמחה שיש הסכמה סביב השולחן הזה וכולנו מאחלים החלמה מהירה ליושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת יצחקי. כדי שלא נסטה מהוראות התקנון אנחנו נצביע על הבקשה לדחיית הדיון בנושא.

הצבעה

בעד הבקשה לדחות את הדיון – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לדחות את הדיון נתקבלה.

הבקשה לדחות את הדיון התקבלה פה אחד.

5. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות –
1. הצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006 - הצעת חבר הכנסת יובל שטייניץ (פ/1355/17) – רביזיה. מכיוון שחבר הכנסת שטייניץ לא נמצא אנחנו לא נדון בבקשה.

2. הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 – הצעת חבר הכנסת גאלב מג'אדלה (פ/1355/17) – רביזיה. אנחנו צריכים להצביע על הרביזיה.

אנחנו ויתרנו על עמדתנו והגענו להבנה עם חבר הכנסת מג'אדלה שזה יהיה בוועדת החינוך. שוחחתי איתו אתמול. אני מושך את הרביזיה.

אם כך, הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת החינוך.

תודה רבה לגברתי היושבת ראש ותודה לכולם. אני רוצה להודות לחבר הכנסת סער על כך שאתמול בכנסת, בשעת לילה מאוחרת, נשארנו רק שנינו והאווירה כנראה השפיעה עליו לטובה. תודה רבה לך, גדעון סער.

3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום חופשת לידה), התשס"|ו-2006 – הצעת חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי כנסת (פ/1189/17). חבר הכנסת סער, בבקשה.

בעניין זה נפלה מחלוקת ביני לבין חבר הכנסת שרוני, שהוא יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. אני בטוח בצדקתי במאה אחוזים בעניין זה ואני רוצה להסביר. החוק בא ומגביל את התקופה שבה אפשר לפטר נשים אחרי לידה. המצב הנוכחי הוא 45 יום והתיקון במקור היה 90 יום. הגענו להבנה עם הממשלה ל-60 יום. העניין עבר במליאה לפני למעלה מחודש והוא נגרר. להצעת החוק שותפות גם חברות הכנסת נאדיה חילו ואורית נוקד, שהגישו את הצעת החוק יחד איתי, יחד עם הצעת חוק נוספת שעוסקת באותו נושא. עמדת הלשכה המשפטית, כפי שהובאה בפני המליאה, היתה שזה יהיה או בוועדת העבודה והרווחה או בוועדה לקידום מעמד האישה. מבחינת ההיסטוריה החקיקתית נכון שחוק עבודת נשים נדון בוועדת העבודה והרווחה. צריך להבין שזה חוק שנחקק בשנות החמישים, כאשר הוועדה לקידום מעמד האישה לא היתה קיימת ועיקר הנושאים שנוגעים לנשים, לרבות רפורמה מאד מאד גדולה שקיבלה דין רציפות, נמצאים בוועדת העבודה והרווחה.

נדמה לי שעם כל הכבוד, לוועדה לקידום מעמד האישה יש הרבה יותר מעמד והרבה יותר מומחיות בנושא. היא עוסקת בנושא הזה הרבה הרבה יותר מוועדת העבודה והרווחה. עצם הצורך בתיקון החקיקה בעניין זה התקבל בעקבות דיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא מעמד נשים בהריון או אחרי לידה בשוק העבודה. המציעים הם שלושתם חברי הוועדה לקידום מעמד האישה. אני אומר שלקחת את זה מהוועדה לקידום מעמד האישה הוא ממש לקחת את כבשת הרש. ועדת העבודה והרווחה היא ועדה חשובה, היא עוסקת בהרבה מאד דברי חקיקה. אגב, אותה רפורמה גדולה בחוק עבודת נשים מהקדנציה הקודמת, שעברה קריאה ראשונה, מחודש יולי שבו הוחל עליה דין רציפות היא לא נדונה פעם אחת. אני לא בא בטענות כי אני יודע שזאת ועדה עסוקה. אנחנו, כוועדה שמקדמת נושאים נקודתיים, פחות עמוסים מבחינת חקיקה. אם לא נעסוק בחקיקה בנושא הזה, אפשר לסגור את הוועדה לקידום מעמד האישה. לקיים דיונים בנושאים תיאורטיים וחגיגיים בלבד ביום אלימות נגד נשים וביום האישה הבינלאומי? לא בשביל זה קיימת ועדה פרלמנטרית. ועדה פרלמנטרית קיימת כדי לחוקק.

אני לא חולק על כך שהרפורמה הרחבה בחוק עבודת נשים תישאר בוועדת העבודה וחבר הכנסת שרוני יקדם אותה, אבל אני מבקש שתיקון נקודתי, שהוא בסך הכל חוק שלי, לדון בו בוועדה הייעודית. אני מאד מאד מבקש ממנו להיעתר לפנייה ואני יודע שאם הוא ייעתר לפנייה, נוכל לסיים את החקיקה בקרוב.

עם כל הכבוד לוועדה לקידום האישה, שידונו שם על קידום האישה. זה נושא פר אקסלנס של ועדת העבודה. כל הנושא הוא עבודה, לא קידום האישה. לכן צריך לדון בנושא הזה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אני מאד מכבדת את יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, מר שרוני. אני גם חברה בוועדה זו, שעושה עבודה מאד טובה. בחוק הזה יש שני אלמנטים – יש לו פן ישיר לנושא קידום מעמד האישה ואי אפשר להתעלם מזה. זה עוד הישג בנושא הנשים. נכון שיש לו עוד פן והוא נושא הזכויות בעבודה. אם אני מסתכלת על האיזונים, אני בהחלט רוצה לבקש מיושב ראש ועדת העבודה והרווחה, לקבל את הבקשה. התכנים שם נוגעים לנשים ונכון שיש גם זכויות עובדים, אבל באיזון אני רואה את הפן של הנשים.

זה פן של עבודה ולא של קידום האישה. באמת.

הוועדה לקידום מעמד האישה היא תולדה של התקדמות מאד משמעותית ציבורית, שהיתה במדינת ישראל ביחס למעמדן של נשים והצורך לטפל טיפול ייחודי, סקטוריאלי, עם כל ההסתייגות מהמילה הזאת, במגזר הנשים שמופלה, מדוכא וסובל מנחיתות בכל תחומי העבודה. גם לי יש כבוד והערכה גדולים מאד ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה, משה שרוני, ואני חושבת שאתה יודע את זה. אין ספק שהתחום הזה אכן נוגע לענייני עבודה, אבל כל תחום שנוגע לעניינן של נשים, נוגע גם לתחומן של הוועדות הייעודיות. נשים בספורט – לוועדת החינוך. ענייני כספים – לוועדת הכספים. חלק מההצהרה העקרונית שלנו בדבר הצורך לדאוג לקידום מעמד האישה צריך לבוא לידי תרגום בדיון בוועדה החשובה הזאת, הוועדה לקידום מעמד האישה. אני בטוחה שאתה, כאדם נאור, תבין את החשיבות בוועדה הזאת ובהענקת סמכויות חקיקתיות לוועדה. לי אין שום ספק שהמקום של החקיקה הזאת הוא בוועדה לקידום מעמד האישה. אחת הסיבות לנחיתות של נשים בעולם העבודה, היא העובדה שנשים יולדות ולכן הן גם מלכתחילה סובלות מהיעדרויות יותר תכופות ממקום העבודה. לכן, אני חושבת שכמעט אין חקיקה שיותר מתאימה לוועדה לקידום מעמד האישה מאשר החקיקה הספציפית הזאת, שנועדה במידה רבה, להקל על הנחיתות המובנית של נשים בעולם העבודה. לכן אני מאד מבקשת מיושב ראש ועדת העבודה והרווחה שלא נגיע לכדי הצבעה ויאפשר לדון בנושא הזה בוועדה לקידום מעמד האישה.

תודה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה. אין ספק שהחוק הזה נוגע ליחסי עבודה, אבל ודאי כולנו נסכים שהחוק נוגע גם למעמדן של נשים. מה יותר מחופשת לידה נושא שרלוונטי לנשים, נושא מרכזי בחייהן של נשים ונושא רלוונטי מאד לזכויותיהן של נשים. אני רוצה להציג שיקול נוסף – אם נקבע שעניינים כמו חופשת לידה לא יכולים להגיע לוועדה לקידום מעמד האישה, אנחנו נהפוך את הוועדה לוועדה שעוסקת רק במימד הליברלי של זכויותיהן של נשים. זה צמצום מרחיק לכת, שהופך את הוועדה הזאת שתוכל לעסוק במעט מאד דברים. זכויות סוציאליות, זכויות עבודה ועבודת יום-יום של נשים הן חלק קריטי מהאפליות שנשים סובלות מהן.

אני מציע הצעה מעשית – אני יודע שוועדת העבודה היא אחת הוועדות המרכזיות בכנסת, שיש עליה עומס עצום של עבודה. אני מציע לא לקבל בנושא הזה החלטה עקרונית, לא לראות את הנושא נושא עקרוני או נושא תקדימי, אלא לקבל החלטה אד הוק, שרלוונטית לחוק הספציפי הזה, עם המיוחדויות הספציפיות שלו. אם אנחנו מקבלים את העקרון הזה, חבר הכנסת שרוני, אתה גם כן תוכל להסכים שזה מקרה ספציפי, שלא יהיה תקדים למקרים אחרים והוא קשור לאופן ההתפתחות של החוק הזה. לכן אני חושב שבלי המימד התקדימי אפשר לפתור את הבעיה בצורה כזאת. אפשרות אחרת היא להקים ועדה משותפת. ועדה משותפת היא רעיון טוב, שנכון פעמים רבות והוא מאפשר לשתי ועדות לדון יחד בנושא שרלוונטי לשתיהן.

שמעתי את הנימוקים של חברי הכנסת שדיברו, והנימוקים משכנעים, אבל מצד שני אי אפשר לשלול מיושב ראש ועדת העבודה והרווחה, שעוסק בענייני עבודה וחקיקות כל הזמן, מלהיות שותף לתהליך הזה. אני מציע להקים ועדה משותפת, שיושב ראש ועדת העבודה והרווחה יוביל אותה ויושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה יביא את הנושאים שקשורים למעמד האישה. אנחנו לא מחפשים כותרות ולדעתי אנחנו צריכים להביא חקיקה מהירה. אם יושב ראש ועדת העבודה והרווחה יתחייב לקדם את החוק בסדר עדיפות גבוה, לדעתי זה יהיה מקובל על כולם.

יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, אתה מסכים לוועדה משותפת?

אני מוכן לוועדה משותפת בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה. מחודש יולי יש אצלו רפורמה בוועדה. מחודש יולי. אני רוצה לתקן את חבר הכנסת חנין, גם נושאים ליברליים לא יידונו שם כי נושא דירקטורים בחברות ממשלתיות נדון בוועדת החוקה ונושא נשים בספורט נדון בוועדת חינוך ואפשר לסגור את הוועדה לקידום מעמד האישה. אני לא מוכן גם לוועדה משותפת. זאת הצבעה על סגירת הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני מבינה שאין הסכמה על הקמת ועדה משותפת ואנחנו נעבור להצבעה.

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה – 11

נגד - 2

נמנעים - אין

ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה נתקבלה.

11 בעד, 2 מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובעת שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום חופשת לידה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת גדעון סער, תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה.

6. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום "היום הבינלאומי לזכויות האזרח עם דגש על זכויות עובדים", הצעת חברי הכנסת זהבה גלאון, משה שרוני וקבוצת חברי כנסת.

אני עוברת לנושא הבא בסדר היום: קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום "היום הבינלאומי לזכויות האזרח עם דגש על זכויות עובדים", הצעת חברי הכנסת זהבה גלאון, משה שרוני וקבוצת חברי כנסת. במהלך הדיון במליאה נשמעו שתי הצעות – גם ועדת החוקה, חוק ומשפט וגם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יושב ראש ועדת החוקה מסכים להעביר את ההצעה לדיון בוועדת העבודה ויושב ראש ועדת העבודה מבקש להעביר אליו את ההצעה מהנימוק שהנושא נמצא על שולחן הוועדה בתדירות גבוהה. מכיוון שיש הסכמה אנחנו רק נדרשים להצביע על כך שההצעה לסדר היום תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את ההצעה לסדר היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – 13

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את ההצעה לסדר היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.

13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובעת שההצעה לסדר היום תידון בוועדהת העבודה, הרווחה והבריאות.
7. פניית מזכיר הכנסת לקביעת הרכב ועדות לדיון בנושאים הבאים:

1. הצעה לסדר היום בנושא: "היערכות לרעידת אדמה בישראל, של חבר הכנסת זבולון אורלב.

2. הצעה לסדר היום בנושא: "מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב", של חבר הכנסת טלב אלסאנע.
3. הצעה לסדר היום בנושא: "סכנה חמורה לבריאות עובדים ואזרחים סביב המפעל "חוד מתכת", של חברי הכנסת דב חנין ומשה גפני.

חברי הכנסת, אני מתייחסת לנושא הראשון, הצעה לסדר של חבר הכנסת זבולון אורלב ואני אומרת שגם כאשר אנחנו מקבלים הנחיות מהמליאה אי אפשר להקים ועדות משותפות, שמונות חברים משלוש ועדות.

גם אם יש הסכמה פה אחד?

אני חושבת שאם נקים ועדה משותפת משלוש ועדות להצעה לסדר היום, אנחנו מתחילים להסתבך. צריך לרצות את כל חברי הכנסת? יש גבול לכל תעלול. אני מבטיחה לך שלאחר שנקבע הרכב כזה, יהיו בדיונים חבר אחד או שניים לא כי הם לא ירצו לבוא אלא מכיוון שאנחנו הולכים ומתפרקים לגורמים.

מה המחלוקת?

המליאה אמרה ועדה משותפת לשלוש ועדות. זאת בסך הכל הצעה לסדר, אפילו לא הצעת חוק. אני מציעה להקים ועדה משותפת לוועדת הפנים ולוועדת המדע, שתכלול עשרה חברים, חמישה מכל חברים בראשות ועדת המדע.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית לאיזו ועדה צריך להעביר את הנושא?

זה יכול להיות שייך גם לוועדת מדע וגם לוועדת פנים.

מכיוון שמדובר בהצעה לסדר, ועדת הכנסת קובעת את הרכב הוועדה. מנהלת הוועדה תפנה לשני יושבי הראש ותבקש מהם לקבוע את שמות החברים בוועדה. אתם נדרשים עכשיו להצביע על הקמת ועדה משותפת, שוועדת המדע בראשה, לדיון בהצעה לסדר הנוכחית. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.

אני יודע שהבקשה לא שגרתית, אבל אני חייב לומר שהנושא לא שגרתי. אל תיבהלו, אבל אחת לשמונים שנה מתרחשת במדינת ישראל רעידת אדמה בעוצמה של למעלה מ-7.4 בסולם ריכטר. רעידת האדמה האחרונה היתה לפני שמונים שנה, ב-1927. מדיונים בוועדת המדע התברר שכולם עוצמים עיניים ולכן העליתי הצעה לסדר על חשבון המכסה, ושר התשתיות בא אישית וענה. הבעיה הזאת, אם היא תישאר רק בוועדת המדע והפנים, היא לא תיפתר. אני אומר את זה בצורה גלויה. היא חותכת גם את הכלכלה כי זה קשור לתשתיות, גם את ועדת הכספים, גם את ועדת החוץ והביטחון וגם את הוועדה לביקורת המדינה. יכולתי להציע שתהיה ועדת חקירה, אבל בעצה אחת גם עם שר התשתיות אמרנו שנקים ועדה משותפת או ועדה מיוחדת. יש פה בעיה אמיתית.

חבר הכנסת אורלב, אף אחד לא מזלזל בחשיבות הנושא ומכיוון שגם אתה ציינת שהנושא הנוכחי נוגע לכל ועדות הבית, אני מציעה לך לקיים יום עיון מיוחד לנושא הזה, תזמן את כל ועדות הבית ואני מניחה שמרבית חברי הוועדות יגיעו. אני לא מוכנה לסטות מהנושא בצורה מאד דרסטית ולהרכיב ועדה משותפת לשלוש ועדות. אם זאת היתה רפורמה או הצעת חוק ולא הצעה לסדר היום, אולי הייתי מסכימה, אבל מה היכולות שלנו לאכוף דברים כאלה כאשר מביאים לדיון הצעה לסדר?

בסדר, שתהיה ועדה משותפת לשתי ועדות.

אני עוברת להצבעה על הקמת ועדה משותפת לוועדת המדע ולוועדת הפנים בראשות ועדת המדע. נא להצביע.

הצבעה

בעד ההצעה להקים ועדה משותפת – 8

נגד – אין

נמנע – 1

ההצעה להקים ועדה משותפת נתקבלה.

8 בעד, אין מתנגדים ו-1 נמנע. לפיכך אני קובעת שתוקם ועדה משותפת בראשות ועדת המדע, שתמנה עשרה חברים.


הנושא הבא הוא הצעתו של חבר הכנסת טלב אלסאנע. במליאה נאמר שתוקם ועדה משותפת, אבל אני חושבת שהנושא צריך להיות נדון רק בוועדת החינוך. נא להצביע.

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך –פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה.

ההצעה להעביר את ההצעה לסדר של חבר הכנסת טלב אלסאנע בנושא: מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב" תעבור לוועדת החינוך.


אני עוברת לנושא הבא: במליאה נשמעו הצעות להקים ועדה משותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להצעה לסדר היום של חבר הכנסת דב חנין בנושא: "סכנה חמורה לבריאות עובדים ואזרחים סביב המפעל "חוד מתכת"".

בנושא הזה יש הסכמה בין שני יושבי ראש הוועדות, חבר הכנסת שרוני וחבר הכנסת מג'אדלה ומכיוון שמדובר בענייני עובדים מצד אחד ובמפגעים סביבתיים מצד שני, הנושא ראוי לעבודה משותפת של שתי הוועדות.

זאת הצעה לסדר, שוב ועדה משותפת? יש גבול לוועדות המשותפות שאנחנו מסוגלים להקים להצעות לסדר. אני מבקשת להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חבר הכנסת דב חנין מבקש רביזיה. מה הנימוק?

אני מציע שלפני ההצבעה בנושא תשמעו גם את דעתו של יושב ראש ועדת הפנים. לנושא יש מימד סביבתיים מאד אמיתיים.

הנושא היה על סדר היום וזאת הצעה לסדר. אנחנו צריכים להצביע על הרביזיה. מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד הרביזיה שביקש חבר הכנסת דב חנין– מיעוט

נגד - רוב

נמנעים – אין

הרביזיה שביקש חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.

הרביזיה לא התקבלה. ההצעה עוברת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00