כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך

09.01.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שלישי, י"ט בטבת תשס"ז (09 בינואר 2007), שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

חינוך ליזמות

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

שמואל הלפרט

אלכס מילר

יוסף שגל

נאווה סגן

- מנהל האגף לתוכניות לימודים, משרד החינוך



ד"ר חיים נבון

- אגף שח"ר, משרד החינוך



עדי רזנסקי

- פתוח עסקי, מכללת הדסה



בני חזן


- מנכ"ל מט"י חולון, מרכז טיפוח יזמות

ניצן אבירן

- מנכ"ל מט"י בית שאן, מרכז טיפוח יזמות



דולי ג'רסי

- רכזת יחסים בינ"ל ברשות לעסקים קטנים



תרצה שמע

- "אשכולות חשיבה"



חן שרגאי



יהודה אורנשטיין



יולי וובסי



צחי לגזיאל



דינה פינשטיין

יהודית גידלי

אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ

חינוך ליזמות

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו עושים את הדיון, בגלל שהיום זה יום חג בכנסת לעסקים קטנים ובינוניים שהם מהווים חלק מרכזי בכלכלת ישראל, בתעסוקת ישראל ובכלל בהתמודדות של ישראל גם מול העולם הרחב, ולכן נעתרנו לבקשה של חבר הכנסת שביקש מאיתנו, גם בוועדת החינוך לדבר על מה המצב במערכת החינוך.


המצב היה יותר טוב ממה שהוא היום, זה נכון לגבי הרבה דברים בחיים שלנו וגם מערכת החינוך והיינו רוצים לשמוע בדיוק איפה הדברים עומדים ואולי לקבל החלטות שרלוונטיות לדיון שלנו. אני כבר אתנצל מראש, אני אצטרך להיעדר מישיבה זו מספר דקות כדי להיות בדיון של וועדת הכנסת, לגבי חוק שלנו. בהיעדרי, חבר הכנסת יוסף שגל ינהל את הישיבה.

אני מנהל את מט"י, מרכז טיפוח יזמות, בבית שאן וטבריה. משמש גם כיושב ראש פורום מט"י שזה פורום של כל מנהלי מט"י בישראל ויושבת איתי דולי ג'רסי שהיא מהרשות לעסקים קטנים ואנחנו בשם הרשות לעסקים קטנים ובשם מט"י מביאים את דבר הרשות וגם כמה דברים שאנחנו עושים, שאנחנו חושבים שיש לזה .. גדולה מאוד גם לוועדה הזאת וגם לכל העוסקים בחינוך בישראל.


קודם קצת לגבי החשיבות של העסקים הקטנים, אם כי באמת זה לא ה-main issue של הוועדה הזאת, אבל כיוון שבאמת זו הסיבה למסיבה חשוב לדעת, יש בישראל היום בין 400 ל- 420 אלף עסקים תלוי מי סופר, תלוי איך סופרים, לא כל כך משנה. כ- 97% מהעסקים הללו מוגדרים עסקים קטנים אם כי ההגדרה הזו היא גם לא דבר שחקוק עדיין בחוק, בספר החוקים שלנו במדינת ישראל אין עדיין התייחסות כלשהי לנושא של עסק קטן.


אבל בטרמינולוגיה שמקובלת עם כל הגופים שעוסקים בעניין הזה, אנחנו מדברים על סדר גודל של 97%, 97.5% מכלל העסקים הקטנים. המגזר הזה מעסיק כ- 60% מכלל העוסקים במגזר העסקי. כוח עבודה של כמיליון 200, 35% מהתוצר של המדינה זה בא מעסקים קטנים. בסופו של דבר אפשר להגיד עסק קטן הוא בהחלט עניין גדול. זה מה שאנחנו עושים ביום יום. עידוד יזמות וקידום עסקים.

אתה מוכן להגיד לנו עסק קטן עד איזה גודל זה קטן, מה זה קטן?

היום על פי מה שמקובל בישראל עסק קטן הוא עד 50 עובדים, עסק בינוני הוא עד 100 עובדים יש גם כן הגדרה לגבי היקף מחזור: 20 מיליון, 15 מיליון. אני אומר, אני בהחלט משאיר את זה, מכיוון שבהחלט אתם יכולים לשמוע מינוחים אחרים, מינוחים שונים אבל אלה סדרי גודל.


אני יכול להגיד לכם שאנחנו רכזי מט"י שפרוסים מדן ועד אילת.

אם יש 420 אלף עסקים קטנים ובינוניים.

עסקים בכלל אדוני. מתוך זה 97% הם עסקים קטנים שעונים לקריטריונים.

למעלה מ- 400 אלף, ויש 1.2 מיליון אנשים שמועסקים אז אפשר להגיד שיש בממוצע 3 אנשים בכל עסק.

נכון מאוד.

שזה אומר שחלק גדול מהעסקים זה אדם אחד.

נכון מאוד. השותפים להיום הזה זה לשכת העצמאים ובאמת הנתון שלהם לגבי העסקים העצמאים לחלוטין של בן אדם אחד: עורך דין, רואה חשבון, בכלל חנויות, זה סדר גודל של כ- 40%. כ- 40% מכלל העסקים הקטנים הם עסקים שעונים בדיוק לקריטריונים שאתה הצגת כרגע. מדובר בעסקים עצמאים לחלוטין של בן אדם אחד. תחושתי שזה אפילו יותר אבל זה לא משנה כרגע.


המט"י הראשון כאן בירושלים הוקם לפני 15.5 שנה. בשנת 96 הוקמה הרשות לעסקים קטנים שהיא רשות ממלכתית, סליחה 93. סניפי המט"י כמו שאמרתי, פזורים על פני כל הארץ.


מט"י זה ראשי תיבות של מרכז טיפוח יזמות, ואני מוסיף וקידום עסקים. אנחנו גופים מלכ"רים, עמותות ללא כוונת רווח שמעורבים בפעילות שלהם הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה רלוונטים, משרד המסחר והתעשייה כמובן, משרד התיירות, החקלאות, משרד לקליטת עלייה, משרד לפיתוח הנגב והגליל במקומות שהם רלוונטים ואני חושב שיש מקום למשרדים נוספים כמו משרד החינוך.


בהמשך אגע בנקודה המרכזית שלשמה אנחנו נמצאים פה. מה שאנחנו עושים בסופו של דבר אנחנו משמשים one stop shop עבור יזמים או בעלי עסקים. אנחנו נותנים את כל מערכת הליווי, סיוע, הדרכה, גיוס מקורות מימון, כתיבת תוכניות עסקיות.

לכל מי שיש לו עסק.

לכל מי שיש לו יזמות, רעיון עסקי מגיע אלינו.

כולם מגיעים אליכם?

לא כולם מגיעים אלינו. סטטיסטיקה בשנים האחרונות שקמים מידי שנה כבן 36 ל- 44 אלף עסקים, תלוי באיזו שנה, חדשים מידי שנה. נסגרים גם מספר קצת פחות מזה, סדר גודל של 38 אלף עסקים.

פותחים 40 וסוגרים 38.

כן, אבל אתה צריך לדעת זה סך הכל מה שקורה בישראל. אבל מתוך זה אני יכול להגיד שעסקים שהוקמו בסיוע ממלכתי של הרשות לעסקים קטנים והמט"י, ההישרדות שלהם הרבה יותר גדולה מעסקים שלא קמו באמצעות המערכות הללו.

למה 140 אלף באים אליכם, אלה חברות?

לא, אנחנו לא וועד עובדים, אנחנו נותנים שירות.

כמה מקבלי שירות יש אצלכם?

מידי שנה כ- 20 אלף לקוחות חדשים בכלל המערכת בישראל.

20 אלף מ- 40 אלף חדשים באים אליכם?

20 אלף מגיעים אלינו חדשים מתוכם כ- 55% הם יזמים חדשים ו- 45% בעלי עסקים קיימים שבאים רוצים להרחיב את העסק, רוצים לשדרג אותו.

אתם בלי מטרות רווח נותנים להם עזרה, לקבל הלוואות, אשראי.

לחלוטין, הלוואות, ליווי, יש כל מיני תוכניות ליווי מצוינות של המדינה, פרויקט החונכות, פרויקטים אחרים, חממות תיירותיות וכיוצא בזה. זה הפעילות היומיומית שלנו כפי שאמרתי לאורך כל השנה.

כמה אנשים עובדים במט"י?

אני יכול להגיד לך שבמט"י שלי עובדים כרגע ארבעה אנשים. שלושה ועוד אחד כרגע בכניסה. יש מט"י פה בירושלים שעובדים להערכתי 15 אנשים.

כמה סניפי מט"י יש בארץ?

23 סניפים. אני שמח להציג את הדברים, ברשותכם אני רוצה לגעת למה אנחנו פה.

אתה מבין למה אנחנו בחינוך ותרבות ולא יושבים ועדת הכלכלה, ועדת הכספים.

זה חשוב לא פחות, אנחנו בהחלט חושבים שיש חיבור בין עסקים לבין החינוך. הגישה של הרשות לעסקים קטנים היא לא רק בצורה המאוד מאוד פשטנית כפי שהצגתי אותה עד עכשיו אלא היא מדברת על חינוך ליזמות, מה ניתן ומה צריך לעשות על מנת שנצמיח דור של יזמים טוב יותר, מוצלח יותר, שבסופו של דבר התרומה שלו גם לכלכלה וגם לחברה יהיה טוב יותר.


אני יכול להגיד לכם את תפיסת העולם שלי, שהרבה משותפיי בהחלט מסכימים איתי, שיזמות היא חורגת הרבה מעבר ליזמות העיסקית. בן אדם שהוא יזם הוא מפרה את הקהילה שלו, הוא מפרה את היישוב שבו הוא גר, הוא מפרה את המשפחה שלו, הוא מפרה את כל מי שסביבו. זה יכול להיות בהחלט יזמות עיסקית, זה יכול להיות יזמות קהילתית, זה יכול להיות יזמות חברתית ואנחנו בישראל עדין להרבה מאוד יזמויות.


מבחינתנו יזמות היא יזמות היא יזמות היא יזמות. ואשר על כן הרשות לעסקים קטנים במעורבות גדולה מאוד של המט"י, בשיתוף פעולה עם הרבה מאוד גופים אחרים פועלת בכמה מישורים על מנת לחזק עוד ועוד את הפעילות הזו.


אני אגע בפעילות שאני בה לא מעורב באופן ישיר מכיוון שהנציג שעוסק בה עדיין לא הגיע ואחרי זה אני ברשותכם אלך למשהו שאני באופן אישי יחד עם קבוצה גדולה של אנשים פיתחנו בשנתיים האחרונות ואותה אנחנו רוצים להביא וגם כן להציג פה במצגת.


שמנו על השולחן דף עמדה של הרשות לעסקים קטנים והמט"י ואני רוצה לגעת בנקודה האחרונה שזה תוכנית חשיפה ליזמות לסטודנטים במכללות בחוגים שאינם כלכליים דווקא. כי בחוגים הכלכליים ברור יש בהחלט נגיעה ישירה, בכל הפקולטות למינהל עסקים משולבים הרבה מאוד אלמנטים של יזמות, איך מקימים עסק וכולי.


אנחנו בהחלט חושבים שהקטע של יזמות הוא בהחלט צריך חייב להיות מעורב גם כן בפקולטות שאינן כלכליות ולמעשה זה הכל. מט"י ירושלים, המט"י של העיר המערכת של היום הזו פיתח בשנים האחרונות קשר עם מספר מכללות: עם בצלאל ועם במכללה האזורית באשקלון מודל של שילוב של לימוד ערכי היזמות, הרעיון, המסר יזמות כערך בתוך הפקולטות האלה. זה פיילוט שרץ בשנתיים האחרונות.


החלו בהרבה מכללות אחרות מהלכים דומים. אני יכול להגיד לכם שאתמול בשעה הזאת פחות או יותר אני הרצתי במכללת כנרת עמק הירדן במשולב בקורס של תעשייה וניהול בנושא של יזמות ובהחלט אנחנו בעניין הזה פועלים הרבה מאוד. שוב, הרשות לעסקים קטנים מובילה את זה. מעורבים בזה גופים שונים גם אקדמיים וגם עסקיים על מנת באמת להטמיע את זה ועל מנת לתת לסטודנטים גם את הפאן הזה על מנת שאם וכאשר הם ירצו, ידעו מה לעשות וידעו איך לעשות ולקדם וידעו בעיקר שיש מערכות תומכות ממשלתיות שהמטרה שלהם לקדם את הדברים.

הממשלה באמת עוזרת או שהיא מקשה?

שאלה לא קלה, הממשלה עוזרת אבל לא מספיק. הממשלה ודאי עוזרת הממשלה מעורבת במהלך פה.

לא, יש לפעמים מה שנקרא בירוקרטיה ממשלתית, שלפעמים מקשה על יזמות.

היא לא עוזרת מספיק בהחלט. אני יכול להגיד לכם שהתקציב שהמדינה מעמידה, או בואו נגיד, אני אקדים עוד משפט. מדינת ישראל משקיעה בפיתוח, בסופו של דבר כששואלים אותי מה אני מייצר, אני מייצר מקומות עבודה באמצעות הקמת עסקים, באמצעות הרחבת עסקים, באמצעות שדרוג עסקים. זה בסופו של דבר, בזה אני נמדד.

אני לא שאלתי עליך, אני שאלתי על הממשלה.

זו הקדמה למה שאני רוצה להגיד עכשיו. כאשר אני מודד כמה תקציב או מה הסכום שמדינת ישראל, הממשלה שאלת, משקיעה בהקמת מקום עבודה אחד בעסק קטן אז בממוצע ארצי זה סדר גודל של 1,000 דולר. ואני יכול להגיד לך שבפריפריה זה אפילו פחות.

למה אתם עובדים בדולרים?

זה מספר, אתה יודע מה? בבית שאן ב- 2005, 2006 אני עדיין לא יודע את הנתונים, 2005 זה היה 3,750 ₪. בסדר. אני לא רוצה, אני לא בא פה להאדיר את שמה של מט"י בית שאן ושל העיר בית שאן או טבריה. אבל אני אומר בסך הכל, זו התמונה. 1,000 דולר. כאשר מסתכלים על אותו פרמטר בפירמות גדולות, במה שהמדינה משקיעה בפירמות גדולות באמצעות מרכז השקעות, המדען הראשי וכיוצא בזה מדובר בסדר גודל שלפחות 50,000 דולר. סליחה עוד פעם שאני מדבר בדולרים. ביצירת מקום עבודה אחד. אני יכול לתת לכם דוגמאות גם כן שמגיע ל-100,000 דולר.

אז לא כדאי להיות עסק קטן.

לא כדאי להיות עסק קטן? כדאי להיות עסק קטן אבל חשוב שיהיו גם עסקים גדולים. כי עסקים גדולים יוצרים סביבת פעילות עבור הרבה מאוד עסקים קטנים. צריך ליצור באלאנס בין הדברים. אנחנו חושבים שבאמת המדינה לא מספיק משקיעה, הממשלה לא מספיק משקיעה משאבים.

אני מניח שהבנקים גם נותנים בעיקר לעסקים הגדולים.

נכון מאוד.

לא איכפת להם שהם יפשטו רגל ושהבנק יספוג את כל ההפסד אצל עסקים קטנים זה כמו אצל אזרחים מהמניין. לא נותנים זה, אז מה אתם עושים עם זה?

אנחנו עושים ימים מרוכזים בכנסת. בשעה הזאת יושבים ועדת הכספים וועדת הכלכלה ודנים בכל הדברים האחרים, אנחנו באים פה לדון בעניינים של חינוך ויזמות ומה שביניהם.


מה שאנחנו מביאים פה גם באמצעות המצגת נמצאים איתי פה גם אנשי אשכולות חשיבה שהם, תיכף אני אגיע אליהם והם יציגו את עצמם ואת מה שהם עשו יחד איתנו אבל אני רוצה לגעת, אנחנו פיתחנו ואנחנו נמצאים עדיין בתהליך פיתוח של תוכנית חשיפה ליזמות ותלמידי תיכון. דיברנו קודם על סטודנטים אנחנו מדברים כרגע על תלמידי תיכון.


אני חייב לומר, הדבר הזה הוא לא חדש. במהלך ה-15 אולי אפילו יותר שנים אחרונות היו ועדיין יש הרבה מאוד ניסיונות להטמיע, זה אפילו "טרנד" שרבים מאוד עוסקים בו בהטמעה של ערכי היזמות במסגרת חטיבות הביניים וחטיבות עליונות ויש גם כן פעילות אפילו בחטיבות תחתונות. יש הרבה מאוד תוכניות כפי שאמרתי. חלקן פעלו בעבר והפסיקו וחלקן עדיין פועל באמצעות כל מיני גופים חיצוניים, יזמים צעירים וכיוצא בזה.


אנחנו נתבקשנו וזה הוטל עליי, על ידי הרשות לעסקים קטנים, הוטל עלינו לנסות לראות על סמך הניסיון שנצבר כפי שאמרתי בעשור וחצי האחרון לראות איך ניתן לפתח בכל אופן איזה שהיא מתודה, איזה שהוא מודל שניתן יהיה איתו להטמיע לאורך זמן במסגרת חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

אפשר לקבל איזו סקירה, בכמה בתי ספר יש את התוכנית.

אגע בזה בהמשך. אנחנו עשינו בדיקה מאוד מעמיקה גם עם כמה גופים שעבדו בשיתוף עם משרד החינוך וגורמים אחרים. אני יכול להגיד לכם שבשנת 1994 הוקמה על ידי האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך ועדת תוכנית למקצוע היזמות שהתפקיד שלה היה למפות את תוכניות היזמות הקיימות במערכת החינוך ולהציע תפיסה רעיונית חדשנית לנושא.


הוועדה פעלה, הייתה ועדה רחבה מאוד עם הרבה מאוד גופים. גם גופים אקדמיים בסופו של דבר גויס לטובת העניין מכון ברנקו וייס ויחד יצרו איזו שהיא תוכנית שנוסתה במספר די גדול של בתי ספר, כמה עשרות בתי ספר ברחבי הארץ. המטרה של התוכנית זה הייתה דבר ראשון חשיפה וטיפוח של גישה יזמית בקרב התלמידים. ושוב אני לא הזכרתי גישה יזמית עסקית. יזמות כיזמות, כערך.


חשיפת התלמידים עם העולם העסקי הארגוני והוולונטרי. הכנת התלמיד לתעסוקה עתידית על ידי הרחבת אופקים בתחומים הללו, קריירה תעסוקה וכיוצא בזה. וייצור מסגרת לימודית שמבוססת על התנסות יזמית ואחריות התלמידים. זאת אומרת שהתלמידים יוצרים את סביבת היזמות.


התוכנית הזו עוצבה בכמה רמות לימודיות והיא הופעלה בקרב החטיבות העליונות תוך דגש ומיקוד לפיתוח כישורים ומיומנויות בתחומים רלוונטיים. התלמידים שהשתתפו בתוכנית הזו ניגשו לבחינות בגרות ובמהלך כחמש שש שנים סיימו יותר מ- 5,200 בוגרים את התוכניות האלה תוך עמידה בבחינות הבגרות לתוכנית היזמות. יש אצלנו את הבחינות האלה.

כמה ניגשו לבגרות ביזמות?

5,200 תלמידים במהלך כל השנים מ- 96 עד 2001 פחות או יותר. מניתוח שעשו בעיקר במכון ברנקו וייס, אבל בשיתוף עם ארגונים אחרים, לאורך השנים עקב אחרי מה קרה לתלמידים האלו, התבררו כמה דברים מובהקים שאותם אני רוצה להגיד בקצרה.


דבר ראשון עלייה בשיעור של 17% בפעילות יזמית עסקית בקרב הבוגרים ביחס למקבילים שלהם שלא עברו את התהליך הזה. עלייה מובהקת בתחושה של התלמידים, של הבוגרים, במסוגלות העצמית שלהם להצלחה יזמית. ושוב, לאו דווקא עסקית, גם פילנתרופית, גם קהילתית. עלייה מובהקת בנטייה לחדשנות, כאשר בא לידי ביטוי הרבה פעמים, בדרך כלל, בעסקים ועלייה מובהקת ברצון לתרום לסביבה, לקהילה, לחברה וכיוצא בזה.

אני הייתי מסייג את התוצאות. קודם כל אם מדובר על שנים שלמדו, שנים 99 עד 2001, נניח שרובם הלכו אחר כך לצבא אז בקושי גמרו נגיד תואר ראשון עדיין אז איך יודעים ההתפתחות, היזמות והפילנתרופיה וכולי של הבוגרים האלו.


דבר שני, שכמובן תמיד צריך לדעת וזה לא צריך לספר לך בטח שמי שנרשם לתוכנית של יזמות מן הסתם נתוני הבסיס שלו יותר טובים ממי שלא נרשם, יותר טובים בכיוון הזה ממי שלא נרשם לתוכנית הזו ולכן זה שיש 17% יותר יזמות, אני לא יודע גם איך מודדים את זה בדיוק, אבל בהנחה שיש לכם מדד מדויק לזה, זה שיש 17% יותר מעמיתים שלא הלכו לתוכנית הזאת זה עוד לא אומר שום דבר.

הנתונים האלה הם מתוך הנתונים של אותה ועדה שהוקמה במשרד החינוך יחד עם מכון ברנקו וייס. אני בהחלט מקבל את מה שאתה אומר אדוני, זה לא מדעי אבל בהחלט הדבר נותן נקודות למחשבה. אני לא חושב שמישהו יכול לחשוב שזה דבר שהוא לא תורם. האם הוא תורם 17% או תורם 15% זו לא השאלה.


בכל אופן אני רוצה לקצר כדי להגיע למה שאנחנו הולכים להציע. למרות האופטימיות התוכנית הזו הלכה ודעכה החל משנת 2002 בשל רתיעה של מקבלי החלטות לעוד מקצוע מדף, עמיתיי ממשרד החינוך ודאי מכירים את העושר העצום של תוכניות והצמצום בשעות הוראה והחלו קיצוצים בשעות לימוד ובמקביל גם פחת העניין של תלמידים בתוכנית הספציפית הזו.


אנחנו ניסינו בשנתיים האחרונות לעשות בחינה מדוקדקת מה בסופו של דבר יכול לגרום לתלמידים כן לגלות עניין בסיפור, בעניין.

אז לכמה זה ירד?

זה ירד עד שזה דעך לחלוטין. היום זה לא קיים. היום זה לא פועל עד כמה שאני יודע מהנתונים שעמדו לפניי.

אנחנו בטח נשמע הסבר משכנע ממשרד החינוך למה זה כך.

בכל אופן אנחנו, הוקם צוות שאני ריכזתי אותו בשיתוף של גם אנשי חינוך, נציג של ועדת דברת ועוד כל מיני גופים שיש למדינה לבחון את העניין. בסופו של דבר אחרי בחינה, גם עם ניתוח של מה שנעשה בעבר, וגם המסקנות של הוועדה.

מסקנות של איזו ועדה?

של הצוות בתוך הוועדה הגדולה הזאת, שהיא כוללת עשרות אנשים. גם אנשי אקדמיה, גם ממשל, אין לי כרגע באמת את כל הרשימה של כל מי שהשתתף.

אבל איזו ועדה?

הוועדה שהוקמה ב- 94 לבחון. המסקנות שלה נמצאות וקיימות. כך או אחרת, הקמנו את הצוות הזה, כפי שהזכרתי, והחלטנו שבאמת אנחנו צריכים ליצור איזה משהוא שהוא באמת הרבה יותר חוויתי ולחבר את ההתנסות של התלמידים דרך החוויה שבעניין ולפתח את כישורי החיים באמצעות משחקי חשיבה.


כאן אנחנו מגיעים לגוף שנקרא אשכולות חשיבה, שתיכף אני אתן להם את הבמה. אנחנו פיתחנו יחד איתם, עם הניסיון שלהם, ואני לא רוצה לגנוב להם את הבמה כי חשוב לי שהם יציגו את הדברים, אבל אני רוצה להביא פה באמת דברים של אפלטון, ברשותכם שאמר באיזה שהוא מקום ואני למדתי את זה מהחבר'ה של אשכולות "שלא מתוך כפייה הנער, אלא מתוך משחק".


התפיסה ומה שאנחנו מביאים פה באמת זו תוכנית לעידוד פיתוח וחשיבה יזמית דרך המאפיינים המאוד מיוחדים של אשכולות חשיבה. הכוונה שלנו הייתה בשנת הלימודים הנוכחית להפעיל את זה במסגרת מצומצמת של מספר חטיבות ביניים על מנת להריץ את זה בשנת הלימודים הנוכחית. המלחמה די קטעה לנו את היכולת .. לעניין ולכן באיזה שהוא שלב אנחנו הולכים לקראת שנת הלימודים הבאה.


התקווה שלנו, שבסופו של דבר, התוכנית הזו תאומץ על ידי משרד החינוך ברמה כזו או אחרת. להטמיע את זה בצורה כזו או אחרת במסגרת הפעילות. ושוב המטרה שלנו זה להצמיח בדור הבא אנשים יותר פרודוקטיביים, יותר יצירתיים, גם ברמה העסקית, נכון שזה בסופו של דבר המשימה שלנו אבל גם בדברים אחרים.

מי נציג משרד החינוך והתרבות בוועדה שאתה מדבר עליה?

ג'קי דנון.

ג'קי דנון הוא לא נציג משרד החינוך והתרבות, סליחה. אני כחבר הוועדה שהיטבת לתאר את עבודתה, אתייחס לדברים שאמרת אבל, ברגע שאין נציג, אתה מדבר על תוכנית שהמערכת תטמיע אותה וכולי כגוף חיצוני. אם אין אדם מטעם משרד החינוך בתוך הוועדה הזו, מה עשינו? אתה יכול לכתוב תוכניות. בינתיים המשרד הוא המוביל מבחינה ממלכתית והוא אחראי על כל הנושא של חינוך. רק במסגרתו אתה יכול לפעול.


אנחנו עובדים עם הרבה גופים מחוץ כמו הג'וינט, כמו אשלים, כמו עוד גופים אחרים. אז בלי שיתוף פעולה, אני לא יודע, אבל אני אתייחס אחר כך לדברים.

אנחנו קיבלנו על עצמנו משימה ביחד עם מט"י והרשות לעסקים קטנים ובינוניים להחזיר עטרה ליושנה ולנסות להפוך את נושא היזמות לפופולארי קצת יותר בקרב תלמידים בני הנוער. אני חייבת לומר שהתוכנית הזו פועלת בהצלחה גם בבתי ספר יסודיים ואנחנו מאמינים שגישה יזמית מתחילה כבר בבתי הספר היסודיים וכמובן שהאוריינטציה שלנו כאן בתוכנית הזו היא לחטיבות ביניים ולבתי ספר תיכוניים.


גם אנחנו באשכולות חשיבה מאמינים בחשיבות טיפוח ופיתוח גישה וחשיבה יזמית. אנחנו מאמינים שחשיבה יזמית מסייעת לתלמידים לפתח מיומנויות עבודה, כישורים חברתיים. חשיבה יצירתית שתעזור להם בבואם או בכניסתם לשוק העבודה בבוא העת. התוכנית שלנו תוכנית תופסים יוזמה, ממוקדת בחוויה כי כמו שניצן הטיב לתאר קודם התוכנית דעכה בבתי ספר בגלל חוסר עניין של התלמידים.


כשעברנו על החומרים שנלמדו בשנים הללו שניצן תאר באמת נתקלנו בחומרים מאוד טקסטואליים, פרונטליים, יבשים, דוחות רווח והפסד, אגרות חוב, מטבע חוץ, מיני נושאים שהם פחות קרובים לעולמם של התלמידים בבתי הספר וניסינו למצוא בתוכנית הזאת משהו יותר חוויתי יותר מעניין שהתלמידים יתחברו אליו.


מטרת התוכנית שלנו היא קודם כל זה הקניית ידע ופיתוח.

אני עדיין לא מבין איך היה פתאום כזו דעיכה, כל כך הרבה תלמידים למדו ועשו בגרות ופתאום בבת אחת הפסיקו להתעניין בדולרים.

כן. לאט לאט, תלמידים הפסיקו לרצות להשתתף בפרויקטים האלה של היזמות. מטרות התוכנית שלנו: אחד, הקניית של ידע ופיתוח מיומנויות בנושא יזמות. ידע מקצועי שמן הסתם התלמידים צריכים אותו בבואם לעסוק ביזמות.


מטרה שנייה היא יצירת תהליך חוויתי המבוסס על התנסות יזמית וכאן הדגש הוא באמת על חוויה, על דינמיות, על הנאה ולא על חומר פרונטאלי שמוגש על ידי מרצה שעומד בכיתה ורק מתאר בצורה תיאורטית את התהליך.


המטרה השלישית והיותר חשובה, כפי שאנחנו רואים שעולה מתוך השטח זה מתן מענה וביטוי לקשיים חברתיים ורגשיים בתהליך היזמי. אנחנו מאמינים שהטיפול בכל הנושא היזמי הוא לא קוגניטיבי גרידא אלא יש עוד מרכיבים חברתיים כי בדרך כלל תהליך יזמי הוא נעשה בעבודת צוות ובשיתוף פעולה של מספר משתתפים ואם לא ניתן מענה לקשיים החברתיים שעולים בתוך התהליך הזה הפרויקט היזמי פחות עשוי להצליח. אלה מטרות התוכנית.


מבנה התוכנית, אנחנו מדברים על תוכנית שנתית בת 32 מפגשים, שבני 90 דקות. סך הכל 64 שעות אקדמאיות לאורך השנה. במסגרת התוכנית השנתית התלמידים מתכננים ומקימים שני פרויקטים האחד אישי והשני קבוצתי. הסיבה לכך שיש שני פרויקטים זה בגלל הקשיים החברתיים והרגשיים שדיברנו עליהם באחת ממטרות התוכנית.


בדרך כלל בקבוצה שיוזמת ומקימה פרויקט הרבה פעמים יש ביטוי חזק יותר לחלק מהקבוצה וחלש יותר לחלק השני מהקבוצה. תמיד יש מישהו יותר דומיננטי, מישהו יותר חזק ואנחנו רוצים לתת בתוכנית שלנו ביטוי לכל אחד מחברי הקבוצה, גם למי שהוא פחות דומיננטי בקבוצה יכול לתת מעצמו בצורה מיטבית בפרויקט האישי. מה גם שאנחנו רואים סנכרון מתמיד בין שני הפרויקטים האלה. קיימים שני רבדים במהלך התהליך היזמי: האישי והקבוצתי.


במסגרת התוכנית יילמדו פרקים .. שיטת אשכולות ותורת המשחקים. תורת המשחקים מאמינה, וזה בסיס השיטה שלנו באשכולות, שהמשחק הוא כלי מאוד עוצמתי, סימולטיבי, מזמן סימולציות מתוך החיים, הרבה דברים שמתרחשים במשחק מתרחשים גם בחיים ואנחנו נשענים בסעיף הזה על ההנאה שבמשחק.


התוכנית מזמנת ומזמינה שיתופי פעולה עם בית הספר והקהילה על מנת שכל נושא היזמות לא יישאר בין כותלי הכיתה אלא יצא ממנה לתוך הקהילה ובמסגרת התוכנית מתקיימת אינטראקציה עם חברות עמותות ויזמים על מנת לאפשר לתלמידים ולמשתתפים בתוכנית לראות לאן ניתן להגיע או לאן ניתן לשאוף.

יוזמה וכמו שניצן אמר קודם אנחנו מבדילים יוזמה מיזמות. יוזמה היא לאו דווקא יזמות עסקית, אחריות, מנהיגות, עבודת צוות שאלה אלמנטים שהכרחיים בבואנו להקים יזמות כלשהי. תכנון וקבלת החלטות, תורת האילוצים וניהול משאבים זה חלק מהנושאים בהם אנחנו מטפלים בתהליך היזמי שלנו בתוכנית.


מה ייחודה של התוכנית הזו ולמה אנחנו מאמינים שהיא תצליח יותר מתוכניות אחרות? כלל התלמידים משתתפים בפרויקט שלנו באמצעות אותו פרויקט אישי שהזכרתי קודם. אנחנו שמים דגש על המושג יוזמה ולאו דווקא על יוזמה עסקית וכמו שניצן אמר אנחנו מטפחים יוזמות שהן קהילתיות, חברתיות, משפחתיות, אישיות ולאו דווקא כלכליות.


השימוש בשיטת אשכולות ובמשחק היא כלי חינוכי, משהו שמחובר יותר לעולם התוכן של התלמידים והתייחסות להיבטים חברתיים ורגשיים.

אני חושב שהבנו. הכנתם עוד תוכנית, מעניינת ומה עשיתם עם זה?

כיום התוכנית הזו מיושמת בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ, לא דרך מט"י והרשות לעסקים קטנים ובינוניים.

כמה זה עשרות?

מאות, מעל מאה. אנחנו פועלים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים. אנחנו לא פועלים בבתי ספר תיכוניים. התוכנית נוחלת הצלחה בגלל העובדה שאנחנו מחברים את הנושא הזה של מנהיגות אחריות ואקטיביות לקהילה, לבית הספר ולאו דווקא קושרים את זה למונחים כלכליים.

באיזו שעות התוכנית הזאת מועברת?

יש מקומות שזה בשעות הבוקר כחלק מתוכנית הלימודים בבית הספר, ויש מקומות שאנחנו פועלים בשעות אחר הצהריים.

זה במסגרת של חינוך לא פורמאלי?

כן, אחר הצהריים זה במסגרת חינוך א-פורמאלי.

אתם עושים את זה דרך משרד החינוך או שאתם פונים לבתי ספר והם מזמינים אתכם?

אשכולות חשיבה, אנחנו לא הספקנו להגיע לשקף האחרון, אשכולות חשיבה זה תוכנית שמתמחה בפיתוח העשרה באמצעות משחקים. אנחנו עובדים במאות בתי ספר לא רק דרך תוכנית היזמות. אנחנו מתמחים בפיתוח חשיבה באמצעות משחקים. זו תוכנית האם שלנו בה אנחנו מתמחים.


אחת הזרועות שלנו היא תוכנית היזמות שנבנתה על ידנו שמונהגת ומושרשת בבתי הספר. מאות בתי ספר בוחרים לקחת את אשכולות חשיבה בגלל אותו אשכול יזמות שאנחנו מביאים לבתי הספר. ברוב בתי הספר, ב-90% מבתי הספר אנחנו פועלים במסגרת יום הלימודים. יש לנו מספר עמותות שדרכן אנחנו מפעילים את אשכול היזמות דווקא בגילאי חטיבת הביניים בשעות אחר הצהריים.

מי מממן את הדבר הזה?

בתי ספר, עמותות, קרנות, תוכנית קרב למעורבות בחינוך, הורים. הרבה גופים שלוקחים חלק במימון הפרויקט הזה.

יש לכם רשימה של הערים בהם אתם נמצאים?

בודאי. אני גאה לומר שממטולה ועד אילת. אנחנו מלמדים בכל הארץ.

יפה. יש משהו שאתם רוצים להוסיף? יש משהו שהייתם רוצים לראות אחרת ממה שזה היום?

כן. הייתי רוצה לראות את מושג היזמות או את נושא היזמות נמצא בתפיסה החינוכית שלנו באג'נדה החינוכית שלנו ולהבין שכדי להפוך את הנוער שלנו לקצת יותר אקטיבי מהפסיבי שהוא נמצא היום אנחנו נצטרך להטמיע בהם את כל הנושאים האלה שדיברתי עליהם: מנהיגות, אחריות, יוזמה. אמן.

תודה. אז נשמע את משרד החינוך, האם אתם חושבים שמנהיגות ויוזמה אחריות אלו דברים טובים שצריך להטמיע בתלמידים?

כל מה שניצן הטיב לתאר משרד החינוך והתרבות תומך בו, מחזיק בו מה שהגברת עכשיו הציגה, כל הנושאים והמושגים הללו אנחנו בודאי מכירים אותם כחבר הוועדה לתוכנית יזמות משנת 1994 הוקמה ועדה רחבה מאוד על ידי המשרד ומכון ברנקו וייס לפיתוח החשיבה, הוצעה תוכנית לימודים מפורטת לבחינות בגרות.


התוכנית הראשונה במדינה שהיא מודולרית יחידה אחת, שתי יחידות, שלוש יחידות, ארבע וחמש יחידות בגרות. בצמוד לתוכנית הלימודים משרד החינוך והתרבות הוציא סדרה של ספרי לימוד, קובץ לניתוח אירועים, חשיבה יזמית, יזמות מהי, כאשר התוכנית הזו הייתה פרוסה בקרב 6,000 תלמידים בכל מערכת החינוך.


בצמוד לכך, לתלמידים חלשים פרסמנו תוכנית שנקראת חינוך לקריירה.

6,000 תלמידים זה לא הרבה.

6,000 תלמידים בתוכנית, בשלוש יחידות ומעלה זה מאוד קשה.

אבל לא בשנה אחת, על פני מספר שנים.

התלמידים החלשים חיברנו עבורם תוכנית שנקראת חינוך לקריירה, איך מציגים את עצמך בראיון עבודה, איך כותבים קורות חיים.

למה זה נפסק?

רק שנייה, זה בתחום החינוך העל יסודי. במקביל ישנה תוכנית שנקראת יזמים צעירים שהיא מופעלת באשכולות הפיס ברחבי המדינה בשיתוף הורים ובנק לאומי, לא באמצעות משרד החינוך והתרבות. מה שכן מופעל במשרד החינוך והתרבות זה תוכנית יזמות אבל יזמות לנוער מנותק בשיתוף ג'וינט ישראל ומה שבשנים האחרונות מתפתח תהליך של התחברות לתעשייה, התאחדות התעשיינים, מפעילים בשיתוף פעולה משרד החינוך והתרבות מספר תוכניות לימוד שפרוסות בחינוך היסודי, חטיבות ביניים ועל יסודי בהיקף כולל של 700 אלף שקל.


המשרד תומך ואילו התאחדות התעשיינים מדברים על 2.8 מיליון שקל. התוכנית פרוסה אני לא רוצה להלאות אתכם מה המרכיבים של התוכנית. עכשיו מדוע התוכנית הופסקה? התוכנית לא הופסקה, והתוכנית לא מחוסר עניין של התלמידים. משרד החינוך והתרבות החליט לצמצם את מקצועות הבחינות הבגרות לתלמידים וברגע שמצמצמים את בחינות הבגרות לתלמידים המקצוע הופך להיות לא רלוונטי כי התלמיד הוא אינטרסנט.


אם הוא לומד, הוא רוצה לדעת אם זה נספר לו ביחידות הזכאות לבגרות.

זו הסיבה שלא לומדים ערבית היום כי אין.

אני לא מתמצא בערבית. אני לא יכול להגיד. אני כמלווה את התוכנית ומי שהפעיל אותה באוכלוסיות מוגדרות חלשות אני חושב שיש לתוכנית מקום. אני רק תמהה באמת על ידידי ניצן. יש לי הרגשה שכל אחד עושה כבתוך שלו. הגברת מתארת כניסה למערכת החינוך. כשהיושב ראש שאל דרך מי הגעתם למערכת החינוך יסודי, חטיבה, על יסודי. איך בדיוק? מי האדם, הגוף שחתם ונתן אישור להכניס אתכם למערכת? בלי תאום לפחות עם אותם אנשים שעסקו בנושא הזה, לטוב ולרע.


אני לא מעריך עכשיו, אבל מבחינה ארגונית מה שתיאר ניצן פה זה פעילות מאוד ענפה שאני חושב שמן הראוי היה לחבור ביחד ולבדוק איך אפשר לקדם באמת את המטרות.

בשביל זה אנחנו מקיימים פה את הישיבה, אבל יכול להיות שהיה טוב אם גם אתם הייתם יוזמים. אתם כתבתם תוכנית יזמות אז הייתם יוזמים גם את השיתוף פעולה. זה היה בא מצידכם.

אדוני היושב ראש, זו פעם ראשונה שאני שומע על מט"י. פעם ראשונה שאני שומע. אני מכיר את התאחדות התעשיינים ואיתם אנחנו עובדים זה שנים, ישנן תוכניות מפורטות, בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים ובחינוך העל יסודי. תוך ליווי של מפעלים תעשייתיים את התלמידים בכתיבת פרויקטים.

חיים אני רוצה לשאול אותך, אם אנחנו רוצים להחזיר את הנושא גם ברמה של אפשרות לבגרות בלי להפוך את זה כאילו מקצוע לבד ועם כל מה שדורש מקצוע אלא במסגרת לא יודע מה, משהו יותר רחב. מה אתה מציע?

שהמקצוע יוכר כנספר לבחינות בגרות. כשאפשר לספור אותו במספר נקודות לזכאות לתעודת הבגרות.

כמקצוע נפרד. יש אשכולות של חשיבה ושל כל מיני.

יש את התוכנית שהיא, לצערי הרב, זה עוד פעם צמצום מקצועות הליבה שעליהם התלמיד נבחן. וזה הגורם העיקרי. ברגע שיהפכו את המקצוע למקצוע שאפשר לספור אותו במספר יחידות המזכות את התלמיד לתעודת בגרות מלאה.

את זה אני מבין, אבל חשבתי אולי על ידי חיבור, יש איזה מגמה כללית של צמצום מספר המקצועות או מה שהם מקצועות מדף וכולי. אז השאלה איך אפשר לעשות חיבורים, שותפויות בצורה כזאת שהדבר הזה, שאני חושב שכולם פה מסביב לשולחן חושבים שזה דבר מבורך, איך אפשר לעשות את זה? אתה לא מציע לנו איזו שיטה.

לא, אני מציע שיטה.

אתה אומר שיהיה בגרות.

בודאי כי אחרת איזה תלמיד לומד בלי, או להפוך את זה לפעילות בחינוך הבלתי פורמאלי ואז באמת ניתן באותה מסגרת של חינוך בלתי פורמאלי.

לא, אני חשבתי אולי אפשר בגרות במשותף עם משהו אחר, בכלכלה למשל, ישנם פרקים.

לא, אבל נגיד שאדם שלוקח ולומד כלכלה בבית הספר אז הוא יכול יחידה אחת בזה, יחידה אחת, זאת אומרת איזה צרוף של דברים, אני לא יודע בדיוק איך זה הולך לכן אני שואל אותך.

ישנה יחידה כזאת בכלכלה, יחידה של מושגי יסוד ביזמות. אבל לכתוב תוכנית עסקית ולכתוב, המקצוע הוא מאוד מורכב, מאוד מעניין ויש לו מקום במערכת החינוך. אז בגלל הדגל של צמצום חבל לקפד מקצוע כל כך חשוב.

ראשית אני רוצה לדווח על עוד פעילות שקיימת במשרד במסגרת תוכניות לימודים ייחודיות. כל בית ספר שיש לו עניין לעסוק ביזמות בחטיבה העליונה, יכול להציע תוכנית לימודים שמוכרת לבגרות, מצטרפת ללימודי כלכלה תוכנית חדשה. בית הספר מפתח את התוכנית שלו וזה .. הכי נכונה משום שלעודד תלמידים לחשיבה יזמית במנותק מסביבת החיים שלהם זה שוב נשאר תיאורטי.


הרעיון שעומד מאחורי המהלך הזה שבכל בית ספר שבו זה מתקיים התלמידים עוסקים בחקר הסביבה, בפוטנציאל של הסביבה, בתחומים שאכן מתאימים ליזמות בסביבת החיים שלהם ומפתחים ממש תוכנית יישומית שעומדת בקריטריונים גם של בחינות בגרות, בחינה פנימית בחינה חיצונית.



בעבר הייתה תוכנית דגם כזאת שהוצעה על ידי הרבה מאוד בתי ספר. לאור הדרישה להבטיח שהרמה תהיה גבוהה יותר ותעמוד בסטנדרטים של בחינות בגרות, משום שזה מזכה בציונים לתעודת בגרות ומצטרף לשתי יחידות כלכלה ומאפשר לתלמיד לקבל זכאות על 4 יחידות לימוד. כל בית ספר התבקש להתאים את התוכנית הזאת לסביבה שלו.


כיום ישנם שישה בתי ספר כאלה שפרוסים ברחבי הארץ. כל בית ספר על יסודי שמעוניין לפתח תוכנית ייחודית ביזמות וחשיבה תעשייתית יכול להגיש הצעה, הוא מקבל הדרכה ואנחנו בהחלט מעודדים ואני יכולה לומר שגם היושבת ראש החדשה של המזכירות הפדגוגית מאוד תומכת בעידוד תוכניות ייחודיות מהסוג הזה שצומחות מתוך בית הספר מהצרכים המקומיים שהילדים הם פעילים ואני חושבת שזה מהלך שבהחלט משאיר אותנו במסגרת מסודרת של מערכת חינוך שלא מוכתבת על ידי גורמים חיצוניים שכל אחד הרעיון שלו בהחלט מבורך.

אבל אני חושבת שאי אפשר להתעלם מזה שיש אחריות למערכת חינוך על איזה שהיא ראייה כוללת ואני בטוחה שבאים לכאן ויבואו לכאן עוד גופים שיש להם בהחלט רעיונות מאוד מבורכים אבל בסופו של דבר הכל צריך להיכלל באיזושהי מסגרת הגיונית שיש בה אחריות לאומית להפקת משאבים ולכן אנחנו פשוט, אני רואה במקרה המסוים הזה עוד נושא אחד שהוא בהחלט ראוי לעצמו אבל אי אפשר לנתק אותו מראייה כוללת של עוד צרכים רבים נוספים שיכולים להעשיר את המערכת.


במסגרת תוכנית לימודים חדשה בגיאוגרפיה, שהיא בהחלט פורצת דרך, יש לנו פרק שלם של 180 שעות שבו תלמידים, הנושא שלו תכנון ופיתוח, זה אחד הנושאים החדשים בתחום הדיסציפלינה באקדמיה ושם הילדים מנתחים את הרכיבים השונים של חשיבה של תכנון ופיתוח גם במרחב המקומי, גם במרחב הגלובלי ומערכות הקשרים ביניהם ויש פה אפשרות בהחלט להתמחות שיכול להיות שאפשר גם על הבסיס הזה ללכת אחר כך למיזם מקומי.


אי אפשר גם להתעלם מזה שיש נושא מה שנקרא אזרחות פעילה שגם בו מפתחים מנהיגות, מעורבות, אחריות. זאת אומרת ליצור תמונה שבה רק המהלך הזה עוסק בנושא של מעורבות חברתית ומנהיגות ואכפתיות לסביבה זה קצת מעוות את התמונה. זה בהחלט תורם אבל זה לא הפעילות היחידה שמתקיימת במערכת מהגילאים הצעירים ועד לחטיבה העליונה.

ואיך אתם בדיוק מיישמים את זה לתוך בתי הספר? אתם הקצבתם שעות לתוכניות שאת הצגת כרגע? זה נכנס לתוך בתי הספר?

בית ספר שרוצה לפתח תוכנית ייחודית הוא עושה את זה מתוך מכסת השעות המוכרת על ידי המשרד, ממומנת כולה על ידי המשרד, במסגרת אשכול חברה. במסגרת לימודי גיאוגרפיה, כל בית ספר שבוחר ללמד גיאוגרפיה בחטיבה העליונה, במסגרת השעות שיש מה שנקרא היום חובת בחירה וחופש בחירה. יש שתי אפשרויות עד חמש יחידות.

בית ספר שמעוניין יכול במסגרת לימודי גיאוגרפיה להגיע להתמחות אם רוצה על הבסיס הזה.. לתכנון ופיתוח למשל, זה רעיון שעלה לי תוך כדי האזנה לקודמיי, במסגרת לימודי אזרחות במסגרת השעות הקיימות היום, המשרד העלה את מכסת שעות החובה בלימודי אזרחות כדי לתת אפשרות למיזמים ולהרבה יותר פעילות חברתית וטיפוח מנהיגות של התלמידים כך ש, צריך לראות את המכלול ולראות באמת בסך הכל בפעילויות מה מתקיים במערכת.

כמובן שאם לא היו מערכת שגרזן הקיצוצים מונף עליה כמעט פעמיים שנה, לא כל שנה, אז אפשר היה לעשות הרבה מאוד דברים. אבל במערכת מקוצצת אין מנוס מלעשות החלטות שלפעמים חבל אבן אין מנוס, צריכים להחליט החלטות.

יש לך מספר של בתי ספר שהזמינו את התוכניות האלה?

כן, שישה בתי ספר, יש לי אפילו את השמות של בתי הספר.

התוכנית הזו שאת דיברת עליה זה דומה למה שהציגו בתוכנית החבר'ה מהמט"י?

בהחלט. תלמידים מגיעים ממש לפיתוח מיזם שהוא תואם את, אני מכירה למשל את התוכנית של עמק חפר, ילדים חקרו עם ההורים שלהם מה הפוטנציאל הכלכלי בסביבה שלהם, מה היה כדאי לפתח בסביבה שלהם והם כבר בעצם בוגרי מערכת עם חשיבה למיזמים ויוזמות כאלה ואחרות בסביבת המגורים שלהם.

הבנתי. אז מישהו יכול להסביר לי האם מה שקורה, לפי מה שאני הבנתי ויכול להיות שלא הבנתי נכון, יש פה גוף שמדובר על מאה ומשהו בתי ספר ואתם מדברים על שישה בתי ספר, אז איך בדיוק יוצא שבתי הספר פונים לגופים פרטיים ולא פונים למשרד החינוך כשמשרד החינוך בעצם מממן את זה ומוכנים לשלם על זה עצמאית.

אתה צריך לשאול את זה את הגופים שלא פונים למשרד החינוך.

אני שואל אתכם כי אתם מייצגים את בתי הספר. בתי הספר פונים אליהם ולא פונים אליכם. למה?

אני לא יודע אם בתי הספר פונים אליהם.

איך הם מגיעים למצב שיש להם מאה ומשהו בתי ספר?

לא קיבלנו תשובה דרך מי הגיעו למערכת. היושב ראש קודמך שאל.

קודם כל אני רוצה להבדיל בין התוכניות המצוינות שיש להתאחדות התעשיינים וכיוצא בזה. אנחנו לא מדברים האלה שהם חשובים מאוד. הכרות של תלמידים עם המערכת התעשייתית וכל הפעילות הזו היא מאוד חשובה. אנחנו השליחות שלנו זה לפתח חשיבה יזמית אצל בני נוער כדי שבאיזה שהוא מקום בעתיד זה ייתן תועלות בגלל החברה בוודאי בתוך הקהילה העסקית.


יש פה שני דברים שונים לחלוטין. ואנחנו מחפשים את החיבור הזה, אנחנו מחפשים איך לעשות את הדברים האלה. סוגיות של חינוך זה סוגיות שמעסיקות את עם ישראל מאז ומעולם. אני לא חושב שהתשובה שלנו היא תשובה שיש עליה סימן קריאה וכל השאר סימן שאלה. לא זה העניין ואנחנו מנסים ואנחנו לומדים ולומדים מאי הצלחות של אחרים ואנחנו מקווים שיש לנו מענה טוב יותר.


אנחנו בשלב, מנסים לא לבחון רק את ההצלחה שלנו רק דרך היכולת להעביר את זה לבגרות. החיבור שלנו לאשכולות הוא בא מתוך הגישה של אשכולות של החווייתיות שבעניין ויצירת עניין אחר אצל התלמידים. ברור לנו, הדברים של מר נבון וגברת סגן הם ברורים. המצב שבו התלמיד הוא מספיק חכם, גם התלמיד הצעיר הוא מספיק חכם למדוד את מה שהוא רוצה לעשות בבית ספר רק בעיניים של הנקודות שהוא מקבל במסגרת הבגרות היא מוכרת לנו. אנחנו מחפשים למצוא את הדרך העוקפת לעניין, ליצור את החוויה האחרת. אנחנו חושבים שזה ניתן.


אני חושב שההצלחה של אשכולות בפיילוט, זה עדיין פיילוט, של כמאה או אני לא יודע כמה בתי ספר ברחבי הארץ מוכיחה את עצמה שזה ניתן. מה יקרה בעוד שנתיים בעוד שלוש אני לא יודע. יכול להיות שכמו שהתוכנית של ברנקו וייס דעכה אחרי כמה שנים יכול להיות שגם זה ידעך.

של המשרד לא של ברנקו וייס.

של המשרד, נכון. אבל יכול להיות בהחלט, אבל אני חושב שאנחנו מחויבים להעסיק את עצמנו איך אנחנו ממשיכים את זה ומשפרים את זה כל הזמן. זו הסיבה שפנינו לאשכולות. עכשיו, באמת המטרה שלנו ובעניין הזה אין לי תשובה אינטליגנטית להגיד למה אנחנו לא חברנו אליכם, ואני מתכוון באמת לעשות את זה מיד אחרי הישיבה הזאת.

אנחנו תרמנו במשהו.

בהחלט תרמתם. עצם העלאת הנושא הוא תרומה די משמעותית. אבל בהחלט המטרה שלנו בסופו של דבר שהמאות יהפכו לאלפים. ואנחנו נצליח להגיע להרבה מאוד תלמידים ונוכל לשבת פה בשנה הבאה ואולי בשנים הבאות ולהגיד כן גם בעניין הזה תרמנו ונרתמנו.

אני יכולה להוסיף? תודה. התוכנית שלנו, אני עונה בעיקר לכם, נבנתה בעקבות צורך שעלה מבתי ספר לעשות איזה שהוא בידול מתוכניות מסוג אלה לתוכנית שלנו. הרבה בתי ספר רואים את חשיבות הנושאים שדיברנו עליהם: אחריות, מנהיגות ויזמות אבל לא מעוניינים להפוך את זה כמקצוע שנלמד לבגרות עם מבחנים או להפוך את זה למקצוע שנלמד בהיקף של 186 שעות אקדמאיות.


אנחנו מדברים על איזה שהוא פלח של נושא מאוד חשוב לבתי הספר אבל שלא יתפוס חלק הארי בלימוד של התלמידים האלה. עכשיו, כרגע אנחנו מדברים, כשאני מדברת על מאות בתי ספר שאנחנו פועלים בהם ברחבי הארץ זה דרך זרועות של משרד החינוך. אנחנו לא פועלים באופן עצמאי. תוכנית קרב למעורבות לחינוך היא זרוע של משרד החינוך. האגודה לקידום החינוך זה זרוע של משרד החינוך. התקציבים של שני המקומות האלה הם מגיעים גם דרך משרד החינוך. תוכנית קרב למעורבות בחינוך.

כמה שנים התוכנית הזאת עובדת?

התוכנית שלנו מ- 94, 13 שנה.

יש תוצאות? יש תוכניות שיצאו מתוך היוזמות האלה? יש משהו פיזית שיצא מזה?

תוכנית היזמות של אשכולות שנתיים. לא ניתן למדוד. דיברנו על זה קודם.

אז כרגע זה איזה שהוא פיילוט בדיקה שאתם כרגע הרמתם ואתם מקווים שיצא מזה איזה משהו.

אני מניחה שכדי לכמת את מה שנעשה בכיתות אנחנו צריכים איזה פרספקטיבה של שנים.

אבל עדיין לא קיבלתי ממך תשובה לעניין של הפנייה לתוך המוסדות, מוסדות החינוך דרך עמל, דרך הרשות המקומית, דרך מנהלי בתי הספר.

אנחנו עובדים גם דרך רשויות מקומיות, גם עצמאית מול בתי הספר. בתי ספר מקבלים שיעורי העשרה. בכל בית ספר זה קיים. יש רשויות ששיעורי העשרה ניתנים בבית הספר דרך הרשות, דרך משרד החינוך ויש מקומות ששיעורי ההעשרה ניתנים באופן פרטי דרך ההורים, תשלומי הורים, קרנות, עמותות וכולי. אנחנו מקבלים פניות דרך מחלקות חינוך ברשויות מקומיות וגם דרך בתי ספר.

אני לא הבנתי.

אתה מכיר את תוכנית קרב למעורבות בחינוך?

אני הייתי חבר בוועדה.

תוכנית קרב פועלת בכל הארץ, ואנחנו החברה הכי גדולה שעובדת בקרב.

אני חושב שבעצם עצם העובדה של הדיון כאן זה למצוא אפשרות לשיתוף פעולה ולהתקדם עם הנושא הזה ולא להיפך. מה שאני מציע קודם כל לפני שאנחנו נמשיך עם הדיון, שבאמת כמו שציין מקודם ניצן כך שהוא יפנה למשרד החינוך, ואני מקווה מאוד שאם אתם תבדקו את היוזמות שלהם ואם זה ניתן ליישום ולשיתוף פעולה אז תיקחו את זה כי באמת אני רואה לנכון שהגוף השני, של אשכולות, שהתחבר אם הוא נכנס לתוך מאות בתי ספר זה כבר מראה על איזה שהוא הישג, זה כבר מראה על איזו שהיא הצלחה.


אם מבחינתכם אז איזה שהוא עניין להתקדם איתו אז אני מאוד ממליץ לקחת את זה לתשומת לבכם ולשקול את זה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לנושא?

אני מנהל מט"י חולון. חולון, בת-ים וסובב תל-אביב. אני רוצה להתייחס כמי שהעביר מספר תוכניות לחבר'ה צעירים בבתי ספר בתחום הזה של יזמות ואני מדבר גם תיכונים, מהיסודי מכיתות ה' ועד כיתות י"א בערך, גם במסגרות פרטניות וגם במסגרות אחרות שמשרד החינוך חלקן מעורב.


אני דווקא רוצה להתייחס לצד השני ולגעת בנושא הזה בקטע של המורים. אם עד עכשיו כאן התייחסו בנושא של התלמידים אני רוצה להתייחס לצד של המורים עצמם. אני הפעלתי בעבר שלוש תוכניות, שלושה קורסים בנושא היזמות למורים, שהמטרה שלהם לא הייתה שמורים יבואו ויפתחו עסקים עצמאיים אלא המטרה הייתה שהמורים יקבלו כלים בתחום היזמות כדי שהם יוכלו גם במסגרת עבודתם כמורה לפתח יוזמות מיוחדות לבית הספר ולתלמידים שלהם במסגרת אותו מקצוע. צד אחד.


במסגרת שיעורי היזמות שחלק מבתי הספר התחילו ונכנסו אליהם אם זה דרך אשכולות חשיבה או דרך תחומים אחרים, יש מורים שמעוניינים היו בנושא הזה. משרד החינוך בשלב מסוים נתן את זה כגמול השתלמות והכיר בתחום הזה. אני העברתי שלושה או ארבעה קורסים כאלה שילמדו בכל קורס כזה בסביבות ה- 30 מורים ועובדי הוראה.

אתה אומר שהם יעבירו את זה לתלמידים או שהם עצמם יפתחו את חומרי הלימוד שהם מעבירים בכיתה בצורה אחרת?

אני מדבר על שני הדברים האלה.

אתה גם מדבר על יוזמות פרטיות?

אני מדבר על זה שקורס יזמות כזה אמור לתת להם, לאותו מורה, שני דברים שהם מאוד חשובים. דבר אחד, כל פיתוח החשיבה יזמית לכיוון שמה של מה שעושה במסגרת המקצועות שלו. אפשר ללמד מתמטיקה באמצעות הספר הרגיל והכל וזה ואפשר ללמד מתמטיקה גם דרך הכנסת וכמובן בצמוד לחומר הלימוד, אבל אפשר ללמד את זה גם דרך איזה שהוא מאזן.

זאת אומרת במקום שתי רכבות, אנחנו נדבר שתי חברות.

בדיוק. עם דוגמאות ממש.

אתם בדקתם את התוכנית הזאת? כי בסופו של דבר אותו ילד הוא מתמודד במבחן הבגרות והשאלה היא האם אותה תוכנית שאתם מכניסים לתוך בית הספר ומחליפים את מה שנהוג בו נגיד בבית ספר לאותו מורה שהוא יודע, השאלה אם זה בא ותורם או זה יכול, מה מדד הבדיקה שלכם?

אני כנראה לא הסברתי את עצמי. אני לא מציע תוכנית לימודים חלופית לתוכנית של משרד החינוך. אני בא ומדבר על הנושא של הכשרה של כוח האדם בבתי הספר, של המורים, במסגרת, כל מורה יכול לבוא ולעשות גמול השתלמות ללמוד קורסים שונים. אם זה בשנת השבתון שלו או בתקופות אחרות.

בעבר יכול היה המורה ללמוד גם את תחום היזמות, עד לפני כשנתיים או משהו כזה, בשנתיים האחרונות משרד החינוך לא מאפשר למורים ללמוד קורסים של יזמות שאנחנו לפחות הוכחנו שהם עוזרים למורים במסגרת א' העברת החומר שלהם, ב' בפיתוח יוזמות חדשות בבית הספר.

יש למשרד החינוך תשובה בעניין הזה?

התוכנית שחוברה גובתה בהכשרת צוות של כ- 50 אנשים במשך שנתיים באוניברסיטת בר אילן, להכשיר מורים כיצד להעביר את התוכנית, כיצד בונים תוכנית עסקית מלווה בייעוץ אקדמי.


מה שהאדון, אם אני הבנתי נכון, הוא מתכוון שהוא מארגן קורס השתלמות למורה על מנת לקבל גמול לא על מנת ללמד יזמות. אני מבין נכון?

נכון. חלקם. לא. חלקם אמורים ללמד יזמות, חלקם מלמדים יזמות במסגרת בית הספר היסודי או חטיבת הביניים וחלקם לקחו את זה כחלק מהנושא של פיתוח יוזמות בתוך בית הספר.

לי אין תשובה לשאלה, למה הקורס לא הוכר לגמול.

כי אולי הנושא הזה של הוועדה, יוכל לפתוח צוהר נוסף.

אין לי מידע איזה שיקולים מפעילה המערכת בחולון ובת ים לאשר קורסים ולא אחרים לגמול. כי גמול בסופו של דבר זה כסף, גם התוספת במשכורת. אני רוצה להבטיח שאותו מורה שעבר השתלמות תהייה לו מטרה לאותה השתלמות שהוא עבר. כי אם הוא לא ילמד תוכנית יזמות אז מה עשינו? לתת לו הכרה בהשתלמות שהוא לא הפיק מזה שום תועלת ממשית?

זה לא שלא מפיק תועלת.

מה יכול? אתה מחנך אדם להיות יזם, אתה רוצה לחנך את המורה להיות יזם. זה מה שאני הבנתי.

נכון.

אני לא חייב לתת לו גמולים.

אנחנו כולנו עדים שכל נושא של יזמות זה מפתח חשיבה גם למורה זה טוב וזה תורם. אז אחד מהדברים שאני חושב שגם אתם צריכים לשקול כי אני יודע שחלק מהדברים שהם גמולים למורים.


טוב, אנחנו נסכם בכך שאותם, אני סך הכל ממלא פה מקום של היושב ראש, אז אני אבקש ממשרד החינוך לשקול את כל הדברים, לשקול את כל הנושאים שעלו כאן גם מבחינת בתי ספר, גם מבחינת התגמולים שהעלו הנכבדים ואני מקווה מאוד שאנחנו בזמן הקרוב נראה איזה שהן תוצאות מהעניין.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45