PAGE
23
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
8.1.2007
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שני, יח' בטבת תשס"ז (8 בינואר 2007), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 08/01/2007
הזנחה קשה בהוסטל בראשון לציון, הזנחה קשה בהוסטל לאנשים עם פיגור שכלי -"בית אנדרו" בראשון לציון
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הזנחה קשה בהוסטל בראשון לציון
של חבר-הכנסת דב חנין
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הזנחה קשה בהוסטל לאנשים עם פיגור שכלי "בית אנדרו" בראשון לציון, של חברת-הכנסת נאדיה חילו
מוזמנים
¶
שולה מיטבסקי
- מנהלת גמלאות – המוסד לביטוח לאומי
נעמי אחימור
- ראש מנהל לשילוב חברתי- עיריית ראשון לציון
יוסי מלכה
- מנכ"ל אקי"ם ישראל
נעמי רז
- אקי"ם ישראל
לאה ברקמן פורת
- מנהלת מח' ועדי הורים – אקי"ם ישראל
מידד גיסין
- יו"ר צרכי בריאות ישראל
גל אזולוס
- מפעיל "בית אנדרו"
ריצראד זקין
- ועד הורים "בית אנדרו"
ליזון זקין
- ועד הורים "בית אנדרו"
עדה גולדשטיין
- ועד הורים "בית אנדרו"
דינה לוי
- ועד הורים "בית אנדרו"
אהובה מבשור
- ועד הורים "בית אנדרו"
ליאת בן חביב
- ועד הורים "בית אנדרו"
ריינה בן חביב
- ועד הורים "בית אנדרו"
אהרון גולדשטיין
- ועד הורים "בית אנדרו"
נעמי פרנץ
- ועד הורים "בית אנדרו"
מנהלת הוועדה
¶
וילמה מאור
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הזנחה קשה בהוסטל בראשון לציון של חבר-הכנסת דב חנין
2. . הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הזנחה קשה בהוסטל לאנשים עם פיגור שכלי "בית אנדרו" בראשון לציון, של חברת-הכנסת נאדיה חילו
היו”ר משה שרוני
¶
צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, הצעה לסדר היום (דיון מהיר הצעה לסדר היום הזנחה קשה בהוסטל בראשון לציון של חבר-הכנסת דב חנין והצעה לסדר היום (דיון מהיר): הזנחה קשה בהוסטל לאנשים עם פיגור שכלי "בית אנדרו" בראשון לציון, של חברת-הכנסת נאדיה חילו.
בבקשה, חה"כ חנין
¶
דב חנין: תודה רבה אדוני היו"ר, אני פגשתי את הנושא בכתבה שקראתי של גב' רותי סיני ב"הארץ". ואני חייב לומר אדוני היו"ר, שכתבות חברתיות קשות מתפרסמות מדי פעם וגם הכתבת רותי סיני יודעת לספר לנו על עניינים קשים שקורים בחברה הישראלית. אבל אני חייב לומר לך שהכתבה הזו זעזעה אותי מעבר למה שאני הכרתי ולמה שאני פגשתי בתקופה האחרונה.
יש לנו באמת סיפור נורא. יש לנו מעון שמפעיל זכיין שזכה במכרז של משרד העבודה והרווחה, הוא מפעיל מעון לאנשים שסובלים מפיגור שכלי. ושורת הטענות שישנן במקרה הזה למעשה מקיפה את כל המישורים שאנחנו יכולים לעלות על דעתנו של חיים של אנשים באיזושהי מסגרת.
הטענות הן כאלה, אני עובר על הטענות העיקריות ויושבים פה נציגי ההורים, יכול להיות שיש גם טענות נוספות. יש טענה של מחסור בעובדים, המקום הזה כנראה מתופעל ע"י צוות חסר, זה כמובן חסכוני, זה חוסך כסף ולכן הטענה היא שיש במקום בפועל 50 אחוז פחות ממה שמשרד הרווחה דורש. יש גם תחלופה מאוד גבוהה של מנהלים, של עובדים סוציאליים, של מטפלים. מן הסתם תנאי העבודה במקום לא כל-כך קורצים ואנשים לכן לא רוצים להישאר שם הרבה זמן.
הבעיה הזו של מחסור בעובדים יוצרת מצבים של מצוקה, יש זמנים שבהם ל-24 מטופלים שנמצאים במקום, יש מטפלת אחת בלבד שהיא צריכה גם למיין כביסה, לקפל, לסייע ברחיצה, להכין ארוחת ערב וכד'. כאשר זה המצב זה לא מפתיע שחוסים במעון הזה נאלצים להתקלח בכוחות עצמם, כנראה שלא כולם יכולים לעשות את זה. מתקלחים במים קרים, לא מטופלים, לא מקבלים עזרה מינימלית ברחיצה, בלבישה, דברים שהם צריכים אותם.
אנחנו שומעים על מצבים שבהם לאורך כל השבת, מכניסת השבת ביום שישי עד יום ראשון בבוקר, לא עד צאת השבת, יש עובדת אחת שמופקדת כל מה שקורה במעון הזה. תמונה שבאמת לא מאפשרת שום טיפול באנשים שנמצאים שם. זה כנראה לא אפיק החסכון היחיד שמשתמשים בו. במעון לא רק שחוסכים בעובדים – חוסכים גם בהוצאות אחרות, כנראה שגם מזון עולה כסף למרבית הצער, ולכן גם המזון הוא מצרך במחסור במעון הזה. אנחנו שומעים על ארוחות שמקבלים בהן מנות קטנות במיוחד, לפעמים מנות שמתאימות לרבע מהאנשים שאמורים לאכול; לפעמים מקבלים מנות אחרונות בכמות שמספיקה ל-5 אנשים כשיש שם 24, אז אנשים צריכים לריב.
דב חנין
¶
אדוני היו"ר, אתה באמת מכוון לשאלה היותר רחבה והיותר מקיפה שיש פה מעבר למקרה הקשה והנורא של המקום הזה. אבל עוד לפני שאני יעזוב את המקום, אני רוצה להביע באמת כעס על מצב שבו מעון שנמצא באחריותו של משרד הרווחה, יכול להגיע למצב שמטופלים מפסידים 6,7 קילו; שמטופלים אינם זוכים למינימום הבסיסי של התייחסות אנושית לאנשים שצריכים טיפול וצריכים עזרה; של פגיעה באנשים שעליהם אנחנו צריכים לשמור יותר מכל ועליהם אנחנו צריכים להקפיד, כי לשם כך הרי מעונות כאלה הוקמו מלכתחילה.
אתה אדוני היו"ר, מפנה את האצבע לדעתי, לבעיה הבסיסית, המבנית שיש מאחרי הפרשה הזו. והבעיה הזו כמו בעיות אחרות מביאה אותנו בחזרה לשיטת ההפרטה. שיטת ההפרטה שבה מעבירים שירות חיוני לידיים פרטיות ומה אפשר לעשות, קשה לעשות רווחים מהשירותים האלה. הדרך היחידה לעשות רווחים מהשירותים האלה היא הדרך הקלאסית של לצמצם בעלויות, לצמצם בהוצאות ולייצר שולי רווח יותר גבוהים.
וכך אנחנו מגיעים למצב, אדוני היו"ר, אני יודע שאתה כל שבוע בוועדה הזו מגיע לעוד דוגמה, כל פעם זה חברי-כנסת אחרים, שמביאים בפניך. ויש פה איזושהי בעיה.
היו”ר משה שרוני
¶
הבעיה המרכזית שבממשלה הקודמת ובכנסת הקודמת, נתנו יד להפרטות ורפורמות. בכנסת הזו לא ניתן יד לשום הפרטה ולשום רפורמה, גמרנו, המדינה, הממשלה אחראית על נושאים, הם צריכים לתת את השירות, זה הכל. לא צריכים לתת לחברות שמזלזלות, חברות שלא מעניין אותן חוץ מהרווחים לתת. לא יהיו רפורמות ולא הפרטות, זה מה שיהיה.
דב חנין
¶
תודה אדוני היו"ר. אני רוצה רק להוסיף שגם אותן רפורמות והפרטות שכבר התבצעו, כבר יצאו לדרך, יש ביכולתה של הכנסת לומר את דברה.
דב חנין
¶
להחזיר בחזרה. האמירה הברורה שלנו צריכה להיות שיש אחריות ציבורית ויש אחריות חברתית, ואנחנו כמדינה, אנחנו כחברה, רוצים לקחת על עצמנו את האחריות החברתית הזאת, לא מתנערים ממנה, לא יכולים להתנער ממנה. ולכן מעבר לטיפול הדחוף והמהיר והחשוב שצריך להיות בענייני המעון הזה, אני חושב שחשובה האמירה הערכית והעקרונית שתצא משולחנה של הוועדה הזאת. תודה רבה.
נאדיה חילו
¶
רווחי, כן. רווחי עם אלמנטים עסקיים. עכשיו ברור לי שהתמונה שנשקפת מהכתבה שאני לא רוצה לחזור על כל פרטי הפרטים, מציגה לפנינו תמונה מאוד קשה שהיא גם גובלת בעיני ממש בהתעללות מסוימת. אם זה חסכון ומחסור במערך התמיכתי של כוחות טיפוליים להיות, עובדים סוציאליים ואחרים; אם זה במערך הטיפולי של כוח אדם שאמור לתת את המענה הבסיסי היומיומי של טיפול יומיומי; ואם זה במערך הקיומי שזה בעיני הגבול המאוד בסיסי, אני פשוט לא מסוגלת להבין איך לא ניתן לתת את הצרכים הבסיסיים של מזון ומים ומקלחת לאנשים שזקוקים ותלויים בחברה יותר מכל אוכלוסייה ויותר מכל קבוצה אחרת.
לא בדיעבד החברה בעצם נתנה מענה והציגה מענה, שירותי הרווחה ההיסטוריים, לאותם אנשים שהוגדרו כחוסים, שבעצם לתת להם את החסות ואת המענה ואת התמיכה ואת המטרה ואת החיבוק וכל מה שצריך במעון יום, מצד אחד לשקם ולעזור ומצד שני, לאפשר להם גם השתלבות נכונה וקליטה בחברה.
המקרה הוא פשוט מזעזע. אמר חברי דב חנין, על המקרים שמתוארים, אני גם ניזונתי רק מהתקשורת ומהחומרים שהגיעו אלי, אני מודה שלא ביקרתי ואולי רצוי שאנחנו נתאם יחד סיור משותף ונגיע למעון. אני חושבת שזה חשוב כי אני מאמינה שההתרשמות בשטח ועבודת השטח אין לה תחליף. זה לפחות בעיני.
אני לא הספקתי לעיין בכל הניירות שהונחו היום לפני, רק ברפרוף מאוד קטן, אבל יש לי כמה שאני רוצה לשאול.
היו”ר משה שרוני
¶
חברת-הכנסת נאדיה, למשרד הרווחה יש מכתבים מנובמבר ומדצמבר ולא מצאו לנכון להעביר לוועדה, לפחות שבוע לפני הדיון, רק הבוקר הביאו את כל המכתבים האלה. זה תעודת עניות למשרד הרווחה איך הם מטפלים ואיך מתחשבים בוועדה בכלל. אנחנו נוציא מסקנות בנושא זה לגבי משרד הרווחה.
נאדיה חילו
¶
אני רוצה לשאול כמה שאלות, שאני מקווה שאני אקבל לגביהן גם תשובות, ואותן תשובות יתנו לי את האפשרות גם לבנות את המסקנה שלי בצורה יותר ברורה. בנושא של המכרז – שמוצג מכרז לשירותים מהסוג הזה, מה הקריטריונים שנבחנים ואיך מפקחים ומבקרים יום יום על הביצוע של הקריטריונים שגובלים גם בתנאים, בהפעלת מסגרות. אני מניחה שהמכרז גם מציג תנאים מסוימים ובסיסיים להפעלת מעון ואני גם רוצה להניח שבאותם הפריטים של המכרז גם מופיע לגופו של עניין, על כל חוסה את המערך הטיפולי, כוח-אדם.
ואני רוצה גם להניח, אני לא יודעת אם זה נכון, אני לא עברתי, גם על הנושא של המזון, התפריט, כמו בכל מעון, אני מכירה את זה ממעונות ילדים. אני יודעת ששם כשרוצים להעביר מעון ילדים או לתת תקן, אז יורדים לפרטי פרטים אפילו לתפריט של המזון ואבות המזון והתקנים והשעות וכל הזה. ואני שואלת אם זה נעשה.
השאלה השניה שלי, מבחינת הפיקוח של משרד הרווחה, גם על גופים כאלה שהופרטו, מה מידת הפיקוח, תדירות הפיקוח.
נאדיה חילו
¶
אדוני היו"ר, גם אם יש לי את התשובות, אולי חלקן, אבל אני רוצה באמת לשאול מה תדירות הפיקוח, כל כמה זמן מגיעים, האם הדוחות של הפיקוח מועברים למנגנוני על. כלומר, איך המסלול הזה של הפיקוח עובר הלאה. והשאלה השלישית שלי שבעצם שאלתי אותה גם בשניה, אבל באופן מאוד ספציפי את תדירות הפיקוח ואת המסקנות. ואם הוועדה יכולה לקבל את הדוחות האחרונים גם של הפיקוח. תודה.
רינה בן חביב
¶
אז אנחנו חושבים ככה. האם קיימות אמות מידה שונות, בעוד מתבצעים מעצרים, חקירות והשעיות לאלתר של פקידים ובעלי תפקידים בכירים ברשות המסים שמזעזעים את המדינה. במקרה של בית אנדרו אם החשדות הכבדות והתלונות במשטרה, הן שלנו והן של המשרד, הזכיין ממשיך לנהל את הכספים שהקצתה המדינה. אנו ההורים שוב מבקשים את השעייתו המיידית של הזכיין, עד לאחר שכל הגורמים יחקרו לעומק ובשקיפות מלאה את התנהלותו ואת החשדות נגדו.
לכן, אפילו על בסיס ההמלצה הסופית בדוח ועדת הבדיקה כי לא ניתן להישען על תביעה ואמון של ההורים, אנחנו מבקשים כי ייפסל גל אזולוס מניהול ההוסטל לאלתר. תודה רבה.
גל אזולוס
¶
תודה שניתנה לי ההזדמנות להגיב. אני חושב שאנחנו כמערכת היינו מערכת פתוחה, מכילה הורים, ההורים שנמצאים כאן הם חלק מקבוצת הורים ויש גם הורים אחרים בהוסטל. יש לי פה שלושה מכתבים של הורים שהם מרוצים מאוד מהטיפול, אתם לא הייתם נוכחים ואני מזמין אתכם להתארח אצלנו בהוסטל. ויש פה שלושה מכתבים של הורים שאני מעביר לכם אותם, תסתכלו בבקשה.
וכן יש לי מכתב מוועד ההורים שנכתב ב-15.10 אשר מודה לנו. אם אני יכול לצטט במילה אחת: "אנו ההורים והאחים של דיירי בית אנדרו רוצים להביע את תודתנו על המוכנות שלכם. בישיבה האחרונה הרגשנו שהתייחסתם בכובד ראש לטענותינו ובקשותינו. למדנו כי יש מחשבה מעמיקה לכל פרט ופרט ושדעתנו ושל הורים, לקחת בחשבון". כלומר, ועד ההורים כתב לי מכתב שבו הוא מודה על הטיפול ועל ההתייחסות.
עכשיו אנחנו כמערכת מתעסקים עם אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה לא קלה, ואני חושב שאם הורים וועד ההורים כתב לי מכתב כזה, כנראה שאנחנו באמת עושים מאמצים מאוד כבירים כן לתת. ואני חושב שגם בדוח הוועדה כתוב שחור על גבי לבן, מתוך 12 עמודים של הוועדה, יש פה מספר ליקויים שעלו ודברים שהוועדה שביקשה. אנחנו תיקנו את הדברים האלה לאלתר. ואני חושב שכל מערכת שעושה, יש לה גם את האפשרות לתקן את עצמה וגם להפיק איזה שהם דברים, כי רק כשעושים אפשר לטעות. ואני חושב שאפשר לראות בדוח את כל הנושא של הטיפול הרפואי ואת כל נושא האוכל וביגוד וכל הדברים שעלו, או מים חמים, שהדיירים בהחלט קיבלו את מלוא המענה, כולל תכניות.
ואני בעצמי מיניתי אדם שהיה אחראי על תוכניות קידום, ואחרי זה הוא מונה למנהל וכשהדברים לא הסתדרו, מונתה גילה קורן שהיא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית והיא ניהלה הוסטל. ואני רוצה להגיד לכם ואתם מוזמנים לבוא ולראות את האנשים, ויש פה גם התרשמות של הוועדה. כשאתה בא ואתה מדבר עם הדיירים עצמם, אני חושב שכל אדם שהיה וכולל גופים שונים וכולל אנשים שונים וכולל מבקרים, התרשמו בצורה מאוד חיובית באיכות החיים של הדיירים, שהיא כמובן רב ממדי.
אבל יש דברים מערכתיים, אני חושב שכמו כל מערכת טופלו, אבל אנחנו כמערכת היינו מאוד פתוחים וקשובים. יש לנו ועד הורים, יש דיאלוג עם ההורים, ההורים היו שותפים לאורך כל השנתיים האחרונות לכל מיני דברים שנעשו בהוסטל. ואני חושב שכל אדם יש לו תכנית אב, כולל תכנית קידום ואתם מוזמנים לבוא ולראות את זה.
סליחה שאני צריך לייצג את כל הגופים הפרטיים, אבל אני חושב שאנחנו עושים עבודה מאוד קשה ומאוד טובה. ולבוא ולהגיד דברים שהם מוכללים סתם מאיזושהי ידיעה כללית לגבי כל מיני, לדעתי זה לא נכון. ואולי באמת אני מזמין אתכם ברצון רב את כל חברי הוועדה, תבואו ותתרשמו בעצמכם.
היו”ר משה שרוני
¶
אם היה כל-כך טוב, למה היו כל-כך הרבה תלונות, אני לא מבין את זה. אתה יודע שאומרים "אין אש בלי עשן".
גל אזולוס
¶
עוד מילה, אם אפשר. אני חושב שבאמת נבחרה פה ועדה מאוד מכובדת ע"י משרד הרווחה ולא אני בחרתי אותה, אני לא קשור אליה. אבל אם ההורים, גם את משרד הרווחה וגם את הוועדה של משרד הרווחה לא מקבלים, לא מכבדים את דבריה, ועדיין ממשיכים. אני קורא להורים מפה לשתף פעולה אתנו, יש כאן מנהלת חדשה ואני מציע לתת לה את ההזדמנות להשתפר. ועם כל הרצון הטוב וכל הפערים אולי שההורים מבטאים, אני חושב שכן יש מקום לבנות את הדברים האלה בצורה כזאת לדעתנו.
היו”ר משה שרוני
¶
אבל אני שואל שאלה קצרה מאוד, למה היו צריכים לחכות שההורים יבואו ויגידו את כל הדברים האלה?
קובע מבקר המדינה
¶
"הביקורת העלתה כי משרד הרווחה לא יזם בחינה של המבנה הארגוני שלו כמתואר לעיל.." (כלומר התאמת מבנה ארגוני של המשרד לתהליכי הפרטה) עוד נמצא כי באגפים ובכלל זאת האגף לטיפול באדם המפגר, אדוני היו"ר, "פחת מספר המשרות, פחת מספר המשרות תכנון, ניהול ופיקוח ב-16 אחוז. ההפחתה באה בד בבד עם הגדלת השירותים הנרכשים מגופים חוץ ממשלתיים".
אדוני היו"ר, גם לשיטתה של הממשלה כאחראית למתן השירותים לאנשים. יש ויכוח גדול לגבי ההפרטה, לא ניכנס אליו כרגע. אבל ברור לגמרי שאם רוצים ליזום את תהליכי ההפרטה, מחובתה הראשונה של המדינה זה לדאוג שתנאי המכרז ימולאו ככתבם וכלשונם. במתכונת הקיימת של הפיקוח במשרד הרווחה, אני קובע באופן מפורש, חד משמעי, גם על סמך אמירות של הגברות הנכבדות האלה בישיבה שאקי"ם קיימה עם הנהלת האגף לטיפול באדם המפגר, המשרד איננו מסוגל לפקח על עבודת המפעילים, ציבוריים ופרטיים כאחד.
יוסי מלכא
¶
וממשלתיים. זאת אומרת, אנחנו רצים ריצת אמוק, כמעט רפלקס מותנה של ממשלת ישראל להפריט כל מה שזז, ובמקום לייצר איזשהו מנגנון של בקרה ופיקוח ודאגה שתנאי המכרז, הרי האנשים האלה הם חסרי ישע, רובם הגדול לא יכול ולא מסוגל להביע את הביקורת, אם יש לו ביקורת, על מה שהוא מקבל. זאת אומרת, אנחנו במידה רבה נשענים על שלושה גופים: אחד, מספק השירותים שאנחנו מקווים שהוא נותן דיווחי אמת; שתיים, ההורים שמעורבים או לא מעורבים, יש גופים שההורים לא מעורבים, לשמחתי במקרה הזה ההורים היו מאוד מעורבים ואולי בגלל זה חלק מהדברים צפו.
והדבר המרכזי, זה הפיקוח של משרד הרווחה, הוא אותו פיקוח שההורים פנו אליו כבר לפני מלמעלה משנתיים, אדוני היו"ר, והביאו את הדברים לפתחו ונאמרו הדברים פעם אחר פעם אחר פעם, זה לא שפתאום התפוצץ העניין, הדברים הובאו למפקחת באזור יותר מפעם אחת ובכל זאת יש פה כשל מאוד רציני.
יוסי מלכא
¶
אדוני היו"ר, אם אנחנו רוצים להשלים עם התהליכים שבהם מפריטים ואין הממשלה עושה את המחויבות מספר אחת שלה, לפקח על השירותים, אז זה כונס נכסים. אז אולי כדאי עכשיו לעשות מה שנקרא קנסת.
יוסי מלכא
¶
זה אמר היו"ר. מחר אדוני היו"ר, כאן בחדר הזה נדון בהפרטה של תשעה מעונות ממשלתיים למעלה מ-2,000 דיירים, ואני שואל אותך, האם במציאות הנוכחית שהממשלה לא מצליחה לפקח על מה שכבר הופרט, זה כבר הופרט בתהליכים שהתבצעו, האם צריכים לתת יד להמשך התהליך.
יוסי מלכא
¶
ולכן אני חושב שמה מתבקש, אדוני היו"ר, זה לתבוע שחברי-הכנסת והוועדה המכובדת הזו, תתבע מממשלת ישראל ומשרד הרווחה בפרט, באופן חד משמעי ללא תגבור משמעותי של מערכות הבקרה והפיקוח על נותני השירותים, וזה לא רק אנשים עם פיגור שכלי, זה גם אנשים באגף השיקום, כל המסגרות שמופרטות חדשות לבקרים, ללא המהלך הזה שזה מהלך מספר אחד שצריך לעשות היום, אסור לבצע שום הפרטה כלשהי במערכות הרווחה במדינת ישראל.
יעקב כהן
¶
על החלטות הממשלה. ומה שאני רק רוצה לומר פה, שמה שכן אנחנו יכולים לעשות כוועדה, לעמוד על זה שתהיה בקרה. אני חושב שכל המוסדות האלה מקבלים טבילין ותקינין, מקבלים מחיר מלא, הם לא צריכים לסבסד, הם מקבלים מחיר שהם יכולים לתת את השירות שהחוסה חסר הישע יהיה.
אנחנו צריכים להבין דבר אחד, המשפחות האלה זה משפחות במצוקה, הילדים האלה הם ילדים מוכים, מה שכן יכולים לעשות.
יעקב כהן
¶
אני מבין, בפיגור. ברור שהם ילדים חסרי ישע עם צרכים מיוחדים, אנחנו צריכים לתת להם ואני חושב שחלק ממה שנותנים להם, מה שאפשר לתת להם, זה גם מענה למצוקה שיש להם. ילד שמקבל אוכל טוב וביגוד טוב, אז גם במצוקה שהוא נמצא זה תורם לו לשיפור מצבו.
לכן מה שאנחנו צריכים לדרוש ממשרד הרווחה שייתן פיקוח מלא. ואני יודע שיש מקומות, משרד הבריאות אם הוא מבקר, הוא לא עוזב, הוא יורד על קוצו של יוד. אם אנחנו נעמוד על זה שיוסיפו מפקחים, נוכל להגיע לתוצאות שתהיה בקרה ראויה לשמה.
נעמי רז
¶
אני רוצה להוסיף את הדברים החשובים שראוי להזכיר אותם. בשנות ה-80 כבר משרד הרווחה, אגף לאדם המפגר, מצא לנכון שיש מעמד להורים ויש להקים ועדי הורים בכל מסגרת מעונית שתקום. ומהסיבה הפשוטה של הבקרה ושל הפיקוח. ידוע היה גם אז שלא ניתן לעשות בקרה בכל מקום ומקום, ההורים הם הסמן הרגיש ביותר שיש בכל מערכת כזאת.
למרבה הצער ומשום מה בהוסטלים הרבים שהם למעלה מ-60, אני לא יודע בדיוק את מספרם היום בארץ, אין ועדי הורים, למעט המקרה הזה הספציפי שקם ועד הורים ביוזמתו שלו ולקח את המושכות בידיים והוביל כשראה את מה שנעשה. אני חושבת שאחד הדברים החשובים לבוא ולהגיד היום שמדברים על שיתוף לקוחות, אנחנו מקבלי השירות, ההורים, האפוטרופסים של הילדים חסרי הישע שלנו, רוצים להיות שותפים. אנחנו רוצים שבכל מסגרת היום של הוסטל יקום ועד הורים שהמשרד ייתן את ידו לעניין הזה.
יקום ועד כזה שיהיה רגיש, שיראה אם האוכל מגיע בזמן, אנחנו לא סומכים על המערכת הזאת, אנחנו רוצים להיות בתוכה ואתה ביחד.
רינה בן חביב
¶
אני רק אומרת שברגע שאנחנו התחלנו להיות פעילים במסגרת בנושא הזה, ננזפנו על-ידי כמעט כל המערכות.
חיה עמינדב
¶
לא, ממש לא. אני יכולה להגיד את זה עם היד על הלב ומי שרוצה מוועדי ההורים יכולים להצטרף אולי או לא להצטרף אלי, אבל הוא ממש לא סימפטום מיוחד. לצערנו המערך של הפיקוח שלנו, גם במעונות הממשלתיים, גם הפרטיים וגם הציבוריים, הוא בלי שום ספק לא עונה לצרכים של המערכת. המערכת ב-10 השנים האחרונות גדלה והתפתחה בצורה אדירה. יש לנו היום בקהילה 284 מסגרות מגורים.
חיה עמינדב
¶
שבתוכם יש כ-2,500 דיירים, לא חוסים, אנחנו קוראים להם "דיירים". יש לנו היום כ-59 מעונות פנימייה שמתוכם 36 הם פרטיים, יש 13 ציבוריים ו-9 ממשלתיים. רוב השירותים שלנו הם לכאורה ניתנים על-ידי גורמים פרטיים. השירותים בקהילה כולם, כל ההוסטלים והדירות שוב, 284 מסגרות בכל הארץ, הן מסגרות של מפעיל פרטי או מפעיל ציבורי.
זאת אומרת, הממשלה לא מפעילה במסגרת הקהילה כי המדיניות היתה באופן ברור שהקהילה עצמה תפעיל בשביל האנשים שלה את המסגרות המתאימות. אנחנו יוצאים למכרזים. עכשיו המכרז בנוי בצורה כזו.
חיה עמינדב
¶
הפיקוח על כל ה-284 מסגרות פלוס מעונות יום טיפוליים, מעונות יום, מועדוני, לשכות רווחה וכו', אני מתביישת להגיד כמה, יש 10 מפקחים לכל הארץ.
חיה עמינדב
¶
מפעלי עבודה שיקומיים. על 59 מעונות פנימייה, יש לנו 6.5 משרות של פיקוח. אבל ההבדל בין שני הגורמים האלה שעל המוסדות המפקחים מפקחים אך ורק על המוסדות, אין להם שירותים נוספים. בקהילה יש לנו הרבה יותר שירותים, זאת אומרת, על כל מפקח יש עשרות מסגרות שהוא צריך לדאוג להן, לפקח, לבקר.
מרים כהן
¶
אני רוצה רק להשלים לנקודה הזאת, אחר-כך ד"ר עמינדב תמשיך. יש בתוך החומר שהוכן לוועדה דוגמה של מחוז אחד, כמה כל אחד צריך לפקח. אנחנו מדברים היום בתחום הקהילה 10 מפקחים שמפקחים על 270 לשכות בארץ, על 65 מסגרות תעסוקה ועבודה נתמכת, על מסגרות יום ארוך כ-200 מסגרות, על נופשונים כ-50 מסגרות היום. והנתונים יועברו בצורה מדויקת. המועדונים מעל ל-70 מועדונים. הם חברים בוועדות היגוי והם מפקחים על תכניות עבודה שבלשכות, הם מפקחים, רק לחשוב אותו אדם על מה הוא מפקח, הוא כבר מתבלבל מה הוא ראה.
יעקב כהן
¶
אני כאן סופר 500 מוסדות, אני שואל כמה בסה"כ מועדונים, תיקחו את זה איך שאתם רוצים. אני קיבלתי כאן רשימה של 500, אני טועה?
חיה עמינדב
¶
אני רוצה להמשיך מהנקודה הזאת. במקרה הטוב, הם יכולים לבקר פעם בחצי שנה, פעם בשלושה חודשים. כשאני אומר לבקר, זה לעשות ממש ביקור לעומק ולהגיע בשעות מסוימות כאלה ואחרות. הביקורות הן גם בתיאום והן ביקורות פתע.
אנחנו בזמנו חשבנו שביקורי הפתע יגלו מי יודע מה, אז ביקורי הפתע נעשו בעיקר במוסדות הפנימייה כדי למצוא אם המטפלים ישנים או לא ישנים. הקטע הזה עבר מן העולם, הזכיין לא יכול, אם אני מודיעה לו שאני באה היום או מחר, הוא לא יכול לשנות את כל האוסף שלו.
חיה עמינדב
¶
טוב מאוד שהוא עשה מפני שהוא התבקש לתקן מיידית כל הליקויים והוא עשה את זה. אני לא מגינה על אף זכיין, אבל אני רוצה להגיד פה אמירה מאוד חשובה. יש מדינות בעולם שהחליטו שהן נותנות את החסות שלהן על כל המסגרות לאנשים שזקוקים לתמיכה. יש מדינות בעולם שהחליטו שהן הולכות על הפרטה והן קיבלו החלטה שאם אכן הן הולכות על הפרטה הן חייבות לשלם בצורה כזאת שהזכיין אכן ירוויח כמו שצריך.
וזה לגיטימי לחלוטין, אם הוא נותן שירות טוב, הוא צריך להרוויח.
היו”ר משה שרוני
¶
גברתי, הבעיה המרכזית שמי שעושה את המכרז, לא עושה אותו בצורה נכונה ולא בצורה כמו שיש שמה. על כך וכך ילדים תהיה אחות, לא יכולה להיות אחות על שלושת וארבעת אלפים ילדים.
חיה עמינדב
¶
הפיקוח לא משנה אם זה מעון ממשלתי או מעון ציבורי, בכל המגזרות האלה יש לנו בדיוק את אותה הבעיה. בסה"כ יושבים פה גם ועד הורים ארצי, בסה"כ השירותים שאנשים עם פיגור שכלי מקבלים היום במדינת ישראל, אנחנו יכולים להתגאות בהם בצורה יוצאת מן הכלל. ולשמחתי כשיש את הפישול הכי קטן, מעצימים אותו בצורה איומה. וטוב מאוד, זה מה שאני רוצה שיקרה.
חיה עמינדב
¶
במעון כמו בית אנדרו שיש 24 דיירים, בדרך-כלל המפקח נוטה לבוא בשעות שהדיירים חוזרים מהעבודה. המטרה של השירות בקהילה, של המגורים בקהילה, שאנשים יחיו כמו אנשים רגילים, יקומו בבוקר, יאכלו ארוחת בוקר, ילכו לתעסוקה, יחזרו, יהיה להם שעות פנאי.
חיה עמינדב
¶
לא, אי אפשר לומר את זה. זה מאוד תלוי, אם המפקח רוצה באמת לבוא בבוקר כדי לראות איך מתנהלת הקימה.
יעקב כהן
¶
אם את אומרת 550 עובדות על 10, זה 55 מוסדות לכל אחד. בשנה יש 300 ימי עבודה, 250 ימי עבודה, ב-55 מוסדות הוא יכול לבקר חמש פעמים בשנה במוסד.
היו”ר משה שרוני
¶
אנחנו טוחנים מים. אם משרד הרווחה לא יקבל מינימום עוד 100 תקנים למפקחים, אין טעם בכל המוסדות האלו בכלל, לא צריך להיות משרד רווחה, צריכים לסגור את משרד הרווחה. באמת, עושים צחוק. מוציאים מיליוני שקלים וצריכים להוציא עוד מעט כסף בשביל המפקחים, אין. זו פאשלה אדירה. תעודת עניות למדינת ישראל.
אריה אלדד
¶
אבל אתה אומר שהם באים לעבודה ולא באים לעבוד. אני מציע לעשות ניתוח עיסוקים של המפקחים, כמה מוסדות מצליחים לבקר ביום, בשבוע ולראות. עוד 100 מפקחים זה סיסמא.
היו”ר משה שרוני
¶
חה"כ אלדד, אתה יודע מה זה פיקוח – אני אחראי על מפקחים, אם לי יש 10 או 100 מפקחים, כשמישהו הולך לבקר הוא חייב לתת לי דוח, קיבלתי את הדוח, אני רוצה לבדוק את הדוח הזה כאחראי אם זה נכון או לא נכון. זה נקרא פיקוח.
חיה עמינדב
¶
אני מוכרחה לומר פה שהפיקוח על מעונות הפנימיה הוא הרבה יותר מבונה ואינטנסיבי , כי הוא המפקח עושה רק את זה ואז יש לו ממש שיטה לפיקוח, הוא מגיש דוח על כל ביקור שלו במעון, אם זה מעון ממשלתי, פרטי או ציבורי. אנחנו יכולים להפיק את זה הרבה יותר ולעלות על תקלות הרבה יותר מהר.
חיה עמינדב
¶
יש מנהל מחלקת המעונות והוא קורא כל דוח בקפדנות יתירה וזה באחריות מלאה. מצד שני, המפקח בקהילה שיש לו כל-כך הרבה מסגרות וכל-כך הרבה מטלות, הוא לא יכול לעשות את העבודה בצורה שיטתית. עכשיו במקרה הזה של בית אנדרו, באמת אנחנו חד משמעי גם בדקנו את עצמנו, גם בדקנו מה שקרה בסביבה, אכן היה כשל של הפיקוח, אף אחד לא מסתיר את זה, אנחנו רק לומדים מהעניין הזה, אנחנו נדאג שדבר כזה לא יקרה יותר. אנחנו כבר פעלנו בדרך שהיא לא מוצאת חן בעיני, אבל החלטנו שבכל מחוז תהיה מפקחת אחת שתפקח רק על מסגרות הדיור והיא תעזוב את כל המאס"ים ואת כל מעונות היום.
חיה עמינדב
¶
היתה שאלה מזמן, זה לא פשוט, יש התקשרות חוזית עם האדם, אני מניחה שכולנו יודעים שעד שאדם לא הוכח כמפר את החוזה באופן מלא משפטית.
ליאת בן חביב
¶
סליחה, ברגע שיש חשדות נגד אדם ובן אדם צריך להגן על עצמו, הוא לא יכול להתפנות לתפקיד שלו וכך עשו בעלי תפקידים אחרים, השעו את עצמם.
חיה עמינדב
¶
כשיש איזושהי תקלה במערכת, אנחנו קודם כל לוקחים את האחריות על עצמנו ובודקים את עצמנו ורק אחר-כך הולכים ובודקים הלאה. התהליך של הבדיקה של בית אנדרו הוא לא נגמר, חלקו עדיין במשטרה, כמו שנאמר. הנושא הוא לא שנתיים, מהרגע שהנושא הובא לידיעתנו באמת שנתיים ייתכן שההורים התלוננו, אנחנו לא ידענו שום דבר. ואני לא רוצה שההורים יהיו מפקחים, זה לא תפקידם, תפקידם זה להיות הורים לילדים שלהם.
חיה עמינדב
¶
אני רוצה שההורים יבואו לבקר את הילדים שלהם, יהיו חלק מהמערכת, זה גם הבית שהם. ואם יש להם הערות הם יעירו את זה, אבל אני לא סומכת, זאת אומרת, לא שאני לא סומכת על מה שאתם אומרים, להפך, זה הפידבק, זה הפה של הילדים, אבל אני רוצה שהמפקח שלי יעשה את עבודתו ויאפשרו לו לעשות את עבודתו.
חיה עמינדב
¶
אני אמרתי שאנחנו עושים רביזיה בפיקוח, בימים הקרובים זה יהיה. מכל שגיאה כזאת אנחנו לומדים ומתקדמים הלאה. אנחנו מפעילים היום מאות שירותים, אני רוצה שנמשיך להפעיל את מאות השירותים. רוב השירותים מופעלים בצורה יוצאת מגדר הרגיל. יושבת כאן יו"ר ועד ההורים הארצי, אם יש לה מה להוסיף, שתוסיף. אנשים מפגרים במדינת ישראל היום באמת מקבלים התייחסות יוצאת מן הכלל ברוב מסגרות המגורים שלהם. תודה.
נעמי רז
¶
מה שקורה זה שהחוזה כתוב ככה שצריך לעמוד בכל מיני דברים, אז אתם נותנים לו הקלה בדבר אחד ועוד דבר, אז הוא מתקן פה והחלק הרפואי מוזנח. היו לנו כבר מקומות כאלה שאמרנו, הוא לא ראוי הזכיין הזה, הוא לא ראוי המפעיל הזה, עברנו כך וכך שנים, היינו סבלניים. נכון שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה ומתריעים כי זה תפקידנו, בואו תסגרו את המערכת, ואני אומרת שוב, מערכת אחת שתיסגר פעם ב-10 שנים זה יהיה סמן לכל המערכות כי הם יידעו שיש שוט, אם יהיה לו יהיה שוט, לא טוב הפיקוח, איזה פיקוח שלא תשימי.
ליאת בן חביב
¶
אני מצטרפת למה שאומרת מוועד ההורים הארצי. ודבר נוסף שחשוב מאוד ואני שמחה שאתם רואים גם את תפקיד ועד ההורים ויש איזשהו שיתוף פעולה אתו, אבל גם בגלל תנאי הזכיין, אנחנו צד בחוזה הזה ולנו כהורים, כאפוטרופוסים, כפה של החוסים האלה, אנחנו צריכים להיות יחד אתכם, יחד עם הפיקוח לעזור, אבל גם יכולים לבוא ולהתריע שיש זכיין שמפר לא רק את החוזה ולא רק את האימון, גם את תנאי המחייה של אנשים, כמו מה שקורה בבית אנדרו.
ואני מאוד מודה לוועדה שמעלה את זה ושמה לב לקושי, אבל חשוב שניתן גם מענה למה שקורה בבית אנדרו.
אהרון ג’רמי
¶
אני רוצה בוועדה הזו לשמוע על פיקוח, על מוסד אחד שהם מצאו כשל. 10 מפקחים במשך כל השנה כשל אחד. אני רוצה לראות פה נתונים, אני יכול לקבל? עכשיו האיש הזה, אני הייתי יו"ר הוועד הקודם, בכדי להשתיק את האנשים ללא שום קשר למה שנאמר בישיבה, אמר לנו: "אנחנו נבדוק את הילדים ומי שלא מתאים, אנחנו נוציא אותו מפה". שאלתי אותו האם זה אקוזה נוסטרה פה, שאלתי פה.
יש פה אנשים שהיו בישיבה, אמרתי לו: אנחנו לא מפחדים ממך, אנחנו הורים שאוהבים את הילדים שלנו, כל ילד שנכנס לפה הוא לא נכנס בגלל שאנחנו רצינו לזרוק אותו מהבית, זה לא כמו במעונות אחרים שאנשים שמו שם את הילדים ולהם רווח. אנחנו לא חיפשנו את הרווח שלנו, חיפשנו את הרווח של הילדים. ואני התחננתי לפניו כל הזמן והוא נמצא פה, אמרתי לו, תקשיב, תקשיב טוב, אנחנו פה הורים שאוהבים את הילדים שלנו, גידלנו אותם כמו האתרוגים.
הילד שלי ירד 7,8 ק"ג, הילד שלי לעולם לא היה חולה בבית, שם הוא חולה כל הזמן והם ניסו להחליף לו תרופה, שהפסיכיאטר בעצמו נתן לנו, שהזמנו אותו באופן פרטי, הוא ניסה להחליף לו את התרופה, האיש הזה שיושב פה. האיש הזה לא ראוי.
מידד גיסין
¶
או-קיי, ואז הוא ימנה שר רווחה ואז יעבירו את המכתב לשר הרווחה. אני אתן דוגמה, משרד הבריאות בעצמו מודה שהוא לא מסוגל לפקח על המוסדות ועל המקרים שיש לו כבר. ואל תשכחו שאנחנו הולכים לקראת רפורמה בבריאות הנפש שגם שם תהיה הפרטה.
מידד גיסין
¶
עוד לא הולכים, אני מקווה שלא ילכו בצורה הזאת. האוצר, על כל מוסד שנסגר מרוויח מיד, מבטל את התקנים, אבל כאשר צריך להוסיף תקן אחד לפיקוח. יצא חוק אף משרד עובד שיוצא לפנסיה או חס וחלילה נפטר, אף אחד לא יכול להחליף את מקומו. אז איך מדברים בכלל על פיקוח.
עדה גולדשטיין
¶
ומאוד מנומסים ולא נענינו, להפך, הפיקוח נתן לנו הרגשה שאנחנו הורים מפריעים וגם את זה לעיריית ראשון לציון שנציגתה יושבת פה, נעמי אחימוב, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים. ההורים הם גורם מפריע בעיני אותה מפקחת ולכן היא לא היתה מוכנה להקשיב לנו ולמרבית הפלא עם כל החוסר בתקנים, היא היתה לא פעם ולא פעמיים ולא עשר פעמים בראשון בבית אנדרו והיא ידעה מה קורה.
היו”ר משה שרוני
¶
אתה לא מבין את השיטה של המשרדים הממשלתיים, הם מביאים את המכתבים באותו יום שלא תספיק בכלל לעבור עליהם.
אריה אלדד
¶
אבל יש להם מסמך שלאור מה ששמענו מאחד ההורים על טיפול רפואי לא תקין, יש דוח של מר ערדה חלימי, האח הראשי של משרד הרווחה, שמעיד על הטיפול בדיירים בהוסטל בית אנדרו, וזה דוח רפואי טוב מאוד. אז השאלה אם אנחנו לא מאמינים למפקח של משרד הרווחה או שאנחנו אומרים שהדוח שלו משקף את המציאות והמצב הרפואי בדצמבר 2006 הוא טוב מאוד. הדוח הזה הוא דוח בסדר גמור.
דב חנין
¶
אני רוצה ברשותך להציע הצעה מעשית. יש לנו פה כמובן תמונה בעייתית לגבי המעון עצמו וזו תמונה שמחייבת טיפול והתייחסות בפני עצמה. יש לנו כאן שורה של שאלות יותר כלליות ורוחביות שמתגלה בפנינו, התמונה של הפיקוח היא תמונה קשה או תמונה של חוסר הפיקוח. אני משוכנע שגם אם 10 מפקחים יעבדו מהבוקר עד הלילה הם לא יוכלו לפקח על מגוון המערכות שיש כאן, יש לנו לא רק מעונות. גם ההחלטה שאתם קיבלתם אולי היא נכונה לעניין של מסגרות כאלה, אבל יהיו מקומות אחרים שבעצם יסבלו מחוסר פיקוח.
מונח בפנינו, אדוני היו"ר, דוח מבקר המדינה 55 (א) שמתייחס לשאול המבניות שעומדות מאחרי תהליכי ההפרטה בתחום הזה. ואנחנו הזמנו את נציגי משרד הרווחה ובאמת עם כל הכבוד וההערכה, אני לא חושב שאתם יכולים ושיש לכם את הכלים לתת את התשובות המערכתיות, אני חושב שמדובר בדרגים הרבה יותר בכירים והרבה יותר גבוהים מאשר הדרג המקצועי במשרד הרווחה.
ולכן אדוני היו"ר, אני מציע הצעה מעשית, לפני שבוע ימים השתתפתי בוועדה למעמד האישה בדיון שהזמנו אליו את שר הרווחה רה"מ, והוא הגיע כי לא היתה לו ברירה הוא רוצה להיות שר רווחה, אז חוץ מהנאות יש גם חובות.
דב חנין
¶
אז בוא נפנה לרעייתו גם בעניין הזה. יש פה שאלות שלדעתי רה"מ בהיותו שר רווחה, צריך להידרש אליהן. השאלות, אני בטוח שאם נזכיר לו את מבקר המדינה, תהיה לו מוטיבציה יותר גדולה להגיע כי בוודאי יש לו מה להגיד בעניין הזה, אבל אני חושב שדיון כזה בהשתתפות רה"מ הוא בעצם הדיון שיכול לתת התייחסות מערכתית ומבנית לשאלות המערכתיות והמבניות שמתגלות בפנינו.
היו”ר משה שרוני
¶
אחרי ששמענו את כל הדברים, אני גם צריך לסכם שיש לי עוד כמה ועדות די חשובות, עוד חמש דקות.
לסיכום הישיבה בהצעה לסדר בדיון מהיר של חברי-הכנסת דב חנין ונאדיה חילו, הזנחה קשה בהוסטל אנשים עם פיגור שכלי בית אנדרו.
1. הוועדה קובעת כי האחריות הציבורית והחברתית של האוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות פיזית ושכלית, חלה על המדינה והיא אחראית לתפקודן של המסגרות הפועלות למען אוכלוסייה זו.
2. הוועדה קובעת כי משרד הרווחה כשל בפיקוח ובקרה על התנהלות בית אנדרו בראשון לציון ולא עמד במחויבות שלו להבטיח שתנאי המכרז ימולאו במלואם ע"י מפעיל המוסד.
3. הוועדה קובעת כי התגלתה בפניה תמונה קשה הנובעת מהחלטה מהירה של מערכות רווחה, ללא הבטחת פיקוח מינימלי על המוסדות המפורטים.
4. הוועדה קוראת למשרד הרווחה לזרז את עבודתה של ועדת הבדיקה שהקים המשרד לבדוק את האירועים בבית אנדרו ולהגיש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את מסקנותיה בתוך ימים מספר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:10.