PAGE
7
ועדת הכלכלה

09/01/2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי, י"ט טבת תשס"ז, (09/01/2007), בשעה 13:30

תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור)(הוראת שעה), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

אליהו גבאי

נאדיה חילו

ישראל חסון

ולדמיר נמירובסקי – סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד דרורה ליפשיץ – יועצת משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד זאב גרוס – לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

שושנה רבינוביץ – לשכה משפטית, איגוד לשכות המסחר

יוסף טמלר – ראש אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

דן למפרט – מהנדס ויועץ לאיגוד, איגוד לשכות המסחר

נעמה גולדמן – מנהלת תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

דורון סלע – חברת קריסטל

רפי פרידמן, מנכ"ל חטיבת ישראל, אלקטרה מוצרי צריכה

שמעון דן – סמנכ"ל אלקטרה סחר

פטריק אדרי – דירקטור, אמפא מוצרי צריכה

משה בן שבוא – מנהל המפעל, אמפא מוצרי צריכה

עו"ד שבתאי מיכאלי – יועמ"ש, אמפא מוצרי צריכה

עוזי מרדכי – מהנדס איגוד תעשיות מתכת וחשמל, התאחדות התעשיינים

שגית פורת – מנהלת קשרי ממשל חיים וסביבה

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור)

(הוראת שעה), התשס"ז-2007

שלום לכולם, צהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור)(הוראת שעה), התשס"ז-2007.

ב-12.12 קיימנו דיון על הארכת התקנה. היו לנו בעיקר מחלוקות משפטיות כי אמפטיה וסימפטיה כולם גילו. ביקשתי מעורכת הדין גרוס ממשרד המשפטים, להעביר אלי, עד יום ראשון לפני שלושה שבועות, חוות דעת משפטית. חוות הדעת לא הגיעה, אבל קיבלנו תקנות מנוסחות באופן שונה. אני מבקש ממשרד האנרגיה להקריא את התקנות. עבורי זה המסמך שלהם ולכן אני מבקש להקריא את התקנות. נשמע הערות ונצביע.

"תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור)(הוראת שעה), התשס"ז-2006".


תיקון, זה צריך להיות 2007.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן - 1989, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. על אף האמור בתקנות 2 ו-3 לתקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס"ד-2004 (להלן - התקנות העיקריות), בתקופת תקפן של תקנות אלה, רשאי אדם -

1. לייצר דגם של מכשיר קירור שמקדם ההתייעלות האנרגטית לגביו הוא כמפורט בתקנה 3(1) לתקנות העיקריות, אם נתקיימו כל אלה:

1. הוא ייצר את אותו דגם של מכשיר קירור כאמור ערב תחילת של תקנות אלה;

2. על פי תקנות 2 ו-3 לתקנות העיקריות, היו תשעים אחוזים או יותר מהדגמים שייצר כדין החל מיום כ"א בטבת התשס"ה (2 בינואר 2005) אסורים לייצור החל מיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007);
3. הממונה אישר כי הגיש, להנחת דעתו, תכנית בדבר היערכות להפחתה, עם סיום תקפן של תקנות אלה, של מקדם ההתייעלות של הדגם, לפי העניין, כנדרש בתקנה 3(2) לתקנות העיקריות;
2. לייבא דגם של מכשיר קירור שמקדם ההתייעלות האנרגטית לגביו הוא כמפורט בתקנה 3(1) לתקנות העיקריות, אם נתקיימו כל התנאים המפורטים בפסקאות 1(א) – 1(ג), בשינויים המחויבים.
3. למכור דגם מכשיר קירור שיוצר כאמור בפסקה (1), או יובא כאמור בפסקה (2).
4. פרטים אודות האישור האמור בפסקאות (1) ו-(2) ייכללו בתווית האמורה בתקנה 5 לתקנות העיקריות.
5. "דגם" לצורך תקנות אלה – כמשמעותו בתקנה 5(א)(2) לתקנות העיקריות.
2. תוקפן של תקנות אלה מיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)".

במקום ה-1 בינואר זה יהיה מיום פירסומן.

"עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008). "

על החתום בנימין (פואד) בן אליעזר, שר התשתיות הלאומיות".

חברי הכנסת יש הערות? אתם תומכים בהארכה?

כן, אני מחליפה את ברוורמן.

בדיון הקודם ציינו שהתקנות לא נבדקו על ידינו ושמתעוררות כל מיני שאלות משפטיות. הוועדה ביקשה שנעביר חוות דעת. לאחר שקיבלו נתונים ממשרד התשתיות ומגורמים נוספים בתוך הממשלה, שהתייעצנו איתם, חשבנו שנכון יותר יהיה להביא לוועדה נוסח שכולם יכולים לחיות איתו ולא לבזבז את זמנה של הוועדה בכל מיני קשיים משפטיים שאולי אפשר לפתור עוד לפני הדיון.

מי שנדרש להיערכות לגבי 90% מהדגמים שלו, נותנים לו ארכה מסוימת, אם הוא לא סיים את ההיערכות שלו בתנאים שכתובים כאן. הכללים הללו חלים הן לגבי יצור מקומי וגם לגבי יבואן. לכן אנחנו חושבים שאותם קשיים משפטיים שעלו קודם לא מתקיימים בתקנות האלה.

בפעם קודמת נשמעה טענת הקיפוח.

נשמעה טענת האפליה. כרגע התקנות האלה קובעות קריטריון שוויוני גם כלפי הייצור המקומי, גם כלפי יבואן, גם כלפי ייצור זר. הקריטריון שנקבע הוא קריטריון שכמובן לא כולם נכנסים אליו, אבל הוא קריטריון שמבוסס על האבחנה שנובעת מזה שאם ב-2005 היית צריך להיערך לגבי רוב רובם של הדגמים שלך, 90% ומעלה, אז יש אפשרות שהשנתיים שנתנו לך להיערך לא הספיקו. לכן, מי שהיה צריך להיערך לגבי 90% מהדגמים שלו ולא הספיק, אז לגבי אותם דגמים שהוא עדיין לא הספיק להיערך לגביהם, ומתקיימים התנאים שקיימים בתקנות, אז ניתנת לו הקלה מסוימת. לכן אני חושבת שאותם קשיים משפטיים שהיו בעבר לא מתקיימים כעת.

אמנם הבעיה משפטית נפתרה ברובה אבל בכל זאת יש לי בעיה עם התוצאה. אם מדברים על היערכות של 90% אז זה אומר שמי שלא נערך בכלל בעצם אפילו מקבל פרס, כי הוא עכשיו פטור לגמרי. התוצאה היא שיבואן שלא עומד ב-90% האלה לא יכול לייבא דגם מסוים, ואילו יבואן שלא נערך בכלל, ולא השתדל בכלל, כן יכול לייבא את אותו דגם. זאת בעצם גם פגיעה בתחרות - אחד יכול לייבא את הדגם הזה והשני לא.

זאת אומרת שאדם שעבר את ה-90% כבר לא יכול לייבא.

אני רוצה להבהיר. הכוונה של התקנות היא, שאם בשנת 2005 היו לך 100 דגמים שלא היו בסדר לעומת יבואן אחר שרק 50% מהדגמים שלו לא היו בסדר. אז ברור שלאותו יבואן שנדרש להיערכות לאותם 100% של דגמים, נדרש זמן נוסף, מאשר אותו יבואן שצריך להחליף רק 50% מהדגמים. לכן התקנות האלה לא נותנות פרס למי שלא נערך אלא הן נותנות ארכה למישהו שעומד בתנאים האלה אך צריך יותר זמן להיערך.

הנקודה פה היא שבעצם זה לא מתן פרס אלא בעצם סיוע למי שהפגיעה שלו היתה עשויה להיות גדולה יותר אלמלא התקנות האלה.

הבחירה של השוויוניות מאוד מוזרה בעיניי. השוויוניות מתחילה ממפעל מסוים, שכולנו רוצים שימשיך לפעול, וזה המפעל בעפולה לייצור מקררים. אבל לקחת משם את השוויוניות ולהכפיף אותה ליבוא, זה משהו שיוצר שוויוניות מלאכותית ויוצר עיוותים בלתי רגילים בשוק, בין הייצור המקומי לבין היבוא ובין יבואן אחד ליבואן שני. יהיה יבואן אחד שאת אותו מקרר ימשיך לייבא ויבואן אחר שלא יוכל להמשיך לייבא.

מי אמר שהמאמצים ל-90% מכמות – אם אני יבואן קטן אז היו לי 9 מודלים שלא הצלחתי. אבל אם אני יבואן גדול ויש לי 100 מודלים, זה אותו דבר? הקריטריון הזה הוא חסר ערך מבחינה מעשית. אם יש מפעל אחד בארצות הברית שמייצר 4 מיליון מקררים, בדרך כלל קשה לו יותר להתאים עצמו לתקן מיוחד, לעומת יצרן קטן כלשהו בתורכיה או בבלגרד שקל לו לעשות את השינוי הזה.

לדעתי הדרך הזאת לפתרון הבעיה היא לא הדרך הנכונה. אני חושב שלא צריך לתת פרס למי שיש לו יותר מקררים לא תקינים. אני חושב שהיבואנים יוכלו להסתדר עם זה שרק ל- 30%-40% מהמקררים שלהם, שלא בסדר, יתנו "גרייס" של שנה נוספת. הם יוכלו לחיות עם זה. במהלך השנתיים הם יגיעו לפתרונות. אני משוכנע שלא ייווצר עיוות נוסף. לא יקרה שבאופן מלאכותי הוועדה הזאת תחליט אם הגברת סולטנה מחצור או רפי פרידמן מכוכב יאיר יקנה מוצר לא טוב בגלל שככה נפלה החלטה.

אני מציע לשנות את הכיוון ולומר, למשל, שעד שליש מהמקררים – לנסות לצמצם כדי שמשרד התשתיות יוכל להתקדם. פה הוא לא מתקדם, הוא הולך אחורה. אם צריכת האנרגיה תהיה למקסימום שליש אצל היבואנים, אני חושב שהיבואנים יוכלו לחיות עם הדבר הזה. בטוחני שבתוך שנתיים ופחות מזה נעמוד כולנו עם מקררים שעומדים בתקן.

משרד התשתיות חיפש ומצא דרך ביניים כדי להביא לתוצאה, שמצד אחד, אין פגיעה בכלל הציבור ופגיעה ביעילות אנרגטית של המכשירים, ומצד שני, לתת תמיכה בהתניה שיש תכנית מפורטת, שהיא מתקבלת על הדעת ונותנת שנתיים נוספים להתארגנות.

אנחנו מדברים על המפעל שמייצר היום?

כן. אני שוב מזכיר שאלה התקנות שלפני כמעט 3 שנים ביקשתי אותן. גם היום אי חושב שהצעד שהמשרד מבקש לעשות הוא הצעד הנדרש מבחינתנו. אני שוב מבקש לאשר את הנוסח שמקובל על ידי כל הגורמים שעברו עליו.

צריך לזכור שהכוונה בהוראת היא רק למקרים מאוד מאוד חריגים. כל ההצעות האחרות היו הופכות את הוראת המעבר לכלל ואת החריג שמתקיים בתקנות העיקריות.

מה לגבי ההצעה של מר פרידמן?

ההצעה שאנחנו שמענו תביא לכך שהדלתות של המקררים, שאני מנסה למנוע כניסתן, היתה נפתחת הרבה יותר.

למרות השינוי בהצעת התקנות, עדיין יש דבר שהוא אבסורד. הסכמי הסחר בין מדינות ישראל לבין רוב המדינות המפותחות בעולם, קובעות שאין להפלות את היבוא לעומת הייצור המקומי. אם אפשר להמשיך לייצר ולשווק מקרר מסוים ולעומת את, אותו סוג מקרר את מקרר, נגיד מהאיחוד האירופי, שעומד באותן דרישות, לא ניתן יהיה לייבא לארץ, הדבר הזה, למרות התקנות המאוד יפות, לא יעמוד.

הנושא של ההסכמים הבינלאומיים והמחויבויות של מדינת ישראל הוא אחד הדברים שבדקנו מול משרד התמ"ת ומול היחידה להסכמים בינלאומיים במשרד המשפטים. התוצר שנמצא בפניכם הוא נוסח שוויוני, בהיבט הזה שהקריטריון של ה-90% חל באותה מידה על הייצור המקומי, על היבוא ועל היצוא הזר. וכל מי שנכנס, גם לגבי הייצור הזר, לכלל של ה-90, אז באותה מידה – אין פה שום אפליה.

90%? מאיפה יצא המספר הזה?

אפשר להתווכח על הקריטריון של 90% - - -

איך הגעתם ל-90%?

אלה תקנות של משרד התשתיות, שהוא הגורם המקצועי בעניין הזה. הם החליטו על ה-90% ויש בזה הרבה היגיון מכיוון שמדובר במישהו שרובם המכריע של הדגמים שלו אינם תקינים.

חשוב להדגיש, שהתקנות העיקריות חלות לגבי רוב המקרים. כאן אנחנו מציעים פתרון למקרים חריגים בלבד.

אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בישיבה הקודמת. התקנה הזאת מבוססת, למעשה, על תקנה טכנית שתיקנו האירופאים. האירופאים נתנו זמן היערכות של 10 שנים ואחרי 10 שנים הם בדקו האם ההערכות שלהם, בעת הכנת התקן, היו נכונות. על בסיס ממצאים אמפיריים, הם החליטו לשנות אותה ולעשות רביזיה. פנינו למשרד התשתיות הלאומיות בחודש יוני או יולי 2006 והצענו לאמץ את הרביזיה לתקנה האירופאית, מכיוון שגם התקנה הישראלית המקורית מבוססת על תקנה אירופאית. אם היו מאמצים את הרביזיה אז כל הישיבה היום היתה מיותרת מכיוון שגם היצרן המקומי היה עומד בדרישות התקנה.

אני חושב שהדרך הטובה ביותר היא להיצמד לתקנה האירופאית, לאמץ אותה כפי שהיא. להקים ועדת מומחים שתיישם את זה ואז זה ייפתר. לא צריך 90% ולא 30% ולא כלום. גם אם מחר האירופאים יעשו רביזיה להחמיר, מכיוון שהם בסופו של דבר יחמירו, כי כל פעם נכנסים סוגים חדשים שהמדחסים יותר יעילים, הכוונה בעולם היא לייעל את התוצרת. אז באופן אוטומטי התקנה הזאת תהיה יותר מחמירה.

אני לא ראיתי regulation אירופאי. אני ראיתי דברים שקשורים לדירקטיבה, שהיא רק המלצה ולא חוק.

שנית, אין ספק היום שהאירופאים הולכים רק להחמיר ולא להקל, כך שאנחנו בינתיים בכיוון הנכון. מתוך 1,020 דגמים שיובאו לארץ בתקופה האחרונה, לפני השינוי, בסך הכל יפלו 116 דגמים. זאת אומרת, בקושי 12% מסך כל הדגמים. לכן גם הזעקה של מר למפרט, ואני שומע אותה, וגם התייחסנו לזעקה הזאת במהלך הקיץ, היא לא כצעקתה.

רציתי לקרוא לחברי הכנסת לקבל את התקנות שיהיו כמה שיותר מצומצמות בהחרגה שלהן. הנושא של ההתייעלות האנרגטית חוסך מאות מיליונים עד מיליארדים של שקלים למשק בכללותו, וגם לצרכן הפרטי. המדינה והממשלה מצהירים על חשיבות פיתוח בר קיימה ועל חשיבות השמירה על איכות הסביבה. זאת ההזדמנות לבצע את זה וליישם את זה למעשה וכל החרגה תפגע בהתקדמות שלנו.

זה הרעיון בתקנות.

בתקנות העיקריות.

באופן כללי הבנתי שזה מיועד להתייעלות ותואם את איכות הסביבה ומתאים גם לקו עתידי.

נכון, זה צופה פני עתיד.

עו"ד גרוס קצת מטעה, אולי לא במודע. נכון שזה 116 דגמים מתוך 1050, אבל בדקת פעם איזה כמות זה מהווה מסך הכל השוק? דווקא לשכבות הנחשלות - מי קונה את המקררים הזולים? אותם אלה שידם אינם משגת לקנות את המקרר היותר מוצלח מבחינת איכות הסביבה. בוודאי שאיכות הסביבה לא רוצה ליצור לנו - - -

רציתי רק להעיר לעניין מועד התחילה. אנחנו באמת מציעים שזה יהיה מיום הפרסום, אבל זה בכפוף לאישור הסופי של משרד המשפטים. אם זה לא יאושר, אנחנו נבקש 30 יום מיום הפרסום. השאלה, האם אתם רוצים שנחזור או שאתם מסמיכים את היועצת המשפטית של הוועדה?

יהיה כתוב: "תוקפן של תקנות אלה עד 31 בדצמבר".

לא עד, מ-31.12.

את לא צריכה לכתוב מ-.

אני מבקש להצביע. מי בעד אישור התקנה כפי שהיא.

לא כפי שהיא, אדוני היושב ראש. בתקנה 2 המילים: "מיום יא" בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)" נמחקות. כך שזה יהיה: "תוקפן של תקנות אלה עד יום ד' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2008)".

אני חוזר על ההצבעה. מי בעד אישור התקנות בנוסח המתוקן, כפי שהקריאה היועצת המשפטית לוועדה?

הצבעה

בעד - רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

עבר פה אחד, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00