כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

10.1.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ' בטבת תשס"ז (10 בינואר 2007), שעה 9:30

צו הכניסה לישראל (פטור תושבי רצועת עזה) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז-2006.

חברי הוועדה: ג'אלב מג'אדלה – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

טלב אלסאנע

יוסי ביילין

מרינה סולודקין

ששי קציר


- מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

עו"ד דניאל סלומון

- יועמ"ש של מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

עו"ד אביטל שטרנברג
- מחלקת חקיקה, משרד המשפטים

רינת גלבוע


- מתמחה במשרד המשפטים

בצלאל טרייבר

- ראש מנהלת המעברים, משרד הביטחון

אורי זינגר


- ר' ענף אג"ם, מת"ק עזה (מנהלת תיאום וקישור), מתפ"ש,





משרד הביטחון

יחזקאל לביא

- יועץ הוועדה

עידו בן-יצחק

יפה שפירא

תמר פוליבוי

צו הכניסה לישראל (פטור תושבי רצועת עזה) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז-2006

אני פותח את הישיבה. ששי, אתם מבקשים להתייעץ אתנו, לא את האישור שלנו. מה עם נציגי המשרד לביטחון פנים?

הם קיבלו את המכתב, אבל הם אמרו שהם רק מבצעים. הם דיברו עם ששי.

הצעתי להם שיגיעו, אבל אני לא יכול לכפות זאת עליהם.

הוא רצה לקבל תגבור מהממשלה, לא רק ממשרד הביטחון, אלא גם מהמשרד לביטחון פנים.

בעקבות ביטול הממשל הצבאי בשנה שעברה, הכרזנו על מעברי הרצועה כמעברי גבול על פי חוק הכניסה לישראל. בחוק, מי שעובר במעבר גבול, מחויב לעבור במסמכים שנקבעו בחוק, קרי: דרכון ואשרה מתאימה. החוק גם מאפשר לשר הפנים לפטור קבוצה כזאת או אחרת ממעבר עם דרכון ולאפשר מעבר בהיתר ששר הפנים קובע.


במעבר ארז, שהוא מעבר גבול - ועל זה אנחנו מדברים בצו של שר הפנים - אנחנו פוטרים את תושבי רצועת עזה ממעבר עם דרכון בארז ובאשרה מתאימה ומאפשרים להם לעבור במעבר ארז עם היתר מיוחד שאנחנו משתמשים בו היום.


בסופו של דבר, המעבר עם היתר קל יותר לאוכלוסייה, כי הוא לא מחייב את כל תהליך קבלת הדרכונים ברשות הפלסטינית. למעשה, כל מי שעובר היום, אנחנו מאפשרים לו היום לעבור עם היתר. אלה אותם אנשים שמבקשים להגיע ליהודה ושומרון, לקבל טיפול רפואי בארץ, להיכנס לעבודה או כל מטרה אחרת.


אנחנו מבקשים להאריך את התוקף של הצו, ובאמצעותו להמשיך לאפשר לתושבי הרצועה להיכנס להסדר הזה, ולא להסדר של דרכונים ואשרות. אני חושב שההסדרים של אשרות דווקא יכבידו ולא יקלו על האוכלוסייה.

על איזה מספרים מדובר היום בערך?

בסביבות 400 ליום.

כולל אנשי עסקים?

כולל הכל, בינתיים המספר הולך וגדל ויגיע ל-600.

האם זה כולל מסחר, טיפול רפואי והכל?

אם מבחינה ביטחונית יהיה גם מצב שיוכלו להרחיב את כניסת העובדים, יהיו מספרים הרבה יותר גדולים.

אין עכשיו עובדים?

אני חושב שיש מעטים.

יש רק סוחרים. יש הרבה פעולות אחרות, כמו איחוד משפחות.

יש גם ביקורים.

אין יציאה מעזה למטרת ביקורים.

יש ביקורי משפחות בבתי הכלא. בחג האחרון לנוצרים ולישראלים בחג האחרון - - -

לישראלים בחג כן.

יש כל כך הרבה נוצרים בעזה?

יש שם עדה לא גדולה.

אבל לא יצא אף מוסלמי מעזה לישראל לרגל החג, אלא רק להפך מישראל לעזה בצורה מאורגנת. בת דודה שלי שרצתה לבקר את הוריה לא יכולה הייתה להיכנס.

אחרי החג זה אפשרי.

בחג לא יצא מעזה אף פלסטיני לישראל לרגל החג, כי היה איסור.

האם כל שנה אתם באים לחדש את תוקף הוראת השעה?

זאת פעם שנייה.

לדעתי, זאת פעם ראשונה מאז הפינוי.

מאז הפינוי ולרגל המצב שנוצר, עוד לא יודעים איך לקבע את זה בדרך קבע, כי זה שונה מהגדה המערבית. מאז הפינוי הם באים להוראת שעה לתקופה.

אתה אומר שמבחינת התקנות או מבחינת ההיתרים הקיימים היום זה עדיף?

בוודאי. אני אתן לך דוגמה. אם עכשיו מגיעה בקשה בשעה 22:00 לפינוי רפואי או לנסיעה דחופה כלשהי, למעשה אתה צריך לעבור עם דרכון. אם לאותו אדם אין דרכון, צריך למצוא סידור להוציא אותו ולהכניס אותו פנימה לישראל. ההיתר הזה לא מחייב סידור מוקדם.

מה אתם מתכוונים לעשות בשנה הבאה? האם עוד שנה תבואו שוב?

אני מניח שכן.

חבר הכנסת אהרונוביץ אומר שהיינו צריכים לעודד אותם להשיג דרכונים, לכאורה, אבל אין לך שום כלי להבטיח את זה, אלא אם כן אתה מאיים עליהם שאחרת הם לא ייכנסו בעוד זמן כלשהו. הוא לא יכול לכפות עליהם להוציא דרכונים. אין להם דרכונים, הם לא נוסעים לחוץ לארץ. סביר להניח של-90% אין דרכונים.

בעיקר כשמדובר באנשים שנכנסים ויוצאים.

אם מישהו נפצע או צריך טיפול בישראל ואין לו דרכון, מה הוא יעשה?

חשוב לבדוק האם ההסדר פוגע באנשים. התשובה היא לא, ואני אומר שההסדר שאנחנו מציעים עכשיו אפילו מקל עליהם את המעבר.

ברור.

גם לא בידינו הכל - - -

הרי אמרו שזה פינוי, אמרו שזאת מדינה אחרת ואמרו שיש מעברים בינלאומיים.

בואו נמסד את זה.

למה ששי קציר נמצא פה? הוא עבר מהצבא למערכת אזרחית במשרד הפנים.

בואו נלך לשלב נוסף, למעבר בינלאומי.

זה מוגדר כמעבר בינלאומי.

אם זה מוגדר, בואו נלך על דרכון.

אבל אין להם דרכונים.

חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, זה לא תלוי רק בנו. אנחנו לא מנפיקים להם דרכונים. אנחנו רוצים לתת פתרון למצב, שלא תלוי בנו.

האם אפשר לעודד בעלי דרכונים? האם אפשר לעודד מי שכן מוציא דרכון, בכך שיאפשרו לו לעבור יותר מהר?

מסלול ירוק.

אולי אפשר לתת תמריץ למי שכן מוציא דרכון, כי זאת הייתה המטרה של המחוקק או של הממשלה מלכתחילה, והיא לא עמדה בזה.

זה ברמת מדיניות.

איך אפשר לעודד בעלי דרכונים?

חבר הכנסת ביילין, ברגע שיונפקו להם דרכונים על ידי איזשהו אורגן, הם יצטרכו לקבל חותמת בדרכון של מדינת ישראל, ואחר כך כשייסעו למדינות ערב, כניסה אליהן עם חותמת ישראלית בדרכון תהווה בעיה. אני לא מאמין שהמדינה תסכים ללכת על דף נלווה בדרכון, כי זה דבר שלא כל כך מקובל בחוק הבינלאומי.

דף נלווה זה בדיוק כמו ההיתרים שיש היום.

אבל היום זה לא בדרכון. גם אם יש לכאורה דרכון לאדם הזה, הוא לא צריך להציג דרכון בנקודת המעבר הזאת, שהיא נקודת כניסה לישראל, אלא הוא נכנס באמצעות ההיתר, וזה פוטר אותו מהבעיה של חותמת בדרכון כשיגיע למדינת ערב אחרת.

מה לגבי אדם בעל אזרחות לא ישראלית ולא פלסטינית שעובר במעבר ארז? האם מחתימים לו את הדרכון?

קודם כל, הוא מחויב לעבור עם דרכון. אם אזרח בריטי הגיע ממצרים, נכנס בעזה ועכשיו רוצה להגיע לתל אביב, אני מתייחס אליו כמו אזרח בריטי שהגיע לנתב"ג, כי ההסדר הזה הוא הסדר מיוחד לאוכלוסיה הפלסטינית, לא לזרים.

כלומר המעבר מתפקד כמעבר גבול.

לפני זה בקרת הגבול הייתה במעטפת ברפיח, ופה ארז זאת המעטפת.

זאת המעטפת לצורכי בקרת ההיתר, לא לצורכי סחורות, כי לצורכי סחורות נשארה המעטפת ברפיח.

מה קורה אם אנחנו לא מאשרים?

זה לא אישור, זאת התייעצות.

חבר הכנסת אהרונוביץ, לפני שהגעת הסבתי את תשומת לב חברי הכנסת לכך שזה נושא להתייעצות, לא לאישור.

לא יעלה על הדעת ששר הפנים יתעלם מאתנו...

בפעם שעברה הוא הציע הארכה של שנה, אך הוועדה המליצה להאריך רק בחצי שנה, והוא קיבל את ההמלצה הזאת.

כעת הבנתי למה זאת פעם שנייה.

שמענו אתכם ואכן התייעצתם אתנו. אנחנו מודים לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10