כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה לבחינת עובדים זרים

9.01.07

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 14
הוועדה לבחינת עובדים זרים

יום שלישי י"ט בטבת התשס"ז, (9 בינואר 2007), שעה 13:30

הערכות ענף המלונאות באילת לקראת פברואר 2007 – החלפת עובדים זרים


בעובדים ישראלים (חוק ההסדרים)

חברי הוועדה: היו"ר רן כהן

שי חרמש

חנא סוויד

אפרים כהן – ראש מנהלת עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שלום בן משה – מנהל יחידת הסמך, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גבי רובז – ע. מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נצ"מ אליהו אהרוני – סגן מפקד מנהלת ההגירה, המשרד לבטחון פנים

עידו בנימין – יועץ למנכ"ל משרד התיירות

אילנה דרורי – ממונה איכות המוצר התיירותי

יובל יעקבי – רפרנט תעסוקה ועליה, משרד האוצר

יהודית רבי – מחלקה קונסולרית, משרד החוץ

יעקב זיגדון – סמנכ"ל השמה, שירות התעסוקה

מאיר יצחק הלוי – ראש העיר, עיריית אילת

רוני פיבקו – סגן נשיא התאחדות בתי המלון, התאחדות בתי המלון

עו"ד אסף ראובי – ע' מנכ"ל רשת מלונות "קלאב הוטל", התאחדות בתי המלון

שי שבתאי - מנהל התאחדות מלונות אילת, התאחדות בתי המלון

שמעון לוי – סמנכ"ל משאבי אנוש – מלונות "פתאל", התאחדות בתי המלון

דוד בלום – מנהל משאבי אנוש "ישרוטל"

אסף אדיב – עמותת מע"ן

חאלד דוחי – "קו לעובד"

עו"ד אהובה זלצברג

בת שבע פנחסוב

אתי בן שמחון

שלום לכולם, אני מודה לכם שבאתם לישיבה היום. אנו עוסקים בנושא של ענף המלונאות באילת, לנוכח המשבר החמור של העבודה ועובדים זרים, כי זה בעצם הנושא של הוועדה הזאת. לפי מיטב הבנתי, יש החלטת ממשלה שאיננה חדשה. אני אבקש מאפרים, שימסור לנו מה המצב בנושא עבודת זרים בבתי המלון באילת.

אמסור בקצרה. עם הקמת יחידת סמך בשנת 2003, היו כ-1,200 עובדים זרים בבתי מלון באילת בלבד. לצערי, תקופה ארוכה מאוד, נאלצנו לעשות סידורים מתאימים, הקמנו ועדה בן-משרדית אשר תקבע קריטריונים ונהלים להקצאת היתרים לעובדים באילת. הגענו למספר הולם, יחד עם התאחדות בתי המלון, ומשרד התמ"ת ל-550, במגמה להחליף את כל העובדים הזרים הותיקים - שמונה, ועשר שנים, כדי ליצור מצב של סדר בעניין הזה.

הכל עד פברואר 2007.

בדיוק, עד 2007. ב-2007 משרד האוצר יחד עם משרד התמ"ת נחתם הסכם.

ברוכים הבאים, אדוני ראש העיר מר יצחק הלוי.

מהטובים שיש לנו בנגב.

מאוגוסט 2006, נחתם הסכם בין משרד האוצר, משרד התמ"ת והתאחדות בתי מלון לביטול כל ההיתרים לעובדים זרים לפברואר 2007, או במקומם יועסקו ישראלים, כמובן עם תמריצים וכל המשתמע מכך.


שרות התעסוקה של משרדנו לקח על עצמו לדאוג לכך, להכשרה והסבת עובדים ישראלים, חיילים צעירים, חיילים בודדים, להביא ישראלים יותר לבתי מלון. אני מציע שנשמע את נציג שרות התעסוקה.

מה לגבי עבודה מועדפת?

יש שם.

אני רוצה לדעת מי כאן יכול למסור מהי תמונת המצב בכלל בתי המלון באילת, לגבי כלל העובדים באילת, והמצוקה שבין ישראלים לבין זרים, ואיפה מוקד המצוקה.

אני סגן נשיא התאחדות המלונות, ומנכ"ל רשת מלונות קלאב-הוטל.

רוני, אני מבין שיש רשת לבתי מלון, כולל באילת, שלא מעסיקה עובדים זרים בכלל, מלונות דן.

באילת יש לנו שניים, אחד כן מעסיק, והשני לא.

העובדים הזרים ממלאים פונקציות של עבודות שלא מבוצעות על ידי עובדים ישראלים. עובדים ישראלים לא מוכנים לבצע את העבודות האלה. מדובר בעבודות חדרנות, שטיפת כלים בשטחים ציבוריים. ולכן, אין מנוס מהעסקת עובדים זרים. במאמר מוסגר אני אגיד, שעובד זר עושה עבודה של שלושה ישראלים.

לכן אתם אוהבים אותם, לכן אתם רוצים אותם.

פשוט, ישראלים לא עושים את העבודה הזאת, לא רוצים לעשות. בעבר היו הטבות מס באילת לישראלים שעובדים באופן משמעותי, לא היו מספיק אלטרנטיבות באזור המרכז. היום יש מסעדות, יש טיפים טובים. הצעירים רוצים לעבוד באזור המרכז, הצעירים גרים עד היום עם ההורים עד גיל 30 בבית, לא עוזבים כל כך מהר את הבית. ולכן, לא מגיעים צעירים לעבוד באילת. ניסינו במבצע "עובדה", מה שכרגע דובר עליו, לתת הטבות משמעותיות לישראלים. לא עזר שום דבר, חצי שנה אנחנו במבצע.

750 בערך נקלטו.

750 יישובים נלקחו לעובדים קיימים, שנשארו.

ועושים את כל עבודות השרות של בתי המלון למרות שהם ישראלים. אי אפשר להגיד שרק העובדים הזרים אומרים אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות, גם עובדים ישראלים עובדים.

תמיד היו גם עובדים ישראלים. אבל היום אנחנו עדים למצב שבשבתות האחרונים אין שרות בחדרי אוכל, אין שרות חדרים. האורחים נתקעים, והמצב הוא שאין עם מי לעבוד. השרות נפגע, מאחר והשרות נפגע, התיירים בין אם ישראלים, בין אם מחו"ל, לא יגיעו למלונות שלנו. אנחנו עומדים בפני קטסטרופה. לא נוכל לאייש את המצב.

התמונה קשה. כמה עובדים חסרים לכם עכשיו?

אם העובדים הזרים ייצאו, יהיו חסרים לנו למעלה מאלף עובדים. בין אלף לאלף חמש מאות עובדים ישראלים. אם העובדים הזרים יישארו, אנחנו נוכל להסתפק ב-550.

אני ממש לא מבין כלום. אני הבנתי שיש 1,800 עובדים בערך בבתי המלון בכל השירותים שאתם זקוקים להם. מזה 750 כבר יש לכם משלכם, שמקבלים את ההטבות אבל הם ישנם. נדמה לי שעוד 250 הופנו על ידי שרות התעסוקה, או אפילו יותר. רוני, איך חסרים פתאום אלף?

המספר 1,800 זה לא המספר הסופי. אנחנו נכנסים לחגים, אנחנו נמצאים היום בינואר, בפברואר. נצטרך קרוב ל-2,500 עובדים. בתקופת השיא אנחנו נכנסים בחודש אפריל.

תודה רבה.


בוא נשמע את שרות התעסוקה, מה שרות התעסוקה יכול להגיד לנו בעניין, ומה אתם מציעים לבתי המלון באילת.


אני רוצה שיהיה ברור דבר אחד, מבחינתנו כוועדה של הכנסת, זה לא עניין של הוועדה הזאת במיוחד, לנו יש עניין שבתי המלון באילת יופעלו ברמה הטובה ביותר האפשרית, לטובת תיירות זרה, תיירות ישראלית, לטובת הכלכלה של אילת, ושל מדינת ישראל. בבקשה.

גובשה תכנית יחד עם כל הגופים שאפרים ציין אותם, שהעלות שהאוצר תיקצב אותם בכ-60 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות, כשהתכלית שלה, להפוך את המקצועות הנדרשים למקצועות אטרקטיביים לישראליים. עיקר התכנית זה מענקי התמדה. הרעיון, שמי שיתמיד שישה או שתים עשר חודשים, יקבל 6,000 שקלים או 12,000 מהתמ"ת מענק, בנוסף כמובן לשכר שהוא מקבל. מענק לימודים גם אחרי חצי שנה או שנה.

הוא מקבל את זה רק בתנאי שהוא לומד?

לא, בגלל שהוא מתמיד.

אם הוא מתמיד, הוא מקבל את הכסף.

הוא צריך לעבור איזשהו קורס, זה לא שהוא מקבל את זה סתם.

זאת אומרת, אם הוא לא הולך ללמוד, אלא רוצה לפתוח מספרה - - -

מספיק שהוא לומד קורס אנגלית הוא מקבל כסף.

הוא יכול להעביר את זה לבני משפחה מקירבה ראשונה.

נוסף לכל הדברים האלה, זו גם עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. מבחינת ביצוע, מה שנתנו עד עכשיו בין 746 אנשים, שהם עובדים קיימים, שנכנסו להסדר הזה, וזה גם הישג בפני עצמו. לשמר את העובדים הקיימים, אנשים שהתמידו כבר חצי שנה, ועכשיו בפברואר צריך לשלם את המענקים הראשונים.

אלו עובדים קבועים?

אלו עובדים שכבר עובדים בתעשייה ורוצים לשמור אותם, לא להפלות אותם מול העובדים החדשים.

כלומר, בכל הפרוייקט הזה לא נוסף אף עובד אחד חדש שבא בגין ההטבות?

כי העובדים הזרים עדיין שם.

לקחנו את הכסף ונתנו לעובדים קיימים. לא נתנו אותם לעובדים חדשים, כי לא באו עובדים חדשים. עדיין לא באו.

רבותי, מדבר שרות התעסוקה.

ביצענו עם המלונאים, עם הרשתות מפגשי תעסוקה בכל רחבי הארץ. מדובר בלמעלה מ-20 מפגשים. ובתכנית נבצע עוד מפגשים כאלה, שבהם יגיעו מאות דורשי עבודה מובטלים. הצענו להם את התכנית, 330 מתוכם בשלבים יותר מתקדמים. אני לא יכול לדווח כמה נקלטו כרגע, כי זה תלוי במלונאים עצמם אם יקלטו אותם.


מה שאנחנו צריכים, שלקראת אפריל, לקראת פסח, יהיה באמת לחץ יותר לכיוון המלונות, ולקלוט את העובדים האלה.

בכל מקרה צריכים אותם לפני אפריל. יש תקופת הכשרה.

אנחנו זקוקים לכל העובדים כבר בתחילת מרץ.

התנאים שניתנו לטעמי הם מספיק סבירים. כפי שציינתי קודם, השקיעו עשרות מליוני שקלים לטווח ארוך. אני לא חושב שאפשר לייצר תנאים עוד יותר אטרקטיביים כדי למשוך...

תקדימו 12 מיליון מהשנה החמישית לשנה הראשונה.

זה לא פריסה של קו ישר.

חברים, תפסיקו כבר עם האגדה הזאת שישראלים לא עובדים. אם זה היה תלוי בכם ולא בהרצל או בבן גוריון, אז הערבים והתיאלנדים היו - - -


זה לא המצב. הישראלים לא עובדים אם לא משלמים להם. תשלמו להם, הם יעבדו. עובדה שמעבירים רהיטים בניו-יורק בשביל כסף. תשלמו להם, יעבירו גם פה. מה אתם מספרים סיפורים.



דרך אגב, מצאנו שבענף החקלאות או הבניין, נמצאו עובדים ישראלים שהם הלכו לעבוד בבניין, אלפים רבים. גם אמרו בוועדה הזאת, פה, בחדר הזה, ישראלים לא רוצים לעבוד. עובדה שנמצאו קרוב ל-20 אלף. אני מבקש לדעת גם מה המצב בעניין הזה.

אני מצטרף להרגשה שלך. אני מרגיש שאני כאן בדיון באמת מדומה. עולם וירטואלי, כאילו אין ישראלים וערבים--

יש 200 אלף מובטלים.

--שמעוניינים לעבוד. אני יכול להעיד. אני מכיר עשרות על גבי עשרות, על גבי עשרות, שהם עובדים ערבים, שהם עבדו והפסידו את מקום עבודתם בבתי מלון, נורא רוצים לעבוד דווקא מענף המלונאות.

גם באילת?

בצפון.

יהיו מוכנים לרדת לעבוד.

בוודאי, בוודאי. הם מחפשים מקומות עבודה. ולכן אני רוצה לשאול, האם שרות התעסוקה עשה בדיקה, אם אפשר לספק מתוך המאגר של עובדים מובטלים בתחום הזה של מלונאות, האם יש עובדים ישראלים, לצורך העניין נקרא להם. אבל במיוחד ביישובים הערביים, אני בטוח שיש, שרוצים ומוכנים לרדת לאילת ולעבוד. אני חושב שיימצאו למכביר עובדים שמעוניינים.

למה להביא מתאילנד?

אתם פונים גם ליישובים הערביים, מבקשים מאנשים שרוצים לעבוד שיירדו לעבוד באילת, בתמורה לאותם הטבות שניתנות.

כן, עדיין ממשיכים. יכול לדווח פה גם ישרוטל על יריד שעשינו בתמרה, שיועד לכיוון הזה, ונעשה עוד ירידים.

ולא נמצאו אף אחד בתמרה?

אני ניהלתי בדצמבר שמונה ירידים בתיאום עם שרות התעסוקה בכפרים בצפון וגם בקריות.

כל השמונה בכפרים ערביים?

לא, גם בכפרים ערביים. 38 איש שגילו עניין, שבעה ירדו לאילת. זה המספרים.

מתוך שמונה ירידים?

כן. יש פה הרבה הגדות על מובטלים שרוצים לעבוד. הם לא יורדים לאילת.

בצפון יש יותר משמונה יישובים. יש 130 יישובים גדולים שכן מוכנים לעבוד.

יש יותר מרשת אחת, רשת מלונות פטאל.

ראש העיר, בבקשה.

שלום לכולם, אני משמש בתפקידי מזה כשלוש שנים. אני רוצה להרחיב קצת את היריעה. ענף התיירות זה ענף שמשמש את העיר אילת, רק משום כך צריך להחריג את העיר אילת. זה ענף ש-85% מכלכלתה הישירה והעקיפה נשענת על הענף הזה. ולכן ראוי, אם רוצים להתייחס לעיר הזאת כנכס לאומי אסטרטגי, לחזק את הענף. זה נקודת המוצא. ביום כניסתי לתפקיד, אנחנו מגלגלים, בערך שנתיים וחצי, אדוני היושב ראש, רעיונות מרעיונות שונים איך לקדם את הנושא של התעסוקה בבתי המלון, כולל פרוייקט ה-3,000 שמנכ"ל משרד ראש הממשלה דהיום, רענן דינור, בתוקף היותו מנכ"ל משרד התמ"ת, אגב, יזם וזה נסגר בשולחן ברמת הרעיון. ואני חייב להגיד שנכון להיום, בסעיף עובדות, אני מציע לא להיצמד לאווירות נחמדות, אבל בסעיף עובדות, הנוסחה הגואלת לא נמצאה.


העובדה היא שחסרים עובדים, זו עובדה אמיתית שמשבשת באופן דרמטי את התנהלות בתי המלון, נקודה. צריך לראות את זה. ואני אומר לכם, אני הייתי ראש עיר, הייתי שותף לעשרות פרוייקטים, כולל פרוייקט ה-3,000 שמשם ירד לפרוייקט ה-1,000, ועכשיו נכנס לרמה של הטבות, כולל זה שאני מעורב ברמה של הסטודנטים. לקחתי את נושא האוניברסיטה כפרוייקט אישי לקדם, והנוסחה לא נמצאה.


לכן, אני מציע לא לקבל החלטות של סימני קריאה, בוא נשים קצת סימני שאלה לתוך הדיון הזה. אני חושב שיהיה יותר חכם ונכון.


רציתי לומר עוד משהו, שאולי לא נוח לדבר עליו, ואני אגיד את זה, כי אני ראש עיר, ואולי דוד בלום ושמעון, וכל השאר לא יכולים לדבר על זה.


אדוני היושב ראש, אחת הבעיות שהעיר אילת סובלת מהן, בוא נקרא לילד בשמו, העיר אילת נמצאת ברגרסיה דמוגרפית יפה. העיר אילת היום העיר המובילה במדינת ישראל במספר המשפחות החד-הוריות שבהם. העיר אילת זו עיר מובילה מספר אחד בארץ באוכלוסייה הבתמנית שלה, בלתי פרופסיונלית שלה. לצערי הרב, מתקבלות החלטות, כמו מלח"י – המכון לחקר הימים גם אותו רוצים להוריד. לכן אני מציע להסתכל על זה בהיבט היותר רחב, גם בהיבט הדמוגרפי. אני מודה ומתוודה, היום כל ילד חמישי במערכת החינוך נולד למשפחה חד-הורית באילת. אני בטוח שאני רוצה להרחיב את המעגל הזה, עם כל הכבוד.

זרים יותר טוב?

זה לא נוגע לבתי המלון. לא נוגע לרווחה.

אני רוצה להסביר למה כן נוגע.


אני חושב שנכון להיום, אם אתה שואל את דעתי והמלצתי, צריך לתת מכסה לעובדים הזרים, ולשבת מהיום ולראות איך בונים נוסחה שהיא נוסחה גואלת.

אבל זה בדיוק מה שנעשה קודם. עד פברואר זה הסכם עם בעלי בתי המלון, זה לא בשליפה.

בעובדה, הנוסחה לא צלחה. מה האפשרויות עכשיו? ללכת על משהו שהיא נוסחה וירטואלית? בעובדה, הנוסחה לא צלחה. דרך אגב, אני טוען שצריך להגדיל את המכסה לאלף עובדים, זו דעתי. בוא נסתכל שלוש שנים קדימה, לשבת בצוות מצומצם, תקבעו אותו, ולראות איך יוצרים את הנוסחה הגואלת.


לצערי, למרות מה שנאמר, ואני מבין מה שנאמר, ואני יודע על מה אתה מדבר. לצערי עוד לא נמצאו שוטפי הכלים, לא יעזור בסעיף עובדות. אני נמצא בבתי מלון, ואני יודע על מה אתם מדברים.


אדוני היושב ראש, אנא מכם, תראו גם את האלמנט הדמוגרפי של העיר הזאת. זו עיר סגורה ומסוגרה, שאין יוצא ואין נכנס בה. וזה יוצר איזושהי תשתית שהיא תשתית מורכבת מאוד בניהול העיר הזאת.

בפן הדמוגרפי, אני לא מבין מה הקשר לעניין הזה. עובדים זרים הם הריפוי לעניין הדמוגרפי? אני לא מבין.

אגיד לך משהו שלא נוח להגיד אותו. בכוונה אני מדבר כרגע על המכסה של המשפחות החד-הוריות. חלילה, אין לי שום דבר.

מאיר, לא הבנתי איך זה קשור למשפחות חד-הוריות.

זה קשור, מכיוון שהפרוייקט עצמו דיבר על עידוד משפחות חד-הוריות שירדו לאילת כדי לעבוד בעבודות האלה, אלה אחת האוכלוסיות שזיהו אותם.

משפחה חד הורית מגיעה בסוף לרווחה.

אני חייב להגיד מספר דברים בנימה נוקבת. אנחנו מצטיירים כמי שקצת לא משלמים, כמי שלא רוצים עובדים ישראלים, מעדיפים את העובדים הזרים. אני יכול להגיד לכם, גם בשם התאחדות המלונות באילת, אבל גם בשם רשת מלונות "פתאל".


במסגרת הרשת שלנו, קיימנו במהלך שנת 2006, 27 מפגשי תעסוקה מצפון הארץ ועד דימונה כולל. אנחנו לא רוצים להעסיק עובדים זרים באילת. אני גר באילת, המשפחה שלי באילת,

אין לי שום עניין שיהיו עובדים זרים באילת, זה לא הרעיון. אין עובדים ישראליים שמוכנים לעשות את העבודות, וכל הסיפורים על זה שיש אנשים שנמצאים איפשהו בצפון הארץ, שמוכנים לעשות את העבודה, זה משהו שהוא לדעתי קצת ברמה של סיסמאות, ואל משהו בדוק. אנחנו מסתובבים כמעט כל שבוע באיזשהו מקום במדינת ישראל, ומנסים לגייס עובדים. הבעייה העיקרית של בתי המלון היום היא נושא שטיפת הכלים. אין עובדים ישראלים, אני לא חושב שיש איזשהו מגזר במדינה של עובדים ישראלים שמוכנים לעבוד בשטיפת כלים. ואנחנו משלמים משכורות מכובדות. אנחנו עובדים תחת הסכם עבודה קיבוצי, ואנחנו משלמים פנסיה.

שטיפת הכלים ממוכן?

הסירים הגדולים לא.

אנחנו מציעים תנאי פנסיה, קרן השתלמות, ומענקים. הרי המענק הזה שאליו הגענו, זה לא בכסף שהמדינה משלמת. המעסיקים משתתפים ב-50% מהסכום הזה. אנחנו מכניסים את היד לכיס ומשלמים. אי אפשר לצייר אותנו כאנשים כאלה שלא מוכנים לשלם, זה לא הסיפור. אנחנו כן מוכנים לשלם, אנחנו משלמים הרבה, ומנהלים ברשתות הגדולות צהרונים לילדי עובדים. אנחנו אוספים את הילדים מבתי הספר והגנים. מביאים אותם לצהרונים שלנו. משאירים את הילדים עד השעה חמש. ימים שמערכת החינוך מושבתת, אנחנו פותחים את הצהרונים האלה לימים שלמים. אני חושב שאנחנו מעסיק נאור. ענף המלונאות באילת היא מעסיק נאור, שמטפל ברווחה, מטפל בהדרכה, מטפל בפנסיה. הבעיה שלנו היא, שאין מספיק עובדים.

בזמנו, העלנו רעיון שאם לא מאשרים לנו עובדים זרים, אולי שיאשרו לנו עובדים מירדן, שיגיעו בבוקר, ויעשו את העבודה, ויחזרו בערב. יש בתעשייה קצת, בבניין. אנחנו מוכנים לכל פטנט אפשרי, ולו רק שאנחנו נוכל כמלונאים לעמוד בייעוד שלנו, וזה לתת שירות.

תודה רבה. בהחלט ראוי שיתנו לכם תשובה.


משרד התיירות, מי מכם יכול להציג מה העמדה של המשרד בעניין. זה קצת בעייה שלכם.

ההסכם שנחתם עם האוצר ועם התמ"ת להתאחדות המלונות לא נעשה בידיעתנו. אנחנו פועלים יחד עם התאחדות המלונות לבנות תכנית הכשרה, שאולי רוני יפרט אותה מייד. זה עמדתנו.

זה כל מה שמשרד התיירות יכול לעשות לעניין?

משרד התיירות יכול לפעול יחד עם התאחדות המלונות כדי לצאת בתכנית הכשרה מיוחדת שנבנית יחד. בנוסף ישבנו בישיבה איתם, אנחנו רוצים לצאת בקמפיין משותף להבאת עובדים מצפון הארץ, או בכלל עובדים לבתי המלון.

התכנית שאנחנו מדברים עליה, היא תכנית שתעבור בכפרים ובמועצות בגליל, תגיע אל האנשים עצמם, אליהם הביתה. תיקח את העובדים למשך השבוע בהסעות מאורגנות לאילת, תחזיר אותם בסופי שבוע הביתה.

איפה הם יגורו?

הם יגורו באילת, במגורים שלנו.

יש לכם דירות חיצוניות.

כן, דירות מאורגנות, לא יותר משניים בחדר. אלו סידורים מאוד נוחים וטובים לעובדים. כלכלה, ביגוד וכל מה שצריך. אנחנו מדברים על עובדים קצת יותר מבוגרים.

רוני, אתם מדברים גם על עובדות וגם על עובדים אני מבין.

כן, ודאי. אנחנו מנסים ללכת לקהל קצת יותר מבוגר. אנחנו מאמינים שניתן להם גם קצת אופק קידומי, אופק מקצועי. אולי זה יצליח. אני חייב להגיד בכנות, שזה נסיון אחרון ונואש, עוד משהו לעשות כדי להביא אותם.

אני לא מבין מה נואש. יש ממשלה, יש שר תיירות, יש שר האוצר. יושבים על המדוכה, אומרים מה הישראלים רוצים כדי לעבוד. נותנים את זה פחות או יותר, ישראלים יילכו לעבוד. אני לא מבין מה הבעיה.

צריך להתייחס למה שאמרת. הכל עניין של כסף. נניח ניתן להם 20 אלף שקלים לחודש, זה לא ייגמר איתם. יש השלכה כללית בכל המקום. יש עוד אנשים שעובדים במלון, איפה נגיע. ייסגרו את הדלת, לא נרוויח. גם השכר הוא כבר 40% מהמחזור.

אני לא אומר שכל הנטל יהיה עליכם, משום שזו הבעיה של המדינה, והמדינה צריכה לתת את העזרה בעניין הזה.

חשוב לצורך הדיון, משום שהעובדים הזרים היו אמורים לעבוד עד ה-1 בינואר 2008. לכן כשאמרת שחתמו על ההסכם הזה, ידענו ועשינו. זה לא כך. היתה החלטה ממשלתית, שאמרה שכר המינימום של העובדים הזרים לא יהיה שכר המינימום של העובדים בכלל המשק, אלא יש שכר מינימום--

אני מבטיח לך שאם זה יהיה בינואר 2008, תעמדו עוד פעם באותה צעקה, באותו מצב אם הממשלה לא תיערך לזה נכו, גם עם המלונאים.

--היתה איזה מין חרב על הצוואר, שאמרה שהפועלים הזרים יקבלו 5,000 שקלים לחודש כשכר מינימום, שזה היה יותר מאשר העובדים הישראלים שעבדו באותם המקצועות. כמו שאמר רוני, יש לזה השלכה רוחבית, יש לזה השלכה על כל המלונות באילת.

עזבו את העבר, מה התלונות עכשיו?

היה משא ומתן שהביא את זה למה שהביא את זה. הפתרון הוא כנראה לא טוב. האוצר אומר השקעתי עשרות מליוני שקלים, אבל ההשקעה עוד לא בוצעה, כי עדיין האנשים האלה לא קיבלו את הכסף, ורק היו התחייבויות.

אני בטוח שהם משלמים עשרות מליוני שקלים מסי הכנסה, אפילו הטבה שהיתה הורידו.

נכון. הורידו לגמרי.

אנחנו לא מצליחים להביא עובדים ישראלים שיעבדו בדברים האלה באילת. והראיה, אין מה לעשות. נשיא התאחדות המלונות אמר שבגלל הירידה בתפוסות בכל הארץ, מפטרים עובדים, וזה נכון שמפטרים עובדים. אותם עובדים לא מגיעים לאילת. דווקא באילת ובים המלח. אלו שני המקומות שיש בהם את רמת התפוסה הכי גבוהה בארץ, באותם מקומות יש בעיות בכוח אדם. ועלות כוח אדם של בתי המלון באילת היא הרבה יותר גבוהה מאשר מרכז הארץ. משום שבשום מקום בארץ לא מספקים להם את התחבורה והמגורים.

אתמול ראיתי כותרת בעיתון, 920 אלף עובדים בישראל משתכרים עד 2,520 שקלים בחודש.

איפה הם, הם לא מגיעים. הם לא רוצים להגיע לאילת. לאילת אין עורף אורבני גדול שיש בגוש דן, ואין מה לעשות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול שאלה.

לא פעם אתם הצגתם לוועדה הזאת על נכונות של עובדים לעבוד, ולא תמיד רצו אותם, מה המצב בעניין הזה. העניין בכלל נבדק אצלכם.

יש תחושה של דז'וו. חוזרים פה ואומרים, בחקלאות, ובבניין, אין מי שיעבוד, ואין מי שיעבוד. בתחום אחד שזה תחום הבנייה, היתה החלטה נחרצת שהורידו מ-45 אלף את המכסות בשנת 2001, היום זה 15,000, כשהיה ברור לחברות שאין חזרה מזה. אז נערכו מחדש באיזושהי צורה, ונמצאו פתרונות, ובאמת נכנסו יותר מ-20,000 איש לתוך העבודה.

יש תחושה שאומרים אין ואין. בעוד שלושה שבועות מגיע 1 בפברואר, זה יום הדין מבחינת התכנית הזאת, אז במקום שנהיה באיזשהו מצב של התגייסות של כל הכוחות איך מממשים את התכנית הזאת, ורוצים להבין לכמה מדובר, על אלף איש, על חמש מאות איש בכל הארץ. אז הצליחו להגיע ל-500, הצליחו 310, אז מתחילים לזוז.

מה זה 310?

סתם נתתי מספר. שרוצים להגיע עד ה-1 בפברואר.

שמעתי ששירות התעסוקה הציע 350 מועמדים לעבודה, זה נכון.

יש נשירה בדרך.

יש החלטה, מגיעים לסיכום, אבל כאשר מגיעים לכלל המימוש אז הדבר הזה פשוט מתמסמס, ועוד לפני שזה מתחיל, כבר בעצם - - -


ישבנו פה לפני שנה וחצי על תכנית דומיניסיני בבניין. עשו כנס מאוד גדול, וסיכמו, הביאו תקציבים, ו-40 מיליון שקלים לשלוש שנים, זה יותר ממה שנותנים פה לשנה. פשוט, לאן זה הלך, זה פשוט נכשל והתמסמס. כי בסופו של דבר מה שקרה בבניין, זה שחברות הבניין אין להם פתרונות אחרים, לא רצו, לא צריך, נגמר הסיפור.


השאלה היא באיזה מידה יש רצון רציני לקחת את הנושא הזה ולהזיז אותו קדימה.

מה אתה יכול לומר לנו אסף לגבי פוטנציאל קיים. נניח במסגרת התכנית של "עובדה", בפרוייקט הזה יש סיכוי שהאנשים יילכו. או יש איזשהם הטבות, ארשה לעצמי פיתויים נוספים שהמדינה והמלונאים יכולים להציע כדי להגביר את הנכונות של האנשים לרדת לעבוד בבתי המלון באילת.

מה שאני שומע מאנשים שהיו באילת בתקופה האחרונה, שהשכר הוא שכר מינימום. גבו מהם 1,500 שקלים על דירה שהמלון מספק, ובאילת אתה חי איכשהו.

לא היה ולא נברא. אין דבר כזה.

סיפורי מעשיות.

זה לא מחקר מדעי. אסף מספר את מה ששמע, הוא לא הלך לבדוק.

בלי התכנית הזאת יש קושי גדול מאוד מבחינת השכר. השכר הוא מרכיב מרכזי בסיפור. אם מבטיחים שכר שהוא יחסית שכר סביר, פלוס ההטבות האלה, פלוס אפשרות ללימודים. הדבר הזה בהחלט יכול להיות אטרקטיבי.

סתם דוגמה. אני לוקח 5,000 שקלים לחודש שכר, מלבד ההטבות האלה של המענקים. להערכתך יותר אנשים יירדו לעבוד שם?

בוודאי, איזו שאלה. לפני חמש שנים, כאשר פנינו לחברות הבנייה, היתה חברת בנייה אחת שהרימה את הכפפה, וזה היה סולל בונה. החברה הזאת גייסה באמצעות עמותת מע"ן, 400 עובדים תוך שנה. כשאמרו שאין ואין הבטיחו 5,000 שקלים לעובד לחודש, עם שעות נוספות וכו'.

אחריהם הלכו כל החברות בהתאחדות הקבלנים.

ה-500 האלה או ה-700 האלה שמדברים עליהם, אם תהיה נכונות רצינית, לפי דעתי זה כסף קטן. וכמו שאמר פה חבר הכנסת חנא סוויד, לגבי האוכלוסייה הערבית יש שאלה שהיא קיימת, אני מבין שהיא קיימת. אני מכיר את זה, והוצאנו דו"ח לפני עשר שנים כבר.

זה כולל גם נשים בציבור הערבי?

לא בדיוק. יכול להיות זוגות. אני חושב שיותר מדובר על צעירים.

נשים לבד לא יבואו.

בוודאי שאם תהיה הסעה, יכול להיות עוד יותר תכליתי. אבל יש קושי בעיר אילת, האם יש נכונות של העיר לקלוט מרכיב מסויים של אוכלוסייה ערבית.

מדינה שיש בה

מישהו נתקל בהתנגדות?

יש התייחסות לזה. אמנם ראש העיר אמר שלא.

קיימת התנגדות לא פשוטה בנושא הזה, שרוצים, אבל לא רוצים את הערבים.

ראש העיר בטוח לא מתנגד.

אני שואל אותך ואת שאר הנוכחים, האם יש התנגדות של בתי המלון או של גורמים אחרים בעיר לעבודת ערבים ישראלים?

לגופו של עניין, היו מודעות בעיתונים בשנה האחרונה. פנינו מספר פעמים, וניסינו ליצור קשר. בכל אופן, התחושה של כמה אנשים שבדקתי לקראת הישיבה היום, שעשו את הפניות האלה, שברגע ששומעים שזה ערבים, ההתלהבות יורדת.

מצד האורחים.

עמותת מע"ן, מה שהיה היה. יש מבצע, ויש אפשרות לתת הטבות, ולבדוק את תנאי השכר האטרקטיביים. אנחנו מוכנים לעבוד אל מול אחת הרשתות, מול מי שמוכן, בבקשה.

כדי לעודד. תודה.

אנחנו התחייבנו בהסכם עם האוצר לגבות 350 שקלים בלבד עבור הדיור. זה חלק מההטבות שאנחנו נותנים.

אני מקווה שכולכם עומדים בזה.

חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה.

אני רוצה לבוא מזווית אחרת. המלונות לא מעניינים אותי, ועובדים לא מעניינים אותי. מעניין אותי דבר אחד בלבד, אילת. מה שטוב לאילת טוב לי. במחיר של עובדים זרים, של עובדים לא זרים, קיומה של אילת עניין אסטרטגי למדינת ישראל.


תיירות לאילת, זו אילת קיימת או אילת לא קיימת. אילת לא נמצאת 20 קילומטר מפתח תקווה. כשדנים פה, כאילו שדנים כרגע בכפר שמריהו. זו כלכלה עצמאית מנותקת, לא מחוברת לשום דבר אחר במדינת ישראל. יש תיירות באילת, אין תיירות באילת אין תעסוקה.


עוד אלמנט אחוד. כל עובד בתוך המערכת של שטיפת הסירים יוצר אחריו עוד שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה עובדים. מהשישה עובדים האלה זה פקידי קבלה, זה אנשי שרות, זה אנשי מינהל, אנשי תחזוקה, שאני מניח שאותם בשכר הזה אפשר להעסיק.


באילת יש בעיה אחת קטנה, שאני מתפלא שראש העיר לא דיבר עליה. אילת לא מתחרה עם הילטון תל אביב. אילת מתחרה עם סיני וירדן. לא שמעתי שיש עמותת מע"ן, לא שמעתי שיש שם חוק שכר מינימום, הם גם לא שמעו על עמיר פרץ, הם גם לא שמעו על שכר מינימום. נדמה לי שלא מכניס את זה בתוך הקונטקסט כאן, דן בדבר שהוא פשוט דיון וירטואלי.

ברגע שלאילת לא יסופק כח אדם לכל הרמות, מגובה המפלס של רחיצת הסירים הגדולים,

התוצאה תהיה הגירה מאילת, ובהיסטוריה שלי, כבר ראינו את אילת מתרוקנת מהם. היו שנים שתמנע נסגרה, אילת נסגרה. מי שרוצה לעשות היום תמנע מספר שתיים, יעשה אותו לתיירות. לכן כל אמצעי כרגע, מצידי תביאו מאיפה שאתם רוצים, כדי שהתיירות תהיה מלאה, כדי שהתעסוקה תהיה מלאה, כדי שבאילת יהיה פרנסה. אם זה ערבים, זה ערבים, ואין שום דבר שמשנה אותה מכל דבר אחר, ואם זה עובדים זרים, זה עובדים זרים.


יש פה עוד נקודה אחת. מכל הסיפור כרגע יש עודף ביקוש של עובדים זרים. גם אחרי ה-500, 700, את ה-1,000 עובדים זרים, עדיין מחפשים עובדים.

עמותת מע"ן, עם ההצלחות הקוליסאליות שלכם, עם נושא הבנייה באילת, שאומר שמאות עובדי בניין דרך מע"ן לא כל כך הגיעו לאילת. אני אומר בוא לא נעשה אקספירמנט שני על בתי המלון. נדמה לי שזה האקספירמנט האחרון. אין דבר יותר פשוט ממלונות להיסגר. מורידים את השאלטר, הולכים הביתה. ולרשתות גם פתאל וגם אחרים אין להם בעיה. אז הוא יירד מאילת, יש מספיק פרנסה גם במקומות אחרים. בעל סנדלריה פושט רגל, סוגר. רשת מלונות, הולכת הביתה לא קורה לה כלום.

לכן, אם ישנו פה לוח זמנים שלא עמדו בלוח הזמנים, בואו נקבל החלטה, נאריך את לוח הזמנים. אם זה 2007, תזיזו ל-2008. אם זה 2008, תזיזו ל-2009, באמת לא מעניין אותי. אני מבטיח דבר אחד, אם רן כהן וחבורתו לא יפזרו את הכנסת, אז בשלוש השנים הקרובות אני פה. לא איכפת לי להיפגש גם ב-2009, שום דבר לא בוער, לכולם יש זמן.


אני רוצה להציע דבר פרקטי לגמרי. התכנית הזאת שלא הצליחה, בואו נאריך את לוח הזמנים שלה. אני מוכן לתת צ'אנס לכל דבר, למען כזה, למען אחר. אל תעשו שם כרגע שום דבר שיתקע את המלונות. ברגע שאין עובדים, אין מלונות אין אילת אין תיירות.

תודה רבה חבר הכנסת חרמש.

אני מעוניין לשאול בשאלה אחת. אני עם החברים, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי בתי מלון, משנת 2000 מנהל משא ומתן בנושא של עובדים זרים לאילת, הטענה שלהם, יש חסר בכוח אדם בנושא של שטחים ציבוריים, גינון ורחיצת כלים. מה קרה שב-2006 באו לחתום על הסכם עם האוצר? האם כדי לקבל מענק, הם לא ידעו שיש בעיה כזאת ב-2000-2005. הבעיה היתה ידועה לכל מנהלי בתי המלון, לכל מנהל משאבי אנוש, ואמרנו בהגדרה בקריטריונים. הקצאת עובדים זרים יינתנו רק למקצועות אלה שחסרים ישראלים. קרי, טיפולים בשטחים ציבוריים, בריכות ושטיפת כלים. ומה קרה ב-2006, כנראה שהאוצר היה נדיב במענקים וחתמו מהר, בהסכם מאוד מכובד. היום פתאום אין כלום. האם הנושא של המענק שיכנע את בעלי הממון לחתום? למה? ידעתם את הבעיה הזאת, למה חתמתם?

לא היתה ברירה.

בהחלטת הממשלה כתוב שבפברואר 2007 למעשה אין עובדים זרים יותר. אני הארכתי בחודש נוסף על פי סמכותי כדי לתת זמן להתארגן. אם לא תתקבל החלטה בסוף ינואר הזה, כל העובדים הזרים שנמצאים באילת הם לא חוקיים. הארכתי מעבר להחלטה.

הסמכות נתונה כל חודש.

האם הכנסת תגיע לסיכום כזה או אחר, כן. אם לא, בסוף החודש להעמיס אותם באוטובוסים ולהוציא אותם מהארץ, אין עובדים זרים באילת.

מאיזה מדינה?

הודו ומנפאל.

ההודים יותר טוב מישראלים?


נעשה משהו בעניין.

העמדה של משרד האוצר, שלא צריך עובדים זרים בענף המלונות באילת. זה לא שאנחנו לא שומעים את המצוקה של המלונאים.

עוצמים את העיניים.

לא עוצמים את העיניים. אנחנו בהחלט חושבים שענף המלונאות הגיעו להסכם יפה בשנת 2006, להוצאת העובדים הזרים. היה להם הרבה זמן להתארגן.

איך הם חתמו?

בוא נראה בקונטקסט הכללי. זה לא שזה ענף המלונות ותו לא. ממשלת ישראל מובילה כבר כמה שנים את הסיפור הזה של הפחתת מספר העובדים הזרים, כמו שעשינו במלונאות באילת, עשינו עם בניין. כמו שעשינו עם בניין, עשינו עם מסעדות אתניות. כל הענפים מתרוקנים מעובדים זרים בדיוק על פי אותו מודל.

- - - אבל לא כסף לעידוד ישראל.

כמו שעשינו את זה בכל הענפים, כך עשינו בענף המלונאות, וגם על פי אותו מודל. אתה יושב עם הנציגים של התעשייה הזאת, אתה מגיע להסכם על ההפחתה של מספר עובדים זרים. מצד שני, תכניות לעידוד תעסוקה של ישראלים להכשרה מקצועית. כך עשינו גם פה.

אומרים לך שבכל המבצע הזה של עובדה, הפיתוי הוא לא מספיק גדול כדי שיותר ישראלים יבואו לעבוד. אז מה אתה אומר, אני נתתי 60 מיליון לחמש שנים, יקוב הדין את ההר, אין עובדים. אז אולי תקדימו חלק מהכסף קדימה.

אפשר לראות את הדמדומים של ענף שתלוי בעובדים זרים, וזה קורה לנו בכל הענפים, להרחיב עם עובדים ישראלים, להגדיל תעסוקה, עוד עובדים ישראלים, פשוט זה סימפטומים שהם די ברורים.

אתה חושב שמשרד האוצר יהיה מוכן ללכת לקראת משרד התיירות והמלונאים כדי לעודד עוד יותר את העובדים הישראלים והחברות כדי שיהיו יותר ישראלים?

בשמחה.

תודה רבה, אני מודה לך.

אני רוצה להעיר על דברים ששי אמר, וזה העניין שאילת צריכה להתמודד מול סיני ועקבה. אני מקווה שזה בעצם לא ניסיון להצדיק שכר נמוך לעובדים ישראלים שם, כי זה מה שמשתמע מזה. בשביל למשוך עובדים ישראלים לאילת, צריך לתת להם תנאים טובים. אנחנו יודעים את זה, ואין ספק שזה מה שצריך לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים לעזור לראש העיר, ולעיר אילת. צריך למצות את כל האפשרויות להעסיק עובדים ישראלים, לפני שחושבים להוסיף עוד עובד זר אחד. אני לא רוצה להיראות ולהישמע קיצוני וגורף כמו האוצר. אבל יחד עם זאת, צריך למצות את הפוטנציאל המקומי שיש לנו. הכי קל זה להביא עובדים זרים. רציתי שאת הרף הזה, או את המישור הייחוס הזה שלא יהיה בעצם קדוש, ששם זה עשירית מזה, ולכן המסקנה היא מאוד ישירה. ולכן אני חושב שזה התפקיד של העיר, של ראש העיר, של שרות התעסוקה, באמת לעשות קמפיין. אולי אנשים לא יודעים שיש מקומות עבודה באילת. אנשים שמוכנים לעבוד בעבודה הזאת. אין מספיק מודעות, צריך לעשות קמפיין. וגם שהאוצר יקדים תקציבים משנה שלישית לשנה ראשונה, ושהאנשים ייכנסו למסלול הזה, ואז נוצרים תנאים שהם ימשיכו. אבל ללכת על הפתרון הקל הזה של להעסיק יותר זרים, זה לא טוב, לא כלכלית, ולא דמוגרפית.

תודה רבה.

רציתי להשוות בין העיר אילת לעיר טבריה. טבריה זו עיר שהכלכלה שלה נשענת על בתי המלון שם. מידיעה אישית שלי, אני יודע שיש אפילו עודף של עובדים באזור טבריה מהמגזר הערבי ומהכפרים שנמצאים בסביבה של טבריה.


ידוע לי, ויש הסכם קיבוצי מיוחד על עבודת בתי המלון באילת. לצערי, בכל המקרים שנתקלתי בהם, אף בית מלון לא משלם לעובדים שלו בהתאם להסכם הקיבוצי, שהוא בכלל מעודד הגירת עובדים מאזור הצפון, ומהמרכז לאילת.

אני מבקש שתחזור מדבריך.

סליחה, זו כנסת פה. זה לא בית סוהר, אף אחד לא חוזר פה בדבריו, אלא אם כן הוא גידף, או קילל. אני אגן על עמדתך בחרוף נפש. כל אדם יגן על עמדתו עד שהוא לא פוגע במישהו אחר.

איך הוא יכול להגיד דבר כזה- - -

אני אישית עומד על עמדתי ואומר, לא נתקלתי בבית מלון אחד שמשלם את כל התוספות, או את רוב התוספות שבהסכם הקיבוצי המיוחד של אילת, שבהתאם לזה חייבים לשלם. אם זה תוספת ערבה, ואם זה תוספת טיסות, חמש פעמים הלוך ושוב.

לא מוצאים עובדים זרים חדשים.

על מנת להגיע לישראל הם שילמו סכומים ענקיים, עד 10,000$ כדי להגיע. זה שהם עבדו כאן פחות משנה, או שנה או שנתיים, זה אפילו לא מכסה להם את הסכום שהם שילמו, או בהודו או בנפאל.

התקבלה החלטה לגבי עובדים חדשים יחד עם שלום, אם צריך לצאת - - -

אדוני היושב ראש, ראיתי כמה פרסומים במגזר הערבי, בעיתונות. כל הפרסומים שראיתי אותם, כולם באמצעות העסקה לא ישירה, אלא העסקה באמצעות חברות כוח אדם ושכר קצת יותר משכר המינימום.

שרות התעסוקה אומר שהוא מנסה לגייס.

כולם באמצעות העסקת כוח אדם ושכר של 22 שקלים.

אני מאוד מודה לך אדוני.


מועצת הפועלים באילת, אדוני ראש העיר, טוענים שבתי המלון מפטרים ישראלים. חלק מהעובדים הללו מוצאים את עצמם בכלל לא רצויים בבתי המלון. זו גם סוגייה שצריך לטפל בה.

אני רוצה להוציא את המוץ מהתבן. העיר נשענת כולה על ענף התיירות, וצריך להתייחס אליה בקטגוריה שונה. צריך להחריג. דרך אגב, עושים את זה בסקטורים שונים.

לכן אני מקיים את הישיבה.

אני אומר למלונאים, וכולם יודעים. ללא עורף קהילתי יציב, גם ענף המלונאות יפול. גם זה חשוב שנדע. אני רוצה להבין במידת הרגישות המקסימלית. כשאני מדבר על משפחות חד-הוריות, קשה לי להגיד את זה, אבל אני אומר את הדברים הללו. וכשאני מדבר על עובדים שבאים מהמגזר הערבי, כשבא עובד לא עם משפחתו, הגרעין המשפחתי לא קיים באילת, אני רוצה שתבינו, אני צריך לנהל מערכת. יש לזה משמעות דרמטית במבנה הדמוגרפי.

בסיכומו של דבר, אני רואה את הפתרון כחלק מתוך איזושהי הווייה קהילתית מקומית עירונית. אני ראש עיר, אני לא יושב ראש התאחדות בתי המלון. ולכן, השפעה כזאת מקרינה באופן מיידי על מה שקורה בעיר. ולכן הצעתי היא אחת. קודם כל להאריך, אני אומר את זה לידידי שלום, להאריך את הנושא, ולמצוא עדיין את הנוסחה. אם לא נמצא, בוא נתאמץ ונמצא אותה. הצעתי להגדיל את מספר העובדים. אני רוצה להציע עוד הצעה שכבר דיברנו עליה. לראות איך יוצרים מצב שבו הסטודנטים, זה האוכלוסייה הכי חשובה, אבל כרגע לא הצליח, אנחנו מנסים.

תודה רבה לראש העיר.


רבותי, אני פונה לחבריי חברי הכנסת, אני מציע שנפנה למשרד התיירות ואל משרד האוצר מתוך הדאגה שלנו לעיר אילת, ולתעסוקה בה, ולנושאים שתורמים לקיומה ויציבותה של העיר הזאת, ולבריאותה של מערכת בתי המלון שם, שזה הענף המרכזי של העיר, בדרישה לפתח לאלתר מודל שיעודד יותר ישראלים לעבוד באילת, גם בתמורה להטבות גדולות יותר ממבצע עובדה. אין דרך אחרת.

הדבר השני, שהיחידה של שלום, תהיה מתואמת לגבי מועדי יציאה של עובדים זרים בהתאם לתוספת של העובדים הללו, גם אם נצטרך להאריך על חלק מן העובדים הזרים, עוד חודש או חודשיים עד שיימצאו העובדים הללו, שיירדו לעבוד באילת, ובעיקר שתהיה עבודה מקסימלית של ישראלים. הממשלה רוצה מאה אחוז של ישראלים.

בעניין הזה אני גם פונה למלונאים, מה שאני יודע, בתי המלון באילת לוקחים סכומים מאוד גבוהים לאלה שמתארחים שם, עם כל הכבוד. תפתחו את הלב, ותפתחו את הארנק גם כלפי העובדים, גם כלפי אלה שאתם רוצים לגייס אותם מקרב הישראליים, שיבואו לעבוד כדי שתהיה שותפות בין הממשלה לבין המלונאים, וההטבות הללו, שישולמו ליותר ויותר ישראלים. אני מדגיש יהודים וערבים. אני רוצה להדגיש, אם יש חס וחלילה אחד מכם שיוצר את הבעיה של אפליה בין יהודים לערבים בעניין הזה, זה חייב אדוני ראש העיר, להיפסק מייד.

לא בא בחשבון שלא יתקבל ישראלי באשר הוא, יהודי, ערבי, נוצרי, מוסלמי, משום שהוא בעל לאום או דת כאלה או אחרים. אז באמת, תפתחו את הלב והיד, כדי שתהיה יותר תעסוקה. ובהתאם, אני מבקש משרות התעסוקה, לעשות מאמץ גדול בכדי להגיע ליותר ויותר ישראלים שיעבדו באילת, ויתנו מענה למצוקה הזאת של העובדים, במטרה ליישם את ההסכם ביניכם לבין הממשלה. כי כוונת הממשלה בעיקרון היא נכונה, ולא צריך להפר אותה.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.