PAGE
20
ועדת הכלכלה
8.1.2007
הכנסת השבע עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בטבת התשס"ז (8 בינואר 2007), שעה 12:50
ס ד ר ה י ו ם
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 08/01/2007
הצעה לסדר-היום בנושא: התנהלות האוצר בנוגע למכרז בנק יהב
פרוטוקול
הצעה לסדר היום בנושא
התנהלות האוצר בנוגע למכרז בנק יהב
של חברי הכנסת חנא סוייד, אליהו גבאי, אורית נוקד
מוזמנים
¶
ירון זליכה
- החשב הכללי, משרד האוצר
יובל ברונשטיין
- סגן החשב הכללי, משרד האוצר
יריב נחמה
- סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
עו"ד רבקה ראבילו
- מחלקת שכר, משרד האוצר
עו"ד אפרת פרוקצ'ה
- הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עו"ד צחי בר-ציון
- הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עוזי אלאלוף
- הרשות להגבלים עסקיים
עו"ד אלעד בנבג'י
- הרשות להגבלים עסקיים
אבי אקשטיין
- סגן המפקח על הבנקים, בנק ישראל
דוד בן דוד
- מנכ"ל בנק יהב
עו"ד נורית עירוני
- בנק יהב
בועז רדי
- מנהל אגף ממונה על רגולציה, בנק הפועלים
משה לארי
- בנק המזרחי-טפחות
שלמה בן שוע
- הבנק הבינלאומי הראשון
בנימין כהן
- מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות
צבי טבצניק
צבי פריינטה
- הסתדרות עובדי המדינה
אהרן חוטובלי
- יו"ר ועד העובדים, שירות התעסוקה
נורי בר-חוה
דוד פרלשטיין
עמנואל צדיק
עופר זיו
שרון סופר
דוד פרלשטיין
אריאל יעקובי
- יו"ר הסתדרות עובדי המדינה
רחמים לניאדו
- מ"מ יושב-ראש הסתדרות עובדי המדינה
הצעה לסדר היום בנושא
¶
התנהלות האוצר בנוגע למכרז בנק יהב
של חברי הכנסת חנא סוייד, אליהו גבאי, אורית נוקד
היו"ר משה כחלון
¶
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מתנצל על האיחור בפתיחת הישיבה. על סדר היום הצעה לסדר היום בנושא התנהלות האוצר בנוגע למכרז בנק יהב של חבר הכנסת חנא סוייד שנמצא אתנו כאן, וחברי הכנסת אליהו גבאי ואורית נוקד. המציעים הודיעו שהם לא יוכלו להגיע לדיון.
הדיון הגיע לכאן בעקבות הצעה לסדר מה-19 בנובמבר 2006. התקיים דיון במליאת הכנסת ובגמר הדיון התקבלה החלטה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה.
חנא סוייד
¶
תודה אדוני היושב-ראש. אנחנו כמובן שמענו וידענו על הכוונה של האוצר להפריט את בנק יהב דרך מכרז של החשב הכללי למתן שירותים בנקאיים לעובדי המדינה. המשמעות של הדבר הזה היא בוודאי השפעה ישירה ואולי מכרעת על הקיום של בנק יהב והעובדים שלו. אני חייב לציין שמכל האנשים שאני מכיר, לרבות חברי הכנסת, וגם אנשים שקשורים לבנק יהב, תמיד שמעתי רק מלים טובות ושבחים על העבודה ועל הפעילות של הבנק. לא שמעתי ולא הכרתי אף אחד מלקוחות הבנק שחשב שזה בסדר להפריט את הבנק או לפרסם את המכרז הזה.
אני חושב שההשפעה של פרסום המכרז בוודאי, כפי שכבר ציינתי, תהיה בעייתית ואולי תגמור את בנק יהב כליל כי תהיה אפשרות בפני בנקים גדולים להציע הצעות שהבנק הקטן יחסית הזה לא יוכל להתמודד ולהתחרות בתחרות חופשית והוגנת עם בנקים גדולים כי כפי שהבנתי הקריטריון העיקרי במכרז הזה הוא הפקדה של סכום גדול של כסף באוצר ולפי הקריטריון הזה ייקבע מי הבנק שזוכה במכרז. ברור שבנקים גדולים, אם יש להם אמצעים יותר גדולים, יכולים לשלם יותר כסף לאוצר ולזכות במכרז הזה. לכן מהבחינה הזו המכרז הזה לא הוגן כי הוא בעצם מכניס אנשים או גופים שהם מאוד חזקים שמתמודדים בתחרות לא הוגנת מול בנק קטן.
אני חושב שהתוצאה של הדבר הזה תהיה העלאת תעריפים כי אין יש מאין. בנק שישלם כסף לאוצר על הזכייה, יצטרך לגבות את הכסף הזה ממקור אחר והמקור הזה הם בוודאי לקוחות הבנק. זו פגיעה בציבור שהיום נהנה משירותיו של בנק יהב.
יש כאן קונפליקט ברור מאוד ולדעתי הוא לא הוגן, של טובת האוצר מצב אחד, כאשר מהצד השני טובת הלקוחות. טובת האוצר היא בכסף שמפקידים אצלו, והאוצר יכול לומר שזה בסדר וכי כולם ייהנו מזה, אבל זה ערטילאי כי זה אחר כך יפגע גם באפשרות של התחרות בשוק, אבל יש פגיעה מוכחת בלקוחות של הבנק היום. אני לא חושב שכדאי לשים אינטרס שהוא בסימן שאלה מול אינטרס שהוא בטוח והוא שלילי, והוא פגיעה בלקוחות הבנק וגם בכל המבנה הזה של הבנק.
אני חושב שהעניין הזה של בנק שמכוון לעובדי מדינה, עובדים עם רמת סיכון נמוכה כי הם מקבלים את המשכורת שלהם מהבנק, זו הסיבה שהבנק יכול לעבוד בלי עמלות ובתנאים יותר נוחים מאשר בנקים אחרים, ולא כדאי לתת את הטרף הקל הזה לבנקים גדולים שכל מה שהם מחפשים הם תעריפים יותר גבוהים, ואני לא רוצה להיכנס בהרחבה למאבק הקיים היום על העלאת התעריפים של הבנקים.
לכן אני חושב שלא כדאי להעמיד את האוכלוסייה הזו שהיא עם רמת סיכון נמוכה דווקא מול שיקולים כלכליים של בנקים גדולים שלהם חשוב שיהיה להם יותר ויותר רווח.
יש עוד סיבה אחת להתנגדות לדבר הזה. אני לא חושב שזה זמן מתאים לשלוח את עובדי המדינה לנהל משא ומתן עם בנקים על תנאי האשראי שהם יקבלו. ההתחככות הזו של עובדי מדינה והבקשה לקבל תנאים מועדפים בבנקים מסחריים, זה בעייתי, במיוחד בתקופה הזאת. בכל-זאת זה פתח לפורענות ופתח אולי להטבות שלא כדאי לקבל אותן, לפחות לא בצורה של סחר-מכר.
מכל הסיבות הללו - ואני מוסיף , מציין ומדגיש את הצוות של הבנק, את השירות הטוב שהוא נותן - אני לא חושב שצריך וכדאי לתת הזדמנות לחסל את בנק יהב.
רונית תירוש
¶
אני חייבת לומר שגם מתוך היכרות שלי עם החשב הכללי, אני כן מבינה אותו. כל דבר שאפשר להביא אותו לכדי תחרות על מנת לשפר את התוצאות בסופו של יום ואת השירות וכולי, בשם זה הוא פועל. אני יודעת שהוא עשה את זה בהרבה דברים שלא תמיד הסכמתי אתו, כולל המתנ"סים, אבל כן הבנתי תמיד את הרציונאל שמאחורי זה. לא אהבתי שהוא מתעסק בזה, אבל הרציונאל היה ברור לי. למען ההגינות אני חייבת לפתוח את דבריי ולומר זאת. אני ממש מסכימה עם זה.
יחד עם זאת, וכאן אני הולכת להתנגד למהלך של ירון זליכה, בנק יהב – על אף שאני מצטערת בדיעבד שלא השתמשתי בשירותיו, סתם מתוך עצלות שלי וחוסר זמן לעבוד מבנק לבנק, הוכיח את עצמו כמי שמביא את הסחורה לציבור עובדי המדינה בצורה שהיא לא בת-תחרות אפילו. זאת אומרת, אני סבורה שאם תתעקש – ובמקרה הזה אני אומרת, אם חלילה תצליח – להביא את זה למצב שזה כן יצא למכרז ואולי כן יזכה בנק אחר, אין לי צל של ספק שהבנק האחר לא יביא תוצרים טובים יותר, ובמקרה הטוב את אותם תוצרים וזה בזמן שהמטרה שלך – שהיא מטרה נכונה ומוצדקת – להיטיב עם הציבור. אני רוצה להציע שבמקרה הכי גרוע תנסה לבחון בכל דרך, לפני שאתה הולך למהלך הגדול. אני יודעת שבזמנו עם המתנ"סים הסכמת לעשות ניסוי מול מרכז אחד. תעשה גם כאן אותו הדבר ותראה האם אתה מקבל את הסחורה כתוצאה מהמכרז שפתחת. אני חושבת שגם כאן נחה דעתך שבמקרה ההוא עשינו מהלכים נכונים.
אני רוצה להציע שתחשוב באופן יצירתי, ואתה טוב ביצירתיות, ותמצא דרך איך אתה בודק את זה לפני שאתה נכנס למהלך הגדול שאנחנו בסופו עלולים להתחרט ואולי זה יהיה בלתי הפוך או יגרום נזקים בלתי הפיכים.
אריאל יעקובי
¶
אני כל פעם מודה לוועדה על שמצאה לנכון לדון בנושא הזה כי אני חושב שזה אחד הנושאים שהוא יותר ממכריע בעניין זכויותיהם של העובדים אותם אני מייצג. אני גם מודה לכם על דבריכם. אני בטוח שכל עובד מדינה באשר הוא, אין לו ספק שדוקטור זליכה באופן אישי פועל ממניעים ושיקולים הוגנים והגונים. דבר אחד אני רוצה נעמיד על דיוקו בתוך הוויכוח הגדול הזה והוא שאנחנו לא חושבים שעובדי מדינה לא פועלים ממניעים הוגנים והגונים, אלא להיפך, אבל בתוך התהליך שאני קורא לו תהליך ניאו-ליבראלי שהשתלט על משרד האוצר, קצת התבלבלו לנו היוצרות.
במקום שהמדינה מצאה לנכון לעשות הסכמים עם עובדיה, לדאוג לעובדיה ולקיים שירות מדינה שהוא מהטובים ביותר שאנחנו מכירים בעולם המערבי – ואני מדגיש את זה – השתלטה עלינו איזושהי רוח תזזיתית שחייבים כל רגע ורגע לעשות איזושהי מהפכה לשם המהפכה ואנחנו שופכים את התינוק עם המים.
בתוך התהליך הזה דוקטור זליכה, כמעסיק של העובדים שלי, מצא לנכון להתערב בדבר שקודמיו התערבו רק הפוך. במקום לבוא ולומר שהוא כמעסיק וכמי ששולט במניות הבנק – ודוקטור זליכה שולט בשם המדינה במניות הבנק – במקום לבוא ולהיטיב עם העובדים, הוא החליט לעשות מהלך של הוצאת הבנק הזה לידיים פרטיות ולהפקיר את העובדים לאיזשהו תהליך שלא כל כך ברור לי, של עשיית רווחים על גב העובדים שלנו, אולי להוזיל עלויות למדינה על גב העובדים שלנו, או לחילופין על גב עמיתים של אותם בנקים שהעלויות שלהם, כתוצאה מזה שייתנו לנו תנאים יותר טובים, יגדלו.
אני הזמנתי לדיון הזה שני חברים טובים שהם לא עובדי הסתדרות עובדי המדינה הוא חלק מארגון העובדים. הזמנתי את נורה בר-חוה שהיה סגן החשב הכללי, ממייסדי בנק יהב, והזמנתי את מר דודו ברנשטיין, שהיה ממלא מקום נציב שירות המדינה, וגם הוא ממייסדי הבנק, כי לצערי בתהליכי ההעברה של ההסתדרות מתל-אביב לירושלים ובחזרה, חלק מהמסמכים שהיו לנו אבדו, ואלה מסמכים בענייני הסכמים קיבוציים, ובנק יהב הוא חלק מהסכם עבודה, הסכם קיבוצי שלי עם המדינה. פניתי למשרד האוצר וביקשתי להציג את המסמכים.
אני מבקש להדגיש שבנק יהב הוא חלק מההסכמים הקיבוציים שלנו ובמקום שיש לנו הסכם קיבוצי, אפילו לא ראוי שהמעסיק ילך באופן חד-צדדי ויעשה איזשהו מהלך בעניין, אלא להיפך, הוא חייב לבוא אל העובדים. אני חשבתי שאם החשב הכללי רוצה לעשות איזשהו שינוי, היה צריך לבוא אלי ולומר לי שאני מייצג את כל העמיתים שמשתמשים בשירותים האלה, והוא חושב שיהיה יותר טוב אם ייעשה מכרז ויבקש ממני לעשות את המכרז. היה מעמיד אותי בראש ועדת המכרזים, היינו עושים מכרז – אולי, אם היינו צריכים – טוב, ראוי, היינו למשל מגדילים את הרווחים של מי שיעשה רווחים על חשבוננו, היינו מגדילים את הרווחים לעמיתים, ואולי מניבים ומשפרים, ואולי באותה הזדמנות המדינה הייתה מוסיפה עוד קצת בעניין הזה.
בזה אני אסתפק כי יש הרבה חברים שרוצים להתייחס.
דוד בן-דוד
¶
אני רוצה להמשיך את דבריה של חברת הכנסת תירוש. אנחנו לא מתנגדים לתחרות, אבל המהלך הזה של היציאה למכרז הוא דווקא מגדיל את הריכוזיות. אם אחד הבנקים הגדולים או הבינוניים פלוס יזכה במתן השירותים האלה, ברור שהריכוזיות תעלה. אנחנו בסך הכול בנק קטן, אנחנו לא בנק מסחרי, הריביות שלנו נמוכות משמעותית מאשר בבנקים האחרים, המשכורות שלנו נמוכות משמעותית מהמשכורות בבנקים האחרים, אנחנו מתנהלים בצניעות וביעילות. אנחנו חושבים שהמכרז הזה יכול רק להגדיל את הריכוזיות וגם לפגוע בבנק. דווקא היה צריך לעשות אפליה מתקנת כך שהבנקים הקטנים – דוגמת בנק יהב או בנקים אחרים – ימשיכו לחיות בשוק הזה. לא היה צריך להסתכל רק מבחינת ראותו של האוצר שרוצה למקסם את הצד שלו, וזה בסדר גמור. אני לא חושב שבמקרה הזה זה המקרה הנכון לעשות את זה.
דוד בן-דוד
¶
זה נכון אבל אנחנו גם נאלצים למכור את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו. לצורך זה אנחנו לא מוגדרים כבנק קטן. לצורך העניין אנחנו נספרים בקבוצת בנק הפועלים.
ירון זליכה
¶
אז אתם לא בנק קטן. אתם מונופול. בנק יהב הוא חלק מבנק הפועלים ובנק הפועלים הוא מונופול במדינת ישראל.
אופיר פז-פינס
¶
ידיעות אחרונות היא דוגמה שמוכיחה. היחס בין ידיעות למעריב הוא אחר לגמרי מאשר היחס בין בנק הפועלים לבנק לאומי, בכל סדרי הגודל שאתם רוצים להשוות. בשוק העיתונות הוא הרבה יותר גדול מאשר בנק הפועלים בשוק הבנקאות.
אהרן חוטובלי
¶
העובדים עומדים להפסיד כסף רב ואני מדבר על בערך 30 אחוזים מהשכר. אני מדבר על עובדי מדינה ואני אסביר גם למה. אין עובד מדינה היום שלא נעזר בשירותי בנק יהב וכל ההנחות בהלוואות, זה בא לידי ביטוי בכספים רבים. האוצר לא בא ושידרג את העובדים בדירוג אלא הוא רק בא לקחת מהעובדים. האלטרנטיבה היא למכור אותנו למישהו אחר? אני מדבר מהלב כי זה כואב. אין עובד שלא ניזוק בנושא בנק יהב. כאן מדברים על חוקי, מותר, אסור, אבל מתי שודרג השכר של העובדים? הרי החשב הכללי, אין יום שהוא לא מוציא גזרות על עובדי המדינה, אם זה בטכניקה, אם זה בדיווחים, אם זה בשעות הנוספות, קוצצו את כל הכוננויות, הקשיחו את הקריטריונים בנושא הדיווחים והפכו אותנו, את כל עובדי המדינה, לגנבים, רמאים ושקרנים. כל בוקר הוא מוציא הנחיה חדשה. אנחנו עובדי המדינה, אנחנו לא בני ערובה, אבל עכשיו אנחנו בני הערובה של האוצר בכל התחומים.
אנחנו מדברים על הטבה לעובד. הוועדים חישבנו והגענו לכך שמדובר ב-30 אחוזים משכרו השנתי של עובד המדינה. איפה הפיצוי? החשב הכללי מדבר על הטכניקה אבל לא על העובד שחי מזה.
היו"ר משה כחלון
¶
אם בנק יהב לא ייתן לך שירות אלא ייתן לך בנק אחר, אתה תיפגע ב-30 אחוזים מההכנסה השנתית שלך?
אהרן חוטובלי
¶
בוודאי ואני אומר לך גם למה. הפעולות שאנחנו עושים בבנק יהב, לא גובים בגינן עמלות. אם רצו לשנות, למה לא קראו לנציגי העובדים לדבר אתם? הכול קוראים בעיתון והכול נעשה במחתרת. ככה מתנהגים עם 60 אלף עובדי המדינה? עם כל הכבוד.
למרות שנקבעו פגישות בנושא בנק יהב, לא זכינו שהאדון חשב כללי יבוא לפגישות אלא הוא שלח לישיבות פקידונים קטנים שנאבקים על מה ששולחים אותם. כך זה נראה. כך המדינה נראית, שלא מתייחסים לעובדי המדינה. זה יגיע למצב שהעובדים לא יוותרו בשום אופן. אני מדבר גם כוועד העובדים וגם כנציג ההסתדרות. אנחנו הולכים להיפגע ב-30 אחוזים שכר, אלא אם כן ייתנו לנו את ה-30 אחוזים שכר וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני בן ערובה? הוא ישעבד אותי במכרז שלו למי שהוא רוצה? איך זה קורה ככה? באיזה מדינה אנחנו חיים?
דודו פרלשטיין
¶
עבדתי 41 שנה בשירות המדינה, מתוכם ארבע שנים בשירות קבע כסגן מפקד חטיבת ירושלים. אני לא מייצג כאן את הסתדרות עובדי המדינה אלא את עובדי המדינה וכאחד מאלה שבנו את בנק יהב בעת שירות המדינה. כמי שנהנה מהזכויות והחובות של שירות המדינה, יש לי מה לומר בעניין הזה וחשבתי שאני אשמיע את הדברים.
בנק יהב הוא לא בנק רגיל. הציבור הזה שמקבל שירותים מבנק יהב הוא בסדר גודל של קרוב ל-150 אלף עובדים. המספר הזה מורכב משלושה גושים: גוש אחד הוא עובדי המדינה ומדובר ב-50 אלף עובדי מדינה ב-22 משרדי ממשלה. הגוש השני הם הגמלאים שמונים 40 אלף עובדי מדינה שהם גמלאים של שירות המדינה והם מקבלים את הזכויות שלהם בבנק יהב. הגוש השלישי הוא מוסדות ממלכתיים לרבות הכנסת וגופים אחרים, וגופים היו פעם בתוך שירות המדינה, כאשר מ-90 אלף צמצמנו את שירות המדינה ל-50 אלף במשך 10 שנים אבל היו הרבה מאוד גופים שקיבלו שירותים באותה תקופה ואלה עשרות אלפי עובדים. לדוגמה, רק בזק בלבד.
דוד פרלשטיין
¶
נכון. שירות המדינה בזמנו היה רגיל לתת לעובדים את השירותים מהתכנון דרך הביצוע והארגון. אם הדואר היה 15 אלף עובדים, לא הייתה תקנה שמתקין הטלפונים חייב להיות עובד מדינה. היום הדואר הוא 150 עובדים שעוסקים בתכנון ואת כל העבודה עושה בזק וגופים אחרים. כל הקבוצות האלה שיצאו משירות המדינה מקבלים שירותים בבנק יהב וזה מביא אותנו ל-150 אלף.
ציבור עובדי המדינה הוא אחד הציבורים הצנועים ביותר גם בהתנהגות שלו מבחינת אחריות. הוא לא שובת כל יום, הוא שובת לעתים רחוקות וזה בזכות יחסי העבודה הטובים שישנם בין העובדים להנהלות ולהסתדרות בכל מה שנוגע לעובדי המדינה. יחד עם זאת, השכר בשירות המדינה הוא השכר הנמוך ביותר או כמעט הנמוך ביותר מכל השירותים הציבוריים. לדוגמה, עובד מדינה שמרוויח 7,500 שקלים, ביום שהוא יוצא לגמלאות – יש לי דיאגרמה כאן – הוא משתכר 3,000 שקלים. איך זה יכול להיות? 7,500 שקלים, 20 אחוזים מזה הם רכיבים לא פנסיוניים.
עובדי המדינה נכון להיום מחזיקים חלק נכבד מהחשבונות שלהם והמשכורות שלהם בבנק יהב. זו לא בעיה של העברת זכות של הלוואות מבנק אחד לבנק שני. הזכות של העובדים והרצון שלהם בנוי על זה שבנק יהב הוא בנק שלהם, שהם הבעלים שלו, הם מקבלים ממנו את כל השירותים שהם מקבלים ממנו, וכתוצאה מזה יש קרוב למאה אלף חשבונות. זה אומר מהפכה לגבי עובדי המדינה, לא רק ממי הם יקבלו את ההלוואה, אלא זו מהפכה. יעבירו את המאה אלף האלה לבנק שיזכה במכרז? זה דבר שהוא למעשה חיסולו של בנק יהב.
בנוסף לכך הייתה הבנה עם ההסתדרות – ואני לא מדבר פה בשמם – שבנק יהב נולד כדי לתת הטבות לעובדי המדינה. הוא נותן שבעה סוגים של הלוואות, הוא נותן באמצעות החברה למפעלי כלכלה עוד מספר נכבד של שירותים והשירותים האלה לא יוכלו להתקיים והם ייפגעו. לכן זה דבר הרבה יותר מורכב. מאחורי ה-150 אלף עובדי מדינה היום ולשעבר עומדות משפחות, ואנחנו מגיעים ל-600 אלף איש שתלויים בסוגיה הזו עליה אנחנו מדברים. זה לא רק לחסל את בנק יהב אלא זה לחסל את עובדי המדינה.
אם יהיה צורך, אוכל לתת בכתב את הסכומים ואת משכורות עובדי המדינה. 61 אחוזים מהגמלאים משתכרים לא יותר מ-3,000 שקלים.
נורית עירוני
¶
בנושא דיני המכרזים. גם החקיקה בנושא מכרזים וגם פסיקה של בית משפט עליון בנושא מכרזים הכירה בצורך לתת העדפות לגופים קטנים בשווקים ריכוזיים וזאת כדי להגדיל את התחרות. המכרז הזה מתעלם מהדברים הללו והוא רואה את כולם שווים. במכתב ששלחנו כתבנו לעשות מכירה פומבית, לשתף עניים ועשירים ולומר שכולם יכולים להגיש הצעה, זה לא מכרז שוויוני.
נורית עירוני
¶
בנק יהב מוחזק, מחציתו על-ידי המדינה וארגוני העובדים, ומחציתו בידי בנק הפועלים. בפועל הוא מתחרה בבנק הפועלים, הוא מעניק עמלות נמוכות מבנק הפועלים בלא קשר לסבסוד. יאמר החשב הכללי שנותנים עמלות נמוכות כי הוא מממן את זה, אבל הוא לא מממן את זה אלא אנחנו נותנים את זה גם לאוכלוסייה שהיא לא של עובדי מדינה שאנחנו נותנים לה שירותים. כאשר הכנסת מקימה ועדות לדון בעמלות ובשכר בכירים ומתעלמת מאופציה שקיימת של בנקאות אחרת, בטענה שזה כביכול בנק הפועלים, זה לא נכון. זו עצימת עיניים וזה מנוגד גם למה שעשו במשרד האוצר בשנים האחרונות בנושא השכר וגם למה שרוצים לעשות היום כאן בכנסת.
הפגיעה בתנאים של העובדים. חלק מתנאי המכרז הם שהתנאים, תנאים מסובסדים, יעברו עם העובדים לבנק שיזכה, כך שלכאורה לא נגרמת פגיעה. אם ישנו מישהו ליד השולחן הזה שבאמת חושב שבנק אחר מגיש הצעה כדי לגבות עמלות ומחירים ודברים אחרים שלא נכללים במכרז, הוא תמים. כל בנק שיזכה עושה את זה כדי להגדיל הכנסות ולא כדי להפסיד. אין כאן גופים פילנטרופים ולכן אנחנו סבורים בסופו של דבר, למרות התנאים הפורמאליים של המכרז, כן ייפגעו העובדים וכן ייפגעו הלקוחות.
רחמים לניאדו
¶
הייתי עובד מדינה ואחר כך נבחרתי לתפקיד ממלא מקום יו"ר הסתדרות עובדי המדינה. בקווים כלליים, עד לרגע זה לא תפסתי את העיקרון שהם רוצים להעביר את כל בנק יהב לבנקים מסחריים. נשאל את עצמנו, כפי שמכובדי כאן הרבה, איך אפשר לעשות מחר בבנק מסחרי בין אזרח רגיל לעובד מדינה, איך אפשר לתת לו תנאים מועדפים? לא יכולים לתת לו. ישבנו אתם ולא שמענו דבר משכנע.
כפי שנאמר כאן, למעשה יש למעלה מ-50 אלף עובדי מדינה כיום והגמלאים, למעשה הם סמוכים לשולחן בנק יהב היות ויש להם פחות משכר מינימום. חברי הכנסת יודעים מה שכרו של עובד מדינה ויודעים שהוא מקבל השלמת הכנסה. בנק יהב למעשה מלווה לאותו עובד, מזה העובד ומשפחתו יכולים להתפרנס בכבוד.
עם כל הכבוד וההערכה לדוקטור זליכה, לפעמים אני נדהם. רד לשטח, שב עם עובדי המדינה, שב עם הסתדרות עובדי המדינה, תשמע אותנו ותראה שאתה תשתכנע. אני מבטיח לך שאתה תשתכנע כי דבר אחד לא תיקח מעובדי המדינה שייסדו את הבנק הזה ושילמו עבורו. עובדי המדינה שילמו מכספם בזמנו על כל הלוואה וכדאי שתדע את זה, ועד היום יש לאנשים – אפילו גמלאים – שיש להם מניה שעבורה לא יכולים לקבל משהו, אבל הם אלה שייסדו את הבנק מהכסף שלהם.
ירון זליכה
¶
חד-משמעית. אני אגיע לזה.
אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאין כמותו. הדיון הזה חשוב מאין כמותו מכיוון שלצערי גופים אינטרסנטים – ואני אגיע אליהם ואפרט – שטפו את מוחכם והצליחו לייצר בראשכם תמונה מעוותת מאין כמוה.
ירון זליכה
¶
אני מסתכל לכם בעיניים ואני אומר לכם במלוא האחריות, לא זו בלבד שאין אף פגיעה ולו הקטנה ביותר באף לא עובד אחד, אלא שהמכרז הזה גם ישפר את התנאים שאתם מקבלים, ואני אפרט. חשוב לי להתחיל בכך ואני ערב לכך באופן אישי. כל מה שסיפרו לכם, אלה פשוט שקרים מצוצים מן האצבע של גופים אינטרסנטים, שיש להם עניין להשתמש בכם כדי להיטיב עם עצמם. אני אומר לכם את זה במלוא האחריות ואני ידוע כאדם שעומד מאחורי דבריו וגם יודע על מה הוא מדבר.
הוצג כאן שבנק יהב הוא בנק קטן ומסכן שצריך להתמודד מול הגדולים. בנק יהב הוא לא בנק קטן, הוא הבנק הגדול במדינה, הוא בנק הפועלים, הוא חלק מרכזי בבנק הפועלים. זה בנק שבנק הפועלים מפעיל אותו, בנק הפועלים נהנה מרוב רווחיו – ואני מדגיש, רווחיו - הבנק הזה מפיק רווחי עתק לבנק הפועלים.
ירון זליכה
¶
אני מעריך את ההכנסות והרווחים הישירים והעקיפים שבנק הפועלים מפיק מבנק יהב, חלקם על-חשבון העובדים וחלקם על-חשבון המדינה, בעשרות מיליוני שקלים בשנה, כל שנה, כבר עשרות שנים.
ירון זליכה
¶
כלום. שום דבר. מר יעקבי, אל תפריע לי. אתה לא רוצה שהאמת תיוודע לעובדים, אתה לא רוצה שהעובדים ישמעו את האמת. עליי אפשר להגיד הרבה דברים אבל אי אפשר לומר שאני מתחבא.
ירון זליכה
¶
מר חוטובלי ומר לניאדו, אני מאוד שמח שבאתם לישיבה. איך אתה יודע שאני לא מוכן? עוד לא שמעת אותי.
יש פה גורמים שלא רוצים שהאמת תיוודע לעובדים ומעניין מאוד למה, והלמה הוא תמיד תמריץ כלכלי. תמיד תמריץ כלכלי עומד. אין קדושים, אין פה קדושים. יש פה גוף שמרוויח עשרות רבות של מיליוני שקלים על חשבון עובדי המדינה והמדינה ומטרתי היא מטרה אחת: להקטין את העלויות של מדינת ישראל ועובדיה לטובת בעל הון פרטי. שלא ייתנו לאף אחד לבלבל אתכם. האמת מנצחת וכדאי תשמעו את האמת ואני אפרט כאן את האמת. אותי, מר יעקבי, אף אחד לא ירתיע ואף אחד לא יגרום לי לפחד ולהתחבא. את זה אפשר לעשות לאנשים אחרים, אבל לא לי.
בנק יהב, כפי שאמרתי, מפיק רווחי עתק לבנק הפועלים, הוא זרועו הארוכה של בנק הפועלים וכך יש להסתכל עליו. אם אנחנו היינו יכולים להרחיק את הגדולים מהמכרז, היינו מרחיקים קודם כל את בנק יהב כי הוא זרועו הארוכה של בנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה, מונופול בתחום הזה של עובדי מדינה.
הדבר השני שחשוב לזכור. חברת הכנסת תירוש, האדונים חוטובלי ולניאדו, הוצג כאן כאילו בנק יהב נותן הטבות לעובדי המדינה. צר לי לאכזב אתכם. מי שנותן את ההטבות לעובדי המדינה זו מדינת ישראל. היא מממנת את זה. בנק יהב לא נותן שום דבר מכיסו. הוא איננו קדוש ולא עובדים בו קדושים. כולם עובדים למען התמריץ הכלכלי שלהם.
התפקיד שלי אדוני הוא לשמור על הקופה הציבורית. זה התפקיד שלי. תפקידי לוודא שמדינת ישראל לא תשלם סכומים מיותרים לבעלי הון פרטיים. זה תפקידי ועל כך אני נלחם כבר למעלה משלוש שנים ואני אמשיך להילחם עד ה-20 באוקטובר 2007, אז אני אחזיר את הפיקדון.
היו"ר משה כחלון
¶
אנחנו עושים בוועדה כל שביכולתנו להקטין את העמלות לציבור, וכמובן שגם עובדי המדינה בתוכו. אנחנו נאבקים יום יום על כך.
היו"ר משה כחלון
¶
לכן כאשר מגיעים לכאן אנשים כמו חוטובלי ולניאדו ומספרים לנו שהם נפגעים, זה נוגע לנושא שלנו .
ירון זליכה
¶
אני מגיע לזה. אני חוזר על דבריי עד כה. הנקודה הראשונה, בנק יהב הוא לא בנק קטן אלא הוא הבנק הגדול במדינה, הוא זרועו הארוכה של בנק הפועלים. בנק הפועלים מרוויח ומפיק מהבנק הזה ומההסכם הפסול הזה עשרות רבות של מיליוני שקלים בשנה כבר שנים רבות.
בנק יהב, עם כל הכבוד, אין ואיננו נותן הטבה אחת מטוב ליבו. הוא לא נותן כלום. זוהי מדינת ישראל שרוכשת עבורכם את ההטבות הללו, רוכשת ותמשיך לרכוש, אבל אין שום סיבה בעולם שהיא תמשיך לרכוש את ההטבות האלה עבורכם ללא מכרז, תוך שהיא משלמת עשרות מיליוני שקלים באופן סרק עבור אנשים שתפקידם להרוויח – וזה בסדר, וזה לגיטימי, אבל לא על חשבוננו ולא על חשבונכם. תפקידי לשמור על הקופה הציבורית.
ירון זליכה
¶
הנה המכרז, אני נותן לך אותו. אני מעניק לך אותו ואני גם אקריא לך את נספח א' להסכם. נספח א' להסכם קובע תעריפון בסל השירותים הבנקאים שאנחנו נמשיך לרכוש עבור העובדים. לא זו בלבד שמיפינו את כל ההטבות שאנחנו רוכשים היום בחינם מבנק יהב עבור העובדים אלא הוספנו עליהם ושיפרנו אותם כדי ההטבות לא רק שלא יקטנו אלא אף יגדלו.
ירון זליכה
¶
ההסכם הזה עולה לנו קרוב ל-100 מיליון שקלים בשנה, כאשר הערכה שלנו, על-סמך ניסיון העבר – ומיד אני אגיע להצעתה של חברת הכנסת תירוש שהיא הצעה מבורכת שכבר יישמנו אותה – יחסוך לנו, על אף שיפור התנאים לעובדים, בין 30 ל-40 מיליון שקלים. זה מה שנחסוך לאוצר המדינה בשנה, כל שנה. בו בזמן גם נשפר את התנאים לעובדים.
אתה יודע מי ייפגע? הרי אין ארוחות חינם. בנק הפועלים הוא זה שייפגע.
הציעה לי חברת הכנסת תירוש - שהייתה לי זכות לעבוד אתה, גם כשלא הסכמתי – ואני מקווה שזה היה הדדי – הצעה מבורכת, לעשות ניסיון. ובכן, חברת הכנסת תירוש, עשינו לא רק ניסיון אחד אלא עשינו ארבעה ניסיונות. פעמיים מכרזנו את השירותים הבנקאיים למערכת הביטחון ופעמיים מכרזנו את השירותים הבנקאיים למורים, וכולם הצליחו הצלחה מרשימה ביותר, כך שאנחנו גם משפרים את התנאים לעובדים וגם חוסכים סכומי עתק.
היו"ר משה כחלון
¶
מר חוטובלי, אני מבקש ממך לא להפריע. אתה הולך ליצור כאן תקדים כי אתה תהיה הראשון שנוציא אותו מהוועדה היום והפעם אני רציני, ואל תבחן אותי. אני אעשה את זה בצער ולא בהנאה.
ירון זליכה
¶
אני מאוד מכבד את מה שאמר מר חוטובלי, ואני רוצה שתדע שטובת העובדים חשובה לי לא פחות מאשר היא חשובה לך. אני מזכיר לך שאני הראשון במדינת ישראל שהלך ורדף אחרי חברות קבלן כדי לוודא שחברות קבלן ישלמו לעובדיהן את מה שמגיע ומה שהכנסת הזאת קבעה. אני הראשון. לא פחדתי מאיש, לא נרתעתי ולא התכופפתי.
מר חוטובלי אמר, ובצדק, שאי אפשר לשלוח את העובדים להתחנן על נפשם בבנק אחר, להתמקח על תנאים מסחריים, ואתה צודק. אנחנו לא שולחים אתכם להתמקח. אנחנו מתמקחים עבורכם. במקום שאנחנו נקנה את השירותים האלה שהתחייבנו עליהן לאורך השנים – ואנחנו מחויבים ונמשיך להיות מחויבים להם – את כל השירותים האלה אנחנו קונים עבורכם בפטור מבנק יהב בלי מכרז לטובת בעליו, אנחנו נקנה את זה במכרז עבורכם. אתם לא תצטרכו להתמקח עם איש אלא אנחנו נתמקח עבורכם. זו האמת והאמת מפריעה כאן כנראה לכמה וכמה אנשים.
מר יעקבי העלה דבר נוסף מאוד מאוד חשוב. הוא ציין שקודמיי נהגו אחרת. אתה יודע מדוע קודמיי נהגו אחרת? כי כופפו אותם, לחצו ואיימו עליהם, כפי שלחצו ואיימו עליי אבל אני לא התכופפתי ואני לא נרתעתי, ואיש לא ירתיע אותי.
ירון זליכה
¶
אני אגיד ואני אקריא מתוך התצהיר שאני כתבתי לבג"ץ. התנועה לאיכות השלטון, וטוב שיש גופים כאלה במדינת ישראל, הגישה עתירה לבג"ץ נגד ההתערבויות הפסולות היו במכרז הזה, ואני אקריא מתגובתי לבג"ץ.
"זמן רב לפני פרסום המכרז שבנדון קיימתי פגישה אישית עם מכר משותף אליה הגיע בסיומה, בלי תיאום מראש, גם מיקי צולר, יושב-ראש בנק יהב (עוד קדוש). אדגיש כי הפגישה עמו במשרדו של המכר התקיימה לאחר שמונה על ידי צוות לבדיקת ההתקשרות עם בנק יהב והצורך במכרז וזאת בהתאם לדוח מבקר המדינה והמלצותיו. בפגישה זו הבהיר לי מר צולר כי אם לא תוארך ההתקשרות עם בנק יהב בפטור ממכרז עלולה להתרחש פגיעה נוספת במעמדי המעורער כביכול".
תמסור למר צולר שכפי שהוא רואה, מעמדי איתן.
"הפגיעה במעמדי, הוסיף מר צולר, תיעשה באמצעות עיצומים שתכריז ההסתדרות מבעלי השליטה בבנק, שתלווה במסע תקשורתי בטענה כי פעולתי מונעת ממניעים פוליטיים ושבעקבותיו יוכלו לדבריו מר אולמרט, ממלא מקום שר האוצר דאז, וראש-הממשלה דאז, מר שרון, לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה את הסכמתו לפיטוריי".
לא נרתעתי ולא אירתע, אינני פוחד מאיש. אני אוודא שתפקידי כממונה על הקופה הציבורית יושלם עד תום. אני אשמור על הקופה ולא אניח לאף גזלן לשלוח את ידיו אליה. אני אומר לכם במלוא האחריות שאנחנו מחויבים לכל ההטבות ולכל התנאים של עובדי המדינה ואני אישית אוודא שכל ההטבות האלה נרכשו ויירכשו כחוק וכפי שמבקר המדינה מחייב אותנו.
תחת כנפי החושך שררה במדינה הזו לאורך שנים רבות תרבות שבה קונים שירותים על חשבון מדינת ישראל והקופה הציבורית ללא מכרז, תוך שכל מיני מקורבים נהנים מהצלחת הזו. החגיגה הזו נגמרה. אנחנו מיפינו את כל התקשרויות המדינה, כל 300 אלף התקשרויות המדינה הקיימות היום.
ירון זליכה
¶
חבל שבעלי עניין ואינטרסנטים התרגלו לחיות בחושך ולמצוץ את לשדה של הקופה הציבורית. אנחנו סרקנו את כל 300 התקשרויות המדינה ומחפשים מקום מקום, אבן אבן, שם מצצו את לשדה של המדינה, אם זה שר-אלף, אם זו הרשות לעסקים קטנים, אם זה בנק יהב ואם אלה מקומות אחרים. לא נירתע ולא נחשוש מאיש. תודה רבה.
היו"ר משה כחלון
¶
דוקטור זליכה, אני לא מייצג את העובדים אבל אני יכול להבין אותם כי הם בתחושה שהם נפגעים והאנשים האלה מדברים מדם ליבם.
ירון זליכה
¶
נכון, אתה צודק אדוני היושב-ראש. אני ערב באופן אישי שכל ההטבות וכל השירותים שהמדינה מימנה לאורך השנים לעובדי המדינה יישמרו, ולא רק יישמרו אלא יתוגברו. אני ערב לכך באופן אישי.
ירון זליכה
¶
כולל הכול. אני ערב לכך באופן אישי ולכן אין לי מה לחשוש. המכרז וכל ההתחייבויות שלנו מעוגנות.
ירון זליכה
¶
אני ערב לזה לנצח נצחים. אין שום סיבה שאנחנו נקנה את השירותים האלה עבור העובדים ללא מכרז מגופים אינטרסנטים, מבעלי הון שנהנים מכך, מאנשים פוליטיים שמעורבים בכך ואנחנו לא נירתע גברתי מההתערבויות הפסולות.
ירון זליכה
¶
המכרז פורסם במרץ 2006. על כוונתנו להוציא את המכרז פורסם כבר בסוף 2005. בנק יהב חתום על פשרה שהוא מסכים לפרסום המכרז. דוח מבקר המדינה מונח חם על השולחן כבר למעלה משנה. איפה הם היו כל השנה הזאת? פתאום לאחר שהפסידו בבית המשפט, לאחר שסירבתי להירתע מהאיומים הפסולים, עכשיו הם מתעוררים? אני אומר לך שאין לנו שום דבר להסתיר.
ירון זליכה
¶
הם יכולים להירגע, ולא רק להירגע אלא הם יכולים לראות זאת שחור על גבי לבן. אני מניח את המכרז וכל השירותים שהתחייבנו כאן על השולחן ואני מוכן לדון בכל בקשה או הערה שיש. אני ערב באופן אישי לכך שכל ההטבות לעובדי המדינה, לא זו בלבד שהם יישמרו אלא אף יתוגברו. אני לא אניח לשטיפת המוח ולמסע של דיס-אינפורמציה של בעלי אינטרסים עסקיים או פוליטיים לבלבל את הציבור או את העובדים.
ירון זליכה
¶
מכיוון שנוהל פה מסע של דיס-אינפורמציה מצד אנשים אינטרסנטים רבי עוצמה. אני מוכן אדוני היושב-ראש, אם תיזום זאת, להיפגש עם כל נציגות של עובדים. אני מוכן להיפגש עם עובדי השטח ולהוכיח להם שחור על גבי לבן. יתר על כן, העליתי את המכרז לאינטרנט ואני מציע לכל עובד לא לסמוך על הבטחות ועל סיסמאות ועל שקרים אלא לגלוש באינטרנט ולראות במו עיניו את השירותים שהתחייבנו לרכוש מהזוכה במכרז חינם אין כסף לעובדים. אנחנו ערבים לכך ולכן גם אין לנו מה להסתיר. רק מי שמשקר יש לו מה להסתיר.
רוברט אילטוב
¶
חלק מהשאלות כבר נשאלו, אבל אני רוצה לחדד כמה דברים. אתה הודית לוועדה על כך שהדיון הוא באמת חשוב וטוב שהוא עולה, אבל השאלה – ואני רוצה לחזק את שאלתו של היושב-ראש – למה לא ישבת עם העובדים לפני כן? עכשיו אנחנו לפני משברון קטן והוא יכול להפוך למשבר גדול. למה כל ההסברים האלה לא ניתנו באופן ברור לעובדי המדינה? אנחנו כחברי כנסת כשרוצים לחוקק חוק, אנחנו פונים לאנשים, אנחנו בודקים את זה בשטח, שואלים את אנשי השטח ומסתובבים בשטח. אתה יושב באוצר, קובע דברים ובעצם לא פנית לעובדים. יכול להיות שדיברו העוזרים שלך והפקידים שלך בנושא, אבל איפה היית אתה? זה נכון לעשות מכרז ונכון לעשות סדר במערכת, על כך אין מחלוקת, אבל איפה היינו ולמה הגענו היום למצב כזה של פיצוץ בוועדה?
הזכרת את נושא רווחי הבנקים. מי שיבוא אליך למכרז, ברור שהוא רוצה להרוויח כסף. אתה הרי לא תמנע ממנו להרוויח כסף. אנחנו מדברים על עשרות מיליוני שקלים, וזה בסדר שירוויחו כסף. אנחנו כוועדת כלכלה לא יכולים לומר לגוף שיהיה גוף פילנטרופי. אני קודם כל לא רואה פסול בזה ואני חושב שגם מי שיבוא ירוויח על אותם עובדים, ואולי הרבה יותר כסף. השאלה אם יש לך אומדנים ברורים לומר לוועדה במה אנחנו משפרים, איך אנחנו משפרים ומה מעדיפים העובדים האלה בכל המצב שאנחנו דנים בו. יכול להיות שזה יתפוצץ לנו בפנים עם ועדי עובדים ואני לא יודע אם אנחנו צריכים לגרום נזקים והפסדים של מיליארדי שקלים בגין שביתות.
ירון זליכה
¶
אני אתייחס מהותית. ההסתדרות סירבה לפרט האם כביכול אנחנו פוגעים. נשמעה טענה שאנחנו פוגעים. השבנו להם שהנה המכרז, הנה רשימת השירותים שאנחנו התחייבנו לקנות, הנה רשימת השירותים שהייתה בעבר והנה הרשימה המשודרגת. איפה בדיוק אנחנו פוגעים? הם מסרבים לענות לנו עד היום. במכתבים, גיבינו ותיעדנו זאת אבל הם מסרבים להשיב מכיוון שאין אף פגיעה והם לא מסוגלים להצביע ולו על פגיעה אחת קטנה.
אותה הסתדרות שכחה לציין שהיא חלק מהבעלים של בנק יהב. היא מייצגת פה אינטרס פרטי של הבעלים וזה לא אינטרס העובדים. היא חלק מהבעלים ולכן היא מייצגת אינטרס פרטי.
ירון זליכה
¶
לפני קרוב לשנה. אנחנו הצענו לכל מי שסבור שיש פגיעה כלשהי – מכיוון שאנחנו משוכנעים שאין כל פגיעה – שיצביע, נשמח לתקן אותה. עד היום, כבר שנה, הם לא מצביעים ולא על פגיעה אחת מכיוון שאין. כבר שנה הם מחפשים פגיעות ולא מצאו. זו האמת המרה. הם מייצגים אינטרס פרטי ולא את אינטרס העובדים.
דודו פרלשטיין
¶
שאלה שהוא לא התייחס אליה ואולי זה יניח את דעתם של העובדים. מה הולכים לעשות עם כ-100 אלף חשבונות שישנם בבנק יהב, חשבונות של אנשים שבחרו מרצונם לפתוח את החשבון והם מקבלים הלוואה מיוחדת בגלל זה שיש להם חשבון בבנק? אנחנו יכולים להכריח את העובדים ולומר שממחר הם לא בבנק יהב אלא הם הולכים לבנק אחר? איך אתה פותר את הבעיה הזאת?
רונית תירוש
¶
עורכת-הדין של הבנק אמרה שהם אלה שנותנים את ההטבות לעובדים ודוקטור זליכה אמר שהמדינה נותנת. אני שואלת מי נותן את ההטבות.
מאחר והיו ניסיונות בשלושה-ארבעה מקומות – במערכת הביטחון ובמורים – אולי תמצא לנכון להמשיך את הדיון ולהביא את ראשי המערכת הזאת, את הנציגים שלה, כדי שיאמרו שאכן יצאו נשכרים.
בועז רדי
¶
אני לא רוצה להתייחס למכרז עצמו, אבל לחשב הכללי אני אומר קצת צניעות וקצת יושר. קודם כל, התחלת לומר שבנק הפועלים הוא מונופול ואתה יודע כמוני – ולך יש יותר תארים ממני בכלכלה ובדברים נלווים – שלפי שום הגדרה בנק הפועלים הוא לא מונופול. אתה יכול לומר שהוא מתנהג כמונופול, אבל הוא לא מונופול.
בועז רדי
¶
יש פרוטוקול ואתה אמרת בנק הפועלים הוא מונופול, אבל זאת לא הנקודה ואני לא רוצה להיכנס לעניין הזה. אני גם לא רוצה להיכנס לנקודה האם בנק יהב הוא זרועו הארוכה של בנק הפועלים. עם כל הכבוד לבנק יהב, אני לא חושב שבנק יהב היא זרועו הארוכה של בנק הפועלים. אני פשוט מוחה על הדרך הזאת של הפצת דברים באוויר ואחרי כן לומר שכולם יבינו שזה בנק הפועלים. ירון, אתה תגיד כי אתה הרי טוב, אתה יודע לכתוב תצהירים, ואת החלק שבעיתון קראתי, אתה תגיד האם היו עליך לחצים כלשהם מבנק הפועלים. אם כן, תגיד ותוכיח, ואם לא, אל תגיד בעלי הון הפעילו לחצים במחשכים, הסכם פסול. הסכם פסול שחתמו על קודמיך. אולי מבקר המדינה לא אוהב אותו, וזה בסדר.
בועז רדי
¶
תגיד מי. אמרת מיקי צולר. אני לא מתייחס במילה למכרז, אני לא מתכוון להתערב ולא התכוונתי להתערב, אבל אני רוצה שתאמר האם אי פעם הופעל עליך לחץ מבנק הפועלים.
בועז רדי
¶
יודע יושב-ראש הוועדה, יודעת מנהלת הוועדה ויודעים רבים אחרים, אנחנו חוטפים על הראש, לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק. אני מבקש שלא יאשימו אותנו בפעולה במחשכים, בהפעלת לחצים פסולים כי אנחנו לא עושים את זה. בוודאי שלבנק הפועלים יש אינטרס בבנק יהב. אנחנו פעלים של חצי, אתה, המדינה, בעלים של רבע.
חנא סוייד
¶
אני חושב שמה שקורה כאן זה האוצר נגד בנק הפועלים או ההיפך כמובן. יש כאן התחייבות שבעלי החשבונות לא יינזקו מכל המהלך הזה, וזה מרגיע. יחד עם זאת, אני זוכר דיון שהיה כאן עם הבנקים ואני זוכר שדובר על עניין העלאת התעריפים. אני זוכר את יושב-ראש הוועדה שואל את נציגי הבנקים האם הם לא הולכים להעלות תעריפים, וכל אחד אמר שברגע הזה אין דיונים בבנק על העלאת תעריפים, וכולם הבינו שלא מעלים תעריפים, אבל אחרי שבוע – אתה זוכר ואני זוכר – כולם העלו את התעריפים.
חנא סוייד
¶
אני רוצה לומר שבעצם השינוי עומד להתחולל כאן הוא מדאיג לגבי העובדים, לגבי הלקוחות שהם עובדי המדינה. אני הבנתי שיש בעלי חשבון אחרים שלא בדיוק מוגדרים כעובדי מדינה.
רפי פריינטה
¶
אני רוצה לומר למר זליכה ידידי שכל הבעיות שיש לו עם הבוסים שלו, הוא בא ושופך אותם על העובדים. לעובדי המדינה יש 25 אחוזים מהבנק, אבל גם למדינה יש 25 אחוזים ו-50 אחוזים יש לבנק הפועלים. את זה מר זליכה שכח לומר, ואולי הוא מעוניין שהמדינה תיתן לנו גם את ה-25 אחוזים שלה. כאשר עובדי המדינה באו לעשות הסכמים מול האוצר, הם אמרו לנו שיש לנו בנק והבנק הזה נותן כמעט 30 אחוזים הטבה במשכורת. בנק יהב לא תמיד חיפש איפה להרוויח, יכול להיות שהוא חיפש, אבל גם אם הוא הרוויח, הוא הרוויח בכפיו כי רוב הסניפים שלו צמודים למקומות העבודה.
עזוב את עובדי המדינה. גם אתה עובד מדינה. לעובדי המדינה יש מקום נוח והם הולכים לבנק ומקבלים שירות בליגת על. תעזוב אותם. אולי תדחה את כל המכרז הזה לעוד שנה-שנתיים ושב אתנו קודם לכן.
אהרן חוטובלי
¶
אני לא רוצה לדבר על הבנק אלא בצורה יותר פשוטה, כי אני לא מבין הרבה ממה שנאמר כאן. חוץ מלהתייחס לעובד המדינה שהולך להפסיד, נאמרו כאן הרבה דברים אבל אני לא פוליטיקאי אלא אני עובד מדינה.
אנחנו הולכים להיפגע כי היום 80 אחוזים מעובדי המדינה מקבלים השלמת הכנסה וכל השכר שלהם וכל ההלוואות כבר נוצלו. אני עיינתי במכרז ושם כתוב בבירור שאם יש לך את האפשרות וכבר ניצלת את כל מה שהגיע לך, את השער אתה מקבל מהבנק הזוכה בתנאיו. זה אומר שאתה עובר לאיזשהו בנק, אתה כבר עובד מדינה שבחמש השנים הקרובות אתה כבר חסום, אתה הולך לקבל הלוואה ואתה מקבל אותה בתנאי הבנק החדש. אף אחד לא נותן לך לדבר, אף אחד לא אומר לך כלום. אני הולך להפסיד 30 אחוזים מהשכר. יש את אגף השכר, שישבו עובדיו מולנו וייתנו לנו יותר כסף. אתם מדברים כאן בגדול אבל אנחנו הקטנים משלמים את המחיר.
רחמים לניאדו
¶
אם היית אומר לנו את כל מה שאמרת כאן לפני שהוצאת את המכרז, היינו מעמידים אותם על אותם הדברים שאנחנו יודעים. אני בן 72 ומשנת 1960 אני עובד מדינה. מי כמוני מכיר מלפני ולפנים את המצב. אם זה המצב עליו דיברת כאן, למה עכשיו התעוררת ולנו לא אמרת את הדברים?
רבקה ראבילו
¶
חברי הכנסת שאלו לעניין דיונים עם העובדים בנושא ואני מבקשת לציין לפרוטוקול שכבר למעלה מחודש מתקיימים דיונים עם ההסתדרות כאשר להסתדרות יש טענות בדבר השלכות לכאורה של המכרז על תנאי העסקה של העובדים. אנחנו נפגשים עם נציגי ההסתדרות במטרה לשמוע את הטענות שלהם.
רבקה ראבילו
¶
כאשר הנושא הועלה על-ידי ההסתדרות מול הגורמים המייצגים את המדינה בנושא תנאי העסקה, אנחנו התחלנו לשבת אתם. באותו זמן הוארך המועד האחרון להגשת ההצעות, וכך גם הוצהר על ידי המדינה בעתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון. "המדינה מצהירה כי בכוונתה למצות את ההתדיינות עם ההסתדרות במהלך התקופה שנקבעה ומודיעה כי התדיינות זו נועדה לעסוק בפרק הזמן בטענות בדבר ההשלכות האפשריות במיוחד לגבי העסקה של עובדי המדינה". במהלך אותה תקופה שבה הוארכו המועדים, אנו ממשיכים להיפגש עם ההסתדרות ולשמוע את הטענות לה והפגישה הבאה נועדה למחר.
דוד בן-דוד
¶
אני לא יכול להתחרות בלהט של דוקטור ירון זליכה. כל שנה אנחנו מחלקים דיבידנד כאשר לחברת מפעלי כלכלה של המדינה, שלמדינה יש חצי שם, מקבלת דיבידנד.
דוד בן-דוד
¶
החברה למפעלי כלכלה שלמדינה יש 50 אחוזים, מקבלת מדי שנה דיבידנדים.
רציתי לשאול את דוקטור זליכה האם הוא ימשיך להתמקח עם הבנקים האחרים על עמלות ועל הלוואות עם ריביות?
קריאה
¶
המכרז מובטח, שבע שנים, יקבלו איקס הטבות. אתם יודעים שגובה האובר-דרפט, מעבר ל-7,000 הראשונים שהאוצר מסבסד את עובדי המדינה, בנק יהב נותן את זה ל-1 פלוס 1, ארבע?
נורית עירוני
¶
זו הבעיה. ההצעה היא לא של מי שטוב אלא של מי שעשיר. יזכה מי שעשיר ולא מי שטוב. אתה לא בוחר ניסיון אלא אתה בוחר עושר.
דוד בן-דוד
¶
אני רוצה לתקן את דבריו של דוקטור זליכה. יש לנו 30 אלף לקוחות, בערך שני-שליש הם עובדי מדינה והשאר הם לא עובדי מדינה אבל הם מורשים לפתוח חשבונות בבנק יהב ואותם אנחנו מסבסדים מהבנק.
קריאה
¶
איך אתה מעריך את הניסיון הזה שהיה עם מערכת עובדי הביטחון? הרי יש שם ניסיון ומה אומר הניסיון הזה?
היו"ר משה כחלון
¶
כשהייתם בחוץ, דוקטור זליכה אמר שהוא מוכן להיפגש עד רמת עובד בשטח. מבחינתו אין לו בעיה והוא מוכן להיפגש.
אריאל יעקבי
¶
לכבוד לי.
אני מנסה להגיד איך תסבירו למי שממאן להבין שעצם העובדה שאתה לוקח עשרות אלפי גמלאים ועושה להם שינוי, אתה כבר פוגע בהם. איך אתה יכול להסביר למישהו שעצם העובדה שאתה עושה מכרז על משהו שלא שייך לך אלא שייך לו, זו כבר פגיעה. היריעה מאוד מאוד רחבה ואני אסביר לדוקטור זליכה בפגישה הראשונה שלנו.
כל מה שאמר דוקטור זליכה, אין לו שום בעיה כמעסיק לפתוח אמרכלות ולתת לי את ההלוואות. הרי כל הוויכוח שלו אתי הוא הלוואות. כמה שזה לא עולה לו, שייתן לי את ההלוואות, אבל שלא יתערב לי בחיים. עוד מעט נצטרך להביא אישורים לנשום בשירות המדינה. מספיק עם כל העניינים האלה. אמר לניאדו בחטף שעובד מדינה הולך לקבל יותר מעובד אחר אצל אנשים פרטיים. אתם לא מבינים את המשמעות של זה. אתם הופכים אותנו להיות לא רק שנואים על הציבור, לא רק אוכלי החינם בתדמית אלא גם אלה שאוכלי חינם על חשבון אלה שלידינו. אנחנו רוצים דבר אחד קטן. כמו שבעלים של קוקה-קולה, חברה נוראית אמריקאית, עושה עם העובדים שלה, תנו לנו. כשהם נותנים להם הלוואות לחשבון משכנתא כדי לקנות דירה, כשהם נותנים להם הלוואות כי קשה להם, הם לא אומרים שיעשו מכרז אלא הם אומרים שהם עובדים עם העובדים שלהם. תבוא, תגיד שאתה רוצה לתת לנו 20, 100, 500, כמה שזה עולה, אלה הלוואות שלך, תקבל את זה אצל כל אמרכל ותשבור את הראש אבל לא זה מה שאתה אומר.
אני רוצה שתבין מה אתה אומר לי. אתה אומר לי שאתה הולך בשמי – למרות שאתה לא צריך – לנהל משא ומתן עם גורמים פרטיים כדי שאני אקבל אצלם העדפה על חשבון הציבור שלהם ואתה תקבע איפה, מתי, כמה ולמה. עזוב את כל זה. קח את העלות שלך. אתה רוצה לחסוך את העלות? אין בעיה. קח את העלות שלך, תבוא ותאמר לי שזו העלות שלי, הנה האמרכלות, שם אני אקבל את ההלוואה וזהו. אני אחבק אותך. אני מבטיח פה שעובדי המדינה ייקחו אתכם על הגב, יאמרו יופי של מנהלים ואנחנו לא צריכים שום הטבה משום גורם פרטי.
ירון זליכה
¶
אני שמח שמר יעקבי מעלה טענות קונקרטיות. בפגישתנו, שאני מניח שהבנתי שקבענו אותה עכשיו, נדון בהן.
היו"ר משה כחלון
¶
אני בטוח שכל ראש ארגון שעובר על המכרז, רואה שהוא נפגע ורואה שהתנאים שלו הורעו, מוזמן לבוא למר זליכה, ואם לא, זה יהיה דרכי. מר זליכה הסמיך אותי להיות בעל האכסניה.
אריאל יעקבי
¶
יש ציבור שבוחר את שירותי הבנקאות שלו ואלה הם המורים. אני מוכן להביא לכם כאן עדויות של כל המורים. יש ציבור ששונא את מה שקרה בבנק אוצר החייל. בנק יהב, 83 אחוזים שביעות רצון של האנשים.
עופר זיו
¶
כמו שיש בבנק יהב, יש גם הלוואות שניתנות לציבור המורים, ויש ועדת חריגים שאני חבר בה. בוועדה הזאת חברה גם נציגת ההסתדרות. מעולם, בכל השנים אני משרת בתפקיד, לא קיבלתי ולו תלונה אחת בודדת על השירותים של הבנק.
ירון זליכה
¶
אני שמח על הנימה החיובית של מר יעקבי. אנחנו נקבע, נשב ונלבן את הדברים. בטוחני שאני אשכנע אתכם שלא זו בלבד שאין כל פגיעה, אלא העלאת השירות לעובד וההטבות לעובדים יתוגברו במכרז החדש הזה. עם זאת, אין שום ספק שבנק יהב ייפגע. הוא ישתתף במכרז אבל הוא יצטרך להציע הצעה תחרותית כי אחרת הוא לא יזכה, ומזה הוא חושש.
היו"ר משה כחלון
¶
הוועדה דורשת בצורה חד משמעית ממר זליכה – למרות אמרת את זה – שהעובדים לא ייפגעו. אני חושב שזה לא נכון, גם אם יש 20 אלף לקוחות, להוציא אותם.
אנחנו מבקשים שהזכויות של הלקוחות וההטבות שניתנות להם היום יובטחו גם בעתיד לכל שבע השנים. גם בנושא העמלות וההלוואות.
גם בנושא הנגישות, כפי שציינו כאן החברים, שלא תפתחו סניף אחד בחיפה, סניף בתל-אביב וסניף בבאר-שבע.
היו"ר משה כחלון
¶
גם הדברים האלה הם מאוד חשובים.
אני מודה לכם שאפשרתם לי לנהל את הדיון בשקט וברוגע.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00