PAGE
29
ועדת הכלכלה

8.1.2007


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 150

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בטבת התשס"ז (8 בינואר 2007), שעה 11:30

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ו-2005

הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ו-2005

הצעתו של חבר הכנסת משה כחלון

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר



אמנון כהן – מ"מ היו"ר

רוברט אילטוב

עו"ד עדנה הראל

- ממונה בכירה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד רוני טלמור

- מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים



משה זעפרני

- משרד החינוך



מאיר כחלון

- יו"ר ארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב



יהודה בלוי

- מנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה



יוסף חיים נגר

- סמנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה



אברהם פנחסי

- מנהל אגף תרבות ומסורת, קונגרס יהודי בוכרה



עו"ד חנן ארליך

- משרד המדע, הטכנולוגיה והספורט



אהרן כהן

- מנכ"ל רשות הלאדינו



מלך זיו


- הרשות הלאומית לתרבות אידיש



מיכאל גודר

- יד יצחק בן-צבי



מאיה לפידות

- עוזרת מנכ"ל בית התפוצות



שושנה רון

-

אתי בנדלר



ניר ימין

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ו-2005

הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ו-2005

הצעתו של חבר הכנסת משה כחלון

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו דנים בשתי הצעות חוק: הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, של חבר הכנסת משה כחלון, והצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, של חבר הכנסת אמנון כהן.


אני רוצה לומר שהצעות החוק הללו למעשה הוכנו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ה-16, כך שלמעשה נשאר רק להצביע על כך במליאת הכנסת, אולם מאחר שהבחירות הוקדמו, לא ניתן היה להצביע עליהן אלא היה צריך להחיל דין הרציפות בכנסת הנוכחית ואכן הצעות החוק קיבלו את דין הרציפות במליאה ולאחר מכן הגיעו לדיון בוועדת הכלכלה. אנחנו צריכים לדון בהצעות החוק ולקבל החלטות.


שתי הצעות החוק דומות במהותן, כאשר הצעה אחת מדברת על יהדות לוב והשנייה מדברת על יהדות בוכרה. מדינת ישראל קלטה כאן קיבוץ גלויות גדול, קלטה עולים מהרבה מאוד מדינות, חובתה של המדינה לשלב אותם בחברה ואנחנו חייבים לשמר את המורשות, את התרבות, את הפולקלור, את רבניה ומשורריה של כל עדה ועדה, כך שגם הילדים והנכדים של כל אחד ואחד מאתנו ילמדו על העדות הללו.


אני יודע שיש הצעות חוק אחרות. אינני יודע באיזה שלב הן נמצאות, ואולי רק הוגשו, ולכן בכנסת הקודמת הייתה התלבטות האם להקים רשות לאומית למורשת עדות או כל מורשת ומורשת בנפרד. כמובן הייתי שמח אם הממשלה הייתה יוזמת הצעת חוק כוללת שתכלול בתוכה את כל מורשות ישראל כך שתהיה רשות אחת גדולה בתוכה יהיו תתי-ועדות של כל עדה ועדה, אבל חיכינו עד היום, וכל פעם באים נציגי משרדי הממשלה וטוענים שבהקדם הצעת החוק מגיעה, אבל היא לא מגיעה, ולכן ראינו לנכון לקדם את הצעות החוק האלה. אם בבוא העת תבוא הצעת חוק ממשלתית, נראה איך נוכל לשלב את החוקים האלו בתוך הצעת החוק הממשלתית.


כמו שציינתי, למדנו את הצעות החוק האלה והערנו את ההערות. גם נציגי הארגונים השונים היו כאן ולקחונו בחשבון את כל מה שאפשר להחיל בהצעת החוק, אבל כיוון שצריך להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, התהליך הוא שוב לקרוא לכם כי אולי יהיו לכם הערות נוספות, ואולי נוספו גופים חדשים שלא היו בדיון הקודם ואילו עכשיו יהיו להם הערות אותן נוכל לשמוע היום. בסיכומו של דבר נראה מה אפשר להכניס לחוק, ובסוף הדיון נצביע.


קיבלתי את פניית בית התפוצות ונבדוק אפשרות שילובם.

אני מציע ליועצת המשפטית של הוועדה לקרוא את אחד החוקים, כי אפשר להשליך מהאחד על השני.

שני החוקים למעשה הם חוקים זהים, פרט לשמות. לכן אנחנו נקרא את זה במקביל. במקום שיהיה כתוב לוב, נאמר שבחוק השני מדובר בבוכרה.

בישיבתה האחרונה של הוועדה הובע אי-אמון מלא בכוונות הממשלה להפיץ תזכיר. צר לי על כך.

לא אי אמון אלא סקפטיות.

סקפטיות רבה ביותר. נציג משרד התרבות מבקש להציג בפני הוועדה את העובדה שהופץ אתמול תזכיר בממשלה של הצעת חוק לאיחוד כלל המורשות כפי שהממשלה ביקשה. כזכור, כבר בכנסת הקודם נציגי הממשלה גיבשו יחד עם הוועדה הצעה כוללת, מכיוון שהתפיסה היא שנכון יותר, כפי שגם אמר היושב-ראש, שתהיה רשות שיהיה לה תפקיד לראות את המכלול ויהיו לה סמכויות לטפל במכלול, ולא שתיזקק הכנסת מדי פעם מחדש לדיון ולמסע הארוך של תפוצה נוספת, ולשמחתנו אנחנו מרובי תפוצות.


גובשה הצעה עם הכנסת, אלא שבשל העובדה שהיא גובשה לא בדרך המקובלת שבה כל משרדי הממשלה לוקחים חלק, ברגע האחרון גם הייתה התנגדות של משרד האוצר. לכן ביקשה הוועדה, ובצדק, שהממשלה תגבש בצורה המסודרת הצעת חוק ממשלתית ואכן הופץ אתמול תזכיר.

אפשר לקבל את התזכיר?

אדוני היושב-ראש, בהיעדר נציגי האוצר, משום שכולם יצאו להשתלמות לזכרם של שלושה נציגי אוצר שנהרגו במלחמת יום הכיפורים, עמדת האוצר זהה לעמדה שהציגה עורכת-הדין הראל. הם ביקשו לשמור להם את הזכות להסתייג אם הצעת החוק תאושר בוועדה. אם יאושרו הצעות החוק הפרטיות, הם מבקשים את הזכות להסתייג.

אדוני היושב-ראש, ציינתי שהצעות החוק שלנו הוכנו כבר לקריאה שנייה ושלישית, אבל נעצרו בגלל הבחירות. מודיעה לנו נציגת משרד המשפטים שבגלל הבקשות שלנו הממשלה תחוקק חוק אחד על רשות לעדות ישראל. מודיעים לנו שתזכיר החוק הופץ אתמול בין משרדי הממשלה. זה יכול לקחת חצי שנה, שנה, ואתה מכיר את הדברים.

אתה מציע להמשיך.

אני מציע שנקרא את הצעות החוק שלנו, נכין אותן לקריאה שנייה ושלישית, נצביע עליהן, נעביר אותן, ואם תבוא הצעת חוק ממשלתית, נראה אם החוקים שלנו יוכלו להיכנס או להשתלב בתוכה.

מה עמדת הממשלה?

אנחנו מתנגדים לרשויות ספציפיות ופרטניות במובן הזה שמטפלות בכל תפוצה בנפרד. אנחנו הנחנו עכשיו על השולחן את התזכיר שהפצנו. יש 21 יום לתגובות של משרדי ממשלה ואין סיבה שזה יארך חצי שנה. בתוך 21 יום המשרדים הרלוונטיים יעירו את ההערות מה עוד שאנחנו כבר בדיאלוג בין המשרדים הרלוונטיים והתזכיר כבר קודם. לכן עיבוד התזכיר להצעת חוק ממשלתית לא צריך לקחת תקופה ארוכה.

אני אומר לך מאיפה נובעים הספקות שלנו.

אני אזכיר לאדוני שהבעת ספק גם לגבי העובדה שנפיץ תזכיר.

שלוש שנים אנחנו רודפים אחריכם וזה לא הסתייע לצערי. קודם כל, אני שמח על כך שאנחנו משמשים כזרזים לעדות נוספות שאולי יהיה להן ייצוג במדינה כי הן חלק מהתרבות שלנו. כבר עשינו משהו טוב ותרמנו תרומה גדולה לעוד עדות. על כל פנים, אני מקבל את ההצעה של ידידי שהציע יחד אתי את החוק. אנחנו נמשיך לקדם אותו. אם תהיה הצעת חוק לפניה, אנחנו נשמח ולא נרוץ עם זה. אם לא תהיה הצעת חוק, אנחנו נקדם את שלנו, וכאשר תגיע הצעת חוק שלכם, כמובן אין שום התנגדות – וזה לפרוטוקול – לשלב. אצלנו זה לא עניין אידיאולוגי לעשות לכל מורשת בית מורשת ולעשות מועצה.

אצלי זה אידיאולוגי.

אצלי לא. אני חושב שהם צריכים לקבל את הייצוג הזה אחרי כמעט 60 שנה.

בשביל זה נכנסתי לכנסת.

לא לצורך זה אני נבחרתי, אבל אני רואה בזה מטרה חשובה מאוד. אני מבקש להתחיל להקריא את הצעת החוק.

כמובן בהצעת החוק השנייה יבוא לוב במקום בוכרה. בכל מקום שכתוב בוכרה, בהצעת החוק השנייה יהיה כתוב לוב.

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ז-2007

1.
הגדרות
בחוק זה –
"הוועד המנהל" – הוועד המנהל של הרשות כאמור בסעיף 8.

"המועצה" – מועצת הרשות כאמור בסעיף 5.

"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 10.

"הרשות" – הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה שהוקמה לפי חוק זה.

"מורשת יהדות בוכרה" – לרבות שפה ולשון, פילוסופיה, ספרות, אומנויות, שירה, פולקלור, דת ומסורת של יהדות בוכרה.

"השר" – שר החינוך, התרבות והספורט.

אנחנו מתנגדים לשם. אנחנו חושבים שלא צריך להיות שם, חוק נפרד, רשות לאומית לכל מורשת בנפרד. אנחנו חושבים שלא צריכה להיות רשות לכל מורשת בנפרד. ככל שהוועדה מעוניינת לקדם את הצעות החוק, על מנת שישתלבו בהצעת החוק העתידי, במקום "הוועד המנהל", "המועצה", "המנהל" ו"הרשות", צריך לבוא אורגנים של רשות עתידית שזה אומר ועדה לעניין אותה מורשת, ועדה מייעצת לעניין אותה מורשת, והמנהל הכללי של הרשות הכוללת.

אנחנו מציעים שהשר הממונה יהיה שר המדע, התרבות והספורט.

אם כן, שר המדע, התרבות והספורט.

מי בעד סעיף 1 עם התיקון בהגדרת השר?

סעיף 1 – אושר פה אחד

הממשלה ככל הנראה תגיש הסתייגות לסעיף.

2.
הרשות ומטרותיה
מוקמת בזה הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה. מטרות הרשות הן –
(1)
להעמיק בעם את הכרת מורשת יהדות בוכרה על כל צורותיה ולטפח לשם כך את חקר המורשת האמורה והוראתה, לרבות באמצעי התקשורת למיניהם.

(2)
לקדם, לסייע ולעודד היכרות עם משוררים וסופרים מתרבות ישראל שקמו ויצרו בתפוצות.

(3)
לקדם, לסייע ולעודד היכרות עם רבנים ופוסקי הלכה ממורשת יהדות בוכרה.

(4)
לטפח, בדרך של עידוד המחקר, העיון והפרסום, את המורשה היהודית והציונית של יהדות בוכרה.

(5)
לחקור את השפעתה של מורשת יהדות בוכרה על תרבות עם ישראל בעת החדשה בשירה, במחול, באומנויות וביצירה תרבותית.

(6)
לייעץ לעניין הקמה ושימור של מוסדות שבהם מתקיימת פעילות בנושא מורשת יהדות בוכרה.

(7)
לייעץ לעניין הקמה ושימור של אתרים בעלי חשיבות היסטורית במורשת יהדות בוכרה.

(8)
לייעץ לעניין איסוף, תיעוד וקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של יהדות בוכרה.

(9)
לייעץ לעניין הוצאה לאור של יצירות נבחרות ממורשת יהדות בוכרה, הן במקור והן בתרגומים הולמים לעברית.

כפי שהזכיר חבר הכנסת אמנון כהן, לאחר שהוועדה הניחה נוסח לקריאה שנייה ושלישית, היא ערכה מספר שינויים. אני אציע את הנוסח שאנחנו הנחנו לקריאה שנייה ושלישית.

הוא לא נמצא לפנינו.

מותר לי להציע שינויים. גם אתם מציעים שינויים. אני קוראת מהנוסח שעבר בכנסת ה-16.

יש שינויים קלים.

במטרות איחדנו ועשינו את זה יותר כללי.

גברתי היועצת המשפטית, אנחנו חיים בכנסת הזאת כבר 7 שנים ואני אומר לך שחוק עדות ישראל לא יהיה. עכשיו נמשיך הלאה.

צר לי שאנחנו מוצגים כך. זה לא נעים.

אבל אתם הרווחתם את זה ביושר.

אני לא בטוחה.

אני בטוח.

באופן אישי, אני חושבת שהסיטואציה לא נוחה והיא לא הגונה.

זה לא אישי. לא הזכרנו את שמך. אני מקווה שאת לא לוקחת את זה אישי אליך. אני מדבר על הממשלה. שרת המשפטים הקודמת הבטיחה ולא קיימה ואני אומר את הדברים לפרוטוקול.

שרת המשפטים הקודמת דאגה עכשיו להסכמתה של שרת החינוך ובמתואם הופץ התזכיר הזה. שרת החינוך היא גם שרת המדע, התרבות והספורט. לכן זה הופץ מטעמה על דעת שרת המשפטים ולבקשת שרת המשפטים.

בפעם הקודמת שרת המשפטים דיברה אתי באופן אישי, דיברה עם היושב-ראש הקודם באופן אישי, והפעם אפילו היא לא מדברת אלא שולחת אתכם לכאן וכנראה היא יודעת למה. היא לא רוצה להוליך אותנו שולל פעמיים באותה שנה.


אני מבקש להצביע על סעיף 2. מי בעד?

סעיף 2 – אושר פה אחד

הממשלה מגישה הסתייגות לסעיף 2.

בסוף הישיבה, אם הוועדה תסיים את הקראת כל החוק ותאשרו, אני מבקשת לקבל את ההסתייגויות תוך מספר ימים חתומות על-ידי השר או השרים הרלוונטיים. כל שר שירצה להסתייג, ברצון, גם האוצר ביקש רשות להסתייג, ובלבד שאני אקבל את ההסתייגויות חתומות על-ידי השר תוך פרק הזמן שיקבע היושב-ראש.

3.

(א)

(1)
הנחלה לדורות הבאים.



(2)
מורשת יהדות בוכרה.

(ב)
על-פי חוק זה רשאית הרשות בין היתר ליזום פעולות חינוך, הסברה והדרכה, לקיים ימי עיון וכנסים, לקדם מחקרים אקדמיים ולקדם הצעות.

אני מבקשת להעיר הערות לסעיף 3.

כשאני אבקש הערות, אז תעירי. אני מבין את הרצון העז שלך, יותר נכון, את המוטיבציה שלך לטרפד, אבל אני אתן זכות דיבור לאחר שנצביע.

אני מכבדת את זכותה של הכנסת לקדם חקיקה. מכיוון שכך, הגם שהממשלה מתנגדת ויש לה זכות על פי התקנון להתנגד ולהגיש הסתייגויות, ואני צריכה לבטא את עמדת הממשלה, מעבר לזה אני גם אבקש להעיר הערות משפטיות ספציפיות. בכל הכבוד, כשתסכים, אז אנא, לסעיף 3, תאמר לי מתי אוכל לומר את דבריי.

4.
הרשות – תאגיד
הרשות היא תאגיד.

5.
הרשות – גוף מבוקר
הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב).

האמירה בנוסח הזה, בשונה מהנוסח שהיה בקריאה ראשונה, מסמיך את הגוף לעשות פעולות הן בתחום פעולתה של הממשלה או של גופים אחרים הפועלים על פי דין. ייזום של פעולות חינוך צריך להיעשות רק כייעוץ למערכות החינוך הקיימות, מערכות החינוך הפורמאליות, שיש להן את הסמכות לקבוע תוכניות לימודים וכולי. כך גם לגבי קידום מחקרים אקדמיים. מחקרים אקדמיים נעשים במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות אקדמיים ולא במוסדות שאינם מוסדות אקדמיים. לא ברור לי המונח לקדם מחקרים אקדמיים.

מדובר בתחום העדה.

עד כאן הערתי לסעיף 3(ב).

את טוענת שהמילה ליזום פעולות חודר לתוך סמכויותיה של מערכת החינוך? עצם הייזום?

ייזום של פעולות חינוך.

ליזום.

יכול להיות שצריך לכתוב חינוך בלתי פורמאלי. אני רואה את זה פעם ראשונה. לא שמעתי את נציגי משרד החינוך לעניין הזה. אני יודעת שיש רגישות מאוד גדולה לאוטונומיה של מערכת החינוך, גם בחקיקה בכלל, זה עולה חדשות לבקרים בוועדת החינוך של הכנסת בחוקים אחרים. אני מוכנה גם לצאת ולהתייעץ עם משרד החינוך בעניין הזה. אנחנו לא ראינו את הנוסח הזה קודם. אנחנו באנו לנוסח של קריאה ראשונה.

זה אותו הדבר.

לא היה שם ליזום פעולות חינוך.

הנושא של החינוך הוא דווקא בבסיס של המורשת של העדות. אם אני לוקח בחשבון את המצב היום בחינוך, באותם מגזרים שאני מייצג אותם, אנחנו חייבים לתת תמיכה מלאה לעשייה בנושא החינוך. זה לא ימנע את הקשר עם בית הספר ועם משרד החינוך, אבל החינוך חשוב לנו מאוד כי אנחנו רוצים לחזק את הילדים שלצערי נפלטים. משרד החינוך לא עומד בזה.

אני חושבת שהסעיף הזה הוא מאוד חשוב משום שליהדות בוכרה למשל יש תרומה בלתי רגילה שרשמה פרקי היסטוריה בתהליך הקמת המדינה, פרקי היסטוריה מפוארים שלא נכללים במערכת החינוך ולא בספרי ההיסטוריה שקיימים היום ונלמדים במערכת החינוך. לכן הזיקה לחינוך הוא מאוד מאוד משמעותית ואני חושבת שחשוב להשאיר את זה כך.

נדמה לי אמרתי בישיבה הקודמת והסתייגתי מהדברים והזמנתי אותך – אני, כנציג משרד החינוך – לבוא ולראות את הנושאים משולבים במערכת החינוך.

בדקנו והם לא משולבים.

את לא יודעת, ואם תרצי, אני בהחלט אשמח להראות לך.

לא משלבים את הנושאים האלה.

יש חומרים שמשולבים גם בהיסטוריה, גם בספרות. היום במקרה אני שלחתי ספרים לבתי-ספר שעוסקים בנושא מסוים על יהדות בוכרה. יצא על ידי מינהל החינוך הדתי. את לא יכולה לומר שאין.

איפה כאן העניין הציוני? התרומה שלנו?

זה משולב במסלול לימודים רגיל. אני מבקש, אם את לא יודעת, לבוא ולשאול אבל לא לומר בוועדה שזה לא קיים.

אם זה קיים, זה לא משקף.

אם זה לא משקף בעינייך, זו שאלה אחרת.

לקיים ימי עיון וכנסים, אולי אפשר להוסיף שם את המילה ואירועים כי יש לפעמים גם אירועים של העדות.

כנסים ואירועים.

היועצת המשפטית של הוועדה תקריא נוסח עליו נצביע.

אני לא רוצה לפגוע בסמכויות שניתנו לגופים אחרים על פי דין ואני רוצה להציע נוסח שנראה אם הוא ייראה לכם.

לשם קידום מטרותיה לפי חוק זה, רשאית הרשות בין היתר לייעץ בנוגע לפעולות חינוך, הסברה והדרכה, לקיים ימי עיון, כנסים ואירועים, לקדם – בתיאום עם המוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות מחקר אחרים – מחקרים אקדמיים ולקדם הוצאה לאור של פרסומים וספרים.

מסכימים.

זה מניח גם את דעת נציגי הממשלה.

אנחנו מצביעים על סעיף 3. מי בעד?

סעיף 3 – אושר פה אחד

הערות לסעיף 4.

הסעיף קובע שהרשות תהיה תאגיד. אני מבקשת להתייחס לזה בשתי רמות, קודם כל ברמה העקרונית. ברמה העקרונית יש קושי בהקמה של תאגידים סטאטוטוריים. כאשר מקימים אותם היום, בעצם הם גופים לא מפוקחים. ברגע שמדובר בתאגיד שהוא עצמאי מהמדינה, זאת אומרת, הוא לא כפוף לאף משרד או שר, בעצם אף אחד לא מפקח על מה שקורה שם. השר לא יכול לתת הוראות וכולי.

הבנו, מה את מציעה?

בהיבט הפרקטי יש עוד קושי והוא שכאשר אתה מקים רשות שהיא תאגיד, וזה אמור להיות גוף עצמאי, אתה חייב שלגוף הזה יהיו את כל המוסדות כמו רואה חשבון, מקום להיות, כל התקורות וכל ההוצאות.

את ראית את סעיף 5?

כן.

ברגע שזה גוף מבוקר על פי החוק, החוק מחייב כי על מנת הוא יהיה גוף מבוקר, צריכים להתקיים תנאים שונים.

זה הפוך. אם אתה תאגיד, גם אם לא תכתוב בחוק, מכוח חוק מבקר המדינה זה יהיה גוף מבוקר.

אבל אמרת שהוא לא מבוקר.

אמרתי שאין פיקוח מצד גורמי ממשלה שאחראים על בקרה תקציבית, אין פיקוח של היועץ המשפטי לממשלה, לפחות לא פיקוח חד-משמעי וברור, ויש גם את הבעיה הכספית. ברגע שאתה יוצר גוף, אתה מתחייב להוצאה די גדולה מהכסף שמועמד לנושא מסוים רק על תקורות למיניהן.


לכן קיימת ההצעה הממשלתית שמדברת על הקמה של גוף אחד שיטפל בכל התפוצות.

מה את מציעה? הבנו שאתם מציעים לטרפד, אבל בואו נקדם. יש פה שתי אפשרויות. אתם רוצים לקחת חלק בחקיקה, קחו. אתם יכולים לשבת בשקט. אתם לא יכולים לעשות פיליבסטר ולהתחיל על כל סעיף לומר כל מיני דברים.

אני לא עושה פיליבסטר. אני מדברת די בקצרה ולעניין.

הן קראו את החוק והן יודעות את זה. הן יודעות טוב מאוד לקרוא את החוק ואת משפטניות הרבה יותר טובות ממני.

אני מנסה לומר שהקמה של תאגיד לנושא של מורשת של יהודים ממוצא מסוים, יכול לפגוע בכוונה לשמר את התרבות של אותה מורשת משום שהכספים שיידרשו יבואו קודם כל לצורך תקורות ולא לצורך הדבר לשמו מוקם התאגיד וזה בעצם השימוש בתרבות עצמה. תצטרכו לשלם שכר למנכ"ל, תצטרכי לשלם שכר-דירה על מקום, תצטרכי לשלם לרואה חשבון, תצטרכי לשלם ליועץ משפטי וכולי.

מה את מציעה?

אפשרות שקיימת – לא איזה משהו מוסמך כעמדה של משרד המשפטים – לא להקים תאגיד אלא להגיד איזושהי מועצה שבעצם תהנה מכך שהממשלה נותנת את חסותה גם במובן של התקורות והיא תהיה אחראית על איזשהו סכום שהיא אחראית על ההקצבה שלו אבל היא לא תהיה תאגיד נפרד מהממשלה.

תני דוגמה.

מועצת הקולנוע, מועצת הספריות הציבוריות, מועצת התרבות והאומנות. כולם גופים שמדברת עליהם עורכת-הדין רוני טלמור.

מה עם עדת הלאדינו?

הם מתפקדים כתאגיד עצמאי. האידיש והלאדינו הם תאגידים סטטוטוריים.

יש לנו בעיה מסוימת במועצה של האידיש וכתוצאה מכך אין להם תקציב והם נכנסים לקשיים.

אני רוצה להצביע על סעיף 4 כפי שהוא. מי בעד?

סעיף 4 – אושר פה אחד

הממשלה תגיד על זה הסתייגות. אני אומרת את זה באופן ודאי.

הערות לסעיף 5.

מי בעד סעיף 5? מי נגד?

סעיף 5 – אושר פה אחד

6.
המועצה
לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה –
(1)
נציג משרד החינוך.

(2)
נציג משרד האוצר.

(3)
שלושה אנשי הסגל האקדמאי במוסדות מוכרים בארץ בעלי ידע בתחום מורשת יהדות בוכרה. בפסקה זו "מוסד מוכר" – כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

(4)
שלושה נציגים יוצרים מתחום המוזיקה, התיאטרון, המחול או האומנות.


(5)
.....

(6)
שני נציגי ציבור בעלי ידע בתחום או בעלי זיקה לתחום.

(7)
נציג רשות השידור כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

תתייחסי לפסקה (1), מי את מציעה שיהיה, נציג משרד החינוך או נציג משרד התרבות.

בחוק הקודם היו רשומים שניים.

משרד התרבות והמדע.

זאת אומרת שלמשרד החינוך לא יהיה נציג ברשות.

לאיזה שר יהיה כפוף התאגיד?

השאלה אם אתם רוצים להשפיע במערכת החינוך או לא.

מקובל לכתוב "מבין עובדי משרדו". אני מציעה שבשתי הפסקאות יהיה כתוב "לפי המלצת השר, מבין עובדי משרדו".

מקובל.

לגבי פסקה (3), נציגים של המוסדות להשכלה גבוהה. ההליך המקובל הוא התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה. גם באידיש ובלאדינו, וזה לא כתוב באופן מפורש, כך זה נעשה. אני מציעה שעל-מנת שלא יהיה ספק, המועצה להשכלה גבוהה פונה באופן מרוכז למוסדות ומעבירה באופן מסודר המלצות. כך זה במועצה להסדר ההימורים בספורט, כך זה בפועל גם בגופים אחרים.


אני מציעה שיהיה כתוב "לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה".

לגבי פסקה (4) אני רוצה להציע לוועדה לשקול שתהיה התייעצות עם המועצה לתרבות ואומנות, שזה גוף שקיים על פי חוק ויש לו הסתכלות כוללת על תחומי היצירה. נראה לי מתאים שהשר יתייעץ עם המועצה לתרבות ואומנות שזה גוף שפועל לפי חוק ויש לו הסתכלות על כלל היצירה.

מאיפה הוא יכיר את העדות האלה?

אתה אומר שלרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר ואלה חבריה, שלושה יוצרים מתחום זה וזה. איך הוא יגיע ליוצרים האלה? אני מציעה ככלי עזר לשר, שלא יהיה אקראי, הוא תמיד יוכל לדבר גם עם עוד אנשים, אבל שיהיה לו כלי עזר. מותר לו לעשות עוד התייעצויות, אבל זה מחייב אותו להתייעץ עם המועצה לתרבות ואמנות.

אפשר להכניס גם את הארגונים היציגים. יש פה בעיה, כי הוא יגיד שאני יושב-ראש, והשני יאמר שהוא יושב-ראש גג, והשלישי יאמר משהו אחר.

שהם יציעו את אנשי המקצוע בתחום המוזיקה והתיאטרון. הם יציעו אחרים ולא את עצמם.

מי זה הם?

הארגונים.

אם יש לך מועצה לתרבות ואומנות, למה לא להתייעץ עם אנשי המקצוע?

מספרים לי שלמרוקו יש 22 ארגונים, ואם זה כך, עם מי יתייעצו?

אני חושב שזה חשוב שתהיה אתם התייעצות. ברור שיש להם את הארגונים והם יכולים לפנות לארגונים ולשאול.

אם כן, בהתייעצות עם המועצה לתרבות ואומנות.

כן, לפי חוק תרבות ואומנות.

נמצא את החוק.

לא ברור לנו מדוע צריכה להיות פסקה (7).

ברשות השידור יש מחלקה שמטפלת בחדשות לעדות. יש הרבה מהקהילה שעדיין לא השתלבו כי הם מבוגרים ובחיים לא ילמדו עברית וברדיו, כחצי שעה במשך היום, יש חדשות ותוכניות אקטואליה. לכן חשוב שיהיה עוד גוף שיכיר את הנושא הזה, ואם יש לו תקציב או אין לו תקציב, זה יבוא לידי ביטוי.

זו מטרה מבורכת אבל השאלה אם מה שכתוב כאן הוא פתרון טוב מבחינת הניסוח כי אתה מתייחס כאן באופן כללי לרשות השידור. רשות השידור לא נמצאת במצב מי יודע מה, וכל הנושא של רשת מורשת הוא דבר שלא ברור אם יישאר. סתם נציג של רשות השידור, לא יהווה תרומה. בגלל שרשות השידור היא לא חלק מהמדינה, אותו אדם שאתה מדבר עליו בהחלט יכול להיות נציג ציבור שממנים אותו בגלל התפקיד שלו ברשות השידור והרקע שלו יכול להיות כזה שהוא מתמנה כנציג ציבור. פסקה מעל זה יש לך אפשרות למנות שני נציגי ציבור בעלי ידע בתחום מורשת יהדות בוכרה או לוב. צריכה להיות גמישות בהרכב הוועדה ואני לא בטוחה שזה נכון לייצוג הזה.

חוק בית התפוצות קבע את בית התפוצות כמרכז לאומי לעדות ישראל בארץ ובעולם ובעצם הכיר בפועלו של בית התפוצות מאז הקמתו ב-1978 כמוסד שמציג, אוסף, מלמד ומנציח קהילות יהודיות ומורשתן למען הדור הבא. אנחנו כמובן מברכים על כל חקיקה שעוסקת בהנצחה והכרה של מורשות ועדות, ואנחנו מבקשים לתרום מניסיוננו רב השנים והמאגרים שעומדים לרשותנו, ויש להם גם מידע על העדות הספציפיות בהן אנחנו מדברים, לוב ובוכרה.

עשיתם משהו למען העדה הבוכרית?

כן. אני יכולה לתת לכם דוגמה.

השבוע היה אצלכם ביקור מהעדה הבוכרית מדרום תל-אביב, כולל עולים בוכרים.

אופי החוק מדבר על ייעוץ. המועצה אמורה לייעץ איך לקדם את נושא הנצחת המורשות וזה תפקיד שבית התפוצות שמח לבצע ובעצם מבצע הלכה למעשה. בהקשר של בוכרה, יש לנו מעל ל-640 תצלומים מאלבומי משפחה, החל מתחילת המאה הקודמת. המרכז למוסיקה שלנו אוסף נגינות.

לגבי פסקה (6), הייתי מבקש לומר שני נציגי ציבור בעלי ידע בתחום. אחד מנציגי הציבור יהיה נציג רשות השידור. בפסקה (7), נוריד את נציג הציבור ונוסיף נציג בית התפוצות, אבל כמו אמרנו, בין נציגי הציבור, אפשר לשים נציג ציבור מרשות השידור.

תשאיר את פסקה (6) כמו שהוא, ואז יהיו לך נציגים שהם דומיננטיים.

אני אומרת לכם שכמו שהנוסח קיים כעת, אפשר למנות גם את מנכ"ל רשות השידור שאין לו מושג בנושא.

אני מציע לבטל את פסקה (7).

במקום שלושה אנשי סגל, תשים שני אנשי סגל, ונציג אחד למשרד החינוך. והיה ויאוחדו המשרדים ביום מן הימים, אפשר יהיה להחזיר שלושה אנשי סגל.

נציג אחד יהיה של משרד החינוך. במקום רשות השידור, אנחנו מכניסים נציג של בית התפוצות.

החוק מסמיך את יד בן צבי לעסוק בחקר יהדות המזרח ומורשת המזרח. זאת אומרת, על פי חוק הוא מוסד – לא כמו בית התפוצות שהוא לגבי כל התפוצות – עם דגש על יהדות המזרח.

בפסקה (3) אחד יכול להיות נציג יד בן צבי.

יש הרבה עולים חדשים שהם אנשי סגל אקדמי ידועים מכל מיני אוניברסיטאות.

הם יכולים להיות אנשי ציבור. בפסקה (2) אנחנו צריכים מוסדות מוכרים בארץ.

אם יש נציג שהוא פועל במסגרת האוניברסיטאית והוא איש העדה הבוכרית, והוא איש מוכר כהיסטוריון, למה לא להכניס אותו?

את יכולה להכניס אותו בקטגוריות אחרות.

אנחנו מצביעים על סעיף 6. מי בעד הסעיף עם התיקונים?

סעיף 6 – אושר פה אחד

7.
לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא אמור לשרת כחבר המועצה.

יש הערות לסעיף 7? אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף 7?

סעיף 7 – אושר פה אחד

8.
יושב-ראש המועצה

השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה (פסקאות (3) עד (6) בסעיף 6.

יש הערות לסעיף 8? אין. מי בעד?

סעיף 8 – אושר פה אחד

אפשר היום לעשות מ-(3) עד (7). קודם ראו את נציג רשות השידור כנציג הממלכה. אני מדברת עכשיו על המספור הישן. זה יכול להיות (3) עד (7) במספור הישן.

הכוונה היא גם מבין הנציג של בית התפוצות.

נדמה לי שכדאי לעבות את הסעיפים האלה. למשל, נראה לי שכדאי להוסיף הוראה לגבי ניגוד עניינים.

זה נמצא בהמשך.

אני מבקש לחזור על ההצבעה.

9.
תפקידי המועצה
(1)
לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה

(2)
לאשר את תקציב הרשות

(3)
לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל קווי פעולתה

בנושא של הפיקוח על המועצה. השאלה אם המועצה תהיה סוברנית לפקח על כל מה שקורה או יש לצורך זה את רשם העמותות.

מבקר המדינה יפקח.

לא רק מבקר המדינה אלא המשרד המתקצב את הרשות כתנאי להעברת התקציב.

אני רוצה לומר לכם שזה יפה מאוד שהולך להיות חוק, ואני מברך על כך מאוד, אבל ימצאו את הדרך כך שלחוק לא תהיה שום משמעות. לא מינו מועצה, לא מעבירים תקציבים, לא קובעים את העניין, כך שהדיון בעצם מתמקד במשהו שולי ולא חשוב. אולי היה עדיף לחברים מלוב ובוכרה למצוא את הכסף במקום אחר משום שבכל מקרה ימצאו את הדרך שכל זה לא יתממש.

זאת אומרת, אתה שותף לדעתו של חבר הכנסת כהן שאי אפשר לסמוך על זה יותר מדיי.

מהניסיון.

הרשות הלאומית לתרבות האידיש הוקמה בחוק מ-1996 ואתה רואה שהיא עדיין לא עובדת.

לא, היא עובדת, אבל יש כבר שנה וחצי שהשר לא מצליח למנות 21 חברים. לפיכך לא הצליחו להעביר תקציבים במשך כתשעה חודשים. החוק הוא בדיוק החור של הבייגלע. כך או כך, עדיף היה להיות מחלקה קטנטונת של איזה משרד שולי, אז היו מפקחים כהלכה והכסף היה מגיע או לא. כמו שזה עכשיו, זה כיסוי. החברים שכל כך דואגים לענייני לוב ובוכרה, החוק הוא כיסוי כדי שלא יהיה כלום.

זה מאוד מייאש מה שאתה אומר.

זה המצב.

יש הערות לסעיף 9? אין. מי בעד?

סעיף 9 – אושר פה אחד

10.
תקופת כהונה.

חברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

למה אתם מגבילים את תקופת הכהונה הנוספת?

בדרך כלל עושים את זה כדי ליצור איזושהי תקופה בין האנשים כדי שאנשים לא ישבו יותר מדיי שנים.

זה תחום כל כך צר שיחסית מגוון האנשים שיכולים לכהן בצורה רצינית במקום הזה הוא לא כל כך גדול וכדאי אולי לשקול הארכת התקופה.

חוקרים אין הרבה, יוצרים אין הרבה.

בכל מקרה אני מציע לא יותר משמונה שנים.

אני מבין שאחד מתפקידי המועצה הוא לפתח דור חדש של אנשים שמתעניינים. ברגע שזה יהיה אותו אחד שיחקור חמישים שנה, לא יהיה מקום להתפתחות של מישהו אחר. מדובר על שני חוקרים, אז מדובר שהחוקרים האלה גם יתחלפו.

ההצעה שלי היא לעשות 6 שנים ואחר כך 6 שנים נוספות.

אני חושבת שהכוונה היא לתקופת כהונה נוספת אחת ברציפות. זאת אומרת, שלא ברציפות אפשר בוודאי למנות שוב. צריך לבדוק את הנוסח במקומות אחרים.


הרבנים שעוסקים בתחום מורשת יהדות בוכרה, האם לא כדאי גם כאן לעשות איזושהי התייעצות עם מועצת הרבנות הראשית? אני מדברת על סעיף 6(5).

זה יכול להיות פוליטי.

אנחנו מצביעים על סעיף 10 עם התוספת של הרציפות. מי בעד?

סעיף 10 – אושר פה אחד

11.
פקיעת כהונה.

(1)
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(א)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב-ראש המועצה.

(ב)
חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה.

(ג)
לגבי נציג הציבור – אם נתמנה להיות עובד מדינה.

(ד)
נתקיים בו הצו הקבוע בסעיף 16(א).

(ה)
נבצר ממנו באורח קבע למלא את תפקידו.

(7)
הורשע בעבירה כאמור בסעיף 7.

(2)
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת.

(3)
התפטר חבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 6 וליתרת תקופת כהונתו.

אנחנו חושבים שיכול להיות שצריך ליצור מנגנון של השעיה או הפסקת חברות גם במידה ומוגש כתב אישום. יכול להיות שעדיף ליצור מנגנון ביניים של השעיה מכהונה.

בתזכיר שהופץ אתמול יש סעיף של השעיה.

תקראי ותציעו את הנוסח שאתם מציעים.

זה עדיין לא נוסח שאנחנו מציעים כי זה לא נוסח סופי מבחינת הממשלה, אבל אני אקריא מה כתוב בתזכיר.


סעיף 14(ב) אומר: "הוגש כתב נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן במועצה, רשאי השר להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה. לא יושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר שניתנה לו הזמנות להביא בפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שהורה השר".

זה ייכנס כסעיף נוסף בסעיף 11.

אני חושבת שגם לגבי 11(ב) צריך ליצור מנגנון של שמיעה למרות שאולי הוא נובע מסיבה מוצדקת.

מי בעד סעיף 11 עם התיקון המוצע על-ידי משרד המשפטים?

סעיף 11 – אושר פה אחד

עם התיקון שמתייחס להשעיה במקרה של הגשת כתב אישום.

12.
סדרי עבודת המועצה.

(א)
המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה בראשות היושב-ראש או ממלא מקומו הקבוע.

(ב)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה. היו הקולות שקולים, יהיה ליושב-ראש המועצה קול נוסף.

(ג)
המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.

לגבי קבלת ההחלטות. במקרה שיש קולות שקולים, נאמר שיהיה ליושב-ראש קול נוסף, אבל יש גם אפשרות שהיושב-ראש בכלל לא יהיה נוכח ושימלא את מומו ממלא המקום. השאלה אם בכוונה הוא לא מוזכר כאן. אם הישיבה מנוהלת על ידי ממלא המקום, היינו רוצים לתת גם לו את הקול המכריע, או האם אנחנו אומרים שאם הוא ממלא המקום, אנחנו לא נותנים לו קול מכריע.

יהיה ליושב-ראש או לממלא מקומו.

זה לא טוב. בחוק אין שום תפקיד לממלא המקום.

הוא ממלא מקום קבוע ולא ממלא מקום בישיבה.

מי שמסמיכים אותו לנהל ישיבה, שידע שנותנים לו את כל הסמכויות. אין לו סמכויות חלקיות.

הוא מנהל את הישיבה באותו רגע ואז יהיו לו הסמכויות?

לא, ממנים מראש יושב-ראש קבוע.

אני מבקש שיהיה יושב-ראש הישיבה וממלא מקום קבוע.

ממלא מקומו הקבוע, אם הוא מנהל את הישיבה.

מי בעד סעיף 12 עם התיקון: סעיף 12 – אושר פה אחד

13.
מנהל הרשות.


(א)
המועצה באישור השר תמנה מנהל כללי לרשות.


(ב)
המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה.

יש הערות? אין. מי בעד?

סעיף 13 – אושר פה אחד

14.
כהונת המנהל
(א)
תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים. המועצה, באישור השר, רשאי לשוב ולמנותו לתקופה נוספת.

(ב)
המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה

(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב-ראש המועצה ולשר.

(2)
נבצר ממנו מלמלא את תפקידו.

(3)
המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שליש מאחר שאינו ממלא את תפקידו כראוי.

(4)
הורשע בעבירה ואינו ראוי לכהן כמנהל הרשות.

צריך לתת לו מוטיבציה להתמודד עם הבעיות במשך ארבע שנים, ואם הוא בסדר, כן למנות אותו עוד פעם, ואם הוא לא בסדר, חבל לתת לו אוטומטית.

אין כאן שום תנאי כשירות למנהל. יש פה גם שאלה של ניגוד עניינים. סעיף ניגוד עניינים חל רק על חברי מועצה. קודם כל, שאלת הכשירות היא שאלה חשובה.

מבחינה משפטית, כשירצו למנות מנכ"ל, המינוי שלו יצטרך להגיע לבדיקה בוועדה לבדיקת מינויים, ועדת שפניץ, אבל בחוק החברות הממשלתיות יש תנאי כשירות שהם מאוד לקוניים ובעצם כל אדם שיש לו חמש שנות ניסיון בתפקידים מספיק בכירים יכול להתמנות גם אם הרקע שלו הוא להיות מנכ"ל חברת חשמל ואין לו שום ידע לא על לוב, לא על בוכרה ולא על כלום. אם רוצים שתהיה זיקה בין הרקע של המועמד לבין התפקיד, כדאי לכתוב את זה בצורה מפורשת בחוק.

אני חושב שאין צורך. אם השר ימנה מישהו, אני מניח שהוא לא ימנה מישהו שמתמצא בענף הלול להיות אחראי על מורשת בוכרה או לוב.

אני חושב שזה כן צריך להיות.

מה זה כשירות? אתה יודע איזה מנגנונים נדרשים לזה?

לפחות עניין של כתבי אישום וכל זה, צריך לעשות כמו שעשינו.

אפשר ללמוד מחוק החברות הממשלתיות.

חבר הכנסת אמנון כהן מחליף את היושב-ראש משה כחלון

בסעיף 14 יש הצעה לגבי מניעת ניגוד עניינים של מנהל והשעייתו. בדיוק אנחנו שומעים מנציגי משרד המשפטים מה הם רוצים להציע בעניין הזה. כאן אין הוראה בנושא הזה.

לקחנו את כל ההליך של בחירה והדחה מתאגידים קיימים בחוק.

נכון, אבל החוקים האלה נחקקו בשנת 1996.

אני לא זז מהם. אני צמוד אליהם.

הכניסו כבר מספר הוראות בהיעדרך לגבי חברי מועצה למשל.

מה שסיכמתם, מקובל עליי.

אי אפשר שזה יהיה לגבי חבר מועצה ולא יהיה לגבי מנהל.

נצמדנו כאן לחוקים הקיימים. לא רצינו ליצור חוק חדש ולא להוות תקדים לנושא אחר. אני נצמד לחוק הקיים בנוגע לתאגידים ואיך שמקובל בתאגיד כזה או אחר. אני לא רוצה שיהיה תקדים למשהו אחר.

לא יהיה.

אני חושבת שבמקרה של המנהל, במקרה של הגשת כתב אישום, תהיה השעיה. מה לגבי ניגוד עניינים?

אפשר לשלב את זה בסעיף 16.

מי בעד סעיף 14 עם התיקונים?

סעיף 14 – אושר פה אחד

15.
תוקף פעולות

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

מי בעד?

סעיף 15 – אושר פה אחד

16.
ניגוד עניינים.
(א)
לא יתמנה חבר מועצה מי שעלול להינתן במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר.

(ב)
חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיונים ובישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.

חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.

(ג)
נתברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יודיע על כך ליושב-ראש המועצה.

(ד)
בסעיף זה, עניין אישי, לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אחר של גוף שחבר המועצה או קרובו או עובדים אחראים בו או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.

קרוב – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה.

בסעיף 16(א) אנחנו לא יורדים מהעניין שבאופן תדיר הוא נכון. אנחנו לא כל כך מכירים את זה, אבל כנראה שזה קיים באיזו דוגמה או שתיים, אבל יש הרבה דוגמאות בלי באופן תדיר. המשמעות של באופן תדיר אומר שמעת לעת כן יכולים להיות בניגוד עניינים, ואנחנו לא מבינים למה לאפשר את זה.

את מציעה למחוק את באופן תדיר?

כן.

מי בעד סעיף 16 עם התיקון?

סעיף 16 – אושר פה אחד

ביקשתם להעיר הערה לגבי ניגוד עניינים של המנהל. אמרתם שאולי אפשר לשלב את זה בסעיף 16.

בתזכיר, הוראת ניגוד העניינים, מתייחסת גם לחבר מועצה, גם לוועדות משנה וגם למנהל הכללי. אותה הוראה חלה לגבי כולם.

את מציעה להרחיב את הוראת סעיף 16.

זה כבר אושר בהצבעה על סעיף 14. העניין של ניגוד עניינים, כשהצביעו על סעיף 14, דובר על זה שבסעיף 16 זה ישולב.

סעיף (ב) רלוונטי לגבי חבר מועצה. לגבי מנכ"ל צריך לנסח משהו אחר.

אז מה את מציעה:

אין שום צורך שתעבדו על הנוסח. אתם תאמרו מה העיקרון ויחליטו חברי הכנסת אם מקובל עליהם. היועצת משפטית של הוועדה, שהיא גם המשנה ליועצת המשפטית של הכנסת, תצליח להוציא מתחת ידה נוסח.

אני בטוחה. אנחנו אומרים שהמנהל ישולב בעניין של היעדר כהונה, היעדר מינוי והיעדר פעולה בניגוד עניינים, שזו הרחבה על סעיף 16(א) והוא המקבילה של סעיף 16(ב) לעניין פעולתו של מנכ"ל בשונה מפעולת חבר מועצה. סעיף 16(א) מתייחס למינוי, ואז המינוי צריך להיות אותו הדבר, גם מנהל. 16(ב) מתייחס לפעולה. הפעולה של חבר מועצה היא השתתפות בדיון בהצבעות. זה לא מה שעושה מנהל. המנהל פועל ולכן היעדר ניגוד העניינים צריך לחול גם על פעולות המנהל. אנחנו נעשה את הנוסח המתאים.

כמו שמקובל בתאגידים אחרים, זה יהיה כאן. אני לא רוצה לשנות שום דבר.

מה שאמרתי כעת, קיים בהרבה תאגידים סטטוטוריים.

כרגע מה שכתוב כאן, זה מה שיהיה. אני לא רוצה לשנות.

הממשלה מגישה הסתייגות.

לא להחיל את זה על מנהל? החלנו לגבי מנהל רק מצב של השעיה במקרה של הגשת כתב אישום.

כמו שבתאגידים אחרים. כמו שיש בתאגידים אחרים.

השאלה מה זה תאגידים אחרים.

מה שיש בלאדינו.

אלה חוקים שנחקקו בשנ1996 ואלה חוקים שונים לגבי כל מיני סוגים של תאגידים.

תראו לי איפה שונה.

אני יכולה לתת לך הרבה דוגמאות.

אני לא רוצה שום דבר חדש. מה שהיה, זה מה שיהיה. הרי הסתמכנו כאן על משהו.

הסתמכתם על משהו שלגביו יש שינויים ובחוקים חדשים יש איסור על ניגוד עניינים.

לפני ארבעה חודשים זה היה בקריאה שנייה ושלישית. איפה יש חוקים חדשים? את היית כאן אתי.

אני לא הייתי אבל זה לא משנה. הממשלה הביאה הצעת חוק אחרת ואדוני יודע את זה.

17.
תקציב וכספים
המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי. התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר.

יש הערות? אין. מי בעד?

סעיף 17 – אושר פה אחד

18.
איסור העברת נכסים
(א)
הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.

(ב)
הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר ושר האוצר. שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה וכן שכירות לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות היו יחד עולות על עשר שנים, טעונה אישור כאמור בסעיף קטן זה.

(ג)
הרשות לא תיטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.

הסעיף הזה הוא סעיף שמאוד מכביד על ההתנהלות העסקית של התאגיד. אם כל נכס שרוצים לקנות, צריך אישור מיוחד בתקנות, אי אפשר לזוז. אני לא יודעת מאיפה זה לקוח, יכול להיות שזה ישנו באידיש ובלאדינו, ואני לא יודעת למה זה נכנס לשם. אני ב-1996 לא הייתי במשרד המשפטים. אני מציעה לוותר על כל הסעיף הזה.

ויתרנו.

סעיף 18 – בוטל.

19.
דין וחשבון שנתי
המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר באישור המועצה.

20.
גמול.

שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעד השתתפות בישיבות המועצה ובדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה. הוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים.

21.
ביצוע ותקנות
השר הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם המועצה, להתקין תקנות לביצועו.

22.
שמירת סמכויות
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות מכון בן-צבי לפי חוק יד יצחק בן-צבי התשכ"ט-1969.

23.
תחילה.

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

אני מבקשת להוסיף שאין בזה לגרוע מסמכויות בית התפוצות.

אתם חברים במועצה ואתם תעירו את ההערות שלכם במועצה.

אתה החלטת להכניס את הנציג שלהם כחבר במועצה. סעיף 22 עניינו אחר והוא מדגיש שאין במינוי המועצה לפי החוק הזה כדי לפגוע בסמכויות יד בן-צבי. אומרים כאן נציגי בית התפוצות שכדי להסיר ספק, שיהיה כתוב שאין בחוק הזה כדי לפגוע בסמכויות בית התפוצות לפי חוק בית התפוצות. זה כל מה שהם מבקשים ואני חושבת שההערה נכונה.

בסדר. תוסיפי.

גם המועצה לתרבות ואומנות.

אנחנו מצביעים על סעיפים 19 עד 23 עם התיקון בסעיף 22. מי בעד?

סעיפים 19 עד 23 – אושרו פה אחד

אנחנו ניתן לממשלה להסתייג עד סוף השבוע הזה ובשבוע הבא נעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית. כמובן שלממשלה יש חצי שנה להיערך וכך גם תחולת החוק. אם תהיה עד אז הצעת חוק ממשלתית, נלמד אותה ונראה איך אפשר לשלב את ההצעות האלה בתוך הצעת החוק הממשלתית. כמובן שניקח את הלאדינו והאידיש, שכולם ייכנסו להצעת החוק הממשלתית.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00