PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

24.1.2007

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 65

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ה' בשבט התשס"ז ( 24 בינואר 2007), שעה 09:00

הגדלת ייצוג העולים במוסד לביטוח לאומי

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן- היו"ר

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

יעקב עמר - עוזר שר הרווחה

יגאל בן- שלום - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

יאיר דורי - סמנכ"ל משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

מיכאל צוראל - מנכ"ל חברת שילוב

דני אדמסו - מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דובר אבי מספין - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אלכסנדר ברמן - יו"ר עמותת חזית הכבוד- עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

שרנופולסקי אברהם - סגן יו"ר עמותת חזית הכבוד- עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

ורה אופיר - מנהלת המחלקה למקצועות רישוי, המשרד לקליטת עלייה

ולרי אורחוב

אמיל דוידוב

דנה גורדון

אורית חלוצי-לבנשוס - חבר המתרגמים בע"מ

שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ

הגדלת ייצוג העולים במוסד לביטוח לאומי

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

זו ישיבה שנייה בנושא זה, כאשר בישיבה קודמת דיברנו בנוכחות נציב שירות המדינה. יש לנו כאן מרכז מחקרים, ובמחקר שנערך ב- 2004, נראתה התקדמות, אמנם קטנה, אבל ראינו שיש משרדים כמו משרד הבריאות, אשר 30% מהעולים החדשים המועסקים שם, עובדים בתפקידים גבוהים ובתפקידים בינוניים. אתם לא נראים שם בסדר, הביטוח הלאומי זה מוסד עממי ורוב העולים באים עם הפנים למוסד שלהם, בכל עיר יש נציגים שלהם ופתאום רק 2% נוכחות של עולים - - -,

6.6%.

זה אולי עכשיו, בנתונים שלי זה שני אחוז, שזה פחות ממה שהיה.

אתה מדבר על גל העלייה שני, אבל בראשון זה עוד 3%.

הראשון זו לא עלייה, אלא ותיקים. אני מדבר על עלייה מברית המועצות משנת 89', עלייה מאתיופיה. וחברי הכנסת מודאגים, הם חושבים שזה, שאתם מוסד שבו צריכים לעבוד נציגים מכל עליה, כי פונים לשם אנשים עם שפה מסוימת וצריך להיות יחס שבנאדם שבא לביטוח לאומי, זו הגנה של הביטוח הלאומי לאזרח ישראלי, ואם הוא בא לביטוח לאומי הוא צריך להרגיש שהוא בבית, בבית הוא מדבר עם שפה שלו, שהוא מכיר, כי מי בא לביטוח לאומי? זקנים, אנשים חולים, שאין להם אולי שפה כמו שצריך, אין להם מושג מזה ביטוח לאומי, מישהו צריך להסביר. בלי נציגות של עולים מאתיופיה, מרוסיה, אי אפשר לבנות שירות כמו שצריך, ככה אנחנו חושבים. בגלל זה אנחנו הזמנו אתכם, אני מודה לכם שאתם באתם ואנחנו רוצים לשמוע איך המצב עכשיו ומה אתם חושבים, איזה תוכניות יש אצלכם. כי עוד פעם אני אומר, שביטוח לאומי זה מוסד עממי, כל אחד פעם אחד, פעמיים, כשהוא זקן הוא כל הזמן קליינט שלכם.

תודה רבה ליושב ראש. אני שמח שהוזמנו לוועדה, הן מבחינת הביטוח הלאומי,הן מבחינתי האישית, אני חושב שאתם צודקים לגמרי, אני חושב שהמוסד לביטוח לאומי הוא המוסד שנחשף לאזרחים הגדול ביותר במדינה. אנחנו משלמים כל חודש 2.5 מיליון תשלומים, אנחנו מקבלים קהל, בחודש באים לסניפי ביטוח לאומי אלפי אנשים, כלומר בממוצע יש סניפים שמגיע ל- 2000 ו- 3000 איש ליום. אז אני חושב שגם האנשים שמגיעים צריכים לקבל את השירות הטוב ביותר, כולל זה שיש אנשים שמגיעים ולא מבינים את השפה ויכול להיות שהם לא יודעים להביע את עצמם.

אני חושב שיש הרבה כאלה שלא.

אני מבקר בסניפים ואני יודע שזה נכון. מה שעשינו לטובת העניין זה גם במגבלות ונציב שירות המדינה היה פה ואנחנו כבר יודעים שאין היום קליטת עובדים בממשלה, אנחנו להפך, מצמצמים, בביטוח לאומי בשלוש שנים האחרונות פרשו, בפרישה מרצון בעקבות תוכנית פרישה, קרוב ל- 300 איש, ולא קיבלנו במקומם עובדים חדשים.

אנשים שפונים יותר?

כן. עכשיו, פרשו 300 איש, מאז שקיבלתם את הדו"ח של יחידת המחקר שלכם שאני מעריך אותם ואני חושב שהם עושים עבודה טובה, סך הכול יש שיפור. יש לנו בביטוח לאומי 251 עובדים יוצאי חבר העמים ויוצאי אתיופיה, 251 עובדים מתוך כ- 3500 עובדי ביטוח לאומי.

איזו חלוקה יש בפנים?

223 דוברי רוסית, 28 דוברי אמהרית. בנוסף לכך אנחנו מעודדים מתנדבים, יש לנו מערכת התנדבות מאוד ענפה שיש לנו מתנדבים שיושבים בסניפים שלנו ובעצם נותנים שירות גם לקהל ועוזרים להם למלא טפסים, ללכת ממחלקה למחלקה. יש לנו 20 מתנדבים דוברי רוסית ויש לנו שלושה מתנדבים דוברי אמהרית. כלומר, מבחינתנו גם, אנחנו יש לנו מערכת של תרגומים מאוד ענפה והפעלנו שני דברים חדשים, הפעלנו מוקד טלפוני בחמש שפות, זאת אומרת אפשר להתקשר טלפונית ואתה יכול לקבל ולבקש תשובה ברוסית, באמהרית, בערבית, בכל השפות, זה דבר חדש.

בכל סניף?

כן, בכל הארץ. זאת אומרת יש מספר, זאת אומרת זה שירות חדש שלא קיים הרבה במשרדים אחרים, זה אני הפעלתי אותו בחודשים האחרונים. כשהמדיניות שלנו זה לאפשר לקהל קודם כל להתקשר אלינו גם באמצעות האינטרנט, לשלם באמצעות האינטרנט.

המוקד הטלפוני שלכם זה 6050*?

כן.

התקשרתי אתמול, והיה מענה בעברית בלבד.

לא, יש מספר אחר שאנחנו מפרסמים אותו, והוא לא 6050. בעתיד, ה- 6050 יפנה אותך לאמהרית. יש לנו מוקד נפרד לשפות, אני אברר במשרדי מהו המספר ואתן לך אותו.

חבל שהוא לא מפורסם.

אנחנו נפרסם אותו, לא רצינו שתהיה הצפה. אז קודם כל אני מסכים, אנחנו צריכים מה שיותר שיהיה לקלוט עובדים דוברי אמהרית, דוברי רוסית בביטוח לאומי, בהחלט כן, כי הציבור הגדול, בסך הכול בפרופורציות, אם יש לנו 3500 עובדים, אז בוא נניח 10% זה יהיה מכובד ביותר מבחינת ביטוח לאומי, 20%.

איך מגיעים לזה? שיטת הקליטה בממשלה היא שיטה שאמורה להיות אובייקטיבית, זאת אומרת שאין מצב שאם מישהו נקלט או ניגש למכרז אז אתה יכול להגיד לחברי ועדת הבוחנים, תראו, אם הוא רוסי או אתיופי תעדיף אותו, בעיה.

בין הרוסים משנת 90' יש גם כאלה שסיימו לימודים באוניברסיטאות, עבדו בתור עורכי דין, עם ניסיון של 17 שנים, מה הבעיה.

נכון, והראיה היא, שהמוסד לביטוח לאומי קלט שתי עורכות דין אתיופיות, דוברות אמהרית, שתי עורכות דין. תדע לך שזה היה אפליה מתקנת, אני נתתי הנחיה שאני מבקש לקחת עורכות דין אתיופיות, דוברות אמהרית, זה לא פשוט אתה יודע. אבל הן נקלטו בזכות עצמן, הן טובות, הן מוכשרות, הן עושות עבודה נהדרת.

יש חוק במדינה בנושא הזה.

בנושא החוק אני גם אגיד. עכשיו נמצא פה גם סמנכ"ל מנהל ומשאבי אנוש, יאיר דורי והוא יוסיף קצת פרטים ואז תפתחו את הדיון.

בוקר טוב. במוסד לביטוח לאומי, מעבר לרצון לשפר את השירות למבוטח, אנחנו מסתכלים בתוך הארגון בהיבט הזה של תרמיל העובדים. מכיוון שהנושא של העדפה מתקנת, משהו שמקבל איזה שהיא בעייתיות בנושא של גיוס כוח אדם חדש בשני היבטים, אחד יש בעיה קשה מאוד היום לקבל כפי שהזכיר המנכ"ל, לקבל עובדים לתוך המוסד והדבר השני, אין הבחנה ברורה, למעט בהיבט כזה או אחר לומר.

יש אוכלוסיות מסוימות ששם כן אפשר להפעיל אפליה מתקנת, כיוון שזה מקשה מאוד, ואנחנו רוצים לעשות תהליכם, תכף אני אסביר גם למה אנחנו רוצים להוביל את ההיבט הזה ולכן כאן אני חושב שאולי יכולה לצאת אמירה בהיבט של העדפה כזו, לומר---

צריך שיהיה חוק על העדפה.

שמי דני אדמסו, אני מאגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה. בגדול, האגודה מתעסקת בעצם בכל מגמות ההתפתחות של החברה האתיופית בחברה הישראלית ואנחנו מנסים להשפיע. רוב העבודה שלנו פה במסגרת ועדות הכנסת. אני רוצה להגיד קודם כל שהיום יש כבר חוק, נציבות שירות המדינה מחפשת אנשים כדי ליישם, רק השבוע היינו פה בכנסת עם פניה מרקוביץ, והיא אמרה שיש לה 15 משרות שהיא מחפשת יוצאי אתיופיה ואנחנו ביקשנו, אנחנו מוכנים להפנות אליה והביטוח הלאומי היא כן אמרה ששם פתוח וצריך להיות.

אני רק אתן דוגמה של יוזמה של בנאדם אחד שעבד אצלכם, בחור בשם אילן כץ, עורך דין אילן כץ. שלקח חמישה חבר'ה, מתמחים יוצאי אתיופיה, בלי שום יוזמה, יוזמה אישית שלו לגמרי והוא אמר את זה באופן מאוד ברור שהוא הוביל אותה.

סליחה, זו לא חברה פרטית של אילן כץ, הוא התייעץ עם המנכ"ל שאמר לו אני מבקש שתיקח מתמחים אתיופים והוא אכן, עם כל הכבוד ליוזמה אבל זה לא אישי אלא ציבורי.

אני אומר שייקח את אותו הציבור פה, שלא יעשה אותם מתמחים ואז יסיימו וילכו הביתה, יכלו להפוך אותם לעובדים קבועים. אתמול קיבלנו מסמך שאומר שהשומר עוזר בתרגום וזה נחשב כמתנדב. או אתה רואה שיש שם על כל 11-12 אלף עובד אתיופי אחד, זה נשמע באמת קצת לא רציני.

מצד שני אני אומר, אני רוצה להיערך כי יש פה תרגום, ספר באמהרית, מאוד מתורגם, מאוד יפה. אבל אני חייב להגיד לכם, מעל 85% אם לא יותר, לא קוראים את השפה, אני אומר את זה בכל ועדה, לא קוראים את השפה. אני חושב, באמת אני אומר את זה, לשים אנשים בתוך הקהילה, בתוך המוסד שלכם, גם במפגש האנושי.

אגב, תגיד לפניה מרקוביץ שאם היא תיתן לי חמש משרות של עורכי דין, אני קולט את חמש המתמחים.

כל מוסד רוצה את החמש, אבל כל אחד מאיתנו צריך לעשות מאמץ, לא הכול יזרום לנו משמיים שכאילו הכול מסודר.

אבל היא אמרה שיש 15 משרות.

נכון.

שתביא חמש ואני אקלוט חמש מתמחות.

אין לי בעיה, בשמחה, מבחינתי העיקר שהם יעבדו בביטוח לאומי או במקום אחר, אבל לי מאוד חשוב, הטענה או הדברים שאני אומר פה הם לא רק לביטוח לאומי, אני חושב שצריכים להיות במובן של התפלחות נורמאלית של אנשים שמייצגים, אני חושב שאותך כמנכ"ל לא מייצג טוב שיש לך בבאר שבע, עטורת עולים יוצאי אתיופיה וגם ברית המועצות, אפס. אתה יודע אנשים שנועדו בשיחת טלפון כנה אתמול, שיחת הטלפון שלנו מול המוסד התקיימה אתמול, אני מדבר פה על חדרה, אפס, אנחנו מדברים פה על ראשון לציון שגם אין, בת ים אין, אשדוד יש שתיים מיוצאי אתיופיה.

רוסיה אין, מדינות חבר העמים אין.

יש באשדוד שתיים, בת שבע ושרה, גם באשקלון יש שתיים.

מי זאת בת שבע?

עובדת באשדוד, ומברית המועצות יש לנו את יוליה כץ.

שיושבת בביטוח לאומי?

של אשדוד, כן. אדוני היושב ראש, דיברתי עם מחלקת מידע, המידע שאני נותן לך פה לא בא מעצמו, אלא ממרכז המידע של הביטוח הלאומי, התקשרנו, דיברנו, אני אתן לך שמות עם צריך. אבל זה מידע שלכם, זה עדכני מאתמול.

אני קיבלתי את אותו מידע כמוך, אין בעיה.

קח לדוגמא את נתניה, שיש שם יותר מ- 7000 עולים יוצאי אתיופיה ויש שם שני עובדים, שני עובדים בלבד על יותר מ- 7000 אנשים.

צריך לבדוק כמה עובדים נקלטו בנתניה, למשל בחמש שנים האחרונות, אולי רק שני העובדים האלה נקלטו.

זה לא משנה, מבחן התוצאה מעיד שיש כמו עולים, עתירת עולים שמגיעה לשם, רואה את התור, אין לה את השפה גם להגיד גם אני לא יכול להמתין אפילו, והיא חוזרת הביתה.

בנתניה יש שלושה עובדים דרך אגב.

שניים שאתם מסרתם אתמול.

תקשיב, אלבטסו מייק, ביילה יעל ותדסה עזב, שלושתם עובדים בנתניה.

כמה מהם עובדים בפועל וכמה מהם מתנדבים?

שלושה עובדים, לא מתנדבים, שלושה עובדים בפועל.

חברים, מובן שיש בעיה, אם באשדוד יש 70 אלף יוצאי ברית המועצות אין - - -,

זו טיפה בים.

באשדוד יש יותר אתיופים מאשר רוסים.

יצויין שהרבה מהפונים לביטוח הלאומי, הם עולים חדשים.

אני חושב שיש לנו אינטרס משותף, רק אני רוצה להסביר את התמונה, אני רוצה להסביר איפה זה עומד כדי שנוכל לראות. אני חוזר חזרה לנקודה החוקית לכאורה, נציבות שירות המדינה. נציבות שירות המדינה מציעה העדפה מתקנת, אך היא לא מציעה פתרון להיבט הזה, והזכיר את זה המנכ"ל תוך כדי, אני לא רוצה להיכנס לניו אנסים המשפטיים שלו, בשמחה נקבל עובדים דוברי אמהרית או כל אפליה מתקנת שתוגדר, רק שצריך לקבל עם זה משרות כדי לקלוט אותם במוסד, אנחנו לא יכולים לקלוט אותם בפועל, אנחנו יכולים להגיד כן, אנחנו רוצים, אבל כדי לפתוח משרה ולקלוט אותם כעובדים צריך שיהיה מהלך אחר, לא של אניה ולא נציבות שירות המדינה, צריך לכלול את משרד האוצר בתוך ההיבט הזה. אני חושב שמפה צריכה לצאת אמירה כזאת. כי להגיד מהפה החוצה זה לא נותן להם שום דבר, צריך גם לעשות.

יש לי גם הצעה קונקרטית לאדוני היושב ראש, קחו את המודל של תקציב המדינה, היום כתקצוב בתקציב הביטחון 820 מיליון שקל עכשיו נוסף מתקציב המדינה הרוחבי 820 מיליון שקל, כדי להחזיר לתקציב הביטחון 600 מיליון שקל ועוד לכל מיני נושאים אחרים שאני לא רוצה לדבר עליהם. יכול להיות שצריכה לצאת מפה קריאה שמסך הקיצוץ במשרדי הממשלה, נניח שמקצצים במשרדי הממשלה בשנה אלף עובדים, נניח מקצצים אלף עובדים, שנציבות שירות המדינה תגיד שעל האלף עובדים מחזירים למערכת חמישים עובדים, שבעים עובדים, אבל בתנאי שהם יוצאי אתיופיה ורוסיה.

זאת אומרת שמהבחינה הזאת לא קיצצו אלף, אךא קיצצו 950. אני חושב שזה יכול לפתור את העניין כי כל המשרדים, אנחנו, אני מקצץ 300 עובדים, אני לא מקבל במקומם, אבל יכול להיות שאם תצא מפה קריאה לנציב שירות המדינה, יגיד, אתה יודע מה, אפילו תקצץ קצת יותר, אני בנינו אומר את זה, צריכים לקצץ אלף עובדים, תקצץ 1050 עובדים ובלבד שהתנאי שאתה מחזיר למשרדים עובדים שהם יוצאי רוסיה ואתיופיה, בבקשה, אני חושב שזה יכול להיות רעיון, אחרת אין לנו פתרון.

זאת אומרת אם נקלטו שלושה עובדים בנתניה, תדעו לכם שזה הישג יפה מאוד, כי אני לא זוכר בשלוש שנים האחרונות שקלטתי עובדים בנתניה יותר משניים שלושה, לא קולטים. ולכן אנחנו מאמינים בזה, צריך לעשות את זה, אבל הפעולה צריכה להיות מערכתית. כלומר בצורה כזאת שיהיה לנו גם אפשרות לקלוט בהעדפה מתקנת, אנחנו ברצון רב.

לעניין הזה אני רוצה להוסיף עוד נקודה. אחרי מלחמת לבנון השנייה, התבקשנו ע"י נציבות שירות המדינה והאוצר לקלוט משרות סטודנטים שזה חצי משרה. יצאנו בקריאה שיבואו, ומתוך כל הסטודנטים הגיעו חמישים אחוז, אבל מתוכם אף לא יוצא או יוצאת אתיופיה.

זהו השלב הבא שאני כל הזמן אומר, יש היום גופים ויש מערכת שבדרך כלל מעבירים אלינו לאגודה, ואנחנו הרי צריכים להעביר את זה איכשהו. זה הנגשת המידע, זה לדעת איפה, לא כולם מנויים לעיתון "הארץ" מה לעשות? הפרסומים, אני מדבר על מקומות בהם מבחינת המידע, אני באמת אומר את זה, אפשר לשאול, לפני שאומרים "OK" עשינו אמרנו את זה, תגידו איפה, מה המקום הנגיש ביותר שכמה שיותר סטודנטים יוצאי אתיופיה יראו את זה.

אני יכול להגיד לך שבאוניברסיטת חיפה או בבר אילן, בן גוריון אולי קצת פחות, אבל יש מוסדות שבהם לומדים הרבה יוצאי אתיופיה, גם במוסדות האקדמיים, אנחנו דיי קשורים לסטודנטים, או אפשר דרך משרד הקליטה, דרך מינהל הסטודנטים ששם כולם מקבלים את המלגות ללימודים, צריך לחשוב יצירתי, איך מנגישים את המידע הזה, זה לא העיקר אמרנו ואז הוא לא בא, זה מה שכואב ואני חושב שהחלק הזה מאוד חשוב לחשוב יצירתי.

כמובן שמשרד הקליטה רואה חשיבות רבה בייצוג עולים חדשים בכלל ועולי אתיופיה בפרט במשרדי ממשלה. אני רוצה להגיד שאנחנו כבר עושים הרבה דברים לכיוון הזה, אז גם למשפטנים, בערוצים שלנו הכוונה, וגם אנחנו עכשיו מכשירים, עוד לא מכשירים, זאת אומרת נמצאים בתהליך של להכשיר את העובדים, גם להנהלת בתי המשפט.

משרד הקליטה כמובן מוכן להיות שותף בכל התהליכים האלו, אם זה בהכשרה של העובדים, זאת אומרת אם הם צריכים איזה שהיא הכשרה, אני מדברת עכשיו על עולי אתיופיה, מסוימת, קורסים מיוחדים שהם צריכים לפני העבודה. וגם בפרסום, בהחלט אנחנו יכולים בערוצים שלנו, זה רדיו, זה טלוויזיה ולפנות למוקדים, זאת אומרת יש לנו את הקשר הישיר עם העולים ולפנות אליהם ולעשות קריאה. אבל קודם כל אנחנו כמובן צריכים להיות בטוחים, לא בטוחים, אבל פשוט להתחיל איזה שהוא מהלך באמת עם הביטוח הלאומי שמאוד חשוב מבחינתנו שבאמת לאוכלוסייה כל כך חלשה שיהיו נציגים של העולים, חבר העולים ואתיופיה.

מובן לי שמשרד הקליטה רוצה לעזור.

אני חושב שאופרטיבית אפשר לעשות מהלך באמת מיידי לעניין הזה, כיוון שיש לנו כמה משרות סטודנטים פנויות, אנחנו יכולים לעשות בהיבט הענייני, לעצור רגע, לפנות למי שנקודת הקשר שתהיה ולראות בעדיפות, אני חושב שזה בהחלט נקודה נכונה.

להיבט של המוקד הטלפוני, אני רוצה גם כאן לומר מילה. יש לנו ארבע דוברות אמהרית במוקד הטלפוני שיושבות במרכז ברחובות. המוקד הטלפוני שלנו הוא מוקד שמחולק על שלושה מרחבים, בדרום, מרכז וצפון אבל למעשה השיחות גולשות, זה הכוכבית 6050, אז כאן אנחנו בתהליך בנייה, אני מניח שזה ייקח עוד חודש עד שההמתנה תרד ובכלל כל האזרחים יוכלו קצת להיות יותר זמינים לטלפון.

כרגע זה מאוד קשה, גם לענות לוקח יותר זמן וגם לקבל את השירות הוא קצת יותר בעייתי, זה ייקח כחודש, זה אנחנו מתייצבים בו. דוברות האמהרית הן נבחרו באופן מכוון כדי לתת את השירות הזב בטלפון. אנחנו נמצאים בנקודה אחת שאנחנו בתהליך פיתוח שלו שזאת אחת הבעיות, זה שעונים בטלפון במענה הראשוני, שאומרים הלו שלום, מדבר המוסד לביטוח לאומי, שזה יהיה גם בשפה שתתאים למי שמרים את הטלפון, כי עד שמסבירים איפה ללחוץ זה הכול בעברית וזה קצת בעייתי. אז זה תהליך הפיתוח שקורה עכשיו, אני מניח שזה ייקח עוד פרק זמן קצר אבל גם זה יגיע, שיוכלו לבחור באמת בשפה, זה עוד טכנולוגיה שדיי בעייתית כי מי יודע מי מרים את הטלפון בצד השני, צריך לוודא שזה אפשרי.

כל הנושא של המסה התרגומית הזאת שגם החוברת וגם התרגומים של הפוליסות השונות וכו' זה פעילות שבאמת אנחנו ראינו לנכון כדי להביא לידי המבוטחים בשפות השונות, אבל בהחלט, אנשים שלא זמינים לשפה וקשה להם לקרוא זה לא פתרון. אבל למכלול האוכלוסייה כדי להראות אולי את הרגישות של, הכול ניסינו הכול באמת לחשוב איך מנגישים את המידע לכלל האוכלוסייה וכל אחד עם המאפיינים שלו.

אני חושב באמת שהאמירה הכי משמעותית כאן זה הנושא של גיוס סטודנטים למשרות שהתפנו וזה משרות שקיימות היום ואנחנו רוצים באמת להניע אותם.

עדיף שתיקחו מאשר שלא יהיה בכלל, זה קודם כל. דבר אחד אני רוצה להדגיש, כל הזמן מדברים על אפליה מתקנת, אנחנו מדברים על משרות ייעול וכולי, תחשבו על זה. לעזאזל העדפה מתקנת, האם המוסד לביטוח לאומי שיושב בעיר גדולה שיש בה עתירת עולים, הוא לא חושב שמבחינת השירות שלשמו שהוא קיים, הציבור שהוא צריך לתת לו שירות, שרוב לקוחותיו לא דוברים את השפה שהוא מנגיש לה.

עזוב אותי מהעדפה מתקנת, בהעדפה מתקנת אני יכול לעבוד במקומות אחרים. אבל אתה אומר, יש פה רוב האוכלוסייה שהיא דוברת רוסית ואמהרית, איך אני אמור לתת לה שירות, בוא נחשוב על זה, כמה זמן זה יכול לקחת? חצי שנה, שנה? אופס, שכחתי. אני חושב שזה משהו, באמת חשיבה עמוקה גם במקומות שלא יהיה תקציבים, שלא נצטרך לעשות חשיבה, אני חושב שצריך לקחת אנשים פרטיים ולנסות לראות איך אנחנו מכניסים לשם אנשים. באמת זה לא קשור להעדפה מתקנת, אני חושב שאם אני אגיד גם באשדוד עכשיו, אני לא צריך העדפה מתקנת, אני מחפש עבודה.

אתה מדבר יותר מכולם, אני גם היושב ראש רוצה להגיד כמה מילים. שפה הדיון לא על מתורגמנים, פה הדיון על עובדים.

אני הבנתי שכול הזמן מדברים מי מתרגם, אנחנו מדברים על העובדים ובנושא זה אני רציתי לשאול, אתם אומרים שיש יותר מ-200 עובדים, אני רוצה לשמוע איזה תפקידים, בתפקיד בכיר, מי בתפקיד נמוך, מי בבינוני, כמות. כי אפשר 200 וכולם בתפקידים מתורגמנים, יש את זה?

הפילוח העקרוני, לא במספרים בודדים, כדי רק לקבל את הרושם, אבל זה לא חשוב אם זה אפס נקודה כמה אחוז וכו'. אני אחלק את זה בין הסניפים במשרד הראשי מכיוון שתהליך ההתפתחות קצת שונה. במשרד הראשי יש 61 דוברי רוסית או יוצאי מזרח אירופה נקרא במכלול הרחב, כאשר 30 כלומר 50% מהם הם בתפקידים ניהוליים. עכשיו מזה תפקיד ניהולי? מנהל מחלקה בכיר שזה רמת משרה בכירה פחות או יותר, הסתכלתי ברמת התפקיד הזה, יש שלושה פילוחים, מנהל מחלק בכיר, מנהל תחום, מנהל אגף, אלה שלושת התפקידים הבכירים. ובפילוח הזה 50%, כשלושים מהם הם בתפקידים בכירים. עכשיו, ראוי גם לציין שרובם ככולם הם בתחום המחשוב, שזה באמת ההיי טק של המוסד לביטוח לאומי וממש רובם ככולם שם. חלק קטן מאוד הם בתפקידים ניהולים אחרים וזה בהחלט אני חושב שמלמד על הרקע האקדמי ועל היכולת.

היי טק לא מלמד שום דבר, הם למדו, הם קיבלו, הם נכנסו, הם שווים בשווים. אתה מבין זה לא שאנחנו, אני למשל לא קרציה, אבל אתה זוכר שאני הצגתי לך בדיוק את אותה בעיה. אבל אני אומרת, איך זה קורה שבתוך כל העובדים שאתם מייצגים לנו עכשיו, אנחנו מכירים רק אחד.

מכירים רק אחת?

מכירים רק אחת, קוראים לה אלה. איך זה קורה דבר כזה?

כי היא עובדת ביחסי ציבור, אחרים הם לא עובדים ביחסי ציבור.

אבל בסדר, כאשר אנחנו מחפשים אותם כדי שיציגו לנו את הדברים שאנחנו צריכים לקבל תשובות, ברדיו, בתקשורת, בעיתונות, אנחנו לא יכולים למצוא, לא אנחנו, לא אנשי טלוויזיה, לא תקשורת ברוסית, אף אחד חוץ מאלה לא יכולים למצוא---

אלה היא גם יפה גם חכמה וגם ייצוגית, אז אנחנו שולחים אותה, את רוצה לשלוח אחרים, נשלח אחרים.

אנחנו רוצים מקצועיים, זה לא משנה, אתה יודע, כאשר אנחנו דורשים את ההרצאות, אנחנו לא יכולים למצוא אף אחד.

אני רוצה שאתה תמשיך, כי אתה אמרת שפה במרכז, בירושלים, מה בפריפריה?

אני מסתכל עכשיו על דוברי רוסית או יוצאי מזרח אירופה נקרא להם, אני לא יודע באמת מתי זה נגמר, מתי אימא שלי תהיה אזרחית מן המניין, או שתמיד היא תישאר עולה חדשה.

מה מתי נגמר?

מה שאני מנסה, בהיבט הזה, הרי איפה אנחנו מסתכלים על הנתון, הנתון הוא באמת כאשר כתוב ארץ מוצא, מזה אנחנו מתחילים לראות האם זה בסטאטוס של עולה חדש או דובר רוסית.

אנחנו מדברים על אלה שהגיעו אחרי שנת 89'.

שהם בקיאים בחומר של ביטוח לאומי אבל גם בקיאים בשפה, הם מכירים את השפה, הם יכולים לתת הסבר לאנשים לקבל את האנשים ולתת להם את הפתרונות שביטוח לאומי חייב לתת.

אגב, יש פה מחלקת המחקר שלכם מציינת, שהמוסד לביטוח לאומי, ייצוגם של יצואי חבר העמים בדרגות הבכירות, גדול ביחס לשיעורם בכלל עובדי המשרד. זה יפה מאוד---

צריך לומר ולהדגיש, מה שיש יש.

וזה מחקר אובייקטיבי אגב, שסך הכול יוצאי חבר העמים בדרגות הבכירות, היחס שלהם גבוה יותר מאשר כלל העובדים.

תסבירו לנו בבקשה, נניח מחר אנחנו בוחרים כמה ערים, אשדוד נניח, ירושלים, חדרה, עפולה, בוחרים כמה ערים ואנחנו כמה ועדות, ועדת העלייה וקליטה והוועדה לפניות ציבור, שאנחנו מקבלים ואתה יודע שאנחנו בהתכתבות יום יומית אתך ואנחנו מקבלים ממך תשובות וזה מספק אותנו לעיתים קרובות. אבל אני שואלת, ואנחנו חברנו, אנחנו נסענו לשם, אנחנו ראינו את האנשים, נפגשנו עם אנשים.

מי נותן להם פתרונות, מי מקבל אותם ברוסית ואמהרית, מי נותן להם פתרונות, מי מסביר להם יש שם חומר ברוסית ואמהרית, אנשים יכולים שיקבלו אותם דוברי רוסית, שיתנו להם פתרון מיידית, מה שאתם בעצם נותנים בשפה העברית, שתתנו את זה בשני השפות האלו, כן או לא? אנחנו נמצא שם עובדים, אנחנו נראה שאנשים לא חסרי אונים? אנחנו נראה שהאנשים האלה שצריכים לקבל את התשובות יקבלו את אותם תשובות ולא יעמדו שם בתור כמו שרק אנשים שחסרי שפה צריכים לעשות את זה?

בואי ניקח את אשדוד ואת חדרה כאתגר.

ונבקר שם.

בסדר גמור, אני מקבל את זה, יאיר ואני נלך לשם ונדאג שיהיה פתרון ואת ביחד איתנו, ונדאג שיהיה פתרון. אני לא יודע מה, אבל נדאג שיהיה פתרון. אני חושב שעולי אתיופיה שנמצאים זכאים ומשלמים ביטוח לאומי, יהיה מי שידבר איתם בשפה שלהם, כנ"ל לגבי אשדוד. שוב, עדיין אין לי פתרון אבל ביחד נמצא אותו.

אני רוצה קודם כל להודות למוסד לביטוח לאומי, זה המקום היחיד במדינה שקודם כל מתייחסים לפניות של חברי כנסת, אני פונה רק בתיקים מאוד מסובכים וכל הזמן אני מקבל פתרונות משם ועל זה אני מאוד מודה ליגאל בן-שלום אישית ולכל העובדים. לעיתים רחוקות שומעים דברים כאלה.

זה נרשם בפרוטוקול? תודה רבה.

צריכים לתת שבחים כאשר מגיע. אנחנו הרבה שנים הלשכות שלנו בכנסת ויש לנו לשכות, ופריפריה שלי דווקא באשדוד, נהפכנו ללשכות של ביטוח לאומי לשפה רוסית. ואני חושבת שזה הרבה שנים וזה לא טוב, המצב בשפה האמהרית אני לא מדברת, בכל מקום שאני נמצאת אני גם אומרת שחייבים לתת שירות באמהרית בגלל האנלפבתיות בשתי השפות, גם באמהרית וגם ברוסית.

הודות ליוזמתי, עכשיו ערוץ הכנסת משדר באמהרית, אני ביחד עם חבר הכנסת ברשניקוב ויושבת ראש הכנסת דליה איציק, עשינו דבר קטן בכל מקום שאפשר. קודם כל לחשוב שקשיים וסבל של אנשים, מה שאני אומרת התמונה במספרים, לפחות 10%, ביטוח לאומי כמו שאתה אמרת זה יחס יומיומי, זה כמו לנהל משפחה, עובדי ביטוח לאומי זה במקום משפחה של קשישים ושל מובטלים. אני חושבת בטח שאני אבקש מיושב ראש הוועדה לפנות לנציג שירות המדינה ולמשרד האוצר כמו שאמרנו, שקודם כל לא צריכים לקצץ את העובדים דוברי שפה ושוב אני אומר, כי יש לך רשימה 300 איש שאתה צריך, אז קודם כל אנחנו מבקשים לא לקצץ באלה שמדברים אמהרית ורוסית בגלל שזה מאסט.

אנחנו צריכים לפחות להקפיד, או אפילו פי שלוש, לעשות עובדים, איך לעשות את זה? אני אגיד לך. אתם כל הזמן אומרים שזה במכרזים האנשים האלה לא עומדים, קודם כל יש אפליה מתקנת, זה דבר אחד. דבר שני שירות נורמאלי אתם לא יכולים לתת במקומות שיש עשרות אלפי אנשים שפונים, אני אגיד לך שהנושא של חדרה ונתניה, מה קורה עם אתיופים, אני שמעתי שהייתי סגנית השרה, סגני ראשי ערים לא יכולים לעבוד בגלל שזה כל הזמן בעיות של אוכלוסיות בביטוח לאומי.

צריכים לחשוב, אז אולי גם לעשות, בגלל ששירות צריך להיות בשפה לקשישים אין פתרון, עוד 25 שנים לא יהיה פתרון אחר, הם לא ילמדו, אנחנו רואים אותם, אנחנו מבינים את הבעיות שלהם, זה לדור שלם. אז לחשוב איך לעשות מספרים יותר מרשימים. אני חושבת רוסית פי שניים זה לפחות, אמהרית פי שלוש. הוועדה צריכה לייצג לפני נציג שירות המדינה את הבעיה הזאת, משרד הקליטה מזמן, עשר שנים מדברת בחמש שפות, אני לא אומרת בחמש שפות, אבל לפחות לשניים שלושה, כמו שאתם עשיתם, מספר הטלפונים שאתם אמרתם, זה מצוין. ואינטרנט זה לא פתרון לכל הזמן, גם במשרד הקליטה, זה היה כל כך מצחיק, אז אמרו לי שאנחנו נאבקים במשרד הקליטה נגד האלימות נגד נשים. איך נאבקים, עשו קלטת וידאו, אני אמרתי, אתם יודעים שאתם לא יכולים לעשות את זה, אין בבית וידאו. אז בגלל זה הפתרון דרך האינטרנט, זה פתרון מודרני, זה פתרון לישראלים, זה פתרון לדור השני או לדור השלישי, אבל אנחנו מדברים על דור המדבר שאנחנו צריכים לעזור.

אני מייצג תנועה ציבורית "חזית הכבוד" שמתעסק בהגנת זכויות של גמלאים עולים. ואנחנו מייצגים 160 אלף גמלאים שנמצאים תחת קו העוני והייתי רוצה בהזדמנות לשאול כמה שאלות. שאלה ראשונה, למה בקווים של מוסד לביטוח לאומי לא יודעים על ההחלטות של הכנסת? למשל עדיין הם לא יודעים על ההחלטה להרחיב תוקף שהייה בחו"ל למקבלי קצבת זקנה והשלמת הכנסה.

שאלה שנייה, למה קצבת זקנה לא צמודה לשכר הממוצע בארץ?

שאלה שלישית היא, מס הכנסה לוקחים מיסים קבועים בממוצע, במשך השנה, והביטוח הלאומי לוקח מיסים ביחס לחודש, בלי יחס עם ההכנסות נוספות וגמלאים מקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה במשך כל השנה. ושאלה אחרונה, איך אתם מגדירים את קו העוני? איזה אחוז למשל מהכנסות ממוצעות בארץ?

לגבי שאלה ראשונה שנשאל, חוק ההסדרים התקבל רק לפני שבועיים ואנחנו נוציא בהחלט חוזר לכל הסניפים בימים הקרובים, נדאג לזה, שידעו שיש הקלה בנסיעות לחוץ לארץ לקשישים, זה בהחלט הישג גדול.

של ישראל ביתנו.

זה מאבק של כולם אבל מכרו אותו.

לא מכרו את זה לישראל ביתנו, זה הישג של ישראל ביתנו.

אני חושב אגב שאפשר להרחיב את זה גם בכלל למקבלי הבטחת הכנסה בכלל, לאו דווקא לקשישים, אני נותן אתגר לכולנו. אני לא יודע למה האפליה, למה קשיש מקבל השלמת הכנסה יכול לנסוע שלוש פעמים, ואלמנה חד הורית שמקבלת השלמת הכנסה לא יכולה לנסוע שלוש פעמים, אני חושב שצריך להרחיב את זה, זו דעתי וזו אפליה.

אני חושב שזו אפליה לא נכונה, אני חושב שאם היא מקבלת אבטחת הכנסה אז מגיע לה, ואם מגיע לה ובאמת היא חיה מזה, ונתקלתי במקרים, אני כבר אומר לכם, נתקלתי במקרים שאישה שמקבלת אבטחת הכנסה או מזונות, גם מזונות, מקום העבודה נניח של האלמן שלה, מימן לה נסיעה לחוץ לארץ, לא עלה לה כלום, והפסקנו לה את הקצבה, לא יכולנו לאפשר, היא לא שילמה שום דבר. כי ועד העובדים שולחים אותה לטיול עם כל העובדים כי בעלה היה ונפטר, אני מבחינה חוקית לא יכולתי לאפשר, אז הפסקנו לה את הקצבה באותו חודש. זאת אומרת אותי זה כובל, ידי כבולות במסגרת החוק, לכן לדעתי צריך להרחיב את זה גם לאוכלוסייה הזאת.

בעניין השכר הממוצע, אתה צודק לגמרי. אני איתך ואני חושב שחייבים להצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע, זה גורם לשחיקה, קצבאות זקנה היום הם 16.2% מהשכר הממוצע במשק. אם לא יחזירו את ההצמדה לשכר הממוצע, בתוך כמה שנים קצבת זקנה תהיה 11% מהשכר הממוצע, זה שחיקה שהכנסת לא החליטה עליה, אני רוצה להדגיש שבלי שהכנסת מדגישה, אי ההצמדה לשכר הממוצע שוחק את הקצבאות ואני חושב שהכנסת, אני אומר את זה בכל פורום, בכל מקום, הכנסת חייבת להחזיר את ההצמדה לשכר הממוצע, זו פגיעה קשה בזקנים בלי שהכנסת החליטה, אמרו דבר אחד, לא מצמידים יותר שכר ממוצע, זה שוחק את הקצבאות.

גם הצגת את זה ברפורמה.

נכון, הצגתי את זה. חייבים להצמיד, תראה, זה בסך הכול, אני גם מציע לעשות בשני שלבים, יש לי הצעה קונקרטית, אני הצעתי הצעה להצמיד את זה למדד ולמחצית העלייה בשכר, זה בינתיים מיליון שקל בשנה, ולהצמיד את זה בעוד שנתיים לשכר הממוצע, זה 400 מיליון שקל בשנה, זה כל הסיפור. אני מציע את זה, אני חושב שזה נכון, זה צודק, אני נאבק באוצר בנושא הזה ואני אומר את זה בכל פורום. ואתה יודע, אני ההיבט שלי הוא מקצועי לגמרי, אני חושב שזה לא נכון שביטלו את ההצמדה לשכר הממוצע, זה מפלה, עכשיו בינואר כל השכירים במשק מקבלים תוספות של 2.4%, כולנו, גם חברי הכנסת, גם מנכ"לים, עוד 2.3% מהשכר, גמלאים לא מקבלים שום דבר, לא בסדר.

אני אגיד לך, המאבק בכנסת היה רצו להקפיא בכלל את הקצבאות ואני נאבקתי בדרך הזו, אני הצגתי את החוק עם מקפיאים את הקצבאות אז מקפיאים גם את השכר הבכירים, מאוד לא אהבו את זה באוצר, והסבירו אלף פעמים אבל אנחנו יודעים שזה, קודם כל שקר---

אבל את יודעת שלא הקפיאו בגלל שהמדד היה אפס, אחרת היו מקפיאים. הרי מה שקרה, בכנס שדרות אני אמרתי שלא בסדר שמקפיאים את הקצבאות ואז דיברתי עם הירשזון, שר האוצר, אמרתי, תשמע, יש לך הישג, לפי החישובים של ביטוח לאומי, באוקטובר כבר ידעתי שהמדד יהיה אפס, זאת אומרת גם ההצמדה למדד לא תעלה לך כלום כי זה אפס, אז ביטלו את ההקפאה. את זוכרת?

כן, אבל אנחנו לחצנו.

כל הכבוד, כי זה היה עקרוני. לגבי חישוב הנושא של העוני, השיטה היא כזאת: לוקחים את ההכנסות של כל אוכלוסיית מדינת ישראל, מסקר ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקובעים את ההכנסה החציונית, זאת אומרת ההכנסה שמעליה נמצאים מחצית מאוכלוסיית המדינה ומתחתיה החצי השני. את זה מחלקים לשניים וזה קו העוני לנפש אחת. היום זה עומד בערך על 1900 שקל, זאת אומרת אדם בודד שסך כל ההכנסות שלו בערך 1900 שקל הוא מתחת לקו העוני, זוג פחות מ- 3000 שקל הם מתחת לקו העוני, זה חישוב של מדד יחסי, הוא מקובל ברוב מדינות אירופה ואנחנו עובדים על פי זה. זה לגבי קו העוני, ואגב בקרוב מאוד נפרסם את דו"ח העוני לגבי שנת 2005 והמחצית הראשונה של 2006. מה הייתה השאלה הרביעית?

לגבי מיסוי.

ביטוח לאומי לא גובה מיסים, הוא גובה דמי ביטוח, האוצר מתעקש שזה יהיה כאילו מיסים, אנחנו גובים דמי ביטוח שמגיעים לכם. אז החישוב שלנו הוא חודשי, מס הכנסה הוא שנתי כי הוא לא משלם גמלאות, הוא לא משלם קצבאות, לא מעניין אותו. אני משלם גם קצבאות חודשיות, זאת אומרת אני משלם דמי פגיעה, ואני משלם דמי לידה, ואני משלם ביטוח שירות מילואים ואני משלם קצבאות חודשיות. לכן לי חשוב השכר החודשי, כי על פי שכר חודשי אני גם משלם את הקצבה. אם הייתי לוקח שכר שנתי של שנה שעברה, מתי ידוע השכר השנתי, אני יודע היום שכר שנתי של שנת 2005, אני אפילו לא יודע את 2006 כי עוד לא הגיעו כל הדיווחים. אז הייתי משלם קצבה לפי השכר של שנה וחצי ואנשים היו מפסידים. לכן יש יחס בין דמי הביטוח שמשלמים, אני רוצה לדעת כמה הוא משלם באופן חודשי כדי לשלם לבנאדם גם כן את המעודכן ביותר.

אנחנו יכולים לבקש ממך לשלוח לנו את הרפורמה שלך?

בהחלט כן, ואני מאוד בעד שתדחפו אותה.

אנחנו יכולים לכוון.

נכוון, בחקיקה.

מאה אחוז, אני אשלח לכם. זה מנוסח היטב אפילו כהצעות חוק. זו הרפורמה שצריכים לעשות, אין לי ספק בזה.

התחלת בחלק של יוצאי ברית המועצות לגבי משרות בכירות, ואני עדיין תקוע שם, רציתי לדעת גם לגבי יוצאי אתיופיה, כמה באמת עובדים קבועים, כמו שאמרתי לך זה מסמך של ביטוח לאומי שאומרים לי שיש מתרגם, מאבטח שהוא עוזר או מישהו שהוא מתרגם, מישהו שהוא עוזר לתרגום. אני אתן לך דוגמה, בשירות המדינה הייתה פה וועדה וגילינו שיש שם 606 עובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, זה המון.

כששאלנו כמה עובדים במשרות בכירות, אז מצאנו שיותר, מעל 75% חלק מנקים פה, חלק מתרגמים פה. עכשיו הייתי רוצה לשמוע באמת באופן הזה שאם לא, איך אנחנו מסייעים בנושא. זאת אומרת גם אני וגם דרך משרד הקליטה, מה שאפשר לסייע כדי שיהיו באמת בתפקידים משמעותיים ולא בתפקידים של מאבטחים.

קודם כל בכירות בשירות הציבורי זה פונקציה של זמן והסמכות, צריכים לקחת את זה בחשבון. צריך לראות מתי נקלט עובד לעבודה ואיך הוא התקדם בתהליך הזה.

כל המשרות שהוצגו כאן, 27 משרות של יוצאי אתיופיה, זה הנתון שיש לי נכון לבוקר הזה. העניין הוא שממי מקבלים, מתי מקבלים, איך מקבלים, מה מתרגמים, יש נכון להיום מינהל משאבי אנוש המוסד לביטוח לאומי, 27 משרות קבועות. קבועות זה אומר שזה עובד מן המניין לכל היבט ודבר. זה לא חלילה כזה שמזדמן וזה לא אחד שמבקשים ממנו להתנדב וזה לא עובד כללי, זה עובד במוסד לביטוח לאומי שהוכשר להיות פקיד ביטוח לאומי בתחומים השונים, 27 משרות כאלה.

במסורת שיש מקרה שני מקרים שהם לא שייכים לנושא, אבל הם שייכים למוסד. פה יש נציגים.

שלום, אני מקריית שמונה, מרכז מפלגת קדימה בקריית שמונה, הבאתי לכאן בנאדם שהוא היה נכה ב- 75% בבית חולים, יש לו בעיות, יש לו פלטינות בגב, גב שלו נגמר, בכלל יש תוצאות יש הכול. קודם כל יש לו בעיות גם עם לב גם עם כליות וגם עם הכול, זה ידוע בביטוח לאומי, הוא היה נכה 75%. פתאום הגיע לביטוח לאומי מכתב, מישהו כתב שהוא הולך, לפי חוק בנאדם יכול לעבוד, וזה לא משפיע על כלום, כי הוא עבד במשכורת של 800 שקל, כי מה שהם קיבלו שניהם, בעל ואישה, מביטוח לאומי זה היה נכות שלו 2100 שקל ונכות שלה 1100 שקל, זה, זה 3000 שקל, לחיות מזה קשה. הוא עבד במשכורת של 800 שקל סך הכול, זה רק לתרופות.

צילמו אותו, הביאו אותו לוועדה רפואית נוספת והם הורידו לו הכול ל-28% נכות מ- 75%. מתי שאנחנו בדקנו את הדף האחרון שקיבלנו עוד בכלל אין מכתב של אורטופד, בכלל. מתי הם הורידו לו את זה אפילו בביטוח לאומי אין לנו דובר רוסית בכלל, לא הסבירו לו שהוא יכול בינתיים ללכת ללשכת עבודה ולפחות לקבל אבטחת הכנסה, לא הסבירו לו את זה, הוא ישב בבית ולא קיבל עד שאנחנו ידענו את זה כבר עברו כמה חודשים טובים. הבנאדם ישב בכלל בלי הכנסה בבית.

איפה הוא היה בזמן המלחמה?

הוא היה בבית.

אני קיבלתי הרבה מאוד תלונות מקריית שמונה.

יש הרבה תלונות בקשר למלחמה. אני לא מבין את זה פשוט, היו צריכים לשלוח אותו לוועדה, אנחנו ביקשנו ועדה נוספת ב-27 לדצמבר הייתה צריכה להיות עוד ועדה, הוא הגיע לטבריה, חיכה שם אצל רופא אחד, או שמישהו נפטר, או שמישהו נפגע, לא הבנו, כנראה שזה רופא יחיד אצלנו בארץ, לא הייתה ועדה ושלחו אותו הביתה. האדם יושב בלי הכנסות ובלי שום דבר.

אני חושבת שעניין הוועדות הרפואיות זה סיפור שאנחנו צריכים יחד אתך להתמודד איתו. אולי אתם תפנו אליי, ואני אפנה עם כל המסמכים - - -,

אני כבר פניתי למיכאל נודלמן, שכבר שלח את זה.

אני אבדוק את המקרה הזה, ואני אומר שיש לכם נציגים בכנסת. מה שאני מציע, אם האדם בא לסניף, אני כבר נתקלתי במקרים כאלה, ויש הרופא לא הגיע, הרופא לא נמצא, תאמין לי, תרים טלפון לחבר הכנסת, ידבר איתי ישירות, ואני אדאג באותו רגע שהכול יסודר, כי הוא לא יכול למצב שיבוא לסניף ואין ועדה, יכול להיות שיש תקלה, הרופא קיבל התקף לב, גם רופאים מקבלים התקף לב, אז צריך למצוא רופא מחליף, סידור אחר גם במקרים האלה.

באופן כללי, הנכות היא פונקציה של אובדן כושר השתכרות, זאת אומרת יש שני תנאים לקבל נכות כללית, תנאי אחד זה תנאי רפואי ותנאי שני זה תנאי של השתכרות. אם נניח הוא איבד 50% מכושר ההשתכרות שלו מגיע לו נכות, אם הוא לא איבד חמישים אחוז, לא מגיע לו, אני לא נכנס למקרה, אני מדבר באופן כללי. ואני אומר לכם זה נכות כללית זה גם כושר השתכרות וגם רפואי. מה שאני מציע זה דבר כזה, תנו לי את המקרה, אני אבדוק אותו לגופו, תקבלו תשובה מסודרת מנומקת על כל הטיפול, אם לא היה אורטופד אז נבדוק שיהיה אורטופד בוועדה הבאה, אם יש לו בעיות רפואיות כאלה.

לגבי הוועדות הרפואיות, מלחמה תדעו לכם שהמוסד לביטוח לאומי תפקד בצורה הטובה ביותר, מכל המשרדים קיבלנו מחמאות, מכל הגורמים, גם מפיקוד העורף וגם מהתושבים, שחררנו גם את הקצבאות, ביטלנו את הגבייה, והעובדים שלנו הלכו וחילקו שם מזון לתושבים. מבחינת ביטוח לאומי תפקד בצורה יוצאת מן הכלל, גם מבקר המדינה יציין את זה בדו"ח שלו, אנחנו קיבלנו צל"ש על המלחמה.

הדבר האחרון, זה באמת לגבי הנושא הזה של ועדות רפואיות, אני מסכים לגמרי, זה לא בסדר בתחום הוועדות הרפואיות, חייבים לשפר וביחד אני מסכים לגמרי, אנחנו בנושא ועדות רפואיות חייבים לעשות מהפכה ואם העובדים של ביטוח לאומי לא יבינו את זה, כי אני יזמתי מהפכות וועד העובדים כרגע עוצר אותי.

אני פעלתי כדי להוציא את הרופאים מתחום של ביטוח לאומי, כאשר אתם משלמים להם, אז אני אומרת לך שכנראה מנצלים את זה, אני אביא לך דוגמאות, יש שם בעיות גדולות. כאשר רופא אחד אומר שבנאדם נכה ורופא של ביטוח לאומי אומר שהוא בריא, זה פשוט דבר---

צריך לתקן את זה אני מסכים.

אני רוצה תשובה שטיפלו במקרה הזה.

אני מנכ"ל של חברת שילוב, אנחנו מעסיקים כ- 1200 עובדים בשירות הממשלתי, כמעט בכל משרדי הממשלה. והמוסד לביטוח לאומי הוא אחד הלקוחות הגדולים שלנו, אני יכול לומר בוודאות מוחלטת שאחוז העובדים העולים החדשים שנקלטים במוסד לביטוח לאומי ביחס להיצע, ואני מדגיש ביחס להיצע, הוא טוב יותר אפילו מאשר בכל משרדי הממשלה האחרים.

אני מסייג את דבריי כי אנחנו מעסיקים הרבה מאוד עובדי מחשוב ומטבע הדברים מספר המועמדים מחבר העמים בנושא המחשוב הוא גדול. אנחנו נפגשנו לא מזמן, אני לא זוכר את שמו, ביחס למכללה שמכשירה עובדים, אבל ההיצע של העובדים הללו הוא עדיין נמוך מאוד. בכל אופן המוסד לביטוח לאומי, אני קורא בוודאות, התמהיל הוא זהה ואפילו טוב יותר מאשר במקומות העסקה אחרים.

האספקט השני שאני רוצה להעלות ואני משוכנע שאני צודק, אני לא משוכנע בכלל שכל הדיון הזה כאן, בוועדה הוא חוקי מבחינת החוק, החוק אוסר באופן מפורש להפלות אפליה מתקנת או אפליה לגבי דת, גזע, ומין.

ועדת עלייה וקליטה, אנחנו יודעים, אל תגיד לי חוק, אתה בוועדת עלייה וקליטה וזה תפקיד שלה, אני לא אומר---

אתה לא יודע שחוק השבות מפלה את כולם.

אני אומר שצריך להיות בנציגות של עולים בכל מוסד ציבורי, אני לא אומר לו תיקח, אני אומר שאנחנו רוצים שתהיה נציגות של עולים חדשים משנת 90' וכל זה מנציגות שלהם באוכלוסיה, ואף אחד לא יגיד לי---

נכון, אבל אכיפה במידה ורוצים לעשות אותה---

אתם צריכים לבד לעשות את זה, אתם מדברים על השכלה גבוהה של עלייה ואיזה אחוז יש שם? אפילו אתה אומר טוב מאוד, מה טוב מאוד? שני אחוז זה טוב מאוד?

לא, אני קובע בוודאות שדבר ראשון מספר העולים בקרב מקצועות מסוימים הוא באחוז הרבה יותר גבוה מאשר כלל האוכלוסייה, אין ספק.

הכול חוקי, בכנסת הכול חוקי.

אנחנו כאן חוק וריבון, ואתה צריך להבין את זה.

אוקיי, תודה רבה.

בסוף, בסיכום אני צריך להגיד שבכל זאת שזה בסדר שאני מבקש עוד פעם, שנציגות של עולים אתיופים וברית המועצות יהיה יותר גבוה ממה שעכשיו, למה? כי הם צריכים לשלב בחיים ציבוריים, הם יש השכלה אצלם, אתיופים אנחנו פה אומרים כל הזמן יש ויכוחים 2000 סטודנטים, 3000 אקדמאים בלי עבודה, עובדים שומרים, למה הם צריכים היו לקבל השכלה? ואני לא צודק אם אני דורש שצעירים כאלה יקבלו עבודה במוסדות ציבוריים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30