PAGE
2
ועדת הכספים

1.1.2007


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007), שעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 153) (הפקדת כספים לקופות גמל),

התשס"ו-2006

המשך דיון

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

דוד אזולאי

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ישראל כץ

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

בועז סופר

- סגן בכיר למנהל אגף המסים המאוחד, משרד האוצר

גדעון בר זכאי

- סגן נציב מס הכנסה, משרד האוצר



עו"ד מיכל דויטש
- מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר



עו"ד רונית טובול
- רשות המסים, משרד האוצר



זאב חושינסקי

- רשות המסים, משרד האוצר



עו"ד טלי דולן

- יועצת משפטית, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד






האוצר



עו"ד איתן צחור

- לשכת יועצי המס



חנה ג'ינו

- לשכת יועצי המס



אורי שביט

- בנק לאומי



עופר רביד

- בנק דיסקונט



יובל כהן

- איגוד הבנקים



יוסי דדוש

- ארגון נכי תאונות עבודה



שלום שטרן

- ארגון נכי תאונות עבודה



אורי לוי


- ארגון נכי תאונות עבודה

אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 153) (הפקדת כספים לקופות גמל),

התשס"ו-2006

המשך דיון

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. נושא הדיון הוא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 153) (הפקדת כספים לקופות גמל), התשס"ו-2006.

הצעה לסדר. לבקשתו של חבר הכנסת אחמד טיבי שלא נמצא כאן בגלל החג.

זה יצטרך ללכת לוועדה הציבורית, כי זה תנאים ולא משכורת שאותה אישרנו. זה גדול עלינו ולכן אני מעביר את זה לוועדה הציבורית של יוסי שריד ויורם גבאי. אני א ומר את זה אחרי ייעוץ משפטי של שגית.


חבר הכנסת טיבי כתב לי מכתב וקיבלתי מכתב מעוד חבר כנסת מסיעה ערבית לגבי האשראי. עד כמה שהבנתי, הוא ביקש ממנו להשוות את השכר ואת זה עשינו בוועדה. עכשיו הוא מדבר על תנאים נלווים ולכן אמרתי – אחרי שהתייעצתי עם שגית – שנעביר את זה לוועדה של יוסי שריד ויורם גבאי, שדנה בנושא שכר הרבנים והשופטים.

אנחנו דיברנו על הרמה הערכית.

אני אומר את הדברים אחרי שקיבלתי ייעוץ משפטי. אגב, אני מניח שהם ישוו את זה, אבל זה לא שייך לכאן.

לסדר. אני מבקש ממך לשמור על כבודה של הוועדה, על כבודך וגם טיפה על כבודי. בכנסת הקודמת פעלה ועדה שעסקה בתנאים של נשיאים וראשי ממשלות. נכון שהסמכות של הוועדה הזאת חלה רק עליהם. לא רחוק מכאן, במסדרון הזה, פועלת עכשיו ועדה ועוסקת בסמכות של יושבי-ראש הכנסת לשעבר ולא מדובר על אף אחד מהנוכחים כאן, ויש לי הרגשה שהפרימה מתחילה משם. לפחות מותר שכיושב-ראש ועדת כספים שקיבלה החלטות לפנות לוועדת הכנסת, להסתכל שמאלה, ולראות שבכל-זאת יהיה איזה קשר בין ההחלטות של שתי ועדות שונות בכנסת.

באופן עקרוני חבר הכנסת אורון צודק. יחד עם זאת, נושא יושבי-ראש הכנסת נקבע על-ידי ועדת הכנסת בלבד ולכן הייתה ועדה מיוחדת שהייתה בראשותו של בייגה ולאחר מכן בראשותו של חיים אורון, ועדיין בראשותו של חיים אורון.

היא כבר לא קיימת.

אנחנו מקיימים אותה ברגע זה. הוועדה לא מטפלת בנושא של יושבי-ראש הכנסת, אם כי אני הייתי בא בדברים עם יושבת-ראש ועדת הכנסת על מנת לאחד אותם.


מה שקרה בוועדת הכנסת הוא דבר אחד. יושב-ראש הכנסת לשעבר, שהוא אחד, יחיד ומיוחד בתנאיו, חבר הכנסת דן תיכון, שביקש בזמנו וקיבל החלטה של ועדת הכנסת להשוות, ואכן היא אישרה, את תנאי יושב-ראש הכנסת לתנאי ראש-ממשלה שלעבר, יצר בעיה כי באותו רגע שבוטלו הזכויות לאחר חמש שנים של ראש-ממשלה, ממילא גם בוטלו זכויותיו. הוא בא ואמר שהוא יוצא נפסד משום שיושבי-ראש הכנסת שבאים אחריו, הזכויות האלה לא חלות עליו, וועדת הכנסת נכנסה לדיון על-פי בקשתו. בהחלט אני חושב שמכאן ולהבא טוב תעשה הכנסת אם תקבע ועדה אחת שתדון בכל העניינים, גם של יושב-ראש הכנסת, גם של ראש-ממשלה, גם של נשיא וכולי.

העניין של היושב-ראש, עליו דיבר חבר הכנסת ריבלין, נמצא כרגע לא בוועדת הכנסת אלא אצל מנכ"ל הכנסת.

לא אמרתי שהעבירו את הסמכויות מוועדה של חברי כנסת לוועדה של מנכ"ל. עד כמה שאני יודע לכל מנכ"ל יש מה לומר. עם כל הכבוד, אני מאוד נזהר, יש כאן הרבה מאוד אנשים, אני חושב שהיושב-ראש צריך לומר שהייתה ועדה של חברי כנסת, במחילה, זה אמנם נושא מאוד רגיש, אבל שיתנהלו על-פי זה. לא יכול להיות שבחדר אחד יחליטו כך ובחדר אחר יחליטו אחרת. אני כבר אומר לך מידיעה שזה ייסגר שם, יחזרו אלינו להחזיר תנאים.

נשים את הכול על השולחן. כאשר התקיים דיון על התנאים של ראש-ממשלה לשעבר ונשיא לשעבר, היה עליי לחץ שאני אוציא את יושב-ראש הכנסת לשעבר מהדיון הזה. אמרתי שזה לא ענייני. זה לא נדון בוועדת כספים ואני לא מטפל בזה. לכן זה לא מונח על שולחננו אלא על שולחן ועדת הכנסת. סירבתי לקיים דיון בנושא. גם עכשיו אני לא אקיים דיון בנושא הזה וזה לא יבוא לכאן. אני אומר שבוועדת הכספים זה לא יהיה.


אנחנו נכנסים לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מספר 153) (הפקדת כספים לקופות גמל), התשס"ז-2007.

האם אנחנו כבר לפי תקציב 2007?

לא. עדיין לא.

אני מזכיר לחברי הוועדה שאנחנו ממשיכים את הדיון לפחות לגבי שנת 2007, אחרי שעסקנו בסוגיה בשנת 2006.

אגב, יש לכם נתונים לגבי שנת 2006?

לא.

לגבי שנת 2006, עשינו את זה כי אני חושב שזה נכון וצודק.

המהלך שאנחנו מדברים בו, אני מזכיר לחברי הוועדה, עוסק בשינוי שנערך על-ידי אגף שוק ההון שאמר שהחל משנת 2006 מעודד האגף הפקדה לקצבה ולא להון, לא לגמל, לצורך שמירה על היכולת לעת זקנה של האזרחים. המהלך גרם לכך שהסכומים שיועדו להפקדות בשלב ראשון יהיו לקצבה ורק אחר כך לגמל. המהלך שאנחנו עשינו כצעד משלים אומר שמי שיפקיד לקצבה את מה שנדרש, יוכל להפקיד סכומים נוספים לגמל. המהלך לווה בהגדלה משמעותית של התקרות. כך העברנו את שנת 2006.


בשנת 2007 אנחנו בגדול הולכים על אותו מהלך. חשוב להדגיש בפני חברי הוועדה שבנוסף למהלך הכולל שדיברנו עליו של 2006-2007, הגדלת התקרות, כך שיהיה אפשר להפקיד בראש ובראשונה לקצבה לצורך יציבות של אותן שכבות לעת זקנה, עשינו עוד שני דברים נוספים. דבר ראשון, הגדלנו תקרה של מי ששכרו מעל 30 אלף שקלים, ושם פגענו ביכולת להפקיד מעבר לסכום מסוים, כאשר מדובר בשכבות שונות. בנוסף לכך, הגבלנו החל משנת 2007 את היכולת של הורים להפקיד לילדים ושל ילדים להפקיד להורים מפני שזיהינו שמדובר בשימוש במכשיר הזה כתכנוני מס. זה יכול להיות משמעותי במיוחד כאשר ילדים מפקידים להורים.


ביטול היכולת של הילדים להפקיד להורים, אם אנחנו לא עושים זאת, כל תיקון 3 בטל מעיקרו, כי ברגע שאנחנו אומרים שיפקידו קודם לקצבה ואחר כך לזה, והם יכולים להפקיד אצל ההורים ו לקבל את ההטבה, החטאנו את המטרה. כך שזה צעד משלים שהוא מחויב והוא גם מאוד הגיוני ומוכר לנו מהעבר.

למה ביום רביעי לא הבאתם את זה להצבעה? אני מחכה לשאלה הזאת.

מצאתם כלי שיהיה טוב גם לשכירים ולא רק לעצמאים?

יש גידול בהפקדות של העצמאים. התקרה גדלה, גם לעצמאים.

מה ההבדל בין התקרה לעצמאים לבין התקרה של השכירים?

אחר כך ניתן לך את ההבדל, אבל לפני כן אני רוצה להסביר את הצורך.

אני מחדד את שאלתו של היושב-ראש. האם כל התיקון שאנחנו מתקנים היום הוא בעצם המשך של מה שהיה בשנה שעברה עם אותה מגמה, חוץ מסגירת העניין של הורה וילד, שאני תומך בו?

יש עוד שני דברים, וזאב יתקן אותי אם אני טועה, כאשר יש את הנושא של בעלי שכר מעל 130 אלף שקלים בחודש, שם אנחנו פוגעים בהטבה. הדבר הנוסף הוא שהשכירים נכנסים פה כשחקנים יותר משמעותיים בשנת 2007.

הערה ארגונית. אנחנו כל פעם מתקנים, ואני בעד התיקון הזה, והופכים את ההטבות במס למכשיר יותר מרכזי. המכשיר הזה הוא פגום במהותו במובן הזה שכל הציבור שהוא או מתחת לסף המס או ששיעורי המס שלו נמוכים, נהנה פחות. אני יודע שבאוצר הטבת מס היא לא כסף, כי כסף זה רק שמוציאים מהתקציב, אבל היות וגם אתה לימדת אותי פעם שאין מתנות חינם, גם הטבת מס קיימת.

היא סוג של הוצאה אלא שהיא כתובה באופן אחר.

העניין הזה יכול להיפתר, לפי הבנתי, אלא אם כן מישהו יציע מכשיר אחר, רק בדרך של פנסיה חובה שיהיה בה מרכיב של הטבה למי שנמצא בסף המס כי אחרת זה חסכון חובה שלא נהנים ממנו אלה שמתחת לסף המס. כל המניע כאן, שאני מאוד תומך בו, לתת העדפות לפנסיה על פני הגמל אומר שזו הדרך של החברה להתגונן בפני מצבים שכאשר האדם יגיע לגיל הפנסיה, הוא לא יהיה נטל על החברה משום שהוא בזבז את כל כספו. קבוצה שלא נמצאת בתוך זה, זו הקבוצה שהיא הכי זקוקה לזה. כל פעם באים לכאן ואומרים לנו שיש באוצר תוכנית להגיע לפנסיה חובה. אני שומע את זה לפחות כבר עשר שנים. אני אומר שלא במקרה זה לא מגיע. זה לא מגיע לכאן כי אין פנסיה חובה בלי עלות תקציבית. זה חסכון כפוי ומבינים שאפשר לכפות אותו. פוחדים מהעלות התקציבית עכשיו, ישלמו אותה אחר כך בתור קצבאות זקנה או בתור הבטחת הכנסה לזקנים ואני לא אפסיד שום הזדמנות – לא כי אני אצביע נגד, אני אצביע בעד החוק הזה – לומר שהטמטום הזה זועק לשמים.

אתה רוצה פנסיה חובה.

אני רוצה פנסיה חובה מסוג מסוים.

שיהיה לכולם. אתה צודק.

שמו מגבלה מעל 30 אלף שקלים. הבוקר הגעתי מוקדם, קיבלתי את התלוש של דצמבר, עשיתי כמה בדיקות וראיתי שיוצא לא רע. בסוף מס הכנסה שלי הוא 31 ולא 39 כמו שציפו. חברים, בדיוק 31.2. על 453 אלף שקלים שילמתי מס 139 אלף מס.

זה ממוצע.

אני יודע, אבל כשבאים לכאן השרים הם אומרים מס הכנסה מעל 50 אחוזים.

הם מדברים על השולי ואתה מדבר על הממוצע.

אני מארגון נכי תאונות העבודה. אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, יש כאן משהו שצריך להתייחס אליו לגבי סעיף 138. התיקון על התיקון. יש פה עיוות שצריך לתת עליו את הדעת. כל מי שנפגע בתאונת עבודה או תאונה כלשהי והפך להיות חולה, עשה פוליסה אובדן כושר עבודה כאשר ההוצאה לא מוכרת במס, והשכר שהיה לו לפני קרות התאונה היה לדוגמה 10,000 שקלים, הוא עשה פוליסה בסכום של 5,000 שקלים, והיום מס הכנסה מוריד לו מס. במס הכנסה יש פסק דין של נדב לב נגד פקיד השומה כשהוא קובע שיש להשיב את המצב לקדמותו. הרי לא יכול להיות שאם אני נפגעתי בתאונה והשכר שלי ערב התאונה היה 10,000 שקלים, עשיתי פוליסה של 6,000 שקלים, ואני צריך לשלם על זה מס הכנסה. יש פה עיוות שצריך לתת עליו את הדעת. כשאדם עושה את הפוליסה הזאת, זאת הוצאה לא מוכרת במס הכנסה. כאשר קורה משהו, מס הכנסה שם את היד.


כל העניין של היגיעה האישית, התיקון הזה הוא תיקון על תיקון. הם רוצים להיטיב עם אלה שכבר לוקחים מהם ולא צריך לקחת, כך שזאת תהיה יגיעה אישית. אדם מבטח את עצמו מיגיעה אישית לשכר.

התשלומים ששילמת לביטוח נוכו לך ממס הכנסה?

לא.

אז הוא צודק.

בעניין תקנה 3. העניין הזה של הפטרנליזם המוחלט שקובע לאנשים איך לחסוך. אנשים הרי לא יגיעו לחסוך בחסכון ההוני בגלל הסכום שצריך להפקיד. אני מדברת על בעלי הכנסות בינוניות. לנמוכות אין בכלל הטבת מס, כך שזה לא רלוונטי לגביהם. אני מדברת על הבינוניות ומעלה, בינוניות ממוצעות, הסכום שצריך להפקיד כדי לקבל הטבת מס על החיסכון, הוא מאוד גדול והוא כמעט 12 אלף שקלים. אלף שקלים בחודש מתזרים המזומנים שיש לבעל עסק קטן עצמאי, זה המון כסף וזה קשה. זה לא שזו הטבת מס או לא, אלא זה יוצא לו מהשוטף. אני אומרת שיש פה פטרנליזם.


אני מתנגדת לתיקון 3 ואני אומרת שצריך לבטל את כל הטבות המס בכלל לכל דבר שהוא חסכון. אנשים דואגים לעצמם וצריך להעביר את כל הכסף הזה להגדלת קצבת הזקנה. זה נותן צדק מסוים לאנשים. ההטבה הזאת שבגרסה הקודמת שלה עלתה 120 מיליון שקלים בשנה, זה מתחלק על בערך 30 אלף אנשים ולא יותר. 120 מיליון בשנה, זה 20 שקלים בחודש לכל מקבל קצבת זקנה.


אני משאירה את זה בפניכם כי אתם מקבלי ההחלטות, אבל אני מצביעה על הדברים.

את מציעה להמיר פנסיה בקצבאות?

אני מציעה להגדיל את קצבת הזקנה.

זה סיעת הגמלאים. אנחנו לא מטפלים בזה.

אני אומרת שאנשים חוסכים לעצמם. אם הממשלה היא כל כך פטרנליסטית לגבי איך אנשים צריכים להתנהג לקראת הזקנה שלהם, שיבוא פקיד ממשלתי כל בוקר ויכריח את כולם לאכול דייסות קווקר כי דייסת קווקר זה בריא לתוחלת חיים בדיוק כמו הפנסיה.


הולכים כאן לפי שנת לידה ולא לפי גיל. אומרים כאן שכל מי שנולד אחרי 1961, ויוצאים מתוך הנחה שאלו כבר יהיו במסלול הפנסיה, אבל אם הוא לא יהיה במסלול הפנסיה, כי בסך הכול זה תמריץ לעשות את זה אבל זו לא חובה, הוא יגיע לגיל 50-55 כאשר יהיו לו הכנסות גבוהות. מסלול הפנסיה לא רלוונטי אז לגביו והוא לא יוכל לחסוך פנסיה בגיל הזה. אני באתי מהחיים לא של השכירים אלא גם של העצמאים ואני מכירה את זה.


אתה אומר שאתה מחייב אנשים לחסוך לפנסיה, אבל אנשים לא ינצלו את זה כי אנשים צעירים לא יהיה להם עוד את הכסף ואין להם את התמריץ לחסוך. אני אומרת לאפשר את ההטבה לא לפי שנת הלידה אלא לפי גיל. כשאתה מגיע לגיל 50, אתה צריך כבר הטבה אחרת כדי לחסוך לקראת זקנה. אתה לא יכול לחסוך במסלול הפנסיוני כי לא תצבור שום דבר, בעוד שאם תצבור הוני, יכול להיות לך יותר.


למה אני חושבת שצריך להיות ניטרלי לגבי חסכון הוני וחסכון קצבתי, כי אנשים רוצים להשאיר קרן ירושה לילדים שלהם. אם אתה צובר את הכול בחסכון פנסיוני, וחסכת 50 שנה, שזה מה שיקרה עכשיו – אם יעשו בדיוק מה שהממשלה מתכוונת – סוף סוף האיש יגיע לגיל שהוא יכול ליהנות מהפנסיה, וכאן באמת לא נשארה ירושה. כל מה שהוא חסך, לא נשאר מזה שום דבר.

הערה להערתו של חיים אורון. מאז 1982 אני נמצא בטראומה, כאשר אני ניהלתי את המשא ומתן עם אל-על והתברר לי שכל הפנסיה בכנפיים ונוצר מצב שבו לעובדים בכלל לא הייתה פנסיה. אני חושב שבנושא הזה חיים אורון צודק וצריך לדון בו בצורה רצינית ביותר, וזה אחד הדברים החשובים ביותר שהוועדה הזו צריכה לעשות השנה ביוזמתנו. זה לא דבר כל כך פשוט. אני רוצה שכל הדבר יידון אצלנו ונראה מה בין פנסיה תעסוקתית לבין פנסיה חובה ברמה של פנסיית חובה כי אתה הולך לפי הדבר היותר קיצוני


אני לא מבין דבר אחד בדבריו של יוסי דדוש. אני מבטח את המכונית שלי וחלילה מתרחשת תאונה ואני מקבל כספי פיצויים. למה שאני לא אשלם מס הכנסה על זה?

אתה הכרת לי בפרמיה כהוצאה?

אם אתה אומר שהדבר הזה בלתי אפשרי, מה ההבדל בין ביטוח כזה שכל כולו כמעמד בית-המשפט העליון השבת המצב לקדמותו, זאת אומרת שאדם לא מקבל כאן פרס אלא מעמידים אותו במקרה הטוב ביותר במצב שהוא עמד לפני קרות התאונה. אני מבטח את עצמי בביטוח תאונות. יש לי ביטוח לאומי, אני משלם הכול ואני הולך ועושה ביטוח תאונה. אם אני לא נפצע בעזרת השם והכול בסדר ויש מי ששומר עליי, שילמתי למבטח, הוא משלם לכם מס הכנסה ואני שכחתי מהכסף שלי. לעומת זאת, אם חלילה קרה לי משהו, אני מקבל כסף שהוא פיצוי ומה עניין מס הכנסה לזה?


אם תיקון 138 באמת אוחז בזה, אני מציע לך לבטל את התיקון או לסייג את המקום שבו 138 יפעל רק כאשר ההוצאה לא הייתה מוכרת או הייתה מוכרת כניכוי מהכנסה והיינו מתחשבים בה לגבי המס שאני חייב בו. אם לא נגעתם בו, לפי דעתי זה עוול. זו ירידה לנכסיו של האזרח בלי שום הצדקה.

אני אתחיל מהשאלה של מר יוסי דדוש ומדבריו של חבר הכנסת ריבלין. במידה והבנתי מה שאמרתם, אמרתם את הדבר הבא: למה אם אנחנו בעת ההפקדה לא זוכים לקבל את זה כהוצאה מוכרת כניכוי, למה בעת שאנחנו מקבלים את ההכנסה כתוצאה מהביטוח, נשלם מס. ככל שהבנתי משגת, אם הבנתי נכון, אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם.

אני מדבר על כך שאם הייתה לי פוליסה של 5,000 שקלים וערב התאונה משכורתי הייתה 10,000, למה אני צריך לשלם על זה מס הכנסה? על הסכום שאני מקבל מהפוליסה?

על זה אני מדבר. אני מחבר את זה לדוגמה שהביא חבר הכנסת ריבלין. יש כלל שנקבע בפסיקה מזה שנים רבות, עשרות שנים, שעל-פיו אנחנו פועלים. באותו מקום שהפיצוי משתלם בגין נכס שהתשלום ממכירתו היה פטור או לא חייב במס, הוא לא חייב במס. כאשר מדובר באיזשהו פיצוי שלא היה מתקבל כהכנסה רגילה, ודאי שגם כפיצוי הוא חייב במס. בסיפור הביצה והתרנגולת, המסקנה הזו היא זו שצריכה להוביל לשאלה אם בעת יצירת הנכס ההוצאה מוכרת או לא מוכרת במיסוי ולא להיפך.

יש לנו מחלוקת מה הביצה ומה התרנגולת. מה שאני רואה כתרנגולת, אתה רואה ביצה, ומה שאתה רואה ביצה, אני רואה תרנגולת. זו בעיה.

רכב פרטי שלך שנמכר, הוא לא נחשב אירוע מס לפי סעיף 88 לפקודה להגדרת נכס כי הוא לשימוש אישי. לכן, כאשר אתה מבטח אותו, בהנחה שהוא לא משמש אותך לצורך הכנסתך, ההוצאות לצורך הביטוח לא מוכרות בניכוי וגם מכירת הנכס איננה חייבת במס.

הרכב שלי משמש אותי לייצור הכנסה וביטחתי אותו. האם אתה מחייב אותי במס?

כן. נבהיר שככל שמדובר בפיצוי בגין נזקי גוף שבא להשיב את המצב לקדמותו, ההכנסה אינה חייבת במס. ברגע שעובד, כל אחד, גם אתה וגם אני, שהפריש לפוליסה לצורך אובדן כושר עבודה, ובבוא היום הוא מקבל קצבה מאותה פוליסה, כמו שהיה ממשיך לעבוד ועובד כל השנים והיה משלם מס על הכנסתו, גם על הקצבה הזו שהוא מקבל, הוא משלם מס הכנסה.

אם האובדן הוא חמישים אחוז מיכולתו?

זוהי התוצאה של הפרמיה שהוא שילם.

אני מציע למר דדוש להעביר אליי ללשכה את השאלה שלו כדי שנוכל להתעמק בה, כי בשאלה שלו אני לא בטוח שעד הסוף אני מזהה את הניואנסים. ככל שאני יודע, ואני יודע, הפרשות מאובדן כושר עבודה אנחנו מכירים כניכוי.

אם אנחנו מדברים על החזרת המצב לקדמותו. אם בן אדם עשה פוליסה לאובדן כושר השתכרות שאם תהיה לו נכות כזאת וכזאת הוא יקבל 20 אלף שקלים, והוא מרוויח 10,000 שקלים, אני מבין את ההיגיון שלך. אבל מה קורה אם אדם הרוויח 10,000 שקלים ערב התאונה שהייתה לו ולאחר מכן הביטוח נכנס לתוקפו והוא מקבל רק חמישים אחוזים מהמשכורת, על-פי הפרמיה שהוא שילם, לא יותר ולא פחות.

אנחנו נמסה אותו במה שהוא מקבל.

לעת עתה הוא מפסיד 5,000 שקלים. כתוצאה מהתאונה הוא מפסיד 5,000 שקלים בחודש. מי שהיה רגיל להרוויח יותר במהלך עניינים רגיל, הוא מפסיד.

כיצד אתה תבחין בינו לבין אדם שירד חצי משרה? גם הוא הפסיד חצי משרה.

ההבדל הוא שאתה גובה ממנו את המס לפי השתכרותו.

גם כאן.

כאן הוא לא מקבל השתכרות. אילו הייתם באים ואומרים – כמו בפיס – שמדובר במס קבוע של 25 אחוזים, היה עוד איזשהו היגיון משפטי. הוא עשה ביטוח תאונות כדי להבטיח את עצמו מפני האפשרות שהוא יאבד את מקום עבודתו.

דרך אגב, ה-5,000 שקלים נגזר מגובה התשלומים של הפוליסה. אם הוא היה משלם יותר, היה מקבל יותר.

נכון, אבל אתה לא השתתפת בפוליסה. לך אין חלק ונחלה בפוליסה.

עד 2.5 אחוזים אנחנו מתירים ניכוי. בסעיף 138 הנושא הוסדר במפורש.

אני מציע שבשאלה הזאת גדעון בר-זכאי ייפגש עם יוסי דדוש ויוסי דדוש יעלה בכתב את הדברים. אם נגיע למסקנה שצריך לתקן, מס הכנסה יתקן. אחרי שהם ישבו, אם נגיע למסקנה שצריך לתקן את המצב, מס הכנסה יתקן.

שאל חבר הכנסת טל בנושא ההבדל בין שכירים ועצמאים. אני רוצה לומר בראש ובראשונה שעצם ההשוואה בין שכירים לעצמאים היא קשה. כלומר, אנחנו רואים כאן שני דברים מאוד שונים והפקודה מתייחסת אליהם באופן שונה. עצמאי זכאי לניכוי הוצאות באופן יותר משמעותי וכך הלאה והלאה. בנוסף לכך, היחסים הספציפיים בהם כל אחד עובד, דיני העבודה עוסקים בשאלה איפה מבחינים בין העצמאים לבין השכירים.

תביאו לנו את תיקון 138 בשלושה-ארבעה עותקים ואז נוכל להביע את דעתנו. אם יש ניכוי, השאלה מה המשמעות שלו. אם יש לך זיכוי כתוצאה מכך שאתה עושה את זה, אני מבין את האפשרות.

בכל מקרה, גם היחסים בהם מתנהל השכיר הם שונים משל העצמאי. לשכר יש את המעביד וכאשר המדינה רוצה להתייחס לסוגיה של ההפקדה לביטוח הפנסיוני, היא מנסה לתמרץ דרך המעביד. לכן ככל שיש כספים שהמעביד, מתוקף הוראות החוק, דואג לזכויותיו במידה כזו או אחרת, כשאנחנו מדברים על ההפקדות שלהם כעמיתים עצמאיים, נותרה כברת דרך יותר קצרה ללכת ולכן מטבע הדברים כבר פה יהיה שוני. עם זאת, ככל שמדובר בשכירים שהם אינם מבוטחים, אנחנו נותנים להם בדיוק את מה שאנחנו נותנים לעצמאים. כלומר, שכיר שהמעביד שלו לא דואג לו, יקבל בדיוק מה שמקבל עצמאי כי הוא מפקיד כעמית עצמאי לכל דבר ועניין. גם שכיר שהמעביד כן דואג לו, צמצמנו את הפער בינו לבין העצמאי והגדלנו גם לו את התקרה. כלומר, בסך הכול ודאי שאנחנו בכיוון.

מה ההבדל בתקרה בין שכיר לעצמאי?

אצל עצמאי, לוקחים את זה ממנו והוא משלם והוא מקבל. ברגע שזה יהיה אצל שכיר, המעסיק ישלם את זה. הביטוח הלאומי מבחין בין שכיר לבין עובד בנושא של תאונה תוך כדי ועקב עבודה. לגבי שכיר יש הנחה אומרת שכל שכיר שהייתה לו תאונה בעבודה, זה עקב עבודה וביטוח לאומי צריך להוכיח שזה לא עקב עבודה. העצמאי צריך להוכיח שזה היה תוך כדי עבודה ועקב עבודה כי אין עליו פיקוח. אם באת לעבודה כשכיר ונפצעת, חבל על הזמן. הם צריכים להוכיח שאתה עשית איזשהו מעשה שחרג מהעבודה. לעומת זאת שכיר צריך להוכיח הוא לא חרג מהעבודה.

אני מבקש להקריא את החוק. הנוסח יתואם בין הלשכה המשפטית שלנו לבין מיכל דויטש ממס הכנסה.

1.
תיקון סעיף 9א

סעיף 9א לפקודה –
בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה".

בסעיף קטן (א), בהגדרה "קצבה", בסופה יבוא "וכן קצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1".

2.
תיקון סעיף 32

בסעיף 32 לפקודה, בפסקה (4)(ב) –
(1)
ברישה, במקום 2.5% מההכנסה כאמור שהיא "הכנסה חייבת" יבוא "2.5% מההכנסה לפי סעיף 2(1) או ממשכורתו של העובד, לפי העניין, שהיא הכנסה חייבת", ובמקום "ברישה, ההפרש", יבוא "ברישה, לגבי הכנסה לפי סעיף 2(2), ההפרש".

(2)
בסיפה, במקום ההגדרה "מרכיב תגמולי המעביד", "משכורת", יבוא:

"מרכיבי תגמולי המעביד" – כהגדרתו סעיף 3(ה3).

"משכורת" – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד".

3.
תיקון סעיף 45א

בסעיף 45א לפקודה –
(1)
בסעיף קטן (א) –
(א)
ברישה, במקום "הוא, בן זוגו, ילדו או הורהו", יבוא "הוא או בן זוגו".

(ב)
בפסקה (1), המלים "ילדו או הורהו" – יימחקו.

(ג)
בפסקה (2), אחרי "כתשלום לקופת גמל" יבוא "לטובת אחד מהם".

(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "הוא, בן זוגו, ילדו או הורהו", יבוא "הוא או בן זוגו", ובמקום "שלו, של בן זוגו, של ילדו או של הורהו", יבוא "שלו או של בן זוגו".

(3)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
עמית מוטב יזוכה ממס כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם בשל סכומים ששילם לביטוח חיי ילדו בחברת ביטוח, לקופת גמל לטובת ילדו או לשם שמירת זכויות הפנסיה של ילדו, בכפוף לתנאים האמורים באותם סעיפים קטנים, לפי העניין, ובלבד שגילו של אותו ילד, בשנת המס, היה 18 שנים ומעלה".

(4)
בסעיף קטן (ג), במקום ההגדרה "הכנסה מזכה" יבוא:

""הכנסה מבוטחת", "הכנסה מזכה ו-"עמית מוטב" – כהגדרתם בסעיף 47".

(5)
בסעיף קטן (ד) –
(א)
ברישה, אחרי "שבשלו יינתן זיכוי" יבוא "ליחיד שאינו עמית מוטב".

(ב)
בפסקה (2) –
(1)
במקום פסקת משנה (א) יבוא:

"(א)
כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)".

(2)
בפסקת משנה (ב), במקום "ובלבד שהזיכוי" יבוא "ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי", ובמקום "ועל", יבוא "ובעד סכומים ששולמו בשל".

(6)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:

(1)
סכום של 1,632 שקלים חדשים.

(2)

(א)
כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1).

(ב)
(1)
לעניין עמית מוטב שלא הייתה לו בשנת המס

הכנסה מבוטחת – 5% מהכנסתו החייבת עד לסכום של 175,200 שקלים חדשים בשנה.

(2)
לעניין עמית מוטב שהייתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת – הסכום המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים להלן:

(א)
7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה מבוטחת, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים לפי סעיפים קטנים (א)(1) ו-(ב) לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של העמית המוטב.

(ב)
5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 175,200 שקלים חדשים לשנה, בניכוי סכום של 87,600 שקלים חדשים או סכום הכנסתו המבוטחת, לפי הנמוך מביניהם.

זו הצעת החוק הכחולה שהייתה לפניכם, כאשר סעיפים שעברו בשנת המס, שאמרנו שנפרסם והם יחולו בשנת המס 2006, טכניקת החקיקה בהצעת החוק הכחולה הייתה הסדר כללי לשנת 2007 ואילך. אנחנו פשוט חוזרים על התהליך מחדש, כי מה שעשינו בשנת 2007 זו הוראת שעה לשנת המס 2006, וב-1 בינואר 2007 הסעיפים הללו נעלמים. לכן אני צריכה להוסיף אותם מחדש לפקודה.

4.
תיקון סעיף 47

בסעיף 47 לפקודה –
(1)
בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:

"3)
"הכנסה לעמית עצמאי" – סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א עד לסכום של 87,600 שלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת.

"(4)
"הכנסה מבוטחת" – הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העוד לקצבה על פי דין או חוזה.

"(5)
"הכנסה נוספת" – הסכום הנמוך מבין אלה:

(1)
סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א אינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 87,600 שקלים חדשים לשנה.

(2)
סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א, עד לסכום של 350,400 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת או סכום של 87,600 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם.

(6)
"עמית יחיד" – יחיד, שאינו עמית מוטב, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)
הוא נולד לפני שנת 1961.

(2)
הייתה לו, בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלב הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה.

(7)
"עמית מוטב" – יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחות מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס.

(8)
"השכר הממוצע במשק" – כהגדרתו בסעיף 3(ה3)".

(2)
בסעיף קטן (ב) –
(א)
ברישה, במקום "יחיד" יבוא "עמית יחיד", במקום "הוא, בן זוגו, ילדו או הורהו" ואחרי "לטובת אחד מהם" יבוא "או יחיד שאינו עמית מוטב, שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה בלבד, לטובת אחד מהם, והכול":

(ב)
במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

(א)
5% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת.

(ב)
5% מהכנסתו החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום של 350,400 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת.

(3)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב, ולעמית מוטב שבשנת המס שילם סכומים כאמור לטובת ילדו שגילו, בשנת המס, 18 שנים ומעלה, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור, ובלבד שהניכוי לא יעלה על אלה, לפי העניין:

(1)
בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה – 11% מההכנסה לעמית עצמאי.

(2)
בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה ושבשלם לא הותר ניכוי לפי פסקה (1), ובשל סכומים ששולמו לקופת גמל לתגמולים – 7% מההכנסה הנוספת. ואולם אם הסכומים ששולמו כאמור לקופת גמל לקצבה עולים על 12% מהכנסתו הנוספת, יותר לו בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף שלא יעלה על 4% מההכנסה הנוספת, והכול בלבד שלא יינתן ניכוי לפי פסקה זו בשל סכומים שהופקדו בעד העמית המוטב בקוטפת גמל לקצבה שסכומם אינו עולה על 16% מהשכר הממוצע במשק.

(ב2)
סכום שנוכה לפי סעי קטן (ב), לא יהיה ניתן לנכותו לפי סעיף קטן (ב1), ולהפך.

(4)
בסעיף קטן (ג), אחרי "(ב)" יבוא "או (ב1)".

5.
תיקון סעיף 120א

בסעיף 120א לפקודה, בהגדרה "הנחות סוציאליות", במקום "הסכום הנקוב בסעיף 45א(ד), הכנסה מזכה כמשמעותה בסעיף 47", יבוא "הסכומים הנקובים בסעיף 45א, הסכומים הנקובים בסעיף 47".

6.
תחילה

תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007).

אני מבקשת להבהיר לפרוטוקול שזה אומר שהחוק הזה, בהנחה שיאושר, הוא מהיום.

7.
הוראת שעה לשנות המס 2007 ו-2008

לגבי שנות המס 2007 ו-2008 יקראו את ההגדרה "השכר הממוצע במשק" שבסעיף 47(א)(8) לפקודה, כנוסחו בסעיף 4(1) לחוק זה, כך:

(1)
לגבי שנת המס 2007 – במקום "כהגדרתו" יקראו "90% מהשכר הממוצע במשק כהגדרתו".

(2)
לגבי שנת המס 2008 – במקום "כהגדרתו", יקראו "95% מהשכר הממוצע במשק כהגדרתו".

יש לי שתי הסתייגויות. האחת, לשם שנדון באיחור. השנייה, באחת או בשתיים. זה דיבור, אל תיבהלו.

מי בעד הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, תיקון מספר 153 (הפקדת כספים לקופות גמל), התשס"ז-2007 עם השינויים בנוסח שגובש בין שתי היועצות המשפטיות? 5 בעד, 2 נמנעים.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, תיקון מספר 153 (הפקדת כספים לקופות גמל), התשס"ז-2007 – אושרה

הסעיף הזה יאושר רטרואקטיבית כאשר התחילה היא ב-1 בינואר 2007.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00