PAGE
1
ועדת הכלכלה

01.01.2007


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, י"א טבת התשס"ז ( 1 בינואר 2007), שעה: 12:45

תקנות הנמלים (בטיחות השייט) (תיקון), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

דוד טל

רננה שחר – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמוס נוימן – מנהל אגף כלי שיט קטנים, רשות הספנים והנמלים

עו"ד רון שלם – יו"ר איגוד השייטים

ד"ר אבי אביב – נשיא איגוד השייטים

ניר ימין

לאה ורון

אושרה עצידה

תקנות הנמלים (בטיחות השייט) (תיקון), התשס"ז-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום, הצעת תקנות הנמלים (בטיחות השייט)

(תיקון), התשס"ז-2006. שר התחבורה העביר אלינו במחצית דצמבר את הבקשה להביא את התקנות לדיון ולאישור, ואנחנו אכן עושים כך. אני אבקש מנציגי משרד התחבורה לדווח לנו מהי מטרת התקנות, מה המצב היום, ולאן אתם רוצים להגיע.

מבחינה משפטית אפשר לומר שב – 90% -95% מטרת הצעת התקנות היא לעגן מצב קיים. יש פה דברי הסבר מיוחדים להוראות חדשות שהתיקון מציע.

אולי זו הסיבה שהמוזמנים הרבים שהזמינה הוועדה לא הגיעו לדיון, כי התקנות בסך הכל מעגנות את המצב הקיים.

יכול להיות, אין פה איזשהו חידוש מי יודע מה. גם החידוש כפי שיובהר בהמשך הוא דבר שכבר מדברים עליו הרבה מאוד שנים, ולפחות לדעת הגורמים המקצועיים השטח כבר ערוך לחידוש.

באופן כללי, במשך הרבה מאוד שנים נושא ציוד בטיחות לכלי שייט קטנים היה מוסדר. בתקנות כתוב רק שסירה וספינה חייבות בציוד בטיחות בהתאם למאפיינים המיוחדים של הסירה או הספינה, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים. כלומר, פסקאות (5) ו-(7) לתקנה 5 לבטיחות השייט, ותקנה 7 לתקנות בטיחות השייט, שאומרת הוראות לגבי אוניה יחולו על סירה, ספינה בשינויים המחויבים. לכן, הוצאה הודעה לימאיםף ולפי דעתי צורפה לדברי ההסבר חוברת עבת כרס בנושא ציוד בטיחות והצלה בכלי שייט קטנים.

היא יצאה לראשונה במהלך 1999, ואנחנו שדרגנו אותה במשך השנים בצורה אחרת של תצוגה.

כן, יצאו לה מהדורות. מ-1999 בתקן ציוד בטיחות לכלי שייט קטנים, היתה הנחיה מסודרת לגבי מה צריך להיות ציוד בטיחות לגבי כל סוג של כלי שייט, ומבחינה משפטית אפשר לומר שראו בזה כמעין הנחיה פנימית שנותן המנהל למפקחים שבודקים את כלי השייט. הוא אומר להם שאם הם בודקים כלי שייט כזה, אז זהו ציוד הבטיחות שהוא מנחה אותו להורות לאותו כלי שייט.


בשנת 2005 היה בג"ץ נגד הודעות לימאים. אתם כבר דנתם ואישרתם פה לפני שנה הודעה לימאים כשהסדרנו את נושא גרירת מתקנים נגררים בסקי. בבג"ץ הודעות לימאים נתקפה החוקיות של הודעות לימאים באופן כללי. אנחנו נדרשנו על-ידי משרד המשפטים לבחון את כלל ההודעות לימאים שהמשרד מוציא, ולראות האם הן כוללות הוראות בנות פועל תחיקתי. כלומר, הוראות שמכוונות לציבור בלתי מסוים של אנשים, וכוללות שינוי נורמטיבי, או הוראה שמטילה חובה. בחנו את ההוראות, ובמסגרת זה את נושא תקן ציוד בטיחות. בסופו של דבר, החלטנו בהתייעצות עם משרד המשפטים שאכן מדובר בהוראה בעלת פועל תחיקתי, ומין הראוי לעגנה בתקנות. לכן, עיקר העבודה היא לקחת את החוברת שהיתה ולהפוך אותה לתקנות.


נושא ציוד קשר לא היה. זה נובע מאיזשהי אמנה שאנחנו צריכים ליישם אותה. עמוס נוימן אולי ירחיב על זה. ואכן לגבי נושא ציוד קשר, התקנות כוללות הוראות חדשות שלא היו כלולות עד עכשיו.

למעשה, מ-1999 כל מה שמופיע בתוך החוברת של ציוד בטיחות לכלי שייט, כבר הוטמע בשטח, וכל כלי השייט מצוידים בציוד. לכן, כל המעבר הוא מעבר לתיקון בחוק על מנת להסדיר את הדבר הזה באופן חוקי. מה ששונה בתוך העניין, היא שיטת מצוקה חדשה שנכנסה לעולם, שנקראת מערכת עולמית לטיפול במקרי מצוקה לפי שיטת G.M.D.S.S. אנחנו כבר ב-1997 הוצאנו התראה ראשונה לקראת 1999 שהשיטה הזאת הולכת להיכנס לעולם.

זה מה שמחליף את התג"מ שיש היום.

גם היום וגם בעבר היו מכשירי קשר בכלי השייט לדיבור בתחום תג"מ ימי לתדרים ימיים. אבל, השיטה הפכה שיטה דיגיטאלית בכל העולם, והפסיקה להיות האזנה לאותם תדרים באוניות. המצב שנוצר הוא שאם כלי שייט נקלע למצוקה, והוא משדר מצוקה, אף אחד לא ישמע אותו אלא אם הוא עבר לשיטה החדשה. מ-1999 השיטה החדשה כבר נכנסה באמנה הבין-לאומית באוניות, ככה שעלול להיווצר מצב שכלי שייט קטן שנמצא בים ומשדר מצוקה, ואוניות שנמצאות בסביבתו בטווחים קצרים מאוד, לא ישמעו אותו בכלל, כי הוא לא בהאזנה. השיטה הזאת מפעילה מערכת אזעקה באוניה, ואז הם נאלצים לפתוח את מכשירי הקשר.

זה לא שאנחנו מכניסים את זה עכשיו בתקנות. אנחנו כבר פרסמנו הודעות לימאים מ-1997 כהיערכות בעולם, ב-1999 זה נכנס באוניות, וב-2000, וב-2002, וב-2004 הוצאנו הודעות כל פעם עם התרעות להיערך לעניין הזה, כך שמי שמכניס מכשיר קשר חדש לספינה יכניס את זה לפי השיטה הספציפית הזאת. לפני שנה הוצאנו הודעה וקצבנו מועד.

מהי העלות של מכשיר הקשר בשיטה החדשה?

מכשיר קשר יכול לנוע בין 150 דולר ל-400 דולר לפי האיכויות. יש שם תוספות של מכשיר לאיתור ומיקום למקרה של מצוקה. הוא משדר ללווין את המיקום של כלי השייט, ואת שמו, את כל הפרטים, וזה יכול לעלות בין 200 דולר ל-1,000 דולר, תלוי באיכויות.

אלו סכומים שמצדיקים התרעות על מצוקה.

כך אנחנו חושבים.

בנספח ג' לדברי ההסבר יש פירוט של הדברים החדשים שנובעים משיטת המצוקה, והעלויות. כתוב שם רשימת דרישות ציוד הבטיחות החדשות שבהצעת תיקון התקנות ועלותן המשוערכת.

אני מציע שתתחילי להקריא את התקנות.

זה יהיה: תקנות הנמלים (בטיחות השייט) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007, משום שהתיקון הראשון היה בעדכוני מדדים, עדכון סעיפי ההצמדה שאושר.


( קוראת את תקנה מס' 1 (1). )

אני אקרא את ההגדרה מהתקנות שהם מפנים אליהם. בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שייט קטנים) אופנוע ים מוגדר: כלי שייט ממונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון) המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, אשר הפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה, וניהוגו באמצעות מוט רוחבי.

( קוראת את תקנה מס' 1(2), ו-(3). )

תקנה 1 אושרה. אנחנו עוברים לתקנה 2.

( קוראת את תקנה מס' 2. )

זה לא חל כי יש תקנות ספציפיות.

תקנה 2 אושרה. אנחנו עוברים לתקנה מס' 3.

( קוראת את תקנה מס' 3. )


את המירכאות שיש בסוף פסקה (ג) יש להוריד, ולשים אותם בסוף פסקה (ד).

כן. בכמה תקנות כמו בתקנה 10, ו-26 או 42, יש ערר על החלטות של המנהל למנהל האגף. השאלה היא, האם רלוונטי ליצור כאן סוג של ערכאת ערר על החלטות של המנהל לגבי שינוי ציוד בטיחות וכן הלאה אם מישהו מרגיש עצמו נפגע מהחלטות שלו? האם את חושבת שזה רלוונטי, או שזה לא שייך לסידור הזה של ציוד הבטיחות?

אני מבינה את השאלה, אבל במקור לא חשבנו כך. זו החלטה מאוד מקצועית ומאוד טכנית. אני לא בטוחה שיש מקום לערער על שיקול הדעת של המנהל בעניין הזה משום שהוא האדם שמכיר טכנית את הכלים ומקצועית, משום כך בכלל לא חשבנו שצריך פה ערר.

התקן הוא על מנת כן לתת כשירות לכלי השייט, לכן זה לא יהיה רלוונטי.

הצטרף אלינו חבר הכנסת טל, ואני מבקש להבהיר לו את המצב בשטח, ומדוע אין כל כך הרבה התעניינות.

הצעת התקנות היא לגבי תקן ציוד בטיחות לכלי שייט קטנים, סירה וספינה. באופן כללי, 90% או יותר מהצעת התקנות באה לעגן מצב שהוא קיים כבר הרבה מאוד שנים. תקן ציוד הבטיחות לכלי שייט קטנים פורסם החל משנת 1999 בחוברת שקוראים לה תקן ציוד בטיחות, זאת החוברת. מרבית האביזרים שקבועים פה הם דברים שדורשים אותם במהלך הרבה מאוד שנים. יכול להיות שבגלל זה לא באו הרבה אנשים. יש פה מספר פריטים חדשים בנושא ציוד קשר שנובע ממעבר לשיטת מצוקה חדשה דיגיטאלית, במקום שיטת מצוקה שהיתה קודם.

עברו לשיטה דיגיטאלית כמו ביפר, כאשר כלי שייט נמצא במצוקה הוא לוחץ לחיצה ואז הוא משדר החוצה את מיקומו, את השם שלו, את סוג המצוקה שהוא נמצא בה. ניתן לאתר אותו, ומייד אחרי זה הוא יכול ליצור גם קשר עם כל מי שנמצא בסביבה.

אני מניח שלרובם כבר יש את הציוד הזה.

רוב המשיטים כבר עברו לשיטה הזאת. בודדים עדיין לא עברו.

האם כל פעם שהציוד הזה ישתנה אתם תבואו לכאן לשנות את התקנות?

לא, מדובר כאן בשיטה עולמית ולא בשינוי שלנו. כל העולם עבר לזה. אין מין הנמנע שגם אנחנו נעבור לאותה שיטה כדי שכלי שייט זרים שנמצאים בים יוכלו לתת מענה למצוקת כלים שלנו.

העלויות הן לא גדולות.

בתוך מערכת המצוקה יש גם מערכות לוויניות, אלומת ביות שמשדרת מצוקה ללווין, והלווין מעביר את זה לתחנות חוף, לאוניות בסביבה, ואז יודעים את מיקומו, מיהו, מהי הבעיה שלו, ויוצאים לעזרתו. אם לחבר'ה שנתקעו בצ'ילה לפני עשרה ימים, היה מכשיר ידני כזה שלא עולה הרבה, הם היו ניצלים מיידית.

אם נרצה לחייב ציוד חדש, כן נבוא לכנסת ונבקש אישור באופן כללי.

אני מעריך ש70% עד 80% כבר מצוידים. אנחנו נתנו התראה מ-1997, והכנו את השטח למעבר הזה.

מדובר בציוד שהוא מציל חיים, ועם זה לא משחקים. אפשר לשחק עם הצידנית, אבל לא בזה.


תקנה 3 מאושרת. אנחנו עוברים לתקנה 4.

( קוראת את תקנה מס' 4. )

איפה נופל תחביב באחת מארבעת הקטגוריות האלה?

באף אחת, זה לא ספינת שירות. למעשה, כל סירה יכולה להיות פרטית. בטבלה עצמה אתה תראה את הקטגוריות העיקריות. אבל, לגבי ספינת שירות יש לפעמים הוראות מיוחדות.

האם אנחנו אימצנו את תקן U.S.C.G, את התקן האמריקאי?

פה אנחנו מאמצים בחלק מהמקומות לגבי כמה דברים.

האם במקרה אחד אנחנו מאמצים תקינה אמריקאית, ובחלק מהמקרים תקינה אירופאית?

בדרך כלל, לפי מה שאני רואה פה, הרוב זה תקינה ישראלית.

גם אירופה בתחום הזה של ציוד הצלה אימצה את התקן האמריקאי. אנחנו נסמכנו על אותו תקן.

למה בסעיף 7 דגל ישראל נכלל בציוד הבטיחות? זה ברור שכולנו כישראלים מעוניינים שדגל ישראל יונף בכל מקום ומקום. השאלה היא, למה הוא מופיע כציוד בטיחותי חובה?

את צודקת. אבל, אין כאן עניין של בטיחות, יש כאן ציוד חובה במקרה של דגל.

אבל, אתם אומרים שתוספת 20 זה על ציוד בטיחות.

זה קצת יוצא מהכלל בעניין הזה, זה נכון. כלי שייט שמגיע לנמל זר בחוץ לארץ, חובה עליו להציג את דגל הלאום של כלי השייט, ולכן זה חלק מציוד החובה שחייב להיות בתוך כלי השייט.

האם אני לא יכול להניף דגל פנמי?

לא אם אתה בכלי שייט ברישום ישראלי.

האם אפשר לרשום כלי שייט ביותר ממדינה אחת?

לא. לכלי שייט יש רישום אחד. אסור רישום כפול לפי אמנה, וגם לפי החוק הישראלי. אבל, אם אתה מקים חברה בחוץ לארץ, נניח בפנמה, ורושם על שם אותה חברה את הכלי, אז הזהות בבעלים היא זהות פנמית, ולכן הכלי הוא פנמי.

האם אי אפשר להכניס את הדגל במקום אחר, לא כציוד בטיחות?

אני מניחה שאפשר.

כתוב כאן: ציוד בסיסי לספינה וסירה. זה נכון שחלק מהדברים הם ציוד בטיחות.

אבל, כל התוספת זה הוראות לגבי ציוד בטיחות .

בעיקרון אפשר להעביר את זה לתקנות אחרות, לרישום וסימון. אתם צודקים שיש תקנות יותר מתאימות לעניין זה.

האם אנחנו נמחק את הדגל מכאן?

השאלה היא, האם חברי הכנסת רוצים. אני רק הפניתי את תשומת ליבם.

אני חושב שזה לא נכון, דגל לא נראה כציוד בטיחות.

אפשר לרשום בהערה שהוא אינו ציוד בטיחות, אלא ציוד חובה בכלי שייט. אפשר להפריד את זה מהעניין הזה, ולשמר את הלאום שלנו.

בסדר גמור, זה לא יקום וייפול על זה.

מה זה ממ"ג?

זה מערכת מיקום גלובלית. זה הפירוש העברי ל-G.P.S.

אני רוצה לעדכן את נציגי איגוד השייטים שנכנסו עתה שאנחנו אישרנו שלוש תקנות עד עכשיו, מתוך 5 תקנות. כאשר הסעיף החמישי הוא סעיף התחילה. אנחנו כעת לפני הצבעה על תקנה 4 וזאת אחרי שקיבלנו הסבר לגבי ציוד הבטיחות. אם יש לכם הערות, אז זה המקום.

עניין התקנת אתרעות קוליות הוא עניין מורכב. אני לא יודע למה כתוב פה מכאנית, הם בטח התכוונו לחשמלית. צריך להיות שם חשמלית, לא מכאנית ידנית.

מכאני יכול להיות גם חשמלי.

בכלי שייט מעל שבעה מטר שיוצא לחו"ל, שנחשב כבר לספינה, מותקנים לפי החוק משאבה מכאנית שהיא מופעלת ידנית במקרה חירום היה והמערכת החשמלית מושבתת מסיבה כלשהי. ישנה משאבה חשמלית. המשאבה המכאנית או שהיא מותקנת בצורה אינטגרטיבית בתוך הסירה, או שמפעילים אותה באמצעים ידניים ממש כמו משאבה שבעזרתה היינו בעבר ממלאים נפט בתנור.

עמוס, האם יש תשובה לעניין הזה?

כן, משאבה מכאנית היא משאבה שיכולה להיות מופעלת או בעזרת מנוע חשמלי, או בעזרת רצועות על-ידי המנוע הראשי, או בעזרת מערכת הידראולית. בנוסף, יש גם משאבה ידנית. יש הבדל בין השניים.

מה זה אתרעת שיפוליים?

בכלי שייט יש מים באופן די טבעי, כי הם חודרים דרך כל מיני צירים. כאשר יש סכנה, המים האלה עולים לגובה מסוים, ואז ישנה משאבה שמחוברת חשמלית למצוף, ולכן אנחנו מדברים על חשמלי, כי המכאני והידני לא יכול להיות רלוונטי לזה. ישנו מצוף שמחובר למשאבה, המצוף מתרומם, שם יש ממתג או כספית בדרך כלל, אבל יש גם אמצעים אחרים, והיא מפעילה את המשאבה החשמלית.

ויוצר גם התראה במקביל כדי שתדע.

לא כל המשאבות יוצרות התראה. המשאבות האלה פולטות את המים המיותרים דרך צינור מיוחד שמוציא אותם החוצה לים. זה נקרא משאבה אוטומטית, ולכן גם לא צריך התראה כי הוא אוטומטי. אתה גם יכול לרדת ולהפעיל אותו ידנית על-ידי הרמת זיז קטן.


הדרישה של אור-קולי היא מוגזמת. הוא רוצה גם זמזם וגם מנורה שיידלקו. שיסבירו לי מה זה נותן לי כאשר אני שומע כבר את הדבר הזה עובד? הרי זה עובד.

ברגע שהמשאבה מופעלת מן הראוי שהמשיט ידע שהמשאבה הופעלה.

למה זה מעניין אותו?

כי לא תמיד מדובר בטיפות של מים, אלא לפעמים מדובר בכמויות של מים כתוצאה מעצם שחדר לגוף כלי השייט ויצר חדירה משמעותית. אם אתה לא תדע, והמשאבה תעבוד ותעבוד, אתה תתמלא מים עד לשלב שהיא תפסיק לעבוד. מן הראוי שתדע שהמשאבה פועלת ושהיא מוציאה מים, ותבדוק מהי הסיבה. יכול להיות שהסיבה היא כלום, אבל מאוד יכול להיות שהסיבה תגרום גם לטביעת כלי השייט במידה ולא תדע מכך. לכן, דרשנו שברגע שהמשאבה עובדת יהיה זמזם שמתריע. בנוסף, יש מנורה.

מה זה זמזם?

ביפר קטן. אור-קולי זה מנורה אדומה שנדלקת.

זה לא משהו שעולה הרבה מאוד כסף, אז מה העניין?

זה לא עניין של כסף, אני אסביר במה העניין. לא הייתי חוסך פה כסף. זה לא דבר אינטגרטיבי שהיצרן נותן. אתה צריך לחבר, ואחרי חצי שנה אין חיבור באזור הזה כי אלו דברים שנאכלים. כל חיבור כזה שנעשה נהיה קורוזי בתוך זמן קצר מאוד, ואחרי זה זה לא עובד. אם אתה סומך על זה שתהיה לך מנורה, אז אתה סומך על משהו שגוי כי מאוד ייתכן שזה לא יעבוד, וברוב המקרים זה כך, ואז אתה יוצא נפסד.

אני חולק על הדברים. המערכות האלה של משאבה ומצוף מגיעות כמערכת אינטגראלית.

לא, לי יש כלי חדש ואין לו את זה.

אתה מתקין את המשאבה ואת המצוף.

המשאבה מותקנת בכל כלי שייט חדש ונורמאלי שיוצא. מתקינים את זה בכלי שייט ישנים או שבהם ש בלאי. אבל, המערכת שהוא מבקש היא תוספת, זה דבר שאתה צריך להרכיב על משהו קיים, וזה סיפור מההפטרה.

אני אציין שאנחנו דורשים את זה מ-1999, וזה מקוים בכל כלי השייט.

לא, לא רצינו אור. רצינו רק קול, צפצפה.

האם המנורה היא זו שתעשה לך את ההבדל?

זה חיבור, זה לקדוח בפאנל. זה סיפור.

תאמין לי שאני יודע איפה כואב לך בדיוק. זה כמו שבעל מכונית לא רוצה שיקדחו לו באוטו.

אם זה לא עובד, אז בשביל מה לקלקל? זה דבר שהוא לא עובד. אפשר להזמין מהנדס לעניין הזה שיסביר להם, שמאי, או מישהו אחר שמתעסק בזה.

כתוב: דרישה קולית או אור-קולית. כלומר, גם דרישה קולית מספקת את מה שכתוב ב-4. כלומר, רק זמזם.

נכון, כי כתוב "או".

אני צריך לדאוג לכך שזה יהיה תקין כל הזמן, זה באמת הכבדת יתר עלינו. אנשים מתנגדים לזה. זה הכבדה, למה?

משום שהיו תאונות שבהם הכלים טבעו כי הבעלים שמו לב רק כשהמים היו כבר עד הברכיים, והמשאבה, עבדה והכול בסדר.

אם אנחנו מדברים על אותו מקרה, אז המשאבה לא עבדה, כי היתה לו תקלה במערכת החשמל. זה כבר לא משנה אם החיווי עובד או לא. ברגע שמערכת החשמל קורסת אז "הלך עליך", אתה צריך לעבוד ידני. אלה דברים שאני אומר מניסיון של 35 שנה בים, לא ניסיון של יום אחד.

האם גם העניין הזה של קולי או אור-קולי גם לא מספק אותך?

זה לא עושה את העבודה. אם זה היה עושה את העבודה הייתי מסכים. בסדר, שתהיה צפצפה. אבל, אסור לסמוך על זה, ואני אומר זאת בפירוש.

אם אתה לא סומך על זה, אז אתה לא סומך על שום דבר אחר.

אם אתה רוצה שתהיה דרישה ושיתקינו שם צפצפות, אז תהיה דרישה כזאת. אבל, אף אחד לא סומך על זה, זה לא עובד. אני רואה במרינה סירה שיוצאים ממנה בזרם מי שיפוליים, בלי אף אחד. אתה יודע שאצלו זה פועל, ואז אני מרים טלפון ואני מיידע אותו. אבל, אם הוא יהיה שם, הוא לא ידע. הצפצפות לא עובדות באף סירה. עוברים את הטסט, אבל זה לא עובד.

לא נראה לי שצריך לבטל את זה.

מאחר ומדובר על "או". הם אפשרו לבעל כלי השייט, או למי שמפעיל אותו להחליט, או זה או זה.

בסדר, רק צריך לחנך אותם לא לסמוך על זה.

תעשו את זה בתור איגוד.

עניין נוסף היא אסדת הצלה. אסדת הצלה היא דבר מאוד מאוד יקר, ויש לחדש אותה כל שנתיים לפי הדרישות.

אסדת הצלה היא כלי שצריך לעבור ביקורת תקופתית על-ידי היצרן או על-ידי בא כוחו של היצרן. אסדת הצלה היא סירה או רפסודה קטנה שאטומה בתוך מבנה פלסטי. במקרה של מצוקה זורקים אותה למים, ויש לנו כלי שייט חלופי במקרה של מצוקה שכלי השייט שלנו טבע. זהו דבר מציל חיים ממדרגה ראשונה.

אני מסכים לזה, אבל בוא נסייג. אני הבנתי ממה שדורש ידידי שזה צריך להיות מותקן באופן קבוע בסירה. עד היום המצב היה המצב הנכון. זאת אומרת, שכאשר יוצאים לחוץ לארץ, רק לחוץ לארץ, מתקינים את זה או מכניסים את זה לסירה, וזה צריך לעבור בדיקה של המשטרה. המשטרה לא בדקה את זה, אבל כעיקרון זה חייב להיבדק. זה דבר שהוא חייב להיות. אבל, למה לדרוש ממישהו שנוסע פה בשיוט חופי 4 מייל מהחוץ להתקין רפסודה? זה ממש לא לעניין. יש לו V.H.F, יש לו זיקוקים, יש לו טלפון, היום גם מחייבים טלפון, יש לו כל האפשרויות להזעיק עזרה. מי ששט במי החופים לא צריך את זה. מי ששט לחוץ לארץ, אז כשישוט לחוץ לארץ יתקין את זה.

אני רוצה לחזק את מה שהוא אמר, כי אני חושב שנשמט לנו פרט מסוים. אנחנו סייגנו את הדרישה הזאת לכלי שייט ששטים מעבר ל-4 מייל, אבל אני לא רואה שהסיוג הזה נכנס. מעבר ל-4 מייל מדובר כבר בטווחים שהם רחוקים מהחוף, והסיוג הוא לכלים מהסוג הזה.

נניח ואתה יוצא ל-6 מייל, ואתה לא יוצא לחוץ לארץ, האם עדיין אתה צריך את זה? יש דייגים, התחביב שלי הוא דייג, ואנחנו יוצאים קצת מעבר ל-4 מייל כי החוק מתיר לנו לצאת ולחזור.

באיזה מרחק במיילים נמצאים המים הטריטוריאליים?

12 מייל.

12 מייל, יש לנו עוד את מדף היבשת וזה עוד 200 ק"מ, אבל זה משהו אחר.

למי שייך מדף היבשת?

יש את חוק השטחים התת-ימיים שקובע שתת הקרקע שסמוכה מעבר למימי החופים, ועומק המים מעליה, מאפשר את הניצול שלה. הוא כאילו חלק משטח מריבונות ישראל. אין שם הגבלה של 200 מייל.

עו"ד שלם, אדם שיוצא להפלגה של 5 - 6 מייל, הוא מין הסתם יוצא לחוץ לארץ עם אותו כלי.

לא, נסיעה לחוץ לארץ היא מטרה בפני עצמה. זוהי הפלגה בין-לאומית.

אם לא תהיה להם האסדה הזאת, מה כן יהיה להם? אקדח הזיקוקים, והטלפון, לא מחזיקים אותך צף מעל המים.

יש לך חגורות הצלה, יש לך זיקוקים, יש לך את כל מה שאתה צריך.

3 ק"מ מהחוץ התהפכה סירת צוללים, ושני הצוללים נמצאו אחר כך במרחק של 15 מייל מהחוף.

מר נוימן, למה הגעתם ל-4 מייל, ולא ל-5 מייל?

יש ציוד בכלי שייט שהם מותרים להפלגה מעבר ל-4 מייל, ומתחת ל-4 מייל. סירות זה עד 4 מייל וזאת מטעמי בטיחות, ומטעמים אחרים. מעבר ל-4 מייל אלו ספינות שהתחום שמותר להן הוא תחום מימי חופין שזה רק 12, או מסע לאומי ובין-לאומי. רוב כלי השייט מורשים אפילו למסע בין-לאומי. יש לך הרשאה ברישיון להפליג רחוק, ואז מינימום שתחזיק גם את הציוד המתאים.

זה לא נקרא שייט רחוק, אלא זה שייט בתחום המים הטריטוריאליים. זה לא הפלגה בין-לאומית שאתה יוצא מטווח ה-V.H.F שהוא 100 מייל.

טווח ה-V.H.F זה 50 מייל.

100 מייל. לי יש רישיון באלקטרוניקה, אני חובב רדיו.

מהי העלות של אסדה?

בסביבות 20 – 30 - 40 אלף שקל.

אלו סכומי עתק.

אני יודע שאסדה עולה בסביבות 2,500 – 3,000 דולר. זה המחיר של אסדה חדשה. אחרי שלוש שנים היא חייבת לעבור בדיקה חוזרת כשהעלות לשדרוג היא בין 1,000 ל-1,500 שקל. היא יכולה להחזיק מספר רב של שנים במידה ומשמרים אותה כמו שצריך. הרכישה היא חד פעמית. כל הספינות שיוצאות למסע בין-לאומי, מחזיקות ציוד כזה.

בסדר, שיחזיקו למסע בין-לאומי.

יש לנו את הסמכות לפטור כלים שמוגבלים בטווח שלהם. רוב הכלים שיוצאים מעבר ל-4 מייל מורשים גם למסע בין-לאומי, יש כאלה שלא. פה נתנו למפקח את הסמכות להוריד ציוד או להוסיף ציוד בהתאם לייעוד הספציפי של כלי השייט כאשר הוא בודק את כלי השייט. לא יכולנו בתוך הטבלה לתת את מרחב הדגמים והשונות של כלי השייט שנמצאים.

אתם יודעים איזה פתח זה יוצר. זה כמו השריף בעיירה שיכול לעשות מה שהוא רוצה.

אני לא רוצה להשית על בעל סירה שרוצה לצאת בסופשבוע לשייט עם בני משפחתו, עוד 3,000 דולר כאשר זה לא מחויב. אני בעד בטיחות ואני יודע שלפעמים צריך לחייב אנשים לחגור חגורת בטיחות כדי להציל אותם, ואם הם לא עושים את זה צריך לקנוס אותם. אבל, אולי אפשר פה לעשות הפרדה בין סוגים של הפלגות, או כל שייט. מדובר פה ב-3,000 וזה לא מעט כסף, לא מדובר במנורה או בזמזם. אני מתחיל לחשוש שמכיוון שפה מדובר על 4 מייל, אז אמרתם: בואו נלביש את זה על 4 מייל.

לא. עשינו בדיקה כמה ספינות רשומות למסע בין-לאומי. רוב הספינות מעל 7 מטר, יש להן הרשאה למסע בין-לאומי.

יש פה סירות של 7.10 מטר והן לא מפליגות. 7.10 מטר זה ספינה. רוב הסירות הן כאלה.

כל אותן ספינות שיש להן היתר מעבר ל-4 מייל, יש להן גם היתר למסע בין-לאומי. אי אפשר לבדוק כל פעם כאשר כלי השייט יוצא, האם יש לו אסדה או לא. עשינו את זה בעבר, ובעבר כל כלי שייט שיצא למסע בין-לאומי עבר בדיקה של מפקח ימי. הוא היה צריך להציג את כל הציוד. היתה התרעמות שאנחנו לא נותנים חופש ספונטאני למשיטים לצאת לחוץ לארץ כאשר הם רוצים. הם אמרו: "תנו לנו להחליט בעצמנו, אנחנו נחליט מתי אנחנו יוצאים, למה אתם צריכים לאשר לנו. אנחנו מספיק אחראים לקחת את נפשנו בידנו."

אז למה לא לכתוב כאשר כלי השייט יוצא מהמים הטריטוריאליים, ולא להיצמד ל-4 מייל?

האם אתם חושבים שהסכנה ב-8 ק"מ היא פחותה מאשר ב-40 ק"מ?

בוודאי. יש V.H.F, יש זיקוקים, הכול בסדר. אין ספק שחייבת להיות אסדת הצלה בנסיעה לחוץ לארץ כי אתה יוצא מטווח ה-V.H.F . קחו בחשבון ש היא תופסת הרבה מקום, ואם אתה שם אותה על הסיפון אז הלך לך הסיפון. זה בסדר בנסיעה לחוץ לארץ כי זה מציל חיים. אבל, למה יש צורך בזה בהפלגה פה בשבת? מה העניין, מה קרה? לא צריך את זה.

היה אירוע של סירת צוללים שבטווח של בערך 3.5 – 4 ק"מ מהחוף התהפכה, והצוללים נפלו למים ונסחפו עם הזרם והגלים למרחק של כמעט 20 ק"מ.

הרוב החזיקו בגלגל שהיה והם נמצאו, ושניים החליטו לשחות 2 ק"מ לחוף. מי שחושב ששחייה של 2 ק"מ היא מה בכך, טועה. הם נמצאו כעבור יממה ליד לבנון.

היה להם ציוד הצפה שזה יותר מחגורות הצלה מבחינת הצפה, ולמרות זאת הם נסחפו. תפקיד האסדה הוא למנוע היפותרמי, לתת הגנה נוספת. באסדה יש גם ציוד פירוטכני. הם יכולים לטפל בעצמם ולשרוד. לכן, המרחק מהחוף הוא לא תמיד הבעיה הקריטית.

תביעה של הדבר הזה פר הפלגה ולא כעניין שבשגרה, תביא לכך שהתביעה תישאר תביעה נורמטיבית, וברור שאין שום אפשרות לאכיפה.

אז תחתימי אותו על הצהרה, כמו יתר המסמכים שהוא חותם עליהם. ימאי שמשקר "אוכל אותה", הוא מאבד את הרישיון. הנה מצאתי לך פתרון הוא יצהיר. זה יכול להיות בתקנה, ותהיה גם סנקציה.

מעבר לתחום מימי חופין, אני חושב שחובה לחייב אסדת הצלה. מדובר במרחקים גדולים מהחוף כאשר הסכנה היא ממשית.

תגביל אותה ל-20 מייל.

אין הגבלה כזאת.

אתה לא יכול לדרוש סכומים כאלה מאנשים שלרובם אין כסף.

מימי החופין במדינת ישראל זה כמעט 19 ק"מ. תאמינו לי שלא רואים את החוף כבר הרבה הרבה לפני כן. סביר שלא יראו אותו גם אם הוא מרים זיקוקין, הוא אולי יראה מתוך כלי שייט אחר. בטח לא מהחוף.

אני רוצה להציע הצעה, למרות שזה פוגע בזכויות שלנו, כי אני חושב שבטיחות היא לפני הכול. יש מכשיר קטן נקרא E.P.I.R.B אישי. זה מכשיר קטן שמשדר בתדר 121.5 מגה הרץ. זה משדר ב-AM למטוסים, והוא משדר גם ללווין, כך שאם אתה נופל למים חס וחלילה, או אם קורה משהו, אתה מפעיל אותו, אז בתוך הטווח החופי שכלולים בו גם ה- 20 מייל האלה. המכשיר הקטן הזה יכול לפתור בעיה. כחובב רדיו אני אומר לך שזה מגיע גם לאיטליה, תלוי איפה אתה משדר. ברגע שהתקנה הזאת תחול בישראל אז כל E.P.I.R.B שמחויבים היום בספינות, ושרוצים לחייב, יכללו גם את התדר הזה של 121.5 שמיועד לקו החוף שלנו, בעוד שה-406 מגה הרץ באותו מכשיר משדר למערכת גלובאלית גדולה יותר.

עמוס, האם יש הצעה אחרת מעבר ל-4 מייל? אני אומר לך מה ההתלבטות שלי. קודם כל, לגזור גזרה כבדה על הציבור.

אני לא מדבר על גזרה, אלא על נורמה שהיתה קיימת מ-1999 כאשר אלו הדרישות שלנו בתוך כלי השייט.

האם בדקתם את זה, ואנשים כן עשו את זה?

בוודאי.

כל כמה זמן נערכות הבדיקות לכלי שייט?

אחת לשנה לכלי שייט מסחרי, ואחת לשנתיים לכלי שייט - - -

האם אפשר להעביר את האסדה?

אפשר להעביר מסירה אחת לשנייה, לא מנענו את זה. לא מעניין אותי למי שייך הציוד, מה שמעניין אותי הוא שהציוד הזה יהיה קיים.

העניין הוא שזה הוראות יצרן, וזה באמת לא בתקנות. אני זוכר עוד את פרנץ לוי כשהייתי בחיל אוויר.

זה הוא, בציפורי.

הוא מונופוליסט בארץ, והוא קבע לעצמו שנתיים. הוא יכול לקבוע גם ארבע, וגם חמש. ככה יש לו הכנסה קבועה וטובה, והוא עשיר גדול. הוא גם בודק את כל הציוד הדומה של חיל-האוויר ושל אחרים. הוא קבע לעצמו נתונים כאלה, ואף אחד לא מערער עליו כיוון שהוא מונופוליסט פה. זה לגבי הבדיקה.


לגבי האסדה - אנחנו מסתייגים מהנושא המסחרי. כלומר, מי שמוביל נוסעים בשכר צריך לדאוג מעבר לדרישות הרגילות. אבל, אי אפשר לחייב שייטים שרוצים לצאת עם המשפחה שלהם בשבת בזה. זה לא בסדר, זה גורם לתרעומת גדולה בציבור, כועסים מאוד. אנחנו מתנגדים התנגדות נמרצת לדרישה הזאת.

רננה, איפה אתם מכניסים את עניין ה-4 מייל?

תראי את ההערה מול פריט 27.

"למעט ספינה המוגבלת ברישיון השייט לייעוד פרטי, ולהפלגה עד 4 מייל ימי מהחוף." אדוני היושב ראש, אני מציעה שאת ההערה של פריט 27 אתה תחיל גם על סעיף 3.

כן.

כיום כאשר ספינה רוצה לצאת לחוץ לארץ ואין לה אסדת הצלה, היא יכולה לשכור אסדה כזאת גם במג"מ, גם דרך איגוד השייטים, אנחנו משכירים לחברים שלנו את זה יותר בזול, וגם דרך עוד חברות. הפתרון שצריך להיות פה הוא לחייב מי שנוסע לחוץ לארץ בזה כי זה חשוב מאוד. אני מתנדב בשיטור הימי, ובזמנו אני יודע שהיינו גם בודקים את מי שמפליג לחוץ לארץ. והיינו מבקשים ממנו להציג אישור על תוקף אסדת הצלה בסירה.

עמוס, נניח ויש לך סירה שיש לה רישוי לצאת מעבר ל-4 מייל, ואתה יוצא רק ל-3 מייל. האם אתה צריך לצאת עם האסדה הזאת?

לא.

כלומר, האכיפה מתבצעת ב-4 פלוס.

יפה, הסיוג הוא למרחק ולא לכלי השייט

אני יכול לאשר את התקנה הזאת.

עם הסיוג.

אני רוצה להבין למה להתקין את זה? למה אני צריך להתקין את האסדה?

אם אתה יוצא מעבר ל-4 מייל אתה צריך להתקין אותה. זוהי בקשת משרד התחבורה שאנחנו מאשרים אותה.

כפוף להערה שמופיעה בפריט 27 שאותה נוסיף בסעיף 3.

אנחנו עוברים לתקנה 5. מר אביב, האם 30 יום יספיקו לכם? עו"ד שלם, כמה זמן דרוש לכם כדי להיערך?

ארבע שנים, אנשים לא יוכלו לעמוד בזה. על ה-G.M.D.S.S התריעו שלוש שנים לפני כן.

חלק גדול כבר עשוי, זה לא שאתם מתחילים היום מחדש.

ב-99% מהסירות אין אסדות היום. כשאנחנו יוצאים לחוץ לארץ אנחנו משכירים אסדה.

עד 4 מייל תמשיך לשוט בלי אסדה, אף אחד לא אוכף. ברגע שעברת את ה-4 מייל, תשכור אסדה, תניח אותה, ותשוט להנאתך עם המשפחה.

ההשכרה של זה לצורך הפלגה למטרת דיג בשבת, היא כל כך כבדה, ולכן אנשים יפסיקו לעושת את זה, וזה לא בסדר. זה פוגע בהרבה אנשים.

אני חושב ש-4 מייל זה מספיק לעומק.

לא, אנחנו דגים טונות ב-20 מייל, ב-18 מייל. זהו האזור שבו יש את הדגה.

להפלגה של 18 מייל אתה רוצה לצאת בלי אסדת הצלה?

בשביל מה אני צריך אסדת הצלה? אני לא זקוק לזה. רבותי, אני מבקש עוד הזדמנות. אנחנו בטווח ה-V.H.F, אם אני בשידור בערוץ 16 שומעים אותי בכל מקום. אנחנו גם לא לבד, ישנם עוד כלי שייט בסביבה ושומעים אותנו. יכולים להעביר שידור של מצוקה בכל מקום, שומעים אותנו. שנית, יש לנו עדיין את גלגלי ההצלה במספר שנדרש מספינות שמפליגות למרחק הזה, ויש לנו את חגורות ההצלה. אני הצעתי ציוד E.P.I.R.B, למה לא לקבל את זה? E.P.I.R.B זה דבר שמוצא אותך היכן שאתה נמצא על המילימטר. אסדה לא מוצאים, אסדה צריך לחפש עם מטוס.

עו"ד שלם, אנחנו נעשה את זה 120 יום מיום פרסום התקנה, ולא 30 יום.

רננה, 4 חודשים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.