PAGE
2
ועדת הכספים

27.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ו' בטבת התשס"ז (27.12.2006), שעה 12:00
ס ד ר ה י ו ם

תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן

חיים אורון

מוחמד ברכה

אלחנן גלזר

משה גפני

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ישראל כץ

סופה לנדבר

יעקב מרגי

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

בועז סופר

- סגן מנהל רשות המסים, משרד האוצר

מיכל דויטש

- מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר



עו"ד רונית טובול
- הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר



זאב חושינסקי

- רשות המסים, משרד האוצר



גדעון בר-זכאי

- משרד האוצר



נורית אלשטיין



אורלי הדס



בועז רדי



טליה דולן

שמשון אלבק

דניאל רימון

נתי שילה

לאה ענתבי



דן גלאי


- יו"ר הוועדה הציבורית לרשות ניירות ערך



מוטי שפירא

- מנהל לה"ב



עו"ד מאיה גרטי-גלבוע
- רשות לניירות ערך



עדי כהן


- רשות לניירות ערך



בועז רדי

- בנק הפועלים

שגית אפיק



נורית אלשטיין

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2006

אנחנו ממשיכים בישיבה. אתמול סיכמת עם קובי שנעשה רביזיה בהסכמה אתכם, כדי לתקן. דיברנו על כך אחרי שסגרתי את הישיבה, כך שאני עושה את הרביזיה עכשיו על סעיף של מדרשות דתיות. אני מבקש את הרביזיה. זה בתיאום שלך כאשר אתה וניסן אמורים להסתדר עם קובי בהסכמה. רק ביקשתי, למרות שיכול להיות שאני אוריד את זה. אם הם יסתדרו, אני אצביע על זה. אם לא, אז לא.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. אני מבקש לענות על הנושא של פטור וארנונה לחברות קדישא שהיה עד עתה. עד 2003 היה פטור.

זאת חקיקה ראשית.

זה בסמכות שר הפנים.

אנחנו מביאים תקנות ההסדרים במשק המדינה, ארנונה ברשויות המקומיות, התשס"ז-2006.


למעשה השארנו את התקנות במתכונתן הקיימת. לא עשינו שינויים אלא שינויים מחויבים בשניים-שלושה פרטים. כמו שאתם יודעים יש החלטת ממשלה מספטמבר.

התקנות האלה הן באישור הוועדה.

אישור של ועדה.

זה עולה למליאה?

לא.

זה באישור השר אחר-כך.

זה באישור שני השרים, שר הפנים ושר האוצר.

התקנות קיימות משנת 1993 ולא עשינו שינויים. השארנו את המתכונת כמו שהייתה עד 2006, עם שינויים מאוד מאוד קלים שצפויים לה איחודים של הרשויות המקומיות, וזאת בהתייחס להחלטת הממשלה שהקימה ועדה לרפורמה ברשויות המקומיות, יש החלטת ממשלה מספטמבר 2006 שתקום ועדה של משרדי הפנים והאוצר, והשלטון המקומי, שתקבע רפורמה ברשויות המקומיות בנושא הארנונה. לכן השארנו את השינויים המפליגים או השינויים העקרוניים לוועדה ועכשיו הסתפקנו ממש בנוסח הקיים.


צריך להתקין את התקנות עד ה-1 בינואר 2007.

שמת את זה על סדר היום לפני שלושה שבועות, אבל לצערי לא סיימנו את הדיון עם משרד הפנים.

אתמול העברנו כאן החלטה שבעניין הארנונה, הנושא של קצבאות ילדים לא נכלל. זה בערים הערביות ובערים החרדיות זה יהיה דבר בעל משמעות.

תתפלא לשמוע שראשי העיר תומכים בזה.

אם הם יתנגדו לזה, אף אחד לא יצביע בעדם. זה ברור כי אתה יותר חזק מהם, אבל עכשיו הם יבואו אליך ויאמרו שהם הבינו שצריך להיטיב עם העם, אבל שתבוא הרשות ותיתן לנו כסף. אני אמרתי אתמול למוחמד ברכה שהאזרחים הערביים ייתנו לו נשיקה אבל ראשי הערים יהרגו אותו.

אנחנו עובדים עבור האזרחים.

אין לזה ויכוח.

הקצבאות כל כך ירדו .

אני רוצה להדגיש שהמחלוקת העקרונית שהייתה מדי שנה והיינו צריכים להביא לחוק ההסדרים, היה שיעור העדכון. היום שיעור העדכון נקבע בחוק ההסדרים של 2006 ועל זה עיקר המחלוקת שהייתה. השאלה כמה יהיה שיעור העדכון לא משנה, וזה כבר נקבע בחוק ההסדרים. זה השכר הממוצע במשק.

למה השכר הממוצע במשק? תשימו את המדד.

זה נקבע בחוק ההסדרים.

יש מרכיבים שונים והפעם זה הביא את זה ל-2.7 בגלל הגידול במגזר הציבורי, אבל יש פה שתי בעיות. יש פה שינוי לעומת מה שהביאו אלינו לפני שלושה שבועות. לפני שלושה שבועות, בסעיף 8 שמדבר על עדכון הסכומים, הוסיפו פה עוד משפט שהוא משנה מהותית את הנושא. נוספה כאן תוספת שאומרת "או לפי כללי עדכון מיוחדים שיתקינו השרים לאותה שנת כספים בתקנות לפי סעיף 9".

זאת הוראה בחוק.

אני מכיר את החוק. אלה האישורים החריגים.

לא, אלה לא האישורים החריגים. מדובר כאן על כללי מינימום. פה מדובר על תעריפי מינימום ומקסימום.

נכון, אבל זה נותן אפשרות לשרים.

זה נקבע בחוק. אנחנו פשוט ציטטנו את החוק. החוק קבע את זה. כתוב ש"השרים רשאים לקבוע לגבי שנת כספים מסוימת כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המגזריים והמיוחדים לארנונה כללית". זה בסעיף 9. זאת אומרת, זה כתוב בחוק. אנחנו רק הבאנו את זה בתקנות. ציטטנו את זה.

חזקי, לא הצלחתי להבין מה מפריע לך. נניח תיאורטית זה לא כתוב כאן בתקנה, ממילא זה כך.

אני חושב שהגיע הזמן לבטל את זה.

לגבי האישור החריג. גם כאן יש שינוי לעומת הפעם הקודמת.

איזה סעיף?

סעיף 10. לא, אין שינוי.

כתוב בסעיף 10(א)(3), אישור חריג, בעמוד 4 למטה: "להטיל ארנונה שלא כאמור בתקנת 3(ב) אם תחום שיפוט הרשות המקומית הורחב כדין באחת משש השנים". בנוסח הקודם היה כתוב ארבע שנים.

בסדר, אבל הסתבר שהאיחודים היו בשנת 2002 ו-2003.

זה נותן אפשרות להגדיל ארנונה מעבר למה שהיה בפעם הקודמת. במעבר מלפני שלושה שבועות להיום, תוקן מארבע שנים לשש שנים. המשמעות היא שלשרים יש משמעות להטיל עוד פעם ארנונה, אישורים חריגים, במשך שש שנים, באיחודים שהיו לפני שש שנים, כאשר במקור החומר שהועבר אליכם היה כתוב בו לפני ארבע שנים וגם זה תיקון.

האיחודים מפריעים לך?

כן, מפריע לי. היה כתוב בתקנות שהובאו לכאן לפני שלושה שבועות שזה ארבע שנים. במשך שלושת השבועות האלה, שינו את זה לשש שנים.

תסביר לי למה באיחודים זה מפריע לך. רק על האיחוד מדברים על חריג. זה מפריע לך באיחודים?

כן.

איפה מפריע לך?

זה נותן עוד שנתיים. אני מדבר כרגע על איחודים. זה מאפשר להעלות ארנונה על האיחודים עוד שנתיים אחורה. אני חושב שארבע שנים זה מספיק, כפי שהיה במקור. הסעיף אומר: "שר הפנים ושר האוצר רשאים להטיל ארנונה שלא כאמור ברגיל, אם תחום השיפוט של הרשות הורחב כדין". היה כתוב 4 שנים ועכשיו הופכים את זה ל-6 שנים. המשמעות היא שהמשמעות להטיל ארנונה, היא עוד שנתיים.

לא מדברים על הטלת ארנונה, אלא מדובר על שינוי שיטה. סעיף (3) מדבר על שינוי שיטה.

זה נותן לשרים אפשרויות נוספות להעלות ארנונה חריגה.

מדובר כאן על שינוי שיטת חישוב. תקנה 3(ב) מדברת על שיטת חישוב. עד עכשיו לשרים לא הייתה סמכות לשנות שיטת חישוב בכלל. עכשיו אם יש לך איחודים, יש לך שתי רשויות מקומיות, כל אחת יש לה שיטת חישוב שונה, זה לא יתכן. לכן אנחנו רוצים לתת סמכות לשר הפנים והאוצר לתת חריג שתהיה אותה שיטת חישוב, רק לגבי האיחודים.

בדיוק לזה אני מתנגד. זה היה ארבע שנים ועכשיו אתם מרחיבים את זה לשש שנם.

היא לא מרחיבה. אזור עם יש שיטת חישוב אחת והוא מאוחד עם אזור עם שיטת חישוב אחרת, נותנים לשרים אפשרות להשאיר את אותו אזור באותה שיטת חישוב שהוא היה.

לא.

כן. האם זה מאפשר להשאיר אותם באותה שיטת חישוב כפי שהם היו?

אחד כמו השני. כתוב "שלא כאמור בתקנה (3)(ב)". תקנה (3)(ב) מדברת על שיטת החישוב. אומרים שתהיה אפשרות לשרים לאחד את אותה שיטת חישוב, לתת היתר חריג שתהיה שיטת חישוב אחידה. רק לגבי שיטות חישוב.

המשמעות היא שתהיה אפשרות לשרים לתת חריגה באזורים האלה שהיו לפני 6 שנים.

האיחודים היו בשנת 2003 בעיקרם. 2003, 2004, 2005, 2006. צריכים לתת להם אפשרות. 4 שנים לא יעזרו לנו.

בוודאי, הם רוצים אישורים חריגים.

לא מדובר על 2.7 אלא תקנה (3)(ב) מדברת על שיטת חישוב. יש לך שתי רשויות מקומיות שאוחדו, לכל אחת יש שיטה אחרת, רוצים לתת לשרים אפשרות.

במקום אחד הייתה שיטת חישוב, ואני נכללתי באיחוד, וכתוצאה מכך מוטלת עליי שיטת חישוב ב'. האם אני אשלם יותר?

תלוי.

זאת אומרת, יכול להיות שכן.

יכול להיות שכן.

יכול להיות שאני אשלם יותר. על זה הוא מתלונן. הוא לא מדבר על האיחוד, הוא מדבר על התעשייה, על בעל המלאכה. הוא אומר שאתם באים ומטילים עליי, בגלל איחוד שלכם, עול ואני לא רוצה את זה. אם את מטילה גזרות על אדם בתור בודד, זה משהו אחר.

אז הם נשארים עם שתי שיטות חישוב.

הם לא יישארו עד עולם.

הוועדה המפורסמת הזאת תפתור את כל הבעיות.

האיחודים היו ב-2003. אם לא נאפשר את זה, האיחודים יישארו כל אחד עם שיטת חישוב שלו.

אני לא חוזר בי. אני עומד על כך. המשמעות היא לסוחרים, לעצמאים, לתעשיינים, לכל לשכת המסחר, כל המגזר העסקי שמצוי, אותם חלקים שמצויים, זו אפשרות להעלות ארנונה מעבר ל-2.7 וזה לא נוגע לאיחודים בכלל. המשמעות המעשית היא שלכל המגזר העסקי, לסוחרים, לעצמאים ולתעשיינים. לפי דעתי זה היה צריך להיות מכאן ואילך ולא מלפני ארבע שנים כי אתם למעשה הולכים כאן אחורה. אתם למעשה עושים כאן חקיקה רטרואקטיבית.

לא. שינוי שיטת החישוב תהיה מכאן ואילך במטרה להגיע לשיטת חישוב אחידה. רוב האיחודים היו בשנת 2003 ונשארו עם שתי שיטות חישוב.

זה היה גם בשנה שעברה. איך גביתם בשנה שעברה אם היה איחוד ב-2003?

חוק האיחודים אמר שכל רשות תהיה בצד שלה.

עד שתהיה רפורמה.

לא, עד שיהיו שלוש שנים. עכשיו עברו שלוש שנים ועכשיו צריך לאחד ביניהן.

תדאגו למה שגבו ואל תטילו יותר ארנונה.

יכול להיות שהשרים יחליטו על סכום פחות.

בחיים עוד לא ראיתי שקבעו פחות.

העניין הוא שהם התיישרו עם שיטת האיחוד. אין ויכוח. במבחן התוצאה הוא צודק מאה אחוזים. יהיה א' ויהיה ב', הם ייקחו את השיטה בין א' ל-ב'.

גברתי, תצטרכי לחזור לארבע שנים.

נכון.

במבני תעשייה, בסעיף 6(4), סוגי הנכסים, זה צריך להיות תעשייה ולא מבני תעשייה. בטעות כתבנו מבני תעשייה. כל השנים זה היה תעשייה ויישאר תעשייה. גם ב-6 וגם ב-7.

לנייר שכתבתי צירפתי גם את החלטת הממשלה מ-12 בספטמבר שקובעת את הקמת הוועדה הזאת. הוועדה הזאת חוזרת על דברים שחבר הכנסת ליצמן, שהיה יושב-ראש ועדת המשנה לרשויות המקומיות, כבר לפני שנים ביקש את אותם הדברים.

שיטת חישוב אחידה.

שיטת חישוב אחידה לארנונה או ברוטו או נטו.

אף פעם זה לא יהיה.

לפי מספר חדרים, לפי מטר מרובע, אבל שיהיה אחיד. הוועדה הזו הייתה אמורה לקום ולתת את תשובותיה בתוך 150 יום. כלומר, תוך 5 חודשים. האם הוועדה הזאת כבר הוקמה ומי עומד בראשה? האם היא תיתן את תשובותיה?

אם את לא יודעת מי עומד בראשה, סימן שהיא לא הוקמה.

כל השנים העדכון הזה היה נעשה לפי המדד. בשנה שעברה כתבו נוסחה אוטומטית עם מקדם התייעלות.

זה היה ב-2006. חצי שנה.

נכון, זה היה לפני חצי שנה. עם מקדם אוטומטי להתייעלות וכולי וכולי, ומה יצא מזה? שאם היינו נשארים בשיטה קודמת בלי התייעלות ובלי כלום, לא היו מעלים את הארנונה עכשיו, אבל בגלל שהצמידו את זה גם לשכר, אנחנו הגענו ל-2.7. זה מה שקורה כשבודקים את זה מחדש.


מה שבאו כאן לבקש זה את העדכון של הסכומים המזעריים והסכומים המרביים. ברגע שמעדכנים באותו שיעור גם את המגזרים, המספריים עדיין נשארים. במקום לסגור מספריים, היה צריך להגיד שאת המזעריים אנחנו נעלה בשיעור העדכון של כולם, את המרביים אולי בפחות ולסגור את המספריים.


אני רואה שמחקו את הגדרת בנק. אני התייחסתי לתקנות כמו ששלחו לנו, ואז הייתה הגדרת בנק והוסיפו לה מרכז לוגיסטי של בנק, דבר שלא היה קודם.

הם מחקו את הבנק.

הם שמו אותו בהגדרת משרד שירותים ומסחר.

זה היה קודם. זה היה כל השנים.

אז איפה בנק?

בנק, בלי הגדרה. בלשון בני אדם. מה זה בנק? השארנו את זה כמו שזה קיים כבר 13 שנים.

אין כאן הגדרה. אותו מספר סוגי נכסים חוזר ומופיע כאן. הוועדה חזרה וביקשה שתעשו לפחות 100, 200, כדי לעדן יותר את ההתייחסות לתשלומי ארנונה. ארנונה היום זה מס.


אתם אומרים שההנחה לתשלום מראש זה עד ה-31 בינואר, אבל אני חושבת שקצת איחרתם בהגשת התקנות ובמשלוח ההודעות. השאלה האם אפשר לתת את התאריך כך שיהיה ה-28 בפברואר במקום ה-31 בינואר.

בזה את צודקת. צריך להוסיף עוד חודש. עד 15 בפברואר.

לגבי אישור חריג. השרים רשאים לאשר אישור חריג להעלאת ארנונה בשיעור מעבר למה שאישרו כאן בוועדה והם צריכים להודיע על זה לוועדת הכספים.

לא, ביטלו את זה.

לא ביטלנו.

אני רוצה לבטל את זה.

גם אני רוצה.

תוציאו את זה.

אוי לנו אם יהיה אישור של ועדת הכספים.

בגלל שכתוב שצריך להודיע לנו, הם חושבים שאנחנו מאשרים את זה. אל תודיעו לי.

אתם צריכים להודיע לוועדת הכספים על האישור החריג, אבל הם שולחים הודעה שאי-אפשר להבין ממנה שום דבר.

עוד יותר גרוע. לפחות הייתה לנו סמכות והיינו יכולים לאשר.

שולחים הודעה לוועדת הכספים. אם אתם שולחים הודעה, תשלחו עם המצב לפני ואחרי כדי שהוועדה תבין מה עשיתם כי אחרת אין משמעות לכל זה.


הייתה הסכמה שהם ישלחו אלינו הודעה, אבל הם לא מבצעים אותה.

הנחה לאזרחים ותיקים. יש הנחה לאזרחים ותיקים לפי חוק אזרחים ותיקים ולפי ההכנסות. תיקון חוק אזרחים ותיקים התנה את ההנחה בארנונה לפי מצב ההכנסות. לעומת זאת יש עיריות שעדיין השאירו את ההנחה הקודמת שאומרת שמי שמקבל קצבת זקנה זכאי להנחה בארנונה יותר קטנה אבל לא תלוי במצב ההכנסות שלו אלא רק לפי מצב קצבה. אני מבקשת להעיר לכם שיש אנשים שמכל מיני סיבות פרשו לפרישה מוקדמת, יש להם הכנסות גבוהות מאוד מפנסיה, אבל הם גם מקבלים קצבת זקנה בדין ואז הם זכאים להנחה בארנונה. יש אנשים שמכל מיני סיבות, בעיקר שאין להם הכנסות, ממשיכים לעבוד, הם כבר מעבר לגיל שהם יכלו לקבל את קצבת הזקנה, בגיל המותנה, והם לא מקבלים את ההנחה. ההנחות הן לא בסמכות ועדת הכספים, אבל אנחנו יודעים שהוועדה יכולה להשפיע על מקבלי ההחלטות ואני מבקשת להביא לאיזושהי אחידות.

אני מצביע. תקנות רב-שנתיות לארנונה לפי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 עם התיקונים הבאים: לגבי 4 שנים, התיקון שמחק את המבנה, עם התיקון שהארכתם את התשלום המזומן בעוד שבועיים, הבנקים, אישור החריגה צריך להגיע לוועדת כספים.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אושר

הישיבה ננעלה.