כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

09.01.2007

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

מיום שלישי, י"ט בטבת התשס"ז ( 9 בינואר 2007), שעה: 10:00

פוטנציאל היזמות בקרב העולים החדשים – החסמים והקשיים – ישיבה



לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

זאב אלקין

סטס מיסז'ניקוב

מרינה סולודקין

יוסף שגאל

גבי רובז – לשכת מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
רחלי ביגון – הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ענת אברג'ל – מנהלת ענף פרויקטים, אגף יזמות, משרד הקליטה

מוטי מורל – מנהל מט"י, ראשון לציון

זמיר ג'גנאו – מתאם פעולות מוקד יזמות ארצי יוצאי אתיופיה

ארקדי שנקרמן- רכז קליטה ויועץ מט"י, נתניה

יהודה עירוני – יועץ מלווה של המוקד הארצי לעולי אתיופיה

מאיר לב – יו"ר מועצת ארגוני עולים

חיה גרף – מנהלת תוכניות בכירה – יזמות עסקית ג'וינט

רות אברהמי – רכזת קליטה ארצית – התאחדות עולי צרפת

אירנה וולדברג – התאחדות יזמים בישראל-עמותה לקידום היוזמה הפרטית בקרב עולים

פאינה קלרין – סמנכ"ל קרן קורת

אברהם שרנופולסקי – מנהל בית הטכנולוגיה הירושלמי

לאוניד קבשילובסקי – עסקים בנגב

נעמי סעדה – יועצת עסקים, מט"י ירושלים

שיר טל – "קול האישה"

ענת גורדון

אושרה עצידה

פוטנציאל היזמות בקרב העולים החדשים – החסמים והקשיים -

ישיבה לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה. על סדר היום פוטנציאל היזמות בקרב העולים החדשים - החסמים והקשיים- ישיבה לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים. היום מוקדש לציון עסקים קטנים ובינוניים, ואני חיכיתי להגעת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שהוא יושב-ראש השדולה לעסקים הקטנים. הוא נמצא כעת בוועדה אחרת, וברגע שהוא יתפנה הוא יגיע.


כולם מבינים שהעסקים הקטנים הם עמוד השדרה של כל הכלכלה. הם גמישים, הם לא גדולים, ובזמן מהפיכות ושינויים הם תמיד יכולים לשנות את הפרופיל שלהם. רוב המדינות נותנות הרבה כסף לפיתוח העסקים הקטנים. חברת הכנסת מרינה סולודקין, חבר הכנסת יורי שטרן ואני, תמיד לחמנו בוועדת העלייה והקליטה שיהיה לעסקים הקטנים מספיק כסף, ושזה לא יהיה כל כך קשה לפתוח עסק קטן. העסקים הקטנים יוצרים פרנסה לבעלים שלהם, אבל גם לאנשים אחרים.


מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לנו נייר עמדה ובו טבלה שמפרטת את תקציבי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, במיליוני שקלים. אנחנו רואים שישנה מגמה שלילית שהיא לא מובנת. בשנת 2004 תקציבי הרשות היו 20 מיליון שקל, בשנת 2005 - 17.5 מיליון שקל, בשנת 2006 - 16.5 מיליון שקל, ובשנת 2007 - 14.5 מיליון שקל.


ישנה גם סטטיסטיקה לגבי מספר העולים שפנו. 50,000 יזמים עולים פנו לייעוץ עסקי ראשוני, נערכו כ-25,000 בדיקות היתכנות כלכלית ליזמים, כ-9,500 יזמים עולים קיבלו הלוואות מהקרן לעולה העצמאי. כ-30,000 עולים עובדים בעסקים שהוקמו באמצעות הלוואות של המשרד לקליטת עלייה, וכ-30,000 יזמים עולים ותושבים חוזרים עברו מסלולי הכשרה עסקית.


אלו המספרים. אבל, אנחנו יודעים שבזמן המלחמה בלבנון הרבה עסקים קרסו, ולכן אני לא מבין למה בשנת 2007 יש קיצוץ בתקציבי תמיכה ליזמות של עסקים קטנים.

אני חושבת שזה קודם כל מדיניות השר, כי אין סיבות אחרות. שנית, מנצלים את העובדה שאנחנו נאבקים בתוכנית אחרת במשרד התעשייה והמסחר - בתכנית ויסקונסין, וכל המרץ שלנו הלך לנושא זה. לצערי הרב, רואים שישנה ירידה בתחום זה.

היד שלנו קטנה, אנחנו לא יכולים להילחם בכל.

אתמול קיבלתי פקס שאפילו מבטלים את המדיניות הנכונה של משרד התעשייה והמסחר שהיתה - עידוד עסקים של נכים, כאשר לא מדובר רק בעולים. בשנים הקודמות טיפלנו בנושאים שקשורים לעולים, ואמרנו שהטיפול בהם צריך להיות כמו הטיפול שנותנים לחרדים ולערבים בנושא עסקים קטנים. לצערי הרב, לא שמענו מזמן שמישהו מתעסק בזה. יש קשיים אובייקטיביים במשרד, ויש גם אולי שינוי במדיניות, ועל כך אני רוצה לשמוע.

האם גם במשרד הקליטה ישנו קיצוץ?

ודאי.

אולי כדאי שתסבירי לנו במה מדובר, ומהי המדיניות. הרי אחרי המלחמה קרסו הרבה עסקים קטנים, וצריך לעזור לאנשים.

כל משרדי הממשלה נערכו ליום שאחרי המלחמה בהתייחסות לעסקים של תושבי הצפון. אנחנו נתנו הלוואות לכל עסקים של עולים שנפגעו בגובה של עד 70,000 שקל, כאשר אנחנו נותנים רק עד 35,000 שקלים.

בכמה עסקים מדובר?

אנחנו עדיין לא יכולים לבוא היום ולאמוד כמה קיבלו, מכיוון שמהרגע שאישרנו להם הם צריכים לגייס ערבים, וזה לוקח קצת יותר זמן. חלק מהם כבר קיבלו. אני לא יודעת להגיד כרגע כמה בדיוק קיבלו.

כמה פנו?

בסביבות אלף עסקים פנו. לא נשכח שהם מקבלים לא רק את ההלוואה, אלא מכלול שלם של ייעוץ. הם לא ידעו מה לעשות עם העסק בזמן המלחמה. למשל, מה עושים עם מס ערך מוסף? מה עושים עם שכר דירה, ועם כל הבירוקרטיה? הם קיבלו כל הזמן את הסיוע באמצעות המט"ים, ומשרד הקליטה שילם את המימון של הייעוץ העסקי שזה חלק לא בטל.


לגבי 2007, עם כל הקיצוצים, השר שלנו מצא לנכון לבוא ולהגדיל לכלל העולים את ההלוואות ל-70,000 שקל, כאשר קודם זה היה 35,000 שקלים. צריך לסגור קצוות עם הנוהל, אבל הרעיון לשנת 2007 הוא שההלוואה תעמוד על 70,000 שקלים, ואפשר לברך על כך.

האם זוהי הלוואה ראשונה או שנייה?

זוהי הלוואה ראשונה. היא כמובן תגדל, כי מי שניצל וקיבל 35,000 שקלים יכול לקבל עוד 35,000 שקלים.

כמה ערבים יצטרכו להביא?

זה עומד כרגע לדיון. הרעיון הוא גם להגדיל להם את סל השירותים. אנחנו יודעים שלא תמיד יש תקציב במשרד התמ"ת לחונכויות, ועוצרים את החונכויות. בשנת 2007 אנחנו הולכים להגדיל את שעות הייעוץ לעולים עד 20 שעות, במקום 5 שעות שהיו, כך שבהחלט המשרד הוא במגמה של סיוע לעולים בנושא עסקים קטנים.

האם יש לכם סטטיסטיקה לגבי מספר העסקים הקטנים של עולים שנופלים?

אני יכולה להגיד לך שהאחוז, ה-default, בעקבות ההלוואה הוא נמוך מאוד. פעם הוא עמד על 2%, והיום בגלל כל המצב הוא הגיע ל-8% שזה עדיין מאוד נמוך. יש לנו קושי לעקוב אחרי שיעור הסגירה של העסקים כיוון שהעולים עוברים ממקום למקום, ומכיוון שאנחנו עוקבים אחרים רק עד שלוש שנים. בשלוש השנים הנתון הוא נמוך מאוד, מכיוון שבמשך שלוש השנים עדיין מסייעים להם, מלווים אותם בעסק.

הגדלת ההלוואה ל-70,000 שקל היא צעד מאוד מבורך מצד משרד הקליטה, אני מברכת על כך ותומכת בזה. טוב שהם הגדילו את ההלוואה מכיוון שחלק מהבעיות נובעות מגודל ההלוואה.


אדוני היושב ראש, אני מבקשת לברר האם נמצאים כאן נציגי משרד התמ"ת?

הם לא הגיעו. הם הודיעו שאין להם עניין, שזה לא נוגע להם.

אני מבקשת שיירשם בפרוטוקול שאין להם עניין. השר לשעבר אהוד אולמרט ואני, בנינו בשנה שעברה מערכת לטיפול מיוחד בעסקים של עולים במשרד התמ"ת. כנראה שאין המשך למדיניות הברוכה הזאת. אם היושב ראש יסכים, אני מבקשת להזמין את נציגי משרד התמ"ת, גם את הסמנכ"ל וגם את המנכ"ל, ולבדוק למה המשרד שינה את המדיניות כלפי העולים.

אני בטוח שהם לא קראו את הוראות יושב-ראש הכנסת לגבי זימון של בעלי תפקיד במשרדים השונים לדיוני ועדות. אם מזמינים נציג כלשהו לוועדה הוא צריך להיות פה, וזה לא משנה אם יש או אין עניין. אני מבקש לכתוב מכתב ליושבת ראש הכנסת שמשרד התמ"ת לא הגיע לדיון מכיוון שאין לו עניין בנושא שבו דנים.

אני אפילו חושבת שהם פחדו להיות כאן.

פחדו או לא פחדו, הם צריכים להיות פה. אם מזמינים גורמים שונים, אז כל מוזמן צריך להיות. הנושא הזה נמצא בעדיפות אצל ראשי ועדות ואצל יושבת-ראש הכנסת. במשרד התמ"ת יש קרן, והיתה תכנית מסוימת, ופתאום אין.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות לעסקים ועם משרד הקליטה בכל מה שקשור לסיוע ליזמות בכלל, וליזמות של עולים בפרט.

איך זה מתבטא בראשון לציון?

ראשון לציון היא עיר ברוכה בעולים, בעיקר עולים מארצות חבר העמים. העולים תרמו לעיר בכלל, ולעסקים הקטנים בפרט, תרומה שהיא יוצאת מהכלל. הם משתלבים כמעט בכל התחומים. אנחנו מטפלים בשנה בערך בכ-400 עולים שמקימים עסקים ופונים אלינו לקבלת ייעוץ והלוואות.


החסמים הבעייתיים שאנחנו נתקלים בהם במגזר העולים שרוצים להיקלט בארץ באמצעות עסק, הם שניים. ראשית, הם לא מצליחים למצוא עבודה, ואין להם אלטרנטיבה אחרת. זה מה שהם יודעים לעשות. בנוסף לשאר הקשיים שעולה נתקל בהם שהם בעיקר חסמים של תרבות עסקית, שפה וידע שבהם אנחנו עוזרים להם בייעוץ, בהדרכות, ובקורסים, קשה להם גם להשיג מימון להקמת העסק. הקרן היחידה היום שמיועדת לעסקים של עולים היא הקרן של משרד הקליטה, ופה ראיתם את המספרים. אבל, כשמדובר בעסקים גדולים יותר של עולים הם פונים לקרנות הוותיקות הרגילות, ובקרנות האלה אין מסלול מיוחד שבא להקל על אותם עולים. בזמנו, היתה פנייה של הקרן של משרד התמ"ת – הקרן לסיוע לעסקים בערבות מדינה שמוכרת בשם "קרן תבור", להפעיל מסלול ירוק לעולים שפונים לקרן בשיתוף עם הקרן של משרד הקליטה, כי אנחנו ראינו שמספר הפניות של עולים לקרן ההיא, ומספר העולים שמקבלים שם הלוואות, הוא נמוך ביחס לממוצע שלהם בכלל האוכלוסייה. זאת נקודה שעדיין לא קרתה, ויש מקום לשיפור פה.


נושא נוסף שהמדינה יכולה לבוא בו לקראת העולים מעבר למה שעושה היום משרד הקליטה, והרשות לעסקים שהיא הזרוע השנייה של המדינה, הוא בכל מה שקשור לעולם המיסוי כלפי עולים. עולה שמגיע לארץ וכעבור מספר שנים פותח עסק, אין לו שום הכרה מבחינת במס. הוא ממוסה באותה רמה כמו כל אדם אחר, למעט כאלה שמקימים עסק במהלך שלושת השנים הראשונות שבמהלך השנים האלה הם מקבלים נקודות זיכוי. גם פה יש איזשהו אבסורד, כאשר עולה שמגיע לישראל מקבל שלוש נקודות זיכוי במס הכנסה בשנה הראשונה, ובשנה השנייה הוא מקבל שתי נקודות, ובשנה השלישית נקודה אחת. דווקא בשנה הראשונה כשהוא מתאקלם ומסיים אולפן נותנים לו שלוש נקודות שהוא לא מצליח לנצל אותן, ובשנים שבהן הוא נקלט ונכנס לשוק העבודה כבר אין לו נקודות זיכוי.

עכשיו אנחנו מבינים למי היו הקלות ברשויות המס, ולמי לא.

צריכים לעשות במדינה חשיבה כללית של כל הגופים הכלכליים, אם זה רשויות המס, אם זה משרד התמ"ת, ביטוח לאומי, משרד הקליטה, על מנת לראות את מכלול החסמים שקיימים לעולים, ויש לא מעט חסמים. משרד הקליטה מוביל מהלכים, אבל הוא בודד בנושא הזה.


בכלל, קשה להקים עסקים בארץ, על אחת כמה וכמה לעולים. מגזר העולים הוא פוטנציאל אדיר. מדובר באנשים מאוד חרוצים שהם עם הגב לקיר, אין להם אלטרנטיבה. הם עושים הכול על מנת שהעסק שלהם יצליח. זה גם בא לידי ביטוי באחוזי ה-default הנמוכים שיש בהלוואת הקרן לעולה. מדובר ב-2% - 3%, ואלו אחוזים מאוד נמוכים אפילו ביחס למצב בבנקים ששם הלווים הם בעלי עסקים רגילים.


התקציבים שמופנים היום לעולים מהמדינה מגיעים דרך שני משרדים, כאשר משרד אחד הוא משרד הקליטה. התקציב שמשרד הקליטה מפנה באמצעות אגף יזמות עסקית לעולים הוא יותר גדול מכל התקציב של הרשות לעסקים בכלל לכל העסקים הקטנים. אם אני לא טועה, וענת אברג'יל תתקן אותי, תקציב אגף היזמות כולל הקרן - - -

ב-2006 לא כולל עודפים עמדנו על 16 מיליון.

וזה מופנה אך ורק לעולים יזמים. לעומת זאת, התקציב של הרשות לעסקים הוא כל כך נמוך שגם אם הם רוצים לעזור, והם עוזרים לעולים, אין להם מאיפה. נדרש פה איזשהו תיקון למגזר הזה.

סליחה, 19 מיליון.

אנחנו בוועדת הקליטה רגילים למתוח ביקורת על אנשי משרד הקליטה שבאים לפה. זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים מחמאות על משרד הקליטה. באמת, כל הכבוד.

זה גוף שעובד מאוד קשה בכיוונים הנכונים.

יש עוד הרבה דברים שעדיין לא שמעתם עליהם. יש לנו פרויקט מיוחד לעסקים לעולים מקווקז בשיתוף עם הג'וינט.

אנחנו עוסקים בהרבה אוכלוסיות, ובין היתר באוכלוסיית העולים כאשר אנחנו מתמקדים בעולים מקווקז, אתיופיה, מסוריה, מאיראן, בנושאי יזמות. יחד עם משרד הקליטה הקמנו מוקדי התמחות. יש לנו מוקד התמחות במט"י נתניה. יש עלייה מאיראן כאשר העולים מאיראן הם אנשי עסקים. הקבוצות האלה צריכות יותר כלים להתמודדות לכניסה לעולם העסקים.


כמו ששמענו, לרשות לעסקים יש תקציב מאוד קטן בכלל האוכלוסייה. פה אנחנו מוסיפים להם עוד חונכויות, חונכות לפני פתיחת העסק כי אין דבר כזה בתמ"ת. לפני שהעולים פותחים את העסק ולפני שהם מסתבכים, מצמידים להם חונך שיבדוק איתם את החוזים ואת פרטי העסק שהם פותחים, ואת ההלוואות. אנחנו מלווים אותם במהלך הפתיחה לאחר הפתיחה יש חונכויות, יש להם קורסים בשפה שלהם, יש להם ספרים וחוברות בשפה שלהם. הקמנו מוקדי נתמכים לאוכלוסיות. שיתוף הפעולה עם משרד הקליטה הוא מאוד טוב.


אני רוצה להעלות בעיה שיש לנו בתחום הזה. למשרד הקליטה יש את ההגבלה של עשר שנים. כלומר, עולה מאתיופיה או מקווקז שרוצה לפתוח עסק, והוא עשר שנים ויום, הוא כבר לא יכול לקבל את התמיכה. מבחינת הג'וינט, אנחנו ממשיכים את התמיכה. לנו את הקטע של תאריך עלייה. זה לכל העולים.

חברת הכנסת מרינה סולודקין ניסתה להוביל מהלך עם אהוד אולמרט שהיה אז שר התמ"ת. רענן דינור הקים ועדה בראשות אבנר ורד, ואני הייתי חברת ועדה. משרד הקליטה מבחינתו, לא יכול לחרוג מעל עשר שנים כי זוהי החלטת ממשלה.

לכן, הייתי צריכה להקים במשרד אחר את הוועדה.

צריך להחליט איזשהו גבול של זמן, החליטו על עשר שנים. רק לגבי אתיופים החליטו על 15 שנים. כלומר, לאתיופים מגיע עד 15 שנה.

אנחנו רוצים לשמוע מה קורה עם עסקים של יוצאי אתיופיה.

אני מתאם את מוקד יזמות ברמה הארצית של יוצאי אתיופיה. התכנית פועלת בשיתוף פעולה של משרד הקליטה והג'וינט. היא מופעלת במט"י נתניה. זהו מוקד יחידי ומיוחד במינו שעוסק בתחום היזמות בקרב יוצאי אתיופיה. לתכנית יש שלוש מטרות עיקריות. ראשית, עסקים קיימים. אנחנו נותנים ייעוץ עסקי וליווי לעסקים קיימים.

כמה עסקים יש כרגע?

התחלנו עם 27 עסקים, וכיום ברמה הארצית ישנם 150 עסקים פעילים. אנחנו מעריכים שישנם עוד קרוב ל-150 עסקים פעילים.

כמה עובדים יש בממוצע בכל עסק?

בדרך כלל העסקים הם קטנים ובהם עובדים 2 עד 5 עובדים.

העסקים הם משפחתיים.

כן. בדרך כלל, העסקים הם עסקי מזון, חנויות תבלינים, מוצרים אותנטיים, שברובם פונים לכלל היעד של יוצאי אתיופיה. המטרה השנייה מתמקדת ביזמים חדשים שרוצים להקים עסק.

האם יש תור של יזמים כאלה?

יש יזמים שפונים ומתעניינים כיצד ניתן להקים עסק, כי האינפורמציה כיצד להקים עסק בישראל ומה המשמעות של זה, חסרה להם. המוקד נותן להם את השירות מרמה של קורסים ביזמות עסקים, בניית תכנית עסקית, ועד לרמה של ליווי אחרי הקמת העסק עד שבעל העסק בשל לנהל את העסק באופן עצמאי.

זה באזורים בהם גרים רוב יוצאי אתיופיה.

הפעילות שלנו מתרכזת בעיקר באזורים בהם יש אוכלוסייה גדולה של יוצאי אתיופיה. למשל, בנתניה, רחובות, עפולה, אשקלון, קריית מלאכי, אשדוד.


המטרה השלישית שלנו שהיא לא פחות חשובה, היא העלאת והגברת המודעות בקרב יוצאי אתיופיה משום שרמת המודעות והאינפורמציה היא חלשה.

האם הכול נעשה בעברית?

הכול בעברית. אנחנו מגייסים את כלי התקשורת של בני העדה לטובת הפעילות שלנו, כאשר הכוונה לרדיו, טלוויזיה, עיתונות. מעבר למדיה, אנחנו עושים קורסי הסברה בתחום יזמות לעסקים, במטרה לתת כלים בסיסיים. מכיוון שהם לא צורכים מידע, אנחנו מעבירים להם את המידע בדרכים שונות.

אתה אומר שישנם כרגע 150 עסקים פעילים. כמה עסקים נפלו, וכמה עסקים עומדים חזק?

ישנם 150 עסקים פעילים, כאשר אנחנו עמדנו בקרוב ל-200 עסקים. כלומר, ישנה נשירה. ישנו גידול, ואנחנו מזהים את הפוטנציאל של זה. מבחינתי, 150 העסקים הם החלוצים של היזמות. אבל, אנחנו צריכים להגיע לנקודה שבה נפרוץ את מעגל היזמות כלפי מעלה.


אני רוצה להתייחס עכשיו לחסמים ולקשיים שיש בפני עולי אתיופיה שרוצים להקים עסק. ראשית, יהודי אתיופיה הם אנשים שניהלו משק עצמאי באתיופיה. הם עסקו באופן עצמאי בנפחות, בטקסטיל, בפחם, ובשאר תחומים. עניין הבירוקרטיה זר להם, משום שהמימשל האתיופי התערב מעט מאוד בעסקיהם, אולי שלוש פעמים בשנה. פעם אחת, כאשר הוא מגייס לצבא. פעם שנייה, כאשר הוא בא לגבות מס. מעבר לזה, לא הכירו את המימסד ולא עבדו איתו. כאשר יהודי אתיופיה הגיעו לארץ, מעבר לקשיי ההיקלטות הרגילים של שפה ותרבות שיש לכל עולה, הם נתקלו בתופעה חדשה לגביהם של הבאת אישורים ועבודה עם המימסד, ובירוקרטיה. זה מאוד הקשה על היקלטותם.
יוצאי אתיופיה היו יזמים, עצמאיים, ובעלי יכולת ניהול משק, בארץ מוצאם.

זה גם קשה ליוצאי גרוזיה ורוסיה.

נקודת המוצא שלי היא שהם היו שם עצמאיים והם ידעו הרבה דברים, וכאן הם לא יכלו לפתח את הדברים שבשבילם הם טבעיים.

בדיוק, וכאשר יוצאי אתיופיה הגיעו לארץ היה להם blackout. מאנשים עצמאיים הם הפכו פתאום להיות תלויים בבירוקרטיה ובמימסד, וזה יצר אצלם חוסר אמון וכל דבר נראה להם בלתי פתיר. נותני השירות בתוך הקהילה לא תמיד מצאו את הדרך הנכונה, וזה היה אחד החסמים בפני פעילות.


לאנשים שרצו להקים עסק, ליזמים, לא היה הון אישי. הם מתחילים מנקודת אפס. מצב זה יוצר בעיות כשהם הולכים לבנקים וכשהם ניגשים לקרנות. מבחינתי, יזמות זה השתלבות בחברה הישראלית ויש אנשים שרוצים להקים עסק להתפתח, ולהשתלב בחברה הישראלית.

האם רוב האנשים שייכים למשרד הקליטה או לא?

אנשים שבאו במסגרת "מבצע משה" כבר לא שייכים למשרד הקליטה כי הם מעל ל-15 -20 שנה בארץ. אנשים שבאו במסגרת "מבצע שלמה" הם כבר לקראת יציאה מתחום ההקלות של משרד הקליטה.


הרקע התרבותי השונה והמנטאליות השונה, מצריכים יחס מיוחד, וכלים מיוחדים לקהילה. הגישה והתפיסה צריכות להיות שונות מהגישה והתפיסה לגבי שאר האוכלוסייה. אנחנו מזהים שני דורות. ישנו דור המדבר, דור האבות שלנו שהגיע לכאן, וישנו הדור שנולד פה או הגיע בגיל צעיר. יש קונפליקט בין הדורות. הצעירים המלומדים רוצים לצאת, אבל בסופו של דבר הם חוזרים למשפחה והם נכנסים לתוך מעגל.


יש אקדמאים שלומדים בכל התחומים והם רוצים לתת שירות לכלל החברה. אנחנו מזהים שלאחר שהם למדו, ולאחר שהם רכשו השכלה, הם חוזרים לקהילה. זה מעגל סגור שאי אפשר לפרוץ אותו.

זאת אומרת, צריך לעשות שינוי משום שהם לא מקבלים השכלה בתחומים שבהם הם יכולים להיות עצמאיים, ולצאת לעולם הגדול.

זה התפקיד של המוקד. המוקד באמת מכוון לאותם מקומות ומסלולי הכשרה שבהם אפשר להקים עסק עצמאי. זמיר ג'גנאו מדבר על 4,000 אקדמאיים יוצאי העדה, הוא מדבר על 30 עורכי דין.

צריך לתת העדפה מתקנת לצעירים כדי שהם יוכלו להשתלב במעגל היזמות והעסקים.

צריך לתת להם דחיפה להיות עצמאיים בכל מיני תחומים כמו: תעשייה, מסחר, חקלאות, ולשבור את התלות במשרדים ובבירוקרטיה.

הרבה מבני העדה רואים את ההישג הגדול ביותר שלהם בלהיות עובד מדינה. אבל, בתחום היזמות יש פוטנציאל גדול מאוד. יש לו מעט מאוד חסמים שקל לטפל בהם. חסם אחד שהוא אופייני לכל העולים, הוא מעין מסלולים ירוקים בנושא של קרנות מימון קיימות. מסלול ירוק זה מסלול שאומר שמספיק פעם אחת להביא תצלום של תעודת הזהות, ולא צריך להביא את זה שלוש פעמים. חוסר האמון במערכת מתפתח מהאקטים המאוד קטנים מול המערכת הבנקאית, והטפסים, שהוא לא מבין אותה. כשהוא לא מבין אותה הוא חושב שיש יחס מפלה כלפיו.

צודק במאה אחוזים. איך התקציב של המוקד שלכם בתחום היזמות?

משרד הקליטה נתן כ-200,000 עד 2006, והג'וינט בדרך כלל נתן אותו הסכום.

משהו כמו 400,000 אלף דולר. היום אנחנו עושים פרויקטים לשלוש שנים.

ההישג הגדול הוא שזה תכנית לשלוש שנים. פעם ראשונה אפשר לעשות פעולות שיש להן המשכיות.

זה מופת ודוגמה להתפתחות כל המשק שלנו.

הגיע לפה גבי רובז מלשכת מנכ"ל משרד התמ"ת.

אני מתנצל על האיחור.

הגיע לפה גם חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאני צריך לתת לו זכות דיבור, ואחר כך

נמשיך.

כבוד היושב ראש, תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה במסגרת יום העסקים בכנסת. אנחנו יזמנו את היום יחד עם הרשות לעסקים הקטנים, על מנת להעלות את נושא העסקים הקטנים והבינוניים בכלל, על סדר יומה של הממשלה ושל המימסד, כפי שמגיע לו. אנחנו חילקנו את הנושאים השונים שקשורים לעסקים הקטנים בין הוועדות השונות, כאשר לוועדת העלייה הקליטה יש תפקיד חשוב בכל נושא יזמות של עולים.


ברשותכם, אני אתייחס לכמה נקודות שהן משותפות גם לבעלי עסקים ותיקים וגם לעולים. אבל, החסמים של יזמים עולים הם יותר קשים משל ותיקים מעצם זה שהעולים הגיעו לפה כשחלק מהמטען של חייהם נשאר מאחור. קראתי פה מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה. מצוין פה שלרשות היזמים עומדת קרן בערבות המדינה, וזה מעשה מצוין שהיה עוד בקדנציה הקודמת. באתי לפה מוועדת הכספים ושם נשאלה השאלה, כמה מבעלי העסקים ומהיזמים, יכולים בכלל לנצל את ההלוואות שניתנות על-ידי קרן תבור? אלה שמבוססים, אלה שמושרשים חזק, אלה שיש להם השקעות בבנק והם מוכרים על-ידי הבנקים, הם מקבלים את הסכומים האלה ביתר קלות. אפילו שהמדינה נותנת ערבות של 70%, והבנקים - 30%, הם מחפשים בטחונות. ברגע שהם מבקשים ביטחונות מבעלי עסקים, במיוחד מעולים חדשים שרק הקימו את העסק ואין להם עדיין הון לשעבד אותו לבנק, הם לא מקבלים.


ניתנו לנו מספרים לגבי השאלה כמה עסקים בצפון קיבלו הלוואות. מתוך 80,000 עסקים בצפון שכמעט וקרסו בעקבות המלחמה, 1,200 עסקים קיבלו הלוואות. השאלה שצריך לשאול היא, כמה ביקשו? אין לנו נתונים לגבי השאלה כמה ביקשו, או שמסתירים את הנתונים האלה או שלא אומרים אותם. מכל מקום, גם אם מעט עסקים ביקשו זה בדיוק מהסיבה שהם יודעים שהם לא יקבלו אותה. זה החסם שאנחנו צריכים לשבור.


יש קרן הטבות לעולים חדשים. יש שם בעיה כי ישנה מגבלה של עשר שנים ותק בארץ.

זו הקרן לעולה העצמאי.

הקרן הזאת היא ליזמים עולים חדשים. מבצע משה היה לפני מעשר שנים, והעולים שהגיעו במסגרתו מוגדרים עדיין כעולים חדשים. אבל, הם לא זכאים לקבל את ההלוואה הזאת. לדעתי, צריך לבחון גם את הסוגיה הזאת, כי רוב העלייה, גם מברית המועצות וגם מאתיופיה, הגיעה לפני עשר שנים, ויכול להיות שאנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מרחיבים את הגבולות.

אתה לא היית כאן כשאמרנו שלעולי אתיופיה זה עד 15 שנה.

בסדר, אבל גם 15 שנה עדיין לא כוללים את רוב העולים. נושא אחר הוא נושא החונכות. יושב פה גבי רובז ממשרד התמ"ת, ואני יודע שמשרד התמ"ת מטפל בזה שהפרויקט הזה ייכלל תקציבית במשרד. אבל, כל פעם הפרויקט הזה עולה ויורד בגלל אילוצים תקציביים. פרויקט חונכות לעסקים קטנים וליוזמות של עולים חדשים הוא הכרחי, כי יש צורך בליווי לפחות בשלבים הראשונים שהם בארץ. מר רובז, אנחנו צריכים לשמור על כך שתקצוב נושא החונכות, עם דגשים מסוימים לאוכלוסיית יזמים עולים חדשים, צריך להתקיים במסגרת המשרד.


נושא אחר הוא דמי אבטלה לעצמאיים. בוועדת העבודה והרווחה דנו עכשיו בהצעת חוק של חבר הכנסת יורי שטרן, שהצטרפתי אליה, לתת סוף סוף דמי אבטלה לעצמאים. תארו לעצמכם עולה חדש בן ארבעים שהוא מהנדס. הוא יודע בוודאות שהוא לא יכול לעבוד במקצועו, והוא מחליף את המקצוע שלו ביזמות ומקים עסק. כשהוא מקים עסק הוא יודע בוודאות שאסור לו לטעות, כי ברגע שהוא פושט את הרגל הוא לא יקבל דמי אבטלה. יש לו שתי ברירות: או להשקיע את כל סל הקליטה ואת כל הכסף שהוא אגר בארץ ובכל זאת להסתכן ביזמות, ואולי ליפול, או בכל זאת לנסות במשך עשרות שנים לחפש עבודה לפי המקצוע, ואולי בסופו של דבר להגיע לתכנית ויסקונסין, ולהיות שם עבד. אבל, זו הברירה שיש לו. את זה אנחנו צריכים לתקן, לא רק בגלל עולים חדשים. יזמים עולים נופלים בקטגוריה הזאת.


בוועדה אחרת עלה הנושא המוניציפאלי. העולים החדשים מקימים עסק וצריך לחשוב מקרו, ולפטור אותם מארנונה בשנתיים הראשונות עד שהם יוכלו להתרומם. אני לא יודע האם צריך לעשות את זה באמצעות חוק עזר עירוני, או בחקיקה ראשית שאנחנו צריכים ליזום, האם זוהי החלטה של משרד הפנים בתקנות משנה, כדי לעזור לעסקים.


אני לא רואה פה את אירנה נציגת התאחדות יזמים בישראל.

היא הודיעה שהיא תגיע.

מעכבים אותה בחוץ.

זו כבר הפעם השנייה שסיעת "ישראל ביתנו" הסיעה שאני מייצג אותה, עוזרת ומזרימה תקציבים להתאחדות יזמים שנועדה לעזור לעולים חדשים לפתח כלים עבור עולים חדשים, ואפילו לתת הלוואות שלא נכללות במסגרת ההלוואות הפילנתרופיות. זה עוד כלי שעומד לרשות עולים חדשים. אני מקווה שבעזרת גם הסבסוד שלנו זה יתאפשר.


נושא אחרון הוא נושא המט"ים. המט"ים הם הכלי הכי חזק שיש בכל העיסוק בעסקים קטנים, כי אלו הלשכות שיש להן נגיעה יום יומית עם בעלי העסקים עצמם שפונים למט"י אם יש קושי מסוים להקים את העסק, ואם יש צורך בליווי העסק. מר רובז, אנחנו מנהלים איזשהו דיאלוג. אבל, תאמין לי שכולנו באותו כובע. אנחנו צריכים למצוא דרך להעצים את המט"ים גם מבחינה תקציבית, גם מבחינת האצלת סמכויות, כדי שיהיו להם הרבה יותר כלים לעזור ליזמים בכלל, וגם לאוכלוסיות חלשות בפריפריה, למגזרים שונים, למגזרים של עולים חדשים. זוהי חובתנו. שוב, תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה בוועדה.

משרד התמ"ת עומד מאחורי הקרן לעסקים בערבות מדינה, ונמצא פה נציג משרד התמ"ת. בקרן לערבות המדינה, המדינה נותנת 70% ערבות, והיזם צריך להביא 30% בטחונות כספיים. אפשר לעשות כאן איזשהו מסלול ירוק לעולים שפונים לקרן, כדי להקל עליהם. אפשר להקל כך שהמדינה תסתפק ב-15%, ולא ב-30%, כי מדובר בעולה. לחלופין, אפשר לעשות מטש'ינג בין הקרן הזאת לקרן של משרד הקליטה שזה גם תקציב המדינה, על מנת לסייע לעולה גם בנושא הביטחונות וגם בקטע של הגשת המסמכים, הטופסולוגיה, והכנת התכניות העסקיות לקרן, באמצעות הקרן שכבר קיימת. כך נוכל להגדיל הרבה יותר את כמות הפונים ואת מספרם של אלה שמצליחים לממש את ההלוואות.

אני מתנצל, אני צריך לרוץ לוועדות אחרות.

אני מתנצלת על כך שאני צריכה לעזוב באמצע הדיון. אני מוזמנת לדיון בוועדת החינוך בחוק שהוא מאוד חשוב ליושב ראש הוועדה.


קודם כל, לא אהבתי את זה שנציגי התמ"ת הגיעו לדיון באיחור של ארבעים דקות, אנחנו הרי לא יושבים כאן סתם. שנית, אני חשה שישנו שינוי במדיניות משרד התמ"ת. לפני שנה התחלנו בתהליכים שנתנו טיפול מיוחד לעסקים של עולים חדשים שהם יותר מעשר שנים בארץ. אבנר ורד היה אחראי להרבה דברים, ועכשיו אנחנו מבינים שמתחילים עוד הפעם מאפס, וכל העניינים. קרן תבור לא עוזרת לעסקים של עולים. כולנו היינו צריכים להיות במלחמה אחרת, במלחמה נגד תכנית ויסקונסין שהיא גם במשרד התמ"ת, ולכן לא יכולנו להתעסק בנושא הזה באינטנסיביות. עניין ויסקונסין נמצא כעת בבג"ץ, ויש לנו זמן עכשיו לחזור ולטפל בנושאים אלו. בזמנו, רענן דינור החליט על קרן פרטית להלוואות לעסקים של עולים, וכל הטיפול המיוחד בעולים חדשי, כמו הטיפול שנותן המשרד לערבים ולחרדים. אנחנו מאוד מבקשים מהשר ומהמנכ"ל לחזור ולטפל בנושא. יש לי עכשיו קצת זמן לחשוב ולעסוק בנושא עסקים קטנים של עולים, ואני מבטיחה לכם שאני אחזור לטפל בזה. אתם יודעים שאנחנו בכנסת מאוד מאוד ביקורתיים כלפי זה שאין במשרד המשך למדיניות שהיתה. אי אפשר להתחיל מאפס כל קדנציה.

אני מצטרף לברכות, שמעתי רק דברים טובים על העבודה שאתם עושים.

מועצת ארגוני עולים בנתה תכנית לגיוס עולים ותיקים מצליחים שיש להם עסקים בכל התחומים. מדובר בעורכי דין, רואי חשבון, שמתנדבים ונותנים ליווי. הליווי שלהם שונה מהליווי שעושים מט"י, וארגונים אחרים. למשל, אנחנו לוקחים עולה שרוצה לפתוח מסעדה, למסעדה של מישהו שמדבר בשפה שלו. הוא מראה לו את המטבח, את המקומות שבהם קונים ציוד חדש או משומש, ולמעשה נותנים לו טיפים שארגונים במימסד לא יכולים לתת. בכמה מקומות כתוב שישנו חוסר אמון במערכת המימסדית, אבל הם כן נותנים בנו אמון. לפעמים העולים עושים טעויות. למשל, עולים מארגנטינה שפתחו מסעדות עם אוכל דרום אמריקני שמיועד רק לארגנטינאים, וכך קרה שקהל היעד היה מאוד מצומצם. צריך לעבוד יותר פתוח. במקומות האלה אנחנו יכולים לעזור בעזרת טיפים שונים שאנחנו נותנים.

אנחנו גומרים עכשיו את הפרויקט, עושים קצת ליטוש. הסוכנות היהודית ביקשה שאנחנו נעביר את זה בוועד הפועל הבא. אנחנו נקבל את הפניות מלשכות השליחים בחוץ לארץ. אני חושב שאפשר לעבוד עם ישראלים שנמצאים בחוץ לארץ בנושא זה. כאשר העולים באים לביקורי גישוש בארץ אנחנו לוקחים לאנשי עסקים שמדברים אותה שפה, ועוסקים באותו עסק. זה תוספת מאוד חשובה לכל המערכת, ולכל מה שקיים היום. אם תרצו אנחנו נעמוד לרשותכם, לרשות כל הארגונים והמוסדות, כדי לעזור לכם.

יש לנו מינהלת מתנדבים שהוקמה ברשות לעסקים קטנים, ששותפים לה משרד הקליטה והג'וינט, ומשרד הרווחה. המט"ים אמורים לגייס את המתנדבים, ולסייע. זה אמור לענות על נושא החונכות שמשרד התמ"ת מידי פעם מפסיק.

אנחנו מנסים לגייס מתנדבים מכל הקהילות.

אנחנו הקמנו, ומט"י ראשון לציון אחראי לזה, אתר אינטרנט. יש לנו אתר אינטרנט מוכר וידוע שנקרא: To Be in Israel. הוא פועל בחמש שפות, הוא אינטראקטיבי, הוא און-ליין. פה בארץ יושבים עולים שמדברים בשפתם של אלו שנמצאים בחוץ לארץ. בדיקות היתכנות ותכניות עסקיות מתבצעות אינטרנטי. זה עובד יפה ונהדר.

אני בחרתי להשתתף בדיון בוועדת העלייה ולא בוועדת הכספים משום שזהו נושא שהוא יותר קרוב אליי. אנחנו לא מדברים על מימון ממשלתי משום שזו קרן פרטית שמגייסת כסף מחוץ לארץ. אנחנו עובדים היום עם ארבעה בנקים, ואנחנו מעמידים את הערבויות מול ההלוואות. הקרן נועדה לא רק לעולים חדשים, וכמובן שיש לנו עדיפות לאזורי פריפריה ואנחנו מנסים לעזור גם לעסקים של עולים חדשים. המטרה היא לעזור לאזור פריפריה, ולאפשר מקומות עבודה חדשים.


שמעתי פה ביקורת על קרנות ממשלתיות. אנחנו קרן פרטית, ולכן יותר נוח לנו לקבל החלטות ולשנות את המדיניות שלנו. הקרן קיימת משנת 1994, ובמהלך השנים נתנו פתרון לעסקים קטנטנים כמו עסק ביתי, והיום אנחנו מעמידים הלוואות מ-5,000 שקל ועד 600,000 שקל. כלומר, ישנו פתרון גם לעסקים בינוניים.


אנחנו מכינים סטטיסטיקות גם לתורמים שלנו, ומשנת 1994 עד עכשיו אנחנו עמדנו בין 18% ל-20% עסקים של עולים חדשים. זה בהתאם למגזר העולים החדשים בארץ. אנחנו נתנו פתרון גם לעסקים בצפון שנפגעו במהלך המלחמה, אנחנו היינו הראשונים שנתנו מסלול מהיר לעסקים בצפון. מ-12 ליולי 2006 ועד סוף שנת 2006 קיבלנו יותר מאלף פניות מעסקים קטנים ובינוניים בצפון, ונתנו 400 הלוואות. זה די סביר מבחינת אחוזים. כשאני הכנתי את הסטטיסטיקה לגבי עסקים שפנו אלינו, ופתרונות שאנחנו נתנו להם, התברר שאחוז העסקים של עולים חדשים הוא נמוך מאוד, הוא 8%. כלומר, אלו שקיבלו הלוואות בעקבות המלחמה. זה במסלול מהיר, ויתרנו על תוכניות עסקיות וניסינו לתת פתרון תוך חודש ימים. ההלוואות שם היו עד 60,000 שקל, וגם מעל 60,000 שקל. אנחנו לא מדברים שם על בטחונות, בטחונות זה מקסימום ערב אחד. ניסיתי לנתח את המצב, והגעתי למסקנה שאפילו כאשר נותנים את הפתרון לכלל העסקים בארץ, העסקים של עולים חדשים הם האחרונים לקבל את האינפורמציה. אנחנו לא פרסמנו את זה לאוכלוסייה מסוימת, אלא נתנו את האינפורמציה לארגונים כמו מט"ים ויחידות כלכליות, ואת רוב הפניות בצפון קיבלנו באמצעות מט"ים וחברות כלכליות. למרות שלמט"ים יש קשר עם עסקים של עולים חדשים, העובדות הן שעולים חדשים קיבלו את המידע באיחור או שלא קיבלו כלל, ורק 8% עסקים בצפון קיבלו במסלול מהיר, לעומת 18% עסקים בדרום ובמרכז.

אני לא יודעת ממי קיבלת את הנתונים, אבל לנו יש נתונים אחרים כי אנחנו מממנים את זה. המט"ים בגליל, בכרמיאל, בנצרת עילית ובעכו, עבדו מאוד חזק כך שהמעקב היה אינטנסיבי. הסוכנות היהודית העמידה סכום של כ-4,000 שקל העמידה לכל עסק קטן, והוא היה צריך למלא רק כמה טפסים. את מדברת על אחוז מסוים של עסקים של עולים, ולדעתנו מדובר ביותר. הם לא הגיעו אלייך כיוון שהם הגיעו אלינו לקרן לעולה העצמאי.

הקרן לעולה עצמאי פעילה בכל האזורים, ולאו דווקא בצפון.

אנחנו הכפלנו את ההלוואה לתושבי הצפון בעקבות המלחמה. עשינו מסלול מהיר של 24 שעות. הסוכנות נותנת 4,000 שקל, ואנחנו נותנים עד 70,000 שקל. לא מדובר בסכומים קטנים.

אנחנו לא מתחרים עם קרנות אחרות, אנחנו תמיד ניסינו להשלים את המוצרים בשוק. מדובר ב-8% מקבלי הלוואה, וכשאחוז הפונים הוא פחות או יותר אותו אחוז. זה לא שאנחנו דחינו יותר בקשות של עולים חדשים. אצלנו האחוז זהה גם בפניות וגם באישורים.

האם אתם שוקלים לתת מסלול ירוק לעולים בקרנות שלכם? התנאים שאתם מציעים לכלל האוכלוסייה ולעולים הם אותם תנאים.

יש לנו פתרון לכלל האוכלוסייה כשאנחנו מאשרים את ההלוואות עד 40 – 60 אלף שקל לפעמים בלי ערב, וזה כבר פתרון. אני לא חושבת שזה נכון להוריד את הריבית לעולים חדשים. בהלוואות יותר גדולות מדובר בערב אחד או שניים. אבל, אם זה 40% בלי ערב אז אין שום סיבה שהלקוח לא יקבל את האשראי, ואנחנו מאשרים את ההלוואה. יכול להיות שהיעדר המודעות של עולים חדשים למה שקיים בשוק היא זו שיצרה את האחוז הנמוך בקרב עולים חדשים.

התרגלנו למשרד הקליטה, אתם לא כל כך מפרסמים. אולי משרד הקליטה צריך לפרסם שיש עוד קרנות.

במסמך שהכין לנו מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אתם מוצגים כקרן שנותנת העדפה לעסקים בבעלות נשים או מגזר ערבי.

זה לא נכון. נכון שיש לנו מסלולים לנשים, ויש לנו קרן מיוחדת לערביי ישראל. אבל, יש לנו את המסלול שקיים משנת 1994 לכלל האוכלוסייה של הלוואות יחסית גדולות מ-80,000 שקל ומעלה.

עולה חדש מעדיף מסלול פחות מימסדי, ומסלול שמוביל אותו פחות בנבכי הבירוקרטיה. קרן קורת מצטיירת יותר מסובכת מבחינת הטפסים, הבירוקרטיה והפרוצדורה, מהקרן לעולה החדש.

אנחנו לא מתחרים עם אף אחד. אנחנו בקרן קורת מדברים על טיפול של חודש, חודש וחצי מקסימום. עד כמה שידוע לי, בקרנות אחרות זה יכול לקחת חודשיים-שלושה-ארבעה. לדעתנו, לוקח מקסימום חודש וחצי למלא שלושה דפים, לשלוח אלינו, ואחר כך להגיש תכנית עסקית באמצעות מט"י או יועץ מורשה.

חבל שקרן קורת לא מכירה בתכנית העסקית שמט"י מכין. אולי נשב ונעשה התאמות בתכנית העסקית, זה יכול מאוד לסייע לעולים. קרנות אחרות כן מכירות בתכנית העסקית שלנו.

האם אתם מסכימים?

אנחנו לא רק מסכימים, אבל אני רוצה שתבינו שאנחנו קרן שמגייסת כסף לפעילות בארץ. אם התורמים שלנו רוצים שתהיה עדיפות להלוואות, לערבויות, אז אנחנו נותנים את זה לערבויות. ב-2006 אנחנו הצלחנו לגייס כסף לחונכות וליווי, ובגלל שאנחנו קרן פרטית ואנחנו לא צריכים אישור של אף אחד, הכסף מייד עובר לליווי וחונכות וגם לעזרה בהכנת תוכניות עסקיות והלוואות קטנות מ-5,000 שקל עד 60,000 שקל. אנחנו לא ממנים תוכניות עסקיות להלוואות גדולות. זו היתה יוזמה שלנו, כאשר שנים ניסינו להביא כסף גם לפעילות בליווי וחונכויות, הכנת תוכניות עסקיות.

חבל שיש כפילות.

זה לא כפילות, אלא השלמה. תאמינו לי שאני אשמח לאשר כמה שיותר.

אתם צריכים לשבת יחד ולדון בנושא. מר רובז, בבקשה.

קודם כל, אני מתנצל על האיחור. הוא לא היה מכוון חלילה, אנחנו לא מתכוונים לזלזל בוועדה. היה צריך להיות כאן מישהו אחר, ואנחנו נבדוק אחר כך למה הוא לא הגיע. אני רצתי לכאן מדיון עם שגרירות ארצות-הברית.


לגבי דבריה של חברת הכנסת סולודקין בהקשר של קרן מיוחדת שנסגרה עם רענן דינור - אני אברר את זה. אם ישנה קרן כזאת אנחנו נשמח להמשיך אותה, אני לא יודע עליה.

הוגשה בקשה והנושא לא נסגר.

בתחילת הקדנציה הגענו למסקנה שהקרנות שהמדינה מעמידה לטובת עסקים קטנים, קרן תבור ודומיהם, לא טובה רק לעולים, אלא היא לא טובה גם לישראלים, והניצול בה הוא מאוד נמוך. אתם צריכים להבין שיש לנו שותף לכל הקרנות וזה משרד האוצר שמטיל מגבלות שמקשות עלינו. אנחנו מנסים לשנות כי גם אנחנו רואים בעסקים הקטנים מקור מאוד חשוב של תעסוקה, והם תורמים לצמיחת המשק. אנחנו עובדים מול האוצר בנושא שינוי התנאים כדי שיהיה קל יותר לגשת לקרנות האלה.


אני לא אהבתי את האמירה של הגברת סולודקין שאנחנו עושים פעילויות לחרדים ולערבים. אנחנו עושים פעילויות לכל מי שהוא חלש ואפשר לצרף אותו לכוח העבודה בישראל כדי שהתרומה למשק תהיה גדולה יותר. אני לא צריך לדבר על הפעילות שלנו ביחס לעולים, בטח אירנה תיתן מחמאות אחר כך. אנחנו עושים פעולות לכולם, אנחנו משתדלים שכסף יגיע לכל המגזרים.


חבר הכנסת סטס מיסז''ניקוב שאל לגבי החונכויות – המכרז של החונכויות רץ עכשיו. בקריטריונים לבחירת הזוכים יש עדיפות למי שיודע לטפל באוכלוסיית עולים חדשים. אנחנו כן מתייחסים לנושא הזה גם בנושא של חונכויות. בשנה שעברה המשרד הוציא 15 מיליון שקל על חונכויות, התקציב השנה קוצץ. אנחנו נקווה שלפחות נוציא את הסכום הזה גם מעודפים של שנה שעברה, וגם מהתקציב של השנה. אין לנו כל כוונה להחזיק את הכסף, אנחנו רוצים לממש את הכסף הזה. המט"ים יכולים כאן להעיד, הם מגישים בקשות, הם רצים בשטח. כל בקשה שמאושרת, אנחנו רצים עליה. אין לנו בעיה עם זה.


לגבי הכסף שמגיע למט"ים – המנכ"ל החליט השנה שהמרכיב של תקציב הרשות לעסקים קטנים ישונה, ושהרוב הגדול ילך לטובת המט"ים. זה כבר בא לידי ביטוי בתקציב 2007 כאשר רוב הכסף מחולק למט"ים, ולא לתקורות של הרשות לעסקים קטנים.

על סמך ניסיון שלי אני רוצה לציין שיחס משרד התמ"ת השתנה מקצה לקצה. ההנהלה החדשה של משרד התמ"ת מייחסת חשיבות רבה לנושא עסקים קטנים. כל פנייה שלי למשרד התמ"ת קיבלה תגובה. קיבלנו תשובות לכל השאלות. אני מאוד מקווה שכך נמשיך, ונשתף פעולה עם המשרד. השינוי הוא לטובה.

אני רוצה להדגיש שצריך להיות מסלול ירוק לעולים בהלוואות. כאמור, לעולים אין הון עצמי. יש לנו יזמים בעלי פוטנציאל, אבל נקודת התורפה שלהם היא ההון העצמי. צריך למצוא פתרון לנקודה הזאת. כמו כן, חשוב מאוד להרחיב את שירותי הליווי, הייעוץ והחונכויות, כי מה שקיים הוא לא תמיד מספק. ישנם יועצים ברמה הארצית שמגיעים לבעלי עסקים, ולהם אנחנו עושים סדנא לקראת המפגש שלהם עם בעלי העסקים כדי ליצור אימון בין הצדדים. צריך להפנות תקציבים לפרויקטים ארציים שיש להם אחיזה כלכלית. אנחנו רוצים לאחד ברמה הארצית מספר עסקים שעוסקים באותו תחום. כמו כן, אנחנו רוצים לפרוץ את מעגל העיסוקים שלהם. כלומר, שלא יפתחו רק חנויות תבלינים, קמח. גם את אזורי הפעילות שלהם אנחנו רוצים להרחיב כך שהם יופנו לכלל הציבור ולא רק בקהילה. צריך לבצע פה עבודה אינטנסיבית בשילוב משאבים כדי להניע את הגלגל, ולהרחיב את מעגל החלוצים בתחום זה.

אני מכיר ויודע שהמצב הוא לא כל כך פשוט, ולכן אני פונה לכולם לעזור אחד לשני בנושאים השונים. אנחנו עסוקים פה כל הזמן בכיבוי שריפות, וכולם צריכים כאן להתגייס.

אני מייצגת את עמותת "קול האישה", ובעצמי יוזמת. בעבר עבדנו עם מט"י. העמותה שלנו כרגע היא לנשים, אבל אנחנו פתוחים ורוצים מאוד לעזור לעולים. אנחנו עושים סדנאות כמו "סדנא - נשים מבשלות עסק" לנשים שטובות בבישול ורוצות להקים קייטרינג ומסעדה. קיבלנו כסף מקרן ירושלים בסך 200,000 דולר ועשינו קורס שבו השתתפו 30 נשים. 1,000 נשים בירושלים פנו, אבל לא היה לנו תקציב לעשות עוד קורסים. כל 30 הנשים שהשתתפו בקורס פתחו עסקים קטנים בירושלים גם בבית. אבל, זו בעיה לפתוח עסק כזה בבית כי אין לנו אישור משרד הבריאות.

איך פתרתם את הבעיה של רישוי עסק?

עובדים עם אנשים פרטיים, וסומכים על האנשים. יש לנו גם מטבח קהילתי שנמצא בקריית יובל בתחום כפר השבדי-אלווין. נמצאות שם 8 נשים, וגם אני בינהן, שמבשלות 300 ארוחות ביום לחוסים שנמצאים במקום, ואחר הצהריים מוציאים ארוחות לקייטרינגים, למסעדות, לבתי ספר. אנחנו פותרים גם את בעיית התלמידים שלא מקבלים ארוחות בבתי הספר, ונותנים להם ארוחות.

לא הבנתי איך פותרים את בעיית הקמת העסק לבישול כשהעסק נמצא בבית?

המטבח הזה קיים כדי שנשים יבואו לשם בזמן הפנוי, ויבשלו במטבח הזה.

הבעיה של רישוי עסקים היא חסם מאוד בעייתי.

זהו, אף אחד לא מרים את הכפפה הזאת.

אני רוצה להתמקד באזור הדרום כי אני מכיר את הבעיות שיש לעסקים שם. הבעיה המרכזית היא חוסר חיבור בין העסקים וחוסר מידע. אלו דברים חשובים. בתקופה האחרונה שמתי לב שכאשר ישנו אירוע מסוים בנגב כמו הנשף השנתי שהיה לפני שבוע, משתתפים בו הרבה עסקים, אבל לא עסקים של עולים. הם כאילו לא קיימים. זה אומר שאו שלא מזמינים, או שישנו חוסר מידע. העסקים חייבים להיות מחוברים בינהם. בתקופה האחרונה העסקים החדשים והוותיקים מחפשים את עצמם במרכז הארץ או בצפון הארץ, או שהם נסגרים לגמרי. לפעמים הם הולכים לחפש את עצמם באוקראינה, ברוסיה, בחוץ לארץ, וזאת במקום שהם יישארו פה. צריך לחשוב איך לחבר בין העסקים השונים. אולי אפשר לעשות כנסים, תערוכות וירידים, כדי לתת להם יותר אפשרויות לדעת מה קורה. העסקים בדרום צריכים לדעת מה קורה בצפון הארץ, וכן עסקים בצפון ובמרכז צריכים לדעת מה קורה בדרום. בדרום יש חקלאות, היי-טק, ותעשיות שונות. האופציות שם הן ללא סוף.


ישנה עזרה לאמנים עולים שנמצאים עד עשר שנים במשרד הקליטה, ולאמנים עולים מגיע סיוע כשהם משתתפים בפרויקטים שונים. הם מקבלים 1,700 - 1,800 כסיוע בהשתתפות בפרויקט מסוים. בשנה שעברה הבנקים סגרו את כל הברזים, והם לא נותנים מסגרת ולא כלום. אם הם נותנים אז מדובר במסגרת של תשלום פעם אחת ארנונה, ובזה זה נגמר. כדי שאדם יתקדם בעסק שלו הוא צריך לקבל לפחות מומחה אחד שמתחיל לעבוד יחד איתו, הוא גם צריך לדעת איך לשווק את העסק שלו כדי להתקדם. העסקת מומחה ואיש שיווק היא עניין לא זול, מאיפה בעל העסק ייקח את הכסף למימון הדברים האלה? האם אפשר לעזור לעסקים חדשים בזה? האם אדם שמבקש עזרה יכול לקבל אותה, או לא?

במסגרת חונכות, כן. אבל, אתה מדבר כאן על השתתפות בשכר, וזו סוגיה.

לא מדובר על טווח ארוך, אלא לפחות על שלב ההקמה, לשלושה-ארבעה חודשים.

זו סוגיה שאני לא מוצא בה הרבה שותפים למימון הזה.

אני אראה לך מאיפה, זה כסף קטן.

אני יועצת עסקית במט"י ירושלים, ואני עובדת הרבה עם עולים חדשים דוברי אנגלית, צרפתית, ספרדית. העולים החדשים מקבלים הרבה סיוע ממשרד הקליטה, ומשרד התמ"ת, אבל כמעט כולם נתקלים בבעיה של גיוס ערבים. לאתיופים יש קהילה שתומכת, ולהם יותר קל למצוא ערבים. אבל, שאר העולים, בעיקר אמריקאים, צרפתים, והרבה מאוד רוסים, לא מוצאים ערבים. אנחנו מביאים אותם לוועדה עם תכנית עסקית, והם מקבלים אישור ותמיכה, ואז הם נתקעים כי הם לא מוצאים ערבים. בחשבות הם עוברים סיפור שאותו נעזוב לפעם אחרת. יש עולים שמלכתחילה לא ניגשים להלוואה משום שהם אומרים שהם לא יוכלו למצוא ערבים בשביל 30,000 שקל. משרד הקליטה הולך להכפיל את הסכום, ואני מאוד מקווה שהוא לא הולך להכפיל את מספר הערבים. אחת הבעיות שלנו היא שיש לנו קרן של 35,000 שקל תמורת 3 ערבים, ויש קרנות אחרות שבהן צריכים רק 2 ערבים והן מוכנות לתת 100,000 שקל. הבאה ערבים מהווה בעיה גם לישראלים, על אחת כמה וכמה שהיא מהווה בעיה עברו עולה חדש שנמצא שלוש שנים בארץ.

אני יועץ עסקי, אני מלווה את המוקד האתיופי. 14 שנים אני עובד בפרויקט חונכות בנושאים אחרים שקשורים לכל המט"י.


אני רוצה להיות קצת לא נחמד, והאי נחמדות באה לידי ביטוי בדבר פשוט. אנחנו מדברים הרבה, זו לא הוועדה הראשונה שמתמודד עם נושא העסקים הקטנים במדינת ישראל. בשנה שעברה התקיימו דיונים שהתנהלו בהרבה ועדות. צריך להבין דבר אחד, היכולת לסייע לעסקים קטנים בכל הפעולות שאנחנו מדברים עליהן פה, נוגעת בטיפה ובחלק מאוד קטן של העסקים במדינה. היא נוגעת בכ-5,000 עסקים בשנה, בשעה שאנחנו מדברים על קרוב ל-400,000 עסקים במדינת ישראל שיש בהם פחות מ-15 עובדים, או שהמחזור השנתי שלהם קטן מ-2 מיליון שקל בשנה. הטיפה בים הזאת היא הבעיה. קצב סגירת העסקים במדינת ישראל הוא סדר גודל של 35,000 עסקים בשנה. לא נצליח להתמודד עם בעיית העסקים הקטנים אם לא נעשה פעולות דראסטיות, מהותיות, גורפות. אני רוצה להצביע בהמשך על שלושה כיוונים אפשריים.

אתמול ראיתי נתונים של קרן בערבות מדינה, ובדרך אגב היתה סקירה על כמה מקומות עבודה נוצרו כתוצאה מהמימון שבכלל לא נועד ליצור מקומות עבודה. הם יצרו 4,770 מקומות עבודה חדשים. העלות ליצירת מקום עבודה אחד היא 4,500 שקל לעובד. מדינת ישראל מוציאה לפחות מיליארד שקל בשנה, ואני לא מדייק במספר, על הכשרות, הסבות מקצועיות שאחוז ההשמות בעבודה שלהם הוא בערך 5%. רוב העסקים הקטנים רוצים להתפתח ולגדול, והדרך היחידה שלהם לגדול היא עזרה בהעסקת עוד עובד בעסק ובמימון חלק מהשכר שלו לתקופה של שלושה-חמישה חודשים. הם מבקשים לא להעמיס עליהם מהחודש הראשון 5,000 שקל, אלא לתת להם אפשרות להפיק את התועלת לאחר שהעובד למד את העבודה. זה נכון למרבית העסקים הקטנים.

מערכת הסינון של קרן תבור היא אולי צפופה וכבדה, אבל בסופו של דבר חתך העסקים במדינת ישראל הוא זה שמגיע לקבל הלוואות. מבחינת סדר גודל של העסק וסוגי העסקים: מסחר ושירותים, זה בערך מעל 70% מהעסקים. אם כן הדבר הראשון הוא, תכנית שיוצרת מקומות עבודה.

שנית, המט"ים הם זרוע שעובדת בשטח. ישנם 23 מט"ים פעילים. אבל, מערכת התקצוב היא לא ישירה. במערכת התקצוב למט"ים ב-12 – 15 מיליון שקל לשנה שיורדים ישירות למט"ים, והם נותנים אותם ישירות לעסקים בכל מנגנוני הסיוע שלהם, אפשר לעשות עבודה רבה וגדולה.

אתה לא יכול.

אפשר לגבש הצעת חוק שאומרת שבספר התקציב במדינת ישראל יופיעו 15 מיליון שקל למט"ים, לסיוע לעסקים. ההתמודדות האמיתית עם עסקים קטנים היא בפעולות גורפות שכאלה.

תאמין לי שאנחנו רוצים להעביר את הכסף ישירות.

דיברת על החונכות, ואני אומר לך שבארבע השנים האחרונות אין חונכות. מה שיש הוא on and off.

בשביל זה שינינו עכשיו את המבנה.

גם בזה כשמדברים על שכר היועץ, אתה לא מגיע למרב העסקים שאליהם אתה יכול להגיע. אתה צריך להגיע לעשרת אלפים עסקים בשנה אם אתה רוצה שהפעילות תהיה משמעותית. אתה צריך לשים בתוך העסקים האלה את מיטב היועצים.

מטרת פרויקט החונכות במתכונת החדשה שלו היא ליצור תחרות, ואם לא נגיע בסוף השנה לעשרת אלפים עסקים אז אנחנו נעשה מכרז חדש, הם לא ימשיכו. המטרה שלנו היא להגיע לכמה שיותר עסקים, וכמה שיותר רחוקים. כלומר, לפריפריה ולמקומות שבהם קשה. אנחנו יכולים לכוון, ואנחנו נמדוד את מה שיצא.

האתגר האמיתי שצריך לשים אותו בכל פתרון אפשרי הוא הרחבה של מעגל הנהנים ממנגנוני הסיוע. אם אנחנו לא מרחיבים את המעגל אנחנו נהיה כל הזמן בשיחה ובדיבורים על עידוד עסקים קטנים, אבל לא נתקדם צעד אחד כזה, ולא מתקדמים.

אתה צודק, אני בעצמי בעל עסק ואני יודע בדיוק מה החשיבות של הון חוזר, ומה החשיבות של להביא כסף מהבית. האוצר לא ייתן לתת כסף חינם, הוא מעמיד את זה בהלוואות. יש לנו כרגע בעיה עם הלוואות שהן לא בתנאים טובים. אנחנו רוצים לשפר, אנחנו בודקים את הנושא הזה כדי שהנגישות של עסקים לכסף תהיה יותר גדולה. אתה רוצה שאני אממן עובד, זה לא יקרה.

למה לא? אתה מממן דמי אבטלה, אתה משלם 300 מיליון שקל בחודש, תהפוך חלק מדמי האבטלה למענק עבודה, תיתן אותו ישירות לעסק. אתה מוכן לממן כל שנה תהליך של הכשרה אין סופית כאשר בסוף הדרך אין מקום עבודה לעובד.

אני לא יכול לעשות את זה, זה מעוגן בחוקים סוציאליים. אל תיתן פתרונות שהם לא ישימים.

אבל, אתה כן עושה את זה בהכשרה פנים מפעלית. במשרד הקליטה יש תכנית שלא יצאה לפועל.

להכשרה פנים מפעלית כל אחד רשאי לגשת.

צריך לראות גם את הדברים הטובים במתכונת החדשה של פרויקט החונכות. הם מאפשרים היום גם למי שהוא לקראת פתיחת עסק, אבל עדיין לא פתח, לקבל חונכות. זה דבר שלא היה בעבר. על זה מגיע כל הכבוד.

אנחנו מנסים.

כן, אבל שכר החונכים יורד משמעותית.

שכר החונכים ירד, אבל יהיה יותר לחונכיות. הראייה שלנו היא עסקית פרופר. בראש המשרד עומד שר, המנכ"ל הוא רואה חשבון, גם לי יש השכלה בראיית חשבון. אנחנו רואים דווקא מהזווית של העסקים. אני יודע שלעולים חדשים יותר קשה, אבל תאמינו לי שגם לישראלים קשה. אנחנו מסתכלים מהזווית של שורת הרווח, ואנחנו מכוונים לזה.

אנחנו שמענו פה את הנציגים השונים שאמרו מה שהם חושבים בנושא. שמעתי את תשובות משרד הקליטה, ומשרד התמ"ת. אני לא מומחה בעסקים קטנים, אני קצת מומחה בעלייה ובקליטה. עם זאת, אני מבין את חשיבות העסקים הקטנים לכלכלה. אני רק יכול לפנות למשרד הקליטה ולמשרד התמ"ת לתת הקלות עד כמה שאפשר בהקמת עסקים קטנים. זו לא רק בקשה שלי, אלא זוהי גם בקשתם של העסקים הקטנים שרוצים להתפתח. צריך לדבר על הרעיונות שישנם, ולא להגיד מייד: לא, לא. אולי אפשר לבצע חלק מהם. אנחנו דיברנו היום על הבעיות שישנם לעסקים של עולים חדשים, ואיך אפשר לפתח עסקים שכאלה. שמחתי לשמוע מנציג מט"י -ראשון לציון שעסקים שפותחים עולים חדשים עובדים טוב, ושאפשר לסמוך על אנשים שרוצים לפתוח ופותחים עסקים קטנים.


הוועדה מודה לכם על כך שאתם עוזרים לעולים חדשים. מדובר פה באתגרים לא כל כך פשוטים שישנם במדינה שלנו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.