PAGE
2
ועדת הכספים

26.12.2006

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ה' בטבת התשס"ז (26 בדצמבר 2006), בשעה 11:05

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

ה צ ב ע ו ת

הצעת חוק התקציב לשנת 2007, התשס"ז-2006

ה צ ב ע ו ת

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

מוחמד ברכה

אלחנן גלזר

מגלי והבה

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שי חרמש

אחמד טיבי

דוד טל

שלי יחימוביץ

אביגדור יצחקי

אמנון כהן

ישראל כץ

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

יורם מרציאנו

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

רונית קן

- הממונה על ההגבלים העסקיים

קובי הבר

- משרד האוצר



בועז סופר

- משרד האוצר



רביב סובל

- משרד האוצר



חיים פרננדס

- משרד האוצר



ניר ימין


- משרד האוצר



שאול מרידור

- משרד האוצר

ג'ודי וסרמן



שגית אפיק



אתי בנדלר



שמרית שקד



איתי עצמון



אריקה וסר

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

ה צ ב ע ו ת

הצעת חוק התקציב לשנת 2007, התשס"ז-2006

ה צ ב ע ו ת

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עומדים להצביע על הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006.

הצעה לסדר. אני מבקש שיונחו על השולחן החוברות והניירות על בסיסם אנחנו אמורים להצביע.

מחלקים את זה.

אני מבקש לא להתחיל בהצבעה על דברים שלא ראינו.

כל נושא עליו מצביעים, תקבל את הנייר.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. ישבנו בהנהלת הקואליציה עם השותפים, אביגדור יצחקי עשה עבודה עם יושבי-ראש הסיעות, והייתי מבקש לפני ההצבעות שיושב-ראש הקואליציה יאמר לנו מה ההסכמים שהורדנו בהסכמה מחוק ההסדרים, כדי שלא נתבלבל. יש דברים שהסכמנו עליהם.

נמסר לי על כך. קובי או אביגדור יודיעו. אם אתם רוצים, זאת תהיה הדרך.

אם נצטרך, נקיים הפסקה.

אנחנו נצביע על כל פרק בחוק ההסדרים.

מטרת החוק

יש הסתייגות לשם החוק.

כל פעם אני אתן למישהו אחר להגיש את ההסתייגות המהותית שלו.

לשם החוק יש הסתייגות אחת. לשם החוק יש הסתייגות משותפת לחברים מסיעת מרצ ומסיעת הליכוד שמציעים להחליף את השם ולומר: "אוסף חוקים מן הגורן ומן היקב לקיבוע מדיניות כושלת שעבר זמנה".

מי בעד הצעתו של חיים אורון? 6. מי נגד? 9. מי נמנע? 1.

תודה רבה.

הסתייגותו של חבר הכנסת חיים אורון לשם החוק - לא התקבלה


אני מבקש להצביע עוד פעם על השטות הזאת, עם כל הכבוד. מי בעד השם שמציע חבר הכנסת חיים אורון? 6. מי נגד? 8. מי נמנע? אני נמנעתי.

הסתייגותו של חבר הכנסת חיים אורון לשם החוק - לא התקבלה

אנחנו מצביעים על שם החוק. מי בעד שם החוק? 10. מי נגד? 6. מי נמנע? 1.

ההצעה לשם החוק – אושרה

אנחנו מצביעים על מטרת החוק.

ההסתייגות שלי אומרת שסעיפי החוק יהיו בעלי זיקה ישירה לתקציב 2007, וסעיפי החוק יידונו בוועדות הכנסת הרלוונטיות לנושא הסעיפים השונים.

צפיתי שאורית נוקד תוריד את ההסתייגות שלה ולכן יש לי הסתייגות משלי.

אני מציע שניגש למהות ולא לדברים שהם לא ממין העניין. בואו נדון כמו שצריך על הדברים המהותיים. עם כל הכבוד לפרלמנט שבו אפשר לעשות גם שטיקים שלא מן העניין, עזוב את זה, זה לא מכובד לא לך ולא לוועדה הזאת. זה פשוט לא מכובד.

אני מציע הסתייגות מאוד מהותית. אתה אפילו לא יודע מה היא ואתה כבר צועק. אני הגשתי אותה באופן מסודר וההסתייגות אומרת:

סעיף המטרה - יימחק. חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים שקבעו הוראות נוספות במטרה להשיג את יעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה - בדיוק כמו בהצעה המקורית – שנמשכה משנת 2003 עד 2007. חוק ההסדרים במתכונתו הקיימת יעבור מן העולם החל משנת 2008, כפי שהתבטאו רוב רובם של חברי הכנסת. כל אלה שנאמו כאן על חוק הסדרים אחרון, זה הרגע להצביע. ייכנס לספר החוקים שאין יותר חוק הסדרים במתכונת הקיימת ובשנה הבאה נחוקק חוק חדש.

אני לא הולך להסביר הסתייגויות. ההסתייגויות מופיעות. מעבר לדברים שלא עלו בדיון, אני לא עומד לקבל מאף אחד הסתייגויות חדשות. מה שהועלה בדיון, עליו אנחנו נצביע. מה שמעלים עכשיו, אין הסתייגויות.

אדוני היושב-ראש, ההסתייגות היא מהותית ועובדה שהיא קצת מרגיזה את יושב-ראש הקואליציה.

מרגיז אותי שדווקא אתה מתייחס לזה באופן מהותי. אתה הוא זה שתופס את זה מאוד ברצינות.

אדוני היושב-ראש, השתתפתי בכל דיוני הוועדה, מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון, כמעט בלי להחסיר דקה.

אמת.

הדבר הזה הוא נשמת אפו של החוק, למרות מחאתו הצודקת של יושב-ראש הקואליציה מטעמו. אני רוצה לומר שהסתייגות זו, אני מצטרף כמובן להסתייגות כפי שהוקראה על-ידי חבר הכנסת אורון בשם האופוזיציה, ורק מוסיף ואומר: כדי לאשש את פסק-דינו של הבוחר, אשר שלח את הליכוד להיות עם 12 מנדטים בכנסת בגלל מדיניותו הכלכלית אשר באה לידי ביטוי מלא בחוק ההסדרים הזה.

זה לא מהותי.

אדוני היושב-ראש, אם יש סעיף מהותי יותר מכל הסעיפים האחרים בחוק ההסדרים, זה סעיף המטרה. דובר כאן הרבה מאוד בכל הישיבות הארוכות שישבנו בהן על כך שהחוק הזה הוא אנטי-דמוקרטי. דיבר יושב-ראש הקואליציה על התחייבויות סיעתי, אבל אני לא רוצה להתחיל לדבר על ההתחייבויות של ראש-הממשלה ושל שר האוצר שעומדים בראש סיעתו, התחייבויות שלא עמדו בהן בזו אחרי זו, יום אחרי יום. אני מבקשת לא להזכיר למפלגת העבודה את התחייבויותיה שעה שההתחייבויות שניתנו למפלגת העבודה על-ידי ראש-הממשלה ועל-ידי שר האוצר הופרו בזו אחר זו.

אני רוצה לספר לכם שיושב-ראש סיעת העבודה לא התחייב ל-19. זאת אומרת שיודעים שאת לא מצביעה עם מפלגתו.

לא ייתכן שיפעילו עלינו טרור בהצבעות. שיאפשרו לנו לנהל את העבודה הפרלמנטארית שלנו כמו שצריך בלי להטיל טרור. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לאפשר לנו לבטא את מה שאנחנו רוצים לבטא.

רבותיי, אני נאלץ להוציא את כלי התקשורת. רק אחרי שהם יצאו, יהיה שקט ונוכל לגשת להצבעות. אם זה מה שאתם רוצים, תבקשו אותי וכך אעשה. זו אזהרה אחרונה. בפעם הבאה, כולם יהיו בחוץ ונתחיל לעבוד.

אדוני היושב-ראש, אין קשר בין חוק ההסדרים לבין התקציב בשנה הזאת יותר מאשר בשנים קודמות. כל מטרתו היא לרמוס את התהליך הדמוקרטי שמתרחש בכנסת. על כן בסעיף הזה, שבעיני הוא הסעיף המהותי ביותר בחוק ההסדרים, ואנחנו ראינו מה התרחש כאן בימים האחרונים, כאשר כל השקפותיהם של חברי הכנסת שנפרסו כאן באומץ וביסודיות רבה, כל ההשקפות האלה היום נזרקו לפח.

מי שהביא את הדברים המשופרים, זה אני ולא את. מי שהביא את הדברים האחרים, זה אני ולא את. את רק יודעת לשבת כאן ולעשות פרובוקציות.

אדוני היושב-ראש, לא מאפשרים לי לדבר. אני מבקשת שתקרא לחבר הכנסת יצחקי לסדר.

אביגדור, אתה תגרום לכך שנצביע עד מחר בלילה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שיושב-ראש הקואליציה לא יחבל בעבודתנו הפרלמנטארית. אני מבקשת את ההגנה שלך.

זה מאוד מקובל בדרך כלל בהצבעות של תקציב וחוק ההסדרים. לכן אל תופתעי.

אני מבקשת לומר שכל הדיון הזה מתנהל בחסות אזהרה חמורה של בית-המשפט העליון ואני עצמי מתכוונת להגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק ההסדרים כאשר יסתיימו הדיונים. לפיכך הסעיף הזה בחוק הוא הכי מהותי, הכי חשוב, הכי מאיים על הדמוקרטיה הפרלמנטארית ועל כן אני מצטרפת להסתייגות של עמיתי חבר הכנסת חיים אורון.

מי בעד ההסתייגות?

אני אמנע.

מי בעד ההסתייגות? 8. מי נגד? 10.

ההסתייגות על מטרת החוק - לא התקבלה

אני מבקש הפסקה של הדיונים.

לבקשתך אני אעשה עוד מעט הפסקה, אבל אני רוצה קודם לסיים את ההצבעה על מטרת החוק.


אני מגיש הסתייגות על דעת קובי הבר שאומר שהיות שאנחנו לא מבטלים חוקים, צריך להוציא את המלים "לבטל חוקים".

מי בעד ההסתייגות שלי? 10. מי נגד? אף אחד.

ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב ליצמן – אושרה

מי בעד מטרת החוק כפי שמציעה הממשלה? 10. מי נגד?

מטרת החוק – אושר

הישיבה הופסקה בשעה 11:45 וחודשה בשעה 12:00

אני מחדש את הישיבה. אני מבקש מכלי התקשורת לעזוב את החדר. תודה. סדרנים, נשארים בחדר רק חברי כנסת, פקידי ממשלה ועיתונאים ללא צלמים. מעבר לאלה, כולם בחוץ.

ביטוח לאומי

אנחנו מצביעים על פיצולים.

סעיף 2(8) – תביעה חוזרת – הצעת הממשלה היא לפצל את הסעיף.


מי בעד פיצול סעיף 2(8)? מי נגד? אין. מי נמנע?

פיצול סעיף 2(8) – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 3(ד)- תחילה ותחולה – הצעת הממשלה היא לפצל את הסעיף.


מי בעד פיצול סעיף 3(ד)? מי נגד? מי נמנע?

פיצול סעיף 3(ד) – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 2(10) – עבודה מועדפת – הצעת הממשלה היא לפצל את הסעיף.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אני חושב שההצבעה צריכה להיות בין פיצול ובין נגד. אני רוצה להצביע נגד. אני רוצה להפיל את זה ולא לפצל.

אין הצבעה גם על פיצול וגם על נגד.

יש. תשאל את היועצת המשפטית. אתה מציע לפצל ואני מציע להצביע נגד.

אחרי שמפצלים אתה יכול להצביע נגד.

לא. אחרי שזה מפוצל, אי אפשר להצביע.

אם כך אני צריך לקיים שלוש הצבעות.

אתה צריך להצביע על מחיקה או על פיצול.

אני אסביר מה אפשר לעשות. את מה שקשור לסעיף 2(8), אפשר להצביע נגד. בנושא עבודה מועדפת, אפשר להצביע נגד. בנושא של הבטחת הכנסה, אני מציע לכם לא להצביע נגד.

את זה לפצל. אני מדבר על עבודה מועדפת.

אפשר להצביע נגד.

אני מציע ליושב-ראש הקואליציה לבקש מהאוצר למשוך את זה.

הוא לא יכול למשוך סעיף.

אנחנו מצביעים אם לתמוך בחוק או להפיל אותו. אם נחליט לתמוך, אחר-כך נצביע אם לפצל או לא.

תצביע בעד ונגד.

אפשר למחוק סעיף ולא צריך לחזור עם זה למליאה. אם הוא נמחק, הוא נמחק ולא יהיה בלי אישור המליאה.

אנחנו מצביעים על סעיף 2(10). אם נהיה נגד, זה מוציא את החוק.

מי בעד? מי נגד?

סעיף 2(10) - הופל על-ידי חברי הכנסת

פסקה (ה) היא המשך של סעיף 2(10) וגם אותו צריך להוריד.

מי בעד? מי נגד?

פסקה (ה) – הופלה על-ידי חברי הכנסת

סעיף 3 - לא אושר על-ידי חברי הכנסת

סעיף 5(1) – תיקון חוק הבטחת הכנסה

ישבתי עם האוצר על הסעיף הזה. הם הראו לי הנחיות פנימיות של מהל"ב ומסתבר שההנחיות הפנימיות הן כנראה בסדר ועולים בקנה אחד עם המלצות תמיר. אני מאוד מקווה שזה לא יפגע באוכלוסייה שלא יכולה להשתלב בעבודה.

אומרת היועצת המשפטית שאם מצביעים בעד או נגד, אין צורך בהסתייגות. אם זה בעד, זה בעד, ואם זה לא, זה לא. אומרת היועצת המשפטית שלבטל זה אומר בעד או נגד.

אז היא תחזור בה. אין כאן פגיעה.

אני לא אחזור בי.

נחזור ונסביר במה מדובר. דוח ועדת תמיר המליץ לאשר ועדות שיקומיות בתוך תוכנית ויסקונסין. כיוון שבטעות במסגרת הליך החקיקה שנעשה , הפרשנות שניתנה לחוק הייתה שמי שנכנס לתפקיד שיקומי יוצא מהחוק, וכך אי אפשר היה לתת לאנשים שיקום. לכן, בהתאם להמלצות של ועדת תמיר, שר התעשייה הגיש את התיקון הזה לתוך חוק ההסדרים. במסגרת התוכנית אפשר יהיה לתת לאנשים טיפול יותר טוב. הועלה חשש בוועדה שהמשמעות תהיה הרעה בתנאים מסוימים של אנשים.

אביגדור, אני מקבל את ההצעה שלך ואני דוחה את ההצבעה בסעיף הזה לשעה מאוחרת יותר.

אדוני היושב-ראש, מה שאמר איש האוצר, הוא עניין אחד, אבל העניין העיקרי הוא בכך שמרגע שחבר הכנסת ברכה הגיש את ההסתייגות שלו, טען האוצר נושא חדש. לכן הועבר העניין על-פי בקשתך לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת החליטה אתמול שאין לראות בכך נושא חדש. לכן אתה צריך להצביע על ההסתייגות של ברכה.

זה לא פה. זה בסעיף הבא.

צודק חבר הכנסת ברכה. חבר את שני הסעיפים.

אני לא יכול.

אז לך לסעיף הבא כי זה חלק מהסעיף הבא.

לכן דחיתי את ההצבעה הזאת בשעה.

סעיף 75(2), תוכנית מהל"ב. יש הסתייגות של חבר הכנסת ברכה לבטל את כל תוכנית ויסקונסין.

אנחנו רוצים התייעצות.

סעיף 5(3), סעיף 6(א) – יש הצעה לפצל. הפיצול אומר שהחוק של יורי שטרן עומד לעבור.

מי בעד הפיצול? מי נגד? מי נמנע?

סעיף 5(3 ו-6(א) – אושר הפיצול

סעיף 5(4) ו-6(ב).

יש הסתייגות.

יש תיקון.

תיקון של האוצר. במקום 44 ימים, 58 ימים כדין יתר כמה הסתייגויות.

אביגדור, מה עם ההסתייגות כאן? אומרת הממשלה שהיא מסכימה ל-58.

אדוני היושב-ראש, אני הגשתי הסתייגות שבחוק שהממשלה הגישה יש כוונה שהם מורידים רטרואקטיבית.

לגבי מספר הימים, הוסבר לנו בדיון שהמצב הקיים היום מאפשר עד 58 יום, כי מדברים על חודש קלנדארי. משמעות התיקון הזה הייתה להרחיב את ה-14 יום, את המציאות הקיימת, ולכן מה שאני ביקשתי כאן, במקום 44 לרשום 74 או 72 ולא 58. 58 מחזיר את זה למצב הקיים היום.

צריך להבין על מה מדובר כאן. מדינת ישראל משלמת קצבת הבטחת הכנסה. אתם רוצים שהיא תשלם למישהו שיהיה כמעט שלושה חודשים בחוץ לארץ. לנו זה נראה לא סביר. הסכמנו ל-58 ימים.

היום אתה משלם כמעט חודשיים. החוק היום מדבר על יותר מחודש קלנדארי מלא.

היום זה 44.

היום זה כמעט חודשיים. עד שיש שני חודשים קלנדאריים מלאים, האדם יכול לצאת. לכן זה כמעט חודשיים.

השינוי המהותי היה מעבר לשלוש פעמים.

לא, המטרה של השינוי הזה הייתה בשתי נקודות: להרחיב ב-14 ימים, וזה סוכם עוד בקיץ 2006.

אם אדם היה יוצא רק פעמיים, יש משמעות למה שאתה אומר. אבל אם אדם יוצא שלוש פעמים, הוא יכול לצאת שלוש פעמים כל פעם לחודשיים.

לא. הוא לא יכול. זה מצטבר. זה בסך הכול \מצטבר לשנה. לכן זה עניין מאוד מהותי. עד היום בן-אדם היה יכול לצאת כמעט לחודשיים.

הוא צודק. אחרת לא עשינו שום דבר.

היה סיכום עם ישראל ביתנו להעלות את זה ל-58 ימים. זה היה בהסכם הקואליציוני של שנה שעברה. אנחנו רוצים לכבד את ההסכם הזה כלשונו וככתבו. דובר שם על 58 ימים ושלוש יציאות מהארץ. אנחנו לא מסכימים להרחבה נוספת מעבר לזה. אם אתם רוצים - אפשר לפצל.

אני לא רוצה לפצל. אני רוצה להגיש הסתייגות על מספר הימים.

היה סיכום עם האוצר, לא עם ישראל ביתנו, אני ישראל ביתנו, על הסעיף הזה לגבי הרחבה מפעם אחת לשלוש פעמים.

אלה שני סיכומים שונים.

ההסתייגות הראשונה הייתה של חבר הכנסת זאב אלקין, ראובן ריבלין וסטס מיסז'ניקוב מ-44 ימים ל-58 ימים. מאחר וה-58 ימים נכנס לנוסח, אני מבינה שחבר הכנסת אלקין רוצה הסתייגות ל-72 ימים.

נכון.

אני חוזר בי מההסתייגות כי הממשלה הסכימה.

אם כן, ההסתייגות ל-58 יורדת. יש הסכמה להכניס 58 ימים אבל אין הסכמה על 72 ימים. אנחנו נצביע.

אומר זאב אלקין שיש סיכום להוסיף 14 ימים.

בסיכום שנעשה בין רביב לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב דובר על שלוש פעמים. בשבוע האחרון הסכמנו להעלות מ-44 ל-58 ימים. לא הייתה פרשנות של 14 יום נוספים אלא דיברו במספרים. 44, 58. זה היה הסיכום. לא דיברנו על 72 עם אף אחד.

מי בעד 58? מי נגד 58? מי נמנע?

אושרו 58 ימים

יש הסתייגות של חבר הכנסת זאב אלקין שמדבר על 72 ימים.

מי בעד ההסתייגות ל-72? 4. מי נגד? רוב חברי הכנסת. מי נמנע?

אני לא מצביע נגד אלא אני נמנע.

ההסתייגות של חבר הכנסת זאב אלקין – לא התקבלה

אני מבקש רביזיה.

הסתייגות נוספת של חבר הכנסת אלקין ושל חבר הכנסת טל שהשלילה לא תהיה רטרואקטיבית אלא שהשלילה תהיה החל מהיציאה הרביעית והחל מהיום ה-58. שהשלילה לא תהיה רטרואקטיבית בגין חודשים קודמים.

אנחנו מתנגדים.

גם היום כאשר אדם חורג מעבר למה שיש, כל החודש יורד לו. אין מצב שבו אומרים לו שעל חלק מהזמן ייתנו לו ועל חלק מהזמן לא. בסך הכול האנשים הם מבוגרים והם יודעים מה מגיע ומה לא מגיע.

עד עכשיו השלילה הייתה החל מהיציאה השנייה.

הם נוסעים לבקר את הילדים שלהם בחוץ לארץ. קצת היגיון. הממשלה לא צריכה להתעקש על השטות הזאת.

בסדר. אני מקבל את ההסתייגות.

לאור המלצתכם שהיא המלצה יותר טובה, נפסלת ההסתייגות.

מה בעד ההסתייגות שהשלילה לא תהיה רטרואקטיבית?

רביזיה.

עוד לא הצבענו. קודם נצביע על ההסתייגות שזה לא יהיה רטרואקטיבית ואחר כך תבקש רביזיה.

לפי הוראתו ופקודתו של יושב-ראש הקואליציה, אני מושך את הרביזיה.

אני עוד מעט אצביע על הרביזיה, אחרי שנצביע על סעיפים אחרים. אביגדור, הרביזיה על הרטרואקטיביות ירדה?

לא. ירדה הרביזיה של דוד טל.

אלקין, יש לך הסתייגות לגבי הרטרואקטיביות?

לא.

ההסתייגות של קבוצת העבודה שהתיקון יחול גם על אוכלוסייה צעירה ולא רק על אוכלוסייה מבוגרת.

אני מושכת את ההסתייגות.

הסתייגות של קבוצת בל"ד שלא יצאו ארבעה פעמים אלא 12 פעמים.

עם כל הכבוד, זה לא מהותי.

לבטל את מגבלת היציאה 4 פעמים ולהשאיר את מגבלת הימים, שעכשיו הם 58 ימים.

עם כל הכבוד, אני לא חושב שזה רציני.

אלה ההסתייגויות.

אנחנו מצביעים על הרביזיה של חבר הכנסת אלקין לגבי ה-72 ימים.

מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הרביזיה של חבר הכנסת זאב אלקין – התקבלה ברוב קולות חברי הכנסת

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת זאב אלקין להעלות את המספר ל-72 ימים? מי נגד? מי נמנע? אני נמנע.

הסתייגותו של חבר הכנסת אלקין – אושרה ברוב קולות חברי הכנסת

אנחנו מצביעים על סעיף 5(4) וסעיף 6(ד)? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

סעיפים מספר 5(4) ו-6(ב) – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

בריאות

סעיף 11. תיקון חוק הביטוח הלאומי.

לסעיף 11 יש לי הסתייגות עקרונית.

לסעיף 11. קבוצת מרצ וקבוצת הליכוד, במקום 151.6 מיליון חדשים, יבואו 169 מיליון שקלים ח דשים.

זה מהותי. אני מציע לתת לפג 160 שקלים, בדיוק כפי שוועדה של משרד הבריאות החליטה. לכן אנחנו מציעים להעלות את זה ח-160 בפגיות, ולכן הגג עולה מ-150 ל-160 מיליון שקלים. על-ידי זה ייפסק המצב המאוד מאוד קשה על תשלום חסר לפגים שנולדים. אחרי שדיברתי אתך, דיברתי עם מנהל פגייה והוא אמר שאין שום בעיה לממש את הסכום הזה. אמרו פה שאי אפשר במכה אחת אלא צריך בשתי מכות.

לממש כסף אפשר תמיד. לפני התיקון הקודם שבוצע כאן לפני שנה, אכן המחיר שניתן עבור פג היה נמוך. אחרי התיקון שבוצע לפני שנה, ובוודאי אחרי התיקון הזה, אי אפשר להגיד שלא ניתנה תוספת. כבר אחרי התיקון הקודם היה שינוי מאוד מהותי בכל העבודה של הפגיות. אם פעם בתי החולים מנסים להעביר פגים מאחד לשני, זה פסק לחלוטין ודווקא הפוך, כל בית חולים ניסה לשמור את הפגים אצלו כי התמחור של זה והתמורה הייתה יותר מאשר הוגנת.

עלות הטיפול היא יותר גבוהה.

במציאות בתי החולים הפסיקו להעביר פגים והם דווקא מנסים לשמור אותם אצלם.

זה לפגים. לא לקחנו את זה לצרכים של סקטור. זה כל אזרחי מדינת ישראל.

בבריאות אפשר לומר את זה על כל דבר. כל דוגמה שאתה לוקח בבריאות, היא כזאת.

8 מיליון לפגים.

בכל מקרה אני רוצה לבדוק.

לא מדובר בדבר סקטוריאלי אלא בפגים.

תשאירו את זה לסוף.

אנחנו ממשיכים.

על סעיף 11 לא הצבענו. אנחנו עוברים לסעיף 13. סעיף 11א הולך יחד עם סעיף 11.

סעיף 13.

אין הסתייגויות, מעבר לזה שהסעיף בטל.

אנחנו מצביעים על סעיף 13. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 1.

סעיף 13 – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 14(2) – תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אין הסתייגויות.

אנחנו מצביעים על סעיף 14(2). מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 1

סעיף 14(2) – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

עובדים זרים

סעיף 16 – תיקון חוק שירות התעסוקה.


סעיף 17 – תיקון חוק ובדים זרים.

יש הסכם. זה הסכם של אבשלום וילן ושי חרמש.

בעובדים הזרים יש שלושה סעיפים: 16, 17 ו-34. 34 לא מופיע פה אלא מגיע בפרק המיסוי.


לגבי סעיף 34 הייתה הסכמה שיישאר המצב כפי שהיה בשנת 2006.

תעבור לסעיף 16.

אנחנו הצענו שתקום ועדת משנה של ועדת כספים שהיא תדון במהלך השנה בסעיף 16 ו-17 ותגיע להסכם ארוך טווח שיכלול את 16, 17 ו-34, כפי שאמר ז'ק אמיר בנושא המים. כאן לא הסכימו ולכן אין ברירה אלא להציע לבטל את שני הסעיפים האלה או שוועדת כספים תחליט שהיא מפצלת ויחשבו על הקמת ועדת משנה שבחודשים הקרובים תגמור את העניין.

היושב-ראש הודיע שהוא ימנה ועדת משנה. הודעתי על זה בישיבה. אני לא חושב שצריך לבטל את הנושא. הסכמתי על ועדת משנה וזה היה הסיכום.

בסעיף 16 ו-17 אין כל קשר לתשלומים של החקלאים. מדובר פה בסעיפים מסמיכים לשר התעשייה והאוצר כדי לקבוע כללים ללשכות.

רבותיי, הייתה הסכמה אתי והודעתי שאני אקים ועדת משנה. היה כאן דיון, עשיתי הפסקות, שלחתי את אנשי האוצר לעשות שיעורי בית, אחרי כמה ימים הם חזרו עם הסכם. על השולחן היה הסכם. יש הסכם. ההסכם אמר שני דברים: ראשית הוא דיבר על ה-10 אחוזים, ושנית, על נקודת זיכוי. ביקשו שאני אמנה ועדת משנה לנושאים האלה ואמרתי שאני אמנה. מיד אחרי התקציב אני אמנה ועדת משנה. אני אומר שהיה הסכם ויש הסכם, ועל ההסכם הזה נצביע. אם אתם רוצים להצביע נגד, גם אני י כול להיות נגד, אבל הסכם היה.

אתה רוצה להעביר את 16 ו-17?

כן.

למען הגילוי הנאות, היו חילוקי דעות ולזה בועז לא הסכים, שאול לא הסכים וגם אנחנו לא הסכמנו.

היה מוסכם על בועז, אבו ועליי ששלושת הנושאים כמקשה אחת ייפתרו בוועדת משנה תוך שלושה חודשים. קובי, מצטער, אתה לא היית שם.

אני רוצה להזכיר שאחרי הסיכום הזה ישבנו פה בוועדה והסברתי את חוסר הקשר בין שני הסעיפים האלה לבין הכספים, ואז סיכמנו שהם יעלו ושנצביע עליהם.

יש את הבג"ץ.

שי, היה הסכם?

היה הסכם.

רבותיי, אני עד לכך שהיה הסכם. אני עד ששלחתי אותם לעשות שיעורי בית, הם חזרו עם הסכם. אומר אבשלום וילן כרגע שבקטע הזה, בסעיף 16 ו-17, התכוון להקים ועדת משנה ולהעביר את הסעיף הזה לוועדת משנה. אני לא הבנתי כך. במפורש. אני הייתי בטוח, ואני כרגע די בטוח, שהכוונה הייתה להצביע על 16 ו-17 ואחר כך להקים ועדה ללבן את החוק ולתקן אם צריך לתקן. יכול להיות שאתה הבנת שלא ידונו בסעיפים האלה ולא יפצלו אותם. מעולם לא שמעתי את המילה פיצול 16 ו-17 אחרי ההסכם. לפני ההסכם, כן. לפני ההסכם כולם צעקו לפצל, אבל ברגע שהגיעו להסכם, זה מה שהיה. אתם תחליטו מה שאתם רוצים.

ממי קיבלת את ההודעה על ההסכם שהתקבל?

מכולם. שי מאשר את דבריי.

לא, ב-16 ו-17 הוא לא תומך. הוא רוצה לפצל.

הוא לא הסכים לפצל את זה ואני אמרתי מקשה אחת. אני רק מזכיר לכם. העובדות ברורות. אנחנו לא מבקשים בהזדמנות חגיגית זאת להעלות את המס מעבר למס שקיים כיום. לכן, כשאנחנו לוקחים את הכול במקשה אחת, אמרנו סטטוס-קוו.

אביגדור, אני צודק.

כל מה שאנחנו מבקשים עכשיו, כדי שנהיה ברורים, אנחנו מבקשים להצביע עכשיו על 16 ו-17 והסעיף של ההיטל הוא הסעיף של הפשרה, ולעבוד לפי מה שסוכם בהסכם.

יש את ה-8.3 כפיקדון.

זה לא כאן. זה בעבודה ורווחה, בתקנות. תילחמו בעבודה ורווחה, אבל לא פה.

אני שוב מציע לאוצר. אל תעמידו את זה בעימות כרגע. יש לכם אפשרות לדון על זה עם תת-הוועדה. נתנו לכם 90 יום כדי שנסיים את הדברים. מה הלהט? אני נאלץ להצביע נגד, וחבל.

בג"ץ חייב אותי לפני כמה ימים לעשות שיטה חדשה.

מי שייפגע משלושה חודשים, אלה בסוף יהיה החקלאים, כי בסוף מול בג"ץ לא תהיה לנו תשובה. אני מציע כן להצביע.

זו שיטה חדש. זה לא בחוק אלא בהחלטת בג"ץ.

רבותיי, יש לנו כאן סיכום לגבי הסיעודיים. אני רוצה שג'ודי וסרמן תודיע לוועדה את הסיכום לגבי הסיעודיים.

אדם שמעסיק עובד זר בתחום הסיעוד שהוא זכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי, הוא יוכל לקבל עובד זר שלא באמצעות לשכה פרטית ובתנאי שהעובד הזר נלקח ממאגר העובדים הזרים שבמשרד התעשייה, שאין לו מעסיק. אדם כאמור, שיש לו עובד זר בסיעוד, הוא לא יחויב לשלם דמי השמה בסך 2,000 שקלים והוא גם לא יחויב לשלם דמי טיפול חודשיים של 70 שקלים.

זה מקובל על כולנו. אנחנו מצביעים על סעיף 16.

זה לא בחוק. זה הסכם שמחוץ לחוק. הסכמה-הצהרה של הממשלה.

לסעיף 16 יש הסתייגות. יש הסתייגות של קבוצת העבודה.

אם זה לא מהותי, זה עולה למעלה.

מי בעד סעיף 16, עם ההבנות שהיו לנו לגבי הסיעודיים? 7. מי נגד? 4. מי נמנע? 4.

סעיף 16 – תיקון חוק שירות התעסוקה – אושר

מי בעד סעיף 17? 8 מי נגד? 4 מי נמנע?

סעיף 17 – תיקון חוק עובדים זרים – אושר

גמלאות וקופות גמל

סעיף 27 – תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות).

יש הסתייגות של מרצ. יש שני נוסחים: אחד לסעיפים 27 ו-28 ואחד לסעיפים 29 ואילך.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לפצל את סעיף 27 ו-28.

הקואליציה מצטרפת לבקשת האופוזיציה.

לא. זה לא יכול לקרות.

כרגע הונח על שולחן הוועדה הסתייגות של חברי הכנסת מהאופוזיציה ולכן אני חייב להצביע עליה.

לא אם מפצלים. שר האוצר אמר להוריד את הדבר הזה.

חברי הכנסת מגלי והבה, אורית נוקד, אמנון כהן, ישראל כץ, אביגדור יצחקי, דוד טל, יעקב ליצמן, חיים אורון, ניסן סלומינסקי, שלי יחימוביץ וכל חברי הוועדה בעד פיצול הסעיפים.

מי בעד לפצל לפי סעיף 121 את סעיף 27 ו-28? מי נגד? מי נמנע?

פה אחד הוחלט על פיצול סעיפים 27 ו-28

סעיף 29.

אני מבקש רביזיה על עניין העובדים הזרים בחקלאות.

אם מתחילים רביזיות מתי שמישהו רוצה, אני רוצה רביזיה מהתחלה.

הייתה פה אי-הבנה. אני ביקשתי את זה. זה היה משהו חריג.

רבותיי, אני עושה הפסקה.

הישיבה הופסקה בשעה 13:15 וחודשה בשעה 14:25

אני מחדש את הישיבה. אני מעלה את ההסתייגויות שלי על החוק מראשיתו. אני מגיש עכשיו רביזיה מ-א'. אני מעלה להצבעה את הרביזיה על שם החוק. אם מישהו מבקש רביזיה באמצע, אני בעד לעשות רביזיה על הכול. אם אתם רוצים התייעצות סיעתית, בבקשה.

אדוני, אפשר לדחות את זה?

לא, אפילו לא בדקה.

אני לא רוצה לומר את זה בשמו של יורם. הוא יורד לומר את זה.

אנחנו לא עושים כאן נושא חדש ולא עושים רביזיות. יש כללים. אם מישהו שובר את כללי המשחק, שוברים את הכול.

יורם אמר לי להוריד את הרביזיה.

תודה רבה. גם אני מוריד את הרביזיה שלי.

סעיף 29 – תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל

העברת התמלוגים על-ידי המדינה שייעשו בחשבון נפרד. תמכנו בזה. רציתם לתקן את זה משום שהתחילה היא ב-1 בינואר 2008 ואני רוצה לומר לכם שגם אם אתם מפצלים, עדיין אפשר להעלות את זה.

יש הצעת פיצול?

כן.

קובי, מה הממשלה רוצה לעשות כאן?

לאשר.

אני מבקש להצביע על פיצול.

זאת הסתייגות ולכן אני חייב להצביע על פיצול. אחר כך נצביע על הסעיף.

מי בעד פיצול סעיף 29 עד סעיף 31? מי נגד? הרוב. מי נמנע?

לא אושר פיצול סעיפים 29 עד 31

מי בעד סעיף 29 עד סעיף 31? מי נגד? מי נמנע?

סעיפים 29 עד 31 – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

מיסים

סעיף 32(1) – תיקון פקודת מס הכנסה.


סעיף 39 – פקודת מס הכנסה – תחולה

יש הסתייגויות.

יש הסתייגות של חבר הכנסת רובי ריבלין על הכנסות שהופקו בחוץ לארץ. ביקשת קיזוז הפסדים גם על הכנסות שהופקו בחוץ לארץ.

אני מסיר את ההסתייגות.

החישוב הוא יחידני, קרי, פר הנישום ולא למשק בית. מה שאתה מבקש למעשה זה לפתוח את כל שיטת המס ואין לנו שום כוונה לעשות כן.

זו פשוט שיטה אחרת של חובות דיווח אחרת והכול אחרת.

בכל מדינה בה יש מיסוי של משק בית, יש חובת דיווח כללי.

אני הורדתי את ההסתייגות.

אני מבקש פיצול וחוזר בי מההסתייגות שלי.

מי בעד פיצול סעיף 32(1) ו-39? 5. מי נגד? 7. מי נמנע?

פיצול סעיפים 32(1) ו-39 – לא אושר

מי בעד אישור סעיף 32(1) ו-39? 8. מי נגד? 3. מי נמנע?

סעיפים 32(1) ו-39 – אושרו

סעיף 32(2).

יש הסתייגויות של קבוצת בל"ד להעלות ל-6 מיליון.

למעלה. זה לא מהותי.

מי בעד אישור סעיף 32(2) מי נגד? 4. מי נמנע?

סעיף 32(2) – אושר

סעיף 32(3).
יש הסתייגויות מהותיות?

לא. אין.

מי בעד אישור 32(3)? מי נגד? 3. מי נמנע?

סעיף 32(3) – אושר

סעיף 32(4).

מתן אפשרות לפקיד השומה לתקן את המקדמות ששולמו כאשר הפער עד היום היה 20 אחוזים.

מי בעד אישור סעיף 32(4)? מי נגד? 1. מי נמנע?

סעיף 32(4) – אושר

סעיף 33 – תיקון חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה).

יש הסתייגות שלי.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת שמתנגדים לחוק עוקף בג"ץ, זה חוק עוקף ג'ומס. התקבלה בכנסת החלטה שהורידה באופן הדרגתי את ההטבה להשכרת דירה. היא נוסדה כאשר היה מחסור בדירות.

היום אין מחסור בדירות.

זה היה כדי לעודד להשכיר דירות לעולים חדשים. זוהי הטבה שאם רוצים הטבה כמוה, למשל במס ההכנסה השלילי, מה שכתוב כאן הוא בערך 50 אלף בשנה הטבה במס. אני יודע שלא יתמכו בי משום שכאשר רוצים לחלק הטבות, מחלקים ברצון, ואחר כך אומרים שאין כסף לתת לאלה שאין להם.

צריך להיטיב עם העם.

אנחנו מביאים את זה לשולחן ועדת הכספים והוועדה סוברנית להחליט כן או לא. אנחנו סבורים שהיום הסכום הנוכחי הוא 3,800 שקלים ואנחנו מעדיפים להישאר אתו כהוראה של קבע ולקבוע אותו מבלי לרדת. אחת מהסיבות היא שיש המון בירוקרטיה סביב הסיפור שאדם משכיר דירה ושוכר דירה, ואז הוא בא ואומר שהוא משכיר והוא רוצה לקזז את ההוצאה שלו אל מול ההכנסות. את זה לא ניתן לעשות היום ולכן קבענו סכום שבעצם מאפשר למערכת לחיות בשלום, גם לנישומים וגם למערכת המס.

כמו שאמרתי בדיון, גם בהצבעה אני לא משתתף כי יש לי נגיעה בעניין.

יש הסתייגות להעלות את הסכום?

יש הסתייגות של קבוצת חדש לעלות ל-4,500.

יש הצעה שלי של 4,200.

מי בעד ההסתייגות שלי על 4,200? מי נגד?

התקבלה הסתייגותו של חבר הכנסת יעקב ליצמן

מי בעד ההסתייגות של חדש?

מוריד את ההסתייגות.

יש לי כאן עוד הסתייגות, שלי ושל גפני.

הסתייגות של חברי הכנסת ליצמן וגפני. יש הוראת שעה להפחית את מדרגות מס הרכישה לקונה של דירה יחידה. הם מבקשים להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת.

מי בעד ההסתייגות שלנו? מי נגד? אין. מי נמנע?

התקבלה הסתייגותם של חברי הכנסת ליצמן וגפני

יש לי כאן עוד הסתייגות אחת. אני בעד להגיש הסתייגות שבחישוב ארנונה לא ייחשבו קצבאות ילדים וקצבאות זקנה כהכנסה.

תגיש את זה בפקודת מיסי העירייה.

אני מבקש לומר למה אני נגד ולהציע הסתייגות בנושא אחר. אני נגד כי אני חושב שאם נותנים פטור מארנונה בגין קצבאות ילדים וזקנה, אנחנו בעצם יוצרים עיוות. מישהו מקבל פטור מארנונה לא בגין הכנסתו.

הנושא הזה היה כל השנים עד לפני שנתיים.

המשמעות של מה שמוצע כאן היא שלצורך חישוב הארנונה קצבאות מסוימות לא ייחשבו והכנסה אחרת כן תחושב. יימצאו שני אנשים, שניהם בהכנסה של 5,000 שקלים, לאחד משכר עבודה והשני מקצבאות. זה משכר העבודה ישלם ארנונה מלאה, וזה מקצבאות ישלם ארנונה חלקית. אני חושב שזה עיוות. אני מבין מה שאתה אומר ואני חושב שזה לא בסדר. אני מבין שגם כאן אני אהיה במיעוט.

עם כל הכבוד לחיים אורון, אני חושב שההסתייגות במקומה. הדבר הזה היה קיים ונהוג במשך כל השנים עד אשר קם לנו שר פנים עם אידיאולוגיה מסוימת.

לא, שר אוצר מסוים. ביבי עשה את זה.

מי בעד ההסתייגות שלי? מי נגד? מי נמנע?

התקבלה הסתייגותו של חבר הכנסת יעקב ליצמן

יש לי הסתייגות נוספת. אנחנו נתנו לפני כמה שנים פטור מארנונה לאכסניות נוער. יש קבוצה של אכסניות נוער שרובן אכסניות נוער שקשורות בזרם הדתי לאומי שהן לא בתוך איגוד אכסניות הנוער, אבל הן אכסניות נוער לכל דבר ועניין. יש כזאת בירוחם ויש במקומות נוספים. אני מציע להחיל את הפטור הזה גם עליהן, כמו על אכסניות הנוער הרגילות.

מי בעד הפטור? מי נגד? מי נמנע?

אושר – התקבלה הסתייגותו של חבר הכנסת חיים אורון

מי בעד סעיף 33?

מי בעד סעיף 33 עם ההסתייגויות שהתקבלו? מי נגד? מי נמנע?

סעיף 33 – אושר

סעיף 34 – תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל.

נוסח על ידי המחלקה המשפטית כהסתייגות שלי. אם היא מתקבלת, זה המסר החדש של סעיף 34. דיברנו על הוועדה שתשב והניסוח המשפטי אומר להמשיך את 2006.

במקום להעביר את זה לשנה הבאה, אנחנו נגיד מה עכשיו. ה-10 אחוזים וה-2 ורבע נקודות זיכוי, זה לקבע.

עד אשר הוועדה תחליט אחרת. לתמיד. גם ה-2 ורבע נקודות זיכוי, נשאר המצב הנוכחי. 10 אחוזים, עד אשר נגיע לפתרון.

ודאי.

אני רוצה להבין בדיוק מה הנוסח.

מי בעד סעיף 34 עם התיקון? מי נגד? מי נמנע?

סעיף 34 – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 35 – תיקון חוק מס קנייה (טובין ושירותים)


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

סעיף 35 – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

סעיפים 36 ו-37.

יש הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל. להוסיף את אישור ועדת הכספים.

מדובר בעניין מנהלתי. כיוון שמשרד המשפטים והיועצים המשפטיים סברו שצריכים לייצר מצב שבו שר האוצר ולא מנהל רשות המסים, אמרנו שאין בעיה, אבל זה עדיין עניין מנהלתי.

מי בעד סעיף 36 ו-37 לפי הצעת הוועדה? מי נגד? 1. מי נמנע?

סעיפים 36 ו-37 – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 38 – המס החל על סיווג של עתודה לסיכונים מיוחדים בהון עצמי – הוראת שעה.

נושא הפיקוח של הכנסת הוא נושא חשוב, אבל בזמן ובמקום הנכון, ולא בשטויות. לא נתחיל לעשות על כל דבר מנהלי פיקוח של הכנסת.

במסגרת סעיף 38 אתם מטפלים בביטול העתודה לסיכונים מיוחדים בחברות ביטוח והעברתה לסעיף אחר. חלק מסיווג העתודה הזה יהיה פטור ממס, חלקו יהיה חייב במס, בין השנים 2007 עד 2010, והחל משנת המס 2007 חברות ביטוח לא יבקשו יותר הוצאה לצורכי מס ששמה עתודה לסיכונים מיוחדים בהון עצמי.

מי בעד סעיף 38? מי נגד? מי נמנע? 1.

סעיף 38 - אושר ברוב קולות חברי הכנסת

מסים (גבייה)

סעיף 40 – תיקון חוק כלי הירייה.

ההצעה שעלתה בוועדה הייתה להחיל את זה רק לעניין חובות שייווצרו החל מה-1 בינואר 2007 ולא על חובות העבר.

זו הסתייגות שלי.

כן. שלך ושל חבר הכנסת ריבלין.

האם יש כאן נציגות של החשב הכללי? אני מבקש לזמן מישהו ממשרד החשב הכללי.

למה? אני מאוד מבקש, הוא לא נמצא, בוא נצביע. אני בעד להצביע.

מה שאתם הולכים להציע – ואני אומר את זה רק מקריאת דברי ההסבר – שהכלים המיוחדים שחוק הגבייה נותן למס הכנסה, לא יחולו. יש אנשים שלא משלמים אגרות במשך שנים.

אני מוריד את ההסתייגות.

יש נוהג שהפך למנהג. אנשים כן שילמו או לא שילמו. היו אנשים שבאו למשטרה ושלחו אותם ממקום למקום, ועכשיו הצטברו חובות. הם יוכלו ב-1 בינואר לחזור עם חובות שנתבקשו עד אחרי ה-1 בינואר. לגבי חובות אחרים, זה לא בטל אלא הולכים לפי שיטת הגבייה הקודמת.

אתה עומד על ההסתייגות?

בטח.

מי בעד ההסתייגות שלי ושל חבר הכנסת ריבלין? מהאוצר יסבירו את הנושא.

הייתה אוכלוסיה מסוימת שלא שילמה את האגרות על-פי חוק. הכלים שיש היום למדינה לגבות את האגרות האלה הם כלים חסרי שיניים ומה שרוצים זה בסך הכול להכניס את הנושא הזה לתוך פקודת המסים (גבייה) כדי שהמדינה תוכל לגבות מאנשים שלא פעלו לפי החוק.

אני רוצה להסביר למה בכלל צריך לעצור את זה. יש מקומות בהם יש חובות, זה נכון לגבי רשויות מקומיות ולכל רשות סטטוטורית, יש שתי אפשרויות לגבות מהם את החובות, כאשר האחת היא בדרך רגילה, והשנייה, כאילו היה פקיד מס. הגופים האלה שמחילים את הדבר הזה, זה בגלל שיש צבר גדול של חובות שצריך לפרוע אותם.

עד היום היו אגרות שהקבוצות המנויות כאן חויבו לשלם אותן והממשלה הייתה יכולה לגבות בשיטה שמי שלא שילם את האגרה, יש כאלה שעוברים עבירה פלילית, להעמיד אותם לדין פלילי, יש כאלה שרוצים להגיש נגדם הוצאה לפועל, צריכים להגיש קודם תביעה ונותנים לבן-אדם את ההזדמנות להתגונן.

ההסתייגות שלך הזאת חלה גם לגבי סעיפים 40, 41, 42 ו-45.

הכול ביחד.

חייבים להבדיל בין מוסד שהוא כפוף למסים גבייה לבין מוסד שהוא לא כפוף למסים גבייה. הציבור לא יודע את זה. לכן כתוצאה מזה שעד היום, על חובות העבר, לא הפעילו מסים גבייה, אני אומר לך שאנשים עשו חגיגה. זה היה נכון לחובות חניה למשל, זה היה על חובות של מים, זה היה על מזונות למשל.

נכון. אני רק אומר לכם שיעמדו פה הרבה אזרחים שיקבלו ישר פקודת מעצר כי הם לא שילמו.

אתה תעודד עבריינות.

אני אומר לכם שתהיה זעקה גדולה לרבים מהאנשים שהם לא יודעים אפילו שהם סרבני מס. יש פה בארץ אלפי אנשים שרשמו חברות בשעה כזו או אחרת והיו בטוחים, כפי שעשה רשם החברות לדורותיו, שמחק חברה שלא שילמה שלוש שנים, אבל היום לא מחקו את החברות. יבואו ויגישו להם דרישות.

זה לא על זה. יש את זה בחניה, יש את זה בארנונה.

אני מבקש שיודיעו לפחות לאזרחים וייתנו להם הזדמנות לשלם את חובותיהם.

חבריי שכנעו אותי ואני חוזר בי. צריך בהזדמנות אחרת לעשות הוראת מעבר.

אני מסכים שהסעיף הזה יחול מאמצע השנה.

ייתנו עוד שלושה חודשים.

אני מסכים.

זה חל על כל הסעיפים – 40, 42, 43 ו-45.

מי בעד הסעיפים האלה, כולל שהתחולה תהיה מה-1 באפריל? מי נגד? אין. מי נמנע?

סעיפים מספר 40, 42, 43 ו-45 – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

שאול מרידור, תוכנית ויסקונסין, יש הסדר.

אני מבקש לקיים ישיבה של כל חברי הקואליציה שישבו יחד עם הממונה על התקציבים ויקיימו דיון לפני ההצבעה.

מים

סעיפים 48, 49, 52(1).

הקראנו את הנוסח לוועדה בפעם הקודמת וביקשנו שבאזורים שהנציב, מי שמנהל הרשות הממשלתית, ב-1 בינואר 2007 מגדיר, בעמוד 67 להצעת החוק, בסעיף 48(4). אזור מורד ואזור מעלה, יש שינויים בנוסח. אזור מורד ייקרא אחרי השינוי: "אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות כאזור מורד וזאת בהתחשב בין השאר בסביבה הטבעית של המים למניעת נזקים באותו אזור".


השינוי השני הוא בהגדרה של אזור מעלה.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. חלק מהחברים חייב ללכת להצביע בוועדת הכנסת בנושא תקציב הכנסת.

יש כאן מספר חברים שהם חברים בוועדת תקציב הכנסת.

זה חשוב. יש שם הצעה די נבזית ואנחנו רוצים להראות שכולנו פה אחד מפילים את ההצעה.

אני אסיים את הפרק הזה ואעשה הפסקה.

הגדרה של אזור מעלה: "אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות שהוא אזור מעלה וזאת בהתחשב בין השאר במקור המים, ערכי הטבע והנוף באזור".

יש הסתייגויות מהותיות?

יש 6-7 הסתייגויות מהותיות.

תורידו את ההסתייגויות.

תן לי הסתייגות אחת מהותית.

הסתייגות אחת של חברת הכנסת שלי יחימוביץ לסעיף 48. להוסיף סעיף קטן (ב1) לסעיף 112 שאומר: על אף האמור בחוק זה, מפיק עירוני ישלם עבור כמות המים שרכש בשנה מסוימת רק את העלות הממשית של המים שרכש עם הרישיון נבע מהפחתת ההפקה על ידו ביחס לשנה שקדמה לה. לעניין סעיף זה, מפיק עירוני, כהגדרתו.

זה לא מהותי.

התעריפים יעלו.

אז לא קיבלת את 290.

אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. מחיר המים יעלה או לא יעלה? זה עלול לעלות ישירות.

מה שאת מציעה כאן, זה מרוקן את החוק.

אני לא רוצה שיצטרכו לשלם קנס על זה.

יש לי הסתייגות.

הכול למעלה.

אני מציע הסתייגות שאומרת לפי העניין, בסעיף (4). מחיר המים במערכת הארצית יהיה אחיד בכל הארץ. אני תמכתי בהיטלים אבל אמרתי שלא ייפתח פתח שהמחיר במערכת הארצית יהיה דיפרנציאלי במטולה ובפתח-תקווה, שיהיה מחיר מים ארצי אחיד במערכת הארצית. אני חושב שזה עיקרון חשוב וצריך לעגן אותו בחוק. ליצמן, זו הייתה גם דעתך.

אמרתי לך, דעתי הייתה נכונה, אבל שכנעו אותי. משרד האוצר ישב עליי ושכנע אותי. אני לא אתמוך ולא אתנגד. אני נמנע.

אדוני היושב-ראש, מטרתנו שבסופו של דבר העלאת מחירי המים לא תושת על הצרכן ולכן אנחנו גם לא רוצים לייקר אותה עבור הרשות המקומית. אם הרשות המקומית תפסיק לשאוב מהבאר של עצמה ותעבור לרכישה ממקורות, תושת עליה רכישת זכויות. אני מבקשת שהדבר בשום פנים ואופן לא ייקר את עלות המים עבור הרשות המקומית.


אתה אדוני יושב-ראש הוועדה חזרת ושאלת האם המים יתייקרו או לא יתייקרו, וזה מה שהיה חשוב לנו. האם אנחנו רוצים לייקר את מחירי המים? לא, אנחנו לא רוצים.

מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת יחימוביץ? 5. מי נגד? 8. מי נמנע? 2.

ההסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ – לא התקבלה

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון? 6. מי נגד? 9. מי נמנע? 1.

ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון – לא התקבלה

מי בעד סעיפים 48, 49, 52(1) מי נגד? מי נמנע? 2.

סעיפים 48, 49, 25(1) – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

הישיבה הופסקה בשעה 15:30 וחודשה בשעה 16:00

אני מחדש את הישיבה.

שונות

סעיף 59.

סעיף 59 כולו הוא תיקון חוק ההגבלים העסקיים. פסקאות (1) ו-(2) דנות בביטול הפטור שיש לשיווק תוצרת חקלאית, ופסקה (3) דנה בנושא של תובלה אווירית.

קודם כל פסקאות (1) ו-(2).

לסעיף 59 כולו יש הסתייגות של קבוצת בל"ד. סעיף 59 דן כולו בחוק ההגבלים העסקיים. פסקאות (1) ו-(2) דנות בביטול הפטור לשיווק תוצרת חקלאית ופסקה (3) דנה בנושא של תובלה בינלאומית.


באשר לפסקאות (1) ו-(2) שכאמור דנות בביטול הפטור לשימוש תוצרת חקלאית. מציעות קבוצות בל"ד, קבוצות רע"ם וקבוצת מרצ למחוק את כל הסעיף.

אנחנו לא מצביעים על זה.

לסעיפים (1) ו-(2) יש הסתייגויות?

חוץ מהמחיקות, אין הסתייגויות מהותיות.

אני שומע כרגע שעם אל-על גמרו למטה איזשהו הסדר.

זה לגבי פסקה (3).

עכשיו אני שומעת שיביאו לנו נוסח חדש שעליו הצביעו ואני עוד לא ראיתי אותו.

על אל-על?

כן. זה מה שאני שומעת. לא קראתי, אני לא מכירה את הנוסח ואני לא יודעת איך חברי הכנסת יכולים להצביע על דבר כזה.

אני חייב להביא את זה היום להצבעה.

לפסקאות (1) ו-(2) שעוסקות בחקלאות. בניגוד למה שקרה עם אל-על, שם ישבו וירד האסימון, כאן, כמו שאמרתי, כל פעם מנסים. אני מזכיר לכם מה אמרנו בדיון. נכון שעם שר החקלאות היו 8 תביעות, 8 קיבלו ואמרו לו שבתמורה לזה יסכים לזה. זאת רגל בדלת.

אתה מדבר כאילו שר החקלאות נגד.

אין לי בעיה. מפלגת העבודה התחילה את ההגבלים העסקיים בחקלאות.

אנחנו מצביעים נגד.

אבל זה יעבור.

אני פונה לכל חברי הכנסת ומבקש אותם להצביע נגד. זה לא כסף אלא זה ניסיון לפגוע בכל החקלאות המאורגנת בארץ.

יש בסעיף הזה בקשה לפיצול.

אני מבקש פיצול.

אם אין הסכמה, אנחנו נבקש פיצול.

הנושא הזה של ההגבלים, הוא לא דווקא נגד החקלאות. יש פה בעיה של רשתות שמפעילות, ובאמת לפעמים זה לא עושה טוב עם החלאות. צריך ליצור מצב שבו הרשתות הגדולות, שהן כוח הקנייה הגדול ביותר, לא ינצלו חקלאים בגלל שהם כוח גדול. לכן באה הצעת החוק הזאת. לחקלאים לפעמים אין ברירה והם צריכים להביא פרנסה הביתה והם נכנעים לרשתות השיווק מכאן ועד להודעה חדשה.

לכן אני מבקש, מאחר והנושא מאוד מורכב – כולל גם רשתות שיווק, גם חקלאות – לפצל אותו ולדון בו באופן רגיל.

אני דווקא בעד להפיל אותו.

אדוני היושב-ראש, יש הצעה שיצחקי מצטרף לאלה שביקשו לפצל או שאנחנו מצטרפים לבקשתו לפצל. נא להצביע על הפיצול לפי סעיף 121.

אנחנו מצביעים על הפיצול. מי בעד פיצול סעיף 59(1) ו-59(2)?

אני מבקשת להבהיר משהו . אם יש בקשה לפיצול, צריכים להצביע עליה לפני ההצבעה בעד או נגד.

אנחנו מצביעים רק על הפיצול. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הוחלט על פיצול סעיפים 59(1) ו-59(2)

סעיף 59(3).

אני לא יודעת על מה להצביע, כי אני שומעת שעומדים להביא נוסח חדש, כך שאין טעם להביא את ההסתייגויות לנוסח הקודם.

יש סעיף אחד שמוסכם על כולם, שאל-על לא תחלל שבת.

אתה דוחה את הדיון על הנושא הזה? כי צריך גם לקרוא אותו קודם.

סעיף 59(3) – כרגע אנחנו לא מצביעים עליו. נצביע עליו יותר מאוחר.

סעיף 61 – תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית.

יש הסתייגות. צריך להסתכל על סעיף 61(2) ו-(3) ו-(8).

הדיו עכשיו הוא על סעיף 61(1), הגירעון.

אני מציע שבמקום 1 הוא יהיה 2.4. מדובר על 2009. זה מסלול יורד.

המשמעות היא שהוא תומך במהלך של הורדת מיסים.

אתה יודע שאני גם אציע להעלות את מסגרת ההוצאה. לכן אמרתי שאני רוצה להסביר את שלושת ההסתייגויות גם יחד ולא רק אחת.

אם כך, נצביע על שלושתן ביחד.

אתה תצביע איך שאתה רוצה. אני מציע שיהיה מסלול יורד בגירעון, עד 2.4. אגב, אני מעדיף את זה על פני התרגילים שלכם. אתם מגיעים אותו הדבר ואתם עושים קופסאות בכל מיני דברים אחרים.

שלי יחימוביץ?


אתם הגעתם ל-3,8.

לא, זאת ההוצאה.

הגירעון מתייחס לשנת 2009 ואילך.

שלי יחימוביץ?


למה אתה מדבר על 2009?

כי זה מה שהחוק אומר. החוק מתייחס ל-2009.

הייתה הצעה לפצל.

הצעה שלנו.

יש כמובן הצעה מרחיקת לכת, לפצל, ולא לדון בזה עכשיו.

אתם תפסידו כי המצב הנוכחי לא טוב ואנחנו רוצים להעלות.

אתם מערבבים שני דברים. בפרק הזה ישנם שני סעיפים, יש גירעון ויש גודל ההוצאה. אני עכשיו הולך הפוך ואני מתחיל מגודל ההוצאה. בגודל ההוצאה אנחנו מציעים ב-2007 – 2.4. לגבי העתיד, אנחנו מציעים שמ-2007 ואילך סכום ההוצאה הממשלתית יעלה בשיעור מחצית הצמיחה בשנה שקדמה לה, כפי שפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אוגוסט באותה שנה ובכל מקרה לא פחות מ-1.7. זה גודל התקציב. מינימום 1.7. גודל ההוצאה. התקרה. זה בתשובה לשאלה של קובי על גודל הגירעון.


בהינתן הדבר הזה, הגירעון ירד בשיעורים יותר נמוכים מאשר אתם מציעים אותו. מה שמתקבל משני הדברים האלה ביחד, זה לא מה שאמרת אלא בדיוק הפוך, זה קצב הרבה יותר מתון של הפחתת מיסים. אם אתה רוצה את המספרים המדויקים, פרופסור זוסמן המנוח, לפני מותו עשה את הטבלאות לשנים הקרובות, ואני יכול לתת לך את המספרים המדויקים לכל אחת מהשנים, מעכשיו עד 2010. המסגרת היא המסגרת הזאת. זאת ההצעה.

לגבי סעיף 61, אני מסיר את ההסתייגות של הליכוד כי אנחנו כתבנו 2,4 וקיבלנו החלטת סיעה אתמול שהליכוד לא יתמוך בהוצאה על 1,7 מהטעם הפשוט שהוא יודע שהעם יכריח אותו לחזור לשלטון במהרה והוא לא יירצה להימצא במצב הזה. אנחנו קיבלנו החלטה שלפיה אנחנו ננהג באחריות ממלכתית ולא נאפשר מהטעם הפשוט שגם במקרו כלכלת ישראל לא חזרה לאיתנה ולכן לא נסכים להפקרות בהוצאה שהיא 1,7.


לגבי נושא הגירעון, כל דבר שיהיה הסתייגות שלנו לעניין הגירעון, הוא יעלה בקנה אחד עם ההצהרה שלי.

אני רוצה לומר לחבריי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. מציגים את זה כאילו זה הבדל בין תפיסות עולם, אבל זה לא כך. זה הבדל בין מה בסופו של דבר צריך לשפר בכלכלת מדינת ישראל. אני אומר לכם שהדבר הכי חשוב היות לשפר בכלכלה של מדינת ישראל הוא מצב החוב. זה שאנחנו לא נמצאים ב-89-90, 88 אחוזים תוצר. נכון שירדנו מ-105, הגענו כבר ל-106, וירדנו ל-89-88, אבל אנחנו צריכים להגיע לסביב ה-65, כי גם ההשתתפות בכוח העבודה שלנו היא בעייתית. רק אם נצליח להביא למצב שבו יהיה אשראי בהשקעות יותר ויותר גדול במשק הזה, זה נובע מחלק מהחוב.

לכן אנחנו מורידים מסים ולא מורידים חוק.

לכן, כדי שיגיעו השקעות, צריך לעשות דברים משולבים. האחד הוא להוריד מסים, כדי שרמת המס במדינת ישראל תהיה זהה למשקיעים כמו בכל העולם.

זה אידיאולוגי.

זה לא אידיאולוגי.

העובדות מצביעות על כך שהורדת המסים הגדילה את הגבייה.

אם הייתה לכם כוונה להוריד חוב בשנה שעברה כאשר הנגיד אמר לכם לא להוריד מס אלא תורידו חוב. אתם רצתם לבחירות עם הורדת מס. הנגיד אמר לכם להוריד חוב.

אני מצביע על ההסתייגות של חיים אורון. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון – לא התקבלה

אנחנו מצביעים על סעיף 61(1), (2), (3), (4), (5).

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

סעיף 61(1), (2), (3), (4), (5) – אושר

סעיף 64 – תיקון חוק החברות הממשלתיות

תיקון טכני בחוק החברות. לקבוע לחברות הממשלתיות מועדים להגשת דוחות וטיוטות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

סעיף 64 – אושר

סעיף 73 – תיקון חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה)

חברים, חשוב לי לומר כאן משהו. ישבנו כאן ושמענו המון משלחות , המון לוביסטים והמון בעלי עניין. שמענו את כל בעלי העניין האפשריים. בעניין של עבודה מועדפת, ישבו כאן כל הלוביסטים שבעולם. בעניין שכר המינימום, לא ישב אף לוביסט ושום בעל עניין כי האנשים האלה שאנחנו עוסקים בהם, מקבלי שכר המינימום, אין להם לוביסטים.

לכן אני מבקשת מחברי הכנסת להיות היום הלוביסטים של האנשים שמרוויחים את השכר הזעום הזה. כיוון שלא ראינו כאן שום לוביסט שייצג את מקבלי שכר המינימום, אני מבקשת מכל אחד ואחד מכם, בלי הבדל דת, גזע ומפלגה, להיות הלוביסט של מקבלי שכר המינימום.

דחיית הפעימה משכר המינימום גורעת 125 שקלים לחודש משכרם של מקבלי שכר המינימום. בדיעבד התגלה לנו שהיא גורעת פחות, כיוון שממילא שכרם מתעדכן על-פי השכר הממוצע על-פי חוק, ואילו על-פי ההסכם הקואליציוני מדובר בתוספת ל-125. כך שממילא מדובר בעלות תקציבית זעומה ביותר מיידית, לפי הבדיקה שעשתה סמדר אלחנני, של 100 מיליון שקלים.

אנחנו לא פותחים דיון.

חשוב לי במיוחד לדבר על הסעיף הזה, ולא רק כיוון שהוא בהסכם הקואליציוני וכיוון שמה שסוכם אתמול בהסכם הכניעה הכללי הוא שמוותרים על כל הדרישות האפשריות, אבל לא מפירים את ההסכמים הקואליציוניים. זה בהסכם הקואליציוני וזאת הפרה של ההסכם הקואליציוני.

זה לא מה שסוכם אתמול. אי אפשר לומר על משהו שהוא סוכם והוא לא סוכם.

אנחנו גוזלים כאן באמת את כבשת הרש ושאף אחד לא יספר לי שההישג המגוחך של 15 שקלים בתום ההקפאה הוא ישיב לעובדים את מה שנגזל מהם, כי הם יצטרכו חמש שנים כדי להשלים את ששת החודשים בהם הם היו אמורים לקבל 125 שלים לשנה. לא יכול להיות שההקפאה ברפורמה במס תימשך וההטבות למעסיקים יימשכו, והכול יימשך, ורק הם, העובדים הכי חלשים, ישלמו את המחיר.


אני מבקשת לפצל.

אני רוצה לומר את הדברים כהווייתם. הסיכום מאתמול בערב, העלות של החוק הזה הוא 340 מיליון שקלים.

אבל זה הולך לעובדים.

זה פופוליזם. הסיכום ש-340 מיליון שקלים, גם על דעת אלה שנשאו ונתנו אתמול, אומר את הדברים הבאים, מאחר שהפעימה היא רק ב-1 ביולי, היא לא מחר בבוקר: צוות של שלושה שרים, לקראת ה- ביולי, יבחן מחדש לפי מצב המשק והמצב התקציבי את הנושא, ובמגמה חיובית. בצוות הזה חבר גם שר הביטחון, יהיה חבר שר התעשייה, יהיה חבר שר האוצר וראש-הממשלה. הם יחליטו ביניהם לקראת ה-1 ביולי, אני מניח שעוד לפני הפריימריס של מפלגת העבודה.

אני מקווה שכולכם מבינים את המשמעות של הדבר הזה.

כל אחד יכול להגיש הצעת חוק פרטית משלו בעניין הזה. יש לנו חצי שנה עד הפעימה. 6 חברים ממפלגת העבודה הצביעו בעד הצעת הסיכום, יושב-ראש מפלגת העבודה נמנע, לא הצביע נגד. אני מציע לעמוד בהסכמים ולהוריד את זה מסדר היום.

למה לי להגיש הצעת חוק פרטית כאשר יש הצעת חוק שהתקבלה ושחוק ההסדרים מבקש היום לדחות אותה?

כי כרגע זה מכניס לתקציב 340 מיליון שקלים.

זה לא נכון.

זה שיקול שאנחנו חושבים שהוא לא במקומו.

אנחנו מצביעים על פיצול ואחר כך על האישור.

מי בעד פיצול סעיף 73? 6. מי נגד? 7. מי נמנע? 3.

פיצול סעיף 73 – לא התקבל

רביזיה.

מי בעד רביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הרביזיה לא התקבלה

יש הסתייגויות. ההסתייגות הראשונה היא לבטל את הדחייה ולהתחיל את הפעימה השנייה בינואר 2007.

זה ביטול החוק.

והפעימה השלישית ביוני 2007.

זה לא מהותי. זה עולה למעלה.

מי בעד אישור סעיף 73? 9. מי נגד? 5. מי נמנע? 3.

סעיף 73 – אושר

סעיף 74 - קיצוץ 4 אחוזים בקצבאות הביטוח הלאומי למעט ביטוח סיעודי.

יש הסתייגות. במקום קיצוץ של 4 אחוזים, קיצוץ של אחוז אחד.

לא כאן.

הסתייגות נוספת. שכל הקצבאות יעודכנו כל שנה לפי השכר הממוצע.

לפי דעתי בכל חוק ההסדרים הזה שאנחנו דנים בו שבועות, יש שלושה דברים מהותיים, ואני אומר אותם להשקפתי. האחד הוא גודל התקציב. החלטנו, תקציב רזה, אנחנו נקטין את החוב, נוריד מס ונדבר על השישה מיליארד. הנושא השני הוא שכר המינימום והנושא השלישי הוא הנושא הזה. יש הזדמנות לכל אלה שנאמו נאומים בכל המיקרופונים, ואחד יצא עכשיו החוצה, לקבל החלטה מאוד פשוטה, שבתאריך שהשכר של כולנו יגדל ב-3 אחוזים לפחות, ב-1 בינואר, אני מציע שבמקום להמשיך את ההקפאה של 4 אחוזים, להצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע, כמו שהשכר שלך ושלי, חברי הכנסת, וכמו שהשכר של עובדי המדינה ושל השרים. אני חושב שזו אחת ההחלטות הכי חמורות שהיו, שבעצם משאירים קבוצה שלמה של מקבלי קצבאות צמודים למדד שהוא עכשיו אפס. אני יודע שאתמול הנגיד הוריד בחצי אחוז, ואז האינפלציה תעלה בשנה הבאה.

במי זה פוגע?

בכל מקבלי הקצבאות. חברים, אתם מערבבים שני דברים. אני רוצה בסעיף אחד לתת תשובה לשתי השאלות, גם על התחלת ההצמדה לשכר הממוצע ועל-ידי זה להתגבר על 4 אחוזי שחיקה, וגם את כל הקצבאות האחרות, שהן לא בתוך הבטחת הכנסה, קצבאות הביטוח הלאומי שמוצמדות למדד, שהמשמעות של זה היא אי-הצמדה, להצמיד אותן למטרה המהותית שלהן. לא רק לשמור שבעלי הקצבאות לא ימותו אלא לשמור על יחס קבוע שכבר נשחק מאוד, גם אצל הגמלאים, גם אצל אלמנות צה"ל ובכל המקומות האחרים. לשמור על יחס קבוע בין השכר הממוצע לבין גודל הקצבה. זוהי ההצעה והיא מופיעה כאן.

ילדים וזקנה יצאו מזה?

כן. יצאו.

אני מבקש להשיב. אתה מציע את זה כי דווקא עכשיו, בשנתיים-שלוש אחרונות, השכר הממוצע עלה יותר מהמדד. מה היית אומר אם המדד היה עולה יותר מהשכר הממוצע?

אם כן, זה צריך להיות הגבוה מביניהם.

יכול להיות שהשכר הממוצע יעלה פחות מאשר המדד. מה נפקא מינא, שאם אתה רוצה בסוף להצמיד את הצרכים של האנשים האלה, הצרכים שלהם הם במדד יוקר המחייה, הצרכים הם לא בשכר הממוצע כי שכר ממוצע בזמן מיתון יכול לצלול למטה ורמת המחירים יכולה לנסוק למעלה.

חוץ מעובדה אחת. הביטוח הלאומי בדק את זה עשר שנים אחורנית.

אני אומר לך ש-10 שנים זה לא מספיק ואני אומר לך שזה גם לא נכון. אני אומר לך שמצב המשק היום במדינת ישראל יכול להביא למצב שבו ב-5-6 שנים הקרובות יהיה ההיפך. הדבר הזה יכול להיות. לכן אני לא הייתי לוקח את הסיכון הזה.


ההצעה הזו הועלתה בקואליציה גם על-ידי סיעת גיל וגם על-ידי מפלגת העבודה, והוחלט שיביאו ועדה חיצונית שתבדוק את הדבר הזה.

כל מה שאמר יצחקי ברמת הכלכלה והמקרו כלכלה, הוא צודק. בהחלט יכול להיות שדבר כזה יקרה, אבל בעשרים השנה האחרונות הוא לא קרה.

לא נכון. תבדוק. בעולם המערבי רמת החיים עולה.

אני מציע לכם לקבל את ההסתייגות של חבר הכנסת אורון.

יש כאן שתי הצבעות. יש כאן הצבעה אחת על סעיף 74 שממשיך את ההקפאה. ההצבעה השנייה, אחרי סעיף 74.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון?

לא שמעתי את ההסתייגות. אני שמעתי כאן דיון על עניין ההצבעה.

הוא הסביר את ההסתייגות שלו.

אמרתי לדחות את המשך ההקפאה של 4 אחוזים.

השני, לא זה.

ההסתייגות אומרת דבר פשוט. מ-2007 קדימה, הגמלאות מוצמדות לשכר הממוצע ולא למדד.

מי בעד ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת אורון להצמיד לשכר הממוצע במשק? 6. מי נגד? הרוב. מי נמנע? 2.

ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון – לא התקבלה

מי בעד סעיף 74? הרוב. נגד? 6. מי נמנע? 2.

סעיף 74 – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 76 – ערי ואזורי פיתוח.

ההחלטה היא לעשות פיצול לפי זמנים. המשמעות היא שאתם תצביעו על פיצול הסעיף הזה כך שהסעיף העיקרי לעניין חוק ערי ואזורי פיתוח יישאר על שולחנה של הוועדה והממשלה תביא הסדר אחר, ודחיית התחילה שלו לשנת 2008 – תאשרו את זה כאן. זאת אומרת, אתה מצביע קודם על פיצול לפי זמנים.

מי בעד פיצול סעיף 76? הרוב. מי נגד? מי נמנע?

אושר פיצול סעיף 76

עכשיו אתה מצביע על דחיית התחילה של הסעיף הזה עד לשנת 2008.

מי בעד הדחייה עד 2008 בסעיף 76? מי נגד? מי נמנע?

דחיית התחולה של סעיף 76 - אושרה ברוב קולות חברי הכנסת

סעיף 77 - ביטול חוק רשויות מקומיות

הסיכום בוועדה היה לדחות את התחילה בשנה.

מי בעד דחיית התחולה בסעיף 77 עד ה-1 בינואר 2008? מי נגד? מי נמנע?

דחיית התחולה של סעיף 77 – אושרה ברוב קולות חברי הכנסת

על אל-על אני כן מצביע. על ויסקונסין תעשו התייעצות.

צריך להקריא את אל-על כי זה נוסח חדש.

אתי, מה עם החוק לגבי אל-על?

קיבלתי את הנוסח הזה. הנוסח הזה הוא לא נוסח משפטי ואי-אפשר להצביע עליו. אני צריכה לשבת ולנסות לעבד את העניין. הוא לא ברור ולא צריך להצביע עליו.

אנחנו עושים הפסקה. אני מבקש מאלה שניסחו את זה - מהאוצר - שישבו אתך כדי לסיים את זה. לאחר מכן נסכם גם לגבי ויסקונסין.

הישיבה הופסקה בשעה 16:55 וחודשה בשעה 17:40

אני מחדש את הישיבה. אדוני הסדרן, אני מבקש להוציא את התקשורת. רבותיי, נשארו לנו שלושה נושאים ואז נסיים את חוק ההסדרים. נושא אחד של ויסקונסין, של מהל"ב, נושא נוסף של אל-על וסעיף נוסף של יולדות בו יש הסתייגות של חיים אורון.

סעיף 11.

חיים אורון הציע עוד 800 מיליון שקלים.

אומרים אנשי אגף התקציבים שהם מוכנים לתת את ה-800 מיליון שקלים והם חושבים שגם בדיון עם אנשי משרד הבריאות יגיעו למסקנה שזה לא המקום הכי דחוף. הם גם הציעו לי כל מיני הצעות שלא אומר אותן כאן. אני מוכן לקבל את האמירה של קובי לגבי ה-800 מיליון ואנחנו נגיע יחד להסכמה בתוך תחום הבריאות למה הם ילכו, אולי חלק לפגיות וחלק לדברים אחרים, בהתייעצות עם אנשי משרד הבריאות.

מי בעד סעיף 11? הרוב. מי נגד? מי נמנע?

סעיף 11 – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

לאור מה שאמר חיים אורון, אני מוריד את ההסתייגות.

זה לא טיפות חלב. טיפות חלב זה בסעיף אחר.

סעיף 11 זה סעיף שהאוצר ביקש להוסיף אותו בתוך סעיף 11 כפסקה (ב) אבל הנסחית של החוק החליטה לשים את זה בסעיף נפרד כי זו הוראת שעה.

סעיף 11(א). אומרת היועצת המשפטית שיש סעיף 11(א) שהוא חלק של סעיף 11, אבל הוסיפו את זה כהוראת שעה.

מי בעד? הרוב. מי נגד? מי נמנע?

סעיף 11(א) – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

אנחנו עוברים לויסקונסין.

לגבי החוק, אני מצביע בעד החוק. שהקואליציה תוריד את ההסתייגות.

אנחנו מצביעים על 5(1) ו-75(2).

יש שתי הסתייגויות של חבר הכנסת ברכה לגבי סעיף 75(2).

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ברכה לבטל את כל סעיף ויסקונסין? 5. מי נגד? הרוב. מי נמנע? 1.

הסתייגותו של חבר הכנסת ברכה – לא התקבלה

מי בעד סעיף 5(1), 75(2)? 11. מי נגד? 4. מי נמנע? 1.

סעיפים 5(1), 75(2) – אושרו ברוב קולות חברי הכנסת

אתי בנדלר לא סיימה את הניסוח לגבי אל-על ולכן אני מבקש להקריא את התקציב.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006

1.
הגדרות

בחוק זה –
"סעיף תקציב" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנה – קו כפול מקוטע.

"תחום פעולה" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנה – קו נקודה.

"תכנית" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורה בלי סימון.

"שנת הכספים 2007" – התקופה המתחילה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) והמסתיימת ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007).

כל מונח אחר – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב).

2.
תקציב ההוצאה וחלוקתו
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2007 סכום של 282,864,058 אלף שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה".

3.
תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה
בנוסף לכל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף 2, היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2007, כהוצאה מותנית בהכנסה, 12,561,369 אלף שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השני של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה מותנית בהכנסה".

4.
שיא כוח אדם
הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2007, למלא 57,543 משרות שיא כוח אדם. חלוקת מספר זה לחלקים, וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי של התוספת הראשונה הנקרא "שיא כוח אדם".

5.
תקציב מפעלים עסקיים
א.
בנוסף לסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 2 ו-3, היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2007 את הסכומים הנקובים בטור הראשון של החלק השני בתוספת השנייה (להלן – תקציב מפעלים עסקיים). חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט באותו החלק.

ב.
בנוסף למספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף 4, בשנת הכספים 2007, היא רשאית למלא 18,417 משרות במפעלים העסקיים. חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המפעלים העסקיים.

ג.
תחזית ההכנסות לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2007, היא כמפורט בחלק הראשון של התוספת השנייה.

6.
הוראות לעניין סעיפים מסוימים
בשנת התקציב 2007 –
לפי בקשת שר האוצר לגבי שימוש ברזרבה הכללית, לפי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב, למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש-הממשלה – תבוא, במקום "הוועדה", "ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה".

7.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007).

8.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושה חודשים מיום קבלתו.

יש הסתייגות לסעיף הזה, שזה יהיה רק ביחד עם חוק התקציב: תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) אלא אם כן נקבע בו אחרת.

בסדר. סימנו את ההקראה. נתחיל לשמוע הסתייגויות על התקציב. רק הסתייגויות מהותיות.

מתוך כמה מאות הסתייגויות שהכנו, אני בחרתי 6 הסתייגויות ואני אקריא אותן ואני מבקש להצביע עליהן. אני הולך לפי הסדר שמופיע במחשב וזה לא לפי סדר החשיבות.

1.
מיגון סובב עזה, סעיף 16-1-008 – 95 מיליון שקלים.

2.
הסתייגות שנייה, עליה הייתה הסכמה מקיר לקיר וזה עכשיו המבחן של כל חברי הכנסת – תוספת לחינוך הלא פורמאלי לתנועות הנוער – 20 מיליון שקלים.

3.
חינוך טרום-חובה - לכל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. שמעתי שמפלגת העבודה החליטה. אני יותר צנוע ומדבר רק על 150 מיליון שקלים.

חוק עידוד השקעות הון. גם כאן אני יותר צנוע. מדווחים עכשיו שהכסף ישנו אלא שלא הגיע העיתוי. אתם הצעתם בסעיף הזה 299 ואנחנו מציעים 500.

4.
דירות נ"ר. מי שלא יודע, דירות נ"ר אלה נכסי רכישה. זו הקבוצה הכי דפוקה שקיימת בארץ. ממשלת ישראל בשנת 2007 מקציבה לסעיף הזה 4 מיליון שקלים וזה אומר 8 דירות. אני מציע סכום ענק – 25 מיליון שלים, 50 דירות.

5.
עלות סל הבריאות. אם יש על זה הסכמה בקואליציה, אני מסיר את כל ההסתייגויות. להוסיף לסל הבריאות על מה שמופיע עכשיו, 423, כאשר המספר האמיתי הוא אפס, 370. זה אומר להעלות ל-800 מיליון שקלים. זה פחות מהעמדה שכולנו הצגנו כאן. 370 מיליון שקלים לסל התרופות, ואני מבקש שעל זה תתלכד הוועדה כולה.

6.
טיפות חלב. בהנחה שסעיף אחיות הציבור הוסדר, בסעיף טיפות חלב להוריד את ההתניה של התקציב בפיילוט ולהמשיך את הנושא הזה.

יש לנו בקואליציה הסכמה שאין שום תוספות.

בסדר גמור, אבל אני מקווה שחברי הכנסת יעמדו בדברים שלהם.

אני רוצה לומר דברים באחריות. אני יכול להביא סעיפים רבים ולומר שרוצים שם תוספת תקציב. חבר הכנסת אורון, לעשות את זה גם בהסתייגויות וגם במליאה ולשאול אם לא נותנים כסף למעונות לנשים מוכות, לא נותנים כסף לילדים בסיכון – זה הליך שבעיניי, אני אומר לך ואני לא פרלמנטר ותיק ובטח לא טוב כמוך, הוא לא נאה. זה לנסות לעשות תרגיל פרלמנטארי על סעיפים שכולם בעדם.

שאלתי את העיתונאים שהיו כאן אם הם גילו חבר כנסת אחד שהוא לא בעד התקציב והם אמרו לי שיש אחד וקוראים לו אביגדור יצחקי. חוץ ממנו כולם יוצאים למיקרופונים ומדברים נגד התקציב. וראה זה פלא, המפלגות הבטיחו וחברי הכנסת לא. הם התחייבו כאן, שיעמדו מול הציבור שבשבוע שעבר הבטיחו לו סל תרופות, לפני שבוע תנועות נוער, לפני שבוע דירות נר, ולפני שבוע עוטף עזה, ויאמרו שאנחנו קיבלנו את האחריות של אביגדור, סגרנו את התקציב מכל הכיוונים ואין יותר. את התענוג הזה אתה לא משאיר לי?

את התענוג אני מוכן להשאיר לך, אבל אני רוצה שתדע מה דעתי בעניין הזה כי אני חושב שאתה מביא סעיפים ספציפיים שכולם רוצים בהם עוד כסף. נמצא כאן ראש אגף תקציבים, וגם לפי דעתך הוא בחור אחראי, שב אתו ותראה לו שבאמת תנועות הנוער לא יכולות בלי התוספת הזאת, והוא יעשה העברות תקציביות מכאן לשם אם הוא יכול. לעשות את זה פה ולעשות את זה במליאה, זה אני חושב שלא צריך לעשות.

זה התקציב הראשון שלא הגעתי לחלק מהדיונים בגלל מה שהתפתח כאן, שאין קשר בין הדיון, וגם אם אתה משכנע ומגיע להסכמה עניינית, בסופו של דבר מצביעים לפי אינטרס. פעם עוד היו מתחשבים בדברים מהותיים, אבל היום הכול זה לפי הסיכומים.

אלה הנושאים. אני אומר שאם כולנו נתלכד סביב סל התרופות, אני מוריד את כל ההסתייגויות.

מאוד קשה לי להתייחס ברצינות להצעה. אלה הסתייגויות פופוליסטיות נטו.

אנחנו נצביע על ההסתייגות בקשר לסל הבריאות. אם זה נופל, נצביע כל ההסתייגויות הנוספות.


לפני שאנחנו מצביעים על ההסתייגות, אנחנו נצביע על פרק נוסף בחוק ההגבלים העסקיים. היועצת המשפטית תקריא את הנוסח.

מדובר בעצם בסעיף שדוחה את הכבילה של גידול הפטור למובילים באוויר. הסעיף עדיין לא קיבל מספור. הוא סעיף נוסף שיבוא בתוך החוק ויאמר כלהלן:

(א)
תחילתו של סעיף 3(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 כנוסחו בסעיף 59(3) לחוק זה, בתום חודשיים מיום פרסומו ברשומות של פטור סוג, כמשמעותו בסעיף 15א לחוק האמור, לגבי הסדרים שעניינם תובלה בינלאומית באוויר, או ביום התחילה, לפי המוקדם ביניהם.

(ב)
לא נקבע פטור סוג כאמור בסעיף קטן (א), ידחה שר האוצר, בצו, את יום התחילה בתקופות נוספות, של שישה חודשים כל אחת.

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר האוצר להימנע מדחיית יום התחילה מטעמים מיוחדים, לאחר שנתן למובילים אוויריים ישראלים ולמובילים אוויריים שמקיימים פעילות או שהם בעלי נציגות בישראל, הזדמנות להשמיע את עמדותיהם.

(ד)
על החלטת שר האוצר לדחות את יום התחילה או להימנע מדחייתו, לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין, תפורסם הודעה באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל רשות הגבלים עסקיים לא יאוחר מחודשיים לפני יום התחילה.

(ה)
בסעיף זה, "יום התחילה" – (תאריך עברי) (1 ביולי 2008) או מועד אחר שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב).

כל ההסדר הזה של ביטול הפטור לגבי מובילים ישראליים יידחה עד 1 ביולי 2008 או עד שהממונה על ההגבלים העסקיים יקבע פטור לגבי סוגים מסוימים של הסדרים שהמובילים הם צד להם, כמו למשל הסדרים לגבי המזון שיוגש במטוסים, ואם עד ה-1 ביולי 2008 לא ייקבע כל סוג, שר האוצר מצווה לדחות את תחילת ההוראה הזאת, אלא אם כן הוא ישוכנע מטעמים מיוחדים שאין מקום לדחות את זה. אז יצטרכו לערוך שימוע.

נערך דיון בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין משרד האוצר והיועץ המשפטי של חברת אל-על. היו שם איזה דברים שלא הצליחו לסגור, ואני רוצה להודיע לפרוטוקול שישבתי שם כמגשר ושכנעתי את שני הצדדים להגיע לסיכום בהצעת פשרה שהבאתי. זו התוצאה של הצעת הפשרה.

יש לי הסתייגות.

יש עוד הסתייגות. של חבר הכנסת גלזר, אבישי ברוומן, אבשלום וילן, אורית נוקד, סטס מיסז'ניקוב, זאב אלקין, סופה לנדבר, שלי יחימוביץ.

היושב-ראש ביקש לא להקריא את שמות המסתייגים.

במקום סעיף 59(3)(ב)(1) יבוא: סעיף קטן (א)(7) לא יחול על מי שיש בכבילותיו כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק בישראל.

זה לא מהותי.

זה מאוד מהותי.

תעלי את זה למעלה.

הסתייגות נוספת. הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותה פסקה אם ההסדר אושר בידי שר התחבורה.


היום ההסדר צריך להיות מאושר בידי שר התחבורה עם שר התיירות או שר החוץ, אחרי ששומעים את עמדת שר האוצר ואת הממונה.

גם זה יעלה למעלה.

כרגע צריכים לקבל אישור משר התחבורה, משר החוץ וכולי.

לא. הנוסח הזה שהקריאו הוא נוסח שמוסכם על הממונה על ההגבלים, על אל-על ועל משרד האוצר והוא פותר את כל הדברים שאתה מדבר עליהם.

אני מבקש להבין מהיועצת המשפטית האם אנחנו נזקקים כאן לאישור משרד החוץ ולאישור משרד התחבורה.

מה שנחשב כהסדר כובל, אלא אם כן מתקיים אחד ההליכים שקיים בחוק ההגבלים העסקיים, או יש פסקה אחרת בחוק המוצע שאומרת שכל ההוראות לגבי אותו הסדר כובל אסור, לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותה פסקה. אם ההסדר אושר על-ידי שר החוץ ושר התחבורה בהחלטה מפורשת.

לא, זה בא להקל. שר החוץ בא להקל. אם זה הסדר כובל, שר החוץ, משיקולים מדיניים, הוא יכול לשחרר.

אבל הרעיון שהוא יכול לשחרר, בהתאם לנוסח המוצע, יכול שר התחבורה מטעמים שנקבעו בחוק, לאחר התייעצות עם שר האוצר והממונה. הוא מציע שזה יהיה רק עם שר התחבורה.

המשמעות של התיקון היא כזאת. היום, תחום התעופה האווירית נכנס לחוק ההגבלים העסקיים. תהיה אפשרות אחת שהסדרים שאין בהם פגיעה תחרותית, כמו שלדוגמה העלו את הסכמי התחזוקה, אם אין פגיעה בתחרות בהסכמים האלה, יושת עליהם פטור. יש הסכמים שהם הסכמים שיכולה להיות בהם פגיעה בתחרות, שאנחנו ברשות העסקיים ששוקלים את שיקולי התחרות לא יכולים לאשר אותם, אבל ההסכמים האלה יכולים להיות לדוגמה בעלי משקל בקשרי החוץ הכלכליים של מדינת ישראל, בעלי ערך מדיני, ואנחנו השארנו את הפתח לגבי הסכמים כאלה שהמשמעות שלהם היא קשרים מדיניים ובינלאומיים, וזה שיקול שאנחנו לא יכולים, לא מעוניינים ולא בסמכותנו לשקול. כאן נתנו שיקול דעת לשר התחבורה ולשר החוץ. זו גזרה מאוד קצרה.

מה ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין?

אני לא אקרא את נוסח ההסתייגות, אבל הרעיון של ההסתייגות הזאת שהסדר כובל לא ייחשב כהסדר כובל, שהסדר שמתקיימים בו התנאים המפורטים בחוק, אם יתקבל, לא ייחשב להסדר כובל אלא אם כן הממונה יקבע שזה הסדר כובל. זאת אומרת, לשנות את הנטל.

מי בעד ההסתייגות של סיעת הליכוד? 2. מי נגד? הרוב. מי נמנע? 2.

הסתייגות סיעת הליכוד – לא התקבלה ברוב קולות חברי הכנסת

ההתנגדות של ליצמן. ההסתייגות שלי אומרת שחברות התעופה הישראליות לא יחללו שבת – אל-על, ישראייר, ארקיע, סן-דור וכל החברות הישראליות. יש חוק שממילא הן מפירות אותו.


מי בעד ההסתייגות שלי? 5. מי נגד? 8. מי נמנע?

ההסתייגות של חבר הכנסת ליצמן – לא התקבלה

אני מבקש רביזיה.


מי בעד הרביזיה שלי? מי נגד? מי נמנע?

הרביזיה של חבר הכנסת ליצמן - לא התקבלה

מי בעד הסעיף? מי נגד? מי נמנע?

הסעיף אושר פה אחד

אנחנו מצביעים על סעיף 78, תחילת החוק.

מי בעד סעיף 78, תחילה? הרוב מי נגד? 1. מי נמנע? 1.

סעיף 78 – אושר ברוב קולות חברי הכנסת

מרגע זה אין יותר הגשות הסתייגויות על התקציב ועל חוק ההסדרים. על חוק ההסדרים הצבענו. אנחנו צריכים להצביע על חוק התקציב.

לא, אתה קודם מצביע על ההסתייגויות לתקציב ורק אם הן נופלות, אתה מצביע על התקציב.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות הראשונה - לגבי סל התרופות.

מי בעד ההסתייגות? 5. מי נגד? 7. מי נמנע? 2.

ההסתייגות לגבי סל התרופות – לא התקבלה

מי בעד ההסתייגות לגבי עוטף עזה? 4. מי נגד? 6. מי נמנע? 2.

ההסתייגות לגבי עוטף עזה – לא התקבלה

מי בעד ההסתייגות לגבי תנועות הנוער?57. מי נגד? 7. מי נמנע? 3.

ההסתייגות לגבי תנועות הנוער – לא התקבלה

מי בעד ההסתייגות לגבי השקעות הון? 5. מי נגד? 7. מי נמנע?

ההסתייגות לגבי השקעות הון – לא התקבלה

מי בעד חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006? 10. מי נגד? 4. מי נמנע? 2.

חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006 – אושר

אני מודה לאביגדור יצחקי שהצליח להעביר את הכול בלי שום שינוי וזה אחרי שכל הזמן כולם אמרו שהתקציב הוא לא יפה.

נמצא אתנו כאן יוסי גורדון מהאוצר שפורש לגמלאות בעוד יומיים. אני מאחל לו הצלחה. הוא בילה אתנו בוועדה זמן רב. מטעם הוועדה אני מוצא לנכון לאחל לו הצלחה בדרך החדשה שלו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:40