PAGE
2
ועדת הכספים

24.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, ג' בטבת התשס"ז (24 בדצמבר 2006) שעה 13:05

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

פרק ד' – עובדים זרים

סעיף 16 – תיקון חוק שירות התעסוקה

סעיף 17 – תיקון חוק עובדים זרים

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שלום בן-משה

- משרד האוצר



רביב סובל

- משרד האוצר

עו"ד איתי עצמון
- משרד האוצר



שאול מרידור

- משרד האוצר



עמיקם אבן-חן

- נשיאות הלשכות הפרטיות



רוני שטרן

- ועד המסעדות האתניות



חגית ויינשטוק

- איגוד לשכות המסחר



אברהם דניאל

- מזכיר איגוד מגדלי הפרחים



חזקיה ישראל

- התאחדות התעשיינים



ראול סרוגה

- סגן נשיא התאחדות הקבלנים בישראל



פנינה פירסטון

- מטה המאבק של הנכים



יואב קריים

- מטה המאבק של הנכים



חיים חדד

- התאחדות חקלאי ישראל



אדי וסרמן

ג'ודי וסרמן



שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

פרק ד' – עובדים זרים

סעיף 16 – תיקון חוק שירות התעסוקה

סעיף 17 – תיקון חוק עובדים זרים

אנחנו עוברים לפרק ד' – עובדים זרים, סעיפים 16 ו-17.

האם ההסדר הוא בכלל או רק לגבי החקלאות?

לגבי כולם.

פרק ד': עובדים זרים.

16.
תיקון חוק שירות התעסוקה

בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 –
(1)
בסעיף 62, אחרי ההגדרה "בעל תפקיד בכיר בעסק" יבוא:

"הממונה – כהגדרתו בחוק עובדים זרים".

(2)
בסעיף 65 –
(א)
בסעיף קטן (א) –
(1)
האמור כי יסומן בפסקה (1) ובה, "שקבע בהיתר" יבוא "ורשאי השר לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית תפעל בעניינם של עובדים זרים ומעבידיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר".

(2)
אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה). קבע השר כאמור, יקבע הוראות לעניין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט. תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות".

(ב)
בסעיף קטן (ב), בפסקה (1) במקום "בתיווך עבודה" יבוא "וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם.

(ג)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים בבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בעניינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור. תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(3)
סעיף 69ב שכותרתו "אגרות" יסומן 69א1".

17.
תיקון חוק עובדים זרים

בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 –
(1)
אחרי סעיף 1ז1 יבוא:

1ז2.
"חובת לשכה פרטית בענף החקלאות"

(א)
בסעיף זה –

"חובת מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:

(1)
החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(ב3).

(2)
החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד.

(3)
החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא.

"חוק שירות התעסוקה" – חוק שירות התעסוקה, התשיט-1959.

"לשכה פרטית", "תיווך עבודה" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה.

"לשכה פרטית" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בעניינם של עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.

(ב)
חובת מעביד כלפי עובד זר, בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית, הפועלת בעניינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:

(1)
העובד הזר דרש, בכתב, מהמעביד, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה. דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום התשמ"ז-1987, או אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים.

(2)
מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לעניין זה, מסר ללשכה הפרטית הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד לא מילא את החובה כלי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה.

(3)
העובד הזר הגיש תובענה בשל אי מילוי החובה נגד המעביד ונגד הלשכה הפרטית, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה הפרטית.

(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעביד את חובתו כלפי

עובד זר והציעה הלשכה הפרטית הפועלת בעניינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחויב הלשכה הפרטית בחובת המעביד כלפי העובד הזר אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעביד שלא מילא את החובה כאמור.

(2)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית לי סעיף קטן זה, ולעניין אופן סירובו של העובד הזר.

(3)
בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר.

(2)
בסעיף 1יד(1) אחרי פסקת משנה (ב1) יבוא:

"(ב2)
חובת המעביד לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעביד, לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכול לפי כללים ותנאים שיקבע השר, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.

"(ב3)
לעניין מעביד שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי קיום החובה כאמור, הכול לפי כללים ותנאים שיקבע השר, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.

ברשותכם, יש עוד שתי תוספות.

האם קראנו את החלק של ההיטל בסך 18 אחוזים?

קראתם.

ברשותכם, אנחנו רוצים להוסיף עוד סעיף בסוף סעיף 17, סעיף שיהיה סעיף (3) . מדובר בתיקון טעות סופר. בחוק עובדים זרים, בסעיף 1יא, בסעיף קטן (ד), כתוב: בניכוי דמי ניהול של הקרן וצריך להוסיף: "או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון".

(3)
"בחוק עובדים זרים, התץשנ"א-1991, בסעיף 1יא, בסעיף קטן (ד), אחרי "בניכוי דמי ניהול של הקרן", יבוא "או בניכוי עמלות בשל ניהול החשבון".

הפיקדון שמגיע לעובדים הזרים ומנוהל בבנק עד שהם יוצאים מהארץ, מנכים ממנו עמלות. כאשר כתבו את זה דיברו על קרן ולא על חשבון ושכחו לכתוב את דמי ניהול החשבון. כאשר מנהלים חשבון, יש לזה דמי ניהול ולפי החוק היום אי אפשר לנכות את זה למרות שהבנק מנהל את החשבון עבור העובדים.


מה שבא לכאן הוא מכלול של דברים ואני אעבור על הנושאים. בעצם מדובר כאן על שינוי שיטת העסקה שמכניס לתוך יחסי העבודה בין המעסיקים לבין העובדים לשכה פרטית שיכולה לעסוק גם בתיווך וגם בדברים אחרים ביחסים בין המעביד לעובד הזר. סעיף 65 בחוק שירות התעסוקה. נכנסת שם גם ערבות שדורשים מהלשכה על-מנת להבטיח את קיום חובותיה וחובות המעביד כלפי העובד בעניין שכר ובעיקר לעניין החקלאות. נכנסת גם חובה של הלשכה לשלם שכר לעובד שנמצא בארץ גם אם אין לו עבודה, וזה נוגע לזכויות העובדים. אם מביאים לכאן עובד שבסופו של דבר לא מתאים, כי מי שהביא אותו התרשל בתפקידו, ואנחנו יודעים מה קורה לו – זה הבטחת שכר בשנה הראשונה.


תפקיד הלשכה היא לוודא שהתנאים שניתנו לעובדים הזרים הם תנאים ראויים ואלה שנקבעו בחוק. זו חובת הלשכה מעבר לחובת המעסיק.

זאת חובת המעסיק בענף החקלאות.

כן. סעיף 17 הוא רק על ענף החקלאות.

יש סעיף שמחייב את הלשכה להיכנס בנעליו של החקלאי במידה שהוא לא שילם את שכרו של העובד. יש פה מנגנון שלם של מתי זה קורה, כאשר מדובר כמובן על כך שהעובד לא סירב לעבודה אחרת, מדובר פה על חובת רישום החקלאי את שעות עבודת העובד, ואם הוא לא עושה כך, יש סנקציה.


אלה הדברים שמובאים כאן להצבעה. את סעיף 34 קראנו בפעם שעברה ואני מבין שאין טעם לדבר עליו שוב.

על-פי בקשת היושב-ראש, נפגשנו שי חרמש ואני עם צוות האוצר, עם בועז סופר – שלא יכול היה להגיע, אבל הסיכום אליו הגענו מקובל עליו – ואנחנו הצענו שתקום ועדת משנה מטעם ועדת הכספים, כאשר שנינו מוכנים להיות חברים בה, ואתה היושב-ראש תחליט מי יהיו החברים הנוספים, והיא תשב עם נציגי האוצר לגבי כל שלושת הסעיפים הללו. כמו שהגענו להסדר בנושא המים, ננסה להגיע להסדר גם כאן. דיברנו על שלושה חודשים, אבל אנחנו לא עומדים עם סטופר, לגבי הסדר כולל בכל הסוגיות, כאשר בינתיים המודל שיימשך יהיה מודל 2006 שאומץ על-ידי הוועדה לאחר הדיונים עם בועז סופר. ההיטל יהיה 10 אחוזים ולא יגעו כרגע בנקודות הזיכוי. מה שקיים ב-2006 יהיה ב-2007. בועז הסביר שזה מאוד חשוב והוא לא יכול באמצע השנה להתחיל להתעסק עם השומות. כאשר נגיע להסדר, הוא יבוא לוועדה והוועדה תאשר אותו, ואז ירוצו הלאה.

סעיף 34. אני דיברתי עם בועז ואני הבנתי שהסיכום מדבר על כך שבעצם ההיטל נשאר 10 אחוזים כמו שהיה בשנת 2006 ונקודות הזיכוי נשארות, 2 ורבע נקודות זיכוי. זה מה שאני הבנתי.

וגם ההיטל.

חבר הכנסת וילן דיבר על שלושה סעיפים.

הדיון הוא על הכול ביחד וגם על ההיטל של 18 אחוזים. אני מבין שאבו וילן הגיש הסתייגות ואנחנו נצביע עליה. לכן זה יעלה כהצעת הוועדה.

אני מציע שזה לא יעלה כהסתייגות להוראת שעה. שההסדר הזה, גם של 2 ורבע נקודות זיכוי וגם של 10 אחוזים מהצד השני, יעלה כחוק, לא כהוראת שעה ל-2007, ונקיים את הדיונים, ואני מקווה שנגיע למשהו יותר טוב. דיברתי עם בועז וזה מקובל עליו.

אני רוצה לחדד את נושא ענף הסיעוד. אני מבין שסעיף 17 מתייחס בפירוש לענף החקלאות כפי שהוסבר לנו ורציתי לשאול אם סעיף 16 ו-34 נוגעים באיזושהי צורה לענף הסיעוד.

34 – לא.

אם כן, סעיף 16 – כן.

אני מתוודע להסדר הזה פעם ראשונה, אני רוצה לשאול את האוצר וגם את חברי הכנסת, האם ההסדר הזה כולל את כל הענפים או חל רק על החקלאות. אם זה לא כולל את כולם, יש לי מה לומר.

עניין ה-10 אחוזים?

כן.

למעט הסיעוד שיש לו החרגה מההיטל הזה.

אני מבקש להתייחס לעניין החקלאי, לפני שנכנסים לפרטים של הסעיפים השונים. כל המטרה של שיטת העסקה החדשה ותיקון הסעיפים האלה באה להסדיר פעם אחת ולתמיד באופן חוקי ובאופן רשמי את המצב הנוכחי הקיים. דה-פקטו היום הלשכות הפרטיות עוסקות בתיווך, בתפעול ובהפעלה של העובדים הזרים בין העובד הזר לבין החקלאי.

זה לא נכון.

הגענו להבנה שצריך להסדיר את זה. זאת אומרת שהלשכות, שעד עכשיו התעלמנו מהן ולא בדקנו אותן, מעבר להיתר, ולא היו להן חובות של ערבות כזו או אחרת, אמרנו שהיא תדע במה היא עוסקת, מה יחסי הגומלין בין העובד לבין החקלאי, ועל מה היא מחויבת, ואת זה אנחנו נבדוק בצורה מסודרת, מעבר להיתר שניתן עד היום. לכן התיקונים באים לעשות עם זה סדר שהוא גם לטובת החקלאי והוא גם לטובת העובד הזר.

כמה לשכות כאלה קיימות?

במצב הנוכחי, יש היום כ-400 לשכות שעוסקות בזה בדרך כזו או אחרת. בשיטת ההעסקה החדשה אנחנו קובעים קריטריונים חדשים וכל מי שרוצה לעסוק בזה, כל מי שירצה לקבל רישיון, יעמוד בקריטריונים האלה – יקבל היתר לעסוק בעובדים זרים. זה פתוח לכל מי שרוצה לעסוק בזה.

איך תוכלו לאכוף את זה על 400 לשכות שכאלה?

אנחנו מקווים שיהיו פחות מ-400. מכיוון שזה לא הולך לפי מכרז, כל מי שיעמוד בתנאים ובקריטריונים יוכל לקבל רישיון.

כתוב במקורות "ישן מפני חדש תוציא". אני שואל אותך האם דה-פקטו או הדה-יורה שאתה רוצה ליצור, הוא גם קיים דה-פקטו עכשיו.

לא.

ואתה רוצה לשנות.

כן. אנחנו מתכוונים לשנות.

כשאומרים דה-פקטו ודה-יורה, יש לזה משמעות אצל אדם שמבין מה זה דה-פקטו ומה זה דה-יורה. זאת אומרת, הדה-פקטו הוא לא דה-יורה, ומה שאתה רוצה לעשות דה-יורה הוא לא דה-פקטו עכשיו.


כרגע אנחנו נמצאים במצב קיים. אתה רוצה לשנות. מה קורה בתקופת המעבר?

אני לא מבין את השאלה. אנחנו לא מחילים את זה מה-1 בינואר. שיטת ההעסקה נקבעה בישיבת הממשלה כאשר אחת מהן מתחילה באפריל ואחת מהן מתחילה ביולי, למיטב זיכרוני. אלה התאריכים.

עד אז כל הענפים יוכלו להיערך?

כן. ההיתרים לעובדים לא משתנים. זה לא שאני אוסף את כל ההיתרים ומחזיר. כמו שקרה בבניין. יהיה זמן בו העובדים יוכלו להירשם בלשכה מסוימת מתוך הלשכות שיעברו את הליך הרישוי. הרשימה שתתפרסם, תהיה להם תקופה מספיקה כי להירשם בלשכות השונות, אחר כך תהיה עוד תקופה שייתנו לאלה שעוד לא נרשמו בלשכות, ובסוף התהליך הזה מתחילה העבודה יחד עם הלשכות. זה לא קורה ביום אחד.

אני מבקש שתתייחס גם לקבלנים. לבניין. קיבלתי מכתב מעורך-דין יעקב נאמן והוא מתלונן על כך שהגעתם להסכם של 2004 שלא יהיו יותר העלאות.

היות וההסכם הוא 10 אחוזים, זה בדיוק כמו 2006 ואין בזה שום בעיה.

אני חושבת שבסך הכול בסעיף 16 יש איזה פתרון שנראה פתרון חיובי. גם אני שואלת האם זה חל על סיעוד.

הוא אמר שכן.

למרות שיש בה צעד חיובי, לא ברור לי למה זה נמצא בחוק ההסדרים.

צריך להשאיר משהו בחוק ההסדרים. אני לא רוצה שיאמרו שזרקתי את הכול.

יש מטרה, יש תחולה ויש אחד בסעיף 7.

לגבי סעיף 7 אני לא בטוח. נתווכח על זה.

הייתי שותף לפגישה עם בועז והסיכום היה ששלושת הדברים נכללים, גם ה-2 ורבע נקודות, גם ה-10 אחוזים, וגם הנושא של הלשכות הפרטיות שכולל בתוכו את 3 אחוזים פיקדון שצריך להפקיד כל חודש. אני מתפלא, הדברים סוכמו בהסמכתך, בועז הסמיך אותך לסיים, ולדעתי זה נגמר ביום חמישי.

אתה חוזר בך?

הוא אומר שזה לא כולל את זה.

סיפור הלשכות לא רלוונטי לכאן. את סיפור הלשכות נשים בצד. מה שעולה כאן לדיון לא קשור לחלוטין ל-8 ושליש שאתם מדברים עליו. 8 ושליש יעלה לדיון כאשר שר התעשייה יביא תקנות, כי עד אז אי אפשר להפעיל את זה, בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הוא לא קשור לכאן. אפשר להתווכח אם הוא נכון או לא, ואני מוכן לקיים את הוויכוח הזה, אבל הוא לא רלוונטי לחלוטין לוועדת הכספים.


אני רוצה להזכיר לנוכחים בחדר הזה ולכל החקלאים, שאני מניח שכולם עובדים לפי חוקי ישראל, שהחוק היום קובע פיצויי פיטורים לעובדים. הדיון הזה, ככל שהוא רלוונטי ואפשר לעשות אותו, ואני מסכים שיהיה דיון ויהיו חילוקי דעות ובסוף הכנסת תכריע, הוא לא מתקיים בוועדה הזאת אלא הוא מתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעת ששר התעשייה יביא תקנות, כי אין פה שום תיקון חקיקה.

למה לא הפעלת את זה עד היום? כי אתה לא יכול.

נמצאת כאן יועצת משפטית של הכנסת והיא תאמר.

בסעיף 16 ישנם כמה דברים שנראים טריביאליים, אבל צריך להתייחס אליהם. בסופו של דבר יש לזה השפעה על החיים. לא מדובר בנושא ניסיונה ואיכותה של הלשכה. מספרים לא משקפים לחלוטין את זכותה של החברה להיות או לא להיות נתונה באינטרס הציבורי. נהפוך הוא. יש הוכחה למספרים גדולים בלשכות מסוימות שהן לא נוסדו בדרך הישר, ולכן זה לא ישקף לחלוטין את הזכות להשתתף או לא להשתתף בתחום הזה.


עניין הערבות הבנקאית ונאמר כאן - אבל לא במלים ברורות - שזה יהיה המדד לחסום לשכות מסוימות. אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה שזה עלול להיות גם מוקש גדול מאוד מפני שבסופו של דבר אנחנו עוברים לסעיפים כמו חובת הלשכה הפרטית. המדינה היא שמאשרת לחולה סיעודי להביא מטפל וברגע שמגיע לכאן מטפל על-פי אישור עבור חולה סיעודי מסוים וקרה משהו למעסיק, נוצר מצב שצריך למצוא למטפל מקום עבודה אחר. לפי זה באים וקובעים בחוק שהלשכה היא שתשלם לו את השכר המלא, אבל מהיכן היא תביא את הכסף הזה? בחוק היא רשאית לגבות סכום מאוד מוגדר, 2,000 שקלים, ומהיכן היא תביא את משכורת שכר המינימום בשנה הראשונה? מראש המדינה היא זו שאישרה לחולה הסיעודי והלשכה היא רק מתווכת והיא לא המעסיקה של העובד. לעניין הערבות, ללשכה אין זכות בחוק לכפות דבר כזה או אחר ולכן יבואו אליה בדרישות די מוצדקות, מפני שבמקום שהמעסיק לא מילא את חובותיו, באים ומשיתים את החובה על הלשכה. כל הנושא הזה דורש דיון מעמיק מאוד ולא אמירה קצרה. צריך לרדת לפרטים. יש גם את הפיקדון החודשי לחולים הסיעודיים ואין לזה שום הסדר. זה לא יכול לשמש כפיצויי פיטורים בחוק. מופיע בחוק שזה לא יכול לשמש כפיצויי פיטורים ולכן אין שום הצדקה להשית על החולים הסיעודיים עוד הוצאות.


מחייבים את החולים הסיעודיים לעבוד אך ורק עם לשכות פרטיות, כאשר אם הם לא היו מחויבים בחוק הם היו יכולים לחסוך את העמלות שהם משלמים ללשכות הפרטיות.

תודה רבה לחברי הכנסת הנכבדים וליושב-ראש שאנחנו מקווים שנראה אותך כאן גם בעתיד.



בענף שלנו אנחנו מעסיקים טבחים ומומחים. יש לנו בענף 7,000 עובדים ישראלים. מדובר במחזור של מיליארד שקלים בשנה, וב-150 מיליון שקלים מיסים ישירים במהלך שנה. בסוף כל חודש אנחנו משלמים את המיסים.

מה מפריע לך?

ירדה האבטלה ב-2.3 אחוזים, כפי שאמר בועז סופר, ובאותו זמן טבח ישראלי אחד לא נכנס במקום עובד תאילנדי. הווה אומר שכמה שהעלו לנו את המשכורות ל-8,000 שקלים מינימום, כמה שרוצים להטיל עלינו את ה-8 אחוזים שהועלו ל-10 אחוזים והתחייבו לחזור ל-8 אחוזים – זה לא פועל בנושא של מסעדות אתניות. אין אף אחד שמכשיר עובדים כאלה, ואני מבקש שלא ייפלו עלינו לא 8 אחוזים ולא 10 אחוזים. בשם ועד המסעדות האתניות אני מבקש שתהיה החרגה לגבי המסעדות, עד שהאוצר או גורם אחר מהממשלה יכשיר עובדים ישראלים. אני מבקש החרגה של המסעדות האתניות ולהגיע למצב של אפס מיסים.


בשולי הדברים הייתי רוצה לומר שאני מאוד חרד שכאן דנים בסעיפים וסעיפים קטנים, כאשר מה שקורה כאן מבחינת העובדים הזרים גורם לפשיטות רגל של הענף שלי, של ענף החקלאים, של ענף הפרחים, של ענף המגדלים, בעוד שאנחנו כביכול דואגים לתאילנדים שירוויחו 15 אלף, שיהיה להם הרבה מאוד כסף, ושכחנו לרגע מה תפקידו של האוצר. אני חושב שהאוצר צריך לקבל מיסים מאותם גורמים שהיום פושטים את הרגל והתאילנדים יכולים לקחת הרבה כסף הביתה.

אני מצטרפת לטענות ושואלת מהיכן יביאו הלשכות הפרטיות את הכסף. האוצר רוצה שנעשה דבר שהמדינה כביכול כשלה בו. כלומר, אתם לא הצלחתם לפקח על הנושא של העובדים הזרים, ואני כלשכה פרטית אמורה לעשות את זה, לבוא, להודיע לממונה, וקיים פה פרדוכס בשיטה. כלומר, אני צריכה לבוא ולומר שאני הולכת כאילו להלשין על הלקוח שלי שאם אני לא אהיה טובה, הוא הרי יעבור ללשכה פרטית אחרת. אנדרלמוסיה שלמה. היום יש מפקח על הלשכות הפרטיות. יש אגף מלא במשרד התעשייה.

כמה עובדים נמצאים באגף המלא הזה?

שניים.

זה אגף מלא?

נכון, אז תוסיפו לשם כוח אדם. זה עם 400 לשכות פרטיות שלא כולן פועלות בפועל.

יש שני אנשים על 400 לשכות?

כן.

דבר נוסף, תתייעצו. אנחנו הגשנו חוות דעת למשרדים הממשלתיים אבל לא קיבלנו שום תגובה עליה. אם אתם רוצים שזה יצליחו, תשתפו אותנו. קיימת חובת התייעצות על-פי חוק. סעיף 60 לחוק שירות התעסוקה, סעיף 6(א), 6(ב) לחוק עובדים זרים. תנצלו אותו לטובתנו. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה ואתם תכשילו את השיטה. אין לנו כסף לממן את זה.

אני חוזר לשאלה שלי. אני עד עכשיו לא מבין מה יהיה בתקופת הביניים. הרי הם יצטרכו לקבל אישורים לפי קריטריונים וזה דבר חדש. מה יהיה עד שתיצרו את הדבר החדש הזה?

החובה לא קיימת.

אני שומע את נציגי האוצר, ושמעתי אותם גם בדיון הקודם, ואני שומע את המחשבות שלהם איך לעזור לחקלאים. אני שואל איפה החשיבה ואיפה המציאות. אני רוצה להזכיר לכם מה קורה. אנחנו משלמים אגרה למשרד הפנים על כל עובד, ומשלמים פעם בשנה, 1,185 שקלים. אנחנו משלמים למשרד התעשייה אגרה בסך 505 שקלים על כל עובד כל שנה. אנחנו משלמים 10 אחוזים מס מעסיקים. 8.3 אחוזים הם קרן פיצויים לעובד והבנתי שזה כבר הוחלט והכוונה להפיל גם את זה עלינו. אני שואל על מי הם ישיתו הלשכות הפרטיות את העלויות שלהם? וזה אנחנו. כל שקל שהם ישלמו עבור מעסיק שלא שילם, אנחנו נשלם.

הוא צודק.

האם המטרה שלכם היא באמת לעשות סדר או המטרה שלכם לחסל אותנו? אני משתמש במלים מאוד קשות. רבותיי, לא יעלה על הדעת שאנחנו כאן נדאג לתאילנדים אבל לעובדים הישראלים אנחנו לא דואגים.

הייתי שמח מאוד אם הייתם דואגים באותה מידה גם לאזרחי המדינה.

את מי לא שמתם עלינו? אנחנו מטרה? יש לכם מטרה לחסל אותנו? אנחנו לא ארגון טרור רבותיי, אנחנו חקלאים שרוצים להתקיים בכבוד מהחקלאות והגיע הזמן שתדעו זאת. אתם לא מסבסדים את החקלאות. אנחנו רחוקים מאירופה כי באירופה מקבלים סבסוד בדרכים עקיפות, אבל אנחנו לא מקבלים שום דבר. אנחנו במצב בו אנחנו רק נותנים ונותנים. עד לאן אתם רוצים להגיע? תסגרו את העסק היום, תנו לנו לסגור את העסקים בצורה מסודרת ואל תפילו או תנו כך במכה.

אני רוצה להתייחס לסעיף 34, העלאת ההיטל. היום מועסקים בתעשייה כ-1,500 עובדים זרים. עושים ניסיונות להחליף אותם בעובדים ישראלים, אבל הניסיונות לא צלחו.

העובדים הזרים בתעשייה הם מומחים?

יש 500 עובדים מומחים.

הם לא מוגדרים כמומחים.

הם בעלי מקצוע. לזה התכוונתי.

אנחנו לא מצליחים להשיג עובדים. בסך הכול יש כ-1,500 עובדים זרים והעלאת ההיטל המוצע, פירושו העלאת מס שלא תורם למטרה לשמה זה נאמר. לכן אנחנו מתנגדים להעלאת ההיטל הזה וצריך לבטל אותו.

שמעתי את דברי בועז סופר בישיבה הקודמת, אז הוא דיבר על מדיניות הממשלה, על כך שסעיף העלאת ההיטל בא כדי לצמצם את מספר העובדים הזרים. אני אומר לו ואני אומר לממשלה שהם לא צריכים לשכנע את המשוכנעים. אנחנו חתמנו על הסכם עם ממשלת ישראל – כמו שהיום בחקלאות אתם רוצים לחתום – לפני שנתיים, בדצמבר 2004, כאשר ההסכם הזה מדבר על הפחתת מספר העובדים הזרים. בספטמבר 2006, לפני שלושה חודשים, הארכנו את ההסכם הזה והוספנו לו תוספת שמספר העובדים הזרים תרד משנה לשנה כאשר ב-2010 היא תעמוד על אפס. אנחנו, התאחדות הקבלנים, כמה שזה יישמע מוזר, הסכמנו שמכסת העובדים הזרים תרד לאפס בשנת 2010. סיכמנו על כל התשלומים ועל כל האגרות.

אמר קודם שאול מרידור שבשנת 2006 זה עלה.

בסך הכול הכללי, גם אם זה עומד על 10 אחוזים, שאול מרידור ובועז סופר יודעים היטב שזה הפרה של ההסכם כלפינו. "אם יועלה היטל העסקת העובדים הזרים העומד על 8 אחוזים" – זה מה שכתוב בהסכם – "יעשו המשרדים להפחתה נוספת של תנאי הרישיון בהתאם להעלאה בגובה ההיטל". זאת אומרת, יש כאן כלים שלובים. אתה מעלה במקום אחד, תוריד במקום אחר.


אומר משרד האוצר שנתנו לנו נקודות זיכוי.

זאת הסיבה שהסכמתם.

אנחנו לא הסכמנו. למה הסכמנו? לא הסכמנו לשום דבר.

בפעם הקודמת לא שמענו מחאה.

לא הייתה לנו הזדמנות לדבר.

במהלך 2006?

במהלך 2006 זה שונה ל-10 אחוזים. הכוונה הייתה שב-2007 זה ירד חזרה ל-8 אחוזים.

מה שעשו עם החקלאים, עשו אתכם.

כן, אבל לנו יש הסכם חתום ששילמנו עליו ביוקר. הייתה ביקורת קשה מאוד על התאחדות הקבלנים מצד קבלני ישראל איך הסכמנו לדבר כזה. שכר העבודה עלה מ-5 דולר לשעה ל-10 דולרים לשעה, ובעצם היום אזרחי ישראל מקבלים את ההשלכות על זה, כי אתם רואים מה קורה עם מחירי הדירות.

לכמה שנים ההסכם?

עד 2010. ההסכם נחתם בספטמבר 2006. ההסכם לא מוגבל בזמן. בשנת 2006 עשינו תוספת להסכם שמדברת על הורדה הדרגתית עד לאפס בשנת 2010.


אנחנו לא נעלה על בריקאדות בגלל 8 או 10 אחוזים, אבל המסר שאני רוצה להעביר לממשלה: תתחילו לעמוד בהסכמים שאתם חותמים עליהם.

אני מבקש שתעביר אליי את ההסכם. אתה יכול להעביר אותו לכל חברי הכנסת.

יש לנו אותו כאן. דובר על הכשרת עובדים ישראלים, על הקצבה של 40 מיליון שקלים – שום דבר לא נעשה. דובר על כך שנדבר את המכסות המינימאליות, 12 אלף, 9,000, המספר הולך ויורד כל הזמן – גם בזה לא עומדים. אנחנו את שלנו עשינו. שילמנו את הכסף, אנחנו ממשיכים לשלם אותו. אי-אפשר לגרום עוול לאנשים שמסכימים, ואנחנו מסכימים למדיניות שלכם. למה להעלות מ-8 ל-10 אחוזים? מה זה נותן? נושא נקודות הזיכוי זו אחיזת עיניים. הרי הכסף הזה מגיע לעובד. אני יכול לומר לעובד שייתן לי את נקודות הזיכוי שלו? אני משלם יותר בהיטל והוא מקבל נקודות זיכוי. נאמר בישיבה הקודמת שזה כנראה מכוח הסכמים בינלאומיים. אף אחד לא עושה טובה לאף אחד כאן.


רבותיי, יש לנו הסכם חתום. תעמדו בו. אם בסופו של דבר יוחלט לעמו על 10 אחוזים, אנחנו נבוא בדברים מול האוצר.

מכניסים את העובדים הזרים בסיעוד בין כל העובדים האחרים. בסעיף 16, ודרך אגב לא נאמר שמדובר בסיעוד ועובדה שחברי הכנסת שאלו אם מדובר גם בסיעוד מפני שהרושם בדברי ההסבר היה שזה רק לחקלאות. אני רוצה לומר שנעשים כאן כל מיני דברים שקשורים בנכים וזאת בלי לשתף את הנכים.

בעמוד 2, כתבתי שזה נושא לדיון, לוודא שהנושא לא יוטל בסופו של הדבר על המעבידים של העובדים הזרים בענף הסיעוד.

ישבה ועדה בין-משרדית בנושא שינוי שיטת ההפרטה בסיעוד שכללה את כל המשרדים הנוגעים בדבר ואת ביטוח לאומי, גם את הלשכות וגם את הנציגים.

היא לא שמעה את הלשכות.

הוועדה שמעה גם את הלשכות, גם את המשרדים, גם את קו לעובד, והגישה את המלצותיה לממשלה והממשלה קיבלה את ההמלצות.

היא שמעה רק את אלה שנוגעים בדבר.

למיטב זיכרוני, נציגי הוועדה ישבו אתך פנינה.

אחרי שהוועדה סיימה את דיוניה. ממש יום לפני שחתמתם. אצלנו לא מדובר בעובדים אלא בחיים שלנו. קחו ממני את העובדת ובעוד שעה אני לא חיה. אתם לא יכולים לעשות לנו את זה. אתה רוצה שמקצבה בסכום של 3,600 שקלים בחודש, במקסימום, נשלם? אנחנו כבר ארבע שנים דו רשים שיפסיקו את המצב הזה והיינו אצל כל הגופים הנוגעים בדבר. גם בכנסת העלינו את זה. אנחנו לא רוצים להיות עבריינים. אם זה לא מספיק, אתם עכשיו הולכים ומעלים את זה. כולנו לא משלמים מה שצריך לעובדים הזרים כי אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. בסכום של 3,600 שקלים בחודש, אני לא יודעת איך משלמים 7,200 שקלים. תלמד אותי. אפילו לגנוב אני לא יכולה, כי הידיים שלי לא מגיעות לשום מקום. אם לא הצלחנו לשלם מ-3,600 שקלים את החובות שלנו, עכשיו הם עוד רוצים שנשלם 2,000 שקלים ללשכות פרטיות ועוד 70 שקלים כל חודש. שיאמרו לי מאיפה. בנוסף הם רוצים שניתן 300 שקלים לחודש לפיצויי פיטורים לעובד. עובדת שעזבה אותי אחרי 3 שנים, אף אחד במדינת ישראל לא חייב לשלם פיצויים לעובד שעזב, ולמה הנכים חייבים? באה אליי עובדת לשבועיים, למה אני חייבת לשלם את זה? שיגלו לי גם מאיפה, שיגלו לי את הסוד הגדול הזה.


היו לשכות שהביאו עובדים. אנחנו כבר ארבע שנים צועקים שיפסיקו את הסידור הזה. הארץ מלאה בעובדים שלא מתאימים לסיעוד ועכשיו רוצים לסגור את השמיים כי הלשכות היו צריכות להרוויח כסף ולא הפסיקו את זה, ואז מה יקרה? ישלחו לי 10 או 20 עובדות אבל הן לא יתאימו לי כי הן לא מתאימות לסיעוד, ואז יאמרו לי שאני משוגעת. רבותיי, אני לא משוגעת ומגיעה לי איכות חיים.


אנחנו גם הצענו איך לעשות את זה כך שאף אחד לא יפסיד, שהמדינה תפסיד ושלנו יהיה טוב. ישבו אתנו, לא כתבו סיכומים על אף הדרישות שלנו ולא עשו שום דבר, ואז יושבת ועדה ובסעיף 8 של מסקנות הוועדה היא כותבת "למנוע ייקור מנהלי מהותי". עם ייקור מנהלי מהותי של 536 שקלים בחודש, זה סכום קטן אולי לאנשים שישבו בוועדה, אבל לא לנו. עבורי 536 שקלים בחודש, זה שליש הקצבה שלי כי מבחינת הביטוח הלאומי אני כבר לא נכה אלא אני זקנה וזקנים מקבלים רק 1,500 ומשהו שקלים בחודש. איך נחיה כך?


לפי הוראות סעיף 7 לחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, כל דבר שנוגע בחיים שלנו, חייבים לעשות יחד אתנו ובהתייעצות אתנו כדי שלא תיפגע איכות חיינו. אנחנו היינו אלה שיזמנו, היינו הראשונים שהעלינו את הבעיות כי לנו אין פתרון ליום העבודה השבועי בשבוע, אין לנו פתרון לחופש שנתי. העובדת שלי חלתה ואני נשארתי חסרת אונים. לכל זה אין לנו פתרון. ניסינו לדחוף כל מיני סידורים, אבל הלכו ועשו משהו בלעדינו. אני לא רוצה לומר אם זה בגלל אוטיזם, אכזריות או סתם אבל אני לא יודעת איך אנשים שאין להם מושג בשטח הזה מעיזים בכלל לנסות לקבוע לנו את מהלך חיינו.

לגבי הוועדה. היא שמעה את כל הגורמים. נכון שאת הנכים היא שמעה קצת באיחור, אבל היא שמעה.

אני לא ידעתי שלא התייעצו עם הנכים. תקרא את דברי ההסבר ותראה שדברי ההסבר מתייחסים רק לענף החקלאות. זאת אומרת, הפרלמנט בדברי ההסבר אומר כאילו הדברים האלה לא קשורים לאחרים. כל הגישה החדשה, כל השיטה החדשה, כל המסר החדש, כל הרפורמה החדשה, חשבתי שהיא נוגעת רק לחקלאים. לכן גם לא שאלו את הנכים.

היו הנציגים של הקשישים וגם הנציגים של הנכים. המטרה המרכזית הייתה להתמודד עם כל הבעיות שהועלו כאן.

נניח שהתייעצת, נניח שהם הסכימו, אני לא יודע ואני מקבל את דבריך שהם הסכימו, אבל בכל-זאת, סיעודי זה משהו אחר וצריך לחפש לסיעודי פתרון. אני מבטיח לך בשם כל חברי הכנסת כאן שאם תיתן משהו לסיעודי, אנחנו לא נפתח את זה לקטגוריה אחרת.

יש ביניהם אנשים באמת חסרי ישע.

רביב, עוד מעט אנחנו עושים הפסקה ותחפש פתרון.

אני מדבר בשם חקלאי ישראל שמאגד בתוכו מעל 90 אחוזים מהחקלאים. הפרנסה שלנו מאוד תלויה בהחלטות שיקבל השולחן הזה, ואם השולחן הזה יקבל החלטות לא נכונות, זו השלכה ישירה על הפרנסה שלנו, ואני אתן כמה דוגמאות.

כל מה שהגיעו עליו להסכמה, לא מקובל עליך?

אני לא יודע אם ההסכמה היא ברורה ואני רוצה להבין את העניין.

יש פשרה.

הוא רוצה לדעת אם הוא יכול ללכת לוועדת העבודה והרווחה, אם לא אישרת את המבנה החדש.

אחר כך נעשה הפסקה. היום נסיים את כל חוק ההסדרים. לא נצביע, אבל נסיים אותו, חוץ מהתחילה, אותו נשאיר.


בנושא הסיעודי, אני מבקש. אנחנו עומדים לצאת להפסקה ואני פונה אל רביב ואל שאול. רבותיי, במשך ההפסקה תחפשו פתרון לנושא הסיעודי. אני לא יודע איזה פתרון, אבל שיהיה פתרון. כפי שאמרתי קודם, אני מבטיח לכם על כל חברי הוועדה שלא ניקח את זה לדבר אחר.

אם אני צריך סיעודי, אני צריך לעבור דרך הלשכה כדי לקבל את האישור?

כן.

רביב ידבר עם הנכים בהפסקה ויחפש פתרון.

יש הצעת חוק - ואני מדברת רק על הקשישים שמקבלים גמלת סיעוד והם נעזרים במטפל זר – היא עדיין לא התקבלה שאומרת שהגמלה תגיע ישר למטופל ולא דרך לשכת סיעוד. ההפרש בכסף הוא גדול מאוד.

המעסיק עדיין נשאר המטופל. הלשכה היא לא מעסיק.

אבל הפער הוא מאוד גדול בין מה שמקבלים בגמלת סיעוד דרך לשכת הסיעוד לבין מה שביטוח לאומי משלם היא גמלת סיעוד.

הערה אחת כללית. הצעת החוק שמונחת בפני חברי הכנסת, לכאורה לפי דברי ההסבר הכלליים, אמורה לשנות הסדרים באופן מהותי לרבות את הסדר התחילה שבג"ץ קבע שהוא פוגע בזכויות יסוד והוא בלתי מידתי. אני מוכרחה לומר שהפכתי והפכתי בהצעת החוק ולא מצאתי ביטוי של הסדר התחילה. מה שהסתבר הוא שקיימות שתי החלטות ממשלה, האחת לעניין הסיעוד והשנייה לעניין החקלאות, בה ביטלו באופן חלקי לדעתי הסדר התחילה וגם הנהיגו שיטות חדשות שאנחנו שמענו הרבה מאוד מההיבטים שלהן כאן. רוב ההצעות ששמענו כאן, גם ההתנגדויות – חלק מפנינה, חלק מהחקלאים ואחרים – לא מונחות על שולחן הוועדה אלא מצויות בהחלטות הממשלה שהפצתי בין חברי הכנסת.


מה שכן מופיע בהחלטות כאן אלה סעיפים מסמיכים שמאפשרים לתבוע ערבות בנקאית והסדרים אחרים שבהחלט משליכים על הלשכות הפרטיות חובות לשלם שכר וכולי, והסדרים שלא ברור לנו מתי הם יתחילו. לכאורה המועד של התחילה יכול להיות ב-1 בינואר, אלא שאין לנו עדיין תקנות בעניין הזה. תיאורטית זה יכול להיות ב-1 בינואר אם וכאשר יגיעו תקנות לאישור ועדת העבודה והרווחה.


הפצתי בין חברי הכנסת כמה הצעות לשיפור שאנחנו מבקשים שידונו בהם ויחליטו לגביהם.

לגבי הערבות הבנקאית. שאלה אחת שהעלינו, ופנינו העלתה גם היא אותה, צריך לוודא לקבל איזושהי התחייבות של האוצר או איזושהי התחייבות אחרת בחקיקה לגבי עלויות שכרוכות בתשלום הערבות. התיקון בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה שמופיע בסעיף 16 חל על כל הענפים, גם על ענף החקלאות, וצריך לוודא שההוצאות שכרוכות בערבות הבנקאית בסופו של דבר לא יושתו על המעבידים בסיעוד.

אין לנו יכולת לוודא את זה. המחיר שקבעה הממשלה בהחלטת הממשלה שמונחת לפניכם היא קבעה מחיר מקסימאלי לשירות שניתן לקשישים והוא עומד על 70 שקלים לחודש. המחיר הזה כולל גם את העלות שאמורה להיות דרך הערבות שהיא לא גבוהה, כי בניגוד לחקלאות, שם יש לה אחריות גם על תשלום שכר וכולי, כאן ללשכה אין אחריות כלפי החובות של המעסיק אלא רק של הלשכה שהן הרבה יותר נמוכות. לכן זה כן נמצא בתוך התשלום המקסימאלי.

למה 70 שקל לא בחוק? למה זה בהחלטת ממשלה?

אנחנו נצא להפסקה קצרה ואני מבקש שג'ודי תשב אתך ועם רביב יחד עם הנכים. אחרי ההפסקה תדווחו לוועדה מה עשיתם ומה החלטתם. ג'ודי, מקובל?

כן.

תודה רבה. אנחנו יוצאים להפסקה בת רבע שעה.

הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 15:05

רבותיי, אני מחדש את הישיבה.

הגענו לחלקי סיכומים, לפחות לגבי המעסיקים עובדים זרים בתחום הסיעוד. אנחנו מפיצים לכם עכשיו נוסח שאני מקווה שחלקו הגדול לפחות מוסכם.

לגבי מעביד בתחום הסיעוד, שזכאי לקצבת שירותים מיוחדים. אנחנו מדברים על אנשים שזכאים לקצבת שירותים מיוחדים בין בגיל הצעיר ובין כאלה שהגיעו לגיל זקנה, לגיל פרישה, וממשיכים לקבל קצבת שירותים מיוחדים. הם יוכלו להעסיק עובד זר שלא באמצעות לשכה פרטית ובתנאי שהעובד הזר נלקח ממאגר העובדים הזרים של משרד התעשייה.

זאת לא העסקה. השמה שלו דרך העסקה.

הוא מקבל את קצבת הסיעוד רק דרך הלשכה.

בסעיף הראשון על השמה לא דרך שירות התעסוקה אלא באופן עצמאי, ולכן בסעיף 2 מעביד עובד זר כאמור לא יחויב לשלם דמי השמה של 2,000 שקלים כי הוא לוקח את העובד בעצמו מהמאגר של העובדים הזרים במשרד התעשייה.

זאת הקלה.

אכן, זו הקלה.

יש 70 שקלים דמי טיפול חודשיים, והסיכום כאן שמקובל בחלקו לפחות, שמעסיק עובד זר בסיעוד לא ייגבה ממנו סכום העולה על 20 שקלים - זאת אומרת, 50 שקלים יהיו על חשבון הממשלה – אם באמצעות מימון ישיר למשרד התעשייה ואם בדרך אחרת שימצאו לנכון. בכל אופן, אותו מעסיק עובד זר בסיעוד לא ישלם יותר מ-20 שקלים.

מה כתוב בצריך עיון?

שני דברים. רוצים להשאיר את האפשרות להביא עובד זר מחוץ לארץ בכוחות עצמם, כך שלא יהיו שייכים לשום לשכה. ודבר שני, כפי שאמרתי לכם, רוב הדברים הם לא באמצעות חקיקה אלא בהחלטות ממשלה, והשאלה איך הם ייושמו.

יש לנו שלוש סוגיות לדבר עליהן. סוגיה אחת היא שבמידה והאדם צריך באיזשהו אופן לקחת עובד דווקא מחוץ לארץ, כל הדברים הבעייתיים של ה-2,000 שקלים לא יחולו.

מה זה דווקא מחוץ לארץ? למה?

חלקם של העובדים שנמצאים בארץ כבר עבדו בסיעוד והלכו משם, ולא כל כך רוצים לחזור אליו. הם לא רוצים לחזור לנכים כי זו עבודה קשה. הדבר השני הוא שעובד שבא מחוץ לארץ, לפחות בשלבים הראשונים שלו הוא הרבה יותר זול וזה מאוד חשוב לנו.

הממשלה טוענת שאם יאפשרו לכם להביא עובדים מחוץ לארץ, עם הגבלה או בלי הגבלה, זה לא משנה, אתם תביאו אנשים שהם לא מתאימים. זה הטיעון העיקרי. אני רוצה לעזור לסיעודיים, אבל יש היגיון בטענה כי אתם הרי לא יודעים את מי אתם מביאים.

והלשכה יודעת?

אני מסכים אתך שיש היגיון באמירה של המדינה, אלא שזה מחייב אותנו בסכומי כסף שאין לנו אותם. אם המדינה רוצה לעשות הכול בפיקוח מסודר והיא רוצה להביא עובדים ולפקח עליהם בצורה מסודרת, שתאפשר לנו בקצבאות שלנו לעמוד בתנאים שהיא קובעת.

הבנתי אותך. אני מבין את האינטרס שלך ואני מבין גם את תום הלב. בא אדם ואומר שאין לו, הוא חייב להביא מישהו כדי שיוכל לשלם עבורו וגם להיעזר בו. אני שואל אותך שאלה. יכולים היום לעשות שימוש לרעה בציבור הנכים ולהתחיל לומר לנכים שיביאו כל שבוע מישהו אחר. תביאו, תפטרו, תביאו, תפטרו. כמובן שזה דבר תיאורטי. אני שואל אותך משום שאני יודע שאתה יודע לענות את התשובות. איך אני מונע את זה?

בדרך מאוד פשוטה. כל הרעיון של הסוכנות שהם רוצים, שהם יפקחו. אם הם יראו שהבאתי ופיטרתי, הבאתי ופיטרתי, תפקידם יהיה לשאול אותי שאלות ולפקח.

אני מציע שאתם תגבילו את העניין הזה, כך שלא יוכל נכה לבקש לקבל רישיון לאחזקת עובד זר אלא פעם אחת בשנתיים.

ומה הוא עושה אם העובד לא מתאים?

במקרים מיוחדים יפנה לוועדה מיוחדת.

יכול להיות שמגיע אליו מישהו ואחרי חצי שנה הוא לא מתאים.

אני אומר לך חלילה, אבל יכול להיות שאימא שלי עליה השלום הייתה סיעודית במשך כך וכך שנים, ואני הייתי רוצה לנצל לרעה, כך שכל שבוע הייתי מבקש בשבילה מישהו אחר שיבוא ואחר-כך הייתי מטפטף אותו לשוק העבודה בישראל ויוצר כך מצב שבמכפלה אתה יכול להביא להצפה של הארץ בעובדים זרים שהם הופכים להיות אחרי שנה בלתי חוקיים כי הם נעלמים ונטמעים בתוך הסביבה.

האם התוספת כסף בפיצוי יכולה לעזור במשהו כאן?

זה החלק השני. הסעיף השני אומר שייקחו מאתנו 70 שקלים, אבל ייתנו לנו 50 ואנחנו נשלם רק 20. זו מטרה יפה אבל אני עוד לא יודע איך הם ייתנו את ה-50. אני מכיר את הממשלה ואני לא יכול להגיד שסיכום באוויר שאין בו צינורות, הוא סיכום. לכן אני לא יכול לומר שסיכמנו כי אני רוצה לדעת איך הם מעבירים את ה-50 שקלים. שנית, למה 50 ולא כל ה-70 שקלים? גם ככה אנחנו נמצאים היום במצב שכל נכה שמעסיק עובד זר, עובר על החוק. ואני חוזר ואומר את זה בכנסת.

אם יעלו קצת את קצבת השירותים המיוחדים?

מה זה קצת?

אני לא יודע, אני לא עובד ממשלה. אני רוצה להציע לחבריי שני דברים. ראשית, אני מציע כן לקבל את ההצעה של הממשלה כפי שסוכם עליה אתכם, על אף שאתם מתנגדים. ושנית, להעלות קצת את קצבת השירותים המיוחדים.

כאשר מביאים עובד זר מחוץ לארץ, משלמים לו 500 דולר בחודש.

רבותיי, שיהיה ברור ואני אומר את זה שוב לפרוטוקול. כל נכה שהיום מעסיק עובד זר, מביא אותו בעצמו, עובר על החוק. אפשר למלא את בתי המעצר היום בנכים. הקצבה שאותה אנחנו מקבלים כדי להעסיק את העובד הזר נמוכה בחמישים אחוזים מעלותו האמיתית. עכשיו באים ומשיתים עלינו עוד הוצאות. זה בלתי אפשרי וזה לא הגיוני.

עובד מהמאגר המקומי בא ואומר שהוא רוצה 700 דולר.

לא מגיע לו שכר מינימום?

רבותיי, אני חייב להתערב כאן ולעשות סדר. אתם מייצגים סקטור מסוים שלא שייך אליכם. עם כל הכבוד, אם יש לכם מה לומר, זה רק לנו ולא להם. אני חושב שהאוצר בא קצת לקראתם, ואולי אני אבקש עוד קצת לשפר. בעיקרון נדמה לי שאפשר להגיע לפתרון.

הם אומרים שאין בכוחם הכלכלי לשלם. אנחנו לא יכולים לתת יד לחריגה בשכר מינימום. יואב אומר בצורה מפורשת שאם הוא לוקח מהמאגר המקומי, הוא צריך לשלם לו לפחות שכר מינימום.

למען הסדר הטוב. צריך לשלם אותו שכר, שכר מינימום, למי שמביא מחוץ לארץ או למי שלוקח מהמאגר בארץ, לפני התיקון הזה ואחרי התיקון הזה.

אני מציעה לדחות את ההחלטה ולהתנות את מתן ההחלטה בזה שיקיימו אתנו משא ומתן, שיעלו את הקצבה המיוחדת כך שלא נצטרך להיות עבריינים.

לא, אנחנו לא דוחים.

(התייעצויות פנימיות).

הם אומרים שלא יגבו את ה-70 שקלים. אנחנו רוצים לעזור לכם, אבל אי-אפשר לבוא עכשיו ולומר הכול. ההצעה של הממשלה כרגע סבירה. כלומר, ברגע זה הממשלה אמרה שהיא לא תיקח את ה-70 שקלים ולא תחויב ב-2,000 שקלים. אם אתם שומעים אותי, זה סביר.

אם אני מבין נכון, הגזרה שהייתה, בטלה.

אני אומר שיש לי בעיה מוסרית אמיתית עם מציאות החיים. היום, כשאנחנו מביאים עובד מחוץ לארץ, והוא לא מודע לזכויותיו, אנחנו יכולים לשלם לו את מה שיש לנו.

אתה מבקש מאתנו להפר את החוק, ואנחנו לא יכולים לעשות זאת.

הם מנצלים אתכם.

אנחנו לא יכולים לתת יד להיווצרותו של שוק משני ואני בכוונה משתמש במילה קשה של שוק משני, של שכר נמוך יותר כשהוא פרוץ. אתה יודע שאנחנו מדברים על אוכלוסיה מאוד גדולה ומאוד מגוונת ובעיקר על בני משפחותיהם שאלוהים ישמור מה יכול להתרחש פה. אל תיתנו לזה יד.

ודאי שלא ניתן לזה יד. אני מסכים אתך, ויש לי בעיה מאוד קשה עם מה שאני אומר לך. המצב שייווצר הוא שרוב הנכים לא יוכלו להעסיק עובדים.

זה לא מצב שונה לעומת המצב הקיים.

מתוך עשרות אלפי העובדים הזרים הלא חוקיים, חלק נכבד מאוד של העובדים הזרים הלא חוקיים באים מתחום הסיעוד וזה משני טעמים: הטעם הראשון הוא כי אין שמיים סגורים, וזה מסיבות ברורות. הטעם השני שיש להם ביקוש בשוק הישראלי לעבודות שהן לא עבודות סיעוד. המצב הזה לא יכול להמשיך. לכן יש לנו עניין לקחת את כל אלה שכרגע הם לא חוקיים ולהכניס אותם למאגר, ולאפשר להם לבחור מתוך המאגר. יבחרו אחד, שניים, שלושה, ומי שמתוך המאגר לא מתאים, ילך למקום אחר. על היתר אחד שאני נותן, לפעמים מביאים שבעה ושמונה עובדים זרים שהופכים לעובדים לא חוקיים, כי הוא מגיע אליו, הוא לא מתאים, נופל, עוד פעם הוא מביא ועוד פעם וחוזר חלילה. אז המעגל הזה הולך וגדל וזה לא יכול להמשיך.

הבנו את העניין הזה. אני מציע שתעלה את הדברים באופן מסודר וביחד.

נבהיר את הדברים. צריך להבין שבסופו של דבר מדובר בחוק מסמיך. במסגרת התקנות שאנחנו נביא לאור החקיקה, אנחנו נסדיר שם שמעביד של עובד זר בתחום הסיעוד הזכאי לקצבת שר"ם יוכל לבצע השמה שלא באמצעות לשכה פרטית בתנאי שהעובד הזר נלקח ממאגר העובדים הזרים שיוקם במשרד התעשייה, מתוך המאגר שקיים בארץ. כאשר מעסיק מקבל קצבת שר"ם שייקח אדם מהמאגר הזה, לא יצטרך לשאת באותם 2,000 שקלים כי הוא לא ביצע השמה דרך הלשכה.


לגבי המעסיקים שהם זכאי קצבת שר"ם, הם לא יצטרכו לשאת באותם 70 שקלים והמדינה תדאג או להעביר את ה-70 שקלים האלה אליהם בקצבה על-מנת שיוכלו לשלם את ה-70 שקלים, או שהיא תבצע הסדר אחר דרך משרד התעשייה או דרך אחרת שנבחר. אלה שתי האופציות. באופן אמיתי הם לא יצטרכו לשאת בנטל הכלכלי של 70 השלים האלה.

בנוסח שהונח בפני חברי הוועדה יש כמה וכמה פעמים הצעה שלנו שיהיה פיקוח פרלמנטארי על התקנות בסעיפים המסמיכים שבחוק ההסדרים. אנחנו מציעים שכל התקנות – וזה מופיע לאורך התיקונים שהעברנו – יהיו באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שזו הוועדה שמפקחת על נושא העובדים הזרים.


בסעיף 17 לחוק ההסדרים יש הסדר שלשכה פרטית תישא בתשלום השכר והטבות אחרות שמגיעות לעובד הזר, אם המעביד לא שילם אותם, וזה אלא אם כן הוצעה לעובד הזר עבודה חלופית במקום אחר. אנחנו מדברים על מצב שעובד זר נמצא אצל מעביד, מעביד לא נושא בהוצאות השכר שלו או בביטוח או שילם את הפיקדון, ואז בסעיף 17 לחוק ההסדרים, סעיף 1(ז)(2) לחוק העובדים הזרים, על הלשכה הפרטית לשלם את אותם תשלומים. הסעיף קובע שאם הוצעה לעובד עבודה חלופית אחרת, אזי הלשכה הפרטית לא תהיה חייבת לשלם את אותם תשלומים, ואם הוצעה לעובד עבודה חלופית אחרת והוא סירב לקבל אותה, אז הלשכה הפרטית לא חייבת לשאת בכל התשלומים.


אין כאן אמת מידה על שיקול הדעת של פקיד התעשייה, מתי הסירוב של העובד הוא סירוב בלתי סביר. אנחנו מציעים להוסיף בחוק שאם הפקיד של משרד התעשייה יוכל לומר שהסירוב של העובד לקבל עבודה חלופית הוא בלתי סביר, ככל שזה נוגע לתנאי העבודה שהוצעו שזה ביחס שונה לגמרי ממה שהיה קודם, או שזה לא עולה בקנה אחד עם כושרו הגופני או מצבו הבריאותי של העובד הזר. כלומר, אם מאותן סיבות הוא סירב לקבל עבודה חלופית, אז הסירוב יהיה סירוב שהוא לא סירוב שהוא בלתי סביר והוא יהיה זכאי לקבל את התשלום מהלשכה הפרטית כי זה יהיה סירוב כדין.

בנוסח הזה הלשכה הפרטית הופכת להיות לשכת התשלומים לעובד.

זה לא בסיעוד. זה בחקלאות.

עוד תיקון אחד. בסעיף 17(1)(ג)(1), אחרי המלים "שלא תחול הלשכה הפרטית וחובת המעביד כלפי העובד", צריכות לבוא המלים הבאות: "אכיפה המתחילה ביום שבו הייתה אמורה להתחיל העבודה החלופית שהוצעה לעובד". נשמע כאילו הלשכה לא חייבת כל השנה אלא רק את החלק האחרון של השנה כשהוא עבד אצלה. ברגע שהעובד עוזב את הלשכה ועובר ללשכה אחרת, היא תהיה חייבת רק בתשלומים בתקופה שהוא היה אצלה ולא על כל השנה. זה תיקון טכני.

אנחנו סיימנו.

נותר העניין של התשלום לעובד הזר בשנה הראשונה וזה לא דבר של מה בכך. עובד סיעודי מגיע לחולה מסוים ויכול לסיים את תפקידו גם אחרי שבועיים. לאחר מכן מוצעת לו עבודה אחרת אבל זה יכול לקחת גם זמן ויותר זמן מאשר נרשם. בזמן הזה אוטומטית הלשכה תצטרך לשלם לו. מאיפה היא תביא את הכסף הזה? הגיע עובד תפור למידותיו של עובד סיעודי מסוים ואחר כך צריכים למצוא לו עבודה שמתאימה לו, דבר שלוקח זמן, יכול לקחת שבוע, שבועיים, חודש וחודשיים. גם לוקח זמן להירשם במשרד הפנים. כל זמן שהוא לא נרשם כמועסק במקום אחר, הוא יכול לטעון שהוא לא מועסק בכלל.

אני אסביר. בשיטת ההעסקה החדשה לא קיים כל סיפור משרד הפנים. הוא עובר דרך כרטיס מגנטי שמתעדכן אוטומטית על-ידי הלשכה ובמשרד התעשייה.


אנחנו אומרים בצורה חד-משמעית שלהביא עובד זר מחוץ לארץ זה עסק לא כדאי בשיטה החדשה. קודם כל יעשו הלשכות וימצו את מאגר העובדים שקיים בארץ, ויש לנו כאן עשרות אלפי עובדים זרים. לשם כך אנחנו מייצרים את המאגר. קודם כל המטרה היא לנצל את המאגר הקיים בארץ של העובדים האלה וכן, לשאלתך, בבסיס החישוב של 70 השקלים קיים גם הסיכון הזה שהלשכות יהיו אחראיות לתשלום. דרך אגב, אין חובה לעסוק בתחום הזה אלא אפשר לעסוק בתחום אחר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:55