PAGE
2
ועדת הכספים

24.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, ג' בטבת התשס"ז (24 בדצמבר 2006), שעה 15:45

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

פרק י"ב – סעיף 76 (חוק ערי ואזורי פיתוח), התשמ"ח-1988

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

מגלי והבה

שי חרמש

אחמד טיבי

דוד טל

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

מאיר כהן

- ראש העיר דימונה



מיכל פרג

- איגוד לשכות המסחר



יעל כהן


- משרד ראש-הממשלה



גבי גולן


- משרד ראש-הממשלה



רביב סובל

- משרד האוצר



שאול מרידור

- משרד האוצר



עו"ד דוידה לחמן-מסר
- המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים



עו"ד עדנה הראל

- משרד המשפטים

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

פרק י"ב – סעיף 76 (חוק ערי ואזורי פיתוח) התשמ"ח-1988

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים בסעיף 76, חוק ערי ואזורי פיתוח.

אני לא מבין מה כתוב כאן. מה זה "לפי המוצהר תינתן לממשלה הסמכות לקבוע אזורי עדיפות לאומית. רק כשתעשה הממשלה שימוש בסמכותה זו יהיו לכך משמעות לתקציב ועל משק המדינה".

עד שהממשלה לא מכריזה, זה לא עולה כסף.

אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את ההצעה.

76.
תיקון חוק ערי ואזורי פיתוח.

בחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988 –
(א)
בשם החוק, במקום "ערי ואזורי פיתוח", יבוא "אזורי עדיפות לאומית".

(ב)
במקום סעיפים 1 עד 24 יבוא:

1.
"מטרת החוק

מטרת חוק זה היא לאפשר פיתוח וקידום של אזורים או יישובים שהממשלה החליטה כי הם בעלי עדיפות ברמה הלאומית.

2.
קביעת אזורים

(א)
הממשלה רשאית להחליט כי בתחומים ולתקופות שהחליטה יהיו אזורים מסוימים או יישובים מסוימים בעלי עדיפות ברמה הלאומית (להלן – אזור עדיפות לאומית).

(ב)
לאזורי עדיפות לאומית תקנה הממשלה הטבות כפי שתחליט לפי האמור בסעיף 3.

(ג)
לצורך החלטה על אזור או יישוב כבעל עדיפות לאומית, ראית הממשלה לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים:

(1)
חוסנו הכלכלי והחברתי ורמת השירותים בו.

(2)
מיקומו הגיאוגרפי, לרבות המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ.

(3)
התכנון של פריסת אוכלוסין ברחבי המדינה.

(4)
מצב הביטחון בו.

(5)
הצורך בצמצום פערים בינו לבין אזורים או ישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינה.

(6)
שיקולים נוספים למימוש מטרות חוק זה.

3.
קביעת תחומים ודרכים למתן עדיפות

(א)
הטבות לאזורי עדיפות לאומית יכול שיינתנו בתחומים מתחומי פעילות הממשלה, או בחלק מהם, ובכלל זה בתחום החינוך והתרבות, התעסוקה, הרווחה, הבינוי והשיכון, התעשייה, החקלאות, התיירות והתשתיות.

(ב)
הממשלה תחליט על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית, לרבות דרכים ואמצעים מתאימים להינתן, באופן ההולם את כלל נסיבות העניין. בכלל כך תחליט הממשלה על התקופה ועל אמות המידה למתן ההטבות כאמור, ויכול שתחליט בדבר מתן הטבות שונות או דרכים ואמצעים שונים להענקתן, בין היתר לאזורים שונים או ליישובים שונים.

(ג)
הממשלה רשאית לבחור, בין היתר, אחת או יותר מהדרכים באות למתן הטבות:

(1)
מתן מענק כספי או העמדת הלוואה.

(2)
מתן הטבות במסגרת פעילותם של המשרדים השונים, בין היתר על ידי תגבור פעילויות קיימות ובין על ידי פעילויות ייעודיות.

4.
דיווח

משרדי הממשלה ידווחו לממשלה, את לשנה, על היקף ההטבות שניתנו על ידם לפי חוק זה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות על בסיס עדיפות לאומית.

5.
שר ממונה

ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר האוצר, ממונה על ביצוע חוק זה.

6.
שמירת דינים

(1)
האמור בחוק זה לא יגרע מכל הטבה הניתנת באזור או ביישוב או מסמכות למתן הטבה כאמור לפי כל חוק אחר.

(2)
החלטת ממשלה המקנה הטבות על בסיס עדיפות לאומית באזור או בישוב, שלא לפי חוק, ערב תחילתו של חוק זה, תעמוד בתוקפה עד תום שנה מתחילת חוק זה או עד המועד הקבוע בה, ולפי המוקדם מביניהם.

למה בכלל צריך את החוק הזה?

בג"צ אמר שהממשלה לא יכולה להחליט.

על אזורי עדיפות לאומית?

כן.

זה קיים היום.

מה לעשות שגם אנחנו כפופים לבג"ץ כמוכם והיה בג"ץ שנקרא בג"ץ ועדת המעקב. צריך לעשות חוק שיגבר על החלטות בג"ץ.


אדוני, לפרוטוקול. חוק ערי ואזורי פיתוח שקיים ושאותו הממשלה הציעה לבטל ואתם קיימתם לגביו דיון ראשוני, עסק בשאלת הטבות לערים ואזורי פיתוח. במקביל היו החלטות ממשלה שכולכם מכירים היטב והממשלה קיבלה החלטות ועשתה מפת אזורי עדיפות לאומית. הייתה עתירה לבג"ץ של ועדת המעקב שטענה שהחלטת הממשלה בעניין אזורי עדיפות לאומית בנושא החינוך, המפה לא חוקית. הנימוקים היו שניים: ראשית, שלממשלה אין סמכות לקבוע אזורי עדיפות לאומית, ושנית, שבמקרה דנן ספציפית הקריטריונים שנקבעו, לטענת בית המשפט, היו מפלים.


אנחנו טענו שלנו יש סמכות מכוח סעיף 42 שעוסק בסמכות השיורית של הממשלה בחוק יסוד הממשלה, מה שהיה פעם סעיף 39. בג"ץ לא קיבל את עמדתנו. דהיינו, בג"ץ לא קיבל את העמדה שהרשות המבצעת, קרי, הממשלה, רשאית במסגרת סמכותה הרזידואלית – השיורית – לקבל החלטות בעניין אזורי עדיפות לאומית. משום כך באנו לפניכם היום. החלטת בג"ץ עסקה לגבי החלטות של הממשלה שלא נבעו מדבר חקיקה מפורש אלא שהממשלה מחליטה כמחליטה.

כדי להעדיף היא צריכה שתהיה לה סמכות בחוק.

נכון. לכן אנחנו מבקשים ואנחנו חושבים שהאכסניה הנכונה זה כאן.

ומה השיקולים הפוליטיים? לאשר לה גם לא לעשות שוויוני?

לא, זה אסור לעשות. לא אמרתי שיש שיקולים פוליטיים. לא כתוב שאפשר לא שוויוני ולא כתוב שיקולים פוליטיים אלא כתוב שיקולים נוספים כי אולי לא עשינו רשימה מספיק מלאה למימוש מטרות חוק זה. יש לנו סד על הידיים והסד הוא המטרות של החוק.

את ממליצה בפנינו שנדחה את זה.

אני מבקשת להסביר את הכול ולהציג את הפרופוזיציה במלואה. החוק שעמד בפניכם הוא ביטול חוק ערים ואזורי פיתוח. אתם קיימתם בזה דיון מלומד. במידה שאתם תחליטו שלא לבטל את החוק אלא לדחות אותו לשנה נוספת, כפי שאני מבינה שהיו כאן דיבורים, אנחנו נבקש גם לדון בהסדר הקבוע שייעשה בתום השנה הזאת, האם החוק הזה יכנס או לא, ואנחנו נציע שזה יהיה ההסדר הקבוע. את זה אנחנו נסכים לפצל ולדון בו במשך פרק זמן קרוב. אם ההסדר הזה לא יעבור, לפי מצוות בג"ץ, בפברואר כל המפות, אזורי עדיפות לאומית במדינת ישראל שמקורן איננו בחקיקה, מתבטלות ואתן גם כל ההטבות שנובעות מהן.

לכן אתם מבקשים שנה.

נכון. אנחנו מבקשים שנה. אנחנו מבקשים שחוק ערים ואזורי פיתוח שעומד בפניכם, אתם תחליטו. רציתם לדחות אותה לשנה, שהוא יידחה לשנה. במקביל הפרק הזה שאותו אנחנו מבקשים שיהיה הסדר הקבע של חוק ערים ואזורי פיתוח, מאחר ובין היתר הוא הובא בפניכם עתה, אתם תשתמשו בסמכותכם לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת שבו ניתן לפצל לתקופות, ואת ההסדר הקבוע שמכוחו ניתן יהיה להסמיך את הממשלה לאשר הטבות לאזורי פיתוח, נפצל, נכניס ונפצל.

מה תהיה התוצאה?

התוצאה תהיה שאנחנו נבקש לדון בדחיפות בנוסח שהבאנו לכם, בהנחה שהנוסח יהיה הנוסח המתוקן, במשך חודש ינואר הקרוב, כך שבעזרת השם בחודש פברואר לא תתבטלנה כל המפות וההטבות שניתנות לכלל התושבים במקומות ההם.

בג"ץ נתן שנה לממש את זה.

השנה חלפה. השנה מסתיימת בפברואר. אני לא באה אליכם סתם.

את רוצה לצרף את זה לחוק ההסדרים ולאחר מכן לפצל.

נכון. אני לא מצרפת. חוק ערים ואזורי פיתוח עוסק כולו בהטבות לערים ואזורי פיתוח. זה לא נושא חדש. הממשלה ביקשה לבטל את כל החוק. אנחנו מבקשים לפצל את אופן הטיפול בביטול והביטול יהיה לשתי תקופות: שלב ראשון יהיה דחייה, שלב שני יהיה דיון בהסדר הקבע. לכן זה איננו נושא חדש.

זה לא חוק עוקף בג"ץ?

לא.

אם עד פברואר נחוקק את החוק, מתי הממשלה תביא את המפה?

אנחנו מבקשים שתחוקקו את החוק הזה כמה שאפשר בהקדם, אפילו עד סוף ינואר ואנחנו עובדים על המפה כל הזמן. יש כאן ויכוח - שאני מציעה לא להיכנס אליו ברגע זה – בשאלה של אישור המפה שזה במנדט ועדת הכספים. כידוע לכם, גם היום אתם לא מאשרים את החלטות הממשלה שניתנו לערים ואזורי פיתוח. אלה הן החלטות שעומדות בתוקפן. במידה והוויכוח הזה יעלה, והוא יעלה בחודש ינואר, אנחנו גם נדון בו. אני מבקשת מכם לא לדון בו עכשיו.

מתי תאושר המפה?

בפברואר.

החוק הוא הבסיס עליו תביאו מפות קונקרטיות.

נכון. נגבש.

קיים מצב שהממשלה אישרה מפה שנפסלה על-ידי הבג"ץ מחוסר סמכות. היא לא נכנסה לשאלה של השוויון.

היא נכנסה.

בסדר. בא ואומר הבג"ץ שקודם כל תן לו סמכות והוא יתקן את המפה.

באישור ועדת הכספים, ואז תוכל לראות את המפה ולאשר או לא לאשר.

היינו כמה פעמים בשאלה של עדיפות אזורים.

החוק הזה לא יעבור.

ההטבות תתבטלנה. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.

הוא לא יעבור לא בגלל מה שיש בחוק, אלא כל מיני חברים ירצו לדעת מה המפה והם ימנעו את המפה באמצעות החוק. על המפה הם לא יכולים להשפיע, אבל על החוק הם יכולים. אני מהאופוזיציה, אין לי בעיה.

אף אחד לא יאשר בלי לראות את המפה.

יש לנו שנה למפות. יש כמה מפות ואין מפה אחת.

לכל תחום יכולה להיות מפה אחרת.

יש היום הרבה מאוד משרדי ממשלה. בוא ניקח את תחום החינוך שמטפל בילדים נניח עם קשיים. אם הם מיטיבים עם הילדים האלה ומתגברים את החינוך ברחבי המדינה, המפה הפונקציונאלית של משרד החינוך זאת לא המפה הזאת.

זאת מפה של הממשלה.

תודה רבה חבר הכנסת ריבלין, אתה עוזר לי מאוד.

אני מוכרח לומר שזה מעשה מלאכת מחשבת, אבל אני לא אומר שאני אצביע בעד. אני אצביע כשאני אראה את המפה.

שימו לב לסעיף 2 לחוק שמונח לפניכם, הוראת מעבר. הסעיף אומר:

"החלטת ממשלה המקנה הטבות על בסיס עדיפות לאומית שלא לפי חוק זה שהייתה קיימת ערב תחילתו של חוק זה, תעמוד בתוקפה עד תום שנה מתחילת חוק זה או עד המועד הקבוע בה, לפי המוקדם שביניהם".

זאת ההסמכה. אנחנו כאן אומרים שאם החוק הזה יחוקק, הסדרנו את מקור הסמכות. משהוסדר מקור הסמכות נדרשת העבודה הפרטנית, כי יכול להיות שתהיה יותר ממפה אחת, וסביר להניח שתהיה יותר ממפה אחת.

היא מסכימה לפצל את זה. בואו נפצל את זה ואחר כך נדבר.

האם נדרש מאתנו כרגע להצביע על סעיף 121, על זה שביקשתם לפצל את הסעיף הזה?

כן.

ואתם מבקשים את זה עכשיו.

הפיצול שמבקשים הוא פיצול ענייני ולא סעיפים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאי-אפשר לעשות אפליה, גם אם זו אפליה מתקנת. ביקשנו, התחננו, התפלשנו בעפר כדי שתפצל סעיפים אחרים יותר חשובים מהסעיף הזה, ולא הלכת על זה.

אני מוכן לפצל רק דבר אחד, את חוק התקציב.

אנשים לא מבינים על מה מדברים חברי הכנסת. בג"ץ הורה לממשלה עד ה-27 בפברואר 2007. נוצר מצב שאם לא יעמדו בלוח זמנים, רק בנושא החינוך, ב-31 במרץ תהיה פגיעה.

סעיף 2 פותר את זה, אם תחוקקו את החוק הזה עד ינואר.

אנחנו יודעים שבפברואר זה מסתיים. אם אתם לא רוצים להצביע היום על הפיצול, נצביע מחר. אם אתם רוצים להצביע עכשיו, נצביע עכשיו.

אתה דבר ראשון צריך להצביע על חוק האזורים, כי זה הבסיס. אתה צריך דבר ראשון לקיים את הדיון ולקבל החלטה של הארכת תוקף של החוק של ז'ק אמיר בשנה נוספת. ברגע שהדבר הזה מאושר, נוצרת הפלטפורמה ועליה מלבישים את החוק שלכם. כרגע מה שכתוב כאן מת, אין פלטפורמה.

החוק הזה הוא לא על סדר היום כי הוא לא בחוק ההסדרים.

אם אתה מבטל את הביטול, הוא קיים. אם הוא קיים, אפשר לשים את הפלטפורמה.

זאת אומרת, אני צריך לומר שהחוק הזה בטל ואני מפצל.

לא, אתה דוחה את תחולתו בשנה ואז הוא קיים בספר החוקים.

במקום הביטול את המכניס סעיף: חוק ערים ואזורי פיתוח נדחה לשנה. אז אתה מפצל את ההסדר הקבוע.

ההסדר הקבוע הוא בעצם הביטול שלו.

מי שרוצה להגיש הסתייגות על החוק, אחר-כך צריך להאריך ואחר-כך צריך לבטל.

לא צריך הסתייגות. היא רוצה לקצר.

המצב היום שאם אתה לא מאריך אותו, תבטל. בחוק ההסדרים הקודם ביטלו אותו.

סעיף 121 אומר שהביטול יכול להיות בתקופות. לא סעיפים. אני מבטלת את המהות.

אתם רוצים להצביע היום להאריך את זה בשנה?

לדחות בשנה את תחילתו של חוק אזורי וערי פיתוח.

זו הכוונה.

תחילתו של החוק לאזורי וערי פיתוח לאורך השנים נדחתה. ב-31 בדצמבר, אם הוא לא יידחה או יבוטל, הוא יתחיל לפעול אוטומטית.

אתם רוצים להאריך את החוק הקיים.

מה שמונח לפנינו זה רק החוק של ז'ק אמיר. החוק האורגינאלי לא מונח בפנינו, החוק שאתם רוצים להאריך לשנה.

זה החוק.

תנו לי דקה ואני אסביר לאט לאט. יש חוק מ-1988 שהממשלה באה לכאן ואמרה שנבטל אותו. אם לא היינו מבטלים אותו, ב-1 בינואר הוא נכנס לתוקפו ואז צריכים לתת לדימונה פי עשר משכורות.

זה ז'ק אמיר.

כן.

אם כן, זה החוק של ז'ק אמיר שמופיע כאן שאת זה הממשלה ביקשה לבטל. עכשיו לא החוק של ז'ק אמיר, אבל יש חוק בפועל.

לא, אין חוק.

אין חוק.

זה חוק שקיים בכנסת בספר החוקים שאותו דוחים כל שנה.

הממשלה עד לפני שעה ביקשה מאתנו לבטל את החוק כדי שלא ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר. עכשיו הם שינו את דעתם ואמרו שנשאיר אותו עוד שנה. למה? כי אז נוצר מסד שעליו מגישים תיקון לחוק אזורי פיתוח, שזה זה, כי זה המסד היחידי שיש להם וכאן הם הכניסו בסעיף 2 בסוף תרגיל, שאם זה מאושר עד ל-28 בפברואר על-ידי כנסת ישראל, כל מה שהיה לפני כן, נשאר, שריר וקיים עד שעושים את כל התוכנית החדשה. זה מה שרוצים מאתנו. האיום הוא שאם אתה לא עושה את הקונסטרוקציה הזאת, ב-28 בפברואר הכול מתמוטט.

היות שאין חוק, החוק היחידי שישנו הוא החוק של ז'ק אמיר ולכן הממשלה בלית ברירה חייבת להסתמך עליו.

זה לא בגלל החוק של ז'ק אמיר, זה באותו נושא ואני רוצה להסביר משהו שהוא חשוב משפטית. החוק הקיים היום בספר החוקים מאפשר מתן הטבות מסוימות, לא בהכרח שוויוניות, בהתאם לחוק הקיים. אנחנו מבקשים לפצל את החוק הזה לשתי תקופות: האחת, הסדר זמני, קרי, לדחות את זה לשנה, דהיינו עד שיתקבל החוק הזה, ואחר כך ההסדר הקבוע.

איפה החוק הזה שאת אומרת שאפשר לתת הטבות מסוימות?

החוק הזה עוסק למעשה במהות של מתן הטבות לאזורי פיתוח. מה זה אזורי פיתוח? מפת עדיפות לאומית, ולכן זה הדבר המתאים.

החוק של ז'ק אמיר הרי לא הופעל. החוק הזה שיש לה עוד לא קיים, ובכל אופן מדינת ישראל עובדת ונותנת הטבות לכל מיני עיירות פיתוח. על סמך מה היא נותנת במשך שנים את ההטבות האלה?

בג"ץ קבע.

לא, בג"ץ קבע שיש דברים מסוימים, אבל יש איזה בסיס. כל השנים הרי פועלים.

למשל, חוק חינוך חובה, נניח שהוא בתוקף, מכוח זה משרד החינוך רשאי להקצות כספים למטרות החינוך. חוץ מזה, לכל משרד יש תפקיד, לדאוג לחינוך במדינת ישראל. מה שבג"ץ פסל, הוא לא פסל את העבודה המקצועית של כל משרד ומשרד בהתאם לשיקולים שלו, אלא הוא התייחס להחלטות הממשלה, המקרו, שבאות ומדברות על מדיניות הממשלה. למשל, פיתוח הנגב. למשל, שיקום הגליל. תיאורטית זו החלטה שנובעת ממקור הסמכות של הממשלה לנהל את המדינה. בג"ץ פסל את ההחלטה משתי סיבות: ראשית, אין סמכות, שנית, פגיעה בשוויון. גם אם מחר יהיה מקור סמכות, הממשלה צריכה לפעול בהתאם לעקרונות.

חוץ מסעיף 2 שאת נותנת לו רשות לפעול.

שיקולים בחוק זה. אם יש לך סיבה. בוא ניקח דוגמה תיאורטית, את פיתוח הנגב.

הואיל ומשרד המשפטים אינו מחייב את עצמו, כפי שבית המשפט העליון, רק אנחנו מחויבים בכל הדברים שאתם אומרים לנו, החוק הזה הוא חוק עוקף בג"ץ ולכן אני תומך בו.

אני לא חושבת שהוא חוק עוקף בג"ץ.

בא בג"ץ ואמר לכם שתחוקקו חוק. נתנו לכם שנה ועכשיו אתם אומרים שלא הספקתם בשנה ולכן אתם תעקפו את בג"ץ עוד שנה. לכו לבית המשפט העליון ותבקשו דחייה לעוד שנה.

הגשתי הסתייגות שיהיה באישור ועדת כספים. מחר נצביע על זה.

כולנו מסכימים שההצבעה תהיה היום. זה דבר שבהסכמה. דרך אגב, היועץ המשפטי של משרד האוצר, בהצעת מחליטים, נתן את דעתו והוא אומר: "ובלבד שיהיו לכך השפעות על תקציב משק המדינה". זאת אומרת, מי שיינתנו לו סדרי עדיפויות שלא היה בתקציב, צריך לבוא מאיפה התקציב יבוא.

בחודש שיהיה לנו לדון בזה, יעלו הרבה דברים.

רבותיי, ההצבעה תהיה מחר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:45