PAGE
21
ועדת הכנסת

25.12.2006


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום שני, ד' בטבת התשס"ז – 25 בדצמבר 2006 – בשעה 09:30

1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

2. קביעת מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום של חברי הכנסת לסיעותיהם במושב השני של הכנסת ה-17
3. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענת חריגה מגדר הנושא בסעיפים 5(1) ו-75(2) להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007
4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2006 (מ/274), לפני הקריאה הראשונה
5. בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (הגבלת קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה)(תיקון מס' 5), התשס"ז-2006, לפני הקריאה השנייה והשלישית
6. הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון
7. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, מ/271
8. קביעת ועדות לדיון בסעיפים שהוצאו מחוק ההסדרים ויועברו לחקיקה רגילה בוועדות הכנסת

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר

גלעד ארדן

מוחמד ברכה

אליהו גבאי

זהבה גלאון

יצחק גלנטי

משה גפני

מגלי והבה

יצחק וקנין

נסים זאב

יואל חסון

שי חרמש

אחמד טיבי

אסתרינה טרטמן

אביגדור יצחקי

אמנון כהן

יצחק לוי

יעקב מרגי

יורם מרציאנו

גדעון סער

מאיר פרוש

ראובן ריבלין

ליה שמטוב

משה שרוני

אבי בלשניקוב, מנכ"ל הכנסת

אריה האן, מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורביץ, סגנית מזכיר הכנסת

נאזם בדר, סגן מזכיר הכנסת

שאול מרידור, משרד האוצר

שרון גמבשו, משרד האוצר

עו"ד גדעון מרץ, משרד הביטחון

חיים וקסמן, משרד החוץ

ארבל אסטרחן




מירי פרנקל-שור

אתי בן-יוסף

הדס דויטש

1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.


ראשית, נקבע את מסגרת האי אמון, יש לנו שלוש הצעות אי אמון שהגישו. הצעה ראשונה – הקיצוץ בתקציב החינוך בכלל ובתקציב החינוך הדתי והחרדי בפרט, של האיחוד הלאומי-מפד"ל, יהדות התורה, והמועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת בנימין אלון.


הנושא השני הוא הכוונה "לנפח" את הרכב הממשלה על ידי צירוף שרים נוספים, של הליכוד, והמועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת בנימין נתניהו.


הצעה שלישית – סירובה לפתוח במשא ומתן עם סוריה ללא תנאים מוקדמים, של מר"צ-יחד-רע"מ-תע"ל-חד"ש-בל"ד, והמועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת יוסי ביילין.


ההצעה שלי היא 10 דקות למציעים ו-5 דקות לכל סיעה.

הצבעה

בעד – 10

מתנגדים – אין

נמנעים - אין

הדיון היום על אי האמון יהיה 10 דקות למציעים ו-5 דקות לכל סיעה.

2. קביעת מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום של חברי הכנסת לסיעותיהם במושב השני של הכנסת ה-17

מכיוון שישראל ביתנו הצטרפה לקואליציה יש שינוי מסוים במפתח. אריה, אנא הסבר זאת לחברי הכנסת. החלטתי שלליכוד נגדיל את זה ל-4 והשאר יהיה לפי המפתח הרגיל. מכסת כל הסיעות גדלה.

בפעם הקודמת הבסיס לחישוב של סיעות הקואליציה פר חבר כנסת היה 6.5 הצעות למושב ולאופוזיציה היה 7.7. ברשות היושבת ראש והנדיבות של הקואליציה הסכימו להעלות את זה ל-8.5 פר חבר כנסת לאופוזיציה והוספנו גם שתי הצעות לשבוע – במקום 23, 25. עבדתי לפי המחשב כפי שאני עושה כל שנה, ועיגלתי הכל כלפי מעלה – זה העמוד הראשון.


העמוד הרלוונטי הוא השני. יצא שכל הסיעות מהקואליציה: קדימה – 4, עבודה-מימד – 3, ישראל ביתנו - 2, ש"ס – 2, גיל – 1. לגבי הליכוד, יצא לי בחישוב 3 כשהצעתי לתת 3.5, אבל ההצעה היא לתת להם 4 כי זה לא נראה טוב ויזואלית.

זה גם לא טוב מעשי.

איחוד לאומי – עוגל כלפי מעלה, במקום 2 יש 3, אגודת ישראל יצא 1.5, עוגל ל-2, מרצ היה 1.25, עוגל למעלה ל-2, רע"ם-תע"ל – 1, חד"ש – 0.75 ל-1 ובל"ד – 0.75 ל-1.

בשנים הקודמות היו לפעמים לסיעות שיצא להן אפילו למטה מ-1, היינו נותנים להן פעם בשבועיים או פעם בשלושה שבועות. הפעם כל אחד מקבל כל שבוע. אני מצטרף להצעה שהיום התגבשה בהידברות בין הקואליציה לאופוזיציה, שבסך הכל יהיו 4 לסיעת הליכוד, ואז אנו מעלים את המכסה השבועית ל-26. אני חושב שזה מכובד והוגן. אז יהיו עוד 3 הצעות בשבוע, אף אחד לא ימות מזה.

יש מי שמעוניין להתייחס לנושא? נצביע.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד - אין

אני מודה ליושבת ראש ועדת הכנסת על שיקול הדעת. היה בזה דבר בלתי הגיוני שיהיו יותר הצעות לסדר, אבל משום מה לסיעת הליכוד יהיו פחות. אני מוכן עד סוף הקדנציה גם להצמיד את ההצעות לסדר לתוצאות הסקרים. אני תומך גם בהעלאת מספר ההצעות של סיעות קואליציוניות שפועלות כסיעות אופוזיציוניות, אתמוך בהשוואת המדד שלהן למדד של האופוזיציה.

3. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענת חריגה מגדר הנושא בסעיפים 5(1) ו-75(2) להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007

אני עוברת לנושא הבא. אני קוראת לפרוטוקול את מכתבו של יושב-ראש ועדת הכספים:

טענת חריגה מגדר הנושא לפי סעיף 120 לתקנון הכנסת.

סעיפים 5(1) ו-75(2) להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006 מתקנים את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 ואת פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, שעניינם שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (תוכנית ויסקונסין). במסגרת התוכנית פועלים מרכזי תעסוקה שתפקידם לשלב מקבלי גמלאות בעבודה. בהתאם לתיקונים המוצעים תושב המתגורר באזור שבו פועלת "תוכנית ויסקונסין" ושהופנה למסגרת שיקומית לאחר כניסתו לתוכנית, ימשיך להשתתף בה.

"ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006) קיימה ועדת הכספים דיון בסעיפים האמורים, ובמהלכו העלה חבר הכנסת מוחמד ברכה הסתייגות, שלפיה מוצע לבטל את כל פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, המסדיר כאמור את הפעלתה של "תוכנית ויסקונסין".

"נציגי משרד האוצר בדיון טענו כי יש בהסתייגות האמורה משום חריגה מגדר הנושא של הצעת חוק, כמשמעותה בסעיף 120 לתקנון הכנסת.

"בהתאם להוראות סעיף 120(א) לתקנון הכנסת אבקשך להעמיד בדחיפות נושא זה על סדר יומה של הכנסת, כדי שתכריע הטענה האמורה".

סעיף 126 לתקנון הכנסת אומר: בוועדת הכנסת מחליטה בישיבה הראשונה של אותו שבוע.

לפיכך נמצא פה חבר הכנסת מוחמד ברכה. מי מהאוצר מציג את הנושא? הם עדיין בדיוני התקציב.

אם מגישי הבקשה לנושא חדש אינם נמצאים, אפשר לדחות.

הרי אם הוא נכלל בחוק ההסדרים והוא מציע לבטל אותו, איך זה נושא חדש?

הם מכניסים החמרה באחד הסעיפים של תוכנית ויסקונסין. אמרתי: אם מותר לאוצר להכניס שינוי, לי נשמרת הזכות לומר שאני מציע לבטל את הסעיף. מה חדש פה? לא אני הכנסתי את הנושא הזה לחוק ההסדרים אלא האוצר.

איני מתייחס רק לעובדה שמשרד הגיש הקשה ולא נמצא פה לנמק אותה. אני מדבר על הנושא המהותי. גם איני רוצה להסביר כמה רעה תוכנית ויסקונסין, כי את זה עושים אנשי ישראל ביתנו והעבודה יותר ממני ואפילו פעם אחת שכנעו אותי להצביע בעד ועדת חקירה לתוכנית ויסקונסין.

לא ניתן לטעון שאם מביאים משהו וחבר כנסת מציע לבטלו, זה נושא חדש. ברור שזה לא נושא חדש כי זה בגדר הנושא שהציע הביא אותו. אפשר לגבש רוב לעמדת האוצר להעביר את מה שהוא רוצה, אבל אי אפשר לטעון נושא חדש.

זה בשבוע הבא. מה קורה כאן?

זה חלק אחר.

מכיוון שנציג האוצר נמצא בכניסה, ואני רוצה לקיים את הדיון בנושא הזה, נעבור לנושא הבא ונחזור לזה אחר כך. חשוב לי לשמוע את טענת האוצר בנושא הזה, נראה לי שלכולנו.

4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2006 (מ/274), לפני הקריאה הראשונה

נעבור לנושא הבא. עו"ד וקסמן, נא הסבר לוועדה מדוע יש לפטור את הצעת החוק הזאת מחובת הנחה.

ראשית, הבקשה הזאת מתואמת על ידי משרד החוץ ומשרד הביטחון. ההצעה הזאת עברה ועדת שרים, הרבה מאוד עבודה הושקעה בהכנת ההצעה. עקב חג החנוכה לא הספקנו להניח בשבוע שעבר, ואם נניח אותה היום, ייבצר מסגן השר השבוע להציג את החוק. בשבוע הבא דנים בתקציב.

לאור רגישות החוק והחשיבות הבין לאומית אנו מבקשים מאוד שיידעו בעולם שהחוק הזה עבר לפחות קריאה ראשונה בשנת 2006.

מדובר בהצעה שיש לה חשיבות רבה גם למעמדנו הבין לאומי. הצהרנו בכמה הזדמנויות שנקדם את החוק הזה, ואנו רוצים להביאו לקריאה ראשונה עד סוף שנת 2006. לכן יש חשיבות להעבירו כבר היום.

אני תומך בעמדת הממשלה ובעמדת משרד הביטחון.

למה לא בעמדת משרד החוץ?

כי אתי דיבר סגן שר הביטחון ולא שרת החוץ. אם שרת החוץ היתה מדברת אתי, הייתי תומך גם בעמדתה.


הנושא הזה קשור למחויבויות בין לאומיות שמדינת ישראל לקחה על עצמה. החוק הוא די כבד, שוועדת החוץ והביטחון ודאי תידרש לו לעומק, אך לא ייתכן גם מנקודת הראות הפרלמנטרית מחלוקת שיש צורך בהסדרת הנושא של הפיקוח על הייצוא הביטחוני, וזה גם דבר שיכול למנוע תקלות מדיניות מהסוג שאירעו לא אחת בשנים האחרונות ובכמה מקומות גם גרמו נזקים מדיניים כבדים.


לכן אני מציע בעניין זה – לא בטוח שאצליח לשכנע את כל חבריי מהאופוזיציה, אבל מי שיש לי עליו השפעה, אני מציע לתמוך בבקשת הממשלה בעניין זה.

החוק נראה לי חשוב. איני מצליחה להבין איך חברי, חבר הכנסת סער, נותן יד לזילות של הפרלמנט? למה צריך לתת פטור מחובת הנחה? ועל איזה טיעון? הממשלה מתכוננת לחוק כזה חשוב? תחוקק אותו כמו שצריך, בדרך המלך. זה לא משהו היסטרי, שמחר פוקע משהו. למה לתת עדיפות לממשלה מעל חברי כנסת, שמחר ירצו פטור מחובת הנחה על חוק שלהם? איזה מין דבר זה? איך ממשלה מתנהלת כך מול הכנסת? אני חושבת שלא ראוי שהממשלה באה עם חוק חשוב ככל שיהיה. זה ממש להשתמש בכנסת ולבעוט בכנסת.

אז בואו נבטל את הנושא בכלל.

כרגע זה לא על סדר היום, האם אנו מבטלים את הנושא של פטור מחובת הנחה.

גם אם הממשלה עושה דבר שלא ייעשה, השאלה אם החוק מועיל למדינה או לא. אם מועיל למדינה, למה להעניש את המדינה פעמיים?

אי אפשר לחכות 24 שעות?

שמעתי את דברי חבר הכנסת סער ששכנעו את חבריו עוד לפני שהתחיל לדבר ואת דברי חברת הכנסת גלאון. אני רוצה לשאול את אלה שתומכים בבקשה לפטור, תגלו לוועדה, האם בחוק הזה יש משהו, או משהו מחכה או מתעכב שאתה יכול להאיר את עינינו?

אומר את זה בצורה דיפלומטית; יכול להיות שיש מדינות ואף מדינות נכבדות שיש להן ציפייה לגיטימית על בסיס דברים שנאמרו להן על ידי נציגי ממשלה שחוק זה יקודם ואף במסגרת הזמן של שנת 2006.

מי בעד לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק שמונחת לפנינו?

הצבעה

בעד – 14

נגד – 2

נמנעים – אין

הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה.

5. בקשת יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות ביטחון (הגבלת קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה)(תיקון מס' 5), התשס"ז-2006, לפני הקריאה השנייה והשלישית

נעבור הלאה. אני קוראת לפרוטוקול את מכתבו של חבר הכנסת הנגבי, יושב ראש הוועדה:

"הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה)(תיקון מס' 5), התשס"ז-2006.

"ועדת החוץ והביטחון עתידה לסיים מחר – יום שני, ד' בטבת התשס"ז, 25 בדצמבר 2006, את הכנתה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה)(תיקון מס' 5), התשס"ז-2006 (מ/270), ולהביאה בו ביום להצבעה במליאת הכנסת.


"בהתאם לזאת אבקש פטור מחובת הנחה עבור הצעת חוק זו".


אני מזכירה לחברים שנתנו בשבוע שעבר, פטרנו את הצעת החוק מקריאה ראשונה, ויושב ראש הוועדה יכול היה לבקש לפטור את אותה הצעה מקריאה שנייה ושלישית. מכיוון שהוא לא עשה את זה וביקש שנפטור אותו, מונחת הבקשה לפניכם.

בכל הכבוד שיש לי ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ועל בסיס המידע שבידי, שחדרה של ועדת החוץ והביטחון מרוחק מרחק קצר ביותר מוועדת הכנסת, החוק הזה בהחלט בעייתי לפטור מחובת הנחה, אך אין סיבה לתת לשנייה ושלישית. אם הם גומרים היום ומניחים, אפשר להצביע על זה מחר או מחרתיים. הם רק צריכים שהוא יהיה בתוקף בשבוע הבא, בסוף שנת 2006. עדיין, גם אם מסיימים את זה כפי שנטען במכתב, יש שבוע מלא, וזה ההבדל בין שיקול ענייני לבין להפוך את זה לתעשייה. היועצת המשפטית היא ברת סמכא, מבחינתי.

שר הביטחון נמצא כרגע בוועדת החוץ והביטחון ונמצאת אתנו מירי שתסביר, אך אני מבקשת שיושב ראש הוועדה ייכנס למספר דקות.

אנו בשאיפה להניח את הצעת החוק היום על שולחן המליאה. הפחד של הצבא, שעקב הצבעות של חוק ההסדרים לא יהיה ניתן להביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. לפיכך נניח את הצעת החוק היום, אני מקווה שנגיע לקריאה שנייה ושלישית מחר.

שישימו את זה ביום רביעי. אני לא רוצה לתת פטור מחובת הנחה בלי סיבה.

הם יצאו מנקודת הנחה שההצבעות של החוק ההסדרים יתחילו ביום רביעי, לכן הם הביאו את זה.


אני מביאה את זה להצבעה. מי בעד לתת פטור מחובת הנחה לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד – 11

נגד - 6

נמנעים - אין

עורכת הדין שור, אני מבקשת להבא, כשאתם מבקשים לפטור מחובת הנחה, תציינו שאתם מבקשים לפטור גם בשנייה ושלישית.

הוועדה לא ביקשה פטור מחובת הנחה לקריאה הראשונה. מן הראוי שהממשלה תבקש פטור מחובת הנחה גם לקריאה הראשונה ובמקרה הזה גם לקריאה השנייה והשלישית.
6. הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון

נעבור הלאה. בהתאם להוראות סעיף 18א לחוק יסודות התקציב החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת הכספים ושל ועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון. חבר הכנסת סער בתיאום עם חבר הכנסת ויושב ראש הקואליציה יצחקי סיכמו על שני ממלאי מקום לוועדה המשותפת. מטעם הליכוד תהיה חברת הכנסת לבנת, שתמלא מקומו של חבר הכנסת סילבן שלום, וחבר הכנסת דוד טל, ממלא מקום מסיעת קדימה, של חבר הכנסת אפללו. שניהם חברים בוועדת הכספים. מי בעד מינוי זה?

הצבעה

בעד – 11

מתנגדים – 1

נמנעים - אין

יש שני ממלאי מקום נוספים.

באותו עניין, נבחרה לפי סעיף 4ה לחוק האזנת סתר, קובע: חובת דיווח שלפיו הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון. חבר הכנסת סער גם פה מבקש להוסיף ממלא מקום קבוע לוועדה המשותפת, חברת הכנסת לבנת תהיה ממלאת מקום של חבר הכנסת שלום. יש פה טעות. חבר הכנסת שלום לא חבר בוועדה עצמה. אני לא מביאה את זה להצבעה עד שהנושא יתברר.

7. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, מ/271

הנושא הבא, מליאת הכנסת הטילה על ועדת הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בהצעת החוק הבאה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה נידונה ביום 19.12.2006, והצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, מ/271, נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה או לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדה מיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים.


חבר הכנסת סער ביקש להעביר את זה לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה, אבל חברי הכנסת סער ובן-ששון הסכימו שההצעה תובא לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.


מי בעד להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט?

הצבעה

בעד – 18

מתנגדים – אין

נמנעים - אין

הצעת החוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, מ/271 עוברת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

8. קביעת ועדות לדיון בסעיפים שהוצאו מחוק ההסדרים ויועברו לחקיקה רגילה בוועדות הכנסת

ב-30 באוקטובר 2006 הניחה הממשלה את הצעת התקציב ואת הצעת חוק ההסדרים על שולחן הכנסת. ועדת הכנסת הצליחה במהלך של תשע שעות של דיון להוציא סעיפים מחוק ההסדרים, שיעברו לחקיקה רגילה. נתבקשנו להעביר את אותם סעיפים שהוצאו לחקיקה רגילה, לקבוע את הוועדות השונות שבהן ידונו החוקים.


על שולחנכם מונחים 8 סעיפים; פרק ב', סעיפים 2(1), 3(א) (הקפאת הקצבאות), זה צריך לעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד?

הצבעה

בעד – 17

נגד – אין

נמנעים - אין

פרק ב', סעיפים 2(1), 3(א) (הקפאת הקצבאות) עובר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


הנושא השני, פרק ג', סעיף 10 (חוק בית חולים באשדוד), ויש פה הצעה שהגיעו אתה גם לפשרה, שהצעה זו תועבר לוועדת חוקה.

בית החולים שם הולך להיות גם בית משפט?

הכנסת עושה צחוק מעצמה. הציבור יושב פה באמצעות נציגיו.

מי בעד להעביר את זה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות?

הצבעה

בעד – 18

נגד – אין

נמנעים – אין

פרק ג', סעיף 10 (חוק בית חולים באשדוד) יועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


פרק ג', סעיף 12 (חוק לפיצוי נפגעי גזזת), יש לנו שתי הצעות – ועדת הכספים, ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הגיעו גם פה להסכמה שהחוק יידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד?

הצבעה

בעד – 18

נגד – אין

נמנעים – אין

פרק ג', סעיף 12 (חוק לפיצוי נפגעי גזזת) עובר לוועדת העבודה.


פרק ג', סעיפים 14(1), (3), (4) ו-15, (המבנה הארגוני של קופות החולים). חבר הכנסת שרוני? לחוקה ומשפט.

חבר הכנסת יצחקי, נא הסבר לוועדה.

לא מדובר בנושא בריאות או רווחה. מדובר בנושא של איך ייבחר הדירקטוריון של קופת החולים, איך הוא יבחר את ההנהלה ואיך ההנהלה תבחר את היושב ראש ואת המנכ"ל וכו'. לכן צריך לייצר תקנון, זה לא המבנה הארגוני של איזה מחלקה תהיה באיזה קופת חולים. הנושא הוא המצב הסטטוטורי.

הניסוח פה לא תואם לזה.

הרעיון המרכזי שההנהלה של קופת החולים וחברי הדירקטוריון ייבחרו על ידי חברי הקופה. פה העניין הוא סטטוטורי. אין פה קשר לבריאות העם ולווטרינריה.

גברתי היושבת ראש, לצערי, אי אפשר לא להתנגד להצעה זו. חבל שלא באו בדברים לפני זה. כאשר אותה הצעת חוק עצמה הובאה על ידי הממשלה בקדנציה הקודמת- -

ובקודמת של הקודמת.

מעולם לא התעקשו על חוקה, כי אז גם ועדות אחרות היו בידי מפלגת השלטון.

תמיד היא היתה בוועדת הכספים. אתה רוצה להשאיר את זה שם?

בקדנציה הקודמת, כששר האוצר היה יושב ראש ועדת הכספים, הוא התעקש על זה

שהחוק הזה יהיה בוועדת הכספים ולא בוועדת העבודה והרווחה, כרפורמה שמשרד האוצר בהחלט היה מעוניין שתידון במסלול- -

אגב, אתה העברת את זה לוועדת הכספים.

בעניין זה הייתי מאלה ששכנעו גם את יושב ראש ועדת הכספים, אבל היתה חזית בין ועדת הכספים לבין ועדת העבודה והרווחה, שמופקדת על נושא קופות החולים, וגם כספים – זה היה חצי עקום כי זה היה במסגרת של חוק ההסדרים.

הרי כל המהלך של פיצול לפי סעיף 121 בא לתקן את פגמי וחוליי חוק ההסדרים, ולומר: אנו עוברים למסלול חקיקה רגיל, נורמלי בוועדות הייעודיות, אז אנו נעביר – אמר יושב ראש הקואליציה שזה נושא סטטוטורי. כל חוק הוא סטטוטורי, אין דבר שהוא בגדר הצעת חוק שאינו מוסדר במסגרת חקיקה, אבל אין נימוק אחד, מדוע זה יועבר לוועדת חוקה. זה נושא קונסטיטוציוני? זה חוקת מדינת ישראל? זה נושא שנוגע לבתי משפט? זה נושא שנוגע לתביעה הכללית? שום קשר חוץ מכך שחבר הכנסת בן-ששון חבר במפלגת השלטון. כשהוא מביא דבר שנוגע אליו אני תומך, אך הנושא הזה לא נוגע לוועדת החוקה, ואני מציע שתשקלו זאת שנית.

גם כשאנו דנים בחברות ממשלתיות כל הנושאים שקשורים לנושאים האדמניסטרטיביים, למשל נושא הדיווח הכספי של החברות הממשלתיות, לא העבירו את זה לוועדת הכספים אלא לוועדת החוקה, חוק ומשפט כי כל המעטפת החוקית של כל מה שקשור לתאגידים במדינת ישראל נידון בסופו של דבר על-ידי ועדת החוקה. הנושא הזה של המבנה השלטוני והשליטה בעניין הזה, אין לו עניין עם נושא בריאות, ובמקרה הזה צריך להעביר את זה לוועדת החוקה, גם על פי הסכמתו של יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, שאני חושב שבעניין זה יש לו מה לומר. אם הוא לא היה חושב כך, הוא לא היה מוותר בכזאת קלות.

חברת הכנסת גלאון ביקשה לשמוע את חוות דעתה של היועצת המשפטית.

בטבלת חוק ההסדרים שהכנו בזמנו התייחסנו לפרק הזה במסגרת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. גם בוועדות אחרות, שאינן ועדת חוקה, מתעסקים במבנים של כל מיני גופים- -

את רואה זיקה לוועדת חוקה כלשהי? אגב, אני מוכן שכל קופות החולים יעברו לוועדת החוקה, אם קופת חולים- -

מספיק.

מבין ועדות הכנסת, אם לא ועדת העבודה, מה שהכי קרוב לזה היא ועדת החוקה.

יום חשוב היום לעדת הנוצרים, חג המולד, וצריך לאחל להם חג שמח וכל טוב.

עוד מעט חג הקורבן בפתח, גם להם חג שמח.

גדעון סער, כל נושא שצריך להיות בקופות חולים, שהברדק חוגג שם, צריך סדר.

רק אתה תעשה סדר בברדק.

זה נושא של התאגיד, של תקנות. אם אני ויתרתי על זה, אני יודע. אני אחראי על קופות החולים, ואני מבקש להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מי בעד להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט?

הצבעה

בעד – 13

נגד – 2

נמנעים – 1

פרק ג', סעיפים 14(1), (3), (4), 15 (המבנה הארגוני של קופות החולים) עובר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני רוצה להוסיף, שהיועצת המשפטית צריכה לתת את לבה, שכאשר יש נושא שהוא נושא מעורב של בריאות ומשפט, כי מדובר פה בפרוצדורה משפטית של גוף ציבורי, תלוי מה אומר יושב הראש של אותה ועדה ייעודית. אם הוא אומר: אני רוצה להעביר את זה ברמה המקצועית לוועדת החוקה, חוק ומשפט כי דנים רק במגזר המקצועי השייך לוועדת החוקה, חוק ומשפט, צריך להישמע לו. כאשר שרוני ביקש, אם העניין נוגע ברמה המקצועית לנושא חוקה, חוק ומשפט, ודאי שצריך להיעתר לבקשת היושב ראש. זה שיקול מכריע.

למה הצבעת נגד?

כי אני מצביע פוליטית.

הנושא הבא, פרק ט' כולו (צריך להיות י"א)(סעיפים 53 עד 58), תחת נושא ההוצאה לפועל.


אני עוברת להצבעה. הוועדה האמורה היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד?

הצבעה

בעד – 15

נגד – אין

נמנעים – אין

הפרק כולו עובר לוועדת החוקה.


אני חוזרת לפרק ה' (סעיפים 19 עד 26)(הוראת שעה לשנת 2007). יש פה שלוש ועדות. ארבל, את מוכנה לפרט לוועדה, על מה מדבר החוק?

אנו רוצים בכלל להוריד את פרק ה'.

אני לא מביאה את זה להצבעה.


פרק י"ב, סעיפים 67, 68 (חוק שירות המדינה (מינויים) וחוק שירות המדינה (משמעת)), יש פה הסכמה שזה יעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד?

הצבעה

בעד – 15

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק עוברת לידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


פרק י"ב, סעיף 75(1) (תוכנית מהל"ב), יועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד?

הצבעה

בעד – 15

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק עוברת לידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

1. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענת חריגה מגדר הנושא בסעיפים 5(1) ו-75(2) להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007

אני חוזרת לנושא הראשון, נציג האוצר הגיע. אני מבקשת מנציג האוצר להבא לא לאחר.

הנושא של ויסקונסין זה תוכנית ניסיונית שאמורה לפוג בשנה הבאה, יש מחלוקת אם זה יהיה בפברואר או ביולי. זה היה פילוט. עוד לפני שפילוט זה מסתיים כדי להאריכו מחדש הממשלה ביוזמתה הציעה מקצה שיפורים, שינויים או אפילו הקשחה. עצם העובדה שהנושא הזה מובא במסגרת חוק ההסדרים על ידי תיקונים לאותה תוכנית ולדרוש מהאנשים שעוברים במסגרת שיקומית להתייצב בתוכנית זה הקשחה, וכשנידונה בוועדת הכספים לדעת כל חברי הוועדה ראו שזה נושא שבלתי מתקבל על הדעת.

כשהאוצר בעצמו הכניס את הנושא הזה לדיון בתוך חוק ההסדרים, זכות כל חבר כנסת להכניס הסתייגות שמתייחסת לפרק שמדובר עליו. לא אני הכנסתי את נושא תוכנית מהל"ב לחוק ההסדרים, אלא הממשלה. לכן אני לא חושב שזה נושא חדש. אם הממשלה חושבת שההצעה שלי לא נכונה או לא מתקבלת, היא יכולה להפילה בהצבעה בוועדת הכספים או במליאת הכנסת, אבל לטרטר את ועדת הכנסת בטיפול בעניין של נושא חדש, שהוא מופרך לחלוטין - אני לא המצאתי את הסעיף הזה בחוק ההסדרים אלא התייחסתי אליו. אם הממשלה רוצה להתנגד, היא יכולה.

תוכנית מהל"ב היא אחת הגרועות שהיו במדינה. עצם היישום שלה בירושלים, אשקלון, חדרה ונצרת, עצם העובדה שאין בשום מקום שביעות רצון מביצועה ועוד באים כדי לשכללה, זה להתעמר באנשים. לפחות לתת אפשרות לחברי הכנסת לטעון, לפחות לבטא את שולחיהם, שחושבים שזה לא נכון.


התוכנית הזו אושרה בפברואר 2004, ואם הממשלה מציעה לשנות סעיפים או להכניס סעיפים חדשים, יש מקום לחברי כנסת לטעון נגד התוכנית, שהיא הרסנית לפי כל שיקול דעת הגיוני.

כשישבנו בדיון ארוך בנושא חוק ההסדרים, הנושא של ויסקונסין עלה בשני סעיפים שונים, וכששאלו אותי איך אדם כמוני יכול לתמוך בתוכנית כזאת, אמרתי: אני מבקש לפצל את זה, להעביר את זה לוועדות. אין שום זכות קיום לתוכנית הרעה הזאת, שלצערי, עושקת אזרחים במדינת ישראל.

הייתי בשדרות בשבוע שעבר, אספר לכם סיפור, ואיני יודע איך הסיפור הזה לא הגיע לכלי התקשורת; נפגשתי עם אזרחים שנמצאים תחת התוכנית הרעה הזאת. הכריחו עובדים גם בזמן שאנשים היו אמורים להיות במרחבים מוגנים כתוצאה מנפילות קסאמים, לצאת לעבודה. כתוצאה מכך שעולה חדשה פחדה על שכרה, שמא היא לא תגיע ותאבד פרנסתה, היא הלכה, וקסאם נפל לא רחוק ממנה, והיא נפטרה. היא היתה בדרכה לתוכנית הרעה הזאת, כלומר התוכנית הרעה הזאת גם גבתה קורבנות.


צריך לעקור את התוכנית הזאת. אתמוך בכל מה שתבקש כדי להרחיק את הדבר הנורא הזה מהציבוריות במדינת ישראל.

איני בקיא בתועלת או בהרסנות התוכנית הזאת, אך ממה שאני שומע מרבים מאוד מחברי הכנסת שהיא תוכנית לא טובה. מי שממונה על הפעלתה הוא שר התמ"ת, ולפי מה ששמעתי ממנו הוא אמור להביא שינויים מרחיקי לכת בכל נושא החוק, לרבות זה שאם הוא יחליט לבטלה, בסמכותו לעשות כן למרות הסכמים שעשה עם קבלנים, ושמעתי שגם שם זה לא הלבן והכחול של הדברים.


מאחר שהוא אחראי על חוק זה, והשר אלי ישי, לבו רגיש.

דעתו חיובית לגבי דבריי.

כדי שאוכל לעשות דברים, אבוא בדברים עם השר ישי. לא ידעתי שנושא זה עולה.

הרי עכשיו לא מתבקשת הכרעה על הנושא, רק עלתה טענה של נושא חדש, בוא נדחה טענת נושא חדש, אחרי זה יש לך כל הזמן עד שזה בא להכרעה בוועדת הכספים.

חבר הכנסת סער, כדי לבוא בידיים נקיות, למה המהירות הזאת?

אני חושב שיש הסכמה סביב השולחן שאין מדובר בנושא חדש. עצם העובדה שהממשלה הביאה תיקונים בחוק מסוים, אני או כל חבר כנסת יכול להביא תיקונים אחרים או הצעות אחרות. אני מקבל את מה שאומר יושב ראש הקואליציה, שהוא יבוא בדברים עם השר ונדון.

אנו צריכים לקבוע אם זה נושא חדש, ולא על המהות.

אני לא מחליט היום שזה נושא חדש. לכן אני מבקש שנביא את זה מחר בבוקר להצבעה, אבוא עם העמדה ואז תצביעו. מה קרה? 24 שעות. לא הספקתי להתעסק בעניין הזה.

חבר הכנסת ברכה העלה נושא חדש שהועבר אליי על ידי ועדת הכספים, הדבר הזה ידוע לכל נציגיו של יצחקי בוועדת הכספים. הדברים שמובאים על-ידי הממשלה באים לתקן את הדברים שעליהם קובל חבר הכנסת ברכה, רק הוא אומר: אי אפשר לתקן דבר שפסול מעיקרו. זאת גישה.


צחוק הגורל, אנו בכנסת מתלוננים על חוק ההסדרים בכך שהממשלה מביאה לנו דברים שלא ממין העניין לחוק ההסדרים. תדע הממשלה שחוק ההסדרים זה חרב מתהפכת, וכאשר היא מביאה נושא שהיא רוצה להביאו בחוק ההסדרים למרות שעניינו צריך להיות נדון במהלך חקיקה רגיל, תדע שבאותו רגע יכולים חברי הכנסת להגיש הסתייגות המבקשת לבטל את החוק שנעשה על ידם בוועדה ייעודית ובמהלך חקיקה רגיל. חוק ההסדרים לא יכול להיות רק חוק שהממשלה משתמשת בו כדי לעשות פלסתר את עבודת הכנסת. גם הכנסת יכולה להשתמש בחוק ההסדרים כדי לומר: תיקון החוק לא רק שאינו מקובל עלינו, אנו מבקשים לבטל את החוק כולו, ואין כאן עניין חדש בעליל. לכן אני חושב שחבר הכנסת ברכה לנושא עניין חדש צודק. לגופו של עניין, כמובן, כל אחד יחליט לפי מצפונו.

אנו מדברים על התוכנית הרבה זמן. זה לא חדש. איני מבינה למה יצחקי מתעקש על זה שיצביעו על זה מחר. כל השינויים שמדברים ושר התמ"ת, שמדבר חצי שנה על השינויים האלה, וקראנו בעיתונים שיכול להיות שיתבצעו ב-1 באפריל, וכולנו יודעים שזה יום השקר הבין לאומי, איני יודעת אם זה יהיה אז. צריך להתנגד לכל הרחבה ודבר חדש עד שכל השינויים יתבצעו בארבעת המרכזים.

איני מבין דבר פה. היום היה צריך להיות אצלי בוועדה נושא ויסקונסין. שר התמ"ת ביקש ממני, היות שלא גיבש את הדברים האלה, ביקש ארכה. אמרתי לו שעד השבוע הבא הוא צריך להביא את הדברים. בשבוע הבא נקבור את ויסקונסין או יהיו שינויים מהותיים. לדעתי, צריך לקבור את זה. צריך לתלות את מי שהמציא את זה.

אני מסכימה עם חבר הכנסת שרוני במהות. כולנו שותפים לעובדה שזה חוק רע. חבר הכנסת יצחקי הביע נכונות לבוא בדברים עם שר התמ"ת, וזה מעיד על כך שכולנו מבינים שזה חוק רע.

אני מבקשת מחבר הכנסת יצחקי לקבל את זה שנעשה הבחנה בין הפרוצדורה רק לעניין שהוא לכאורה טכני, לעניין נושא חדש. אני חושבת שזאת יוזמה חשובה, שתבוא בדברים בעניין המהות. כשיהיה הדיון לגופו של החוק, הממשלה תחליט מה שהיא מחליטה.

צריך לומר בהגינות: שר התמ"ת שם את זה על השולחן, מקדם את כל הרפורמות להקלה. הלוואי שהתוכנית הזאת לא היתה באה לעולם, אך היא באה. יש יוזמות להקלה.

לגופו של עניין, אם זה קשור לוויסקונסין, זה לא חדש. שייפול בוועדת הכספים.

אפנה את תשומת לבכם לכך שמה שהובא לכנסת לדיון הם שני תיקונים, בעקבות ועדת תמיר שהקים שר התמ"ת החדש, שישבה על המדוכה והוצעו תיקונים, הובאו שני תיקונים לכנסת; אחד לא עבר לוועדה ואחד עבר לוועדה. התיקון הוא לטובת המשתתפים ולא מקשה אלא מקל. מדובר בשני שינויים שאינם מהותיים לתוכנית.

מה שמבקש חבר הכנסת ברכה לעשות זה דרך התיקונים האלה לקחת את כל החוק, שהוא גדול ומורכב. לבוא דרך זה שמתקנים פרט קטן בתוכנית גדולה, ודרך זה בהסתייגות לבטל את כל החוק זה נושא חדש. למיטב זיכרוני, עד היום לא היתה הסתייגות שמחקה חוק שלם דרך תיקון סעיף אחד שאינו מהותי לתוכנית. תמיד כשזה הגיע לוועדת הכנסת זה נדחה כי זה שינוי חוק לחלוטין. אני לא רואה טעם באישור הנושא הזה. זה לא קשור לחוק ההסדרים.

אני לא זוכרת אם היו בכנסת הזאת מקרים של נושא חדש.

היה, אך לא דנו.

ההצעה שנכללת בחוק ההסדרים מדברת רק על נושא של משתתפים בתוכנית ויסקונסין שמופנים למסגרות שיקומיות. כפי שאמר נציג האוצר, מדובר בנושא קטן מתוך התיקון. אין ספק שהממשלה צריכה להיות מודעת לזה שברגע שהיא מכניסה בחוק ההסדרים הרבה נושאים, היא צריכה להיות מודעת להשלכות שיכולות להיות לכך, בין היתר העניין של נושא חדש.


אני רוצה להביא בפניכם את ההלכה העיקרית שקשורה לשיקול דעת ועדת הכנסת בעניין נושא חדש, גם כי זו הפעם הראשונה שדנים בעניין הזה בכנסת הזאת. יש פסק דין אחד מרכזי בנושא הזה, אבו עראר, ואומר בקצרה את עיקריו; הנקודה האחרונה שאזכיר רלוונטית לעניין זה; בפסק הדין נקבע שהסעיף שמאפשר לוועדות לדון ולהכין הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית, תכליתו היא לצייד את הוועדה ששוקדת על הצעת חוק שאושרה בקריאה הראשונה בסמכויות הנדרשות כדי לגבש את הצעת החוק לבדיקה סופית.

הוראת הסעיף מאפשרת לוועדה לתקן את הצעת החוק, לברא אותה מפגמים שדבקו בה, ללטש את הסדריה, להשלים את החסר, להסיר את המיותר או את המזיק על מנת שתונח הצעת חוק טובה ויעילה ככל האפשר להשגת התוכנית שלה נועדה. הוראה זו מייעלת את הליכי החקיקה ומונעת סרבול מיותר שעלול היה להתרחש אם כל תיקון בהצעה היה מחייב פתיחה מחדש של הליכי החקיקה החל משלב הקריאה הראשונה.

אבל סמכות הוועדה אינה בלתי מוגבלת – נקבע לה סייג המונע מן הוועדה לחרוג מנושא הצעת החוק. תכליתו של הסייג למנוע הגנבה של הוראות והסדרים שלא נכללו בהצעת החוק ולא נתקבלו בקריאה הראשונה בכנסת.

אי אפשר באמצעות חוק זה לבטל את בית החולים באשדוד.

הרעיון הוא שדברים שלא התקיים לגביהם דיון פומבי בקריאה הראשונה יוכנסו.


הנקודה האחרונה, שאני חושבת שרלוונטית לנושא שלפנינו – אומר פסק הדין: הנושא של הצעת החוק הוא המכתיב את גבולות הפעולה של הוועדה. לא הרי הצעת חוק שמובא בה חוק שלם שחובק הסדרים וסוגיות לרוב כהרי הצעת חוק שמוצע בה לתקן הוראה אחת שעוסקת בנושא נקודתי. ברור שהיקפו של "הנושא" במקרה הראשון יהיה רחב בהרבה מה"נושא" במקרה השני.

אלה ההנחיות בעניין הזה. כמובן, הדבר נתון לשיקול דעת חברי ועדת הכנסת.

אין לי עניין בתוכנית ויסקונסין. אמר חבר הכנסת ברכה שזה לא קובע שום דבר. בוועדה אפשר להצביע איך שרוצים. אני אוהב להיות שלם עם מעשיי. אני רוצה לבוא בידיים נקיות, עם עצמי. אתם תצביעו עניינית, אני אבקש רביזיה, אבוא בדברים עם האנשים, ויכול להיות שעד מחר אמשוך את הרביזיה שלי.

מי בעד להכריז על זה כנושא חדש?

הצבעה

בעד – 15

נגד – 1

נמנעים – 1

נקבע שזה לא נושא חדש.

רביזיה.

הרביזיה תובא מחר בבוקר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.