PAGE
2
ועדת החוקה חוק ומשפט

26.12.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, ה' בטבת התשס"ז (26 בדצמבר 2006), שעה 13:00

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - השעיה מכהונה בכנסת של מי שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון), של חברי הכנסת משה כחלון, גלעד ארדן, שלי יחימוביץ ובנימין נתניהו (פ/413)

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון - היו"ר

מתן וילנאי

יצחק לוי

אברהם מיכאלי

חה"כ גלעד ארדן

עו"ד דלית דרור, משרד המשפטים

איל זנדברג

דורית ואג

אסתר מימון

הכנסת (תיקון - השעיה מכהונה בכנסת של מי שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון), של חברי הכנסת משה כחלון, גלעד ארדן, שלי יחימוביץ ובנימין נתניהו (פ/413)

רבותי, לפנינו הצעת חוק-יסוד: הכנסת עם נוסח מתוקן באיפוק, כפי שביקשו חברי הכנסת שהציעו את ההצעה, קרי, לא כל השפעות הרוחב שלו, אבל ההשפעה המידתית בסעיף הסמוך, שתהיה סבירה. אני מפנה אתכם לסעיף 42ב המקורי.

אנחנו מחליפים שני סעיפים קטנים לחוק, סעיף קטן (א) וסעיף קטן (ב) לחוק.

אני אקרא מה כתוב בחוק הקיים, ואיל זנדברג יקרא את השינוי, ותוכלו להשוות. בחוק הקיים כתוב: "רשאית ועדת הכנסת על פי הצעת כל חבר כנסת להשעותו מכהונתו למשך הזמן שפסק הדין איננו סופי".

ואילו כאן: "במקום האמור בסעיף קטן (א) יבוא, חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין יהיה לסופי."


המשמעות של הסעיף הזה, שהוא לב ההצעה של חבר הכנסת ארדן וחברי הכנסת האחרים, שמרגע שחבר כנסת הורשע בבית משפט, נקבע לגביו קלון, לא מותירים לוועדת הכנסת שיקול דעת אם להשעותו או לא להשעותו לפרק הזמן שעד לתום הערעור או אי הגשת ערעור, אלא ההשעיה היא אוטומטית. יש סעיף 43, שכבר קיים בחוק-יסוד: הכנסת, אותו לא שינינו, זה המנגנון הרגיל של השעיות. מה שהשתנה זו המיידיות של מנגנון ההשעיה במקום שיקול דעת של ועדת הכנסת.


אני קורא את סעיף קטן 2, שמחליף את סעיף קטן (ב): "במקום האמור בסעיף קטן (ב)" יבוא "חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר."

בחוק הקיים כתוב: "רשאית ועדת הכנסת על פי הצעת כל חבר הכנסת להשעותו מכהונתו בכנסת במשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר".

בישיבה הקודמת שאל חבר הכנסת ארדן לגבי המקבילות, אני מניח שמתוך עניין כללי מה קורה ברשויות המקומיות. מתוך בדיקה שערכתי גיליתי, שדווקא בהקשר הזה של המאסר, גם שם יש סוג של לקונה או לפחות הסדר לא סביר, שבו עונש המאסר הוא לא תנאי, לא להשעיה וגם לא להדחה, אלא עונש מאסר מעל רף מסוים, בהקשר מאוד מסוים.

מה הרף?

מי שבהיותו מועמד נידון למאסר של שלושה חודשים, לא יכול היה להיות מועמד. אם בדיעבד זה מתגלה, הרי שבעצם פוקעת כהונתו, אבל ראש רשות מקומית שמורשע בהיותו ראש רשות, ונידון למאסר עם קלון, יש סעיפי הקלון, ואז הקלון מחייב השעיה, אבל אם הוא נידון למאסר בלי קלון, נכון שאלה לא מקרים שכיחים, אבל אפשריים, אין סעיף מיידי שקובע את הפקיעה. אני מביא את זה לתשומת לבך. במקרה שתרצה לבדוק את העניין, אני אוכל להראות לך את הדברים.

אנחנו לא משנים את זה, זו היתה ההחלטה בפעם הקודמת.

נראה לי מופרך שיכניסו ראש רשות למאסר ויגידו שזה בלי קלון.

יש עבירות של רשלנות, שבדרך כלל לא קובעים לגביהן קלון. למשל, רשלנות בעבירת תנועה.

לא נחכה לזה.

זה אפילו לא בתחום העניין והסמכות שלנו. אני עונה לחבר הכנסת ארדן על השאלה שהוא שאל בישיבה הקודמת. לגבי השעיה ופקיעת כהונה רגילה של ראשי רשויות יש הסדרים בחקיקה הרלוונטית.

כאן, לגבי חבר כנסת שנידון למאסר, האם "נידון למאסר" זה גם אם הוא לא מרצה אותו בפועל, זאת אומרת, גם אם הוא נידון לארבעה חודשי מאסר, וזה הומר בעבירות שירות?

מאסר, זה יכול להיות גם עבודות שירות.

זה בחזקה של מאסר.

זה לא בחזקה. נאמר במפורשות שזה ממש מאסר. זה בעצם נשיאת מאסר בעבירות שירות.

האם עד היום לא היה סעיף שבן-אדם שנידון למאסר, אוטומטית מושעה מהכנסת?

לא, לכן תיקנו את זה. חבר הכנסת ארדן, אני מזכיר לך את הדיון בפעם הקודמת. אמרנו שיש השפעות רוחב רחבות מאוד, ואז הפנית לרשויות מקומיות, יש השפעות ממוקדות, וצריכה להיות קביעות וסבירות בשכונה הקרובה. ההנחיה היתה לייעוץ המשפטי להכין את התיקון הקרוב.

למעשה, זו לא השפעה. זו נקודה שאגב קריאת הצעת החוק שלך נתקלתי בבעיה הזאת. אפשר היה גם לא לתקן את סעיף קטן (ב). זה פשוט נשמע לא הגיוני, ואנחנו עוסקים באותו סעיף.

סעיף קטן (ב) זה גם אם אין קלון.

נכון. היום הסעיף מאפשר שיקול דעת לוועדת הכנסת. יכולה ועדת הכנסת היום להחליט שלמרות שהוא מרצה את עונשו בכלא, הוא יכול להמשיך לכהן כחבר כנסת.

אני חוזר שוב, סעיף קטן (ב), זה גם בלי קלון.

הרציונל קצת שונה.

הרציונל הוא אחר, אתה לא יכול להיות בכנסת באותו זמן.

אם אתה עושה עבודות שירות, למה לא?

ניקח את אביגדור קלגסבלד כחבר כנסת, הרג בן אדם כתוצאה מנהיגה רשלנית.

עם קלון או בלי קלון?

בלי קלון. הוא קיבל 15 חודשי מאסר, נניח שיירד לו שליש.

זה מאסר בפועל. אני מדבר על עבודות שירות בלי קלון.

אם זה עבודות שירות, סימן שהוא לא קיבל מעל שישה חודשים. הוא יהיה מושעה שישה חודשים.

איך הוא יכול להגיע?

מה אתה רוצה? בזמן שהוא חבר כנסת הוא יעשה עבודות שירות ויקבל משכורת מהכנסת?

עבודות שירות, זה מחייב אותו להיות במקום מסוים.

אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי, מה דין עובד מדינה בדברים האלה?

האמת, שלא בדקתי עד הסוף. לדעתי, יש הוראות שקובעות.

לדעתי, אצל עובד מדינה יש השעיה בעת הגשת כתב אישום, זה הרבה יותר מוקדם. אני מבקש לבדוק את זה.

מה ההקבלה?

מה אמרת על עובד מדינה? עשיתי חוק גם לגבי עובדי רשויות מקומיות בקדנציה הקודמת.

למיטב זכרוני, כשהייתי שר, הייתי צריך לחתום על השעיות של פקידים שקיבלו כתבי אישום. אני לא בטוח במאה אחוז, לכן אני מבקש לבדוק את זה. אני רוצה לדעת, מה דינם של עובדי מדינה? באיזה שלב משעים אותם? יש שלב השעיה גם אצל עובדי מדינה?

מה היית רוצה לגזור מזה לעניין חוק-היסוד?

סירחוננו יוצא מאלה שמקבלים כתב אישום ולא מקבלים עונש, לא מאלה שנגמר המשפט שלהם. אלה שנגמר המשפט שלהם, על פי רוב הם לא פה, או שהם הולכים, או שהם נפלטים. הבעיה שלנו שאנחנו חיים עם כנסות שיש בהן ארבעה, חמישה, שישה, שמונה, עשרה חברי כנסת עם כתבי אישום.

אני מדבר על אנשים שהורשעו.

אני אומר שאנשים שהורשעו זה לא פתרון לבעיה. התיקון שלך בסדר גמור, אני תומך בו במאה אחוז, אבל הוא לא מספיק כדי לרפא את העניין. היום יש לך בכנסת X אנשים שלא נכנסים בחוק הזה, כולם עם כתבי אישום, מנהלים משפטים וכן הלאה. הציבור אומר: הכנסת מאוסה, הכנסת מושחתת. לכן אני שואל האם ניתן ללמוד מעובדי מדינה.

חס וחלילה.

תן לי לשמוע.

אני אומר את עמדתי, זה לא מחייב אף אחד.

אין ספק. חס וחלילה, זו לא עמדה משפטית, זו עמדה פרטית.

חבר הכנסת ארדן, לא הבנתי מה אומר חבר הכנסת לוי.

אני מתאר לעצמי שעובד מדינה שקיבל כתב אישום על רפורט שלא שילם, הוא לא מושעה, ובעבירות מסוימות הוא כן מושעה. זה לא באופן אוטומטי, זה לא גורף, שעל כתב אישום אתה מושעה. אם יש עבירה משנית, או קטנה, גם בשירות המדינה לא משנים, אבל אולי יש סוגי עבירות, אני רוצה ללמוד מזה. יכול להיות שנוכל למצוא נוסחה שתפטור אותנו גם מעונשם של אלה שיושבים בינינו עם כתבי אישום ומוציאים את דיבתנו רעה.

חבר הכנסת לוי, אפשר לבדוק את זה יותר לעומק, ובהמשך הדיונים, בהצעת החוק, לתת תשובה. רמזת לכך שחוק שירות המדינה מתייחס לנושא של השעיה. נראה לי מבדיקה ראשונית, שאכן רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו כאשר התחילה חקיקה פלילית. יש כאן פרוצדורה, התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. אבל אני מבקש שבזהירות רבה נקיש מעובדי המדינה, כי משמעות הפגיעה בחבר כנסת, שהוגש נגדו כתב אישום, ומשעים אותו, היא פגיעה קשה.

אין ספק. צריך גם לדעת, שחברי כנסת שמגישים נגדם כתבי אישום, משמעות הפגיעה בכנסת היא עצומה, אנחנו לא משערים עד כמה. אתה לא רוצה לפגוע בחבר כנסת שקיבל כתב אישום, אבל אתה פוגע בכל הכנסת, בזה שעשרה חברי כנסת קיבלו כתבי אישום ולא עושים כנגדם כלום, הם ממשיכים להיות פה. הציבור לא כל כך מבחין בין הדברים, הם רואים שאנשים מנהלים משפטים, וכולם פה, ומקבלים משכורת. פלוני מקבל משכורת, ופלונית מקבלת משכורת. התיקון הזה הוא תיקון טוב, אבל לא מספיק כדי להגיד שאנחנו רוצים בכנסת לבער את השחיתות. זה צעד חשוב, וטוב, אבל לא מספיק. לכן הייתי מבקש קצת להעמיק בעניין, וייתכן שנוכל למצוא נוסחה שתהיה מקובלת גם על חבר הכנסת ארדן, שלא יגיד חס וחלילה, אלא יגיד חס ושלום, שזה יותר מרוכך. אולי נמצא דרך להתייחס גם לשלב שלפני הרשעה, יכול להיות בפתח משפטו. איך יכול להיות שהוא מקבל משכורת וכל היום הוא שם, כל היום מתכונן? אולי תסכים לזה. אולי כתב אישום זה מוגזם, אבל אפשר בפתח משפטו, אולי בחקירה פלילית, אולי בעבירות מסוימות. נעשה משהו עם התופעה הזאת, ולא נשאיר אותה באוויר.

קודם כול, אמרתי חס וחלילה ולא חס ושלום. דבר שני, אמרתי חס וחלילה, כי לא ברור לי למה בכלל אתה מפנה את השאלה. מה הרלוונטיות של היועץ המשפטי של הוועדה?

הוא המשפטן שלי.

העמדה שלו אם לעשות דבר כזה או לא לעשות, היא לא רלוונטית.

נכון, אני רק רוצה ממנו אינפורמציה. אולי בתוך הנוסחאות של עובדי המדינה נמצא נוסחה מתאימה. אני מבין שאי אפשר להשעות על כל כתב אישום, זה ברור, אבל אני גם מבין שצריך למצוא נוסחת ביניים, שאי אפשר יהיה להשאיר חצי מהכנסת עם כתבי אישום. אני מחפש את דרך המלך, וביקשתי ממנו שייתן אינפורמציה.

בעיני יש עיקרון מקודש, והוא חזקת החפות. הצעת החוק שלי מדברת על מצב שבו החזקה הזאת כבר נסתרה. מרגע שבית המשפט החליט, האיש איננו זכאי, מעתה ואילך, שיוכיח הוא שהוא זכאי. כשאדם כבר הורשע, אז כל הסנקציות הדרקוניות פתוחות לדיון. לפתוח דיון על אישים פוליטיים, שיש להם חסינות, ולהחיל עליהם סנקציות כאלה, זה לא נראה לי. הייתי מבין אם היית אומר, בואו נבחן בעולם איך מתמודדים עם בעיה כזאת.

למה אין אותה חזקה לעובדי מדינה? בחזקת חפות יש הבדל בין אזרח לאזרח?

בחלק מהעבירות שאנחנו עוברים יש חסינות.

נניח שאתה חבר כנסת מהאופוזיציה, והוא בעד לפנות יישובים, הוא חושב שמי שחוסם כבישים כהתנגדות, אפילו בזה יש קלון. האם היית רוצה שיעמידו חבר כנסת כזה לדין ויגידו, בחוות הדעת הראשונית, שזו עבירה שיש עמה קלון, ובינתיים הוא לא יהיה חבר כנסת, כי יעמידו אותו לדין. אני מעדיף להשאיר את זה לבית המשפט.

נניח שיש עשרה חברי כנסת שחשודים בשוחד ובשחיתות, בהכאת נשותיהם, וכל מיני עניינים אחרים, וכבר היה פה הכול, ונניח שהאדם הזה אומר שהוא רוצה חזקת חפות. הציבור אומר: תראה מי יושב פה: גנבים ושודדים, הם מאשרים את החוקים.

רבותי, איך שלא תסתכלו על זה, זאת לא שאלה טריוויאלית, זה בוודאי מרחיק מעבר למה שחבר הכנסת ארדן יצא איתו לדרך. אני חוזר קודם לצד הפרקטי. להוליך את המהלך לחוק הזה – צריך להוליך. אתה תבדוק, יצחק לוי, אם להרחיב, זה לא עניין פשוט. אמרתי את זה בהקשר אחר, חבר כנסת שנבחר, הוא אדם שקיבל אמון של אנשים, אין מעמדו כמעמד מישהו אחר.

הוא מקלקל את הדימוי של כולם.

הוא גם יכול לצאת זכאי בסוף.

חבר הכנסת לוי, עם כל הכבוד לשמה של הכנסת, ואנחנו מנסים להוציא את שמה לטוב בדיונים שלנו, עדיין יש כמה חירויות יסוד, אפילו אם שמה הטוב של הכנסת עומד כאן. השאלה במקום, ההשוואה במקום, צריך לבדוק לאן הולכים.

צריך לראות את כל סולם האפשרויות בין הגשת כתב אישום, שברור שזו לא עילה להשעות אותו, כי גם בעיני, הגשת כתב אישום עצמו זו לא עילה, לבין הורשע, שזו ודאי עילה. יש משהו באמצע. אני מדבר על, או סוג עבירות, או על שלב של פתיחת חקירה, או על שלב של פתיחת משפט. כמו אותו אחד שעבר עבירה שיש עמה קלון, ישב שנה וחצי בגלל שהוא עשה מעשה מגונה, ואחרי שנה וחצי הוא חוזר. אתה אומר שהוא שילם את חובו כלפי החברה, ואתה מחזיר אותו.

במחשבה מעמיקה יותר, יש משהו במה שאומר הרב לוי, כי הרי גם שרים היום, ברגע שהוגש נגדם כתב אישום, יש החלטה לגביהם.

זה שונה. אין זכות יסוד להיות שר, זה מינוי, זה שיקול דעת של ראש הממשלה, והוא צריך להעמיד את שיקול הדעת הזה בכללי המשפט המינהלי. בפסק-דין דרעי ופנחסי, זאת היתה ההנמקה, שזה לא סביר לא להעביר אותם מתפקידם.

זו לא רק זכות יסוד, מדובר כאן גם בבוחרים עצמם. נבחר ציבור הוא לא כמו אדם שממונה להיות שר, והוא לא כמו עובד מדינה.

הציבור לא בחר בגלעד ארדן או ביצחק לוי, הוא בחר בליכוד, בקדימה ובאיחוד הלאומי, ולכן יבוא עוד אחד מהאיחוד הלאומי, יבוא עוד אחד מקדימה, יבוא עוד אחד מהליכוד.

צריך לבדוק כמה כתבי אישום שמוגשים מסתיימים בהרשעה, והאם הם מסתיימים בסוג ההרשעות שהיו יכולים להוביל להדחה.

אוסף המרכיבים שהעלה חבר הכנסת לוי מחייב בדיקה מעמיקה, ויכול אפילו להיות דיון עקרוני בוועדה לפני שמחוקקים. אני מקבל את האתגר לדיון עקרוני.

חבר הכנסת לוי, צריך להיות קשר בין ההשעיה לבין האפשרות הסופית שחבר הכנסת יודח או תופקע כהונתו. אתה בעצם משתמש בהשעיה לעילה אחרת, חדשה, שהיום היא לא מקובלת. זו לא השעיה כאמצעי ביניים, אלא השעיה, שלא יישב בקרבנו.

שלא יישב בקרבנו עד שיזכה את עצמו. זה מה שאתה כותב פה, הרבה אנשים שהורשעו, אתה אומר שהם חוזרים. אתה לא אומר שאחד שהולך למאסר עם קלון, הוא מסולק מהכנסת, אתה אומר שהוא רק מושעה. תיאורטית, מישהו יכול לבוא ולעשות עשרה מעשים מגונים, לקבל שנתיים מאסר בפועל ולחזור לכנסת אחרי שנתיים.

הקלון נקבע לפי נסיבות המקרה, אין עבירות שיש עמן, בהגדרתן בכתב האישום, קלון. הקלון נקבע לפי נסיבות ההליך, בסוף ההליך.

אני יודע שמה שאני אומר זה מסובך, אבל אנחנו רוצים לשדר, גם בהצעת החוק של גלעד ארדן, לא רק בהיבט של חבר הכנסת הסורר, אלא גם בהשלכות הציבוריות. זה מרכיב מאוד חשוב שצריך להביא בחשבון. משום שאני חושב שאצל עובדי מדינה יש מקבילות, ואני מבין את ההבדל בין עובד מדינה לנבחר, אבל יש מנכ"ל או סמנכ"ל או ראש אגף שעובד כבר 20 שנה, והוא יכול להיות מושעה בגלל בעיה, אני רוצה ללמוד את זה. יכול להיות ששם אמצא תרופה.

על דעת חברי הוועדה כולם, הסוגיה היא סוגיה שראויה לדיון, כדאי גם לשמוע מה תאמר הממשלה אחרי שנכין את שיעורי הבית. הפרמטרים שהגדרנו כבעייתיים הם חומרת העבירה, טיבו של כתב האישום, טיב ההשעיה, כן או לא. אני חרד למעמדה של הכנסת. מבחינתך, גלעד ארדן, בחוק שאתה מציע, יש מענה מסוים, כך אני ראיתי כשהצבעתי בעדו, וכך אני אציג אותו בפני המליאה. אני רואה שיש בו מרפא לחלק מהתחלואה שמצביע עליה חבר הכנסת לוי, בכך שהכנסת מקבלת על עצמה חומרות נוספות.

הצעת החוק של חבר הכנסת ארדן ואחרים, לא היא שהקימה את מנגנון ההשעיה, היא שינתה משהו במנגנון ההשעיה, שהפך משיקול דעת של ועדת הכנסת למשהו אוטומטי, כך שהרציונל, שחבר כנסת שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יהיה בקרב חברי הכנסת, זה כבר היה מקובל וקיים בחוק היסוד. השכלול הוא פה בשלילת המנגנון.

יכול להיות שאני אבקש להוסיף סעיף שלישי, שחבר כנסת שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ונידון למאסר, לא יחזור לכנסת.

באותה קדנציה או בכלל?

על זה אני צריך לחשוב.

חבר כנסת שהורשע בפסק דין סופי, מרגע שפסק הדין סופי, בעבירה שיש עמה קלון, הוא לא חוזר לכנסת.

זה מה שכתוב פה.

סעיף אחרי 2 מדבר על מאסר. בדוגמה שהבאת דיברת על עבירה שיש עמה קלון.

בסעיף 1.

בסעיף 1 יש קלון, ולא בהכרח יש מאסר.

אז הוא לא חוזר?

כשיש קלון ואין מאסר- - -

זה סעיף 6, הזכות להיבחר לכנסת.

בתקופת הביניים שבין פסק הדין בערכאה הראשונה ועד לערעור – הערעור יכול להסתיים בזיכוי – בתקופת הביניים- - -

אם הוא לא מסתיים בזיכוי?

אם הוא לא מסתיים בזיכוי, מרגע שפסק הדין סופי בעבירה שיש עמה קלון, סעיף 42א לחוק קובע, שפוקעת כהונתו של חבר הכנסת. אני קורא:


בעבירה 42א "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי".

כמה זמן אסור לו להיות חבר כנסת?

הוא לא יכול להיבחר, תסתכל על סעיף 6.

כמה זמן?

גמרנו. הוא לא יוכל.

בכנסת הזאת הוא לא יכול, בכנסת הבאה יחול עליו סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת.

זה לכל החיים.

זה לא לכל החיים. סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת קובע את התנאים, ומדובר על עונש המאסר שרלוונטי לעניין, שהיה מדובר מעל שלושה חודשים, וההתיישנות "טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל". יש פער, ואולי זה עוד מקום לבדיקה, לא אגב הצעת החוק הזאת. פער בין הרף הפלילי במועמדות לכנסת, שזה נידון למאסר של שלושה חודשים, לבין הרף של הדחה מהכנסת, שזה עבירה שיש עמה קלון, בלי כל קשר לעונש המאסר.

אין הלימה.

זה נחקק במכוון משום שמועמדים יש אלפים, הם עברו עבירות מסוגים שונים, עבירה פלילית פה זו כל עבירה פלילית, וכשמועמד עבר את העבירה, בית המשפט לא חלם שהאדם הזה יהיה מועמד, ולא קבע אם יש קלון או אין קלון בעבירות מזעריות. לכן קבעו שמי שנגזר דינו לשלושה חודשי מאסר, צריך להודיע על כך, וזה איזה רף שמאפשר לסנן, ויש מנגנון נוסף שמופיע בחוק, לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות לקבוע את הקלון. לכן לגבי מועמדים, הרף הוא שונה. מי שהוא כבר חבר כנסת מכהן, זה לא משנה אם זה שלושה חודשים או חודשיים, הקלון הוא זה שקובע את ההדחה.

אם כך, אני לא צריך את הסעיף הזה.

אנחנו לא הולכים להרחבה שחבר הכנסת לוי הציע.


אם אין ערעור, אני מבקש להצביע.

מה זה סעיף קטן (3) שכתוב "סעיף קטן (ג) – בטל"?

סעיף קטן (ג) קובע את הפרוצדורה שתאפשר שימוע לחבר הכנסת. "ועדת הכנסת לא תחליט לפי סעיף זה אלא לאחר שניתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו." לפי הצעתך אין הליך כזה.

היה עוד דבר שרצית לשנות.

ההצעה של המאסר זו ההצעה שהעליתי. יש תיקונים שיידרשו אולי בתקנון, הם לא נובעים מהצעת החוק הזאת. שוב, כשבדקנו את הנושא, גילינו שיש כל מיני התאמות שנדרשות, הפנינו את תשומת לבה של היועצת המשפטית לוועדת הכנסת, והם יעשו את שינויי התקנון בהזדמנות. השיבושים לא נובעים מהצעת החוק, הם כבר קיימים היום, ויש מקום לתקן אותם.

היה עוד דבר שהעלית בדיון הקודם. אתה לא זוכר על מה שאני מדבר? היה דבר שאמרת על ועדת הכנסת, שגם בזה אנחנו לא רוצים להשאיר שיקול דעת.

ההצעה לשיטתך תמנע מוועדת הכנסת איזה שיקול דעת, שזה הרעיון, גם במצב שחבר כנסת הורשע, אבל בעבירה שאין עמה קלון.

ונידון למאסר.

בלי כל קשר למאסר, נעזוב את המאסר. הערכאה הראשונה גזרה את דינו, הרשיעה חבר כנסת בעבירה שיש עמה קלון, הסעיף החדש אומר שהוא מושעה אוטומטית. מה קורה אם הערכאה הראשונה הרשיעה את חבר הכנסת ולא קבעה שיש קלון? מוגש ערעור, ובערעור אולי ייקבע שיש קלון, אבל יש תקופת ביניים עד שיתברר הערעור.

ועדת הכנסת לא יכולה לטפל.

היתה יכולה.

אנחנו לא רוצים לאפשר לה, לא להעניש אותו ולא להיות חברים שלו.

לא נתנו לוועדת הכנסת שיקול עכשיו אם אדם הורשע בעבירה, ועוד לא אמרו שיש עמה קלון, או שהורשע בעבירה שאין עמה קלון. במקרה הזה ועדת הכנסת לא מרחיקה אותו.

לא משעה אותו.

בית משפט קבע יש קלון – אתה מושעה, בית משפט אמר שאין קלון- - -

לא אמר שאין קלון, הוא לא אמר שיש קלון.

הוא ייתן דעתו לשאלת הקלון בכל מקרה, כי הוא יודע שזה חבר כנסת.

יכול שערכאת הערעור בדיעבד תחליט שהיה קלון, ולכאורה היתה עילה להשעות אותו.

בית משפט שלום הרשיע אותו, ויש לו עוד שתי אינסטנציות.

יש לו, ובינתיים הוא מושעה. ברגע שיש קלון, הוא מושעה. זה בדיוק מה שעשה חבר הכנסת ארדן. הוא אומר שברגע שיש קלון, הוא לא יכול להיות חבר כנסת.


רבותי, מי בעד הצעתו של חבר הכנסת ארדן, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

אושר להעביר לקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – השעיה מכהונה בכנסת של מי שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון)

הצעת החוק אושרה פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25