PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט

25.12.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ד' בטבת התשס"ז (25 בדצמבר 2006), שעה 11:30

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תחולת הוראות בדבר קירבה משפחתית), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר

יצחק גלנטי

יצחק לוי

אלכס מילר

יעל אחילאה משרד המשפטים

יגאל חיות,עו"ד הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה

בת עמי הלווינג לשכה משפטית, משרד האוצר

ארז אנצוויג,עו"ד עו"ד באגף השכר, משרד האוצר

אייל גבאי מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות

מאיה אביאב מתמחה, רשות החברות הממשלתיות

קרן ויינשל

דורית ואג

יפעת שפרכר

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תחולת הוראות בדבר

קירבה משפחתית), התשס"ז-2006

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תחולת הוראות בדבר קירבה משפחתית), התשס"ז-2006. זה חוק שכולם מברכים עליו. יש כמה הערות שקיבלנו אותן ממש עכשיו על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות. קיבלנו היום נוסח חדש של החוק. הנוסח מנסה להתמודד עם הסוגייה התמודדות רוחב לגבי חברות ממשלתיות ולגבי גופים אחרים. אני חושב שאין מקום להרחבת הדיון, אפשר לקרוא את החוק.

אנחנו רואים חשיבות בטיפול בתופעה. בגלל זה גם הבענו את תמיכתנו בתיקון חוק החברות לעניין החלת כללים גם על תאגידים ציבוריים כפי שהם חלים היום על חברות ממשלתיות. רשות החברות מתנגדת לנוסח ההצעה שהועבר אליה. ההצעה מקלה לעין שיעור מהכללים הקבועים היום בתקנות החברות הממשלתיות. המשמעות היא לתת מתנות מעבר למה שקבוע היום. מצד אחד אנחנו מבינים את הצורך להחיל כללים גם על תאגידים ציבוריים, ומצד שני אנחנו חושבים שאין מקום להשוות בין התאגידים הציבוריים לחברות הממשלתיות. נכון יותר יהיה להחיל את הכללים שחלים על שירות המדינה ויש הצעה לתיקונם. אין מקום לקבוע כללים לתאגידים הציבוריים ולחברות הממשלתיות באופן שיגרע מהכללים שיש לנו היום.

עד כמה שאנחנו הבנו בישיבה הקודמת, אז הכללים המקובלים בחברות הממשלתיות זה אדם שנמצא בתפקיד בכיר או בין 6 ממקבלי השכר הגבוה. ככה כתוב?

לא.

הדבר האחר הוא אי העסקת קרובים באותה יחידה מנהלית. אלה הדברים שקיימים בשירות המדינה. דווקא בסוגייה של 6 מקבלי השכר הגבוה עסקנו בפעם הקודמת. התרשמנו שזה דבר שיכול להיות מובן בחברות לא גדולות. חשבנו שכזאת תקנה איננה מספקת. הצעתו של חבר הכנסת אורלב התכוונה ליצור תקן גבוה בסוגייה מצד אחד, ומצד שני לתת אפשרות לדון במקרים לגופים שעליהם הרחיב את הדיון בדיון הקודם חבר הכנסת לוי.

התיקון החדש לתקנות החברות הממשלתיות קובע תפקיד המדורג באחד מ6 הדרגות השכר הגבוהות בחברה בכל סולם השכר, למעט בחברה.

ההצעה הזאת מרחיבה את האישור.

בהצעת החוק המקורית רשות החברות הציעה שזה יחול על כלל העובדים, אבל משרד המשפטים טרפד את ההצעה בטענה שזה נוגד את חופש העיסוק. לנו אין בעיה שזה יחול על כל עובדי החברות.

במהלך הישיבה הקודמת רשות החברות הציגה את התיקון לתקנות החברות. התיקון החדש מרחיב את הכלל הבסיסי של 6 מקבלי השכר. היא הציגה את התיקון שמרחיב ל6 הדרגות הגבוהות בכל סולם שכר. הוועדה עדיין לא הייתה מרוצה מהעניין הזה, היא אמרה שצריך כללים שונים, כשהכללים השונים הוא כלל איסור גורף ואפשרות בתקנות להסתכל על גודל החברה, כמה עובדים יש לה, האם יש לה סניפים שונים. הנוסח מבטא את הרצון הזה. הוא מבטא גם אפשרות שיהיו תקנות שונות לחברות ולתאגידים. הנוסח כאן סובל אפשרות להתקנת תקנות שהן שונות, אבל בכל מקרה הוא לא מאפשר לתקנות שקיימות היום לחיות. לפעמים הכללים שאנחנו קובעים יכולים להקל, לפעמים הם יכולים להחמיר.

ככלל זה מחמיר.

ככלל זה מחמיר, אבל זה נותן פתח לחריגים גם ב-6 הדרגות הגבוהות. אני לא חושבת שנכון להגיד שזה מקל. בהרבה מהמקרים כשלא מדובר במישהו בכיר זה מציב את האיסור שהיום לא קיים.

גם אני כך התרשמתי. האם בתקנות של 2005 זה הנוסח המחמיר?

זה הנוסח המקל. הנוסח המחמיר התקבל, אבל אם הוא פורסם הוא פורסם רק ביומיים שלושה האחרונים. זה עדיין לא מעודכן.

הגברת אביאב, הנוסח החדש פורסם?

הוא נמצא ברשומות.

אני קראתי את מכתבו של אייל גבאי, שאני מכבד אותו ומעריך אותו, אבל לא ירדתי לעומק דעתו. הנוסח שהביאה היועצת המשפטית של הוועדה הוא נוסח מחמיר, עם אפשרויות נקודתיות להקל על פי הצורך. התוכן של מכתבו והטקסט שמונח בפנינו לא מסתדרים לי יחד.

אני מציע להעביר את ההצעה הזאת בקריאה ראשונה, תוך ידיעה וההערות שלנו לפרוטוקול שלקראת הדיון בקריאה שנייה ושלישית נוכל להעמיק את הדיון באותן הסוגיות שרוצה מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. אני לא רואה בעיה בנושא הזה. לא הייתי רוצה לעכב קריאה ראשונה מסיבה כזאת או אחרת.

איפה בנוסח שהוגש לנו יש אפשרות לעשות תקנות שונות לתאגידים ולחברות?

בהתחלה שמתי את התקנות רק בא' ואמרתי בסעיף ב' שהוראות סעיף קטן א' והתקנות יחולו גם על חברות. מרגע שהפרדתי את זה לג' וכתבתי ששר האוצר בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות לעניין זה, זה מאפשר לעשות תקנות נפרדות ולהגיד שהן חלות. זה נותן את הגמישות. אפשר לעשות גם ככה וגם ככה. אני לא בטוחה אם כזאת גמישות מצד המחוקק היא טובה.

מדוע מר גבאי אמר שהכללים של התאגידים דומים יותר לכללים של שירות המדינה ולא של החברות?

בעיקר בשל אופיים של התאגידים הציבוריים שהם יותר מקורבים לממשלה. חברה ממשלתית לפי סעיף 4א לחוק החברות הממשלתיות זאת חברה שפועלת לפי שיקול עסקי כמו כל חברה אחרת. הנקודה הזאת מצדיקה התייחסות שונה לחברה ממשלתית מאשר לגוף שהוקם לפי חוק.

תאגיד לא עובד בצורה עסקית?

לא אמרנו דבר כזה, אבל צריך להכיר בשוני הזה.

יש לי עדיין שאלות לגבי התאגידים והיחס בין התאגידים לחברות. אני מסכים להצעתו של חבר הכנסת אורלב שנברר את זה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. אני לא רואה את הנוסח כנוסח סופי. הייתי מעמיק יותר בהבדלים בין התאגידים, החברות ושירות המדינה.

לעניין ההפרדה בין תאגידים ציבוריים לחברות ממשלתיות. חברה ממשלתית היא חברה לפי חוק החברות שלמדינה יש בה מניות. חברות ממשלתיות אמורות לפעול לפי שיקולים עסקיים. תאגידים ציבוריים הם תאגידים שהוקמו בחוק. הם תאגידים מסוג מיוחד, אין להם הון מניות, הם בוודאי לא חלק משירות המדינה. רוב התאגידים הציבוריים הם גופים שאופי הפעילות שלהם יותר ציבורי. לפעמים הם קרובים באופי שלהם למלכ"רים.

כמה תאגידים יש?

כ50. היו תאגידים שהיו עסקיים באופי שלהם, כמו רשות הדואר, רשות הנמלים. לא נשארו מהם רבים. רשות הדואר הפכה לחברה ממשלתית. חלק מרשות הנמלים והרכבות הפך למדינה, חלק הפך לחברה ממשלתית. התאגיד היחיד שיש לו אופי עסקי זה רשות שדות התעופה. הוא תאגיד מאוד גדול. שם היה דוח מבקר המדינה לגבי העניין של העסקת קרובים.


הרבה יותר קשה לדון בתאגידים הציבוריים כמקשה אחת, להבדיל מחברות ממשלתיות שיש חוק אחד שמסדיר את כל הפעילות שלהן ורשות אחת שאמורה לפקח על כולן. כל אחד מהתאגידים הציבוריים הוא עולם לעצמו. אם אנחנו רוצים לקבוע איזה שהוא הסדר כללי לגביהם זה הרבה יותר מורכב מבחינה משפטית, מפני שכל אחד חי לפי החוק שמקים אותו, כאשר כל חוק קובע הסדר קצת אחר. משרד המשפטים סבור שראוי שתיעשה עבודת חשיבת מעמיקה בקשר לאופי שבו נחיל את ההסדר על תאגידים ציבוריים.

מי שעוסק בתאגידים אומר שהחוק לא מתאים לו.

לא אמרתי שאני חושבת שהאיסור שנקבע בחוק הוא לא מתאים.

אני מדבר על החוק בצורה שניסחה אותו היועצת המשפטית.

הסכמנו שזה טעון עוד עבודה, מפני שיש כל מיני חוקים של תאגידים ציבוריים. יש כאלה שלא מתייחסים בכלל לנושא של העסקת עובדים, ויש כאלה שקובעים איזה שהם הסדרים חלקיים לגבי העסקת עובדים. זה בעיקר עבודה טכנית משפטית איך להחיל את האיסור. אני פעם ראשונה שומעת היום שהייתה התנגדות של משרד המשפטים להחלה של איסור על חברות ממשלתיות בגלל חופש העיסוק. לפחות ממה שאני שוחחתי עם האנשים שעסקו בעבר בנושא, אני לא יודעת שהייתה התנגדות. להפך, אני מבינה שאנחנו תומכים בהחלת האיסור.

אין שום התנגדות להכניס את החוק של זבולון אורלב לחוק של איסור העסקת קרובי משפחה בחברות ממשלתיות. אני חושב שבעצם החוק הזה יש בעיה של בריחת מוחות. יש מקצוע ספציפי שיש מקום אחד שמעסיק, שזה התעשייה האווירית. עובדים לא יכולים להיכנס לשם כי יכול להיות שיש להם קרובי משפחה שעובדים שם. אני יכול לתת לכם דוגמה של מפעל אחד בחו"ל שאם מישהו שמסיים אווירונאוטיקה לא מתקבל פה, הוא מגיש את הויזה ולוקחים אותו בעיניים עצומות. יש לנו בוגרים טובים. יש לנו כאן בריחת מוחות. יש דברים שצריכים לבחון בנושא של החוק הזה על-מנת לא לאבד חבר'ה שיכולים לתרום למדינה. שמענו על איסור העסקת קרובי משפחה, על כל הנושא של השחיתות שמתגברת במדינה. צריך למצוא דרך לעזור לאותם אנשים שאנחנו רוצים שייכנסו לתוך המערכת.

אנחנו חושבים שהצעת החוק הזאת ראויה, נכונה, בטח על רקע התופעות שנתקלנו בהן בשנים האחרונות שמבקר המדינה חשף אותן. אין ספק שיש בעיה קשה שדורשת טיפול בכלים המשמעותיים. הבנתי שעלתה השאלה של עמדת משרד המשפטים. כשבאנו להתקין תקנות והתכוונו להשתמש במילים "לא יועסק עובד שקרוב משפחתו מכהן באותה חברה", אמר לנו משרד המשפטים שאיסור כזה הוא גורף יתר על המידה ופוגע בחופש העיסוק. זה גם מהסיבות שחבר הכנסת מילר תיאר והעלה אותם בזמנו מי שהיה יושב-ראש חברת החשמל, אלי לנדאו, בוועדת השרים לעניין ביקורת המדינה. הוא שאל מדוע למהנדס אחד למערכות מידע לא נאפשר ונקבע איסור קטגורי מוחלט.

מה שאימצנו בתקנות זה את עיקרון הבחירה שאומר שלא ניתן להעסיק אלא אם כן נעשתה בחירה מבין מאגר רחב של מתמודדים והקרוב משפחה הוא המתאים ביותר. אפשר להוכיח את זה. אם מדובר בסבל בנמל, אז יש הרבה מאוד מטעינים ואי אפשר להוכיח שקרוב המשפחה הוא המתאים ביותר, אבל אם מדובר במהנדס אווירונאוטיקה, אז יש מספר מועט של מועמדים ויכול להיות שקרוב המשפחה הוא המועמד הטוב ביותר. ראינו שגם את התקנות האלו החברות מנסות לעקוף. אני קורא כאן את המילים "בשים לב לפריסתה הארצית של החברה". סעיף כזה גורם לזה שכמעט ב95% מהחברות הממשלתיות וגם בתאגידים המשמעותיים יועסקו קרובי משפחה, כי נמל אילת הוא באילת, אשדוד הוא באשדוד, נמל חיפה זה בחיפה, עכו זה עכו העתיקה. רוב החברות שלנו ממוקדות באזור גיאוגרפי מסוים אחד, לכן זה יהיה מקור למתן פטור מאוד נרחב לתושבי אותו מקום.

מה הבנת מהמילים "פריסה ארצית"?

אם זאת חברה שממוקמת בעיר מסוימת, אז צריך להתחשב בזה שבאותה עיר יש בני אותה משפחה וצריך לעשות הקלות בחברה הזאת, אבל אם זאת חברת חשמל, שהיא חברה שמפוזרת בכל הארץ..

בדיוק הפוך.

מה שהפריע לנו זה שעדיין הפירצה גדולה מאוד. תחשבו על הסיטואציה. בדיון הקודם אמרו במפורש שיש חברות מסוימות, עם פריסה מסוימת, שכשאתה בודק את השאלה של העסקת קרובים אתה צריך לאשר. יש מצוקות, כפי שהגדיר אותן חבר הכנסת מילר, שאליהן התכוון חבר הכנסת לוי בדיון הקודם. אנחנו לא אומרים שתקבלו. האמירה היא לא לקבל. זאת תפישתו של חבר הכנסת אורלב. נטל ההוכחה מונח על כתפי מי שרוצה להגיד שהוא צריך. אצלך אין נטל הוכחה. במקרה הזה אני מנסה למצות דיון מאוד מעמיק שהיה בפעם הקןדמת. אני לא מנסה היום לא לעשות את הדיון, אלא קודם כל להבין מה מעיק. מר גבאי, תנסה לשכנע אותנו מה אנחנו עושים לא נכון מבחינת התפקוד.

התקנות שבזמנו חתם עליהן שר האוצר הן תקנות חדשות יחסית. אני לא יכול להגיד אם הן עובדות או לא. אין לי מידע אמפירי בשביל לבוא ולהוכיח את יעילותן או את אי יעילותן. העלאת הרמה הנורמטיבית מרמה של תקנות לרמה של חקיקה היא רמה מבורכת. שיקול הדעת הנרחב שיש לוועדה וההיבטים הנרחבים שיש כאן לא ייגרמו לזה שבסופו של יום ייפתח הברז. זה הדבר היחיד שאני שואל.

אין לוועדה שום שיקול דעת.

אף פעם לא סוגרים את השערים. אתה יכול לשקול שיקול דעת כך שהפלוני הזה הוא הבן היחיד במשפחה ואם הוא ירד זה יהיה דבר נורא. חבר הכנסת אורלב בהצעה שלו מעביר את הנטל למקום אחר. כל משחק הכוחות הוא במקום אחר.

אני לא רואה בסעיף ג' את העברת הנטל. אם אפשר היה ששר האוצר יקבע הוראות בדבר חריגים למקרים של העסקת קרובי משפחה..

בואו נסכם שהתקנות יבואו לאישור ועדת חוקה.

זה נושא גדול ורחב ממני. כל התקנות שיוצאות מכוח חוק חברות ממשלתיות לא מגיעות לאישור ועדה בהיותן תקנות ביצועיות. אנחנו מבקשים לא לחרוג מהכלל הזה. אין לי בעיה לשבת עם הוועדה ולנסח אותן.

היושב ראש מדבר על שסתום נוסף של לקבוע בחוק שהתקנות דורשות את אישור ועדת החוקה.

אני לא רוצה לגלוש לנושא הזה, כי בנושא הזה תפישת העולם היא שמדובר בענייני ביצוע שמסורים לשר בלי לבוא לאישור הכנסת. עדיין אפשר להגדיר את זה כך ששר האוצר בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות בדבר חריגים לעניין העסקה.

זה עניין של נוסח.

תתכן סיטואציה שבה אנשים שעובדים באותה חברה ימצאו את עצמם כבני זוג, או סיטואציה שבה פלוני מתחתן עם בתו של עובד אחר והחתן שלו או החותן שלו נמצא מועסק באותה חברה. אינני רואה פתרון לנושא הזה.

אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק את המנגנון של העסקת עובדים במקום לעשות משהו גורף על כולם. יש את השאלות של אנשים שעובדים בתוך המערכת, יש את השאלות של חבר'ה צעירים שמסיימים היום אקדמיה. אנחנו עכב הדבר הזה מאלצים אותם לעזוב את העיר. אם האבא עובד באשדוד, אז הילד לא יכול לעבוד שם, הוא צריך לנסוע לעיר אחרת. בדרך כלל אתה רוצה שהילדים שלך יישארו איתך באותה עיר. אני מציע לראות איך אנחנו בונים מנגנון של העסקת עובדים שנחשבים לחריגים. המנגנון הזה ימנע מאנשים שלא צריכים להיות באותו מפעל להיכנס ולהכניס את אלה שכן צריכים להיות ומגיע להם שייכנסו. צריך להעביר את החוק כמו שהוא לקריאה ראשונה, כשבצד זה לבנות את המנגנון כך שגם אנחנו נהיה מעורבים.

אתה רוצה לוודא שהמנגנון הוא מנגנון שמשיג שני יעדים, לא רק יעד אחד. לא רק את החסימה, אלא גם את הפתיחה. הפתיחה שאתה מגדיר היא פתיחה לפי יעדים רחבים יותר.

אני רוצה לחזור לשאלה בדבר קירבה משפחתית שנוצרת במהלך העבודה, לאחר שהועסקו שני בני הזוג. סעיף 4 לתקנות החברות הממשלתיות קובע כי ככלל ועל אף האמור בתקנה 3, שזאת תקנה המסדירה את אופן העסקתו של קרוב משפחה כפי שציין מר אייל גבאי, לא יועסקו קרובי משפחה בתפקידים שקיימים ביניהם יחסי כפיפות ישירים או עקיפים, או שקרבת המשפחה עלולה לעורר חשש של ניגוד עניינים. כפי שאני ביררתי עם מנהלת כוח אדם בחברות ממשלתיות, אז במצב שבו נוצרת קירבה משפחתית לאחר שבני הזוג כבר מועסקים ויש יחסי כפיפות או חשש לניגוד עניינים, אז אחד מבני הזוג נאלץ לעבור מתפקידו. אנחנו מטפלים בעניין הזה.

המציאות שונה.

האם כשמר רובינשטיין התמנה ליועץ משפטי לממשלה אשתו התפטרה? האם כשמר הולנדר התמנה לנציב שירות המדינה אשתו התפטרה? זה לא ככה. גם כשמר ברק התמנה לנשיא בית המשפט העליון אשתו לא התפטרה.

זה סעיף בחוק שלא ניתן ליישם במציאות.

אחד הפתרונות לבעיות שדיבר עליהן חבר הכנסת מילר נמצא בסעיף 5ב לחוק שירות מדינה (מינויים). שם נאמר שוועדת השירות רשאית לפטור בנושא של העסקת קרובי משפחה הורים וילדים שמתבקשים לעסוק באותו עיסוק ובאותו משרד. ועדה מסוימת ברשות החברות תוכל לפתור בעיות מהסוג הזה. יש תקדים.

היועצת המשפטית לוועדה הכניסה בסוף סעיף ג מילה במילה את הסעיף הזה.

ברגע שמרחיבים את זה לכל העובדים, לא רק ל6 הדרגות הבכירות בכל סולם השכר, חייבים למצוא מספיק פתחי מילוט לבעיות חמורות. עכשיו אנחנו מדברים על כל העובדים. הרחבנו את העניין הזה מציבור קטן של עובדים לציבור ענק של עובדים. קח למשל את חברת החשמל. אם נכתוב את הצעת החוק הזאת בלי שום חריג, אז 3 אחים שגרים במקומות שונים לא יוכלו לעבוד בחברת החשמל. העבודה שצריך לעשות עכשיו זה לנסח את הניסוח הטוב ביותר שהסעיף יכול לסבול. צריך להחליט אם פתחי המילוט זה משהו כללי מאוד, או שאנחנו רוצים לפרט כמה כללים. קרן, האם בקרובים לא הרחבתם יותר מהמקובל?

לקחתי את הדברים שיש בשירות המדינה.

84 קרובים.

זה בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה,דודה, אחיינים וחותנים.

אחיינים זה לא מקובל. בהרבה מאוד חוקים אחיינים זה לא מקובל. אני רוצה להוריד את האחיינים.

החוק מתמקד בשאלה מסוימת שהעלה חבר הכנסת אורלב. אתם בלשון המשפטית אומרים להבנות את שיקול הדעת של הוועדה, זאת אומרת לשים לב לסעיפים אלה ואלה. אתה חושש שההבניה אינה מספקת, לכן אתה אומר שראשי הפרקים צריכים להיות עם הנחיה יותר ברורה, אולי אפילו לא לתת את זה בידי הוועדה אלא להגדיר בחוק.

אגב, אם אני מנכ"ל של חברה ממשלתית ואני לא עומד בלחצים של ועד העובדים, אז אני שולח הכל לוועדה. הוועדה תוצף בבקשות.

זאת הערה שאותה ראוי לשמוע. אתם לא יודעים איך אתם חיים עם התקנות החדשות שעכשיו נכתבות ברשומות. העירה עו"ד אחילאה שיש בעיות גם מנקודת המבט של משרד המשפטים שלא נתנו את דעתנו עליהן. העלה חבר הכנסת מילר שאלה שבאה ממקום אחר לגמרי. הדיון הקודם היה דיון שרובו היה לחסום. הדיון היום נפתח לאפיק אחר. זה דיון שצריך לתת את דעתנו עליו. אני לא רוצה להצביע נגד או בעד. נשב יחד ונביא נוסח מתוקן.

אנחנו רוצים לעשות עבודה יותר מסודרת בנושא הזה. דיברנו עם דן אורן. הוא ראה את הנוסח הזה. הבנתי שהעקרונות היו מקובלים עליו. את הפרטים עוד נעבד, בעיקר בגלל הנושא של הבניית שיקול הדעת והאפשרות לחרוג ולא לקבוע כלל קטגורי שאי אפשר לסטות ממנו. היינו מבקשים שתתנו לנו ארכה, כדי לחשוב על מסמך של תקנות יחד עם רשות החברות הממשלתיות.

אפשר להעביר את זה לקריאה ראשונה.

אני הייתי מעדיפה שזה לא יעבור לקריאה ראשונה.

אני חושב שזה לא בשל. יש שאלה שנוגעת לסעיפי תקופת המעבר, שזאת שאלה גדולה שאנחנו צריכים לחשוב עליה.

אני חושבת שהיה טוב אם היינו עושים עוד סבבים של דיונים בינינו. יש כ50 חוקים שמתייחסים לתאגידים ציבוריים. אנחנו צריכים לעבור חוק חוק.

רציתי לשפוך אור חיובי על התקנות שלנו שאומנם פורסמו רק במארס 2005 אבל מתחילים להגיע עכשיו הדיווחים. החברות הממשלתיות מדווחות לרשות החברות בעניין העסקת קרובי משפחה. רואים שחלה ירידה. אנחנו שומעים גם מהחברות הממשלתיות. יכול להיות מועסק רק מועמד מתאים שעבר הליך פומבי ושוויוני. זה מקשה על החברות מבחינת עלות כלכלית ומבחינת משך הזמן שהם לא מעסיקים עובדים.

מה שמטריד מאוד את חבר הכנסת מילר.

4 קרובי משפחה בדרגים הגבוהים הועסקו בחברת החשמל. אנחנו מצפים שעם התיקון החדש המספרים יפחתו. במקורות היו בשנת 2003 90 צמדים של קרובי משפחה.

אני מבקש את הדוח. אנחנו נשים אותו באתר הוועדה. אני ממילא צריך לדבר עם שני חברי כנסת כדי להבין יותר. אנחנו נמשיך לדון בחוק.

אני שומע את התייחסותו של אייל גבאי ואת התייחסות שלך כאילו שכל המסגרת תפורה סביב הנושא של חברת חשמל, סביב הנושא של ועדי עובדים. זה המרכז של הדברים כפי שהם נראים לי. האם זאת הבעיה, או שהבעיה היא רחבה מעל ומעבר לזה? אם זאת בעיה ספציפית, אז יכול להיות שניתן למצוא פתרונות מקומיים.

הבעיה סוחפת. קיבלנו את דוח מבקר המדינה על רשות שדות התעופה. זה אפילו טבעי שאדם רוצה שילדיו יגורו לידו. יש חלק שנוח להם במחוז ילדותם. קורה לא אחת שהילדים ממשיכים במקצועות אבותיהם. כאשר זה בסקטור הפרטי, אז זה עניינו של הסקטור. יש לנו עוד שיעורי בית לעשות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40