PAGE
5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

27.12.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום רביעי, ו' בטבת, התשס"ז (27 בדצמבר, 2006) בשעה 10:30

פרק ד', סעיף 18 –(חוק הכניסה לישראל) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה

(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: היו"ר גאלב מג'אדלה – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

יוסי ביילין

משה גפני

שרה מרום שלו

משרד הפנים: עו"ד דניאל סלומון – יועמ"ש של מנהל האוכלוסין

עו"ד אביטל שטרנברג – מחלקת חקיקה

רינת גלבוע – מתמחה

דבי גילד חיו- האגודה לזכויות האזרח

עידו בן-יצחק

חן עמירה

יחזקאל לביא

יפה שפירא

לאה קיקיון

פרק ד', סעיף 18 –(חוק הכניסה לישראל) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה

(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007),

התשס"ז-2006

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לדיון בפרק ד' לסעיף 18 – חוק הכניסה לישראל מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה. נציגי הממשלה, משרד הפנים – נמצא. משרד הרווחה- לא נמצא. משרד המשפטים – נמצאים, וגם מהאגודה לזכויות האזרח.

קודם כל, אני חושב שהתיקון הזה אין מקומו בחוק ההסדרים מכמה סיבות: ראשית, הוא אינו נוגע בצורה ישירה לשנת הכספים 2007. הוא חוק ארוך טווח עם השפעה לשנים רבות. שנית, כשהצעת החוק הזו נדונה לפני שנתיים וחצי בוועדת הפנים הנושא שמתבקש פה – הועלה כבר קודם. הממשלה הציגה עמדה לפיה זה אכן צריך להיות שלוש שנים ולא שנה. העמדה הזו לא התקבלה. אגב, היו בוועדה גם עמדות אחרות: משרד התמ"ת טען שזה צריך להיות שנה וחצי, שר הפנים אמר שזה צריך להיות שנה – מכל מקום, העמדה הזו לא התקבלה. במקום להגיש הסתייגות או להגיש הצעת חוק חדשה, מהר, הממשלה משום מה העדיפה להחביא את זה בחוק ההסדרים. הדבר הזה הוא לא ראוי, מעבר לזה שהנושא חשוב, נושא רגיש, נושא שצריך לדון בו לעומק, ולא המקום לדון בו בחקיקה חפוזה בחוק הסדרים. לכן, עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת היא שיש לפצל את החוק ולדון בו בנפרד.

אני מהמ.מ.מ. מתוך הניתוח שלנו לחוק ההסדרים יש לנו כמה הערות לגבי הסעיף הזה. מעבר לכך שאין לו הצדקות כלכליות, כפי שהיועץ המשפטי אומר, הסעיף עצמו, השנוי עצמו, יפגע גם באינטרסים של המדינה שמציעה אותו, שכן הוא יתרום להעלאת מספר העובדים הזרים, להעלאת מספר הכניסות לישראל של עובדים זרים חדשים ובכך יפגע במדיניות השמיים הסגורים - הוא פוגע ביכולת של העובד הזר למצות 5 שנים במדינת ישראל, כי עובד זר שעבד שנתיים ויום ומעלה במדינת ישראל, לא ירצו להמשיך את העסקתו שכן לא ניתן יהיה להאריך את אשרתו. הוא

פוגע במעסיק הסיעודי – שצריכים לקחת עובדים טובים שעבדו יותר משנתיים ויום אצל מעסיק אחד, וייאלצו לקחת עובדים חדשים מחברות כוח האדם, והוא משרת את האינטרס הכלכלי הישיר של חברות כוח האדם שיוכלו להביא עובד חדש, לגבות כסף בחו"ל מהעובד על הבאתו ולגבות כסף מהקשיש הסיעודי בארץ, על השמת עובד זר חדש.

אתה חושד בממשלה שיש לה כזה שיקול דעת?

פניתי לרפרנט של האוצר וביקשתי ממנו נימוק. הוא אמר שהם רוצים להאריך את הזמן כי הם חושבים שצריך יותר זמן.

- - דעתם לא השתנתה, אז כנראה שאתה שכנעת אותם.

אני מצטרפת לבקשה שלו מאחר ובוועדה לעובדים זרים דנו בקשר לאותו נושא ויש הצדקה בדברי נציג המ.מ.מ, מאחר ובאמת – חברות כוח האדם לא רוצות להעסיק את האנשים האלה, כי הן רוצות להביא אנשים חדשים. זה הרווח שלהם, כי הם לוקחים על זה עמלה גבוהה. לכן צריך להאריך להם את השהות ולא להביא עובדים זרים חדשים.

אני מהאגודה לזכויות האזרח, ורציתי להסביר מה בעצם דורשים פה, כי איך שקוראים את זה בחוק ההסדרים זה מאד לא ברור, לפי דעתי.

למה? יש הטעיה?

זה מאד מטעה וקשה מאד להבין. אני רוצה להסביר שבדרך כלל עובד סיעודי מגיע ל- 5 שנים, ועד עכשיו אפשר היה, אם הוא עובד אצל מישהו, והם רוצים להמשיך להיות יחד, ששר הפנים יאריך את האשרה, והתנאי היה שהוא יעבוד אצלו שנה אחת בלבד קודם, ברציפות. עכשיו רוצים שהוא יעבוד אצלו 3 שנים ברציפות קודם. שיהיה ברור.

מה רע בזה?

אני אסביר מה רע בזה.

מה לדעתך המוטיבציה?

המוטיבציה ברורה: לא רוצים שעובדים זרים ישתקעו בארץ. אני רוצה לומר שאני לא באה עכשיו לדבר על המדיניות הכללית בעניין העובדים הזרים, כי יכול להיות שזה - -

זאת אומרת, את אומרת שאומר מישהו שהשהיה היתרה הזו יוצרת נישואי תערובת ועוד כמה דברים לא טובים לחברה הישראלית, כפי שביטא אותם יצחק אתמול בתוכנית "פופוליטיקה" - -

אתה רוצה לערב פוליטיקה פה, עכשיו?

אמרת "רוב יהודי" ו "אופי יהודי" – אז זה חלק מהדברים.

אפילו לא מהסיבה הזו. יש הרי שיקולים, גם של אנשים שלא חוששים כל כך מנשואי תערובת, שמדברים על שוק העבודה הישראלי - אבל אני רוצה להתייחס לעניין הזה. מדובר פה בעובדים סיעודיים, וצריך לקחת את זה בחשבון. זה מקרה מיוחד, פרטי. צריך לזכור שעובדים סיעודיים -ההתאמה שלהם לאנשים שהם מטפלים בהם היא מאד מאד חשובה, היא לא ברורה מאליה.

אני יכול לספר לך שקיבלתי טלפון שלשום מעובדת סיעודית פיליפינית שהמטופלת שלה נפטרה יום לפני כן, והיא סיימה את השיחה בבכי. היא אמרה – עבדתי אצלה שנתיים והיא היתה כמו אימא שלי. אני מכיר מקרים שילדים, אחרי 20 שנה מתנכרים להורים שלהם. כל הכבוד. אחרי שנתיים וחודש היא נפטרה כך שהקשר שאת מדברת עליו הוא באמת - -

זה מה שקרה במלחמה בצפון – ילדים עזבו הורים, והעובדים הסיעודיים לא עזבו את ההורים, נשארו. בצפת, בטבריה.

אני רוצה להסביר איך זה פוגע באוכלוסייה של הנזקקים, שזה או נכים או קשישים שעובדים עם העובדים הסיעודיים האלה. מצד אחד, אם יש מישהו שעובד אצלך, והוא מתאים לך מאד, מה שכמובן לא ברור מאליו, כפי שאמרנו - אתה לא יכול להמשיך להעסיק אותו אם הוא לא עבד אצלך 3 שנים , ועכשיו זה תנאי שהוא מאד קשה. זה הולך גם הפוך, זאת אומרת: אם עובד סיעודי עבד אצל מישהו למעלה משנתיים ולא נשארה לו היתרה הזו של ה-3 שנים, אף אחד לא ירצה להעסיק אותו, גם אם הוא העובד הסיעודי הכי טוב בעולם, בגלל שיגיד אדם: אם אחיה 5 שנים ולא 3 שנים אני ארצה שהאדם הזה יישאר אתי, ולא תהיה את האופציה הזו. מי שנפגעים מזה זה רק האוכלוסיות האלה. גם המדינה לא מרוויחה מזה כי היא ממילא צריכה להביא עוד עובדים זרים לארץ כתחליף לאנשים האלה, הסיעודיים, כי האוכלוסייה הנזקקת נשארת אותה אוכלוסיה, פחות או יותר.


דבר אחרון – יש עכשיו את דמי ההשמה, שהכניסו אותם בחוקים, שרוצים שכל פעם שיחליפו עובדים סיעודיים, אז יוטל על הנזקקים תשלום של דמי השמה.

הורידו את זה.

כשנדון בזה בדרך ראויה – נבדוק את זה. זה חידוש.

יכול להיות שהורידו את זה.

נבדוק את זה. בלאו הכי לדיון, עכשיו, הוא לא - -

אם זה ייכנס, אז כמובן שזה יגדיל את התדירות וזה יכול לפגוע.

מי מעלה את זה? מה עומד מאחורי הדברים?

מי שהעלה את זה זה משרד האוצר שלא על דעת שר הפנים.

זה בניגוד לדעת משרד הפנים?

אנחנו גילינו את זה, אתה יודע, כמו שמגלים.

זה לא דיון, אדוני היושב ראש. אני יכול להביע את דעתי?

בשלב זה – לא.


לא רציתי לפתוח בזה, כדי שלא תגיעו שבמסגרת השבוע הזה, שעושים עסקים, נעשתה עוד עסקה, אבל קיבלנו מכתב - כתבו לנו כך: "על פי סיכום מוקדם הוסכם שהסעיף הנ"ל יפוצל מחוק ההסדרים". כנראה אנשים הבינו, התחרטו, למדו תא העניין. גם בתחילת השבוע אמרנו להם שיש פה את כל החטאים שבעולם. על כן אני רוצה לחסוך לכולכם את האנרגיות ולהעלות את ההצעה לפצל את העניין מחוק ההסדרים, ולהביא אותו לחקיקה ראויה, נזמין את כל הגורמים וגם הממשלה תבוא, על כל מרכיביה.

מי שרוצה להגן על זה – שיבוא.

לא, לא, אנחנו רוצים לשנות פה. זה לא יעבור כך.

אבל שמישהו לפחות ייתן את הרציו.

יש חלקים בממשלה שרוצים לשנות. אני לא רוצה להלאות אתכם בכל השיחות שהיו לי, אבל יש חלקים - -


ברשותכם, חבריי, אנחנו מפצלים את הסעיף מחוק ההסדרים ואנחנו נתייעץ אתכם – או לדון בו ולעשות בו שינוי או להחזיר אותו. בכל מקרה, נעשה התייעצות מקדימה עם ראשי הסיעות וחברים נוספים.

צריך להזמין את הוועדה לעובדים זרים ולשתף אותם.

בסדר. נא להזמין אותם, את יושב הראש של הוועדה, חברנו רן כהן, איש שתרומתו בעניין ידועה.

מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע? ההצעה לפצל אושרה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50