PAGE
7
ועדת הכספים

17.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"ו בכסלו התשס"ו (17 בדצמבר 2006), שעה 13:20

ס ד ר ה י ו ם

פרק י"ב, סעיף 64 (חוק החברות הממשלתיות)

מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

מגלי והבה

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אייל גבאי

- מנהל רשות החברות הממשלתיות



עו"ד אביגיל זרביב
- יועצת משפטית, רשות החברות הממשלתיות



עו"ד גונן גומלסקי
- רשות החברות הממשלתיות

שגית אפיק



אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

פרק י"ב, סעיף 64 (חוק החברות הממשלתיות)

מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ו-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

הצעה לסדר. בסעיף שאנחנו אמורים לדון בו, בחוק החברות הממשלתיות, מי שקורא את ארבעת השורות הללו, מבין עד כמה האוצר גורם לזילות של חברי הכנסת, עד כמה הוא מזלזל ודורס ברגל גסה כל חקיקה רצינית טובה. אנחנו אמורים לדון בחוק ההסדרים ויאמר לי כבוד תורתו מה הקשר של סעיף 63 לחוק ההסדרים, ולו קמצוץ. אם יש פה אבק של אבק של קשר לחוק ההסדרים.

אני כועס על ועדת הכנסת שהעבירה את זה אלינו. אמרנו סעיף 64 אבל עוד לא הסברנו.

עוד לא סיימתי את ההצעה לסדר שלי. אני מבקש לפצל את זה מיד.

לפי סעיף 121.

אני אתן לשגית להקריא את ההצעה, אחר כך אייל יסביר לנו ואחר כך חברי הכנסת יגיבו. לאחר מכן נחליט מה עושים.

אני מקריאה את הכחול.

אני מציע שקודם אני אקריא כי נפלה טעות בנוסח. הנסח עשה טעות.

יש לנו רוב לפיצול.

אולי תשמעו אותי.

קראנו 4 שורות ואין בעיה של הבנת הנקרא.

אייל יסביר.

כבודכם, אם תואילו לשמוע אותי בסבלנות שלוש דקות, ואני אתחיל בהקדמה שאולי תיראה לכם לא קשורה לעניין.


לפי התאריך הלועזי היום יום ההולדת שלי ובאותה הזדמנות אני גם חוגג ארבע שנים ברשות החברות הממשלתיות.

מזל טוב.

תמיד תענוג להגיע לוועדת הכספים שהיא הוועדה אתה אנחנו עוסקים, אבל לא הייתי מגיע לוועדת הכספים, במיוחד לא עם חוק הסדרים, כאשר כבודכם עסוק בהרבה מאוד דברים חשובים ולא הייתי עם סעיף שידעתי שהאווירה היא לא אוהדת פרו-חוק הסדרים וציפיתי שתבוא השאלה הזאת. אני רואה שיש כאן הרבה מתפלפלים ולומדי גמרא, כמו שיש תורה שבכתב, יש תורה שבעל-פה, ואת הסעיף שקראתם אי אפשר לקרוא בלי להבין את התורה שבעל-פה ואני אסביר במה מדובר.


החברות הממשלתיות מרוויחות או מפסידות כספים. כדי שמדינת ישראל תוכל לגבות דיבידנדים מאת החברות הממשלתיות בגין הרווחים שלהן, והמדיניות היא בין 50 ל-60 אחוזים מהדיבידנד, זה כסף שנכנס חלק מתחזית ההכנסות של מדינת ישראל והוא חלק מהסכומים שמשמשים לקביעת התקציב, נדרש הדירקטוריון לאשר את הדוחות הכספיים של החברה.

הסעיף שאתה רוצה שנאשר עכשיו יהיה אפקטיבי לשנת 2008.

לא. עם זה אני אוכל לעשות שימוש מיד לדוחות סוף 2006.

האפקטיביות שלו תהיה ל-2008.

בעבר, מה שחברות עשו כדי להימנע מחלוקת דיבידנדים, מנגנון חלוקת הדיבידנדים היה שהחברה הייתה ממליצה, רשות החברות הייתה צריכה לאשר, לא אישרה רשות החברות – זה הלך להכרעה של שני שרים, שר האוצר והשר האחראי על החברה. הממשלה ראתה שזה מנגנון הכרעה לא טוב כי למעשה לכל אחד מהשרים יש זכות וטו על החלוקה. אני לא צריך לספר לכם שהיו לוקחים את השר האחראי לטיול, מסדרים לו איזה שני מינויים בתוך החברה, ואז המכתב על חלוקת הדיבידנד היה שוכב על שולחנו חודשים רבים ואף פעם לא נחתם. לפחות בארבע שנותיי, אף פעם לא חתם שר על חלוקת דיבידנד.

אני פשוט לא מעכל מה שאמרת. אתה מבין מה אמרת? אמרת שנותנים לשר כזה או אחר, והנושא הזה ממשיך לשכב. זה לא אבק של שוחד אלא זה אימא של השוחד. אתה מוכן להתייחס לזה?

אני מוכן להתייחס, בוודאי. תמיד השר האחראי על החברה, כשהוא בא לסיור, מתרשם מהצורך של החברה בכספים הללו, שהוא צורך מהותי לצורך הפיתוח שלה, והוא לא מחלק את הכסף למדינה. זה ילך לתקציב, מי יודע איפה יחלקו את זה בתקציב, השר יודע לאן זה הולך? בתקציב זה נכנס לכסף הכולל והולך לפול, כאשר זה נשאר בתוך החברה זה נשאר בתחום אחריותו.

הממשלה מתנהלת כך? זאת עדות ממקור ראשון.

כיוון שאני בתפקידי ארבע שנים, עברתי כמה ממשלות וההתנהלות הזו היא לא ייחודית לממשלה כזאת או אחרת.


באישור ועדת הכספים הזאת שונה החוק כך שיהיה מנגנון הכרעה, ויש היום – במידה ורשות החברות הממשלתיות חולקת על החברה בעניין חלוקת הדיבידנד – מגיע העניין להכרעת הממשלה. גילינו – וכאן אני רוצה לציין לשבח את שיתוף הפעולה יחד עם אגף החשב הכללי – שיש חברות ששנים נוהגות לא לאשר דוחות כספיים בטענות מטענות שונות, ואין לממשלה למעשה סעד אפקטיבי כדי להכריח אותן לאשר את הדוחות הכספיים.

אין סעד?

אין. אין מה לעשות. לכן מה שאנחנו מבקשים בסעיף הזה הוא להביא גם את עניין הדוחות הכספיים להכרעה. דהיינו, שהחברות תהיינה חייבות לאשר דוחות כספיים במועד שייקבע.


לשאלתו של חבר הכנסת ריבלין. אנחנו מתקרבים לסוף שנת הכספים 2006. חברות נסחרות בבורסה מאשרות עד סוף פברואר את הדוחות הכספיים שלהם. אני מניח שאנחנו נקבע אולי כלל קצת שונה, עד אמצע מרץ 2007, לאישור הדוחות הכספיים לחברות הממשלתיות. אז, ברגע שיש דוחות כספיים לשנת 2006, מהרווחים או מההפסדים – מההפסדים אין דיבידנד – מרווחי שנת 2006 אפשר לחלק דיבידנד שילך לתקציב 2007. אני מקווה שבזאת הבהרתי את הקשר בין שני הדברים האלה.

אדוני מנהל רשות החברות הממשלתיות. מי הגה את הרעיון להביא את החוק הזה לידי חקיקה בחוק ההסדרים? אתה או האוצר?

זו יוזמה של רשות החברות הממשלתיות.

היוזמה שלכם.

כן

קודם כל, עברת קריאה ראשונה. עברת כבר קריאה ראשונה וזכית. אני אומר לך שאם תסכים לפצל, בתוך שעה אנחנו מעבירים לך את החוק הזה. תביא אותו מפוצל. לפי דעתי מה שאמרת, נשמע הגיוני באוזני כולנו. אנחנו נשאל כמובן את ההיפכא מסתברא, מה הוא אומר לגבי עניין זה, נשאל האם יש בזה היגיון, מרכז המחקר שלנו יביא את סיכומיו ונאשר לך. לשם מה אתה צריך את חוק ההסדרים? רשם החברות הממשלתיות, הרעיון הזה נוצר כדי שהממשלה לא תפעל בצורה לא הגיונית אלא תפעל בצורה מסחרית. לפי סעיף 4 כל חברה ממשלתית צריכה לנהוג ולא להיות כזו שתאמר שהיא יכולה לרחוץ בניקיון כפיה כי היא חברה ממשלתית. למה לך להביא בהליך של חקיקה לא ראויה את החוק הזה דווקא בחוק ההסדרים? אם תבוא ותאמר לי שהדבר התגלה לפני חודש, ועוד חודש עלולה המדינה להפסיד 50 מיליון שקלים ולכן אתה צריך להביא את זה בחוק ההסדרים לשנת 2007, כי באמת גם תקציב 2007 לא יוכל לשאת 50 מיליון שלא צפו אותו. צפית אותו, ידעת אותו, ידעת אותו השנה, לפני שנה, לפני שנתיים, ארבע שנים שאתה נמצא, ולקח לך שנה ללמוד את המקצוע. לשם מה להביא את זה בהליך של חוק ההסדרים?

לעניין הלימוד וכולי. ראשי ת, כמו שהצבעתי, התהליך הוא אבולוציוני, תהליך מדורג או התפתחות מדורגת. דהיינו, המכניזם הזה של אי-אישור דוחות כספיים הוא דבר שהוא רלוונטי עכשיו אחרי שפתרנו את בעיית מנגנון ההכרעה בשנה שעברה. לכן אדוני זה לא היה רלוונטי לפני שנתיים מה שאני מתאר כאן והוא עכשיו כן רלוונטי.

איך בשנה שעברה פתרתם את זה?

אני לא זוכר.

אני אומר לך שאם הייתם מביאים לנו את זה באוגוסט או ביולי או ביוני, החוק הזה היה עובר בקריאה ראשונה ובקריאה שנייה ושלישית.

הממשלה חייבת להביא כל שנה בחוק ההסדרים 40, 50, 60 חוקים. ביוני מתכנסים באוצר ובודקים איזה חוקים להביא.

אני מציע לאשר את זה.

ההצעה שלי עומדת בעינה. אני מבקש לפצל את החוק לפי סעיף 121.

הפיצול יבוא לדיון בוועדת הכספים ולפי דעתי אתה כבר מיצית את טיעונך.

אני לא מנהל את החוק הזה. זה אגף התקציבים. אני חשוב שזה חשוב לאשר, אבל אני לא מנהל את מה שייכנס או יצא מהפיצול.

החוק בסדר, אבל האכסניה לא נכונה.

ברור שאין כאן שום עלות תקציבית, אבל אני חושבת שצריך גם לחנך. אני חושבת שאת הסעיף הזה צריך לפצל רק למען יראו ויראו בחוק ההסדרים הבא, אם אכן לא נצליח לבטל. אם היית יכול להסכים, הייתי מבקשת ממך שליום ההולדת שלך אתה תיתן לנו מתנה ותסכים לפיצול.

אנחנו נחליט מחר או בשבוע הבא.

אני מקריאה את הנוסח המתוקן.

64.
תיקון חוק החברות הממשלתיות

בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בסעיף 34, אחרי סעיף קטן (א), יבוא:

"(א1)
הרשות רשאית להורות, לגבי חברה ממשלתית מסוימת או סוגים של חברות ממשלתיות, בדבר המועדים שבהם יוגשו המסמכים האמורים בסעיף קטן (א)(1) לאישור הדירקטוריון של החברה הממשלתית והמועד האחרון לאישורם של מסמכים כאמור בידי הדירקטוריון".

למה לא כולם?

כי יש חברות שאולי יכולות יותר מהר, יש חברות שיכולות יותר לאט. יכול להיות שיהיו מועדים. מדובר על דוחות כספיים ותקציב.

הדיון מוצה והחלטה תתקבל.

הם חייבים להגיש.

אין מועד. הם חייבים להגיש, אבל אין מועד מתי הם חייבים להגיש.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40