PAGE
2
ועדת הכלכלה

26.12.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 137

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ה' בטבת התשס"ז (26 בדצמבר 2006), בשעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

פרק י"ב, סעיף 60 (משק הגז הטבעי)

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

יצחק זיו

רונית תירוש

חזי קוגלר

- מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות

שוקי שטרן

- מנהל רשות הגז הטבעי, המשרד לתשתיות לאומיות



עו"ד דוד קובנסיאני
- המשרד לתשתיות לאומיות



רועי גולדשטיין

- המשרד לתשתיות לאומיות



דרורה ליפשיץ

- המשרד לתשתיות לאומיות



אהרן גולדמן

- רשות החברות הממשלתיות



אורי שוסטרמן

- משרד האוצר



יהודה סבן

- משרד האוצר



שמעון בן חמו

- רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר



חיים פרננדס

- משרד האוצר

עו"ד אלדר דותן

- הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אליעזר כהן

- משרד האוצר

עו"ד גלי גרוס

- משרד המשפטים

עו"ד ורדית רז

- יועצת משפטית ומזכירת חברת הגז הישראלית, נתיבי




גז לישראל

גינה כהן

- חברת מורגאנטי

מיכאל פרדיס

- דירקטור, חברת אמישראגז

עו"ד עידן בן ארי

- יועץ משפטי, חברת אמישראגז

אתי בנדלר

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006

פרק י"ב, סעיף 60 (משק הגז הטבעי)

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006. אנחנו דנים היום בפרק י"ב, סעיף 60 (משק הגז הטבעי) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה.

בוקר טוב לכולם. יש כאן הצעת תיקון של חוק משק הגז הטבעי בשני נושאים שמיד נסביר אותם, שמוצעים בשיתוף שני המשרדים – משרד התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר – כמובן אחרי שזה עבר את עינו הבוחנת של משרד המשפטים.


הנושא הראשון הוא קביעת התעריפים לחברת נתיבי גז. משק הגז הטבעי יש בו מספר גורמים שהמשמעותיים שבהם, אפשר להצביע קודם כל על רשות הגז הטבעי שהיא הרגולאטור של כל מה שקורה בנושא משק הגז הטבעי וההתפתחות שלו. מר שוקי שטרן הוא יושב-ראש רשות הגז הטבעי. יש לנו את חברת נתיבי גז שהיא חברה ממשלתית שמקימה את מערכת הולכת הגז במדינת ישראל במהלך השנתיים האחרונות. הדברים כמובן עוד צריכים להיעשות כך שבסופו של דבר המדינה, בצבעים שהוגדרו והוחלטו על-ידי הממשלה, תרושת כולה במערכת הולכת גז טבעי.


התיקון הראשון שאנחנו מבקשים להכניס כאן נוגע לסוגיית התעריפים ואופן קביעתם. כאשר הממשלה והמדינה יצאה לדרך עם הסוגיה של גז טבעי, הכוונה המקורית הייתה שחברה שתזכה במכרז היא זו שתקים את מערכת הולכת הגז הטבעי, כאשר בתוך המכרז הזה היה נקבע במסגרת הליך תחרותי תעריף ההולכה. בעולם כזה, אם הדברים היו מתכנסים, רשות הגז הטבעי הייתה צריכה לאשר את אותו תעריף שנקבע במכרז. כלומר, הליך מכרזי, ההצעה הטובה ביותר זוכה, ורשות הגז הטבעי צריכה לאשר את אותו תעריף.


קרה מה שקרה ובסופו של דבר ההליך המכרזי הזה לא התכנס ואת מערכת הולכת הגז, כמו שאמרנו בפתח הדברים, לא מקימה חברה עסקית פרטית או ציבורית אלא מקימה חברה ממשלתית. משכך, כמובן שאין פה הליך מכרזי לגבי התעריף אלא התעריף נקבע באופן כזה שרשות הגז הטבעי בוחנת את מבנה ההוצאות של חברת נתיבי גז בנוסחאות כאלה ואחרות, ובסופו של דבר קובעת את תעריף ההולכה. כלומר, כמה צרכנים ישלמו כדי להשתמש בתשתית שחברת נתיבי גז מקימה לצורך הולכת הגז. הרשות היא הרגולאטור והיא צריכה לקבוע את התעריף כי מדובר פה כמובן בתשתית מונופוליסטית וחייב להיות פיקוח על אותו תעריף. לכן בהצעת החוק – וכשנגיע לשם נקרא ונראה את הניואנסים - אנחנו מציעים לשנות את החוק הקיים היום בצורה כזאת שבמקום תאשר תעריפים, יבוא תקבע תעריפים. שוב, בגלל שמודל פעילות השתנה באופן דרמטי ולכן מה שרלוונטי היום זה תקבע ולא תאשר. עד כאן ההסבר.

אתה מדבר על תקבע רק ככל שמדובר במערת ההולכה ולא במערכת החלוקה.

נכון.

אם כך, זה לא בדיוק משתמע מהנוסח.

תיכף נגיע לנוסח.

בעלי רישיונות שייבחרו במכרז, זה ייקבע לפי תנאי המכרז.

מי יקבע את זה בסופו של דבר? זאת אומרת שגם ברישיון חלוקה, תעריפי החלוקה, למרות שהם לפי תנאי המכרז, הם ייקבעו על-ידי המועצה?

הם ייקבעו בסופו של דבר לפי תנאי המכרז על-ידי המועצה, אבל שיקול הדעת של המועצה מאוד מאוד מוגבל.

זה לא בדיוק מה שחיים אמר.

אנחנו הולכים לאשר כאן את הסמכות של המועצה לקבוע תעריפים עבור ההולכה. היות וההולכה נשארת בידי המדינה, הם הרגולאטור שיקבע את התעריפים.

נכון.

זה פעם אחת. פעם שנייה, לגבי החלוקה, כפי ששאלה היועצת המשפטית, הסעיף הזה מסמיך אותם גם לקבוע מחירים או להתערב במחירים של החלוקה?

במערכת החלוקה, להבדיל ממערכת ההולכה, המודל הוא כזה שהמדינה מפרסמת מכרז להקמת תשתית החלוקה ובסופו של דבר נבחר זכיין. למשל, בימים אלה נבחר זכיין ראשון למקטע מסוים במערכת החלוקה. שם הסיטואציה היא שונה, כי כאן באמת מתקיים הליך מכרזי ופה זוכה בסופו של דבר מציע על בסיס תעריף שהוא הציע, ולכן ההצעה שלנו כאן – ותיכף נגיע לטקסט – שכאן המועצה קובעת את התעריפים אבל היא עושה את זה כמובן לפי תנאי המכרז. להבדיל ממצב של הולכת הגז הטבעי, של מערכת ההולכה, שם היא עושה את זה לפי נוסחאות כלכליות ולפי פרמטרים כלכליים ושיטת פיקוח מסודרת, ואז היא באה וקובעת את התעריף, בעולם של החלוקה היא עדיין קובעת את התעריף אבל כמובן שהיא עושה את זה לפי מה שיוצא במכרז, לפי תנאי המכרז.

שאלה. אמישראגז זכתה במכרז לחלוקת גז טבעי והיא מחליטה על מחיר, על סכום מסוים עבור החלוקה, איפה נכנסת פה המועצה?

בתנאי המכרז של החלוקה נקבע שהחברה שזכתה בחלוקה תהיה במחירים שהוא מציע. המרכיב העיקרי במכרז, 75 אחוזים היה המחיר.

אמישראגז נתנו מחיר מתאים, הכול בסדר, זכו. הלאה.

הייתה ישיבה של מועצת רשות הגז הטבעי שאישרה את תנאי המכרז. היא אמרה שאנחנו מקבלים החלטה שבמידה וייבחר זכיין, אנחנו נקבע את התעריפים בהתאם לתנאי המכרז. בתוך תנאי המכרז של החלוקה, נקבע בין היתר כי לאחר שמונה שנים ראשונות שבהן המחירים, לפי מה שהוא הציע במכרז, ייקבעו התעריפים מחדש, כמובן בהתחשב בתנאים בהם ניתנו ההצעות במכרז ובתנאים של הפעילות, אבל בעצם לאחר שמונה שנים קובעת המועצה את התעריפים גם של בעלי זיכיון החלוקה וזה חלק מתנאי המכרז. גם בנושא ההולכה – ויכול להיות שבעתיד יהיה איזשהו הליך מכרזי, והיום אנחנו מדברים על זכיין הולכה שהוא חברה ממשלתית, אבל בעתיד, במהלך של החלטה או בדרך אחרת, יכול להיות שם זה יהיה באיזשהו הליך של מכרז, אבל זה ימים יגידו.

כעת אתם רוצים לשמור לכם איזה סעיף בצד, איזו הסמכה בחוק בצד, שבעוד שמונה שנים אתם תשתמשו בה.

לא בעוד שמונה שנים.

משהו לא ברור לי כאן.

אני רוצה לחדד את המשמעות של יש מכרז שנקבעו בו תנאים ויחד עם זה המועצה היא זו שקובעת. יש איזשהו מחיר מסוים בו זכו ולאחר מכן מישהו צריך להכריז גם מה המחיר. יכול להיות שיהיה ויכוח. חברה שזכתה תאמר לא, כתוב שמונה אבל נתתי שבע. מישהו צריך להכריז על כך. היא תקבע לפי כללי המכרז. כשזה לא מכרז, אמרנו שהיא תקבע. כשזה מכרז, אמרנו שלעניין הפעילות שהרישיון ניתן על-פי מכרז, היא תקבע לפי כללי המכרז.

אתם רוצים ליצור מנגנון הכרעה.

כן.

אנחנו נקריא את ההצעה ונדון בכל סעיף.

עוד משפט אחד שהוא חשוב מבחינתנו. התיקון הזה הוא בעצם למען הסר ספק. כלומר, העמדה המשפטית שלנו היא שגם לפי נוסח החוק הנוכחי בעצם כאשר הרשות מוסמכת לאשר, היא מוסמכת לאשר בתנאים, היא מוסמכת לאשר בהתאם להנחיות פנימיות שהיא קובעת, וממילא סמכות האישור שלה היא הרבה יותר רחבה מאשר רק לומר אמן או כן למה שמציע בעל הרישיון.

אני מחברת אמישראגז.

מגיע לכם מזל טוב.

תודה רבה לכם. אנחנו באמת נעשה כל מאמץ.

לאיזה אזור אתם?

אשדוד, אשקלון.

כאן כתוב שהמועצה תקבע את התעריפים לפי תנאי המכרז. אני לא בטוח שזה מסתדר.

אנחנו נגיע לזה כשנקרא את הצעת החוק.

זו בדיוק הנקודה שצריך להתייחס אליה. הם עברו מכרז ועכשיו יקבעו להם תעריפים? לא יאשרו אלא יקבעו. אז מה המכרז שהם עברו? זה לא מסתדר.

לפני ההצבעה תקבל הסבר.

אני היועצת המשפטית של חברת נתיבי הגז הטבעי, חברת ההולכה. לאור ההתייחסות של דרורה ליפשיץ, אני רוצה לציין שבין משרד התשתיות וחברת נתיבי הגז קיימת מחלוקת ענקית לגבי השימוש שרשות הגז עושה עד היום בסמכות שלה לאשר תעריפים. לגישתנו יש הבדל משמעותי בין הסמכות לאשר לבין הסמכות לקבוע. השימוש שרשות הגז עושה בסמכות שלה היא בגדר חריגה מהסמכות שמוקנית לה היום לפי חוק. דה-פקטו היא באמת קבעה את התעריפים ולא רק אישרה אותם. אנחנו לא מתנגדים לתיקון משום שבמאבק שלנו נגד רשות הגז והשימוש בסמכות שלה, לא הצלחנו.

עכשיו זה יסדיר.

זה יסדיר ואנחנו מעוניינים שהעניין הזה יוסדר, משום שאם רשות הגז באמת קובעת דה-פקטו את התעריפים, אנחנו מעוניינים שזו תהיה הסמכות שלה לפי דין.

60.
תיקון חוק משק הגז הטבעי
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 –
(1)
בסעיף 1(ב), במקום "תאשר תעריפים, תקבע אמות מידה", יבוא "תקבע תעריפים ואמות מידה".

אולי כדאי שתסביר שמדובר בסעיף המטרות.

התיקון הזה מתייחס להצעה שלנו שבמקום הסמכות לאשר תעריפים תבוא הסמכות לקבוע תעריפים.

בסעיף (ב) נאמר: "לשם השגת מטרותיו של חוק זה, תקבע חובת רישום להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה, רשת חלוקה ומתקן של גז טבעי ולהקמה ולהפעלה של מתקן ותוקם במשרד התשתיות הלאומיות רשות שתפקח על הפעילות, תאשר תעריפים, תקבע אמות מידה לשירות שייתנו הרישיונות ותטפל בנושא בטיחות משק הגז הטבעי".


בסעיף שכותרתו היא מטרות החוק, מדובר על כך שתפקיד הרשות היא לאשר תעריפים. בגלל כל הוויכוח, עמדתנו היא ברורה. יש ויכוח, אנחנו רוצים להבהיר את המצב המשפטי וכאן בא התיקון לומר שבמקום תאשר, היא תקבע. היא תקבע וזה לא כפוף לחובת אישור של מישהו.

בהתאם לכללים שקבועים ברישיונות של החברה.

(2)
בסעיף 36(א), המלים "בעל הרישיון הנוגע בדבר באישור" – יימחקו. במקום "ברישיונו", יבוא "ברישיון", ובסופו יבוא "ולעניין פעילות שהרישיון לגביה ניתן על פי מכרז, תקבע המועצה את התעריפים לפי תנאי המכרז".

שוב, מדובר כאן על מחיקה של המלים המתאימות. ייאמר במפורש שמדובר על סמכות לקבוע. לגבי החשש שהועלה כאן מה יקרה - ואני מבקש להשיב לחבר הכנסת זיו - בגלל הבעיה שאנחנו חשבנו עליה טוב, מה תקבע, האם מדובר בפעילות שהיא בדרך של מכרז, היה מכרז ופתאום נקבע בלי שום קשר למכרז ולכללים של המכרז ולהצעה שהוגשה במכרז - לכן הוספנו כאן במפורש את המלים: "תקבע המועצה לפי תנאי המכרז". כלומר, החשש שהועלה מיותר בעניין הזה.

(3)
בסעיף 54, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:

"(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מערכת ההולכה של מי שקיבל רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה לפי סעיף 8, תהיה כבעלות המדינה, אף אם הותקנה בידי אדם אחר. ואולם רשאית המדינה, באישור השרים להעביר לאחר את הבעלות על מערכת ההולכה כאמור, כולה או חלקה, או זכויות אחרות במערכת ההולכה, כולן או חלקן".


אני רוצה להתייחס ולהסביר מה אומר סעיף 54 ואת התיקון שאנחנו רוצים לעשות בו. צריך לחזור שני צעדים אחורה ולשים את סעיף 12 לחוק המקרקעין. סעיף 54 מתייחס להוראות סעיף 12 לחוק המקרקעין ולכן אני אקריא את סעיף 12 לחוק המקרקעין.

מתקן גז שחובר למקרקעין אחר.

אני אתחיל מהוראות סעיף 12 לחוק המקרקעין כי סעיף 54 מתייחס אליו. כדי להבין את סעיף 54, צריך להכיר את סעיף 12 לחוק המקרקעין.


סעיף 12 לחוק המקרקעין קובע כך: הבעלות בקרקע חלה גם על כל הבנוי והנטוע עליו ועל כל דבר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינא אם הם מחוברים וכולי, בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר".


כלומר, סעיף 12 קובע שהבעלות על קרקע חלה גם על מה שמחובר אליה. זאת אומרת, אם אני בעל קרקע ומישהו בנה בית על הקרקע שלי, אני הבעלים גם של הקרקע וגם על הבית שמחובר אליה. אי אפשר להיות בעלים של בית לחוד ובעלים של הקרקע שמתחת לבית לחוד. הבעלות על הקרקע חלה גם על מה שעל הקרקע, על מה שמחובר אליה חיבור של קבע.

המטרה של התיקון הזה היא לא לאפשר איזשהו פיקוח על המחירים? עצם זה שאתה אומר שהבעלות על ההולכה תהיה בידי המדינה. זאת אומרת, זה שאתה מכפיף את מערכת ההולכה למדינה, זה לא כדי לאפשר למדינה שהיא באמת תוודא שהמחירים הם סבירים?

כל הנושא של המחירים מוסדר בפסקאות (1) ו-(2) שקראנו קודם.

שואלת חברת הכנסת תירוש למה זה מיועד, אם לא לשם פיקוח על המחירים.

למה רוצים להשאיר את ההולכה לבעלות המדינה?

אני מסביר למה זה מיועד. שוב, סעיף 12 לחוק המקרקעין קובע שהבעלות בקרקע חלה גם על מה שמחובר אליה.

את זה הבנתי.

מכאן אנחנו עוברים לתשתית ההולכה הארצית. תשתית ההולכה הארצית היא תשתית שפרוסה או תהיה פרוסה על פני כל הארץ ויכול להיות שהיא תעבור גם על קרקע ששייכת נאמר אליך ואז יום אחד את עלולה להתעורר ולטעון שאת הבעלים של הקטע הזה, של השני מטרים שעוברים בחצר שלך. את עלולה לטעון שאת לא מוכנה שבקטע שלך לא יעבור גז. את הבעלים ולא יעבור שם גז אלא אם כן ישלמו לך. לכן בא סעיף 54 במתכונתו הנוכחית.

אתה מלאים לי את הקרקע.

אני חייב להאריך מעט. בגלל הבעיה הזאת בא סעיף 54 ואומר שלמרות הסעיף ההוא, סעיף 12, לא, הבעלות על רשת הגז היא תהיה של מי שהתקין אותה, למרות מה שאמרנו על סעיף 12. זה המצב הנוכחי וזה החוק הקיים. עד כאן עוד לא דיברנו על התיקון.


בגלל שסעיף 54 במתכונתו הנוכחית אומר שהבעלות על מתקן הגז תהיה של מי שהתקין אותו ולא של בעל הקרקע, פתאום התעוררה התפלפלות שאמרה שמי שהתקין אותו, זו בעצם חברת הגז, אז מחר חברת הגז עלולה לטעון שהיא הבעלים.

של הקרקע?

של המתקן.

הצינור היום, לפי הסעיף הנוכחי, הוא בבעלות של מי שהתקין אותו. זה למעשה של המדינה, אבל נתתי לך להתקין וזה הפך להיות שלך. באה הממשלה ואומרת, לא, אנחנו לא רוצים שהוא יהיה של מי שהתקין אלא שיישאר של המדינה. זה כל הסעיף.

למרות שגם היום ברישיון של החברה, המערכת של המדינה ולא של החברה.

אני לא רואה שום בעיה.

אנחנו מצביעים על סעיף 60(1), (2) ו-(3). נציגי האוצר הסבירו, ראש רשות הגז אמר את דבריו. אם יש לחברי הכנסת שאלות, זה הזמן, לפני ההצבעה.

הבקשה שלי לשנות את המילה "לאחר" בסעיף קטן (ב) למילים "למי שאינו המדינה".

"אולם רשאית המדינה, באישור השרים, להעביר לאחר".

כן. אני מבקשת לומר "להעביר למי שאינו המדינה"?

וזאת למה?

משום שהמילה "לאחר", נעשה בה שימוש בסעיף קטן (א) שאותו לא מתקנים והמשמעות של המילה באותו סעיף היא של בעל הקרקע. כלומר, הסעיף מדבר על כך שמתקן הגז, כאשר הוא מותקן במקרקעין של אחר, הוא יהיה בבעלות מי שהקים אותו כדין ולא בבעלות האחר.

צודקת. זה בכך הכול סמנטיקה משפטית ואת צודקת.

אין לנו בעיה עם זה.

מאחר ומדברים על מכרז ספציפי שכבר יצא, ומאחר ואין ויכוח שלדעתנו שם התנאים קבועים ואין ויכוח שכולם מפנים לתנאי המכרז, אני מציע שבסעיף 36(א), התיקון יאמר בסיפא "לעניין פעילות שהרישיון לגביה ניתן על פי מכרז ייקבעו התעריפים לפי תנאי המכרז".

ייקבעו בידי מי? מי יקבע אותם? אחר כך יהיה ויכוח.

זה גם כולל את האופציה לקיים מכרז שהוא לא היה באופן מלא. יכול להיות שיהיה מכרז שיקבע חלק מהפרמטרים ולא את הכול. לפי מה שאתה אומר, לא תהיה אופציה כזאת. ברור שהקבועה של הרשות כפופה למה שנקבע במכרז. אם תנאי המכרז לא יקבעו את כל הפרמטרים, תהיה סמכות לרשות לקבוע בהתאם לכללים שניתנו ברישיון.

הערה כללית. התעריפים אמורים להיקבע על-ידי רשות הגז והמועצה בהתאם לכללים שקבועים ברישיון. הנושא של קביעת כללים ברישיון, זה משהו מאוד קריטי מבחינת בעל הרישיון שאמור לתת לו ודאות עסקית וכלכלית. המצב היום לגבי חברת נתיבי גז הוא שהכללים שכביכול קבועים ברישיון, יש שלוש אמירות מאוד כלליות לגבי זה שהתעריפים ייקבעו בתוך שיקולים כאלה, משהו מאוד מאוד כללי, ובפועל רשות הגז או המועצה הם אלה שגם קובעים את הכללים. המצב היום הוא שאותו גוף שאמור לקבוע את התעריפים בהתאם לכללים שהם בסמכות השר, בעצם קובע גם את הכללים וגם את התעריפים בהתאם לאותם כללים שהוא קבע, מה שמקנה לו שיקול דעת.

לא הבנתי. קביעת הכללים היום היא בסמכות השר?

הם אמורים להיות חלק מהרישיון.

איפה זה קבוע בחוק שהשר צריך לקבוע ולא הרשות? את טוענת שהרשות בעצם חורגת מסמכותה?

נכון. זו הטענה שלנו. אנחנו הבאנו את זה בפני שר התשתיות בגדר אותו מאבק. זה חלק מחילוקי הדעות. לחברת נתיבי גז יש קושי אמיתי עם העניין הזה. אני מבקשת שמשרד התשתיות, שר התשתיות אולי ייקח לתשומת לבו את ההערה הזאת ואולי ייעשה שינוי בזה.

אנחנו ניקח את זה תשומת ליבנו. הכללים אכן נקבעים ברישיון כפי שהיועצת המשפטית של חברת הגז ציינה, והשר בודק את הרישיון לרבות נושא התעריפים שנקבעו לצורך הרישיון. צריך לזכור שמדובר במסמך רחב עם סעיפים רבים שהערבוב בין ההיבטים העסקיים והמשפטיים הוא גבוה, ואין אפשרות לנתק את התעריפים והכללים מהרישיון. תפקיד רשות הגז לקבוע את התעריפים. הנושא של הכללים עצמם, זה נושא של מדיניות שזה כמובן באופן טבעי בסמכותו של השר. לא רק שאנחנו לא רואים סתירה בין השניים אלא שאנחנו איננו רואים שום דרך אחרת שהדברים ייעשו, וזו הדרך הנכונה. אלה לא מילים סתם. לאחרונה יש דוגמה לדבר הזה וההליכים בוצעו בהתאם לכך. רואים את התעריפים, השר עבר על זה, כך זה נכתב ברישיון, היינו מאוד מעורבים בהליך הזה, כל אחד תרם את חלקו והדבר נעשה לדעתי בצורה הטובה ביותר. אני לא חושב שצריך לשנות ולעשות שינוי כלשהו.

אני רוצה להוסיף על דבריו של המנכ"ל. חברה ממשלתית בבעלות המדינה, גוף מפוקח, בא ובעצם כאילו מקיים מאבק מול המפקח שלו ומול המדינה, ועוד מבקש את עזרת הכנסת בסיוע במאבק שלו כנגד הבעלים שלו וכנגד הגוף המפקח עליו. זו תופעה מאוד משונה. הפרשנות המשפטית שלנו כמו שהצגנו אותה קודם היא שהכללים נקבעים ברישיון, אבל גם לפי הנוסח שקבוע היום רשות הגז, כשהיא מוסמכת לאשר תעריפים הוא מוסמכת להפעיל שיקול דעת ולהיפך, היא חייבת להפעיל את שיקול הדעת שלה בהתאם להנחיות פנימיות שהיא קובעת לעצמה ולא באופן שרירותי. לכן היא קובעת הנחיות שעולות בקנה אחד עם מה שקבוע ברישיון במסגרת הכללים, וכך פעלנו עד היום.

הדברים ברורים.

חברת נתיבי גז היא אמנם חברה ממשלתית אבל אני רוצה להזכיר שזו חברה שאמורה לפעול לפי שיקולים עסקיים. כאשר יש סתירה בין הצורה שבה מבוצעת הרגולציה לבין השיקולים העסקיים של החברה, זה לא רק זכותה, אלא זו גם חובתה של החברה, להגיב בנושא הזה בהתאם.


אני לא ארחיב את הדיון על זה, אבל אני רוצה לציין עוד נקודה. אני חושבת שלצטט ברישיון את המובן מאליו שנזכר בחוק, לדוגמה, שהתעריפים ייקבעו באופן שיקדם את מטרות החוק, זה לא לקבוע כללים ברישיון.

מערכת ההולכה הולכת להיות המונופול הטבעי היחידי שכנראה יהיה בשוק הגז. אם המחירים של ההולכה יהיו גבוהים מדיי, בסופו של דבר אף אחד לא יוכל לקנות את הגז. לרגולאטור יש תפקיד מאוד מאוד חשוב והוא לפקח ולקבוע.

הנושא של היחס בין הכללים שיקבע השר ברישיון לבין הסמכות של המועצה לקבוע את התעריף, הוא לא פשוט. יש חילוקי דעות בין משרד התשתיות למשרד האוצר. אנחנו חושבים שבמסגרת הכללים, ואני אתן דוגמה קיצונית, השר לא יכול לקבוע שהכלל הוא שהתעריף יהיה שני שקלים כי זה כמובן עומד בסתירה. לכן יש איזשהו יחס ביניהם. לדעתנו כל מה שבאמת משפיע השפעה ישירה על התעריף, אין סמכות לקבוע כללים.

מכל מקום, חילוקי הדעות, אם יהיה צורך, יגיעו להכרעת היועץ המשפטי לממשלה ולא לכנסת.

זה עבר בכל משרדי הממשלה כאשר הפירוש הוא שבהחלט הסמכות לקבוע כללים ברישיון היא לא סמכות ריקה מתוקף אלא היא סמכות לקבוע כללים שישפיעו על קביעת התעריפים.

יצא מכרז לאזור ראשון שבו יש גז טבעי. כלומר, האזור הראשון שמתחבר גם למערכות הולכה ומי שמתחבר ללחץ גבוה הוא אזור אשדוד-אשקלון, ועכשיו נבחר הזכיין. ההליך של בחירת זכיין חלוקה במכרז הוא הליך יוצא דופן ובאמת ייחודי למדינת ישראל, כשעושים את זה בתחרות פתוחה. אין דוגמאות של משקי גז טבעי בתחילת דרכם שמערכות חלוקה – הייתה כוונה גם של מערכת הולכה – יינתנו לזכיין במכרז במערכת שכל אחד יכול להעביר גז בתוך המערכת שהזכיין יבנה. לכן אנחנו הוצאנו רק מכרז אחד, כי רצינו בין היתר לראות שאנחנו אכן מצליחים ואכן יש התעניינות, ומי שמגיש את ההצעות נותן אותן בתנאים סבירים לצרכנים.


אני יכול לומר בצורה מאוד ברורה שקיבלנו שתי הצעות שהן הצעות ראויות, אחת מהן זכתה כי היא הייתה טובה יותר, ובהתאם להצעות האלה, ובמידה ותיבנה התשתית הזאת - ואני מאמין שהיא תיבנה על-ידי הזכיין הפוטנציאלי – צרכנים יוכלו לרכוש גז טבעי בלחץ נמוך במחירים תחרותיים והתוספת של העלויות על התשתית בגין מערכת החלוקה היא קטנה יחסית למה שמקובל במערכות חלוקה.


לאחר שיש לנו את זה, אנחנו יכולים לצאת במכרזים נוספים ואכן ברבעון הראשון של שנת 2007 אנחנו נצא בשני מכרזים נוספים.

צפון?

צפון יגיע אחרון. מערכת החלוקה בצפון תהיה אחרונה והצפון יקבל גז אחרון.

הממשלה נתנה עדיפות לצפון.

נכון, אבל בבניית מערכת ההולכה יש גם את הדרום. בהתאם להקמת מערכת ההולכה, תוקם אופציית למערכות חלוקה.

אם כך, איפה יהיו שני המכרזים הנוספים?

אחד בנגב והשני במרכז.

מתי צפוי שמערכת ההולכה תסתיים?

מערכת ההולכה לדרום תסתיים בשנת 2007 ולצפון בשנת 2008. יש לוח זמנים מדויק.

קחו את זה לתשומת לבכם את כל הנושא הזה של ההולכה לצפון.

זה קשור לזמינות המאגרים?

זה קשור לזמינות של גז.

ברשותך, עוד שני משפטים בעניין הצפון. זה לא שיש לנו איזושהי העדפה למקומות אחרים. התוכנית הסטטוטורית להקמת מערכת ההולכה בצפון הייתה קשה והיא אושרה רק לפני כחודשיים. ולכן לוח הזמנים הוא כזה כי האישור של מקומות צפופים והתשתיות, ומעבר בתשתיות בסמיכות לתשתיות קיימות מורכב ומסובך יחסית באזור הצפון.

אני מבקש להביא להצבעה את סעיף 60 במלואו. מי בעד? מי נד?

סעיף 60 עם התיקון שהוצע – אושר פה אחד

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40