PAGE
22
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

18.12.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כ"ז כסלו, תשס"ז (18 בדצמבר 2006), שעה: 12:15

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): עיכובים בביצוע כפר תיירותי בג'סר אלזרקא

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

נאדיה חילו

חנא סוויד

שר התיירות, יצחק הרצוג

זידאן כעביה, יועץ השר לענייני ערבים, משרד התיירות

גדי נהיר, החברה הממשלתית לתיירות, משרד התיירות

חנה קורן, אחראית על תיירות כפרית, משרד התיירות

אילנה שפרן, מרכזת הוועדה לשמירה על חופים, משרד הפנים

אילנה הורנשטיין, מנהלת תחום תיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עבאדי חוסאם, משרד התשתיות

מוראד עמאש, ראש מועצה מקומית ג'סר אלזרקא

יעקוב גורבאן, מהנדס מועצה מקומית ג'סר אלזרקא

שי רגב, מתכנן מחוז חיפה, מנהל מקרקעי ישראל

ענת יציב, מנהלת אגף מקרקעין, רשות הטבע והגנים

חנה ארליך, מהנדסת הוועדה המרחבית לתכנון ובניה, שומרון

אורי טל, מרכז מחקר ומידע, הכנסת

יפה שפירא

דרורה רשף

עיכובים בביצוע כפר תיירותי בג'סר אלזרקא

צהרים טובים לכולם. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון בהצעה לסדר, דיון מהיר שהגיע אלינו והיה אמור להתקיים לפני מספר חודשים. נענינו לפניית שר התיירות, השר הרצוג, כדי שילמד, קודם כל, את הנושא ושיכין את הנושא כמו שצריך. על כן אני חושב שהדחייה היתה לטובה. המציע, חבר הכנסת זחאלקה, גם הוא בירך על הנושא של הדחייה, כדי שיהיה לנו נושא יותר מוכן לדיון הזה.


נמצאים כאן אתנו, כמובן, ראש המועצה ג'סר אלזרקא ומוזמנים נוספים.

אני ממנהלת הביוב. יעקב צמח מתנצל שהוא לא יכול היה להגיע, אני במקומו.

היינו מעדיפים שתתלווה אליו לוועדה תקופה מסוימת, כדי שתלמד את הנושא טוב. אדוני, אם אני לא טועה, חדש בתפקיד?

לא. אני שבע שנים בתפקיד, את ג'סר אלזרקא אני מלווה כבר הרבה שנים.

אז איפה היית שבע שנים, לא הגעת אלינו?

עובד.

בתור ראש מועצה אני יכול להעיד שהוא עבד טוב כל הזמן.

כבוד השר, אנחנו שמחים שאתה אתנו, באיחור אבל לטובה. אני מציע שחבר הכנסת זחאלקה, המציע, יפתח, אחריו פתיחה קצרה של השר, אחר כך נאפשר לכל הרוצים לדבר ולבסוף סיכום של השר.

כבוד היושב ראש, אני מאד מודה לך. נעניתי לבקשתו של השר לדחות את הדיון, כי אנחנו באים כאן לא לקלל את החושך אלא כדי להדליק נר.

אני מטפל בנושא הזה כבר משנת 2003, הנושא עלה, דיברתי עם הרבה גורמים, והיתה בעיה של תוכנית המתאר. דיברתי עם השר, שלחתי אליו מכתב, שאילתות, והתשובה היתה שמשרדים אחרים הם האשמים. יש לי מכתב כאן מהשר הקודם, השר פורז. הנושא הזה, מדובר בו הרבה שנים והוא נלעס הרבה.

אני חושב שכל מי שנמצא כאן מכיר את המצב של ג'סר אלזרקא. זה מצב קשה ביותר מבחינה כלכלית חברתית, מצד אחד, מצד שני, יש חלקת חוף שיש בה פוטנציאל אדיר לפיתוח כלכלי. זה מקום מקסים מבחינת מיקום שלו, זה מיקום מעולה בארץ, יש שם עתיקות, יש שם חוף דייגים ציורי, הכל יש שם. היו תוכניות, היה רצון לעשות משהו וזה לא נעשה.

טוב שכל הגורמים נמצאים כאן, כי היתה לי בעיה, כבוד היושב ראש, שכל פעם שפניתי לגורם אחד, הוא שלח אותי לגורם אחר. פנינו לשר הפנים – לאיכות הסביבה. פנינו לחקלאות – אמרו תיירות. יש בעיות של הדייגים שם, אני לא רוצה עכשיו לפרט – זו לא ישיבה בנושא החקלאות. היו תזוזות קלות בחוף, שמו שתי מנורות חוף, ועכשיו אני מבין שהחברה הממשלתית לתיירות נתנה תקצוב לסלילת דרך לחוף המאושר.

זה לא החברה הממשלתית לתיירות, זה שר התיירות נתן תקצוב והחברה הממשלתית לתיירות מבצעת. היא מקבלת מאתנו את ההנחיה.

ברור. זה כאילו שאמרתי משרד התיירות, אבל זה ספציפית מי שעשה את אזה. כמובן, אנחנו מברכים את שר התיירות על היוזמה והעזרה שלו בנושא החוף, אבל אני חושב שיש כאן מקום לטפל בתוכנית. התוכניות מוכנות, היו עיכובים בוועדות התכנון, יש עיכובים בירוקרטים, צריך להסיר אותם, ואני חושב שדחיפה ממשרד התיירות ומשרד החקלאות ומשרדים אחרים יכולה לדחוף את התוכנית הזאת קדימה. זה יהווה ברכה. אני מעריך את הפוטנציאל התיירותי ופוטנציאל הבילוי בחוף – אני חושב שכל מי שיעשה בדיקת כדאיות כלכלית וכדאיות פיתוח, זה מובן מאליו. יש עורף גדול מאד של יישובים בסביבה לעניינים תיירותיים ואני בטוח שזה ימשוך גם תיירים מחו"ל. בישוב ביקרו גם משלחות מחוץ לארץ, וחלק מהם, כולל ראש עיריית ניו-קאסל, הביעו נכונות לתרום לפיתוח המקום. אז אנחנו רוצים לשמוע בשורות, אני מקווה. אני רואה שהשר נמצא כאן, וזה סימן לאופטימיות. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת זחאלקה. כפי שהצעתי, שר התיירות יפתח בקצרה ואחר כך נעבור לשאר המשרדים. אני רק רוצה לומר בהזדמנות זו: קודם כל, אנחנו רואים שהשר נענה ובא לדיון בוועדת הפנים, אולי בניגוד לדיון הקודם – ראש עיריית ירושלים הרבה יותר עסוק, כנראה, לצערי הרב. בכל פעם שהוועדה פונה לשר התיירות בנושאים שונים ומגוונים, אנחנו לא רק נענים בטיפול אלא גם בנוכחות בוועדה, ואת מה שהוא עושה במשרדו, כפי שאמר חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו רואים מעדות קרובה. בבקשה.

בוקר טוב לכולכם. עניין ג'סר אלזרקא חשוב לי כבר הרבה שנים באופן אישי. אני מסכים עם העמדה של המציע. ג'סר אלזרקא סובל מכמה בעיות. הוא כלוא בתוך אזור שתחום בכביש 2, מצפונו ומדרומו יישובים מבוססים, רמה סוציו-אקונומית נמוכה – נמצא פה ראש המועצה, אנחנו נפגשים הרבה – ועוד בהיותי שר השיכון ראיתי צורך לנסות ולשדרג את כל האזור של ג'סר אלזרקא.

איזה מנוף יכול להיות למקום? יכול להיות לו החוף. החוף הזה הוא חוף שאם מסתכלים קצת צפונה וקצת דרומה, שווה המון כסף, ואין סיבה שהוא לא יהפוך מנוף כלכלי. ואכן, בתקופתי כשר השיכון רציתי ליזום שם תוכנית פינוי-בינוי. היות שחלק מהאזור הוא צפוף מאד, אם אתה משנה את אופיו ובונה שם מתחמים חדשים, כל האזור יכול להתפתח. זה לא הסתייע. יש בעיות בתוך היישוב עצמו שאי אפשר להתעלם מהן, גם טענות על זכויות קרקע בין משפחות, גם נושא של מעמד הדייגים באתר עצמו, דברים הרבה יותר מסובכים ממה שנראה על פניו, והם מוכרים לנו בכל קהילה ובכל יישוב בארץ.

בתור שר התיירות, מהיום הראשון – ויש לי סיכום דיון על זה עם שר האוצר. בפגישה הראשונה שלי עם שר האוצר אמרתי: אני מבקש בקשה מיוחדת, לשדרג את ג'סר אלזרקא. למה? כי באמת, כמו שתיארת, זה חוף ציורי, כפר דייגים בן 150 שנה, אתר שיש לו פוטנציאל יוצא דופן, והוא יכול להתאים לא רק לכלל המדינה, אלא גם למגזר הערבי בתור חוף מפותח. החברה הממשלתית לתיירות פיתחה בזמנו אתרים בג'סר אלזרקא וגם את החוף, והשנה אישרנו עוד מענק – שנכנס לעבודה ויסתיים בפברואר 2007 – של שדרוג החוף. אבל – ואת זה אני אשמע פה את המשתתפים ואחר כך אפרט לכם מה אנחנו עושים בפועל כדי לקדם את זה – לג'סר יש מספר דברים שמבחינת משרד התיירות הם מאד חשובים: הגישה לשמורת נחל תנינים – שדרך אגב, יש שיתוף פעולה בעניין זה של רשות הטבע והגנים עם המועצה – פרויקט דרך המים העתיקה, שאני אפרט אחר כך שאנחנו הולכים להרים אותו כפרויקט מאד מרכזי בפיתוח התשתיות בארץ – מעגן הדיג המיוחד והציורי שעליו דיברנו, חוף הים, וכמובן השלמה ותיקון בתוכנית המתאר הארצית – בטח ראש המועצה ואנשי משרד הפנים ידברו על כך.

אז בכוונתי – נפרט בסיכום צעדים נוספים שאנחנו נוקטים – לעשות סיור מאד גדול בתחילת פברואר יחד עם שר החקלאות, ראש מנהל מקרקעי ישראל וגורמים נוספים שיוזמנו, כדי לסכם את תוכנית הפעולה ל-2007. אבל קודם אני אשמע את המשתתפים, איש איש בתחומו, ואז אני אסכם את הכוונות הטובות שלנו לגבי שינוי החזות התיירותית של ג'סר אלזרקא ושינוי איכות החיים של התושבים. אני אציין שנמצאים אתנו כאן גדי נהיר מהחברה הממשלתית לתיירות, חנה קורן שאחראית על כל נושא הפיתוח במגזר הכפרי ותחום פיתוח התשתיות גם במגזר הערבי, אצלנו, ויועצי ויד ימיני זידאן כעביה. תודה.

הרכב מלא.

אני לדיונים שלך מתייחס ברצינות, אדוני יושב ראש הוועדה.

תודה. תודה רבה.


אדוני ראש המועצה רוצה לפתוח או רוצה לשמוע את משרדי הממשלה?

לא, אני אפתח. אני מברך על הישיבה הזאת, על הדיון הדחוף, ומודה לחבר הכנסת זחאלקה שביקש אותו, וגם מעריך את השר הרצוג שנרתם לטובת היישוב ג'סר אלזרקא ואנחנו בפגישות מתמידות אתו בנושא קידום היישוב מבחינה תיירותית.

היישוב ג'סר אלזרקא פועל באורח שיטתי, ומתוכנן לקראת פיתוח מקור תעסוקתי וכלכלי, הקמת כפר תיירותי עם מיטב המתכננים והיועצים. הבעיה הרצינית בישוב היא חוסר מקור כלכלי ופרנסה לתושבים. כידוע, ביישוב אבטלה עמוקה, חסרים שטחים פנויים להקמת תעסוקה או חקלאות. האחוז המדווח ללשכת התעסוקה הוא 4.9, וזה לא מייצג את המציאות והאמת.

ג'סר אלזרקא הוא היישוב הערבי היחיד עם נגישות לחוף הים, גורם שיכול ליצור פוטנציאל מהותי לשינוי הכפר ומנוף כלכלי. אנחנו מאמינים שהמשיח של האזור הזה הוא כפר תיירותי לחוף הים. אנחנו פועלים בתיאום מלא עם רשות הגנים הלאומיים ומנהל מקרקעי ישראל. הם שותפים מלאים לכל הבקשות שלנו ואותה מטרה שיש לנו, לקדם את החוף שם, גם הם שותפים מלאים לה אתנו. ובטוח שגם החברה הממשלתית לתיירות – נמצאים פה גם גדי נהיר וחנה קורן, שגם הם הולכים אתנו יחד בנושא הקידום. אנו גם פועלים לתיאום עם הרשות המקומית השכנה שהיא מועצה אזורית חוף הכרמל. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר תמך בחום גם כרמל סלע, ראש המועצה האזורית בקידום התוכנית. הוא מאמין בפוטנציאל התיירותי האדיר בפיתוח היישוב.

הפרויקט מורכב מארבע אטרקציות של נופש ותיירות. אני מזכיר אותן:

1. חוף רחצה מוכרז מזה 11 שנה. מופעל בכוח משרד הפנים ובתיאום אתו. יש להעשירו בסוכות צל ולהוסיף תשתיות קרקעיות כגון: ביוב מרכזי, הרחבת החניון. מיותר לציין שהחוף משמש את המגזר הערבי וגם את האוכלוסייה היהודית.

2. מעגן הדייג, שקיים מעל 100 שנה. יש לשקמו בהתאם לתוכנית שהכינה המועצה המקומית במימון ובשיתוף החברה הממשלתית לתיירות - - -

ומשרד התיירות.

כן. שלושים משפחות מתפרנסות מהדייג, נדרש להחליף את ביתני הציוד, להקים קיר-ים, אגף שירותים, הרחבת והעמקת המעגנה, הגבהת ריף הסלעים כהגנה מהגלים וביצוע תשתיות תת קרקעיות.

כמה דייגים?

שלושים משפחות, והמספר הולך וגדל. כי לאנשים אין לאן ללכת. זו הפרנסה היחידה שלהם.

והם מסכימים למה שאדוני מציע?

כן. בטח.

על התוכניות? יש על זה ויכוחים.

זו הבקשה שלהם.

על חלק מהפיתוח היתה להם התנגדות. אתה יודע.

טוב.

3. תל התנינים, שהיא נקודת תצפית של 360 מעלות, כולל שרידי ארכיאולוגיה מעניינים מאד מעל התל. זה קרוב מאד למעגן הדייג.


4. הרחבת שמורת נחל תנינים – התוכנית נותנת מענה גם להרחבת שמורת הנחל.

ביקשנו גם בקשה לשינוי ייעוד מחקלאות למגורים ליד רצועת נחל תנינים, כדי שנבנה חזית מסחרית לתושבים שם.

ואיפה זה עומד?

הוגשה בקשה לוועדה המקומית.

הטיפול בנושא נמשך מעל 13 שנים. אני אבקש מכבוד חברי הוועדה לפעול ולשים קץ לסחבת הנוראית, ולאפשר לנו לפעול לטובת הציבור בכלל ולרווחת התושבים בפרט. הממשלה ואנשי האוצר נוהגים לדבר על צורך במתן חכה ואפשרות לתעסוקה ופרנסה, ולא לעסוק בחלוקת דגים. אצלנו החכה היא הטלת משמעת. המועצה מגייסת תקציבים לשיפור מעגן הדייג והכשרת החוף. אני מבקש שכולנו ביחד נרים את כפר התיירות, ויש לנו שיתוף מלא עם רשות הגנים, עם מנהל מקרקעי ישראל, כל הגופים הרלוונטיים לעניין הזה, וזה חייב תמיכה ממשלתית כזאת פעם אחת, כדי לקדם את זה. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה. משרד הפנים, בבקשה.

אני מרכזת את הולחוף - הוועדה לשמירה על הסביבה החופית - אבל ביקשו ממני גם מהוועדה המחוזית חיפה לייצג אותם.

הולחוף נולד בשולחן הזה.

נולד, גדל והתפתח.

אני חושבת ששיתוף הפעולה הוא גם עם ממשרד הפנים בסופו של דבר. אנחנו גם רואים את התוכנית מאד חשובה ומאד חיובית. התוכנית יש לה שלבים. בשלב הראשון היתה תוכנית אחת כוללת שכללה גם את כפרי הנופש וגם את חוף הים, ורק מכיוון שרצו להקל על מלאכת האישור, החליטו לפצל את התוכנית הזאת לשני חלקים. החלק היותר קשה שמהווה שינוי לתוכניות מתאר ארציות החליטו לפתור אותו בתוכנית אחת, והחלק שראו שמתקדם יותר מהר, החלק של החוף, החליטו לקדם אותו בנפרד. ובאמת התוכנית הזאת לחוף הים הגיעה בשבוע שעבר לולחוף אחרי שהוועדה המחוזית חיפה החליטה להפעיל את התוכנית. יש כמה שלבים שמחויבים על ידי החוק, אותו חוק שקבע את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית, שצריכים גם להיות נדונים בה.

אני חייבת להגיד שהתוכנית הזאת, למרות שאנחנו באמת חושבים שהיא תוכנית חשובה וצריך לקדם אותה, יש פעמים שהיא סותרת תוכניות קיימות, וצריך לפתור את הבעיות האלה. צריך לקבל הקלות מתוכנית החופים, מתוכנית שמורות הטבע, מתוכנית היערות. יש עוד עבודה בדרך, אבל אנחנו בהחלט מקדמים אותה, ואנחנו מקווים שהיא באמת תגיע בקרוב לסיומה, לפחות התוכנית לחוף הים.

איזה תוכניות קיימות יש שהיא סותרת אותן?

תמ"א 13, החופים - - -

תמ"א – למה הסתירה?

הסתירה היא מכיוון שהמעגן שמצוין בתוכנית של החופים לא מצוין בתמ"א 13. היא לא קבעה שם מעגן. תוספת של מעגן לתוכנית החופים היא – אין מה לעשות – שינוי תמ"א.

מה זה אומר, מעגן?

התוכנית קובעת שבונים שובר גלים בתוך הים – אמנם הוא לא גדול, אבל יוצרים מעין נמל קטן לסירות. מעגן.

מתי אושרה התמ"א?

תמ"א 13 לחופים אושרה בשנת 1983.

ג'סר אלזרקא היה קיים לפני 1983.

הכפר קיים שנים. ככפר דייגים.

זה נכון, אבל יש סימונים של מקומות שהתמ"א חשבה שצריך להיות שם מעגן. יש מעגן טבעי אבל אין מעגן בנוי בכפר.

אז למה התמ"א לא התחשבה במצב קיים?

אני לא יודעת מה היה ב-1983.

אבל את לא יכולה היום לבוא ולהגיד שג'סר אלזרקא צריכה להתאים את עצמה לתמ"א. התמ"א צריכה להתאים את עצמה לג'סר אלזרקא.

לא. צריך לתקן את התוכנית, פשוט.

לא. מה שאני אומרת זה שצריך לעשות שינוי לתמ"א 13.

וכמה זמן זה ייקח? בינתיים צריך לפתח את המקום הזה.

נכון. אז יש כל מיני דברים שהעלינו. בין היתר, בהתחלה, לא לבנות מעגן על מנת שלא נצטרך את השינוי הזה, אלא לפתח את כפר הדייגים עם המעגן הקיים. אני אומרת: התוכנית הזאת, כמה שהיא ראויה, יש לה קשיים בדרך שנובעים מזה שיש תוכניות שאושרו על ידי הממשלה וקורים דברים אחרים בדרך. אז בסדר, צריך להתמודד עם זה. אני לא אומרת שאי אפשר.

להתמודד עם זה צריך. בינתיים, קו העוני עולה.

אז אני אומרת: מה שאפשר לפתח כרגע, אנחנו מציעים לפתח כרגע, ומה שצריך לעשות בו שינויים כמו לבנות את המעגן – יכול להיות שנבנה את המעגן בשלב הבא.

החלק השני של התוכנית, שהוא לכפרי הנופש, אמנם היו דיונים עם הוועדה המחוזית חיפה והוגשו הפרקים הראשונים לתסקיר, אבל עדיין בעצם התוכנית לא הוגשה לוועדה המחוזית, כולל הפרקים הסופיים של התסקיר. ולכן, למרות שרוצים לדון בה, אי אפשר לדון בה כל עוד היא לא מוגשת.

מי צריך להגיש את זה?

היזם של התוכנית. אני לא יודעת אם זה מנהל מקרקעי ישראל - - -

יש שם קרקע מנהל.

אני מהנדסת ועדה מחוזית שומרון. היה דיון בוועדה המחוזית, אין החלטה להפקיד, יש החלטה עקרונית לתמוך, עם רשימה של תנאים.

מה ההבדל בין החלטה עקרונית לתמוך לבין הפקדה?

הפקדה זה אומר שממלאים תנאים, ואחר כך כבר יש את הפרסום להפקדה להתנגדויות. זאת החלטה שלפיה עדיין אי אפשר להפקיד.

נכון, כי צריך למלא את התנאים.

גבירתי אמורה לייצג את הוועדה המחוזית?

כן.

למה יש החלטה לתמוך במקום החלטה להפקדה?

כשמגישים תוכנית ויש תסקיר, יש פרקים ראשוניים שבוחנים חלופות. במקרה הזה, חלופות איך בונים, האם כך או אחרת. הגיעו להסכמה על איך בונים.

מי הגיע להסכמה?

הוועדה המחוזית עם הוועדה המקומית והיזמים, אומרים: אוקי, לכיוון הזה אנחנו מסכימים. עדיין צריך לעשות את ההשלמות הנדרשות לתסקיר. יש תסקיר שהוא חייב להיות עם הגשת התוכנית. התסקיר הזה עדיין לא שלם – חסרים בו פרקים ג' ד' ה' – ועדיין המסמכים של התוכנית לא חזרו לוועדה המחוזית.

ומי עובד על התסקיר? המועצה?

לא. מנהל מקרקעי ישראל.

מי כאן נציג המנהל?

אני.

אני מדברת על החלק של אורך החוף, של כפרי הנופש.

יש סיכוי שהמנהל ישלב ידיים עם הוועדה המחוזית שומרון ויכין את התסקירים ויעביר אותם לוועדה המחוזית, בעזרת ה'?

הייתי שמח לתלות לכם פה מפה.

אתה יכול לתלות.

אפשר. יכולת לבקש, זה נורא פשוט.

עדיף מראה עיניים ממשמע אוזניים.

קודם כל, כדי שנבין על מה מדובר: זה ג'סר, זה נחל תנינים פה, מצפון, מדרום אנחנו רואים את קיסריה, שכונת הווילות. שני המתחמים שאנחנו מדברים עליהם הם כפר הדייגים, והמתחם שאנחנו קוראים לו: התוכנית של המנהל. אז כל המתחמים הם פה, נמצאים בתחום הקו הכחול. פה זה בקנה מידה יותר גדול, ופה תבינו למה אנחנו נמצאים בוועדה בכלל.

אתם נמצאים בוועדה כי אתם עובדים לאט.

או. אז רק להסביר למה. השטח הצהוב הגדול, זה השטח שמיועד לשמורת טבע לפי תמ"א 8 שהזכירו אותה לפני. השטח הירוק מיועד לייעור לפי תמ"א 22. פה יש את שמורת טבע נחל תנינים, שהיא בתמ"א 8. עכשיו אתם רואים שכל השטחים האלה במרכז התוכניות.

תראה לנו איפה כפר הדייגים, בבקשה?

כפר הדייגים הוא פה.

איפה המעגן אמור להיות?

ממש מול כפר הדייגים.

ממש מול. תמ"א 35 שנותנת לנו את הרקע פה, מגדילה עוד יותר, כנראה, את שמורת נחל תנינים, ואז הוא נכנס ממש לתחום התוכנית שלנו. עכשיו, כמו שאמר בתחילת הדברים חבר הכנסת זחאלקה, השטח הזה מאד מתאים לתיירות, כי יש פה ערכי טבע מאד מאד מיוחדים. עכשיו, יש פה קונפליקט. מצד אחד אתה רוצה לעשות פיתוח, לבנות, מצד שני אתה רוצה לשמור את ערכי הטבע, כדי שימשכו תיירים. ועל זה אנחנו בדיוק יושבים. האיזון העדין הזה בין הפיתוח לשימור, הוא משחק הפינג-פונג.

אז איפה זה עומד? מתי גומרים את האיזון הזה?

תסקיר איכות הסביבה - - -

אתה רוצה כמה מקומות שעושים את האיזון הזה?

אנחנו מטפלים בעשרות נקודות כאלה, ג'מאל. היום מאד מקפידים על זה.

היום זה מאד רגיש. תסקיר השפעת הסביבה שעכשיו הזכירו אותו - - -

מתי יסתיים התסקיר? איפה זה עומד?

נשארו כמה פרקים להשלמה לפי דרישת המשרד לאיכות הסביבה. היה תסקיר ראשוני. תכף אני אגע בכל הפרטים האלה.

כמה זמן בדרך כלל תסקיר כזה לוקח?

תלוי בדרישות של המשרד לאיכות הסביבה.

הדרישות משתנות ממקום למקום?

כן.

זה לוקח חודשים.

זה לוקח חודשים? כמה? שלושה, שישה, שנה, שנתיים, שלוש?

לא, לא. פחות.

לדעתי זה לוקח חודשים. אני לא מכירה את התסקיר ספציפית במקום הזה, אבל כיוון שזה אזור כל כך רגיש, אני מניחה ששאלו שם הרבה שאלות.

האם אפשר להאיץ את זה? אנחנו כאן נבדוק את זה, אבל תבדקי גם את.

אני בבוקר מוקדם, בימים רגילים – מכירים את החוף בין שדות ים לתחנת הכוח?

כן.

אני הולך שם. בדרך כלל יש 4.5 ק"מ הליכה שם. גם הוא חוף רגיש.

נכון.

יש סיכוי שאנחנו גם ניקח - - -

- - -

התחושה היא שגוררים את זה הרבה יותר מאשר את החוף השני.

אתם יודעים, אני מכיר את החוף הזה שאני מספר לכם עליו 21 שנה. קמו עליו בינתיים לא רק מרכז ימי, בתי קפה ומסעדות, ועכשיו גם אולם חתונות מהטובים והיקרים בארץ, מזכוכית. אני התחלתי ללכת שם בסוף מאי, כשראיתי את ההתחלה, בספטמבר כבר הייתי שם בחתונה.

טוב. עכשיו, מה אומר אדוני מהמנהל על זה?

אני יכול להוסיף שאלה, בבקשה? אדוני, אני רוצה לשאול אותך: אתה הזכרת כאן 4 תוכניות תמ"א. אתם, הצוות הטכני. תמ"א 13, תמ"א 8, תמ"א 22 ותמ"א 35. עכשיו, אני מבקש שאלה - - -

רואים שהיית ראש מועצה.

בהערכה סבירה, לא בשביל להעביר דברים כאן: כמה זמן אתה חושב צריך כדי לשנות את ארבע התמ"אות האלו? ותן זמן – יתחשבנו אתך פה.

זאת שאלת מיליון דולר.

אני יכול להגיד לראש המועצה שהנכד שלו יראה משהו.

אתה, איך להגיד, הקדמת תרופה למכה. כי אני רציתי לדבר על העתיד - - -

אני לא מבין על מה אתם מדברים.

כי אני רציתי לדבר על העתיד ולהגיד - - -

אני רציתי דווקא להגיד לשר שאם הוא יכול לעשות בלי היתרים ובלי שינויי תוכניות, שיעשה. ולא – הוא לא יעשה.

את כפר הדייגים אני יכול לפתח בלי קשר לזה, כי הכפר קיים. מה זה קשור? זה חלק מהתוכנית.

אני לא בטוח אם משרד הפנים יסכים.

אנחנו נעבוד עם משרד הפנים.

לפי התגובה, אני רואה שלא.

אפשר לדבר על העתיד? חבר הכנסת חנא סוויד צודק מאד בקשר לעתיד, והעתיד צופן הרבה יותר קשיים ממה שהיו בעבר. יש לנו את המעבר מכשולים הזה של התמ"אות והבעיה הכי גדולה שצפויה לנו זאת בעיית הנגישות, בכלל. איך אנחנו מגיעים לשטח הזה? כדי להגיע לפה אנחנו צריכים להעביר כביש שיעבור דרך הכפר, דרך קרקעות פרטיות. ואנחנו כבר יודעים מהמועצה היום שיש בעיה עם הפקעות, ואנחנו עדיין לא יודעים איך נתמודד עם זה.

מה רמת הנגישות היום לחוף? הדרום היא או מדרום או מצפון.

הנגישות – מצפון אלה קרקעות פרטיות. המועצה טוענת שיש לה קשיים עם הפקעות. אנחנו רואים כבר היום, כשאנחנו נדרשים לתת שטחים שמיועדים למגורים למחוסרי הקרקע בכפר, המועצה מבקשת להסב אותם לקרקעות ציבוריות, כיוון שהיא לא מסוגלת להפקיע אותן.

אני רמזתי לזה בנושא של פינוי-בינוי. אני יודע שהבעיה הפנימית של הבעלויות בכפר הזה מעכבת כל אפשרות של פיתוח וזו בעיה של פרנסי הכפר, אם הם מסוגלים להתמודד אתה. אני לא יודע.

בדיוק.

אני חושב שצריך להוסיף לזה עוד בעיה. שיש לך 12,000 תושבים שיושבים על 1,000 דונם. זו הבעיה העיקרית.

בסדר, אז בפינוי-בינוי רצינו להוסיף עוד.

כמה אפשר להוסיף באלף דונם? כמה?

אתה יכול להרחיב, עוד הרבה.

כמה? איפה? אם בקטע הזה – אני מכיר את הנושא הזה על בוריו, דרך אגב. ולא מידיעה כללית. אם בקטע הזה מדברים על 4 תמ"אות. הוא לא הזכיר לך עוד את התמ"מ 6 ואת השמורה שמצד צפון ואת המכשול מחול.

טוב, אתה לא צריך לדכא לגמרי את ראש המועצה. בוא ניתן לו קצת אופטימיות.

תראה, אני חושב שהוא צריך לדעת מול מה הוא עומד. אולי הוא צריך לפתח עוד יכולות.

אני ציינתי משהו בוועדת הולחוף, שאם לא יתנו קידום לתוכניות האלו בתוך השנתיים האלו, האנשים עצמם יפלשו לשם ויעשו מה שבא להם.

לא, חס וחלילה.

עוד בקשה קטנה. דיברו פה הרבה על תיירות. חבר הכנסת זחאלקה דיבר, משרד התיירות דיבר, שר התיירות דיבר. אבל כמו שאמר חבר הכנסת חנא סוויד, יש בעיית מגורים, וזה עולה כל הזמן בדיונים מול המועצה, שאמנם זה טוב ויפה תיירות, אבל אנשים צריכים לגור פה. והמינון בין התיירות לבין המגורים עולה על השולחן כל הזמן.

אבל יש לך את התוכנית של ה-60 דונם. זה לא למגורים? איפה היא עומדת?

זה למגורים.

אז קודם כל כדאי שתסביר שיש תוכנית של המנהל ל-60 דונם, ממשרד השיכון, לפתח בה מגורים. איפה עומדת התוכנית?

יש מגרש אחד של 60 יחידות. לא 60 דונם. 60 יחידות.

איפה ה-60 יחידות? מה עם זה?

יש ויכוחים על הבינוי. אני מקווה שיימצא לזה פתרון. משרד השיכון הולך על המינימום ואנחנו חושבים שלא צריך ללכת על המינימום.

איפה? זה אצל צביה אפרתי?

אבל זה דווקא לא בעיה. את זה אפשר מחר בבוקר להוציא.

נכון. זה ישחרר קצת לחץ ביישוב.

עדיין המועצה מבקשת עוד מגורים, וכמו שאמרתי, אחד הנושאים שעולים וחוזרים זה היחסיות בין מידת ההפרשה לתיירות לבין מידת ההפרשה למגורים, וזה נושא שבקונפליקט מול משרד התיירות, מול הוועדה המחוזית, מול המשרד לאיכות הסביבה והמועצה כמובן, שאנחנו רוצים גם לרצות אותה, בעיקר. אבל יש אילוצים מלמעלה, עם כל התמ"אות. 13, תיירות, כל הנושאים האלה.

תודה רבה. נציגי המנהל אמרו את שלהם, נציגי משרד הפנים אמרו את שלהם. מנהלת הביוב רוצה לומר משהו?

כן. בסך הכל אנחנו בשנים האחרונות סידרנו את מירב התשתיות בתוך היישוב, יש את השלד הראשי שמזרים את השפכים לקצה במרכז חדרה. בתוכנית הזאת מדובר שם להקים שתי תחנות שאיבה קטנות וקווי סניקה. התוכניות כבר היו אצלנו, אושרו, אנחנו מדברים על תקציב של כמיליון ו-600,000 שקל, וזה נמצא בתוכנית העבודה שלנו לשנת העבודה 2007-8. ברגע שתהיה התקדמות, אנחנו יוצאים לעבודה.

מה ההשקעה שלכם?

חמישים אחוז מענק חמישים אחוז הלוואה.

רשות הטבע והגנים.

הרשות רואה חשיבות מאד גדולה בפיתוח של ג'סר. היא עושה ככל שביכולתה לעזור ולתמוך. גם מערך הכניסה לשמורת טבע נחל תנינים הוא בכוונה מדרום, מתחום היישוב, למרות שהיו עלינו לחצים מאד גדולים שמערך הכניסה יהיה מצפון. אנחנו ביקשנו שהוא יהיה מדרום, מתוך היישוב. עשינו גם פיתוח לפני מספר שנים בשטח של נחל תנינים לרווחת התושבים. אנחנו גם נעזרים בתוכנית המערבית של חוף הים ואנחנו עושים ככל שביכולתנו לעזור לקדם אותה. בשנת 1999 היא כבר היתה במועצת גנים, בסוף החודש הזה היא עולה בשנית למועצת גנים, ואנחנו כמובן נתמוך בה שם, ואחרי זה היא תגיע גם שוב ל- - - אחרי שהיא תעבור את המליאה של הולחוף.

לגבי תמ"א 8 – שזה מה שאני יכולה להגיד – זה שלפחות לגבי התוכנית המערבית של חוף הים לא צריכה להיות בעיה, כי תמ"א 8 מייעדת את השטח לגן לאומי וגם התוכנית המפורטת מייעדת את השטח לגן לאומי. זאת הסיבה שהתוכנית הזאת, שהיתה אחת גדולה, פוצלה לשתיים. שלפחות החלק המערבי שהוא יותר פשוט ויותר קל, ומוסכם על רוב המשרדים, יוכל להתקדם מהר. זה לא ממש קרה, אבל אני מקווה שאנחנו רואים את הסוף כרגע ואפשר יהיה לקדם את זה במהירות.

חנה, אני רק מבקש שהנציגים שלנו במועצת גנים וכל אלה, יתמכו בפרויקטים לקידום התוכנית הזאת. תעבירי מסר. לא יודע מי זה.

תודה רבה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בבקשה.

משרד החקלאות למעשה מתייחס לחלק של הדייג כענף חקלאי, כמובן, ובכפר יש 11 דייגים בעלי זכות לעסוק בדייג, מאלה קיבלו רישיון רק ארבעה ב-2006.

סליחה, יש לי שאיפה להיות דייג, אבל עוד לא הצלחתי. מה זאת אומרת יש 11, אבל רק ארבעה קיבלו?

ולנו אמרו שיש 30?

למעשה בכפר יש צורך ברישיון כדי לעסוק בדייג, בגלל הדגה שמידלדלת. וביקשו רישיון בשנה הזאת, ב-2006, רק ארבעה. חלק יכול להיות בגלל זה שהפסיקו לצאת לים לדוג - - -

סליחה. אין להם כסף לשלם אפילו את האגרה. הם לא מכסים את האגרה.

כמה זה האגרה?

250 שקל – אין להם. ונמאס להם, פשוט מאד. המעגנה שם במצב נורא.

למעשה, יש 11 דייגים שיש להם זכות לעסוק בדייג, אבל השנה לא חידשו רובם.

איזה דגים מביאים משם?

יש בורי, פלאמידה.

כל שנה צריך לשלם את האגרה?

אגרת רישיון, כמו כל נושא. אנחנו משלמים על אלף דברים.

מה עושה משרד החקלאות כדי לסייע לדייגים?

למעשה, בין השנים 1994-1996 משרד החקלאות שיפץ את המעגנה. זה עלה חצי מיליון שקל. השיפוץ כלל העמקת נתיב השיט, העמקת המעגנה, הצבת אורות ניווט הן בכניסה למעגנה והן אורות ורטיקליים, בתחילת 1996 חנך סגן שר החקלאות דאז את המעגן, אבל לצערנו לפני שנתיים חובלו אורות הניווט והם כעת אינם שמישים. דבר נוסף שנעשה זה ב-1996 היה קורס לדייגים והשתתפו בו עשרים משתתפים. זה למעשה מה שעשה משרד החקלאות עד עכשיו.

תודה רבה. מישהו עוד רוצה להגיד משהו?

כן. אני מלווה את היישוב, בחברה הממשלתית לתיירות, תקופה די ארוכה. אנחנו עובדים ביחד.

כמה שנים?

שש שנים. אנחנו מנסים לקדם יחד את התוכניות, ויחד הנושא של התב"ע גם הוא ממומן על ידי משרד התיירות בכל הנוגע לקידום התוכניות.


מה שאני רוצה לציין – יש תוכניות שייקח זמן עד שנקבל את האישורים להן, אבל יש דברים שאפשר לעשות מיידית. ובמידה ויאשרו לנו לקבל תקציבים, אז יש לנו כמה רעיונות שעבדנו עליהם יחד עם המועצה.


דבר ראשון, יש את הנושא יחד עם רשות הטבע והגנים. יש הרבה מאד מבקרים בנחל תנינים, ואנחנו חושבים שהיישוב לא נהנה מספיק מבחינת הכנסה ותעסוקה מהפרויקט הזה, ויש לנו תוכניות לעשות שם דוכנים בהסכמה של רשות הגנים, בשלב זה כעשרה דוכנים, ושיהיה שם גם פארק השלום בכניסה ואם הנושא הזה יתפתח, הוא יוכל לתת פרנסה לעוד כמה משפחות. יש הסכמה, במידה שיהיה לנו תקציב נוכל לפתח את זה מיידית, אין צורך באישורים נוספים.


נושא נוסף – חוף הים. את חוף הים מבקרים די הרבה, וקיבלנו אישור לפתח בכ-300,000 שקל לשנה. אבל יש מקום לפתח את השירותים, לשדרג אותם קצת – אין טעם היום לפתח כי עכשיו חורף, אבל לקראת האביב אני חושב שרצוי לשדרג את השירותים שם ולהוסיף פיתוח, כי 300,000 שקל זה פיתוח מאד חלקי. אנחנו צריכים שם כ-700,000 שקל.

בנוסף לכך, עבדתי עם המועצה, והעליתי גם בפני השר את הרעיון: העיר הזאת מרחוק נראית מאד יפה. כשמתקרבים, היא נראית גרוע מאד. וחשבנו שאפשר לצבוע את העיר, את הבתים, כמו שעושים בארצות אחרות ולקחת את זה כדוגמה, את היישוב הזה, כהתחלה. יש הצעה לשני בתים שכבר עבדנו עליה בהסכמת התושבים. לצבוע שני בתים על יד הכביש הראשי, לשתף את האוכלוסייה בנושא ואולי אחר כך לרתום משרדים אחרים כמו שיקום שכונות במשרד השיכון – והשר גם דיבר על יוזמות אחרות, איך להביא את זה לכלל מימוש.

תודה רבה. כבוד השר.

טוב, אז בואו נעשה קצת סדר לגבי כל ההתיחסות לג'סר. אין ספק שג'סר נמצאת בקטסטרופה תכנונית של חפיפה של כמה תוכניות, זה דבר שמאד מאד מכביד, ראינו את זה מול עינינו. אבל יש דברים שאפשר לעשות למרות המצב המסובך של קידום התוכניות ושינויין.

ראשית, אין ספק שאפשר לתת עידוד נוסף לענף הדגה באזור הזה, לתקן את מה שדרוש תיקון במעגנה, לעשות פיתוח תשתיתי בכפר הדייגים, להפוך את זה למוקד משיכה ולחזק את כל המרקם שקשור לשמורת נחל תנינים וגם רעיונות אחרים שהוזכרו כאן. ב-13 בפברואר מתוכנן ביקור רב משתתפים שאני עומד בראשו, יחד עם שר החקלאות, עם ראש מנהל מקרקעי ישראל. אנחנו נזמין את כל הגורמים הרלוונטיים, פעם אחת ולתמיד – ראש המועצה יודע את זה, הוא אחראי על הכנת סדר היום לביקור הזה – נמצה, סופית, את כל הכשלים שנמצאים באזור הזה, כדי להבין מי אחראי על איזה פתרון של איזה כשל, ומה ניתן לעשות מהר, יחסית.

השיפוצים הקיימים בחוף הם המשך לשיפוצים שעשינו בשנת 2001 ועבודות פיתוח מרשימות שנעשו בדיוק לפני 10 שנים, ואנחנו מתכוונים שהעבודות האלה בפירוש ישדרגו את מצב החוף.

עכשיו, תראו. יש פה אנומליה מסובכת נורא, שהיא דוגמה קלאסית למלכוד שהיישוב נמצא בו. היישוב לא נמצא באזור א', הוא נמצא במרכז הארץ, לכן הוא לא נהנה, גם לא במשרד השיכון, משום עדיפות. קרקע לידו, חצי קילומטר ממנו, שווה מיליון דולר לדונם. כאן היא לא שווה גרוש. יש פה איזושהי אנומליה. כוחות השוק לא מצליחים להיכנס לתוך היישוב. אני מחכה למצוא את היזמים שמוכנים לקנות כמה חלקות ולהתחיל לפתח, ולאט לאט כל העסק ישתנה. אני גם בעד בניה לגובה ביישוב הזה. לא תהיה ברירה, יצטרכו גם לבנות לגובה. אני חושב שאם דירות לגובה באזורים אחרים בארץ – ונאדיה מכירה את זה מיפו – עולות הון תועפות, אני חושב שגם באזור הזה אפשר. ואני יודע שזה קשה, כי יש מבנה חמולתי-משפחתי של מגורים ביחד, אבל אני חושב שזה חלק מהפתרון. לכן גם שאלתי על התוכנית של ה-60 יחידות, כי התוכנית של ה-60 יחידות, לראשונה אחרי עשרות שנים, תכניס דם חדש ליישוב, במובן זה שיש מרקם בנוי חדש שהוא יפה ומודרני.

אנחנו ננסה לקדם מטעמנו בכל המוסדות של מועצת הגנים ואחרים את התוכניות שקשורות לשדרוג של פארק תנינים, השילוב של פארק תנינים-שמורת הנחל. אנחנו עושים תוכנית מאד יפה למה שאני קורא דרך המים העתיקה, בעניין הזה יש לנו שיתוף פעולה של כל הרשויות בסביבה. דרך המים העתיקה משתלבת גם עם המטרות של ג'סר, ואני גם אדבר עם שר החקלאות. אם הקורס היה לפני עשר שנים, הגיע הזמן שייפתח קורס חדש והגיע הזמן שייבדק נושא הרישיונות והחיזוק של המעגנה.

אני גם אומר למועצה: אם נהרסים האורות של המעגנה, זה מישהו הרס את זה, זה ונדליזם.

לא, זה חלודה. אף אחד לא הרס את זה.

זו חלודה, גברתי, או שאת לא יודעת?

לא בדקתי. לא יודעת.

אוקי. אז אם זו חלודה, אתם צריכים אולי לשפץ את זה.

אנחנו גם נוכיח שזה חלודה.

אין בעיה. כמו שאנחנו משפצים, גם אתם צריכים לשפץ. חלק מהביקור עם שר החקלאות – כדאי שתתכוננו אליו – הוא בדיוק כדי להקדיש תשומת לב יתרה לענף הזה בג'סר.


אני מציע, אדוני ראש הוועדה, עדכון תקופתי בערך פעם פעמיים בשנה, כדי לראות את ההתקדמות של התהליכים שאותם אנחנו מובילים, כי אני מבחינתי רואה את עצמי כמוביל מרכזי של פיתוח התיירות בג'סר. תודה רבה.

ראשית, אני רוצה להודות לך, אדוני השר. אני רוצה להודות לכל משרדי הממשלה שנטלו חלק בדיון.

אני יכול לסיים את הדיון גם בנימה אופטימית, אבל אני רוצה לומר לכם: הוועדה הזאת, ועדת הפנים והגנת הסביבה, תלווה את העניין. אני מאד ממליץ לכם לגשת לעניין כפי שצריך. אנחנו לא נסבול 8 תמ"אות שמסתובבות שם וצריך את כולן לתקן, כאשר כולן קמו אחרי ג'סר אלזרקא. עם כל הכבוד. לא ילך. אני מאד ממליץ לכם, אני מציע לכם, אל תבחנו את הוועדה, כי כולכם צריכים אותה. אני אומר את זה גלוי, לפרוטוקול. כולכם צריכים אותה. אבל עכשיו, היא צריכה אתכם, בג'סר אלזרקא. ואני לא אסבול לא סחבת ולא מקלות בגלגלים, לא אפליה, ולא חוף אחד מתפתח והשני יש בו עוני. זה לא יבוא ולא ילך ולא יקום ולא יהיה. אני אקים ועדת משנה שאני אעמוד בראשה, שתעסוק בג'סר אלזרקא. לא מציע לבירוקרטיה של התכנון להימשך, לא מציע לאלה שיש עליהם לחצים להתכופף בפני הלחצים – אני מכיר את הלחצים, כולם. גם ג'סר אלזרקא לא היתה חלק מהעוגה של חלוקת הפארק התעשייתי של אור עקיבא. גם שם היא לא היתה שותפה, היא היתה נטע זר.

קיסריה.

קיסריה. אני קורא לזה אור עקיבא. אז אני ממליץ למשרד הפנים – ואני גם לא מקבל את העניין הזה שאת מייצגת את הוועדה המחוזית. הוועדה המחוזית צריכה לבוא לפה לשמוע את הדברים. כל הכבוד לוועדה המחוזית, אבל אם היא לא תבוא, אז היא באמת תבוא. אני עוד אכתוב ליגאל שחר מכתב בעניין הזה.


אני נותן מהיום שלושה חודשים. אנחנו קודם כל נלווה את השר בסיור הזה, חברי הוועדה.

כן. אני מזמין את אדוני ראש הוועדה. אחד, אחד. ראש הוועדה.

חברי הוועדה יעקבו בוועדת המשנה אחרי מה שקורה. אני מציע לראש המועצה להציע לדייגים שידוגו ברישיון, ושיגישו בקשה, ושישלמו את האגרה של ה-250 שקל - - -

נכון. על פי חוק.

כדי שיהיה להם מעמד חוקי ברישיון.

נכון. בדיוק ככה.

יש לזה השלכות רבות. תסביר להם את זה, כדאי שתסביר להם.

אין בעיה, אין בעיה.

אני גם מציע למשרד החקלאות לנסות לקדם את הנושא של הדייג בדרך לא שגרתית, כי זה פרנסה ולא תחביב. דרומה מג'סר אלזרקא עומדים על הסלעים אנשים, בבוקר, ועושים דייג בחכה. זה משהו אחר.

זה לא צריך רישיון.

זה לא צריך רישיון. לזה צריך רק יוזמה לקום בחמש בבוקר, ולבוא, לעלות על הסלע.

זה תחביב. הדייגים יוצאים בלילה בדרך כלל.

נכון, אני רואה אותם. כשאני מתחיל את ההליכה שלי בחמש וחצי בבוקר, אני רואה את הסירות שלהם מגיעות עד לתחנת הכוח. ולא פעם אני גם קונה דייג טרי.

מבחינתי, זאת בעיה לאומית. כאשר יישוב נמצא מתחת לקו העוני – אתם גם לא רוצים שהם ייקחו את החוק לידיים, אני בטוח. אתם גם לא רוצים שהם ירגישו שהם סוג ג'. אז קחו את העניינים לידיים, תיגשו לזה בניקיון כפיים, ופחות בירוקרטיה, כדי שנוכל להביא בשורה ליישוב הזה.

אני רק רוצה לומר לאדוני, שהייתי מעורב בשנת 1994, כשמשרד התיירות בראשות עוזי ברעם הקציב ליישוב הזה 30 מיליון שקל. והסבא שלו היה ראש מועצה.

כמה הגיע?

אל תמשוך אותי – אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו – אתם מכירים את העידן ההוא, שלא זכינו לראות אותו פעם נוספת.


אדוני מהנדס המועצה רצה לומר משהו?

אני פשוט רציתי להציע, בנוסף ליועצים שאתה רוצה להביא, להזמין גם נציג איכות סביבה.

רשות הטבע והגנים.

לדעתי זה לא מספיק.

אתה צודק, אבל רשות הטבע והגנים מייצגת אותם.

אתה צודק. אני אדבר עם השר, אני אזמין אותו אולי לבוא אתי גם.

חוץ מזה, בקשר לשתי התוכניות, התוכנית היותר מערבית אושרה להפקדה בתנאים. אחד התנאים היה להעביר את זה למוסדות התכנון הארציים, שזה ולחוף. הייתי מבקש מהוועדה שאולי תעביר מכתב בקשה, שתתמוך ותסייע לנו לאשר את התוכניות האלה, כדי שזה לא יתעכב שם.

תעביר אלינו מסמך בקשה, אנחנו נתמוך בזה בהמלצה.


תודה רבה. אני רוצה להודות לך, אדוני השר.

תודה רבה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

13:25