כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת הכספים

12.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ז (12 בדצמבר 2006), שעה 11:25

ס ד ר ה י ו ם

תקצוב המכון לחקר ימים ואגמים באילת בשנת 2007

הצעה לדיון של חברת הכנסת אורית נוקד

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

זבולון אורלב

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

מגלי והבה

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

יעקב כהן

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

ד"ר ברק חרות

- מנהל המחלקה לכימיה ימית, המכון לחקר ימים






ואגמים, משרד התשתיות הלאומיות



שלמה אילת

- דירקטור, חקר ימים ואגמים לישראל, משרד






התשתיות הלאומיות

נופיה בכר

- משרד התשתיות הלאומיות

ינון זריבי

- משרד התשתיות הלאומיות

הלל גורדין

- אגף הדייג וחקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח




הכפר

יהודה סבן

- אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר יצחק הלוי

- ראש עיריית אילת

ד"ר עמוס טנדלר
- המרכז הלאומי לחקלאות ימית

אריק דיאמנט

- המרכז הלאומי לחקלאות ימית

אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקצוב המכון לחקר ימים ואגמים באילת בשנת 2007

הצעה לדיון של חברת הכנסת אורית נוקד

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקצוב המכון לחקר ימים ואגמים באילת בשנת 2007.

אני רוצה להודות לך אדוני היושב-ראש על שאתה מקיים את הדיון בנושא מכון לחקר ימים ואגמים, מכון שעוסק בפיתוח החקלאית והביוטכנולוגיה הימית שהוא מהמתקדמים וממוקם באילת.


אני לא רוצה להיכנס להיסטוריה ואני מניחה שאנשי המכון שנמצאים כאן יציגו את העניין בצורה הרבה יותר מפורטת ובהירה, אבל הייתה החלטה של קבינט השרים הכלכלי-חברתי שעסק בעצם בהפרדה של המכון משאר מכוני המחקר ומאז אותה המלצה או החלטה התחיל להיות אי-סדר בכל מה שקשור לאחריות המשרדים.


בשנה שעברה המכון קיבל 8 וחצי מיליון שקלים, כאשר חלקו בא מכספי רזרבה.

יש הבדל בבסיס התקציב בין השנה הזו לשנה הקודמת?

כן.

היה תשעה ועכשיו הם מקבלים שלושה.

אני מדבר על בסיס התקציב ולא על רזרבות. 5 מיליון שקלים היו מרזרבות.

לא, לא מרזרבות אלא תקציב נוסף.

הייתה סיבה מיוחדת שהם קיבלו?

לא.

אני שואל האם יש סיבה מיוחדת לכך שבשנה שעברה הם קיבלו חמישה מיליון שקלים או שמבינים שמגיע יותר ולכן חיפשו את הדרך לתת. אנחנו מבינים שמגיעים להם עוד חמישה מיליון שקלים.

לפי מה שאני יודעת, משרד התשתיות, נכון להיום, לא מסכים להעביר את הכספים של המכון וזה דבר שגורם לקיצוץ ריאלי בשיעור של שישים אחוזים בתקציבו. אם לא יהיה התקציב הזה, הדבר יביא לסגירת המכון והמשמעות היא מאוד ברורה, היא גם פגיעה בכל החקלאות הימית באזור הדרום, ומעבר לכך, אנחנו מדברים על העיר אילת ואני יודעת שיש קשר בין מכון להוראה והמעבדות של המכון לבין הכשרת סטודנטים וכולנו מסכימים שצריך לחזק את הנגב והערבה כמובן היא חלק מהנגב. בנוסף, הדבר יביא לפיטורים של חמישים עובדים. יושב כאן ראש העיר אילת שאני מניחה שגם הוא יציג את הנושא.


אני חשה שיש כאן גלגול של אחריות מצד המשרדים, כי עלה גם איזשהו רעיון שאולי המכון יעבור למשרד החקלאות אבל משרד החקלאות ללא תקצוב אומר שהוא מוכן אבל הוא רוצה גם את התקציב המתאים. לכן חשבתי צריך לעשות סדר בנושא הזה וזאת על-מנת שהמכון לא ייפגע, ולכן הגשתי את הבקשה לדיון ואני מבקשת לשמוע את העמדות של כולם על-מנת שנוכל לקבל את ההחלטה. המטרה של הדיון היא כסף והשארת המכון על כנו.

אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כמה מלים לפני שאנחנו נכנסים לדיון התקציבי כי הוא רק חלק מהתמונה והתמונה היא הרבה יותר רחבה. משרד התשתיות הלאומיות מוביל בשנתיים האחרונות מהלך גדול ורחב היקף של הפיכת מכוני המחקר שלו – מכון לחקר ימים ואגמים והמכון הגיאו-פיזי – מחברות ממשלתיות, שכל הבסיס התקציבי שלנו הוא מאוד רעוע – ליחידת סמך במשרד התשתיות הלאומיות. זה מהלך גדול, חשוב, שאחת ולתמיד יפתור את הבעיה התקציבית של המכון. מרגע שהמכון יהיה יחידת סמך במשרד ממשלתי ותקציבו יהיה חלק מתקציבו השוטף של המשרד, ותקן כוח האדם שלו יהיה בכוח האדם של המשרד, הבעיה הגדולה תיפתר. לכן לצורך העניין, התקבלה בקבינט החברתי-הכלכלי בחודש ספטמבר השנה הצעת מחליטים מאוד מאוד חשובה.

מי חתום עליה?

שר האוצר.

קודם כל נקבע בעיקרון שבשנת 2007 המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הגיאו-פיזי יאוחדו לתוך יחידת סמך במשרד התשתיות הלאומיות שתיקרא המכון למחקר מדעי הים והיבשה. לצורך הצעת המחליטים הזו התקיים משא ומתן ארוך בין משרד התשתיות לבין משרד האוצר כאשר ברקע פעלה במשרד המדע, בראשות המדענית הראשית שלו, ועדת מומחים לגבי הסוגיה הזאת כאשר הסוגיה היחידה שנשארה עדיין לא פתורה ברמה המקצועית - וועדה בראשותה של פרופסור מינה טייכר ממשיכה לשבת עליה – היא סוגיית השיוך של המכון באילת, האם הוא יהיה חלק מהמכון המאוחד או מקומו ביחידת סמך ממשלתית אחרת. לצורך העניין בהצעת המחליטים, למרות שהאוצר ביקש לקבוע שהמכון באילת יופרט, המשרד עמד על זה שזה לא ייכתב בביטוי הזה והביטוי שנכתב הוא תופרד, וההבדל בין תופרט לתופרד היא ברורה. כרגע הוועדה בראשותה של פרופסור מינה טייכר יושבת על המדוכה ואנחנו כולנו ממתינים לדוח הסופי שלה.


במקביל, הוועדה שהוקמה על-סמך החלטת הממשלה, החלטת הקבינט החברתי-הכלכלי לגבי איחוד מכוני המחקר והפיכתם ליחידת סמך, יושבת על המדוכה ואנחנו מאוד מאוד מקווים שהיא תעמוד בלוחות הזמנים.

אם היו אומרים את הדברים קודם לכן, יכול להיות שזה היה מייתר את הדיון הזה.

לעניין התקציבי. בהחלטת המחליטים נקבעו כמה עקרונות שמחייבים אותנו כמשרד ממשלתי. האחד, עצם ביצוע איחוד המכונים והפיכתם ליחידת סמך בשנת 2007, ולפי דרישת משרד האוצר נקבעו גם בסעיף 2(ב) להצעת המחליטים שני עקרונות: האחד, לגבי התייעלות משמעותית בהיקף של לפחות עשרים תקנים במסגרת המכון המאוחד. השני, התייעלות תקציבית של 7.5 אחוזים בתקציב המכון המאוחד. זו החלטת ממשלה מחייבת ואנחנו כעובדים מדינה חייבים לפעול לפיה כי מרגע שאתה מאחד שלושה מכונים ששניים מהם הן חברות ממשלתיות, יחידת סמך אחת, ברור מאוד שחלק מהפונקציות מתייתרות.


צריך להזכיר שגם בשנה שעברה וגם בשנה הנוכחית מרבית התקצוב שהמשרד מעמיד לרשות מכוני המחקר באה מהתוספת התקציבית הקואליציונית שמושגת, וכולם יודעים במה מדובר כאשר השר הולך ומשיג כסף.

אני לא מבין. תסביר. מה העמדה המקצועית שלכם?

תיכף תשמע את המחקרים לגבי תקצוב המכונים.

אתה אמרת שהאוצר החליט, אבל אני שואל אם מבחינה מקצועית אתם חושבים שזה בסדר.

אנחנו חושבים שזה בסדר. יותר מזה, זה על דעת יועץ מקצועי שלקחה ועדת טייכר שאמרה שלא צריך שלושה סמנכ"לים למינהל כשאתה מאחד את שלושתם לגוף אחד, לא צריך שלושה יועצים משפטיים כשאתה מאחד אותם לפונקציה אחת.

כמה לדעתך צריך להיות התקציב? תן לי מספרים.

אנחנו מדברים על התקציב המעודכן של מכוני המחקר שיהיה להם בשנת 2007, בתנאי שיאושר התקציב ותגיע התוספת התקציבית.

לא הבנתי כלום.

שאלתי שאלה פשוטה. כמה לדעתך צריך להיות התקציב של המכון?

התקציב של המכון המאוחד, כי המכון באילת הוא לא מכון נפרד אלא הוא חלק מהמכון לחקר ימים ואגמים שתקציבו הוא 23 מיליון שקלים.

כמה לדעתך צריך להיות התקציב של המכון לחקר ימים ואגמים באילת?

אנחנו מתקצבים את המכון לחקר ימים ואגמים. יש חלוקה פנימית בין אילת לבין מקומות אחרים.

מה לדעתך צריך להיות התקציב לשנת 2007 עבור המכון לחקר ימים ואגמים באילת?

7 מיליון ו-481 אלף שקלים.

מה הסכום שרשום בספר התקציב לשנת 2007 למכון חקר הימים והאגמים באילת?

3 מיליון ו-300 אלף שקלים.

מה עם התקציב החסר בגובה של ארבעה מיליון שקלים?

משרד התשתיות הלאומיות הגיע להסכמה עם הממונה על התקציבים באוצר, במסגרת הדיונים על תקציב שנת 2007, על תוספת לתקציב המשרד של 49 מיליון שקלים.

משרד התשתיות הלאומית הולך להוסיף בשנת 2007 סכום של 4 מיליון שקלים?

4 מיליון ו-181 אלף שקלים לסעיף הזה. זה לא בבסיס כי זו תוספת.

ברשותכם, אני לא רוצה להתחיל בכופתאות אבל כאשר אני אסביר את חשיבותו של המכון באילת גם לישראל וגם לעיר אילת, מן הסתם תבקשו תוספת על הסכום שנאמר עכשיו. המכון לחקר ימים ואגמים בעיר אילת הוא תרומה משמעותית אנושית ביותר לעיר. אילת לא משופעת בכוח אדם איכותי כזה של מדענים ושל חוקרים. אנחנו עיר שרובה בנוי על ענף התיירות שהוא ענף לא פרופסיונאלי והמחשבה לפגוע במכון הזה, זה להרוס נתח מאוד מאוד איכותי ומשמעותי בעיר אילת. צריך לזכור שמעבר לאיכויות של האנשים, היכולת שלנו היום לקדם את הנושאים של הביולוגיה הימית באוניברסיטת בן-גוריון באילת נשענת על המוסד ועל התשתית האנושית המשובחת הזו, שלא לדבר על כל נושא חשיבות המחקר במדינת ישראל.


אני רוצה לציין בפני הוועדה הכול כך חשובה הזו, במסגרת אמירה מאוד חשובה לחזק את הנגב – מדברים על זה – ולא יעלה על הדעת שייקחו את הפריפריה הרחוקה ביותר במדינת ישראל ויחסלו את התרומה הזו שיש לעיר אילת. אני חושב שאם רוצים לחזק את הפריפריה, אני מציע שכל המכון יעבור מחיפה לאילת. לדעתי זו אמירה רצינית שתתרום רבות לשער הדרומי של מדינת ישראל.


דיברתי עם קובי הבר ואני רוצה למסור לכם מסמך מחיים פרננדס שאומר: "תקציב 2007 זהה לחלוטין לתקציב 2006". תקציב 2006 היה כתשעה מיליון שקלים ואין שום סיבה בעולם להוריד ולו שקל אחד. אם אתם שואלים את דעתי, אני הייתי נותן להם תוספת עידוד על הפעולה האדירה שהם עושים. לכן, כל דיון שעניינו קיצוצים, אני חושב שזה דיון הזוי.

אני נמצא כאן כיושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה שקיימה סדרת דיונים מאוד ארוכה וממצה בסוגיה. הרעיון לזעזע את המכון באילת, זה פשוט התאבדות לאומית גם בהיבט של חקלאות ימית. זה המכון היחידי, מהמובילים בעולם, בדבר שהוא חיוני עם תשואות כלכליות מאוד גבוהות.
לפגוע באילת, גם זה דבר שהוא מזעזע.


התקציב היה תשעה מיליון שקלים. אני לא רוצה להסתיר שיש כל מיני שמועות. המכון יושב על תשעים דונם במקום מאוד רגיש באילת, יש כל מיני שמועות של כל מיני נדל"ניסטים עם לחצות וכדומה, יש כל מיני שמועות שמשרד התשתיות בגלל שמדובר בחקלאות ימית אומר שיעבירו אותו למשרד החקלאות כי זה בלי כסף. לכן הקבינט גם הפריד אותם מיתר המכונים, וזה מאוד מוזר.


אנחנו בוועדת המדע מאוד לא שקטים ורוצים לעמוד על המשמר. לכן אסור לדעתנו לקצץ. היה להם תקציב של כתשעה מיליון שקלים והתקציב הזה צריך להישמר. יש הסכמים בינלאומיים שחתומים עם האיחוד האירופי, עם קרנות שונות, המצ'ינג יפחת, ונדמה לי שהמכון מפעיל עוד כעשרים מיליון שקלים.

על כל שקל שנותנת הממשלה, אנחנו מביאים שקל.

לכן אנחנו מבקשים את עזרת ועדת הכספים משום שכנראה ועדת המדע לא מסוגלת לעשות, ואני מודה לאורית נוקד שהעלתה את הנושא לדיון. אגב, אני ביקרתי ביום ראשון במכון באילת ואנחנו מבקשים שהתקציב שלהם יישמר עד להחלטת ועדת פרופסור מינה טייכר.

בסך הכול מדובר כאן בכותרת של חיזוק מכוני המחקר של משרד התשתיות ותחת הכותרת של חיזוק מכוני המחקר אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבבסיס התקציב, כפי שצוין, התקציב הוא 3.3 מיליון שקלים שמזה אנחנו אמורים בעצם להמשיך לתפקד בשנת 2007, וזה כמובן בלתי אפשרי.


חשוב לציין שתקציבי המחקר שאנחנו משיגים שהם תחרותיים עם מענקי מחקר, כפי שצוין כאן, עם הקהילה האירופית ועם קרנות בארצות-הברית, בישראל וכדומה, הם מותנים בבסיס תקציבי שהממשלה מממנת אותנו כל השנים באמצעות משרד התשתיות. אם אנחנו מדברים על שבעה מיליון שקלים כרגע, זה אומר שלא נוכל לבצע חלק מאותם מחקרים וגם הכספים שאנחנו אמורים לקבל משם, בעצם לא יגיעו. המשמעות היא קיצוץ הרבה יותר גדול.

למה בשנת 2006 לא סידרו את אי-הסדר הה?

ב-2006 הייתה החלטה שלא ברור לנו מה מהותה. הסוסים כאן בעצם הקדימו את העגלה.

בוועדת המדע אני שאלתי את אורי שוסטרמן האם יש בכל-זאת ידיעות או שמועות או כוונות לסגור את המכון, ותשובתו הייתה חיובית. צריך לדעת שיש פה בעיה.

אדוני היושב-ראש, המכון הימי הוא אחד המכונים הראשונים גם בישראל ובמיוחד בכל המדינות השכנות והוא עושה עבודה יוצאת מן הכלל. ראש העיר אילת אמר מה יקרה עם סגירתו ובמה יפגעו. ההסכמים שנעשו הם הסכמים בינלאומיים והם מתייחסים לבסיס התקציב. אם בבסיס התקציב מאושרים 3.5 מיליון שקלים, במקרה הטוב התמיכה שלהם – גם אם בסופו של דבר ייתנו להם שמונה מיליון או תשעה מיליון – הם יוכלו לקבל רק תוספת של 3.5 מיליון שקלים. כלומר, ההפסד שלהם על כל שקל בבסיס התקציב הוא כפול. לא רק שהמדינה לא נותנת להם אלא היא גם מונעת מהם מלקבל את הכסף שיכלו לקבל בזכות ולא בחסד.


אני חושב שבבסיס התקציב צריך להיות תקציב שבאמת אנחנו רוצים לתת להם. אם זה שבעה או שמונה או תשעה או אפילו עשרה מיליון שקלים, כי לא צריך לקצץ דווקא במחקר כי התוצאות של המחקר הם דווקא הדברים שבסופו של דבר לטווח ארוך נותנים את התוצאות הטובות.


אני יכול לומר שהנזק הימי שיש באילת, עם התיירות הגדולה, גידול הדגים ועוד תופעות כאלו ואחרות, המחקר הימי נותן מענה והוא מהווה חשיבות עוד יותר גדולה היום. אם נפגע היום במשאב הלאומי הכי חשוב שיש לנו, זה באמת ים סוף, ואם לא נתייחס לזה בחשיבות מאוד גדולה ונסתכל דרך החור של הגרוש, ונקצץ שישים משרות, אני מבקש ממך אדוני היושב-ראש שקודם כל בבסיס התקציב יהיה הסכום שרוצים לתת ולא סכום אחר. אני חושב שצריך להגדיל את התקציב ולתת להם את מה שבאמת הם צריכים כי הם מכפילים את הסכום. אפילו שהייתה לי תאונה עת צללתי במכון הזה, אני מאוד מעריך את העבודה שלכם ואני רוצה לומר לכם שאתם עושים עבודה ברוכה.

אני רוצה להיות מאוד ענייני. ההבדל בין להפריט ולהפריד הוא בעזרת השם. כאן הוויכוח האמיתי והשאר תרגילים. אם רוצים לייעל, אפשר לייעל ולאחד ולחסוך סמנכ"ל, וזה לא הוויכוח האמיתי. הדרך היחידה למנוע את המטרה הבסיסית היא לחזור לתקציב של השנה הקודמת, גם על-פי המסמך של עיריית אילת. אגב, פעם ראשונה מתייחסים לים, גם אילת וגם החוקרים, באותו יחס. גם עיריית אילת וגם המכון מדברים על 8.650 מיליון שקלים. במספרים שאתה אמרת מגיעים ל-7.48 מיליון, חסר 1.17 מיליון. אנחנו לא יכולים לתת אף שקל אלא אם כן בתקציב תבוא הממשלה ותביא נייר שבו יהיה כתוב לא המספר הקודם אלא המספר הזה.

או שמישהו יגיש הסתייגות.

והיא תתקבל ברוב. אני כבר הגשתי הסתייגות.

גם אני.

צריך עוד אחד.

כולנו נגיש.

אני מדבר על חברי הכנסת מהקואליציה.

שיבוא הכול בסוף, ב-31 בדצמבר. אני חושב שצריך להוסיף כאן על הלוח 1.200 מיליון כדי להעמיד את התקציב על 8.65 מיליון, שזה אומר שהכנסת אומרת תמשיכו במסלול של השנים האחרונות.

הגשנו הסתייגות ואנחנו נעמוד בה כי זו דוגמה לאיוולת המוחלטת של התקציב, של איך מקצצים כמה גרושים במקום שאחר כך נצטרך להשקיע מאות מיליונים כדי להחזיר את הדברים האלה בחזרה.


אני רוצה להדגיש שעוד לא השתמשתי בזכות הדיבור שלי ואני רוצה להעביר את זמן הדיבור שלי לברק חרות, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים.

את לא יכולה. תסתכלי בסדר היום ותראי מה מחכה לנו. אני לא יכול לאפשר זאת.

זו דוגמה קלאסית שמראה איך שהדברים מתנהלים. קמים אנשים בוקר אחד ומוצאים שקיצצו להם את התקציב בארבעים אחוזים. אני הייתי עדה לחילופי דברים בעניין הזה בין שר התעשייה לבין שר החקלאות. כשבאתי לשר התעשייה הוא אמר לשר החקלאות שזה אמור לעבור אליו, ואז אמר שר החקלאות שהוא שמע שזה אמור לעבור אליו, וכך מתנהלים הדברים.


יש כאן משהו שהוא ממש מהותי. זו דוגמה לאיוולת שבה מתנהלים הדברים. הרי מיטב המוחות יושבים כאן וחושבים איך נחזיר אלינו את החוקרים שעובדים באוניברסיטאות, איך נביא בחזרה את המוחות שברחו ממדינת ישראל, אבל כאן אתה סוגר את המכון הזה, והאנשים יעזבו.

הבעיה היא לא רק ה-1.17 של המכון אלא כל חקר ימים ואגמים, כולם קוצצו. אנחנו משפטית ישות אחת.

אתה לא אומר את הדברים במקום הנכון.

כדי שאפשר יהיה להגיע לרה-ארגון עצמו, לארגון מחדש, והחלטת הממשלה על הקיצוץ הייתה בנוגע למתכונת החדשה, ולא בנוגע לתקציב 2007, כדי שאפשר יהיה להגיע שלמים ולא נתפרק לחלוטין, צריך לתת את התקציב המתאים ל-2007.

יש פה שתי בעיות. תראו איזה דיון גדול ומסובך מתקיים כאן לגבי ה-1.7 מיליון, ועוד מעט יעבירו מיליארדים למשרד הביטחון. ה-1.7 מיליון יועבר באמצעות ההסתדרות או על-ידי משרד האוצר.


אני מכיר את הנושא. כשהגעתי לאוניברסיטת בן-גוריון חשבנו שאת המכון הזה נעביר לאוניברסיטת בן-גוריון. החבר'ה כאן יקבלו את המיליון, אנשים צעירים לא יבואו לשם, ועם כל העתיד, המכון הזה כרגע הוא על כרעי תרנגולת. לכן אני אומר שאת המיליון הזה צריך להעביר, אבל הבעיה האמיתית היא האם תהיה החלטה כי כל שנה יעבדו כאן על התקווה שבמשרד ממשלתי זה או אחר יעבירו מיליון, ואני לא רואה בעתיד תקומה למכון הזה. אם תהיה החלטה שמעבירים בחוק מדינה, ואולי זה יצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון ויהיה סדר, כי רק אם מדברים על טווח ארוך, אנשים צעירים יבואו, כי אחרת הוותיקים יחזיקו את המכון אבל הוא לא יתקיים. לכן הדיון האמיתי הוא לא כאן, הדיון הסובסטנטיבי צריך להיות כזה שפעם אחת יתייחסו לדברים לטווח ארוך. אני כבר יושב אתם שנים, יש הרבה ועדות אבל מרוב ועדות – אין תוצאות וזו הבעיה של האנשים האלה.

יש פה משחק ציני בין משרד התשתיות לבין משרד האוצר לבין משרד החקלאות. כל אחד זורק את זה למישהו אחר ומשרד התשתיות מנסה להרוויח כאן כסף באופן ציני. לכן אני מציע שהוועדה בסיכום תאמר שהיא רואה חובה לקיומו של המכון, היא דורשת להיצמד לתקציב 2006, ההחלטה תקפה עד שתסיים את עבודתה ועדת טייכר, אבל במקביל אני מציע לנו לא לסמוך על ההסתייגויות. ההסתייגות זו עמדת הגנה. אני חושב שבדיונים של הוועדה עם שר האוצר, לקראת אישור התקציב, צריך להיות פה אחד שאנחנו דורשים שזה לא יהיה כהסתייגות אלא השלמה ל-8,7 מיליון שהיא תבוא כדרישת ועדה כוללת חד-משמעית. אני לא רוצה להגיע להסתייגויות במליאה.

אני מדברת על הסתייגות בוועדה.

הבעיה היא הרבה יותר מסובכת ממה שהוצגה לפנינו כאן. אני מבין שגם אם אנחנו תומכים במכון באילת, הקיום שלה תלוי בגורמים אחרים. זה מעורר בעיה גדולה כי אם אנחנו נעזור למכון באילת ולא נעזור למרכיבים האחרים, יכולים גם המרכיבים האחרים להיפגע. שימו לב, כי שמעתי את הפרופסור שביקש לדבר וכאשר הוא נכנס לגוף העניין הוא הסביר לנו שיש פה שילוב מוחלט בין שלושת המערכות האלה.


אני חושב שכל זמן שיושבות ועדות, יפה מאוד שהן יושבות. כמו אבישי ברוורמן, גם אני מאמין בהן מעט מאוד. יחד עם זאת, לא יכול להיות מצב שוועדה לא הכריעה ואנחנו נקצץ מהשנה הקודמת.


אני תומך בכל מה שאמר חיים אורון. יחד עם זאת, התוצאה שהוא כתב היא התוצאה הנכונה ואני רוצה להסביר שמדובר לא במיליון אלא בארבעה מיליון משום שמה שהיום כתוצאה מהרה-אורגניזציה בכל המערכת הזאת, הולכים לקצץ מאילת, זה כמעט ארבעה מיליון שקלים.

לא, הוא אמר שמחזירים ואז נשאר 1,7 מיליון.

שתי הערות שנאמרו, אבל אני רוצה להדגיש אותן. צריך לשים לב לשלושת המכונים כי אם נדאג למכון אחד והאחרים ייפלו, הם יגררו אתם גם את המכון הזה. בתקציב מופיע 3 מיליון שקלים. זה שרובי ריבלין אומר שיש עוד 4 מליון שקלים, זה מכובד וזה יפה, אבל עדיין אנחנו צריכים לדעת שזה עדיין לא מופיע. אם כך, חסרים לנו 4 מיליון ועוד 1.2 מיליון. למעשה חסרים לנו 5.2 מיליון שקלים.

כל אחד מעלה את המחיר, ואני אומר את זה ללא ביקורת. אנחנו יודעים איך זה עובד. הלוואי שנקבל. אני לא יכול לשנות את הבסיס כי מצביעים על התקציב. אני ריאלי ואתם יודעים שאני צודק.

אם זה לא בבסיס התקציב, זה לא שווה.

שהתקציב יהיה כמו התקציב שהיה בשנה שעברה. 9 מיליון שקלים. כאן יש לך 7.7 מיליון.

אני כתבתי בהתחלה 1.2 מיליון כי לקחתי את ה-4 שלו כקבועים. אם אתם רוצים לתקן, נתקן. הוא דיבר על 3.6 ועוד 1.2, שזה 4.8. אם רוצים להיות מדויקים לגמרי, זה 4.8.

החלטת הממשלה מדברת על קיצוץ מסוים.

למה בספר כתוב אחרת?

אנחנו מדברים על תקציב 2007. בסיס התקציב של 2006 הוא לא 4 מיליון. בשנת 2007 משרד התשתיות הגיש לנו את בקשתו והוא הציע תקציב של 2.800 מיליון. אנחנו אמרנו שהקיצוץ הוא דרסטי מדיי ולכן דרשנו לעשות את הקיצוץ בבסיס התקציב כפי שנאמר כאן. לכן נקבע 3.3 מיליון שקלים.


מה שחשוב מבחינת המכון זה לא מה כתוב בבסיס התקציב אלא בסך הכול מה התקציב שיינתן למכון.

כמה בסך הכול התקציב?

בסך הכול תקציב משרד התשתיות לשנת 2006 היה 179.1 מיליון. בשנת 2007 התקציב הוא 184 מיליון שקלים. תוספת התקציב הזו לא ניתנה לצורך מסוים. ההחלטה היא החלטה פנימית של משרד התשתיות.

זה עוד יותר גרוע.

בואו נעשה סדר במספרים, אם רוצים לפרוס את כל היריעה. בסיס התקציב של משרד התשתיות הלאומיות קוצץ משנת 2006 ל-2007 ב-19 אחוזים.

האם זה פלט על כולם?

כן.

כשמקצצים את תקציב המשרד ב-19 אחוזים, אנחנו מקצצים את תקציב המכונים לא ב-18 ולא ב-18 ולא ב-16 ולא ב-15. כשמקצצים את בסיס התקציב של המשרד ב-19 אחוזים, אנחנו מקצצים את תקציב המכונים רק ב-6 אחוזים.

בסיס התקציב של המשרד קוצץ, זה נכון. האפשרות להוסיף להם באה מהתוספת התקציבית של 49 אחוזים ואנחנו אומרים את הדברים גלוי על השולחן. לא קיצצנו אותם בשיעור הקיצוץ בבסיס התקציב.

הם מנסים לתפוס טרמפ על החלטת מחליטים ולנגוס קטע מתוך הכסף. אני אומר שמה שהאוצר אמר, שאת ה-5.5 מיליון, נא להשאיר במכון כי הוא לא שייך לתשתיות.

לא 19 אחוזים אלא 25 אחוזים.

אני רוצה להציע הצעת החלטה. יש ועדה שבודקת, ועדת פרופסור מינה טייכר, והיא תחליט, אבל בינתיים אנחנו אומרים שהתקציב של 2007, בסיס התקציב, צריך להיות כפי שהיה בבסיס התקציב בשנת 2006.

יש כאן שני דברים. אז הוסיפו לשם חמישה, אבל עכשיו מוסיפים להם רק ארבעה.

ההחלטה צריכה להיות שהיקף התקציב למכון באילת בשנת 2007 יהיה כמו בשנת 2006. המשמעות שלו היא 8 מיליון ו-650 אלף שקלים.

מקובל? תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00