PAGE
1
ועדת הכספים

12.12.2006


מהכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ז (12 בדצמבר 2006), בשעה 10:30

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק התקציב לשנת 2007, התשס"ז-2007

תקציב הרשות הארצית לשירותי דת

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

זבולון אורלב

דוד אזולאי

זאב אלקין

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

מוחמד ברכה

אלחנן גלזר

משה גפני

אבשלום וילן

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

יעקב כהן

ישראל כץ

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

השר יצחק כהן
- השר המופקד על המועצות הדתיות, משרד ראש-הממשלה



מאיר שפיגלר
- מנכ"ל המשרד לענייני דתות, משרד ראש-הממשלה



עפרה רוס
- חשבת הרשות הארצית לשירותי דת, משרד ראש-הממשלה



קרן שירוני
- דוברת הרשות הארצית לשירותי דת, משרד ראש-הממשלה



אריאל קטן
- הרשות הארצית לשירותי דת, משרד ראש-הממשלה



נסים אוחיון
- עוזר השר המופקד על המועצות הדתיות



מיכל צוק
- אגף התקציבים, משרד האוצר



שלמה שטרן
- ראש חטיבת חינוך ודת, ההסתדרות החדשה



בן ציון בר שלום
- ההסתדרות החדשה



עמי כהן

- עוזר בכיר ליו"ר ההסתדרות החדשה

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק התקציב לשנת 2007, התשס"ז-2007

תקציב הרשות הארצית לשירותי דת

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקציב הרשות הארצית לשירותי דת. אני מקדם בברכה את השר המופקד על שירותי הדת בארץ במשרד ראש-הממשלה. אני רוצה לציין שמאז שהשר נכנס לתפקידו, שילמו את חובות השכר לעובדים במועצות המקומיות. השר גם מטפל בנושא המקוואות ובנושאים אחרים. אני חושב שעכשיו רואים כמה היה דרוש שר שיהיה ממונה מיוחד על שירותי הדת.

תודה, בוקר טוב לכולם. למעשה מסיבות פוליטיות אידיאולוגיות של ההרכב הקודם של הממשלה, החליטו לפרק את משרד הדתות וזה לא היה מסיבות ענייניות ולא מסיבות כלכליות. פירוק המשרד לא חסך כסף, מה עוד שפיזור המשרד גרם לבלבול נורא בכל נושא שירותי הדת, דבר שגרם לדיס-אינפורמציה בנושא הרבנים, המשרתים בקודש, עובדי המועצות הדתיות שחודשים לא קיבלו משכורות. למעשה כל הפונקציות קיימות. משרד הדתות לא בוטל אלא הוא חי וקיים ונושם. בחודשים האחרונים עשינו ארגון מחדש של כל המשרד ועשינו זאת בשיתוף פעולה מלא עם האוצר והצלחנו בערב ראש השנה לצמצם בצורה מאוד משמעותית את תשלומי המשכורת, דבר שלא היה בשום גוף אחר. אצלנו זה לא קרה בגלל בעיות תפקוד אלא בגלל גחמה פוליטית שרדפו את המועצות הדתיות ואת משרד הדתות. נכון להיום אני מאוד מקווה שיינתנו חזרה כל הפונקציות שהיו תחת משרד הדתות כך שהמשרד יוכל לתת את השירותים הדרושים.

באיזה שנה הוחלט לפרק את משרד הדתות?

ההחלטה הייתה כשטומי לפיד היה בקואליציה. היו כל מיני החלטות שלא הגיעו לידי מימוש, אבל בפועל מי שגרם לפירוק המשרד הייתה הקואליציה הזו.


שלוש וחצי שנים לא הוחלפה מנורה בתוך מקווה ולא שופץ אפילו לא מקווה אחד מלבד הפעולות שעשו עמותות בהתנדבות שלא קשורות למשרד. המדינה הייתה צריכה לתת את השירות הזה, אבל היא לא נותנת. היום הנושא הזה חזר בחזרה למשרד השיכון ומדובר ב-108 מיליון שקלים.

התקציב עבר למשרד השיכון?

התקציב עבר למשרד השיכון. עד היום לא עשו דבר. יצאו במכרזים, אבל דבר לא נעשה.

למה זה קורה? מסיבות פוליטיות?

אני לא חושב.

מישהו החליט במודע לייבש את המקוואות, לייבש את שירותי הדת?

כן.

אתה בטוח או אתה מניח?

אני בטוח בהנחה שלי. על כל פנים, המשרד קיבל בחזרה את האגף לשירותי דת ואנחנו יוצאים במכרזים. אנחנו נשפץ את המקוואות. יש לי גם איזה חידוש מרענן על בניית בתי-כנסת.

אף שר לא העביר תקציבים לשירותי דת?

נושא המקומות הקדושים הועבר בפיזור הגדול למשרד התיירות. אנחנו חושבים שהמקומות הקדושים מקומם לא במשרד התיירות. אנחנו נמצאים בדין ודברים להחזיר את המקומות הקדושים לתחום סמכותנו.

אף שר לא שיפץ מקווה?

אני לא יודע. תן לי רשימת שרים ואני מוכן לבדוק את זה. אני יודע שאף מקווה לא שופץ. בשבוע שעבר יצאתי לסיור במקומות הקדושים וראיתי שם הזנחה מחרידה ואנחנו מדברים על מקומות שהם אבן שואבת לתיירים בכל העולם. יש מקומות בהם רואים מפגעים בטיחותיים שעלולים להוות אסון כאשר מבקרים במקום מאות אלפי אנשים, אם לא מיליוני אנשים.

מי אחראי על המקומות האלה?

כרגע שר התיירות ואין שם כל התייחסות לנושא. המקומות הקדושים צריכים לחזור חזרה לתחום פעולתו של משרד הדתות.


אני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל. המועצות הדתיות מטפלות בכל נושא שירותי הדת בישראל. המשרד מעביר מאה אחוז מהתקצוב למקומות בהם אין מועצות דתיות, קייסים ורבנים אתיופיים, פעולות במועצות הדתיות כאשר אנחנו רוצים להיכנס לפעולות הדרכה, תוכניות הבראה במועצות המקומיות, הרשויות המקומיות בכוונה לא מעבירות את חלקן באנומליה של התקציב, שזה שישים אחוזים הרשויות המקומיות וארבעים אחוזים הממשלה.

מה הסיבה לכך?

חלק מהסיבה אידיאולוגית, חלק מהסיבה היא קריסת הרשויות המקומיות, חלק מהסיבה סתם רשעות. הרשויות המקומיות, נכון להיום, בתקציב שהם קיבלו, משרד האוצר אומר שהוא סופר את הכסף הזה פעמיים: פעם אחת כשהוא מעביר להם את תקציבי האיזון, ופעם אחת כשאנחנו באים ודורשים תקציבי הבראה. הרשויות המקומיות בשלוש וחצי השנים האחרונות לא מעבירות כספים ומדובר ב-145 מיליון שקלים חובות הרשויות המקומיות למועצות המקומיות, דבר שגרם לאי-תשלום משכורת ולבעיות בתפקוד השוטף.


אנחנו הולכים לקראת מציאות קשה, כמעט אפס מקום בבתי העלמין, ובהמשך נפרט לגבי התוכניות שלנו בהמשך.


אנחנו מדברים על תמיכות שמיועדות בעיקר לקשרים עם הגולה, הדרכה ופיתוח.

ברשותכם, אני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד ואשמח לענות אחר כך על שאלות, במידה ויהיו.

עיקרי הדברים כבר נאמרו על-ידי השר. בעיקרון הפעילות השוטפת של הרשות הארצית לשירותי דת שמטפל היום בשירותי הדת היהודיים מתמקדת במתן שירותים באמצעות המועצות הדתיות, ובאותם מקומות שם יש מועצות אזוריות או מועצות דתיות אזוריות, זה נעשה באמצעות המשרתים בקודש.

מי מטפל בלא יהודים?

משרד הפנים. האגף לעדות לא יהודיות עבר למשרד הפנים, גם פיתוח וגם טיפול שוטף.

שירותי הדת הנוצריים לא פורקו.

המחלקה, אבל היא עברה למשרד הפנים.

בניגוד למועצות הדתיות, הכסף שלה צבוע.

הייתה פנייה למשרד המשפטים לבדוק את השוויון. זה לא נמצא אצלנו אלא במשרד הפנים, שם יש להם מענקי פיתוח. מסתבר שיחסית לחלקם באוכלוסייה, הם מקבלים פי שתיים.

אתה יכול לראות בהצעת התקציב לשנת 2007 את תקציב העדות הלא יהודיות במשרד הפנים ותראה שכל שנה הוא גדל. תקציב המועצות הדתיות לא גדל אלא הוא קטן.

הערת אגב. בנושא מבני הדת. כאשר פורק משרד הדתות, נושא העדות הלא יהודיות עבר למשרד הפנים, כאשר למשרד השיכון העבירו את כל מבני הדת, גם של העדות היהודיות וגם של העדות הלא יהודיות, אלא שיחסית, זמן קצר לאחר מכן, העבירו למשרד הפנים את כל הטיפול במבני הדת של העדות הלא יהודיות ורק את מבני הדת של העדות היהודיות השאירו במשרד השיכון, כאשר הפעילות השוטפת בנושא שירותי הדת היהודיים הועברה למשרד ראש-הממשלה, וזה היה נכון עד לחודשים האחרונים, עד לפני כחודשיים, אז כל היחידה הזאת של הטיפול במבני הדת עבר חזרה לרשות הארצית לשירותי הדת. זה נכון מה שאמר השר, דבר לא נעשה עד היום בנושא מבני הדת בזמן היותו של התחום הזה במסגרת משרד השיכון. לא נעשה שיפוץ, לא נעשתה בנייה, לא נעשתה הרחבה, שום דבר לא נעשה.

אתם חילקתם את זה לשרים בעלי נטייה פרו-דתית.

זה לא הוא. הוא המנכ"ל.

אני אומר שהביצוע היה אפס.

אם מותר לי להוסיף. בתקופה מסוימת הייתי יושב-ראש ועדת השרים לשירותי דת והתברר שעוד לפני שהמשרד פורק, החשב הכללי עצר את כל ביצוע ההסכמים בטענות של מינהל בלתי תקין וטענות אחרות, טענות שנבדקו במשך שנתיים.

עד היום הן נבדקות.

איזה הסכמים?

משרד הדתות, עת עוד היה משרד דתות, פרסם מכרז גדול לביצוע 100 מקוואות ו-100 בתי-כנסת.

משרד הדתות עשה, אף אחד באמצע לא עשה, ועכשיו משרד הדתות ממשיך לעשות.

משנת 2001, לאורך כל תקופת השרים, אני לא יודע אם זה מתקיים עד היום – אני כבר שנתיים לא בממשלה, אבל עד שעזבתי בנובמבר 2004 – החשב הכללי שם וטו, בין אם זה היה במשרד השיכון, בין אם זה היה במשרד הדתות. אני מציע שיהיה דיווח מה קורה עם הדבר הזה ואיפה כל הסיפור עומד, כי הבעיה היא לא תקציב אלא הבעיה היא שאפשר יהיה לבצע את התקציב הזה.

שירותי הדת הלא יהודיים הועברו לאברהם פורז, ואולי הייתה לו בעיה אידיאולוגית לעזור להם, אבל לזה הוא לא התנגד.

אני אדייק בפרטים. בשנת 2001-2002 הוצאו מכרזים במשרד הדתות גם בנושא בתי כנסת, גם בנושא שיפוץ מקוואות וגם בנושא בניית מקוואות. אני הייתי אז עוזר בכיר למנכ"ל. עד לסוף שנת 2003, למען האמת בנובמבר 2003, נוצרה הסיטואציה שאותן התחייבויות בהרשאה להתחייב, נרשמו נומינאלית ולא ריאלית. הייתה מעידה של החשבות וכתוצאה מכך התחילו להיות חריגות ובכל ההתחייבויות, ואז נזעקו אנשים ואמרו שחיתות. זה היה בנובמבר 2003, ומאז ועד היום יש עליות ומורדות בנושא הזה. בפברואר 2005 הבאנו את זה להחלטת ממשלה, דבר חריג מאוד, והממשלה הנחתה בהחלטה שלה את המשך הפרויקט הזה על כל אותן התחייבויות שנרשמו בעניינו. ב-2003 החשבות פתאום גילתה שיש חריגות כתוצאה מכך שכל ההתחייבויות בהרשאה להתחייב נרשמו נומינאלית ולא ריאלית, טעות של החשבות, וכתוצאה מכך הם לא ידעו מה לעשות ואמרו לעצור את הכול, לבדוק אם יש שחיתות. זה מה שהיה אז. עצרו את כל הפרויקט במשך קרוב לשנה וחצי. כתוצאה מכך היו לא מעט ישיבות, בזמנו בראשות מנכ"ל משרד ראש-הממשלה אילן כהן, באותן ישיבות השתתפו כל המי ומי ממשרד המשפטים, משרד השיכון, משרד ראש-הממשלה, והגורמים הביקורתיים במשרד האוצר על כל שלל אגפיו ובדקו, והיו חקירות, וכל מה שאפשר לעשות בנושא הזה נעשה. זה הגיע להחלטת ממשלה בפברואר 2005 אחרי שנגרמו נזקים בלתי הפיכים אני היום לא יודע לכמת את הערכים שלהם אבל אני כן יכול לומר שמשרד השיכון שפתח את כל אותן התחייבויות שנרשמו והכספים שהועברו לידי משרד הדתות, הוסיף מיליוני שקלים לקבלן המבצע מעבר למה שניתן לקבלן המבצע כאשר הוא היה במשרד הדתות. זאת אומרת, אני יכול לחלק את זה. רק עבור בנייה שהוגשה עם מפתח להפעלת מקוואות הוסיפו לקבלן סדר גודל של 2.2 מיליון שקלים מעבר למה שהוא קיבל עבור מסירת המקוואות למשרד הדתות בעבר. כנ"ל לגבי אותם מבנים שהיו לא בסוף הדרך ועשו עוד פעם פתיחת חשבונות והערכה של הכספים שאמורים לעבור לטובת הקבלן דאז, וגם שם הוסיפו כ-2.3 מיליון שקלים.

וזה כמשל.

זאת עובדה.

זאת דוגמה איך עובד משרד האוצר. כל אלה שנותנים את הגיבוי למי שנותנים, שילמדו את הדברים האלה וידעו מה הנזקים שהיו כאן.

יש החלטה של נשיאות הכנסת שמדברים רק על ההווה והעתיד.

נחזור להווה ולעתיד.

במועצות הדתיות האזוריות ובמועצות האזוריות משרתים בקודש שהם בעצם רבנים ובלניות, באמצעותם מספקים לאוכלוסיות הישובים האלה את שירותי הדת הבסיסיים. המדינה מתקצבת את מלוא השירותים האלה באופן שוטף, קרי, עלות מעביד. סך הכול בצורה כזאת מרכזים או נותנים מענה לכלל שירותי הדת בכל רחבי הארץ.


סוגיית הקייסים שהתקבלה בהחלטת ממשלה ב-1993, גם היא מטופלת על-ידי הרשות הארצית לשירותי דת, אם זה באמצעותה קייסים ואם זה באמצעות הרבנים בני הקהילה האתיופית שהוכשרו על-ידי הרבנות הראשית בתקופה האחרונה.


שאר הדברים הם לגבי התנהלות שוטפת. כפי שאמר השר, אנחנו כרגע נמצאים על סף מימוש תוכניות הבראה במועצות הדתיות. יש 133 מועצות דתיות.

הקייסים פועלים באמצעות המועצות הדתיות?

כן. באמצעות המועצות הדתיות. יש דיונים באופן תדיר במסגרת ועדת הקליטה של הכנסת.

מדובר בתוכניות הבראה יחד עם ההסתדרות ועם העובדים?

כן. עם כולם.

תוכניות ההבראה נעשות בעצה אחת עם אגף התקציבים ועם הממונה על השכר במשרד האוצר והחשב הכללי, וההסתדרות, שאנחנו נמצאים אתם כרגע בדיונים, אני מקווה סופיים, לגיבוש הסכם קיבוצי מיוחד שהוא יהיה המעטפת של תוכניות ההבראה כלפי המועצות הדתיות, כפי שהיה בעבר לגבי הרשויות המקומיות בסוף שנת 2004.


חיפשנו את הנושא של תקינה עתידית למועצות הדתיות בצורה שוויונית ורוחבית לגבי כל המערכת. כך לגבי גיבוש תקציב כדי שאפשר יהיה לספק באמצעותו באופן שוטף את שירותי הדת וכמובן מאוזן. אנשים יעבדו ויקבלו את מה שמגיע להם כדת וכדין.

מה מצב תשלום המשכורות נכון להיום?

תיכף אני אגע בזה.

כך לגבי שאר המסגרות בהן אנחנו מתפקדים באופן שוטף, הם מוצגים בטבלה. בנושא בתי העלמין הולכת להיות רביזיה רצינית מאוד. כך לגבי סוגיות של פעולות שוטפות באמצעות המועצות הדתיות. אנחנו רוצים להכשיר את כוח האדם מבחינת הידע ומבחינת המיומנות שלו. גם בהקשר הזה לצערי הרב בשנים האחרונות לא נעשה דבר וחצי דבר, לא הייתה הכשרה, ומטבע הדברים גם לא הייתה פעילות חוץ מאשר פעילות בסיסית שהייתה מכוח האנרגיה באמצעות המועצות הדתיות.


תמיכות. מדובר בעיקר בפוע"ה - פעילות על-פי ההלכה - ובקשרים עם הגולה. גם זה נושא שאנחנו עוסקים בו והוא קירוב העם היהודי בפזורות למדינת ישראל ולערכים יהודיים. זה נושא שאנחנו רואים בו היבט לאומי.


התקציב השוטף של המועצות הדתיות כרגע עומד על 136.4 מיליון שקלים. אנחנו ביקשנו מאגף התקציבים להשלים את זה ל-140 מיליון שקלים, תקציב שהיה מנת חלקן של המועצות הדתיות בשנים 2004, 2005 ו-2006 ואנחנו מקווים שכך יהיה.

כמה אושר בממשלה?

140 מיליון אבל זה קוצץ וכרגע התקציב עומד על 136.4 מיליון שקלים. בשנת 2004 התקציב היה 145 מיליון ובשנת 2005 התקציב היה 140 מיליון שקלים. בשנת 2003 התקציב היה 117 ואחר כך הוא גדל.

צריך לומר שבתקציב הזה אי-אפשר לשלם את כל המשכורות וכל הגמלאות.

אולי ידוע לך מה היה התקציב ב-2002?

138 מיליון שקלים. יש הבדל בין בסיס תקציב לבין תקציב שמועבר בפועל. אני חוזר ואומר שבתיאום עם אגף התקציבים זו השנה הראשונה שבבסיס התקציב אמורים להיות, כך אנחנו מקווים, 140 מיליון שקלים לטובת שוטף במועצות הדתיות, כאשר חלקה של המדינה הוא 40 אחוזים.

לגבי התקציב, המצב הקיים הוא בלתי אפשרי. זה גורם לבעיות אין סופיות. שישים אחוז מהתקציב תמיד לא יעבור.

בנושא המשרתים בקודש, אנחנו כפופים להחלטות הממשלה בנושא של קיצוצים רוחביים. אני כן רוצה להדגיש שמאז שנת 2003 הייתה כמעט הקפאה מוחלטת של קליטת רבנים להתיישבות, גם רבנים שפרשו לגמלאות, גם כאלה שיצאו לחופשות ללא תשלום, גם כאלה שלא נדע מצרות שנוספו לאבותיהם. הייתה כמעט הקפאה מוחלטת של קליטת רבנים להתיישבות.

למה אתה צריך להשלים עם הקפאת קליטת אנשים לשירות הציבורי?

לגבי הקייסים. הקייסים משרתים במסגרות של מועצות דתיות על-בסיס החלטת ממשלה מ-1993. ישנם קייסים שפרשו או שנפטרו ולכן נכנסו רבנים אחרים מבני הקהילה האתיופית, שהם הוכשרו על-ידי הרבנות הראשית בארץ. הם רבנים לכל דבר ועניין. על-פי החלטת ממשלה הם מוגדרים כרבני שכונות שזכאים למלוא התנאים של רבני שכונות וכך הרשות הארצית לשירותי הדת מתייחסת אליהם. נכון שיש כל מיני בדיקות שאנחנו עושים בגין העבר, ואנחנו מקווים להשלים זאת בעתיד, אבל היום יש טיפול מלא ושוטף בכל הסוגיות של הקהילה האתיופית.

אנחנו מטפלים בנושא בוועדת העלייה והקליטה, וכל מה שאתם אומרים הוא לא על דעת העדה האתיופית.

בנושא הפעילות המשותפת בה מעורבת הרשות הארצית לשירותי דת במועצות הדתיות.

מה לגבי שחיטה?

בכל מה שקשור לקהילה האתיופית, הקצינו סדר גודל של מעל 200 אלף שקלים, הקצינו כספים מכובדים מאוד לטובת הכשרת הרבנים והקייסים של הקהילה האתיופית. לצערי הרב הם עושים זאת בצורה שהייתה תואמת את מנת חלקם באתיופיה.

הם לא שוחטים בבתי המטבחיים אבל הם שוחטים שחיטה כשרה.

אנחנו רוצים שגם בהיבט הזה הם יפעלו כפי שמקובל במדינת ישראל.

צריך להקצות להם מקום בבתי המטבחיים.

לגבי החדשים, אין בעיה. לגבי הוותיקים, זה מהווה בעיה.

אתה לא נותן כאן את כל התיאורים.

צריך להפסיק את זה.

היות שאנחנו עושים ולא רק מדברים, אז הקצבנו כסף, הוצא מכרז ונבחר גורם.

יש קורסים לשוחטים מבני העדה האתיופית ואז יעברו מהשיטה הישנה לשיטה המקובלת בארץ.

באותו אופן אנחנו כרגע מגבשים הדרכות והכשרות מקצועיות לעובדי המועצות הדתיות. לצערי הרב גם זה לא נעשה בשנים האחרונות. בצורה כזאת הם יוכלו גם להתקדם, גם לתת שירות טוב יותר, יעיל יותר לכלל עם ישראל שצורך את השירותים של שירותי הדת היהודיים. כרגע בבסיס התקציב יש לנו 520 אלף שקלים ואנחנו רוצים להגדיל את הסכום מכיוון שבשנים האחרונות לא נעשה דבר בתחום.


תוכניות הבאה. לטובת העניין אגף התקציבים העמיד 70 מיליון שקלים, תוספת של 20 מיליון שקלים שהושגו במסגרת הדיונים שהתקיימו לאחרונה בראשות השר, ו-31 מיליון שקלים שעדיין לא הועברו בהחלטת ממשלה אבל בעיקרון לא מעט גורמים בעלי מעמד במערכת הממסדית אמרו שאת הסכום הזה אנחנו אמורים לקבל לטובת תוכניות הבראה בקרב הרשויות בצפון, שדרות ועוטף עזה.

מה כלול בעוטף עזה?

שדרות.

לא המקומות. איזה שירותים כלולים בזה?

תוכניות הבראה למועצות הדתיות.

המועצות הדתיות עברו משם.

אני לא מדבר על ההתנתקות.

הרי גם הם נשארו עם חובות וגם שם יש אנשים שלא קיבלו משכורת. מה המצב שלהם?

יש החלטת ממשלה לגבי כל נושא העתקת גוש קטיף ואנחנו פועלים בדיוק באופן הזה כאשר עיקר הנושאים מטופלים על-ידי מנהלת סל"ע. אנחנו באמצעות החלטת ממשלה קלטנו 12 רבנים מקרב הרבנים ששירתו את הקהילה בגוש קטיף והם היו מתפקדים במשך תקופה של שנתיים, נכון להיום, כרבנים של ישובים, בדרך כלל של הישובים שהועתקו מגוש קטיף.


מבני דת. מדובר במקוואות, בתי-כנסת, כמובן שיפוץ ובנייה. אנחנו נותנים מענה לנגישות של נכים ונכות, אם זה למקוואות ואם זה לבתי העלמין, וזה על-בסיס החלטות שהתקבלו בנושא הזה גם בממשלה. אנחנו עושים את הכול כדי שבמהלך התקופה הקרובה ההתחייבויות הרלוונטיות תרשמנה והפרויקטים האלה יצאו לדרך. כרגע לטובת העניין יש לנו 101 מיליון שקלים שזה כולל גם את מה שיש לנו בבסיס התקציב לשנת 2007, סכום שעומד על 8.1 מיליון שקלים.


בשנת 2007 יש לנו בבסיס התקציב לטובת הנושא 80 וכמה מיליון שקלים. סך כל הסכום שעומד לטובת כל הפרויקטים האלה הוא 101 מיליון שקלים נכון לרגע זה.


בתי עלמין. אנחנו מנסים לתת מענק למורכבות של הסוגיה. מדובר בסדר גודל של כ-1,200 אתרים בכל רחבי הארץ. סדר גודל של בין 550 ל-600 חברות קדישא שמתפקדות, חלקן בצורה שהיא תואמת את הוראות והנחיות החוק, חלקן בצורה שאני לא בטוח שהיא תואמת משהו. אנחנו מנסים לגבש מסמכים וביקורת ובקרה על כל חברות הקדישא ועושים זאת בעצה אחת עם רשם העמותות כי כידוע לכם רוב חברות הקדישא מאוגדות תחת קורת הגג של עמותות ולא גופים סטטוטוריים. אנחנו גם פועלים בנושא של התייעלות מרבית בניצולת הקרקע, תוך כדי הפחתת עלויות, כדי שבכל זאת אפשר יהיה לקיים את הצרכים השוטפים של הנפטרים מבלי לפגוע או מבלי להשחית קרקע. לפחות מבחינת המדיניות שלנו, אנחנו מקווים בשנת 2007 לעשות כברת דרך רצינית בנושא.

כולל הקבורה בקומות.

כן.

אין לנו ברירה. חייבים לעבור לקבורה בקומות. באזור המרכז אין מקומות. הכול כמובן נעשה לפי ההלכה.

בתחום הקבורה אנחנו מטפלים גם בחלקות מסופקות – כלומר, ספק יהודים – וגם בקבורה אזרחית חלופית, שגם בעניינה יש בג"ץ מפורסם, בג"ץ מנוחה נכונה.


בנושא המקוואות. בין היתר זה תואם את העונה השחונה שאנחנו מתנסים בה עתה. העברנו לא מעט כסף כדי להכניס מסננים למקוואות על-מנת שניתן יהיה להחליף את המים בבורות הטבילה אחת לחצי שנה ולא אחת ליום או יומיים. בנוסף לכך זה נותן היגיינה מרבית למים. מדובר בסירקולציה של שמונה פעמים בשעה של כל המים שנמצאים בכל בור טבילה, וזה גם חוסך בעלויות החימום מכיוון שיש הבדל אם צריכים לחמם מים כל פעם מחדש לבין שמירה על טמפרטורה מסוימת של מים. את הכול עושים על-פי ההוראות וההנחיות של הרבנים בנושאים ההלכתיים.


לסיכום. אנחנו נמצאים – בראשות השר - בדיון עם אגף התקציבים להעביר או להגדיל במידה מסוימת חלק מהתקציבים כדי שנוכל לעמוד במטלות שהצבנו לעצמנו. אנחנו מתכוונים לעשות כל שניתן כדי שהצפי יהיה בסוף גם בביצוע הלכה למעשה.

תודה רבה. אני אתן לחברי הכנסת להתבטא ולאחר מכן נשמע סיכום.

אני רוצה לייחד את דבריי רק לנושא של הקייסים ושל העדה האתיופית. העדה האתיופית היא עדה שמתקשה בקליטה והסכמנו כולנו כחברה שהקליטה שלהם תהיה יותר טובה במסגרת הקהילתית שלהם, שכן כאשר פיזרנו אותם הם הלכו לאיבוד. בזמנו נחתם הסכם עם העדה לגבי הקייסים. במשך הזמן הלכו לעולמם קייסים וגם נוצרו הלכה למעשה עוד 12 קייסים בכל העדות. 12 במספר שהם על-פי המוסכמה בקהילה האתיופית, הם משמשים כמנהיגים וכרבנים וכמורי הלכה. כמובן שההלכה שם, פרשנותה היא אחרת מההלכה שהקהילה האורתודוכסית שאני משתייך אליה מכירים בה.


אנחנו ניסינו למצוא פתרון משום שהקייסים נמצאים במצב שבו גם הם מקופחים.

בין היתר זו השחיטה שדיבר עליה שר החקלאות לשעבר.

בין היתר. אני שמעתי שעוד 20 אלף איש עתיקים להיקלט בארץ על-פי פסק הלכה. אני בטוח שכל החלטה שתתקבל, תתקבל על דעתי. אני רק מזהיר ואומר שאנחנו קיימנו מספר דיונים בוועדת העלייה והקליטה, וטוב שמספר חברים נמצאים בכמה ועדות. צריך למצוא את הפתרון לאותם 12 קייסים שהם קייסים למעשה ולא להלכה. שפיגלר מכיר את העניין ויודע את הבעייתיות. העדה האתיופית אומרת שמרגע זה היא מוכנה להתיישר ולא יתמנו יותר קייסים אלא הכול יעבור למסגרת של הרבנות משום שגם הם רוצים להיות כשאר ישראל.


אני אומר לך שיש שתי בעיות. בעיה אחת היא שהרבנות מערימה קשיים לא מעטים לגבי האנשים שטוענים שהם קיבלו הסמכת רבנות והרבנות חלוקה בתוך עצמה. אני לא רוצה להזכיר את שמות הרבנים, אבל אלה רבנים גדולים ברבנות המוכרת בישראל שלא מוכרים על-ידי המערכת האחרת ולא ממנים אותם לרבנים. צריך להיכנס לעובי הקורה ולהחליט ולהכריע בעניין הזה.


הדבר השני זה השוואת הזכויות של הקייסים לרבנים הרגילים משום שנדמה לי שהשכר שלהם הוא קטן בשליש מהשכר של הרבנים הרגילים, גם מרבני המועצות המקומיות.


הדבר השלישי הוא להגביר את הפיקוח ברמה של הרבנות על-מנת לבוא ולראות איך מצרפים אותם למועדים של כלל ישראל משום שאני קיבלתי את פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף הקובע בצורה חד-משמעית שהם יהודים. יש להם מנהגים שהם השרישו לעצמם במשך 2000 או 2,500 שנה שהם היו בגולה. אני רואה בך את האדם שמרגע זה אני לא צריך יותר לטפל בזה כי לעת הזו אתה גם נבחרת למען העדה האתיופית וצריך לטפל בעניין הזה. זו החלטת ממשלה לגבי 12 תקנים נוספים.

אני רוצה קודם כל להעלות על נס את הרפורמה בה התחיל שר הדתות הנוכחי. גם בעבר הוא התחיל את הרפורמה במשרד הדתות ובעבר נשמעו טענות, חלקן לצערי היו נכונות, אבל השר הנוכחי עשה שינוי רציני מאוד במערכת הזאת. לשמחתי השינויים שהוא התחיל והניע גרמו לכך שגם לאחר מכן, כשהוא לא היה במשרד, המנכ"ל הנוכחי, מר שפיגלר, המשיך עם כל הנושא ועם כל התיקונים המתבקשים והמתחייבים והביאו את המשרד למצב הרבה יותר טוב מאשר משרדים אחרים מבחינת אופן הניהול, ההתייעלות וההתנהלות של המשרד הזה.


אני רוצה להעלות מספר דברים קטנים שאני חושב שאנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת. קודם כל, נושא שכבר הזכיר השר, 40-60. זה דבר מן העבר הרחוק בגלל ההגמוניה שהייתה לאנשי המפד"ל בזמנו כאשר הגיעו ביניהם לאיזושהי חלוקה של 60-40 וכל אחד נתן את חלקו, כאשר משרד הפנים נתן 60 ומשרד הדתות 40. אני חושב שהדבר הזה צריך להיעלם מן העולם, ואם נדרשת ומתבקשת החלטה של הוועדה הזאת, ראוי שהיא תעשה זאת. הדבר הזה צריך לעבור מן העולם ולא צריך להגיע לחזר על הפתחים של ראשי ערים מסוימות שמצבן מבחינה אובייקטיבית קשה, אבל תמיד לצערי הצרכים הדתיים עומדים בשלב התחתון בסולם העדיפות. אני חושב שנכון וראוי שיושבי-ראש מועצות דתיות לא יחזרו על פתחי יושבי-ראש מועצות מקומיות וראשי ערים. זה לא קורה בשום משרד אחר ולא צריך שזה יקרה כאן.


לצערי תקציב המשרד הזה הולך ופוחת. אני חושב שבקטע הזה – אדוני השר, אם מותר לי להציע – אתם צריכים לעמוד על שתי הרגליים האחוריות כדי למנוע את הפגיעה בשירותים הדתיים.


מעבר לכך, נושא מאוד חשוב הוא נושא הקיצוץ רב השנים בכל הנושא של קליטת רבני שכונות, רבנים אזוריים. בו בזמן שבשירות הציבורי נקלטים אנשים, סמנכ"לים, מנכ"לים וכל מיני תפקידים כאלה ואחרים, ושם אין הקפאה, הרי שכאן זה לא כך.

אדוני השר ואדוני המנכ"ל, יכול להיות שתצליחו לעזור לי באיזשהו עניין כי אני חייב לומר שבעקבות ההצגה שלכם הלכתי לאיבוד. או שאני לא מבין משהו או שספר התקציב שמונח בפנינו לאישור הם לא נכונים, או ששני הדברים ביחד. במה שאתם הצגתם סך התקציב במשרד עומד על 270 מיליון, אבל בספרי התקציב שלנו הוא עומד על 258 מיליון. בסעיף של המועצות הדתיות אצלכם זה 136 מיליון, בספר שלפנינו התקציב הוא 145 מיליון.

זה מסיבה טכנית.

מה שכתבנו כאן, זה בדיוק תקציב המועצות הדתיות.

אתה רואה כאן תוכניות ובתוך התוכניות יש תקנות.

חוץ מזה, יש את החוק של סמדר: שני מספרים על תקציב בשני מקומות, לעולם לא יהיו דומים.

הנוסחה שכבר דיברתם עליה כאן היא 60-40. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכך שיש מספר מועצות דתיות, שם זה לא תואם את המספר ואלה הן מועצות דתיות אזוריות ביהודה ושומרון. לפי החוק הקיים אין חיוב ל-60-40 וזה נתון לרצונה הטוב של המועצה. זה לא עודכן בצווים של אלוף הפיקוד.

אנחנו מודעים לזה. הלשכה המשפטית פועלת בעצה אחת עם משרד המשפטים ונדאג לכך שכל מה שחל על המועצות הדתיות בתחום הקו הירוק, יחול גם על המועצות הדתיות מחוץ לקו הירוק.

אני רוצה להעלות מקרה אחד שבעיניי הוא זועק, למרות שאני לא יודע אם אתם הכתובת או משרד השיכון.

אני חושב שהחוברת הדקה הזאת באה להדגים משפט מפורסם של המשנה לראש-הממשלה שמעון פרס שאמר שמביצה אפשר לעשות חביתה, אבל מחביתה אי-אפשר לעשות ביצה. פירקו את משרד הדתות, עשו ממנו חביתה – ואני לא רוצה להשתמש במילה יותר בוטה מחביתה, חורבה – שאי-אפשר לעשות עכשיו שום דבר. חבר הכנסת זאב אלקין אומר בצדק שהוא לא מוצא את הידיים ואת הרגליים כי זה לא כמו משרד שאתה יכול לבוא ולומר שיש לוח, יש שנה קודמת, שנה הבאה וכולי וכולי. למה זה קרה? כי במקום לעשות דבר ישר, עושים אותו עקום. אני חושב שהגיע זמנו של משרד הדתות להיות מבוטל, אבל לא בצורה הזאת. זרקו משהו לכאן, זרקו משהו לשם, והכול בגלל סיבות קואליציוניות ועכשיו מושכים חזרה מכל המקומות. אגב, המקוואות שנים כבר במשרד השיכון בתקציב מיוחד.

בשכונות חדשות.

אני מדבר על שכונות חדשות. זה מופיע בדוח ברודט שאני תמכתי בו. הטענה הייתה שכאשר בונים שכונה, מתקצבים כל מיני דברים, אבל לא מתקצבים מבני דת אבל צריך לתקצב מבני דת. השאלה איך עושים את זה ואיך מחליטים על זה.


הסיפור של 40-60 עם הרשויות המקומיות, אתם רואים מה קורה אתו כל הזמן. אף אחד לא אחראי לזה. למה אי אפשר היה לבוא ולומר מה שאמרו כבר, והייתה הצעה מסודרת על השולחן, שהמועצה הדתית בעיריית רמת-גן היא כמו האגף לחינוך והאגף לפינוי אשפה – אני מקווה שאף אחד לא יחשוב שאני אומר כאן דבר לא יפה – וזאת אחריותה. היא מתחשבנת עם הממשלה, גם שם 75 אחוזים לחינוך באים ממקורות הממשלה אבל זה תחום עירוני לכל דבר. אבל לא רוצים את זה, ולמה לא רוצים את זה? כי רוצים את ה"קניפעל". כי רוצים את החזקה.


אדוני השר, אנחנו מכירים מספיק שנים. אני אומר לך מהמקום שבו אני נמצא שחובתה של המדינה לספק שירותי דת למי שהדת היא חלק מהצרכים שלו. חובה, אגב, למדינה לספק שירותים אחרים שהיא צריכה לספק אותם למי שהוא לא כזה. למשל, מה קורה עכשיו בתחום הכשרות? בתחום הכשרות הרבנות הראשית היא רק עליי. היא לא עליך כי יש לך בד"צ משלך, ועליו היא לא כי יש לו בד"צ משלו. הרבנות הראשית בכשרות היא עליי. אתה שם שתי קומות, ומי בסוף משלם את שתי הקומות האלה?

מי שרוצה.

כאילו יש לו ברירה.

אזרחים בישראל רוצים כשרות, גם אלה שלא שומרים תרי"ג מצוות.

לא שמעת מה שאמרתי. אני בעד שתהיה כשרות לכל מי שרוצה. אני חושב שהמודל הקיים הוא שהמדינה מממנת את הכשרות לי ולך.

אתה רוצה שתנובה למשל תוציא מוצרים כשרים ולא כשרים?

לא. אתה לא מבין את מה שאני אומר. אני אומר שתהיה כשרות אחת.

יושב כאן מישהו שהיה שר החקלאות. הייתה שנת שמיטה. כל הרבנים אמרו שאני אטפל בשנת שמיטה, אבל הבעיה הגדולה הייתה לא שנת השמיטה אלא הבעיה הייתה בין הרב הראשי – שאתם יודעים את שמו, בקשי-דורון, שקיבל מכות, הוא יצא מבית כנסת ורדפו אחריו בשנת 2000 – שנתן הכשר יחד עם הרב עובדיה יוסף, לבין הרבנים שלכם שלא נתנו הכשר.

מעולם לא הייתה התקפה על הרב בקשי-דורון.

אני אומר לכם שאתם עושים נזק.

נראה שמבין כל המשרדים הממשלתיים המשרד הזה הוא המשרד הכי מבוזה ובהתאם לכך גם ההתייחסות אליו מצד הממשלה.


אני לא חושב שיש איזשהו משרד שמאשרים מצבת תקנים אבל מצד שני התקציב מראש לא מסוגל לממן את מצבת העובדים הזאת. אין אף משרד כזה, פרט למשרד הדתות, ששם באופן מובנה מראש אתה יודע שאתה לא מסוגל לשלם את כל המשכורות.


מדברים על כך ש-60 אחוזים תעביר הרשות המקומית. ידוע שלרוב גדול של הרשויות אין כסף לשלם לעצמן וראש העיר אומר שהוא קודם כל ישלם לעובדיו ואולי מבחינתו בצדק, כי אלה לא עובדים שלו. האוצר טוען שהוא מקבל 60 אחוז, הם טוענים שזה לא נכון והוויכוחים האלה נמשכים עשרות שנים. התקציב ביחס למצבת כוח אדם, התקציב הוא פחות ממצבת כוח אדם.


60 אחוזים צריך לבוא מהרשויות המקומיות אבל ברוב המקומות התקציב הזה לא עובר. אי-אפשר להסתמך על הרשויות המקומיות ועל מה שהן ייתנו. צריך לשנות ולהעמיד את זה על 75 אחוזים מהממשלה ושהממשלה תשלם ישירות.


פועל יוצא של שני הדברים הללו הוא שרבים מעובדי המועצות הדתיות לא מקבלים שכר, לא הם ולא הגמלאים. קיימנו כאן כמה דיונים, ההסתדרות נכנסה לזה אבל היא נכנסה לזה רק אגב המועצות המקומיות ולא נכנסה אגב המועצות הדתיות. אני לא בטוח שהפתרון שיהיה יפתור גם את הנושא של המועצות הדתיות.


הנושא של תקציב פיתוח. אני לא יודע מה הסכום, אבל אם אתה אומר שבתקציב זה 8 מיליון, ולא חשוב כמה מצטבר, לא יכול להיות שתקציב הפיתוח של מוסדות דת – שאלה בתי כנסת, מקוואות ודברים נוספים – יעמוד כתקציב על 8 מיליון שקלים. זה שיש כאן עודף שלא נוצל במשך 4 שנים, זה משהו אחר.


הקפאת כניסת רבנים חדשים. בניגוד לכל מה שקורה במשק, רב שמשום מה עזב את תפקידו, נפטר או יצא לפנסיה, לא מכניסים מישהו במקומו. יש הקפאה מוחלטת ודבר כזה לא יכול להיות.


תוכניות ההבראה. אני מקווה מאוד שהשנה נתחיל בתוכניות ההבראה אבל יש לי תחושה שזה יימשך.

אדוני היושב-ראש, מאז פורק משרד הדתות ישנה פגיעה קשה בכל שירותי הדת. אני יודע שהשר עושה מאמצים גדולים מאוד על-מנת להחזיר את מה שנלקח מכבשת הרש במשך השנים. אני באמת רוצה לאחל לו הצלחה. אני יודע שזה מאוד קשה.


יש שני דברים אליהם אני רוצה להתייחס. המציאו איזושהי המצאה של תוכניות הבראה. זו המצאה שטנית של משרד האוצר שמראש קובע תקציבים ומגבלות של זמן לתוכניות הבראה ומראש יודעים שאותן מועצות דתיות לא יעמדו בתנאים האלה, ואחר כך התוצאה היא שחלק גדול מהמועצות הדתיות לא יכולות לעמוד באותן תוכניות הבראה. הייתי רוצה לקבל ממך, אדוני מנהל שירותי הדת, את הנתון. הרי תוכניות הבראה לא התחילו היום אלא התחילו כבר לפני שנתיים. אולי תספק לחברי הוועדה כמה מועצות דתיות עמדו באותן תוכניות הבראה שהגשתם וכמה נמצאות בדרך ואתה יודע מראש שהן לא יעמדו באותן תוכניות הבראה, בדיוק כפי שקורה ברשויות המקומיות. הן לא יעמדו בכך מפני שאנחנו חוזרים לבעיה המקורית שהרשויות המקומיות לא יעבירו את החלק שלהן למועצה הדתית, והתוצאה היא אי-עמידה בתוכנית ההבראה.


אני חושב שצריך להפסיק עם כל תוכניות ההבראה. אני חושב שצריך לחזור לרעיון שדיברו עליו קודמיי והוא מציאת הדרך שמשרד שירותי הדת יקבל בדיוק כפי שמקבל כל אגף ברשות המקומית, שזה אומר 75-25 ולא 40-60.


לא שמעתי מכם מהו החוב של הרשויות המקומיות ומה בדעת המשרד לעשות כדי שהכסף הזה יעבור למועצות הדתיות. אני בטוח שאם הכסף הזה יעבור למועצות הדתיות, הן יכולות לתפקד ואני בטוח שיכולות לתפקד מצוין. זו אחת הבעיות המרכזיות כאשר חלק גדול מהרשויות המקומיות מקבלות את הכסף הזה ולא מעבירות אותו למועצות הדתיות.

אני רוצה להודות לשר ולמנכ"ל ולציין שלאחרונה חל שיפור. אם היה פעם חצי שנה פיגור במשכורות, הרי שהיום מדברים על פיגור של חודש. אם אנחנו שומעים היום שהתקציב עומד על 140 מיליון ב-2007, אם המצב כל כך טוב, למה המצב כל כך גרוע? אנחנו שומעים מכל המועצות בכל הערים שיש מצוקה גדולה, מפטרים עובדים והעסק לא עובד טוב. השאלה מה קורה שם. אומרים שמפטרים עובדים ואין תחלופה. מפטרים עובדים טובים, מפטרים בלניות, מפטרים רבנים. האם יש אמת בדבר? אנחנו צריכים לדאוג שלא תהיה רעידת אדמה ושהנושא יעבוד היטב.


לתוכנית ההבראה. יש אמרה שאומרת שהניתוח הצליח אבל החולה מת. אני מקווה שזה לא יקרה גם בנושא הזה. ה-60 אחוזים שצריכה לתת הרשות המקומית, אנחנו חייבים לשנות את הסטטוס הזה או לבטל אותו לגמרי.


יש מצוקת קבורה באזור גוש דן. כל דוחות העוני אומרים שקשה לחיות בכבוד במדינת ישראל, אבל אנא תנו למות בכבוד.

למען הדיון ההיסטורי. ההחלטה על פירוק משרד הדתות נפלה בממשלת שרון הראשונה, כתוצאה מעבודה של ועדת מנכ"לים אחרי שלוש שעות עבודה בראשותו של אביגדור יצחקי, ובה הוחלט לסגור חמישה משרדי ממשלה, בין היתר גם את משרד הדתות. נכונה העובדה שהביצוע היה בממשלת שרון השנייה. אגב, ש"ס הצביע נגד החלטת הממשלה, כמו שאנחנו הצבענו נגד בממשלת שרון השנייה, אבל לצערנו הרב הצביע בעד.


משרד הדתות פורק, וזו עובדה. צריך לזכור ששום שירות דתי לא פורק. כל השירותים הדתיים שהיו קיימים במשרד הדתות פוזרו במשרדי הממשלה השונים, אבל שום דבר לא בוטל, ולכן צדק השר כהן כשאמר שאם יעשו פעם במרכז המחקר של הכנסת יראו שההוצאה היום היא כנראה יותר גדולה לשירותי הדת.

אני כבר ביקשתי את זה.

אני ביקשתי את המרכז למידע לקבל את המידע משנת 2000 כי רציתי לראות את ההתפתחות.

אין ספק ש-140 מיליון שקלים בתקציב הממשלה למועצות הדתיות, אין בו לתת מענה לתשלומי המשכורות פלוס הדברים הנלווים פלוס השכר לגמלאים. זה תקציב שמראש מזמין בעיות בתשלומי השכר.


קיבלנו פנייה של רבני שכונות שאומרים שהרשות לשירותי דת מתכוונת לקיים רפורמה בשירותי הדת. אני מבקש התייחסות לכך. אני הגשתי שאילתא, אבל אם השר נמצא כאן, אפשר לחסוך את השאילתא. אני שואל האם קיימת תוכנית, ואם כן, איפה היא תהיה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לברך את השר הרב יצחק כהן על התפקיד שלו. אני יודע שהוא עושה מאמצים גדולים כדי לקדם את הנושאים של שירותי הדת, ואני מברך אותו על כך. אני מברך גם את המנכ"ל.


לנושא של העובדים. המציאות היא שנכון לרגע זה למיטב ידיעתי לא התנהל דיון לגבי תוכניות ההבראה. על כל פנים, לא התנהל דיון בו הגיעו להסכמה, גם לא עם ההסתדרות. אני מאוד מקווה שלא תנצלו את העובדה כמו שקורה לעובדי הרשויות המקומיות, שם ההסתדרות יכולה להשבית את המשק. עובדי המועצות הדתיות, אתה יודע שיהיה קושי גדול להשבית את השירותים שלהם כי ביניהם יש שירותים חיוניים שלא תהיה אפשרות להשבית אותם. לא שמעתי מההסתדרות, מאלה שמייצגים את המועצות הדתיות, שהתנהל אתם דיון והגיעו אתם להסכמה בנושא תוכנית ההבראה. גם לא שמעתי, או שמעתי להיפך, מוועד רבני השכונות – אני ראיתי גם מכתב שזבולון אורלב שלח אליך בעקבות זה – ואני מבקש שכאשר עושים תוכניות הבראה, וצריך לעשות תוכניות הבראה, יש מקומות בהם אכן זקוקים לתוכנית הבראה, זה צריך להיעשות בדרך שזה נעשה במקומות האחרים. זה צריך לעשות עם ועד העובדים שלהם.

למה אתה אומר את זה?

אמרתי למיטב ידיעתי.

תשאל.

אני שואל.

לא, אתה קובע.

אחרי כל משפט שאני אומר, אני אומר "האומנם", סימן שאלה. לפני שבאתי, בדקתי עם ועד הרבנים.

לא בדקת טוב.

אני עובד רק עם הכישורים שלי. אני לא יכול לעבוד עם כישורים של מישהו אחר. זה למיטב ידיעתי. בדקתי עם שלמה שטרן מההסתדרות, שאלתי אותו האם אכן תוכניות ההבראה מוסכמות על ההסתדרות, והוא עשה לי לא. אולי לא הבנתי.

הוא לא ענה לך לא.

לכן אני שואל האומנם. הוא אמר לא.

השר כהן, אני לא מאשים אותך בעניין ובירכתי אותך ואני חוזר ומברך אותך.

לא יכול להיות, ואתה יודע את זה כמוני, שיהיה תקציב, אם יהיה, בינתיים זה פחות, אבל שיהיה תקציב של החלק של ה-40 אחוזים של הממשלה שהוא יהיה 140 מיליון שקלים. תעשה את תוכניות ההבראה גרנדיוזיות והטובות ביותר, המשמעותיות ביותר – אין אפשרות בשום פנים ואופן עם 140 מיליון שקלים, לא לעשות פעילות של שירותי דת אלא לשלם משכורת לעובדים החיוניים. אין מציאות כזאת.

אני שואל - הרי כל דבר צריך לשאול - האם אלה שעשו את התקציב הזה שאתו אי-אפשר לנהל שירותי דת, האם לא לממשלה הזאת צריך לעשות תוכניות הבראה? לממשלה. להחליף שרים, להחליף ראש-ממשלה. הרי למי אתה עושה תוכניות הבראה? תעשה תוכניות הבראה לוועד המנהל שלא יודע לנהל את הדבר הפשוט ביותר, שהוא מגיש כאן תקציב שאי-אפשר לשלם את המשכורות.

אני מבקש להצביע על זה.

אני אומר לכם שפירוק משרד הדתות שנעשה באופן חמור מאין כמותו בממשלת ליכוד, מפד"ל, איחוד לאומי ושינוי, לא חסך לאוצר המדינה שקל אחד אלא להיפך.

כבר אמרו את זה.

אבל אני שואל. האם זה נכון אדוני היושב-ראש שאנחנו נכנסנו אז לקואליציה כדי להוציא את שינוי ולפרק אותה?

נכון.

אדוני היושב-ראש, היו לי עוד דברים רבים לומר, אבל אני אסתפק בדברים שאמרתי עד עתה. אני מסיים את דבריי עם ברכות לשר הרב יצחק כהן שיצליח בתפקידו.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מהניסיון של הפקדת משרד הרווחה במשרד ראש-הממשלה מתברר שמה שמופקד שם, בעצם לא עובד. כך קורה עם משרד הדתות. אני לא מהחסידים הגדולים שתומכים בקיומו של משרד הדתות, כמובן שאני תומך בשירותי דת, אבל מסתבר שעכשיו אין משרד דתות, יש שר שמטפל בחלק מענייני הדתות וחלק אחר לא בתחום סמכותו. למשל, כל נושאי הדת ושירותי הדת לעדות הלא יהודיות, לא נמצאים בסמכותו אלא בסמכות משרד הפנים. כאשר עקבתי אחרי דרישות פשוטות ומינימאליות גיליתי שבמשרד הפנים יש סמכויות אבל אין מי שיטפל ואין מי שייקח אחריות על העניינים האלה.


אני חושב שאם כבר אתה מטפל בנושא ואתה מרכז אותו, יש מקום שאתה תעשה את כל העבודה. אני חושב שאם יש שר שאמון על נושא הדתות, הכול צריך להיות מופקד אצלו.


אדוני היושב-ראש, היות שאנחנו עד סוף השנה כביכול אמורים לסיים את הדיון בתקציב והייתה שביתה של המשק בכל מה שקשור למשכורות של עובדי רשויות ועובדי מועצות דתיות, אני חושב שצריכה לצאת גם מכאן אמירה. לא רק ההסתדרות יכולה להשבית את המשק בדרישה כל כך צודקת של אנשים שחודשים על גבי חודשים לא קיבלו משכורת. אני חושב שיש לנו כלים לא להשבית את המשק, אבל להשבית את הטיפול בתקציב עד אשר העניין הזה ייפתר.

אני לא אענה לך עכשיו אבל אתייעץ אתך.

בחוק ההסדרים בשנת 2006 הייתה העלאה במחיר המים אבל מחיר המים במקוואות הוא יותר זול. מסתבר שהרבה מקוואות לא יודעים על זה והם משלמים והרשויות מתעלמות מזה. אני חושב שהייתה צריכה לצאת הודעה מהמשרד שלך לכל המקוואות על כך שמחיר המים למקוואות הוא מחיר אחר והוא יותר זול.

לגבי תוכניות ההבראה, אנחנו מודעים לנושא של ה-140 מיליון שקלים וה-210 מיליון של הרשויות המקומיות ולוקחים אותו בחשבון. ברור שאם המועצות לא תקבלנה את חלקן של הרשויות המקומיות, אין טעם בתוכניות הבראה. השר עומד לקבל החלטות ממשלה ביחד עם אגף התקציבים, כך שהתוכניות האלה תוכלנה להתגשם ולפעול באופן שוטף.

מה שעבר כחוט השני בין כל הערות ודרישות חברי הכנסת הוא שיטת התקצוב הלא-נורמאלית של 60-40. אם זה יסודר, לא נצטרך לחזור אליכם שוב. תודה רבה. אני חייב לומר שיש לנו שיתוף פעולה מלא עם אגף התקציבים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45