PAGE
1
ועדת כספים

11/12/2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני כ' כסלו התשס"ז (11 לדצמבר 2006), שעה 13:00

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006 - תקציב משרד החוץ

חברי הוועדה: יעקב ליצמן

- היו"ר

גלעד ארדן

סטס מיסז'ניקוב

חיים אורון

שלי יחמוביץ

ראובן ריבלין

אחמד טיבי

אמנון כהן

שרת החוץ ציפי לבני

ניסים בן שטרית
- סמנכ"ל למינהל, משרד החוץ

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006 - תקציב משרד החוץ

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, הסעיף הוא תקציב המדינה, תקציב משרד החוץ, ברוך הבא לגברתי שרת החוץ ושרת המשפטים ולמנכ"ל משרד החוץ. אנחנו מתחילים עם המשרדים שלא הספקנו לדון ב- 2006, משרד החוץ בדרך כלל הוא משרד שלא כולם מתעניינים בו תקציבית ומעניין לשמוע מה אתם אומרים מבחינה תקציבית בהיבט של מדיניות חוץ.

הערה אחת אני חייב להגיד, הייתה משלחת של ועדת כספים בסין, ביקרנו בבייג'ין ובשנחאי בבית חב"ד. אני חייב להגיד גברתי השרה שהתפעלנו מאד, מעבר לזה שהשגרירות והקונסול שאני חייב לשבח אותם שהם עושים עבודה מקצועית, גם השגריר יהוידע חיים וגם הקונסול אורי גוטמן והצוות, מעבר לדברים שלהם, יש אנשים שרואים בבית חב"ד כתובת ופינה למה שצריך ואין איפה ללכת.

בשנחאי ניגשה אלי אישה, כי הייתי עם כובע... וביקשה לדעת איפה בית חב"ד, כי היא רצתה לאכול. בבית חב"ד נבנה מקווה ועוד שירותי דת שאין להם כתובת אחרת. חבר הכנסת אורון לא יכעס שאני אגיד אפילו בשמו, שחשבנו למצוא דרך, לא דווקא בניו יורק בפלורידה או לוס אנג'לס אלא דווקא במקומות הנידחים כמו סינגפור בייג'ין והודו, שם צריך לחפש דרך לעזור להם בדברים הבסיסיים.


היחסים בין בתי חב"ד לשגרירות הם מצוינים ולכן אני חושב שזה דבר טוב, איך לעשות את זה? אני אהיה מוכן לעזור. אני מדגיש שלא צריך בכל מקום ולא צריך תקציבים לזה, רק נקודתית במקומות הנידחים. בבקשה גברתי השרה.

אני אומר כמה דברים בקיצור ולאחר מכן אני אשאיר את הבמה לאנשי משרד החוץ. ביקשתי לבוא כי מבחינתי הדיון בוועדה הוא דיון חשוב וחשוב לסמל את זה בעצם הגעתי, למרות שהבנתי שבדרך כלל זה יותר מקום של אנשי המקצוע.

סיכמנו עם משרד האוצר על תקציב 2007, הצבעתי בעדו בממשלה ומשום כך אני חושבת שזה יהיה לא נכון מבחינתי להגיע לוועדת הכספים ולדרוש דברים שלא הגעתי אליהם לסיכום עם האוצר. אני אציג את התקציב כפי שסוכם, כפי שהצבעתי בשבילו בממשלה, מה שיכולנו לסכם סיכמנו. אני כן אציג בפניכם נושאים שחשוב לי לקדם אותם, שעל חלקם לא הצלחנו להגיע להסכמות השנה, ואני ארצה להגיע להסכמות לקראת שנת התקציב 2008. אם יש עוד רעיונות מהסוג הזה שהעלית, כמו בית חב"ד אז בוודאי שזה דיון שצריך להיכנס אליו, ובוודאי אם זה לא במסגרת תקציב המשרד.

הדברים נכונים, ככלל יחסי הנציגויות שלנו עם בתי חב"ד במקומות שונים, הם טובים מאד, הם נותנים שירות מאד טוב לישראלים, והם הכתובת של הישראלים בחגים ובכלל, ובעיני זה דבר רצוי, זה לא שירות טכני שהשגרירות נותנת, אלא בחלקו הוא חשוב ברמה הרוחנית.


כמה דברים לפני הצגת חלוקת התקציב, אני רוצה לומר כמה יעדים שאני חוששת שהתקציב לא נותן להם מענה. אם תסתכלו על עוגת התקציב, יש מרכיב מרכזי של שכר. הנושא של שכר הוא מרכיב מרכזי בתקציב. יש נושא שצריך להיכנס לדיון מאד גדול לא במסגרת הוועדה ובוודאי גם עם האוצר, וזה הבעייתיות מבחינת שכר העובדים והפערים בין אדם שנוסע לשליחות בחו"ל לבין מי שמשרת בארץ. הפערים האלה יוצרים בעיה גם במסגרת חלוקת העבודה בתוך המשרד, רצון של אנשים לנסוע לחזור ולהיות בארץ, זה נושא מערכתי שצריך לקבל ביטוי ונצטרך להיכנס אליו לדיון פנימי בתוך המשרד ומול האוצר כדי לראות איך מטפלים בנושא ברמה מערכתית.

נושא קבוע נוסף זה נושא הוצאות הביטחון. השב"כ קובע את הצרכים ואנחנו אמורים לעמוד בהם. ברגע שהצרכים גדלים זה נופל על תקציב משרד החוץ, אנחנו לא מעודכנים בהתאם וזו תופעה מטרידה בעיקר בתקופות שהגורמים מאוימים.

נושא נוסף, מאחר והזכרנו את סין, ניקח אותה כדוגמא. אנחנו רגילים לעבוד על בסיס תובנות מהעבר ביחס לצרכים, אבל יש מקומות שהחשיבות שלהם הולכת וגדלה מבחינת מדינת ישראל, בעיקר באסיה, המשמעות בזירה הבינלאומית גדלה ולכן אני כן רוצה להרחיב נציגויות, לעבות אותם באנשים, לשלוח לעוד מקומות, וסין היא דוגמא טובה, היא לא יכולה להישאר במספר הזה, אני רוצה להוסיף לשם אנשים, אנחנו חייבים את זה אבל אין לזה עדיין ביטוי תקציבי וזה חלק מהנושאים שארצה לדון עליהם. מאחר ולראש הממשלה יש שורשים בסין הוא לדעתי ייסע לפני לשם ואני אסע לאחר מכן.יש לו שם שורשים ברמה המשפחתית.

אנשי עסקים מתלוננים שאין הדדיות בעסקים.

היה ביקור שכללה גם משלחת של אנשי עסקים סינים שהגיעו הנה, ובמפגש שעשינו עם משרד החוץ הזמנו גם אנשי עסקים ישראלים על מנת לייצר יותר דינמיקה בנושא.


שני נושאים חשובים בעיני שלא עוסקים ברמה המיידית המדינית אבל הם בעלי חשיבות, אחד זה הפעילות שישראל עושה בנושאים כלכליים במדינות מתפתחות, או חיזוק התרבות במדינות שונות. בעיני הנושא קריטי כדי לייצר יחסים שלא תמיד מבוססים על אינטרסים משותפים ברמה מדינית או בראייה של הסכסוך, אלא חשובים ליצירת יחסים בי-ליטראליים.

זה נוגע בעיקר למדינות אסיה ואפריקה, ואפרופו סין, תראו מה החווה החקלאית עשתה למערכת היחסים, זה הפך להיות שם דבר בסין עצמה, זה מחזק את מערכת היחסים. יש הרבה מדינות שבחלקם אין לנו אתם יחסים דיפלומטים שרוצים לקבל פעילות ישראלית מהסוג הזה, יש מדינות שיש לנו יחסים אבל צריך לחזק אותם דרך זה. היום הרבה מאד מדינות מתחילות להשקיע במקומות האלה בדרך הזו ובעיני זה מאד חשוב, זה לא מייצג משהו שאפשר לעשות אתו פעילות דרמטית ואני ארצה לראות הגדלה של זה אבל אני לא אומרת את זה בהקשר לתקציב העכשווי.


הנושא השני שאנחנו עדין אמורים לקבל עליו תקצוב, לפחות לפי סיכומים, שלא מקבל ביטוי בתוך התקציב הנוכחי זה הגישה של הסברה-מיתוג. הכוונה להתחיל השנה ולעשות פרויקט לאורך זמן שממתג את מדינת ישראל וקובע את הדימוי שלה בעולם כולו. זו פעילות שתדרוש הרבה עבודת הכנה לא דומה מה שצריך לעשות בארצות הברית למה שצריך לעשות בצרפת ולא דומה צרפת לבריטניה.

היום אם אומרים "ישראל", הדימוי הוא ישר של גוליית האגרסיבי האחראי לסכסוך הלא הומאני וזה משליך על הרבה היבטים כלכליים פעילות מסחרית ותיירות אלא גם על קביעת עמדות בנושאי מדיניות של מנהיגים פוליטיים, כי הרבה יותר קל לתמוך בישראל כשהקהל שלך בבית תומך בך, ויותר קשה לתמוך בישראל, או לקבל החלטות לטובת הדבר הנכון, כשאתה מואשם בבית על ידי התקשורת והציבור שהתמיכה שלו היא לא תמיכה מוסרית.

הכוונה רק באירופה וארצות הברית?

להפך, יש חשיבות היום גם להודו, יש מקומות בהם צריך לעשות עבודה, אני רק אומרת שבשנה הקרובה, מה שאני רוצה לעשות לפני שעושים את הפעילות עצמה, נצטרך לעשות עבודת מחקר וסקרים ולראות מה נכון לעשות בכל מקום ולהתחיל לעשות פעילות מסיבית.

איך תתבצע ההסברה עצמה?

זה חלק מהעבודה שצריכה להיעשות. חלק מהעבודה היא האם נכון לעשות את זה ברכישת שטחי פרסום, ברור שלא מספיק שיהיו רק ראשים מדברים, כלומר אנשים שמדברים בתכניות טלוויזיה ובתכניות אירוח, זה מצריך להיות משהו הרבה יותר דרמטי ומעמיק מזה. אנחנו בהסכמות עם האוצר שהנושא הזה חשוב וזה כבר יפה. מאחר ואנחנו עושים עבודה פנימית שעוסקת בשאלה מה התקצוב הנכון לכל שנה, אז השארנו את הנושא כנושא פתוח שנסכם אותו במהלך השנה מתוך הבנה שזה חלק מהביטחון הלאומי של ישראל.

אני מודה לשרה.

כבוד השרה, למרות חילוקי דעות שיכולים להיות בקשר לתוכן אני חושב שאת עושה עבודה חשובה ביותר. אני רוצה לחלק את דברי לשניים, אחד בימים רגילים והשני לימים אלו. בימים רגילים הייתה לי ההזדמנות לשמש כשליח של מדינת ישראל בתפקידי השונים, ואני חושב שהנושא של המש"ב הוא הדבר החשוב ביותר כי כך אנחנו מגדלים שגרירים מקומיים בכל העולם ובעיקר בארצות המתפתחות. כאשר מגיעים למקומות שכוחי אל בו אתה חושב שהם לא מכירים את ישראל, הנושא של השתלמות אותם אנשים בארץ מוציאה את דיבת הארץ טובה מקצה העולם ועד קצהו.


אני חושב שהסכום שמוקדש לו במבחן הפריון, נמוך ביותר, והתוצאות יכולות להיות מדהימות כך שאפילו אם נשלש את הסכום זה לא יספיק משום שהדבר הזה הוא אחד הדברים החשובים ביותר בפעולתו של משרד החוץ. כדוגמא, מועדוני שלום שמוקמים בעיקר על ידי אותם אנשים שהשתלמו אצלנו בארץ, אפשר לראות גני ילדים של אנשים שאף פעם לא היו בישראל, אף פעם לא יהיו בישראל ושרים שירים בעברית וזה מוכיח כמה השפעה שלנו, בסכום אפסי, יכולה לתת בימים רגילים תוצאות מדהימות. זה בימים רגילים בהם אנחנו יכולים להיות מדריכים ולא נמצאים בעצמנו במצוקה.


אני חושב שמשרד החוץ בימים אלה צריך לדאוג שהאנשים הטובים ביותר מבחינת ההסברה יהיו במקומות הנכונים גם במלל וגם בתכניות אירוח שמעצבות את דעת הקהל בעולם, ובעיקר בעולם שבו התקשורת משחקת תפקיד חשוב מאד בחיי הקהילה. לתפוס את השור בקרניו, על מנת שלא יקבע את המדיניות, גם כשאנחנו לא מוצאים חן בעיני העולם, אנחנו צריכים לעמוד, כי העולם מאמין באלו שמאמינים בעצמם.

אני ממשיך את הקו של חבר הכנסת ריבלין. כולנו מסכימים שהמלחמה בעידן המודרני היא כבר לא בשדה הקרב על ידי טנקים אלא היא מתנהלת מעל גבי התקשורת ושם אנחנו צריכים לנצח. אני מדבר עכשיו כאזרח פשוט שיושב מול הטלוויזיה וכוסס ציפורניים כשאני רואה את האמת המוצגת שם, כשאנחנו יודעים מהי האמת, פעם אחר פעם אנחנו נכשלים בזה.

אני מסתכל על העוגה התקציבית, אני רואה שלכל נושא ההסברה, שמוגדרת כתחום פעולה אגף תקשורת וקשרי ציבור, כך שהיא אפילו לא נקראת הסברה, מוקצה רק 3% מסך העוגה התקציבית, 39 מיליון ₪, שזה פחות או יותר תקציב השיווק של משרד התיירות, וזו ההסברה של מדינת ישראל.

חשבתי שהעוגה צריכה להיות הפוכה לגמרי, רוב המשאבים, ואני מגזים בכוונה, צריכים להיות קודם כל להסברה, צריך להקים משרד נפרד שיהיה לענייני הסברה, שסוף סוף ננצח בשדה הקרב ששם מתנהלת המלחמה. כשאני פותח את הספר אני רואה שישנו אגף לעניינים אסטרטגיים שמתמקד בארבעה נושאים.

לקחו לה את זה, נתנו את זה לליברמן

יכול להיות שאני באמת לא מבין במשרד החוץ, תסתכלו מה כולל הנושא האסטרטגי מבחינת משרד החוץ: בקרת הנשק, מניעת טרור, ביטחון אזורי ופיקוח על ייצוא ביטחוני. שוב, קטונתי מלבקר, יכול להיות שזה תחת אחריות של משרד החוץ ויכול להיות שלא, אבל איפה ההסברה? אם זה לא נושא אסטרטגי שצריך להכליל אותו בתוך האגף לעניינים אסטרטגיים אז לפחות להתמקד בזה.

אני מדבר מתוך כאב אמיתי ולא מתוך ניסיון להתקיף או להתקיל, לא ברורה לי המדיניות של שליחת נציגים לחו"ל. כל מי שנשלח מטעם מדינת ישראל והוא נושא משרה - - -

יש לי רשימה ארוכה של אנשים שאני רוצה לשלוח אותם... שיישארו כמה שנים. ביקשנו למשל עבור מישהו שהפריע לנו מאד, והוא לא קיבל...

מבחינתי כל מי שנשלח ומחזיק במשרה, לא משנה אם הוא חבר כנסת או כל נציג אחר שנשלח לחו"ל, צריך לייצג את המדינה כשגריר ולא משנה אם הוא נוסע לחו"ל על חשבון משרד החוץ, חשבון כנסת או על חשבון הארגונים שהזמינו אותו, צריך לנצל אותו בזמן שהותו בחו"ל לדברים חשובים.

קודם כל צריך להיות בטוחים שהוא יכול לעשות את זה.

אם הוא נשלח הוא צריך לדעת לעשות את זה אחרת אל תשלחו אותו. לא יכול להיות שנוסעים חברי כנסת לבריסל כדי לייצג את מדינת ישראל בנושא מאד חשוב, ואני מדבר על עצמי ולא על אף אחד אחר, מתוך ארבעה ימים אני נמצא שם רק ערב אחד ואני מתדפק על הדלתות כדי להיפגש עם מי שצריך, רציתי לעשות משהו מועיל וביום הגאלה שואלים אותי למה לא נפגשתי עם הקהילה הזו והזו. רציתי לעשות משהו מועיל וזה היה ממש עצוב.


דבר אחרון, כשיש החלטה על הקמת שגרירויות ברחבי תבל צריך לקחת בחשבון לאיזה מדינות יש משקל והן מקיימות אתנו קשרי ידידות או יותר מזה. למשל שגרירות ליטא, הנציג שלהם משמש היום בתפקיד מאד חשוב בפרלמנט האירופאי, יש לנו קשרי ידידות עם ליטא ויש קהילה רבה של יוצאי ליטא בארץ, והשגרירות שלנו נמצאת בריגה. זה מעליב אותם בצורה אדירה וזה פוגע ביחסים אתם.

שלוש הערות קצרות. אני יודע שתקציב להסברה חשוב והיות ואנחנו לא עוסקים במדיניות אני יותר סקפטי על תשואה לשקל בהסברה אם אין מדיניות, אבל זה נושא אחר.

אתה רוצה להגיד שאין מדיניות של הסברה?

הוא רצה לומר משהו אחר.

זה משהו אחר שהשרה הבינה, וגם אתה. אני מחלק את דברי לשלושה סעיפים, האחד זה ועידות אזוריות- מחקתם את זה בכלל. שנה שעברה זה היה 75,000 לפני שנתיים זה היה 5 מיליון, אולי כזכר לחורבן תשימו סכום מסוים.

כשמזמינים אותנו לועדות אזוריות אנחנו באים בשמחה ולא משתמשים בנימוקי תקציב כדי לא לבוא.

גברתי השרה, אם זה מקרי או לא, בעמוד 10 הסעיף הזה מחוק. 350,000 ₪ למחקר מדיני זה לא רציני. הממשלה הזו, אגב, בכל הממשלות, בהקשר העוגן המחקרי בתוך משרד החוץ מדברים מבוקר עד לילה על המועצה לביטחון לאומי וכל הדברים האלה, ואני מבין שזה רק תקציב הפעולות כי השכר מופיע כנראה במקומות אחרים, אבל 350,000 ₪ למחקר זה כלום, זה להגיד שאין מחקר. אני חושב שמדינת ישראל זקוקה למחקר לא מנקודת המבט של אמ"ן ושב"כ ולא מנקודת המבט של אין סוף מחקרים פרטיים יפים מאד, צריך מחקר מדיני שיהיה מעוגן במשרד החוץ, והשנה אין הבדל כי גם בשנה שעברה לא היה כלום.

הערה שלישית ואחרונה מתחום שנחשפתי אליו, יש לי רצון שאת הרפת בסין יקראו על שמי, אבל אני לא עד כדי כך אגו מניאק, הנושא של שיתוף הפעולה הבינלאומי שנחשפתי אליו בתקופה הקצרה שהייתי שר החקלאות. זה מנוף ענק שמכפיל כוח בסדרי גודל, כשכתוב 35,000 מיליון ₪ זה לפעמים פי עשר לא רק פי שלוש, זה כסף פרטי ואזורי.

היום בכמה ארצות בקהילה האירופאית ישנו אחוז מסוים שהמדינה צריכה לתת, ומדינת ישראל צריכה להקציב לשיתוף פעולה ב- OECD ואנחנו הרבה מתחתיו. זו לא שאלה של אופוזיציה קואליציה, אנחנו כפויי טובה כי בעבר נהנינו מזה וכאשר קפצנו מדרגה ואנחנו בקטגוריה של מדינות שצריכות לתת אנחנו לא נותנים. דבר שני, אולי זה המנוף הכי נקי ואמיתי להסברה לא במובן של לשלוח מישהו לטלוויזיה אלא לעשות עבודה אמיתית.

לתשומת ליבך גברתי השרה, יחסי הכוחות בוועדה שלושה מהקואליציה ושלושה מהאופוזיציה, עוד מעט יהיו העברות תקציביות וקחי בחשבון שרק האופוזיציה מעבירה את ההעברות התקציביות. באמצעותך אני מבקש להעביר קריאה נרגשת לראש הממשלה שיצרף את אביגדור יצחקי לקואליציה.

אני מודה לגברתי השרה ומאחל לך הצלחה, יש לך גם מנכ"ל מוכשר שעושה עבודתו נאמנה. אני רוצה להתמקד בשתי נקודות חשובות, נקודה אחת היא ששגרירים של מדינות מסוימות פה כואבים את אי ההסברה במדינות שלהם, כי הם רואים את האמת כאן ורואים ששם מגיעה אמת אחרת לגמרי, לכן הם כואבים את האינפורמציה שמגיעה לשם. השגריר הקודם של קזחסטאן הכין בעצמו סרט תדמית מתוך הכאב הזה, כי הוא רצה להראות לעם שלו את האמת וזו עבודה שאנחנו צריכים לעשות.

אני מבקש מגברתי השרה, בנושא ההסברה, בעיקר למדינות ברית המועצות לשעבר, יש 16 רפובליקות, רובן מוסלמיות שיכולות להצביע בעדנו בכל מיני פורומים, צריך לשים שם את הדגש האמיתי על מה שקורה כאן במדינת ישראל. כל תקציב שיהיה להסברה צריך לכלול גם את הכשרת האנשים שיידעו מה להגיד ואיך להעביר את המסרים, שתהיה תכנית אופרטיבית לכמה שנים ולא לשנה אחת.

קודם כל אני מתנצלת שאני אלך מיד אחרי דברי כי יש לי ישיבת סיעה, אני אקצר וגם אחרוג ממנהגי ולא אנאם נאומים ארוכים. רציתי לומר לך גברתי שרת החוץ ושרת המשפטים משהו אישי שלא נוגע כלל לתקציבך והוא שאני מאד מרוצה וגאה שאת שרה בממשלה, וזה דבר שיכולים להעיד כאן שלא אמרתי לאף שר.

בתקופה של אזור דמדומים שכזה, כשניקיון כפיים, טוהר מידות, מקצוענות וענייניות הם לא מובנים מאליהם, אז בהחלט את מתבלטת לטובה ונותנת תחושת רוגע יציבות ומקצועיות בתוך ה"בוקה והמבולקה" שאנחנו נמצאים בה.

תודה, היה שווה לי להישאר. אני אענה בקיצור, האמת היא שכיוונתי לדעת גדולים בהקשר הזה שרוב הנושאים שהועלו על ידי חברי הכנסת הם נושאים שאני בעצמי אמרתי שהם נושאים שתקציבם צריכים לגדול, אבל מאחר וסיכמנו עם משרד האוצר אני לא הולכת לפתוח סיכומים קיימים.

אפרופו מדיניות והסברה, חבר הכנסת אורון, תופתע עד כמה בסוג מסוים של תהליכים כולם מחבקים אותנו ובסוג אחר מבקרים אותנו, אבל יש דברים בסיסיים לגמרי, שדרך אגב לגמרי קונצנזוס במדינת ישראל ומה שנדמה לנו שהוא הדימוי שלנו, אנחנו כבר לא שם. גם בדברים שברור שהם ערכים ישראלים וכל יושבי הבית והציבור יסכימו עליהם, בחוץ, התפיסה של ישראל היא משהו אחר לגמרי.

לכן אנחנו צריכים לשנות משהו שלא קשור בכלל להחלטה של מחר בבוקר, הוא לא שייך למדיניות, כשאומרים את המילה ישראל מה האסוציאציה הראשונה שעולה למישהו. אם אני אשאל היום מישהו ברחוב על מה הסכסוך, לכולם אין ספק שהייתה מדינה פלשתינאית וישראל כבשה אותה כי היא כזו ועוד המון דברים שצריכים לטפל בהם בלי קשר לשאלה כל אחד איזה מדיניות חוץ או תהליך מדיני הוא רוצה לראות ביחס לסכסוך, לכן זה צריך לקרות בכל מקרה.

ביחס לממ"ד (מחקר מדיני), אני מסכימה במאה אחוז, גם התקציב מבחינה מחקרית וגם מעמד הממ"ד בקרב משרדי הממשלה. במהלך מלחמת לבנון ביקשתי די בכוח שיזמנו לפחות פעם אחת לדיון בקבינט את ראש הממ"ד שייתן את הזווית הזו, מה שהיה די תקדימי, אבל אין ספק שזה נושא שצריך לקבל טיפול בעיקר שהוקם בעקבות חלק מהלקחים קודמים.

ביחס לשגרירים שמכהנים כאן, התחלנו לטפל בהם באופן נפרד ואסרטיבי, זימנו לסיור את כל השגרירים לשדרות כדי שיבינו את המצב, חלקם התראיינו לטלוויזיות מקומיות, וזה עשה אינפקט. מנכ"ל משרד החוץ לקח את הנספחים הצבאיים והשגרירים שמשרתים פה לרמת דוד הבן של חבר הכנסת אורון נתן להם סקירה על הצרכים, אפרופו הטיסות ללבנון, ומה הצרכים שלנו, ולמה אנחנו עושים את זה כי זה נושא שבאופן קבוע אנחנו מותקפים עליו בלי שמבינים את הצרכים.

לציבור שם, מהמדינות מהם באו, קשה להגיע לזה.

אני מודה לשרת החוץ והמשפטים. תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30